משה רובינשטיין , עו"ד | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 07/05/2025 ט' אייר תשפ"ה
משה רובינשטיין

משה רובינשטיין , עו"ד

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

עיכוב הליכים

האם ניתן לעכב הליכים בבית משפט אחר מזה שההליכים המשפטיים נקבעו בו?

עיכוב הליכים

ניתן לעכב הליכים אך ורק או באותה ערכאה שיפוטית שנתנה את ההחלטה, או בערכאת ערעור במהלך הגשת ערעור.

אישתי עזבה את הבית בטענה שיקרית של אלימות

והגישה תביעה רכושית בסכום של מאות אלפי שקלים ובנוסף תביעה לגירושין ולכתובתה (מעל חצי מייון שקלים) אנו נשואים שנתים כאשר אישה עזבה בית בטענה שיקרית וחסרת כל יסוד של אלימות. אין לנו ילדים ולא רכוש מלבד דירה שנרכשה מכספי בטרם נישואים. בנוסף לכך היא תובעת אותי בביהד למשפחה בסכום של מאות אלפי שקלים וכן את כתובתה בסכום שהוזכר. האישה הזו עובדת ומרוויחה כמו הממוצע בשוק ואין שחר לטענותיה כי לא קרה דבר מעולם וכמובן לא הגישה תלונה במשטרה. אני אני מרגיש שסוחטים אותי ואני לא יודע מה לעשות. אני אודה לך אם תיצור איתי קשר בדוא"ל. הרבה תודה מראש. אומרנו.

תשובה למר אומרנו

מהפרטים שהנך מציין, עולה לכאורה שאין האשה זכאית לכספים שהיא תובעת. כמובן, יש להגיש כתב הגנה מתאים לבית המשפט לענייני משפחה, תוך ציון כל העובדות הרלוונטיות, וכן תוך צירוף כל מסמך מתאים. וכן לציין בכתב ההגנה את הוראות החוק ואת האסמכתאות מתקדימים של פסיקת בתי המשפט (בעיקר של בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים). אם כדבריך, תביעת הכתובה אף היא הוגשה לבית משפט לענייני משפחה, הרי שאין עניין זה בתחום סמכותו, אלא בתחום סמכות בית דין רבני. היה ותוגש בעתיד תביעת כתובה בבית הדין הרבני, יש להתגונן בפני תביעה זו לפי דיני הכתובה המפורטים בשולחן ערוך, וכן תוך הסתמכות על פסקי דין רבניים. אשמח להוסיף פרטים נוספים, אם תואיל לפנות אלי ולהוסיף לי מידע ספציפי יותר. הרב משה רובינשטיין עו"ד וטוען רבני, טל': 6132161 - 03 2547253 - 052

שלום רב

שאלתי היא - אם בעלי מאס בי ובחיי הנישואין ומעוניין להתגרש, מפני שהכיר מישהי אחרת ואינני מעוניינת לתת לו גט ולנו 2 ילדים קטנים. האם הוא יכול להכריח אותי למכור את הדירה, כדי לקבל את חציו? תודה.

תשובה לרינת: קיימים אמצעים משפטיים, לסייע לך

בעניין אי-רצונך להתגרש, קיימת אפשרות לעכב הרבה, ואולי אף למנוע לגמרי את הגירושין. בעניין הדירה: יש אפשרות משפטית "לטרפד" את פירוק השיתוף בדירה. יש אפשרות נוספת והיא: גם אם יפורק השיתוף בדירה, לדאוג לכך שיעמדו לרשותך כספים רבים בהרבה מאשר חלקך הפורמאלי בדירה. אשמח להרחיב את הדיבור, אם תואילי להתקשר אלי לטלפונים: 6132161 - 03 ; 2547253 - 052 בכבוד רב ובברכה, הרב משה רובינשטיין, עורך דין וטוען רבני

הנפקת דרכון לילד שהוריו גרושים

שלום אני גרושה מינואר 06. התגרשנו בירושלים בבית הדין הרבני ושם היו כל ההליכים והדיונים. מאז הגרושים אני לא בקשר עם בעלי, למרות שיש לו זכות ביקורים הוא לא בא ולא מטלפן לבנו בן ה4 וחצי. הוא התחתן שבוע לאחר הגט ויש לו משפחה חדשה (הוא חרדי). גם כשהייתי מנסה לטלפן אליו בעבר שיבוא לבקר היה מנתק את הטלפון והיום אין לי מושג מה הטלפון החדש שלו והיכן הוא גר . אני רוצה להוציא דרכון לבני ובמשרד הפנים אמרו שאו שהוא יבוא לחתום או שאפשר להוציא לי החלטה מבית דין רבני או מבית משפט למשפחה שאני יכולה להנפיק דרכון בלעדיו. רציתי לדעת האם זה אפשרי? כמה זמן זה לוקח בערך?איך מתנהלת הפרוצדורה? או לומר לי מה עלי לעשות בנידון , האם למלא טפסים וכו' .תודה.

הדבר ניתן להעשות. ראי תשובה מורחבת

אם היו בעבר תביעות שהתבררו בבית הדין הרבני, אשר בסופן התקיים סידור הגט, הרי שהסמכות בעניין המבוקש נתונה באופן בלעדי לבית הדין הרבני בירושלים. אם ההליך היחידי שהתקיים בבית הדין היה בקשה משותפת לגירושין, אשר נילווה לה אישור הסכם גירושין, אזי הסמכות בעניין נתונה לבית משפט לענייני משפחה. ההליך הדרוש הינו בקשה למתן צו, והמשיבים הם : האב ומשרד הפנים. (משרד הפנים כמשיב פורמאלי) פרטים ספציפיים נוספים אשמח להשיב בעל פה. ניתן לפנות אלי בטלפונים: 6132161 - 03 ; 2547253 - 052 בכבוד רב ובברכה, הרב משה רובינשטיין, עו"ד

קושי בהליכה משותפת לייעוץ

אנחנו נשואים הרבה שנים. בשלוש-ארבע שנים האחרונות אני מרגישה שלא מקשיבים לי, שדעתי לא חשובה, שעצותיי לא מתקבלות ועפ"ר בוחרת בדרך של שתיקה ושמיעה בלבד. לפני כמה חודשים סיכמנו על הליכה משותפת לייעוץ, לאחר שראיתי שהליכה שלי בלבד לא תרמה לשינוי בכלל. ילדתי לפני כמה שבועות ולפתע החלטתו השתנתה: אינו צריך ללכת, הוא יודע טוב יותר, לא מפריע לו המצב הנוכחי וכן הלאה. בימים אלו ייתכן שאוכל להפסיק בטהרה ולטבול לאחר הלידה. אני לא מרגישה רצון וחשק לעשות זאת, ואני יכולה להשתמש במילותיו שלו: איני צריכה ללכת, לא רע לי ככה, אין לי שום בעיה להמשיך במצב הנוכחי. אבל אני יודעת שזה לא נכון. מצד שני אני מרגישה מושפלת כל הזמן לעשות מה שהוא רוצה ולהסתובב סביב רצונותיו. שאלותיי: איך אני יכולה לומר לו מה אני מרגישה ושיבין שאני לא מתחמקת אלא קשה לי רגשית עם גישתו? כלומר, לא לפגוע בו מחד גיסא אולם שיבין שאני פגועה מאידך גיסא. איך אפשר לשכנע אותו ללכת לייעוץ, שלדעתי יתרום לנו מאד! (אולי בעיקר לי, אבל זה לא משנה כי אם לא טוב לי צריך גם להיות לא טוב לו) מקווה שהובנתי, מחכה לתשובתכם בהקדם,

להעזר בגורם סמכותי רבני או משפחתי, קודם לתביעת שלום-בית בבית הדין .

יש לפנות לגורם סמכותי המקובל על הבעל, כגון רב או בן משפחה, כדי שיפנה ליעוץ זוגי. אם דרך זו לא תצלח, אין מנוס מלפנות לבית הדין בתביעה לשלום בית. לבקש מהדיינים למנות יועצ/ת לטפל בבעיה. זו הדרך הנראית להצלת הנישואין. אחרת המצב רק יחמיר ומי ישורנו. בברכת הצלחה. הרב עו"ד משה רובינשטיין טל' 6132161 - 03 2547253 - 052

מה דין יורש של יורש על פי צוואה

לדודתי אין ילדים והיא אלמנה. היא כתבה צוואה והורישה לי ולשני אחיו של בעלה המנוח, את כל רכושה. אחד האחים של בעלה נפטר. האם אלמנת האח או ילדיו זכאים לרשת במקום האב שניפטר? יש לציין כי בצוואה מצוינים שמות שלי ושל שני האחים של בעלה ז"ל של דודתי

קיים הבדל בין אם הזוכה על פי הצוואה נפטר לפני המצווה או אחריו.

על פי חוק הירושה, הסמכות למתן צו קיום צוואה מסורה לרשם לעניני ירושה. מכל מקום קובע החוק, כי בית הדין הרבני מוסמך אף הוא ליתן צו כזה, ובלבד שכל הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק הירושה, הביעו בכתב את הסכמתם לכך. לכן בכל מקרה יש חשיבות לדעת מיהם היורשים על פי החוק, שהם "הנוגעים בדבר". מסעיף 49 לחוק הירושה עולה, כי במקרה הנדון בשאלתך, יהיה הבדל אם אחי המנוחה המצווה(הדודה) נפטר בחייה או אחרי מותה, כדלקמן: אם נפטר בחיי המצווה, הרי שאם נותרו לו ילדים, יזכו הילדים בחלקים שווים, ואילו אלמנת אחי הדודה לא תירש. אולם אם אחי הדודה, הזוכה על פי הצוואה, נפטר לאחר מות הדודה המצווה, אזי ירשו אלמנתו וילדיו בהתאם לקבוע בחוק הירושה. להבהרות נוספות ניתן להתקשר לרב משה רובינשטיין, עו"ד טל' 6132161 - 03 2547253 - 052

סמכות למכור דירה של גלמודה בעודה בחיים.

דודתי בת 87 , אלמנה וחשוכת ילדים. היא גרה לבדה בדירתה. היא רוצה שאני אהיה בעלת סמכות למכור את דירתה ולהשתמש בכסף על מנת לטפל בה אם וכאשר (חלילה), היא לא תוכל לדאוג יותר לעצמה. כרגע דודתי בעלת יכולת החלטה ויכולת לדאוג לעצמה. יש לציין שאנחנו ארבעה אחינים ואני הצעירה מביניהם. בכל אופן דודתי רוצה שאני אקבל את זכות וסמכות מכירת הדירה למטרה זו בלבד. שאלתי היא: איך והיכן מסדירים את העינין באופן חוקי, כלומר איזה סוג של עורך דין מתעסק עם נושא כזה? יש לציין שדודתי רשמה צוואה המותירה את כל רכושה לאחר מותה לכל האחינים באוםן שווה. האם היא צריכה לשנות את הצוואה? האם דרושה הסכמה של כל היורשים, לכך שאני אקבל סמכות מכירה ושימוש בכסף לצורך טיפול בה? תודה, חיה.

השאלה נוגעת בדיני מקרקעין, כשרות משפטית, אפוטרופסות,דיני ירושה ונאמנות. ניתן לפתור הבעיה .

לחיה שלום, יש יותר מדרך אחת לפתור את מכלול הבעיות, אולם יש להעדיף את זו שתניח גם את דעת אחיך. הנושאים המשפטיים הכרוכים בסוגיא, הינם מדיני מקרקעין, כשרות משפטית, אפוטרופסות, דיני ירושה ונאמנות. לכן ראוי להעזר בעורך דין המתמחה במיוחד בתחומים אלה. קיימות שאלות שאינן מוצאות תשובות בנתונים שהצגת: א) האם יש לדודה אמצעי קיום שוטפים? ב) האם יש לה חסכונות, וכמה? ג) האם פעולותיך עבור הדודה יעמידוך בחשד מצד אחיך, שאת מעלימה כספים לצרכיך שלך? צריך לפנות לעורך דין שיש לו ידע, נסיון וחכמת חיים, כדי שידע להתוות תכנית מתאימה. הנך מוזמנת לפנות אלי להרחבה ופירוט של האמור לעיל. הרב עו"ד משה רובינשטיין- יועץ משפטי של י.נ.ר טל" 6132161 - 03 2547253 - 052

מזונות

בס"ד שלום אם הבעל רוצה להתגרש האים הוא חייב לאישה מזונות אחרי הגרושים ?(יש לו סיבה לגירושים אבל זה לא עילה)

חיוב מזונות אשה הוא רק עד לסידור הגט

לדביר, שלום חיוב מזונות אשה הינו רק עד לגירושין. מכל מקום מנסיוני, לא די בתשובה קצרה זו. הנושאים הקשורים לגירושין הינם חשובים, והמזונות הינם רק חלק מהם. מן הראוי שתפני ליעוץ יסודי ובו תפרשי את כל היריעה. אז תימצא הדרך הטובה עבורך, לכלכל את צעדיך.

המשך לשאלה הקודמת...

אני בכוונה שואל על מימוש צוואה. המצב הוא שאבי נפטר לפני כ8 שנים ואימי שנתיים אחריו. אבי ז"ל לא השאיר צוואה ואני מוניתי למנהל העזבון. לצוואתה של אימי מונה מנהל עזבון אחר. העניין הוא שאני מעוניין לממש את חלקו של אבי ברכוש (אין שום מחלוקות בנושא בין היורשים), ואני לא יודע כיצד לעשות זאת מבחינה פורמלית. חשבתי אולי למצא פה תשובה :)

לא ניתן לתת הדרכה מועילה לפי הנתונים החלקיים האלה

יש צורך בפרטים רבים נוספים, כדי לתת הכוונה מועילה. הנך מוזמן לשוחח בהרחבה ואשמח לסייע. משה רובישטיין טו"ר, עו"ד ונוטריון טל' 6132161 - 03 ; 0522547253

כיצד ניתן לשנות שם משפחה של ילד?

אני נשואה בנישואים שניים. בני בן ה5, מנישואי הראשונים, לא ראה את אביו מעולם (התגרשתי בהיותי בהריון, והאב סירב לצור עימו קשר). הוא קשור מאד לבעלי הנוכחי שמגדלו כאב ממש, ומשפחתנו היא כמשפחה רגילה לכל דבר. כדי למנוע שאלות מביכות בכל מיני מקרים (כמו קופ"ח וכד'), ברצוננו לשנות את שם משפחתו הרשמי של בני כשמו של בעלי(ביום-יום הוא אכן משתמש בשם בעלי) כיצד ניתן לעשות זאת?

לפי החוק יש להגיש תביעה בבית משפט לעניני משפחה

את צודקת בשאיפתך לשנות שם המשפחה של ילדך לזה של בעלך. אכן הדבר יועיל מאוד מכל הבחינות, כפי שציינת. לפי החוק ניתן לשנות את שם המשפחה של הילד רק באמצעות החלטה של בית משפט לעניני משפחה. יש להגיש תביעה מתאימה. עם הנתן ההחלטה על שינוי השם, כמצופה, אזי אפשר להגישה למשרד הפנים- הלשכה לרישום אוכלוסין. אשמח ליעץ ולהיות לעזר. עו"ד משה רובינשטיין טל': 6132161 - 03 0522547253

מהן זכויות של ילד מאומץ?

בתשובה שניתנה ע"י סידי בר לשאלה של החלפת שם משפחה עבור ילד שאמו נישאה בשנית, צוין כי אם הבעל יאמץ את הילד יהיו לו יותר זכויות. אשמח לדעת באילו זכויות מדובר ותודה למשיבים.

יש תוצאות נוספות לאימוץ

צדקה קודמתי. ברם אוסיף מעט בענין תוצאות האימוץ. אציין עוד, כי בתשובתי הקודמת לגבי שינוי השם, התיחסתי לשאלה כפי שהוצגה, מבלי לגעת בנושא של אפשרות להליכי אימוץ. דבר זה הנחתי לשיחה בעל-פה אם יפנו אלי. ובכן החוק קובע ככלל, כי האימוץ יוצר בין המאמץ לבין המאומץ אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים לבין ילדיהם, ומקנה למאמץ ביחס למאומץ אותן הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם. האימוץ גם מפסיק את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הורהו הקודם. אציין שגם לפי דין תורה (שו"ת הריב"ש) חובת כיבוד הורים היא גם כלפי מי שמגדל ילדו של אחר. עוד יש להוסיף, שבמקרה שלכם, גם אם תבחרו בהליך של אימוץ, תצטרכו לכרוך בו את ענין שינוי שם המשפחה, כפי שכתבתי בתשובתי הקודמת. בייחול להצלחת הילד ולהצלחתכם, עו"ד משה רובינשטיין טל' 0522547253 6132161 - 03

כתובה על סך עשרה מליון ישן

ברצוני לדעת האם אני זכאית להצמדת מדד לכתובתי בסך 10 מליון שקל ישן, ואם כן לאיזו הצמדה אני זכאית? מדד מחירים לצרכן , מדד יוקר המחיה, דולר ? אמרו שזה מחלוקת בין הדיינים. מה זה אומר בתכל'ס? אתי

יתכן שלשאלה יש היבטים נוספים, רכושיים

שאלתך מוגשת באופן מצומצם, המתייחס לאמור בה בלבד, כתובה ותו לא. אולם יתכן שקיימים היבטים נוספים, שלא הוצגו, ויתכן שלא עלו על דעתך. לא ברור משאלתך, מה החלק שאת אמורה לקבל, או שכבר קיבלת מהרכוש המשפחתי? ובהמשך לכך, לא ברור על שם מי רשומים הנכסים, ומה מקורם, ואיך נצמחו והוכללו ברכוש המשפחתי? לשאלות הנ"ל יש בהחלט מקום גם בחישובי הכתובה, ובמיוחד במקרה של פיחות כה גדול בערכה המקורי. לכן מן הראוי להתיעץ באופן מפורט ורציני, קודם שנוקטים בפעולה כלשהי. בהצלחה

האם וכיצד ניתן להוציא בעל מהבית

שלום לכולכם! נישואינו עלו על שרטון. למרות ניסיון טיפול ממושך של כשלוש שנים, עדיין סובלת כל המשפחה מהתפרצויות זעם ואלימות מילולית קשה. הרצון שלי כרגע הוא להיפרד לתקופה מסויימת כדי לבחון שוב את מערכת היחסים. בעלי כמעט לא מתפקד. לא בתור בעל ולא בתור אבא ולא בתור מפרנס ולא בתור שום דבר אך בכל זאת הוא מסרב לצאת מן הבית ואף מאיים "לזרוק" את הבת הגדולה (בת חמש עשרה) עקב מריבות קשות ביניהם. שאלתי היא, האם וכיצד אני יכולה להוציא אותו מן הבית ללא מעורבות של גורמי רווחה או גורמי מדינה אחרים. אילו נתונים משמעותיים (אם בכלל) על מנת להכריח גבר לצאת, בפרט שכאמור אין לו שום חלק ואחריות על חובותיו כבעל בכל תחום שהוא. ממתינה לתשובה מהירה תודה מראש! שרה

רק ע"י השפעה של רב. אם לא יועיל, יש דרכים חוקיות.

הדרך היחידה הנראית, ללא עירוב גורמים ציבוריים, היא רק באמצעות פניית סמכות תורנית המקובלת עליו. אם דרך זו לא תועיל, כנראה לא יהיה מנוס מלפנות להליך משפטי. ההליך יכול להיות לפי חוק מניעת אלימות במשפחה או לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת. תשובה זו מתאימה לכל מקרה, אך יתכן לפעול גם באמצעים משפטיים נוספים, בהתאם לנתונים ספציפיים. בהצלחה, הרב משה רובינשטיין, עו"ד טל' 0522547253

לא הבנתי

1. האם כן יכפו עליו גט או לא? 2. מה התוצאות במידה ואישה שעדיין נשואה מביאה ילד לעולם לאחר מס' שנים של נסיון להתגרש. 3. האם אפשר לתבוע את הבעל תביעת נזיקים כי האישה אינה יכולה להביא ילד באשמתו?

צריך ייצוג משפטי טוב

למרבה הצער, מצבך מחייב שתקחי לך ייצוג משפטי טוב. בענין מורכב זה, אין סבירות שניתן להתמודד לבד. בהצלחה

בעיות לאחר גרושין

שלום,פניתי אליכם בעבר על בעיות בשלום בית בגלל שהבעל סובל מעיה נפשית ולכן רצה להתגרש. תודה על כל מה שעזרתם. מה שקורה כעת זה שהתגרשנו. הבעל התחיל להשתולל בבית לצעוק לשבור דברים מכיון שעכבתי את הגט. אני לא רציתי להמשיך כך ולכן מיד עשינו הסכם גרושים והתגרשנו ברבנות. אני מרגישה דווקא הקלה גדולה. אולם מה שקורה עכשיו שהבעל אומר שמאד עצוב לו לבד ובלי הילדים גם מרגיש שעדין יש את הבעיה הנפשית. ולכן הוא רוצה לחזור.האם יכול להיות דבר כזה כי הוא כהן. הוא מגיע כל הזמן אומר שעצוב לו ורוצה לראות את הילדים. ואפילו יושב בתוך הבית לפעמים מבקש אוכל קונה לילדים מתנות וממתקים. אני אומרת לו שזה אסור ואז הוא אומר " אי אפשר לשפוט במצב שלי, את לפחות עם הילדים וכו' מאד עקשן " אי אפשר להזיז אותו". בנוסף רציתי לשאול מתי מומלץ לי לנסות להכיר משהו חדש איך אדע מה מתאים לי יש לי 6 ילדים הקטנה בת 11 חודש הגדולה בת 13. תודה וכל טוב.

אפשר וגם רצוי "להזיז אותו"

לפלונית שלום, עשית מעשה והשגת הסכם גירושין ואף התגרשת מבעלך הכהן, עקב בעיותיו הנפשיות. ובכן לנוכח היותו כהן, אינכם יכולים להנשא מחדש. התנהגותו לאחר הגירושין הנה חריגה, ורק מצדיקה את צעדך האמיץ. ביקוריו בביתך אינם רצויים, הן מן ההבט ההלכתי והן מהאישי. את זקוקה לניתוק רגשי ממנו, ובקורים אלה מקשים זאת עליך. ביקוריו בבית יכולים גם לסבכך חלילה בנסיבות מסויימות, בחובה לקבל גט מחדש! רצוי לעודד קשר בינו לבין הילדים, אך בשום אופן לא בתוך ביתך. אם נקבעו הסדרי ראיה בהסכם הגירושין, הרי שהבקורים צריכים להתקיים בהתאם לקבוע בהסכם. תמיד את יכולה לפנות לבית הדין לשינוי האמור בהסכם אם הנסיבות מצדיקות זאת. הביקורים צריכים להתקיים מחוץ לביתך. רצוי שתאמרי לו באופן ברור, שאין לו להכנס לביתך. אם יכפה עצמו עליך תוכלי לפנות למשטרה בתלונה על השגת גבול. קיימות דרכים חמורות יותר, אך נראה שדי באמור לעיל. האמור לעיל הנו בתחום התמחותי. שאלתך הנוספת אינה בתחום זה. ואני סומך ידי על דברי חכמה ונועם של קודמי הנכבד.

סירוב לחיי אישות

אני נשוי כ 30 שנה + 7 ילדים, בעשור האחרון אישתי מסרבת לקיים עמי יחסי אישות וכנשק נגדי אף לא הולכת ליטבול. אישתי טוענת שהיתנהוגתי שוללת ממנה את עצמאותה. מה האפשרויות ההילכתיות שעומדות לירשותי למימוש זכויותי בעינין יחסי אישות. בתודה מורדוך

אם כלו כל קיצי טיפול זוגי, למרבה הצער, אין להמנע מהליכים משפטיים.

הלואי ותיצלחנה עצות קודמיי המלומדים. ברם אם יכלו חלילה כל קיצי דרכי השלום, לא תיוותר ברירה אלא לפנות להליכים משפטיים. הדרך המומלצת היא לפנות בתביעה לבית הדין הרבני האזורי, שבתחום סמכותו המקומית אתם מתגוררים. התביעה תהיה כפולה: לשלום בית ואם לא תאבה האשה - אזי להכרזה עליה כמורדת, על כל המשתמע מכך מבחינת הנפקויות ההלכתיות.

הסכם גירושין

מה המשמעות האופרטיבית של קבלת תוקף של פסק דין מבית המשפט או בית הדין להסכם גירושין שנחתם ע"י בני הזוג, שהרי מאז חתמו דינו כשאר חוזה שנחתם, והאם יש משמעות לכך שההסכם נעשה ונערך ע"י מגשר.

להסכם גירושין, בשונה מחוזה אזרחי רגיל אין תוקף אלא אם כן אושר ע"י פורום מתאים.

בחוזה גירושין יש בדרך כלל אלמנטים אחדים. ניתן אפילו לומר שהוא "קובץ חוזים". הוראות הגירושין שבו נשלט ע"י ההלכה ; והוא בסמכותו היחודית של בית הדין הרבני. ההלכה מקפידה שעצם ענין הגירושין לא יופיע בחוזה בלשון של התחייבות, אלא כנכונות והסכמה ; זאת מכח חוק שיפוט בתי דין רבניים. הפרק הרכושי נשלט ע"י חוק יחסי ממון בין בני זוג. בחוק נאמר כי חוזה בין בני זוג, הבא להסדיר יחסי ממון ביניהם ("הסכם ממון"), חייב להיות מאושר ע"י בית דין רבני (ממשלתי) או ע"י בית משפט לעניני משפחה. הוראות בהסכם הגירושין הקובעים משמורת על ילדים, או אפוטרופסות או הסדרי ראיה, טעונים אישור בית דין כנ"ל או בית משפט כנ"ל ; זאת מכח הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. הוראות בעניני מזונות ילדים אף הן טעונות אישור בית דין או בית משפט כנ"ל ; זאת מכח החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות). אם ההסכם כולל גם מזונות אשה לאחר הגירושין, גם אז יש צורך מהותי באישורים כנ"ל. (ואין כאן מקום להאריך). לבקשת הצדדים רשאי בית הדין או בית המשפט לתת להסכם/ים הללו תוקף של פסק דין ; היינו שיהיה ניתן לביצוע בהוצאה לפועל, מבלי צורך להליך נוסף.

אובדת עצות

בס"ד. שלום רב! אלה המילים שחותכות בי בימים האחרונים. אנחנו על סף התמוטטטות.כמעט שלא מדברים,,ואם כן,אז רבים.במצב מסובך ,בלתי אפשרי וקשה-ושהפך להיות תדיר אצלנו. פנינו לייעוץ בעבר,שסיבך את המצב יותר-לדעתי היועצות שטיפלו בנו בשתי הפעמים היו לא מקצועיות. רק לפני כמעט שנתיים שוב ניסינו,לדעתי הכיוון היה נכון אך בגלל שבעלי הרגיש שהוא המוקד,הפגישות לא היו רציפות והטיפול הגיע למבוי סתום.להגדרת המטפל מבנה האישיות של בעלי הוא כזה שקשה לי,עם הראיה השונה שלי,לקבל את התנהגותו,דרכו,צורת ההתנהלות שלו... אנו חיים במן קרוסלה-יום יומיים נהדרים ושבועות של ניכור. ללכת לטיפול אצל מישהו חדש לא בא בחשבון מבחינתי.אין לי למי לפנות.אפילו עזרה להתגרש אינני יודעת ממי לקבל.ממש אובדת עצות. אני רק מרחמת מאוד על ילדיי,ילדים מקסימים ב"ה ורגישים כ"כ. אני מרגישה אבודה,ממש לא יודעת מה לעשות. אני בטוחה שבעלי צריך עזרה נפשית אבל אין לי איך לשכנע אותו לטפל בעצמו בצורה רצינית,וגם אין האזור מישהו דתי שהוא טוב וידוע בכך. אני אפילו לא יודעת למה כתבתי כל זאת,רק מייאוש...

הזמנה לשיחת יעוץ

הלוואי וחפץ ה' יצלח בידי קודמי המלומד ; ברם אם חלילה יתברר שכלו כל הקיצין להמשך החיים המשותפים, הנך מוזמנת לטלפן אלי לשיחת יעוץ, ללא תשלום, כדי לבחון את הדרך הראויה להמשך דרכך. ביחולי הצלחה לרב פאטשינו.

מזונות אישה

חודשיים אחרי החתונה גרנו בבית של בעלי. שם הוא נהג לצעוק עלי יום ולילה שהבית שלו והוא רוצה שאני אחפש מקום אחר לגור. אחרי כמה חודשים הוא כן גירש אותי מהבית ובמקום להתלונן במשטרה הלכתי לבת נישואה. שם הוא שלח לי מכתב לא לחזור הביתה - הוא מרשה לי רק לקחת דברים. מתחילת הנישואין (אדר תשס"ט) הוא סירב לפרנס אותי אבל הוא עדיין בעלי, הוא חייב לפרנס אותי. מה עושים?

ראוי להגיש תביעות לשלום-בית ולמזונות, כולל מדור

כאשתו, את זכאית ממנו למזונות. בחיוב המזונות גם נכלל מקום מגורים הולם לרמתו של בעלך, ולא פחות מזה שהיית רגילה לו. זוהי תשובה כללית. יש דקויות בנושאים אלה, כדי להבטיח חיובו המלא של הבעל, לפי המסגרת הנ"ל. בהצלחה.

אתיקה מקצועית

שבוע טוב חברים יקרים! השאלה שלי הפעם עוסקת באתיקה מקצועית. פשוט וברור הוא כי סודיותם של זוגות הבאים לייעוץ היא דבר שאין צורך לדבר עליו. השאלה היא מה קורה כאשר "אחד" מבני הזוג מערב בעצמו גורם חיצוני, ובעקבות כך אותו גורם פונה אליך כמטפל, ואתה מבין שתמונת המצב כפי שהוצגה לגורם זה אינה מדוייקת, האם גם כאן נדרש אתה לסודיותם של בני הזוג או שברגע שאחד מהם פרץ את הגבול, לפחות בכל הקשור אליו אתה רשאי לשתף... השאלה היותר קשה והיותר רלוונטית היא כ"שאחד" מבני הזוג פנה לגורם סמכות שמעליך (כמטפל) והציג לו תמונה שיש בה כדי להטיל בך כמטפל דופי, אמנם לא דופי בעייתי מבחינה משפטית אך דופי בשמך הטוב. גורם הסמכות שמעליך אינו בא אליך בטרוניה אך בהעדר נתונים נכונים סביר להניח ששמך הוכתם אצלו. האם באופן זה אני כמטפל רשאי להציג את התמונה הכוללת, והמורכבת מפרטים חושפים של שני בני הזוג (כולל זה שלא עירב גום חיצוני)? בכבוד רב אביחי

תשובה לפי כללי האתיקה של י.נ.ר.

בכללי אתיקה של חברי איגוד י.נ.ר. ניתן למצוא הנחייה למקרים המפורטים בשאלה. סעי (פרק)ב' מוכתר "שמירת סודיות". במבוא נאמר בין היתר "... שמירת הסודיות היא אבסולוטית..." ויעויין גם בסעיף א' שם. בפרק זה מפורטים חריגים לכלל מהותי זה. החשש מפגיעה בשמו הטוב של היועץ אינו בין החריגים הללו. אם כן מה עושים? במקרה ששני בני הזוג פנו ליועץ לטיפול, ניתן לפנות אליהם בבקשה לכתב ויתור סודיות ספציפי כלפי אותו גורם שהובא ע"י אחד הצדדים בסוד הענין. דבר זה קבוע בסעיף ז' שם. האמור לעיל נכון גם במקרה שרק אחד מבני הזוג מטופל אצל היועץ, אך אז די בהסכמתו של המטופל בלבד. אם לא תינתן הסכמת המטופל/ים כאמור, מנוע היועץ מלשוחח עם הגורם שפנה אליו בענין. נראה לעניות דעתי, שאם היועץ יפעל כאמור, לא ייפגע שמו הטוב, גם אם יהיה סירוב לויתור סודיות. התנהגות זהירה ואחראית שכזו רק תוסיף לכבודו בעיני אותו גורם, אם תצורף אליה הערה כללית נחרצת מצד היועץ, שאין אמת בדברים כפי שהוצגו בפני אותו גורם, אך היועץ מנוע להתייחס ספציפית, עקב אי ויתור סודיות.

"הגנה מן הצדק"

לחברים היקרים שלום, אבקש להתייחס לנושא האתי שהועלה כאן מכמה פנים שכן לוויתי אותו מקרוב בזמן ההתהוות שלו. א. מבחינת פרשנות כללי האתיקה. ב. ברמה העקרונית - היינו גם אם לכאורה כללי האתיקה מחמירים בעניין זה שומה עלינו לעשות שיקול דעת נוסף על מנת לתקן את כלל האתיקה. השאלה העקרונית כמות שאני מבין אותה היא כיצד ינהג יועץ אשר הלקוח שלו מוציא דיבתו רעה ומספר דברים אשר היו או לא היו בקשר הטיפולי ביניהם, באופן הפוגע או עשוי או לפגוע בשמו הטוב של היועץ. במקרה שנידון בפורום זה, המקרה היה שהלקוח ניגש להתלונן בפני רב משותף, על כך שהמטפל התיר לו לעבור "עבירות" מתחום ה"אישות", וברצונו של היועץ לגשת אל הרב ולהעמיד אותו על פרטי המעשה עד כמה שיהיה צורך ורלוונטיות לתיקון העיוות. מעיון בכללי האתיקה של י.נ.ר. עולה כי למרות שחובת הסודיות הינה "אבסולוטית" בכל זאת ישנם מקרים או מצבים יוצאי דופן שאחד מהם הוא כדלהלן: " כאשר החבר הינו נתבע או נאשם במשפט אזרחי, פלילי או דיון משמעתי הקשור לפונה" וכאן נשאלת השאלה מהי ההגדרה של דיון משמעתי האם הוא דווקא בפני ערכאות או כל דיון בפני כל אדם נחשב לדיון משמעתי ובמקרה הנידון הדיון אצל הרב האם הוא נחשב כדיון משמעתי אם אין. שאלה נוספת העולה היא האם היועץ בעצמו יכול לזמן את הדיון הנ"ל או שהאמור הוא דווקא באם קיימת כזו ועדה ובמידה והיא מזמינה אותו יכול הוא לשתף פעולה. אך השאלה המהותית שצריכה להיות נידונת ומבוררת היא מה ההיגיון הישר מלמד על מקרה כזה בו הלקוח פורץ את הדיסקרטיות של הטיפול באופן שפוגע בשמו הטוב של המטפל. נתאר לעצמנו שלקוח שלנו ילך ויפרסם כרזות ברחובה של עיר על כך שהיה איתו קשר מיני או שידול לעבירה הלכתית או פלילית כזו או אחרת האם אנו אמורים לשבת בחיבוק ידיים בשם האתיקה? אינני חושב שיש או שיכולה להיות כזו אתיקה ואם היא קיימת עלינו לתקנה במהירות האפשרית בכדי לא להיתקל במצבי אבסורד מהסוג הזה. עלינו לקחת בחשבון שהתנהלות כזו שלא מאפשרת ליועץ את האפשרות להתגונן סופה שתגרום לנשירה של יועצים טובים ומוכשרים מהתחום שכן "מה להם ולצרה זו" מה שכבר שמעתי מיועץ צעיר ומבטיח שהתבטא כך באוזני. אינני משפטן אך יש מושג מתחום המשפט הפלילי שנקרא "הגנה מן הצדק" ומושג נוסף הוא "חוק שאינו חוקי בעליל" - אל נא יכעסו עלי המשפטנים שבינינו אך הרציונאל שעומד מאחורי המושגים האלו הוא שגם אם יש חוק צריך הוא לעמוד בסף של הגיון פשוט ואם ההגיון של הצדק אינו עומד בפרשנות עלינו לתקן זאת במהירות האפשרית.. עלינו לקחת בחשבון ששמועות מהסוג הזה עושות להן כנפיים ועשויות לפגוע ביועץ בהתפתחות המקצועית שלו במשפחתו ובסובבים אותו ומי שחושב שע"י שתיקה או איפוק בלבד במקרה כזה יפתרו החששות הנ"ל לדעתי אינו מכיר את הלך הרוח ומצב העניינים בציבוריות בה אנו חיים ועל אחת כמה וכמה בציבוריות החרדית. אודה ואשמח להתייחסות החברים בכלל ושל היועץ המשפטי לאיגוד י.נ.ר. עו"ד רובנשטיין. בכבוד ובידידות, אליהו בן סימון.

כללי האתיקה ראויים כמעט לכל המקרים, במקרים חריגים יתכן להוסיף תקנות.

השאלות שמעורר הרב אליהו בן סימון ראויות למי שאמרן, ומחייבות מחשבה והתייחסות. אקדים ואומר, כי כללי האתיקה הוכנו תוך מאמץ רב ודיון ממצה בקרב צוות מוחות מתחום המקצוע ותחומים דומים. ונופו ב"י"ג כברות". חרף האמור לא התיימרה הועדה המכינה לסבור שבכך תם ונשלם הענין. לכן נקבע במבוא ש"ועדת האתיקה מוסמכת להוסיף כללי אתיקה או לתקן את הכללים הקיימים." לגופו של ענין, נראה שגם בכללים הקיימים יש פתרונות לשאלות הנכבדות שמעלה הרב בן סימון. עקרונית, בירור אצל אותו רב, שלפניו הוכפש שמו הטוב של היועץ אינו נופל בין המקרים החריגים המפורטים בסעיף ב(3) ; כי אין דיון כזה נחשב כשלעצמו כ"דיון משמעתי הקשור לפונה" או יתר הפורומים הנזכרים בסעיף. אולם נראה שבכל זאת יכולה הבעיה לבוא על פתרונה המעשי ; כי אם מדובר במטופל אחד בלבד, והוא זה שהתלונן על היועץ, הרי שודאי רשאי היועץ לטהר את שמו לפני הרב, כי הרי המתלונן עצמו הוא ש"נתן אצבע בין שיניו" ופרץ את מחסום הסודיות ; והרי רק כלפי המתלונן קיימת החובה, כי בן הזוג השני אינו מטופל ואין קיימת כלפיו חובה זו. אמנם במקרה שבו שני בני הזוג מטופלים, שאז קיימת כלפי שניהם חובת הסודיות, אין זה נכון שהיועץ יגלה לרב את סודותיו של בן הזוג השני שלא הקדים וגילה דברים לרב. אבל מסתבר ביותר שבמקרה כזה יתן בן הזוג השני כתב ויתור סודיות ספציפי לצורך הבירור אצל הרב, כי לא ירצה שהרב ישמע רק את עמדתו של בן הזוג האחר. מכל מקום במקרה הנדיר מאוד, של סירוב מצד בן הזוג האחר, נראה צודק שלא לפגוע בחובת הסודיות כלפי בן הזוג המסרב. גם נראה לי, שאם העובדות הנ"ל יוצגו נכוחה לפני הרב, תוך הכחשה והבעת תרעומת חריפה לפני הרב על הוצאת לעז ושם רע, לא יקבל הרב לשון הרע על היועץ. במקרה הצורך גם יכול הרב לפנות לבן הזוג האחר ולשדלו שיסכים לותר על הסודיות. כללו של דבר, נראה שהמצב אינו חסר פיתרון, גם במסגרת הכללים הקיימים. וכאמור במקרים חריגים ניתן לתקן את הכללים אם ישוכנעו חברי ועדת האתיקה. מסיים בברכה ובהוקרה.

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130