לחברים היקרים שלום,
אבקש להתייחס לנושא האתי שהועלה כאן מכמה פנים שכן לוויתי אותו מקרוב בזמן ההתהוות שלו.
א. מבחינת פרשנות כללי האתיקה.
ב. ברמה העקרונית - היינו גם אם לכאורה כללי האתיקה מחמירים בעניין זה שומה עלינו לעשות שיקול דעת נוסף על מנת לתקן את כלל האתיקה.
השאלה העקרונית כמות שאני מבין אותה היא כיצד ינהג יועץ אשר הלקוח שלו מוציא דיבתו רעה ומספר דברים אשר היו או לא היו בקשר הטיפולי ביניהם, באופן הפוגע או עשוי או לפגוע בשמו הטוב של היועץ.
במקרה שנידון בפורום זה, המקרה היה שהלקוח ניגש להתלונן בפני רב משותף, על כך שהמטפל התיר לו לעבור "עבירות" מתחום ה"אישות", וברצונו של היועץ לגשת אל הרב ולהעמיד אותו על פרטי המעשה עד כמה שיהיה צורך ורלוונטיות לתיקון העיוות.
מעיון בכללי האתיקה של י.נ.ר. עולה כי למרות שחובת הסודיות הינה "אבסולוטית" בכל זאת ישנם מקרים או מצבים יוצאי דופן שאחד מהם הוא כדלהלן: " כאשר החבר הינו נתבע או נאשם במשפט אזרחי, פלילי או דיון משמעתי הקשור לפונה"
וכאן נשאלת השאלה מהי ההגדרה של דיון משמעתי האם הוא דווקא בפני ערכאות או כל דיון בפני כל אדם נחשב לדיון משמעתי ובמקרה הנידון הדיון אצל הרב האם הוא נחשב כדיון משמעתי אם אין.
שאלה נוספת העולה היא האם היועץ בעצמו יכול לזמן את הדיון הנ"ל או שהאמור הוא דווקא באם קיימת כזו ועדה ובמידה והיא מזמינה אותו יכול הוא לשתף פעולה.
אך השאלה המהותית שצריכה להיות נידונת ומבוררת היא מה ההיגיון הישר מלמד על מקרה כזה בו הלקוח פורץ את הדיסקרטיות של הטיפול באופן שפוגע בשמו הטוב של המטפל.
נתאר לעצמנו שלקוח שלנו ילך ויפרסם כרזות ברחובה של עיר על כך שהיה איתו קשר מיני או שידול לעבירה הלכתית או פלילית כזו או אחרת האם אנו אמורים לשבת בחיבוק ידיים בשם האתיקה?
אינני חושב שיש או שיכולה להיות כזו אתיקה ואם היא קיימת עלינו לתקנה במהירות האפשרית בכדי לא להיתקל במצבי אבסורד מהסוג הזה.
עלינו לקחת בחשבון שהתנהלות כזו שלא מאפשרת ליועץ את האפשרות להתגונן סופה שתגרום לנשירה של יועצים טובים ומוכשרים מהתחום שכן "מה להם ולצרה זו" מה שכבר שמעתי מיועץ צעיר ומבטיח שהתבטא כך באוזני.
אינני משפטן אך יש מושג מתחום המשפט הפלילי שנקרא "הגנה מן הצדק" ומושג נוסף הוא "חוק שאינו חוקי בעליל" - אל נא יכעסו עלי המשפטנים שבינינו אך הרציונאל שעומד מאחורי המושגים האלו הוא שגם אם יש חוק צריך הוא לעמוד בסף של הגיון פשוט ואם ההגיון של הצדק אינו עומד בפרשנות עלינו לתקן זאת במהירות האפשרית..
עלינו לקחת בחשבון ששמועות מהסוג הזה עושות להן כנפיים ועשויות לפגוע ביועץ בהתפתחות המקצועית שלו במשפחתו ובסובבים אותו ומי שחושב שע"י שתיקה או איפוק בלבד במקרה כזה יפתרו החששות הנ"ל לדעתי אינו מכיר את הלך הרוח ומצב העניינים בציבוריות בה אנו חיים ועל אחת כמה וכמה בציבוריות החרדית.
אודה ואשמח להתייחסות החברים בכלל ושל היועץ המשפטי לאיגוד י.נ.ר. עו"ד רובנשטיין.
בכבוד ובידידות,
אליהו בן סימון.
כללי האתיקה ראויים כמעט לכל המקרים, במקרים חריגים יתכן להוסיף תקנות.
השאלות שמעורר הרב אליהו בן סימון ראויות למי שאמרן, ומחייבות מחשבה והתייחסות.
אקדים ואומר, כי כללי האתיקה הוכנו תוך מאמץ רב ודיון ממצה בקרב צוות מוחות מתחום המקצוע ותחומים דומים. ונופו ב"י"ג כברות". חרף האמור לא התיימרה הועדה המכינה לסבור שבכך תם ונשלם הענין. לכן נקבע במבוא ש"ועדת האתיקה מוסמכת להוסיף כללי אתיקה או לתקן את הכללים הקיימים."
לגופו של ענין, נראה שגם בכללים הקיימים יש פתרונות לשאלות הנכבדות שמעלה הרב בן סימון.
עקרונית, בירור אצל אותו רב, שלפניו הוכפש שמו הטוב של היועץ אינו נופל בין המקרים החריגים המפורטים בסעיף ב(3) ; כי אין דיון כזה נחשב כשלעצמו כ"דיון משמעתי הקשור לפונה" או יתר הפורומים הנזכרים בסעיף.
אולם נראה שבכל זאת יכולה הבעיה לבוא על פתרונה המעשי ; כי אם מדובר במטופל אחד בלבד, והוא זה שהתלונן על היועץ, הרי שודאי רשאי היועץ לטהר את שמו לפני הרב, כי הרי המתלונן עצמו הוא ש"נתן אצבע בין שיניו" ופרץ את מחסום הסודיות ; והרי רק כלפי המתלונן קיימת החובה, כי בן הזוג השני אינו מטופל ואין קיימת כלפיו חובה זו.
אמנם במקרה שבו שני בני הזוג מטופלים, שאז קיימת כלפי שניהם חובת הסודיות, אין זה נכון שהיועץ יגלה לרב את סודותיו של בן הזוג השני שלא הקדים וגילה דברים לרב. אבל מסתבר ביותר שבמקרה כזה יתן בן הזוג השני כתב ויתור סודיות ספציפי לצורך הבירור אצל הרב, כי לא ירצה שהרב ישמע רק את עמדתו של בן הזוג האחר.
מכל מקום במקרה הנדיר מאוד, של סירוב מצד בן הזוג האחר, נראה צודק שלא לפגוע בחובת הסודיות כלפי בן הזוג המסרב. גם נראה לי, שאם העובדות הנ"ל יוצגו נכוחה לפני הרב, תוך הכחשה והבעת תרעומת חריפה לפני הרב על הוצאת לעז ושם רע, לא יקבל הרב לשון הרע על היועץ. במקרה הצורך גם יכול הרב לפנות לבן הזוג האחר ולשדלו שיסכים לותר על הסודיות.
כללו של דבר, נראה שהמצב אינו חסר פיתרון, גם במסגרת הכללים הקיימים. וכאמור במקרים חריגים ניתן לתקן את הכללים אם ישוכנעו חברי ועדת האתיקה.
מסיים בברכה ובהוקרה.