מנחם מורדוף, M.A | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 02/05/2025 ד' אייר תשפ"ה
מנחם מורדוף

מנחם מורדוף, M.A

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

פגישה עם הרב הרנטגן , אחייני טוען שישויות מכח הטומאה

בן אחותי בן עשרים , טוען שהוא רואה דברים וישויות שמפחידות אותו , שדים ורוחות למינהם ,אלוקים ישמור והוא במצב ממש לא טוב , לא מוצאים לו תרופה ורק אולי דרך הקדושה ניתן יהיה להושיע אותו ,,אחותי מוכנה לתת תרומה גדולה ובלבד שהרב איפרגן יעזור לו ,,אם מישהו יודע כיצד ניתן להשיג את הרב איפרגן ולקבוע עימו פגישה , תבוא עליו הברכה הדודה המודאגת

אי אפשר לעזור לאדם שאינו רוצה עזרה

שלום וברכה, אני מבין שלבן אחותך יש בעיה ואת חושבת שהפתרון היחיד לבעיתו הוא ללכת לרב איפרגן אך הוא לא מוכן ללכת אל הרב. למעשה, יש כאן שתי אמירות שיש צורך לברר אותן: א. האם רק פגישה עם כבוד הרב יכולה לעזור? ב. מדוע הבחור לא רוצה ללכת לפגישה כזו? לדעתי, במקום ללחוץ עליו ללכת לרב ומתוך כך ליצור התנגדויות ולחצים נוספים, כדאי לשלוח אותו ליועץ מומחה כדי שיאבחן את הבעיה וישלח לגורם המתאים. בברכת הצלחה ברוחניות ובגשמיות. מנחם

פערים בשמירת מצוות

אנו נשואים טריים מזה מספר חודשים. אני בת 39 ובעלי בן 34. שנינו חוזרים בתשובה. בעלי נמצא בתהליך כשלוש שנים, ואני כשבעה חודשים, ההכרות והחתונה היו תהליכים מאד מהירים. לפני החתונה בעלי חשש מזה שאני לא מספיק חזקה עדיין, למרות שהבטחתי לו שכן. אולם מה שקורה כעת הוא בדיוק להיפך. אני מתחזקת והולכת, לומדת הרבה, גם הרבה הלכות. לומדת במדרשיה ושיעורים עם רבנית. וברור לי שאני רוצה בית מלא תורה והידור כהלכה. ובית שהולך בכיוון תורני (חסידי). מאז החתונה נוכחתי שבעלי מאד לא חזק. למרות השנים שהוא נמצא בתשובה. אין לו קביעות בתורה. הוא קם לתפילות הבוקר באופן אקראי, מתפלל כשזה נוח לו. וגם לא כל יום. כולל קריאת שמע. כל פעם שאני רוצה לנסות לקרבו ומציעה לו ללמוד הלכות ביחד הוא מתרחק ומסרב. כשהוא רואה אותי מתחילה להקפיד בכל מיני דברים הוא אומר לי שאני עם יותר מדי אורות ובסוף אתרסק. או שלפעמים ממש מתנגד כשאני מדברת אתו על כשרות מחוץ לבית ולדבר עם ההורים הוא אומר שזה גדול עליו (בבית אנו מקפידים) גם בנושאי יחסי הקרבה בינינו הוא לא מבין את חומרת הוצאת זרע לבטלה וכיוצב' ומוכן ליפול בזה ואני מסרבת בתוקף להיות שותפה. ביקשתי שילך לישיבת בוקר באופן חלקי, כי הוא לא עובד אז הוא התחיל ללכת כשנוח לו, ותמיד מוצא תירוצים כמו למשל אני צריך לחפש עבודה וכו' כדי לעשות דברים אחרים במקום. עלי לציין שהוא אוהב ללמוד דברים שקשורים בקבלה ובפנימיות התורה והולך לשיעורים בערב פעמיים בשבוע. אני מרגישה שהכל נובע ממידה של עצלנות והוא בוחר כל הזמן לא לדעת כדי שלא יצטרך לעשות יותר. כעת הוא החליט שהוא בכלל רוצה להיות דתי לאומי וכיפה סרוגה. אני מרגישה קצת מרומה כי כוונתי היתה להקים בית יהודי כהלכתו וכרגע אחרי כל כך מעט זמן של נישואים כבר יש בינינו פערים כה גדולים, וזה יוצר הרבה ריבים בינינו והתפרצויות מצידי. גם לגבי חינוך הילדים הוא מדבר על חינוך דתי לאומי ולא על חינך תורני ועוד. תודה רבה על ההקשבה.

הקמת בית של תורה

שלום וברכה, אני מבין שאתם נשואים זמן קצר ותוך הזמן הזה ראית שבעלך איננו מקפיד בקיום מצוות כמו שחשבת שהוא מקפיד ומתוך כך את מרגישה קצת מרומה. אני מאוד מבין את ההרגשה הקשה שלך. נראה שישנן שתי נקודות שכדאי לבדוק: א. האם כל האמירות של בעלך באות מתוך הגדרות שונות של הזהות הדתית שלו (כך שלפני שהתחתנתם ידעת שהוא רוצה להקים בית חסידי והיום מסתבר שהוא רוצה בית של כיפה סרוגה) או שחלק מן הדברים הם ביטויים שבאים מתוך כעסים של ויכוח ואין להם שום קשר לזהות דתית - דהיינו, השאלה היא האם אנו מדברים על בעייה של כיוון דתי או על בעיה של ויכחים וכעסים זה משנה בצורה מהותית את הגדרת הבעיה ואת דרך ההתמודדות. ב. חז"ל מלמדים אותנו שהאיש זוכה לעולם הבא על ידי זה שהוא לומד תורה והאשה זוכה על ידי כך שהיא שולחת את בעלה ללמוד, לא מלמדת אותו ולא כופה עליו אלא שולחת אותו ללמוד (מפתה אותו ללמוד, כלשונו של רש"י) ובדברים הללו יש צורך בהרבה עדינות והרבה סבלנות. אחרי שתבררי את שתי הנקודות הללו בינך לבין עצמך, כדאי שתחזרי לפורום כדי שנוכל להמשיך ולהתקדם. בהצלחה רבה, מנחם

אלימות מילולית בתקופת ההריון

אני נשואה מזה שנתיים וב"ה נכנסתי להריון ואניבחודש שלישי ומאז תחילת ההריון בעלי מתנהג אלי בצורה מזלזלת ופוגעת מאוד, לא שותף עימי בשינויים ובחוויות ושולח כל הזמן משפטים אלימים וכן מעביר מסר עקיף מזעזע ומחריד

אלימות בתקופת ההריון

גלית שלום, תקופת ההריון, בפרט אם מדובר על הריון ראשון, היא תקופה קשה מצד אחד ומיוחדת מצד שני. האיש והאשה נמצאים בתקופה זו בתהליך של שינוי רגשי ונפשי ובנוסף לכך, האשה נמצאת גם בתהליך של שינוי גופני. לכן יכול להיות שיהיו גילויים של התרחקות מסויימת מצד הבעל, מתוך כך שהוא לא כל כך מצליח להתמודד עם המצב המשתנה. בכל מקרה, התנהגות פוגענית או התנהגות מזלזלת אינן יכולות לבוא בחשבון. למעשה, כדאי לפנות ליועץ כדי לטפל במצב. יהי רצון שההריון יסתיים לטובה בזרע חי ובריא. בהצלחה רבה, מנחם.

לגור עם הוריי בעלי

אני נשואה בת 23+ תינוקת בת שנה. בעלי עזב את הבית לפני חודשיים. ביקשתי מספר פעמים שייחזור אך הוא הציב לי תנאי כי אינו מסוגל לשלם שכירות גבוהה על הדירה וכי אם חשוב לי לשמור על המשפחה עליי לעבור להוריו. יש לציין שנושא זה עלה על הפרק עוד לפני חתונתנו לפני שנתיים והבהרתי בבירור שהמצב אינו אפשרי מבחינתי. בהתחלה בעלי הסכים אך לאחר חצי שנה החלו הרמיזות מצידו ומצד הוריו על מגורים משותפים. היחסים ביני לבין הוריו לא טובים כלל יש בינינו חילוקי דעות בכל דבר. החינוך שאני קיבלתי שונה ממה שהם רגילים אך אינני יודעת כיצד להסביר להם זאת. אני שומרת שבת וכשרות הם בכלל לא מקפידים על כך, אפילו חלב ובשר הם לא שומרים. אני עברתי גיור וכל זה חשוב לי מאוד. יתר על כן כל וויכוח ולו הקטן ביותר בעלי תמיד מצדד באימו גם כאשר היא לא צודקת כלל. הוא בדעה שאמא תמיד צודקת. יש לציין שאימו שתלטנית מאוד וכבר מס' פעמים שידרה לי ברמזים שבסוף יהיה כמו שהיא אומרת היא יודעת שבנה יתמוך בה בכל מחיר. כעת אני עומדת בפני שאלה לעבור לגור עימם ביחד ( דבר שהוא לא הגיוני מבחינתי) או להיפרד. כל הנסיונות להרחיק או להסביר לבעלי שמשפחתינו היא מעל הכל לא הועילו. הוא ביקש ממני לפנות את הדירה שלנו בעוד שבוע... מה עליי לעשות?! עיזרו לי בבקשה!!!

הורים דומיננטיים

בטי שלום, כפי הנראה את עומדת בפני בעיה לא פשוטה. הבעיה עליה אני מדבר איננה השאלה האם תגורי בבית הורי בעלך או לא. שאלה זו היא רק תוצר של שאלה אחרת והיא: כיצד אפשר לנהל מערכת של חיים זוגיים לצילה של אמא דומיננטית? ככלל, כל מערכת זוגית חייבת להיות מערכת פרטית השייכת רק לבני הזוג. כפי הנראה, יש צורך להסביר לכם, כזוג, את המשמעות של קשר הנישואין ואת הממשמעות של האינטימיות בנישואין. בהצלחה רבה, ממנחם.

קושי במציאת קשר רציני

אני בחורה בת 23 ויש לי קשר רציני עם בחור בן 25 וכמו תמיד גם הפעם שהקשר הופך לרציני ומתקדם אני נרתעת ונסוגה לאחור ופתאום הבחור נראה בעיני אגואיסט וחסר התחשבות וכל המעלות שראיתי בו קודם מתגמדות בעיני ואני רואה בהם כביכול שהוא מעונין אך ורק בטובתו האישית .

קושי בבניית קשר

מרים שלום, אני מבין שיש לך קושי לבנות קשר רציני עם בחור. אני גם מבין שלא מדובר במצב שקשור לבחור זה או אחר אלא למצב החוזר על עצמו. כדאי לך לבדוק, בינך לבין עצמך, שני כיוונים: 1. האם את מוכנה לקשר רציני, האם את יודעת מה המשמעות של קשר כזה ומהו הפרופיל של הבחור שאותו את מחפשת? 2. האם אין לך פחד כללי מבנים מסיבה כזו או אחרת? אשמח לעזור לך לבנות קשר בדרך לבניין עדי עד. בהצלחה רבה, מנחם.

לגור עם הוריי בעלי (המשך...)

שלום הרב מנחם! בקשר להצעתך לקבל ייעוץ, בעלי לא מסכים לשום סוג של ייוץ. יתר על כן במצב שלנו כרגע עליי להחליט עם לעבור להוריו או להיפרד אין בפניי אופציה אחרת. יש לי איתו פגישה בעוד שבוע ובה אנו נחליט סופית אם יש לנו המשך ביחד. ברצוני לבקש ממך להדריך אותי כיצד עליי לנהל שיחה בצורה כזו שתשכנע אותו לא לעבור לגור עם הוריו ושנישכור דירה ונגור בנפרד מהם. אני אוהבת אותו מאוד ולא מעוניינת להתגרש. תודה מראש בטי.

קונפליקטים במערכת הזוגיות

בטי שלום, אני מבין ששתי האפשרויות שבעלך מעמיד בפנייך - או להיות ביחד איתו בבית הוריו או לא להיות איתו בכלל, הן אפשרויות שמבחינתך הן בלתי הגיוניות. את מנסה לשכנע אותו שתמשיכוו לגור בדירה שכורה. לפני שאדריך אותך כיצד לדבר עם בעלך אני מבקש שתבדקי עם עצמך ותגדירי בצורה מדוייקת ממה דעתך בכל אחת משלוש האפשרויות העומדות על הפרק. השאלה הראשונה היא עד כמה את משוכנעת בצידקת דרכך, לגבי כל אחת מהאפשרויות, ועד כמה את יכולה להסביר לעצמך, לגבי כל אחת מהאפשרויות, מדוע היא טובה / רעה. לאחר שתסדרי את הדברים לעצמך אפשר יהיה לעשות שיקול דעת בקשר לשיחה עם בעלך. הרבה הצלחה, מנחם

שינוי כיוון של אחד מבני הזוג

כשהתחתנתי היינו אני ובעלי בערך באותו קו דתי , למרות ששנינו באנו מרקע שונה , אני באה מבית דתי פתוח בעוד בעלי מבית חרדי שבה המסגרת נורא נוקשה ואין פשרות . שנים לפני שהכרתי את בעלי הוא החליט שהמסגרת הזו לא מתאימה לו והוא " ערק" לשורות הכיפות הסרוגות , וכאן אני פגשתי בו . לפני כשנתיים הוא החליט שהוא חוזר להתלבש כמו חרדי ומתעקש על כך שילדינו ילמדו במוסדות חינוך חרדיים מובהקים . אין לי חלילה דבר נגד העולם החרדי , אולם אני מרגישה שמאחר וצעד משמעותי זה נעשה מבלי לשתף אותי בו , אני מרגישה מרומה . העולם החרדי מנוכר לי ואין לי רצון ליהיות חלק ממנו (אני מאמינה שלא התווית חרדי , דתי או חילוני עושים את הנאדם יותר טוב אלא הפנימיות של האדם ). עליי עוד לציין שמאז שבעלי שינה את לבושו אני מרגישה ריחוק ממנו , לא נמשכת אליו . ניסיתי לעבוד על עצמי ולנסות לכבד את רצונו אבל נורא קשה לי . האם אני צריכה להקריב את כל הציפיות שלי מחיי הנישואין וליהיות כפופה לבעלי ?

זוגיות במצבים משתנים

איילה שלום, את שואלת: "האם אני צריכה להקריב את הציפיות שלי מחיי הנישואין ולהיות כפופה לבעלי?". התשובה היא: ודאי שלא שכן, מהלך כזה יכול להכניס אותך לקשר רגשי שלילי כלפי בעלך, מצב שיכול להרוס חלילה את הבית. מתוך דברייך נראה שמוקד הבעיה איננו בעצם שינוי הכיוון אלא בזה שהוא עשה את המהלך מבלי לשתף אותך. אתם חייבים להבין שבקשר זוגי יש מקום לשני אנשים העובדים יחד בתיאום זה עם זו. בעלך יכול היה לעשות את הצעד שעשה אך הוא חייב גם לחשוב כיצד הוא נותן לך מקום בתוך הקשר. במילים אחרות: כל אחד מכם חייב להבין שהוא חייב לאזן את המקום בו הוא נמצא עם המקום בו נמצא השני כך שלשניכם יהיה מקום בתוך הבית. לא רק את צריכה לכבד את רצונו אלא גם הוא צריך לכבד את רצונך עם כל המשתמע מכך. מה דעתך? בהצלחה רבה, מנחם.

לכבוד הרב מנחם

אמנם יש לי תחושה שהיחסים ביננו התערערו מאז אותו שינוי שחל בו ויש ריחוק ביננו . ניסיתי לדבר איתו על כך שהבית יכול להתפרק ואז הוא יגיע למסקנה שהמחיר היה יקר מידי , שלא צבע הבגדים שהאדם לובש הם שקובעים את רמת צדקותו וחשוב יותר לרצות את האישה וכמו שהאישה מצוות לעשות הכל בשביל למצוא חן בעיני בעלה כך הבעל צריך למצוא חן בעיני אשתו,אבל הוא בשלו , עקשן ולא מוכן לזוז מהעמדה אליה נכנס . זה מעציב אותי מאד ומוריד לי את המוטיבציה להשקיע בקשר ביננו . אשמח לקבל איזו עיצה איך לגרום לו לגלות הבנה כלפי.והאם התחושה שלי שאני מרגישה מרומה נכונה?

איזון מחודש של הזוגיות

איילה שלום, נראה לי שאת מנסה לשכנע את בעלך לחזור בו. דרך כזו יכולה לתת תחושה של נסיון לכפות את דעתך עליו, דבר שיכול להביא לכעסים והתנגדויות מצידו. כיוון הפעולה שלך כלפיו צריך לכלול כמה חלקים, אני אכתוב אותם בנקודות כלליות ביותר ואת תמלאי את המשפטים בתוכן ובצבע: א. אתה בעלי ואני מרגישה שאתה הגבר המיוחד בחיי ... ב. אני מרגישה כלפיך שותפות ואהבה ואני רוצה שנבנה יחד ... ג. קשה לי עם זה שאתה שינית את הזהות הדתית שלך, זה נותן לי תחושה שאין לי מקום לצידך ... ד. אני ממש מבקשת שנשב יחד וננסה למצוא את הנוסחה הנכונה לאיזון הבית, איזון בין שתי הזהויות ... מה דעתך? בהצלחה רבה, מנחם

תגובה לתשובת הרב מורדוף מנחם

אני בטוחה בצדקת דרכי מפני שכבר ניסיתי את האופציות שבעלי מציע לי והיווכחתי שזה לא הולך: א. גרתי עם הורי בעלי שבועים לאחר הלידה. היו לנו חילוקי דעות לגבי אורך חיים המסורתי שלי (שבת, כשרות וכד') לעומתם שהם חילונים. בנוסף, תמיד היו טענות כגון למה לא הגשתי אוכל לאבא שלו לארוחת צהריים, למה קמתי מאוחר וכד' הם התעלמו מן העובדה שרק ילדתי ואינני ישנה בלילות.בשבועיים הנ"ל בעלי תמיד הצדיק את אימו, דבר שפגע בי מאד. ברור לי שאם אסכים לעבור עימם זה יוביל לגירושין. ב. הואפציה של פירוד סופי/ גירושין לא הגיונית כי אני אוהבת אותו ורוצה להעניק לביתנו (בת שנה ) משפחה שלמה ונורמלית. ג. לדעתי אם נגור בנפרד נוכל להשתחרר משליטתתם של הוריו ולאט לאט לשקם את יחסינו הזוגיים. כל הטיעונים שלי שהצגתי להלן לא משכנעים לא את בעלי ולא את הוריו. אני מרגישה לבד במערכה. אני אודה לך מאוד אם תוכל לעזור לי ולייעץ כיצד אני אוכל לשכנע אותו בצדקת דרכי.

מעורבות הורים

בטי שלום, את מסבירה שאין באפשרותך לגור בבית ההורים של בעלך בגלל שהם פגעו בך. את רוצה לחיות עם בעלך ורוצה לשקם את הקשר ביניכם אך את חושבת שהדרך היחידה לעשות זאת היא מחוץ לתחום שליטתם של ההורים. אני מבין שדיברת עם בעלך על הדברים ואני מקווה שהייתה זו שיחה נינוחה, יזומה מראש, ולא שיחת מיקרית חפוזה. האם לבעלך יש תשובות למצוקות שאת מעלה? האם הוא מבין את המצוקות שלך? אני הייתי שואל את השאלות הללו לפני השאלה של מקום המגורים ומוסיף להן שאלה בדבר מעורבותם של ההורים בזוגיות שלכם. אם בעלך איננו מסוגל להבין את הנקודות הללו, יש צורך בייעוץ זוגי ואם הוא לא מוכן לכך כדאי מאוד שאת תפני לייעוץ באופן אישי כדי שאפשר יהיה ליצור תהליך לשיקום הזוגיות ביניכם. בהצלחה רבה, מנחם.

בעלי לא רוצה את הוריי

שלום רב! אני ובעלי נשואים שנתיים ויש לנו תינוק בן שנה. במהלך הנישואין היו משברים דבר אשר גרם לסיכסוכים בין ההורים שלנו. ההורים שלו מגנים על בנם (בעלי) וההורים שלי מגנים עליי. כל הניסיונות מצידי לנטרל את ההורים מהוויכוחים שלנו לא הצליחו. בכל וויכוח בעלי מתלונן בפני אבי על כמה שאני בלתי נסבלת וכו'. כיום המצב הגיע עד כדי ברוגז מוחלט. הוא אומר "אני לא אדבר עם הורייך ואת אל תדברי עם הוריי". דבר זה פוגע בי מאוד. ניסיתי, למרות הכל, לבקר את הוריי בעלי אך הם מתייחסים אליי בקרירות וחוסר איכפתיות עד שהפסקתי לבקרם כלל. הבעיה היא שאנחנו גרים קרוב להורים שלו אך רחוק מאוד מההורים שליי. (שעתיים נסיעה). כשאני רוצה לבקר את הוריי, שזה בערך פעם בחודש או חודש וחצי, הוא לא רוצה ואומר לי שאני יכולה לנסוע לבד ללא הילד. אני לא מסוגלת להשאיר את בני לבד ולנסוע. אפילו ביום הולדת של אבי הוא לא הסכים לבקר את הוריי בטענה" אם יש לו יום הולדת שהוא יבוא אליינו ונחגוג כאן". בעלי לא מוכן לדבר על הנושא. מה עליי לעשות. האם להסתפק בכך שרק הוריי יגיעו. אך זה פוגע בי שהוא מבקר את הוריו כל יום ואני לא יכלה לבקר אפילו פעם בחודש. בעלי טוען שאם אני רוצה לשמור על שלמות המשפחה עליי לציית לו, הרי הוא הקובע במשפחה. ניסיתי לשכנע אותו בדרכי נועם שהוא לא פועל נכון. אני מעניקה לו המון אהבה ותמיכה אך הוא מקבל זאת כמובן מאליו. "את אישה וככה את צריכה להתייחס לבעלך בכבוד, הערכה ואהבה, אחרת לא תצליחי לשמור על המשפחה. אישה בונה אישה הורסת...". יש לציין שזה לא הנושא היחיד שאנו חולקים עליו. כל האווירה בבית מתוחה וקרירה. הוא חיי בשביל הוריו. אני לא יודעת למה הוא התחתן איתי בכלל, הוא גדל וחונך כך שאך ורק האישה אחראית על שלום בית. איך להסביר לו שללא שיתוף מצד בעלי לא נגיע לשום מקום. מיותר לציין שהוא מתנגד בכל תוקף לייעוץ זוגי. אשמח אם תאירו את עיניי... שבת שלום לכל עם ישראל!

זוגיות במבחן

בלה שלום, בסיפור שלך, סיפור שיש בו כאב וקושי, ישנן אמנם בעיות של מעורבות הורים ויחס למשפחות המוצא אך הבעיה המרכזית והראשונה שבו היא יחס בין אשה לבעלה ובעל לאשתו. במערכת זוגית נורמאלית ישנן שלוש מסגרות - הוא, היא והם - שלוש המסגרות הללו משפיעות זו על זו ומושפעות זו מזו. על פי מה שאת מספרת, המערכת המשפחתית שלכם בנויה בצורה כזו שבעלך מוביל את הבית על פי שיקול דעתו הבלעדי ואת צריכה להסכים לדעתו בשמחה. כפי הנראה, איזון כזה במערכת נישואין אינו יכול להחזיק מעמד לאורך ימים ושנים (אלא אם כן הוא נעשה בהסכמה וברצון של שני הצדדים). מתוך כך, נראה לי שיש לכם צורך בהדרכה מסודרת לבניין הבית (אני לא חושב שיש צורך בייעוץ אלא בהדרכה כדוגמת הדרכה שניתנת לזוגות צעירים בתחילת דרכם). הדרכה כזו ניתנת במסגרת זוגית תוך מאמץ לשכנע את שני בני הזוג לבוא ולשמוע. אשמח לעזור לך בעניין זה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

האם רגשותי ישתנו???

שלום רב. לאחר 30 שנות התעללות נפשית לסירוגין עם עליות וירידות, בעלי מראה נכונות לקבל טיפול תרופתי ויעוץ זוגי. שאלתי: האם יש סיכוי שפתאום אוהב את בעלי? שפתאום אני יימשך אליו????? כי אחרי 30 שנות נישואין שמידי פעם נפגעתי ממנו נפשית, איך אפשר לאהוב בעל? יש בי מרירות, טינה שהיא שרושה עמוק בקרבי כבר שנים רבות. מצד אחד אני נקשרתי אליו, תלוייה בו מאד, כלכלית איני מסוגלת לחיות לבד, והילדים שלי מאד מאד קשורים אליו. האם יש סיכוי לאחר טיפול של שיחות וכדורים- שאני פתאום יימשך אליו , יאהב אותו, כי התרגלתי לחיות בדיכאון לצידו, הפסקתי להימשך אליו כלל וכלל וגם אם הוא ישתנה לטובה, אני ארגיש שזה מלאכותי וזה לא הוא וזה כאילו לא אמיתי ואולי צביעות, אני לא יודעת מה לעשות ומצד שני אני רוצה לתת סיכוי לנישואים.תודה רבה - גילה.

אדם רע או מעשים רעים

גילה שלום, השאלה שאת שואלת היא שאלה קשה. את חייבת להבין שכפי הנראה בעלך עשה מעשים קשים ורעים מאחר וכוחות נפשייםפ שונים השפיעו עליו כך שלאחר שיקבל טיפול מתאים הוא ישנה את התנהגותו. הטיפול הזוגי בא במטרה לבנות זוגיות חדשה בביתכם. למעשה, זוגיות היאר כמו ריקוד, כשמשנים את הקצב הכל יכול להשתנות. אני יודע שזה לא קל, זהו תהליך ארוך ואיטי אך זהו התהליך שיכול להוציא את החיים שלך מהמקום בו הם נמצאים ולהצעיד אותם קדימה. אשמח לעזור במידת הצורך. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

תגובה לתשובת הרב מורדוף מנחם

תודה על התשובתך, למי עליי לפנות כדי לקבל הדרכה לזוגות צעירים?

הדרכה לזוגות צעירים

שלום וברכה, את יכולה לפנות אלי בטלפון (052/3350080) ואני אפנה אותך להדרכה שתתאים לך. בהצלחה בהמשך הדרך. מנחם מורדוף

מצטער על צעדי בעבר - כיצד אוכל לתקן?

בצעירותי , לא השכלתי להסתפק באשתי דאז, למרות היותה אשה טובת מראה , חכמה נאמנה ואם מסורה. לא הערכתי נכונה את היותה צנועה וכנועה. הלכתי אחרי נשים תוססות וכך לאחר שלא יכלה להבליג יותר - בקשה את פרוק המשפחה - שבעצם פרקתיה עוד קודם. היא מצאה שידוך הגון וחיה עם בעלה השני חיים טובים סיפרו לי כי הוא היה אליה מלא ההערכה וידעה אהבה. כעת היא אלמנה. אני מעולם לא נשאתי אישה אחרת - גם אם היו לי ידועות בציבור בשפע. ילדינו בגרו ואנחנו סבא ובסתא בני 63 - ככל שמתרבים המפגשים המשפחתיים ואני פוגש בה אני נעצב.אני מגלה כי מעולם לא הפסקתי לאהוב אותה אבל בגלל תשוקותי הזנחתי אותה והחזרתי לה רעה תחת טובה. אני רוצה תיקון. אני מעונין לחדש איתה את הקשר - למען איחוד המשפחה - היא מצידה מתיחסת אלי בכבוד אבל לא מעבר לזה - מה לעשות?

לימוד מלקחי העבר

שלום וברכה, לא אכנס כאן לשאלת הקשר המחודש ביניכם מאחר ויש כאן שאלה הלכתית שיש לדון בה עוד לפני שדנים בצדדים המעשיים של הקשר. אני רוצה לדון בשאלה אחרת והיא: "מה אתה למדת מהסיפור הזה?". השאלה הזו איננה שאלה פשוטה או קלה שכן אין אנו מצפים רק לתשובה של למדתי כך וכך ... השאלה היא האם הדבר הזה יצר נקודת משנה בחיים שלך, האם אתה משנה בעקבות הסיפור מערכים שונים בעצמך (רגשות, דמיונות, חשיבה וכדומה) או שאנחנו מדברים רק על משהו חיצוני שבא לתת לך יציבות בחלק הזה של חייך. זהו התהליך שעובר אדם הנמצא בתהליך של תשובה, תשובה כללית הכוללת את כל חלקי אישיותו או תשובה פרטית הכוללת רק כח אחד מהכוחות הנפשיים שלו. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

שתינו מרגישים שיש לנו בעיה ואנחנו לא יודעים מה היא

בעלי ואני מתגוררים בקנדה אני לא מסתדרת פה ובעלי אוהב פה ומרוצה הוא מעונין להשאר ואני מעונינת לחזור לארץ . כרגע הייתי בארץ והוא דיבר עם רב שאמר לו שהוא צריך להיות איתי ואם אפשר לחזור לארץ , ומצד ההורים שלו הם שיכנעו אותו להשאר ודברו איתו על גירושין הוא ה תחיל לדבר איתי על הענין הזה ואחר כך הבנתי שזה בא מאבא שלו, אנחנו מסתדרים מצויין ביחד ואוהבים מאוד הקטע הזה קנדה ישראל מפריע ביננו ועכשיו אחרי שבאתי לקנדה יש לנו בעיה ואנחנו לא יודעים מה היא יש לציין שאני עדין רוצה לחזור לארץ ורק בשביל שנמשיך להיות ביחד חזרתי לקנדה רציתי לשאול מה כדאי לעשות ובאיזה דרך אני צריכה להסביר לו שלא יערב את ההורים שלו כי זה גורם לבעיות,

כיצד מאתרים בעיית נישואין

אפי שלום וברכה, מדברייך אני מבין שהקשר ביניכם הוא קשר טוב המבוסס על אהבה כאשר ישנו נושא אחד השנוי במחלוקת והוא מקום המגורים - קנדה או ישראל. אם אכן זהו המצב, אינני מבין כיצד אתם מגיעים למעורבות הורים ברמה כזו ולדיבור על גירושין. האם את יכולה להסביר לי את העניין הזה? בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

המשך שתינו מרגישים שיש לנו בעיה...

אני לא יודעת פשוט ככה זאת המשפחה שלו זה קורה גם לאח שלו ידעתי את זה לאחר שדיברתי עם אישתו זאת פשוט משפחה שיש בה יותר מידי פתיחות עד כדי הרס

מעורבות הורים

אפי שלום וברכה, מעורבות הורים היא דבר שיכול להרוס את חיי הנישואין. אנו חייבים לזכור שהבעיה איננה כיצד הם, ההורים, מתנהגים אלא כיצד אתם, הזוג, מתנהגים. השאלה היא: "האם אתם נותנים להורים להכנס ולהשפיע על מערכת הזוגיות שלכם?" התורה מצווה אותנו לעזוב את בית ההורים כתנאי ראשון לדבקות באשה. תנסי להסביר את הדברים לבעלך, תוך הדגשה שלא מדובר כאן על ניתוק אלא על אי מעורבות. אם אכן מערכת הזוגיות שלכם בנויה טוב הוא יבין וישתדל להפנים את הדברים. במידה ולא יש צורך בייעוץ זוגי כדי להגדיר לכם את הדברים בצורה מסודרת. מה דעתך? בהצלחה רבה. מנחם מורדוף

ילדים

שלום אישתי ואני נשואים מזה שנתיים וחצי ויש לנו ילד בן שנה וחצי יש לי בעיה מאז שבני נולד לא הייתה לנו אפשרות לבלות לבד ביחד אנחנו מתגוררים בחו'ל אנחנו לא מכירים כל כך הרבה אנשים פה שאנחנו יכולים להשאיר את הבן שלנו לזמן של כמה שעות, בעיה זו גורמת לנו למריבות וכעסים מכיון שאין לנו זמן לבלות לבד כמו שהאינו לפני החתונה. אישתי טוענת שחלק מהבעיה זה עבודתי אני עובד בלילות ומגיע הביתה בשעות הבוקר המאוחרותולכן אנחנו לא הולכים לישון ביחד ולא קמים יחד,ולכן אישתי רוצה שאני יעזוב את העבודה. ואני חושב שהבעיה לא בגלל העבודה, מה אתה מציע לי לעשות ? בכבוד רב אסף

העדר זמן לבנייה זוגית

אסף שלום וברכה, אני מבין שיש לכם בעייה למצוא זמן לעצמכם כאשר אתה אומר שזה בגלל הילד ואשתך אומרת שזה בגלל העבודה שלך. השאלה היא האם מדובר בבעיה מעשית (זאת אומרת שאתה שואל האם אני יכול למצוא לכם שמרטף במקום בו אתם נמצאים) או שהבעיה היא עקרונית (זאת אומרת שיש משהו שמקשה עליכם את בניין הזוגיות אפילו אם אפשר היה למצוא לכך זמן). מה דעתך? בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

אלימות אלימות

ללא כל קשר לכל הנכתב בפורום ברצוני להתייחס לנקודה חשובה לא פחות ישנם נשים שכל מטרתן של הגירושין הוא רק בכדי להרוויח כסף ולחיות חיי רווח לאחר הפירוד בהבעל ולכן הם מתלוננות במשטרה ואף פותחות בהליך פלילי בבית המשפט לאחר מכן הן פונות לכל מיני ארגוני חסד ועמותות לנשים מוכות ואף מוכנות לשבת ימים במקלטים לאלה, ולאחר מכן כשהן מלוות בחומר רב נגד הבעל פותחות תיק בבית הדין וגורפות את כל הקופה תוך שהן רומסות את הבעל בשאט נפש והופכות אותו לפושע הגדול במדינה זאת לאחר שהוא לא עשה כלום ואף התנהג אליה בכבוד רק שהיא לא מרוצה ממנו הוא לא מספק אותה אבל מכאן עד לאלימות יש עוד הרבה מקום לדון נשים אלו מנצלות את מעמדן כמין שני ואת הרושם שהיא עושה בדמועתיה וכו' הן משתמשות במאות העמותות שהוקמו לצרכיהן וגורפות זהב בתהליכים השונים בבתי הדין תוך שהן מסיבות נזק וצער רב לבעל שהוא חף מפשע צריך להזן את המצב ולחקור אותו לעומק לפני שדם רב נשפך

אלימות מדומה

חזי שלום, אתה מציין כאן מציאות קשה של נשים הבאות לנצל בצורה שיקרית ולהרוויח על חשבון פירוק המשפחה. חשוב לציין שאנו רואים לנגד עיננו את טובת הזוג וטובתה של המשפחה ולא את טובתו של אדם כזה או אחר הבא לסחוט כספים או הנאות אחרות בדרכים לא כשירות. אם אתה מדבר על מציאות מעשית שאתה מכיר ולא רק בא לתאר מציאות כללית אשמח אם תשתף אותי, דרך הפורום או באופן אישי (בטל' 052/3350080) או בדואר אלקטרוני [email protected] ואשתדל לעזור. חזק ואמץ, מנחם מורדוף

המשך שתינו מרגישים שיש לנו בעיה...

אני חושבת שמה שכתבת זה מאוד נכון ניראה לי שחלק מהבעיה זה שבעלי מפחד מההורים שלו באיזה שהיא צורה ולזה הוא קורא כיבוד הורים אמרתי לו שיש כיבוד הורים עד שהם מנסים להזיק לחיי המשפחה שלך. דברתי איתו היום על זה אני ממש מקוה שזה יעזור וכשקראתי את מה שכתבת הוא גם קרא את זה אני מקוה שזה יעזור תודה רבה!!! אפי

כיבוד הורים ולא מעורבות הורים

בהצלחה רבה, אשמח לעזור לכם להגדיר מחדש את ההבדלים בין כיבוד הורים למעורבות הורים. חיזקו ואימצו, מנחם מורדוף

המשך

אני חושב שיש לנו בעיה בבניית הזוגיות. יש לציין שבעבר לא הייתה לנו שום בעיה כל שהיא בענין זה . בזמן האחרון התעוררו בעיות שונות שמקשות עלינו בחיי היום יום אינני יודע מה בדיוק הבעיה שגורמת לכך אפרש הגילאים ביני לבין אישתי הוא כ 9 שנים אני היותר גדול מביננו ואולי אישתי עוברת כרגע שינויים שמתאימים לגילה (20) האם אתה חושב שאפרש הגילאים הוא המשפיע? תודה אסף

עזרה בבניית זוגיות

אסף שלום וברכה, אני מבין שקשה לכם לבנות קשר זוגי. יכול להיות שהדברים קשורים להפרש הגילאים ביניכם ויכול להיות שישנן סיבות אחרות. בכל מקרה, אינני בא לחפש את הסיבה לקושי - אני בא לפתור אותו. כדי ללמוד כיצד בונים זוגיות כדאי לקבל הדרכה מתאימה בעניין וכפי הנראה זה הזמן המתאים לשם כך. אשמח לעזור לכם בעניין. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

המשך שתינו מרגישים שיש לנו בעיה...

שלום.. רציתי לדעת איך להסביר לו את כל הבדל שבין כיבוד הורים ולבין מעורבות ההורים? תודה שוב

כיבוד הורים

שלום וברכה, בצורה כללית ביותר: כיבוד הורים מתייחס לכל מה שקשור למעגל החיים של ההורים (הן ההורים של הבעל והן ההורים של האשה) בעוד מעורבות הורים מתייחסת לחדירה של ההורים ולהתייחסות שלהם לכל מה שקשור למעגל החיים שלכם (הן באופן אישי כבן / בת והן באופן זוגי). אנו חייבים לזכור שהתורה למלדת אותנו: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו ...", כדי להקים קשר זוגי חייבים לעזוב ולהתחיל לנהל אורח חיים עצמאי. אשמח להוסיף פרטים לפי הצורך בפורום או באופן אישי. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

מצבי רוח ועצבים

אני חווה המון מצבי רוח לא נעימים. עצבנות יתר, חוסר סבלנות לבן זוגי, מתיחות וכאבי בטן חריפים שנובעים מעצבים. אין דבר ספציפי שמטריד אותי חוץ מחיי היום יום- עבודה, מצב כלכלי, שכ"ד וכד'. מה אוכל לעשות כדי להיות יותר שלווה ורגועה, ולקחת דברים פחות ברצינות? אני מאמינה בבורא עולם, אך לא מרבה בקיום מצוותיו. בן זוגי מאמין מאוד ומקיים מצוותיו. חלק מזה משפיע עליי כי בן זוגי די לוחץ עליי לקיים לשמור מצוות השם.

אין מספיק פרטים

קלוד שלום וברכה, אני רואה שקשה לך אך, לצערי, את לא מספרת את כל הפרטים כך שקשה להתייחס לעניין (אני מבין שזה גם לא עניין לשתף את כל העולם בכל מה שקורה בחיים שלך). אני מציע לך להתקשר אלי כדי שנוכל לפתח את העניין בשיחת טלפון. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

איך להשקיע בבניית הזוגיות

שלום רב, אני נשיו מזה כשנתיים וחצי. לפני מספר ימים כתבתי מכתב למערכת וציינתי שיש לאישתי ולי בעיות שונות בחיי הנישואין. קיבלתי תשובה שאולי לא בנינו את הקשר שלנו טוב בשנה הראשונה ולא השקעתי מספיק תשומת לב לקשר עם אישתי . ברצוני לדעת עם יש דרך\ים לבנות את הקשר לטוב יותר גם לאחר שחלפה לה שנה חשובה בחיינו, האם יש טיפים או צורות מגוונות לדבוק בהם בהמשך הדרך. תודה אסף

בניית הזוגיות

אסף שלום וברכה, ודאי שיש דרכים לבנות את הקשר גם אם עברה לה שנה מאוד משמעותית בחיים המשותפים שלכם. המלצתי היא ללמוד את הדברים במסגרת של הנחייה להעצמת הזוגיות. לצורך כך כדאי לפנות למנחה באזור שלכם כדי ללמוד את הדברים בצורה טובה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

קשה לי

שלום לכם. אני נשואה 8 שנים. (3 ילדים) יחסיי עם בעלי בסדר, הבעיה העיקרית ביננו היא שקשה לו לתת חום והוא סגור בתוך עצמו. הכל בבית יכל להתנהל בסדר עד שאני מנסה לדבר לליבו. בשיחה האחרונה הוא אמר לי שהוא לא קיבל מעודו חום ולכן קשה לו לתת "אני בן אדם קר וזהו זה". "תקבלי את זה כעובדה אי אפשר לשנות אותי." מבחינתו כל אחד יעשה בבית את המוטל עליו. הסברתי לו שכאישה זה טיבעי שאני מבקשת שידבר איתי (רוב הזמן הוא טרוד, עצבני, כועס). אציין שעם הילדים הוא מאוד משתדל, העניין שהוא באמת לא יודע. אין מצב שהוא יבא לטיפול. אם יש אפשרות שדרכי אני יוכל לשנות אותו. אודה על עזרתכם המסורה.

קשה לי = יש לי אתגר

דפנה שלום וברכה, אני מבין את הקושי ואת החיסרון שאת מרגישה כאשר בעלך לא מתנהג אליך בחום ובאהבה כמו שאת מצפה וצריכה. מצד שני, את חייבת להבין שבעלך נמצא במקום בו הוא לא יכול להעניק לך את החום לו את זקוקה. הוא לא עושה את זה מתוך שינאה או משהו דומה אלא שהוא לא יכול ואינני שואל כרגע למה הוא לא יכול. הבעיה הגדולה היא שככל שאת מנסה לדרוש את החום הזה ממנו הוא מרגיש שאת מבקרת אותו והוא הולך ומתחפר בתוך תחושת הריחוק והתסכול שלו. מצב הולך ומסתבך. לדעתי, כדי לשנות את המצב יש צורך בכמה דברים בסיסיים: 1. להאמין שאדם יכול לשנות, ולהאמין שהאדם יכול לשנות אך ורק את עצמו. 2. להאמין שככל שאנחנו עושים מעשים יותר טובים אנחנו הופכים לאנשים יותר טובים. בנוסף לכך: לבעלך יהיה יותר קל לעשות שינוי בחיים שלו ולהעניק לך אם את תשתדלי לעשות כמה דברים: 1. תשתדלי להעלות את הדימוי העצמי שלו. 2. תשתדלי להפוך את החיים שלו ליותר נעימים וטובים. 3. תשתדלי לראות רגעים בהם הוא מעניק מעצמו לאחרים (אפילו אם לא מדובר בך ואפילו אם הדברים ברמה ראשונית כך שלפי אמות המידה שלך זה לא מספק) ותציגי אותם בסיפוק לפני בעלך תוך כדי הקפדה שאת באה רק להעצים את מה שהוא עושה ולא להעביר ביקורת סמויה חלילה. לסיום - חשוב מאוד לשוב ולהדגיש שאסור לך להתנות את ההתנהגות שלך במה שהוא יעשה או לא יעשה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

חיים בצל הרע

אני נשואה 9 חודשים וב"ה נכנסתי להריון אני בחודש ה- 2 . לפני שגיליתי שאני בהריון רציתי להתגרש מבעלי מכיוון שאין בינינו שותפות הוא לא מוכן לשמוע מאף אחד יש בעיות של אלמיות מילולית וכן בעיות בין המחותנים. גיליתי שאני בהריון והפכתי להיות הבן אדם הכי עצוב כי אני לא שמחה להביא ילד לעולם כזה, אני חושבת על הפלה לצערי. אני ובעלע החלטנו ללכת ליעוץ אבל זה לא יעזור כי בעלע חושב שהוא יכול להיות יועץ... מה עליי לעשות? נא להחזיר תשובה למייל שלי הרשום מעלה תודה, שרית

אור וצל מעורבבים יחדיו

שרית שלום וברכה, המציאות בה את נמצאת היא מציאות של אור וצל, מר ומתוק שמעורבבים יחד. הדבר שאמור להיות המשמח ביותר לכל אשה, פרי בטן, הכניס אותך למקום של עצבות וייאוש . את חייבת להבין שבמצב רגשי שכזה קשה מאוד לקבל החלטות הגיוניות בעוד שבמצב בו את נמצאת את חייבת לקבל החלטות מתוך שיקול שכלי רחב. לכן, נראה לי שכשלב ראשון את חייבת לפנות לייעוץ כדי לקבל תמיכה וכדי לסדר לעצמך את המחשבות והרגשות. אשמח לעזור לך בטלפון (052/3350080). בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

חו"ל -מה לעשות

שלום רב אני מתגורר עם משפחתי בחול , עברנו לכאן בכדי לנסות ולשנות את איכות החיים שלנו. אני עובד בעבודה קשה אך מבחינה סתבילית ופיננסית אני עומד איתן וזה מה שמחזיק את משפחתי מבחינה קלקלית. הביעה כאן זה שאישתי לא מרוצה ממקום מגוריה בחו"ל והיא רוצה לחזור לארץ. אני מנסה להסביר לה שכרגע זה לא רעיון טוב בגלל המצב בארץ שמדשדש בין כמעט טוב ללא טוב בכלל, מבחינתי. המצב הזה מקשה עלי ועל אורך השגרתי של היום יום בנישואינו וגורם ליותר בעיות משחשבתי. אישתי חושבת יותר עם ליבה לזיקה לארץ ושורשיה שם אני לאומת זאת חושב יותר על עתידינו ועתיד ילדנו ומנסה להיות יותר מצאיותי לנושא. מצד אחד אני לא אבתר על הארץ שלי אבל לא כרגע. מה עלי לעשות ?? תודה על העזרה חיים

חיים בצל קונפליקט

חיים שלום וברכה, כשלב ראשון לפתרון הבעיה, בא ננסה לעשות משחק תפקידים. אתה תנסה לכתוב את הדעה של אשתך ולהוסיף נימוקים והסברים שיענו לשאלה - למה היא, מנקודת המבט המיוחדת שלה, צודקת, ובמקביל תבקש ממנה לכתוב בצורה דומה לגבי הדעה שלך. לאחר שתכתבו את הדברים בצורה כזו נוכל להתקדם בדרך למציאת הפתרון. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

אכזבתי מוצדקת????

אני ובעלי תכננו להשתתף בהופעה שבו חשקתי בו עד מאד. עד לא הספיק לקנות כרטיסים למופע. וחיכיתי שנבלה בכליון עיניים ולמופע זה במיוחד. לפתע , בעלי מודיע לו שהוא מבטל ומעדיף להשתתף במסיבת הפרידה שעושים בעבודה שלו לבוסית של לשעבר. אני רואה שהוא משקיע במקום עבודתו מעל ומעבר בכדי לרצותם. האם העובדים בעבודה יותר חשובים לו מהאישה? לא יקרה שום אסון אם בעלי לא ישתתף במסיבת הפרידה גם לא יגידו לו מאומה. הוא אומר שלא נעים לו לו להיות נוכח. גם הוא תמיד חוזר שעתיים עד שלוש שעות אחרי הזמן שהוא אמור לעבוד בעבודה. (הבוסית אישה מבוגרת .....). אם הבוסים שלי היו מבקשים ממני משהו שזה לא פקוח נפש ובעלי באותו זמן היה מבקש ממני משהו בכדי לרצותו - אני הייתי שומעת לבעלי ולא מרצה את הבוסים שלי. זה נקרא בעל שאוהב את אשתו?????? אני מאד מאוכזבת פגיעה עד עמקי נשמתי. אני מחכה להזדמנות הזאת, שהבוסים שלי ירצו משהו ממני וגם בעלי יבקש - אני ישמע לבוסים שלי, רק בכדי שירגיש איך אני מרגישה היום. האם נראה לכם שזה בסדר שבעלי העדיף להשתתף במסיבת הפרידה של הבוסית שלו לשעבר במקום לבלות איתי באותו ערב שכל כך חיכיתי לו??????. בעלי טוען שיש מחויבות במקום העבודה וזה יכול לתרום לו לעתיד בכך שיכבד את מעבידיו. אני לא מבינה את זה. למה אני צריכה תמיד להרגיש שאני במקום האחרון והעובדים במקום עבודתו והאנשים בכלל הם במקום הראשון? כך מתנהג בעל שאוהב ומכבד את אשתו????????. אין לי חישק לנסוע לבד למופע כי אני יודעת שאתייסר מכאבים רק לראות איך כל הבעלים יושבים לצד נשותיהם ואני צריכה לשבת בודדה/גלמודה באירוע.

בעייה או בעיית תקשורת?

שלום וברכה, את אומרת שבעלך מעדיף למלא מחויבויות שיש לו בעבודה ואפילו יותר מזה במקום לבוא ולמלא את המחויבויות שלו אלייך, את מאוכזבת ומתוך כך את שואלת האם האכזבה הזו מוצדקת או לא. לפני שאפשר יהיה לענות לשאלה כזו, יש צורך לשאול שאלה כללית הרבה יותר: האם הקשר שלך עם בעלך, באופן כללי, הוא קשר טוב? האם האווירה בבית היא אווירה טובה? האם יש לכם תקשורת בונה וטובה? אם התשובה לשאלות הללו היא "כן", יש צורך שתנהלי שיחה טובה עם בעלך, תסבירי לו מה את חשה, ותשמעי ממנו את דעתו כך שתוכלו להתגבר ולצאת מהתחושה הלא טובה שלך. אך אם התשובה לשאלות שלי היא: "לא", יש צורך לפנותצ ליועץ כדי ללמוד כיצד לבנות תקשורת טובה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

אכזבתי מוצדקת? (המשך)

שלום רב. בהמשך לתגובתך אלי ברצוני להשיב. יש ביני ובין בעלי תקשורת טובה. אך פה קרה מקרה יוצא דופן שעוד לא נתקלתי בו וקשה לי להבין/לקבל וכד'. וכתזכורת בקצרה: בעלי ואני תכננו להשתתף באירוע מסויים, וחיכיתי בכליון עינים למועד הארוע. ברגע האחרון בעלי פסל את הבילוי, מאחר והפתיעו אותו במקום עבודתו והודיעו שיש מסיבת פרידה לבוסית שלו לשעבר. בעלי אמר בעצמו שהוא לא חייב להיות ואף אחד לא יכפה עליו להיות, רק פשוט לא נעים לו שכל עובדי המחלקה יהיו והוא לא יהיה, פשוט רוצה להרשים אותם וטוען שזה יעזור לו מבחינת יחסי עבודה וכד'. הוא יודע היטב שאירוע זה היה חשוב לי מהרבה סיבות וציפיתי לו עד מאד. אני קצת מבינה אותו, אך אולי בתוך תוכי קשה לי לקבל שהוא מעדיף לרצות את המעבידים שלו בעבודה על פני. ושאלתי בעצם היא: האם אני מגזימה ? האם בעלי היה צריך לכבדני ולבלות איתי או בשביל האינטרס שלו לגבי קידום או לכבד את הבוסים שלו היה צריך לוותר על הבילוי איתי. כי אני יודעת שאם זה היה קורה לי - אני הייתי מעדיפה לכבד את בעלי שהוא יותר חשוב בעיני מאשר הבוסים שלי ושומעת לו. אני מרגישה כאילו האחרים הם במקום הראשון והאישה היא במקום השני. מקווה שהבנת אותי סליחה על האריכות ורב תודות על העזרה בתשובות.

אלה הם הרגשות שלך

שלום וברכה, אני שמח לשמוע שיש אצלכם תקשורת טובה ויציבה. למעשה, כפי שאמר הרב יצחק, אי אפשר להכנס לתוך הדיון ולהחליט במקום בעלך מה יותר חשוב או מה עדיף על מה. האמת היא שזו גם איננה השאלה המרכזית העומדת על הפרק. את מרגישה מאוכזבת, זהו הרגש שלך ובהחלט מותר לך להרגיש כך. חשוב מאוד שתשקפי לבעלך בשיחה שתהיה ביניכם שאת מאוכזבת (כמובן שאסור לך להאשים אותו באכזבה שלך, הוא מבחינתו בחר בצורה בה בחר ועשה זאת מתוך שיקול אמיתי מבחינתו - את חייבת להעצים אותו מצד אחד ולשקף את ההרגשה שלך מצד שני). בנוסף לכך, בואי ננסה להבין (אולי את יכולה לשאול את בעלך ולכתוב דברים מדוייקים) מה היו השיקולים שהביאו אותו לבחור ללכת למסיבה, לאחר שנדע את הפרטים הללו יהיה יותר קל לדאוג לתוכנית שתמנע מצבים כאלה בעתיד. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

דאגה לנפש הבעל - הצלה!!!!!!!!!!!!

שלום, בעלי מנהל מזה שנים עמותה. הוא נקלע למצוקה מאוד קשה כי ניסה לפתח את העמותה ומוסדותיה (כרגע היא ממש לא מפותחת) ורעיונות נפלאים שעמדו כמעט לצאת לאור לאחר עבודה מפרכת ,ארגון והתקשרות עם אנשים רבים הנוגעים בדבר. במשך חודשים רבים הוא בנה את הענין והשיג רצונם של רבים לעזור לו אך בגלל דבר קטן אך עיקרי נפל הענין וכך קרה לו כמה וכמה פעמים. המצב כרגע הוא שבמשך כמה חודשים הוא לא הצליח גם לארגן לעצמו את המשכורת שנקבעה לו מהנהלת העמותה כי קופת העמותה ריקה. ענינים שוטפים לא מצליחים לנוע והמצב הכלכלי מאוד קשה בבית ובמוסד. אין לו שום אפשרות לעזוב את העמותה ולעבור לעבודה אחרת!!!!1 זו פשוט לא אפשרות כרגע!!!! מה שמאוד מדאיג אותי שהוא היה מאוד חזק והאמין שכל נפילה היא מלמעלה, אנחנו מנסים כאן בדרך הטבע והשאר - הקב"ה.... לאחרונה הוא נראה תשוש נפשית, הוא עצבני מאוד (אפשר להבין) ומתוח, החובות הפרטיים והציבוריים גדלו, הוא כמעט מוגבל בבנקים. החשש הגדול שלי הוא שהוא מרבה לישון ביום (ישן מעט בלילה) והיום הוא אמר לי : "אולי אני אעשה משהו דרסטי כמו לא אתפלל היום אולי זה יזיז לקב"ה, ניסיתי את כל הדרכים האחרות וזה לא עבד, הרבתי בלימוד תורה וכו' אז אולי.." השעה 17:30 והוא עדיין לא התפלל שחרית. (הוא אדם מאוד מאמין וירא שמים) אני רועדת שהוא מגלה סימני דכאון ואינני יודעת כיצד הושיעינו?! דברתי איתו שנלך למישהו שייסייע לו להבריא את המוסד ולא כ"כ בא לו... אנ י מכירה מדי מקרוב בחור צעיר מוכשר מאוד שנכנס לדכאון קליני ואני לא אוכל לעמוד בכך. מה אני עושה???????????????????

עזרה לבעל

רוז שלום וברכה, באופן בסיסי ודאי צודק הרב יצחק בדבריו. ברצוני להוסיף שתי נקודות נוספות שיכולות לעזור: 1. לפנות לאגודת "פעמונים" (http://www.paamonim.com/hebrew/) שמתמחים בסיוע וייעוץ כלכלי למשפחות הנמצאות במצבים מן הסוג שלכם. 2. את חייבת להבין שבעלך כרגע ממש צריך את התמיכה הרגשית והנפשית שלך כדי שלא יפול עוד יותר. אשמח לעזור לכם עד כמה שאפשר. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

כאבי גב וקיבה

שלום! שמי אסתר בת 20 , אני סובלת מבעיות גב עוד מילדותי אך עם השנים זה רק מחמיר אני לא יכולה לישון ולעיתים אף קשה לי לנשום. בתקופה האחרונה אבחנו אצלי בקע בקיבה,עקב כאבים קשים בקיבה לאחרונה אני סובלת מכאבי רגליים חזקים , כדורים שנתנו לי לא עוזרים וגם לא פיזיוטרפיה לגב. רציתי לדעת אם תוכל לעזור לי , אני מאוד אשמח תודה רבה לך...

הרפיית כאבים

אסתר שלום וברכה, המציאות שאת מתארת היא מציאות קשה של כאבים ומכאובים. בשלב הראשון, יש צורך בטיפול רפואי הניתן על ידי רופא קונבנציונאלי (כדאי גם לקחת חוות דעת שניה על ידי מומחה נוסף, אולי בהתייעצות עם רבנים שעוסקים בייעוץ והפניה לרופאים מומחים). בשלב השני, יש צורך בהרפיה גופנית ונפשית כדי להקל על הכאבים וכדי למנוע שחיקה נפשית. חיזקי ואימצי, רפואה שלמה. מנחם מורדוף.

מה עושים במצב כזה?

בעלי עזב את הביית לפני כחודש,(בפעם השנייה) אנכנו חיים בדירה שכורה,תקופת השכירות הסתיימה, ובעלי דיבר עם בעל הדירה שהוא לא מתכוון להמשיך את השכירות ושאם אני רוצה אני ימשיך לגור שם, אחרי שבוע בעלי פתח תיק ברבנות, יש לציין שהוא מדבר עליי דיבה,בטענה שאני לא מבשלת,שאני אלימה, שוברת דברים בבית וכו.. הדברים אינם נכונים(וכמה פעמים הוא אמר לי שאינו יכול ליהיות נשוי ולא מחויב) אך הוא מציין אותי כמפלצת בעניי ההורים שלו והם תומכים בו והוא כרגע נשאר לגור אצלהם,אני עברתי לבית הוריי בגלל שתקופת השכירות נגמרה ואני לא יכולה לעמוד בהוצאות לבד, אחרי שניסיתי לפתור את הענינים ביפה עם בעלי (ניסיתי שנלך ביחד ליעוץ אך פעם אחת הלכנו והוא לא רצה שוב, ניסיתי לדבר אל ליבו אך הוא איתן בדעתו) הוא עדיין רוצה להיתגרש, כשראיתי שהמצב הוא כזה גם אני רציתי להיתגרש(אני לא רוצה "להחזיק" אותו בכוח) כרגע אנכנו נמצאים במצב שהוא עזב מתוך כעס או שבאמת הוא רוצה להיתגרש, כיום אחרי שעבר חודש, הכעס שלי עבר אך אני לא רוצה להיתגרש אבל המשפחה שלו תומכת בגירושים והם בדיעה "שאתם לא מסתדרים תתגרשו" וכך גם הוא אבא שלי ניסה לעשות שלום ביית אך אמא שלו בדיעה שציינתי, אני יודעת שהם לא צריכים להיתערב אך הוא עירב את הוריו בזה שהוא דיבר אליי דיבה,יש לנו עוד 2 חודשים לדיון, וזה המון זמן, אני מתכוונת לבוא לדיון, אך איני רוצה להגיע למצב שאנכנו מגיעים לדיון אני רוצה שלום ביית לפני מה אני צריכה לעשות במצב כזה? ואם בדיון הוא כן ירצה להתגרש? אני יודעת שאני יכולה לבקש שלום ביית אך אם הוא עדיין ירצה בגירושים? אני אוהבת אותו ולא רוצה לאבד אותו, ויש לציין שאנכנו נשואים 9 חודשים ואין ילדים, (היתיעצתי איתכם מס' פעמים) אני בת 26 והוא בן 25

שאלה מורכבת

מזי שלום וברכה, המצב שאת מתארת הוא מצב מורכב שחסרים בו פרטים רבים. במקרה כזה יש צורך בייעוץ. אם בעלך איננו מוכן לבוא לייעוץ, אפשר להתחיל את התהליך רק איתך. בהצלחה רבה. מנחם מורדוף.

לא יודעת כבר מה לעשות....

לכבוד הרב! אני לא יודעת איך להתחיל , אני מתביישת שהגעתי למצב הזה אין לי מושג מה לעשות ואיך לפתור את המצב שאיליו נקלעתי. אני ובעלי נשואים שנה במהלך השנה חויינו רגעים יפים , אך גם רגעים קשים ביותר . יש תקופות שאנחנו כמו זוג יונים אוהבים מאוד ולא רואים איך נוכל לחיות אחד בלי השני ויש תקופות שהכל נראה כאילו עוד שניה הכל מתפרק. אני מודעת לכך שלכל בני זוג ישנן מריבות, ושהגבר שונה מהאישה. קראתי הרבה ספרי הדרכה אני מרגישה שאני ממש מודעת לדברים מסויימים שאנחנו עוברים ולמה בעלי מתנהג אחרת ממני(מהסיבה של השוני ביננו) אבל ישנן דברים שאני אף פעם לא יבין ... איך בעל שאוהב את אשתו יכול לראות אותה בוכה במשך חצי שעה או לילה שלם ולא לגשת אליה, לחבק אותה. זה לא שבעלי לא בן אדם חם ואוהב הוא יודע לחבק להגיד שהוא אוהב להעניק , לבכות ...אבל שאני באמת צריכה תמיכה שבאמת רע לי הוא במקום לתמוך רק מוסיף ופוגע. לצורך העניין אני יתן דוגמא : יש לי קשיים להכנס להריון בתקופה האחרונה התחלתי מעקב אצל רופא הביוץ שלי יוצא ב7 נקיים ואנחנו מנסים לסדר את זה. החודש סוף סוף יצא לי לא לפספס את הביוץ כ"כ שמחתי כי לאור הבדיקות הקודמות הייתי צריכה לפספס ובבדיקה שעשיתי ערב טבילתי במקווה התגלה שעדין לא פיספסתי את הביוץ , כ"כ שמחתי שיתפתי את בעלי גם הוא היה מאושר.. אתמול פתאום ראיתי דם (סליחה על הפתיחות...) לא ברור כרגע אם הוא מהרחם או מצוואר הרחם(כי אני סובלת מפצע) ,אך התגובה הראשונית שלי הייתה אכזבה ענקית , למרות שניסיתי להכין את עצמי לכל זה קשה אני נורא רוצה ילד והאכזבה כל פעם מחדש קשה. התקשרתי ישר לבעלי לשתף אותו ופרצתי בבכי. הוא היה עסוק בעבודה ניסה לעודד אותי אך לא יכל כ"כ לדבר והבטיח שידבר איתי בהפסקה . הפסקת הצוהרים שלו אורכת שעה ציפיתי לזה בכליון עיניים. הוא יתקשר דיבר איתי 2 דקות ואז אמר אני הולך לאכול ואני ידבר איתך , לא ניסיתי לעקב אותו אפילו שהייתי זקוקה כ"כ לשמוע אותו אמרתי בסדר בידיעה שתוך גג חצי שעה הוא יתקשר ויהיה לנו זמן לדבר. אך הוא מצידו נסע עם חברה מהעבודה לאכול מחוץ לעבודה(שם יש לו חדר אוכל) ואני שהדקות נראו לי ארוכות אחרי יותר משעה התקשרתי איליו. שמעתי סביבו רעש ושהוא בנסיעה צחקוקים באוויר וכ"כ נפגעתי שבמקום להקדיש לי את הזמן הזה הוא בחר ללכת עם "החברה" לאכול ולהנות. כ"כ כעסתי הייתי בהלם מוחלט עש שהיה לו זמן הוא בחר לא לנצל אותו בשבילי. הוא ידע כמה הייתי פגועה אך הוא מצידו גם לאחר ויכוח קשה ביננו אומר שאז מה אם הוא הלך לאכול , ושזה הזמן שלו וזכותו לנצל אותו איך שהוא רוצה. ושהוא היה מתקשר אלי שהיה מגיע לעבודה. (ל2 דקות שנותרו לו ) כ"כ הייתי פגועה שאמרתי שלום ונתקתי לו את הטלפון. הוא הגיע הבייתה התווכחנו אני בכיתי רציתי רק שיחבק אותי ויגיד לי שיהיה בסדר שלא יתווכח איתי על זה שכעסתי עליו למה הוא בחר לצאת במקום להתקשר אלי. אמרתי לו שאני זקוקה לתמיכה שלו אך לא נראה שזה מעניין אותו במיוחד... מבחינתו זה יכל לחכות שנגיע הבייתה(אני הייתי אמורה לסיים לעבוד ב20:00 אך בגלל כל המצב חזרתי מוקדם יותר), תוך כדי הויכוח הלכתי לחדר בכיתי במשך חצי שעה הוא לא ניגש אלי הלך לישון. החלטתי ללכת לטייל ולהרגע חזרתי אחרי שעתיים וחצי הוא מצידו אפילו לא דאג איפה אני מסתובבת לבד בלילה. הוא עדין ישן התעורר אחרי שעתיים ולא התייחס נכנס להתקלח והיה בעניינים שלו. אני נרדמתי עייפה מהדמעות והתעוררתי כעבור חצי שעה מחלום רע, קמתי היה לי ממש רע בכיתי והוא לא ניגש אלי, הרגשתי גם פיזית נורא כנראה התייבשתי התחלתי להקיא והוא לא ניגש התחלתי לבכות רק מהמחשבה עם מי התחתנתי ואיך הוא יכול להתנהג כך, איך אפשר לראות שאדם שאתה אוהב סובל, בוכה ואתה ככה בשלך. גם אם היה לו את הסיבה הכי טובה לכעוס עלי עדין הוא לא יכול להתעלם מהבכי שלי מהכאב שלי , וכל זה התחיל כי אני כ"כ רציתי ילד משותף איתו. כבוד הרב , אני מתנצלת על האריכות אך היה חשוב לי לספר את הכל שיהיה מובן, אני לא יודעת מה לעשות.. איך להגיב איך להתנהג... שאמרתי לו היום בטלפון איך הוא היה מסוגל להנהג ככה הוא טען שאני הבאתי את זה על עצמי... מה עלי לעשות??????????? בתודה מראש.

מה לעשות - לעשות

רויטל שלום וברכה, הסיפור שאת מספרת הוא סיפור קשה אך אם ננתח אותו בכלים של שכל ושכל בלבד נראה שהדברים די הגיוניים - יש צורך, כמובן, לתקן אך אפשר להגדיר את הדברים כ"קשיים של התחלה". אסביר את דברי: 1. את מדברת על שינויים ריגשיים ועל מצבי משבר בהם יש מריבות נוראיות - כפי הנראה אין לכם עדיין כלים לפתרון קונפליקטים. אלו הם קשיים של ההתחלה וזה הזמן לקנות את הכלים הללו. 2. את מתארת מצב של מעקב זקיקים הבא לברר את יום הביוץ שלך, דבר היוצר לחץ בין בני זוג ופוגע באינטימיות כשלזה מצטרפת בעיה של דימומים (פצע או דם?). אני מבין שהדברים הללו מקשים עליכם. נראה לי שבעלך נקט כאן בדרך של בריחה מהתמודדות אחרי שקשה לו. למעשה, נראה לי שיש צורך בהדרכה מסודרת של רב המומחה לשאלות של טהרת המשפחה במצבים של בעיות פריון (כדאי להתייעץ עם מכון פוע"ה) ובנוסף לכך כדאי לפנות לייעוץ בנושא של פתרון קונפליקטים והתמודדות עם מצבי לחץ. בהצלחה רבה. מנחם מורדוף.

אני גרושה ויש לי קשר עם כהן

כהן וגרושה- האם יש פתרון שלום רב, אני יוצאת לסירוגין כ-8 שנים עם בחור כהן גרוש ויש בינינו אהבה גדולה שלמרות ששנינו ניסינו להיפרד האחד מהשניה ואני אפילו התחתנתי עם מישהו אחר במהלך השנים הנישואין לא החזיקו כי אני לא הצלחתי לשכוח אותו והוא לא הצליח להחזיק מעמד עם אף בחורה אחרת. אני רוצה להדגיש שאנחנו אוהבים אחד את השני ומקבלים את הצדדים הפחות נחמדים בהבנה וידיעה שכשאוהבים לא מנסים לשנות. הוא אפילו מקבל את הבנות שלי מנשואי הראשונים-טרם פגשתי אותו.ואני רוצה לציין כי משפחתו בהתחלה לא רצתה לקבל אותי כי הם אמרו שאי אפשר להתחתן ואי אפשר להביא ילדים משותפים, אבל במשך השנים כשהם ראו כמה אנחנו אוהבים אחד את השניה ושיש לנו הרבה מן המשותף החליטו לקבל אותי וכיום אני בת בית אצלם.הבחור הזה היום מעלה רצון למסד איתי את הקשר והציע לי שנינשא נישואין אזרחיים, ואפילו אמר לי שהוא מוכן לחתוך חלק מהזרת ביד בכדי לא להיקרא כהן יותר. האם באמת ניתן לעשות משהו בכדי שנוכל לחיות ביחד בצורה פורמלית בארץ? משום שפרידה לא באה בחשבון מבחינתנו. האם אתן מכירות או יכולות להמליץ כיצד לפתור את העניין הסבוך הזה?

נישואי כהן וגרושה

שלום וברכה, בראשית הדרך יש לברר מה דעתה של התורה בעניין. לצורך זה יש לפנות לרב גדול בתורה המוכר בתור פוסק הלכות ולאחר שתקבלו את פסיקתו אפשר יהיה לחשוב מה עושים בהמשך הדרך. בהצלחה רבה. מנחם מורדוף.

זוגיות קשה

אנו נשואים הרבה שנים והרבה פעמים בעלי בלי סיבות מיוחדות אמר לי שהוא הולך מהבית. כאשר הילדים היו קטנים ממש התחננתי לפניו שישאר והורדתי פרופיל וממש הלכתי על ביצים כדי לא להפריע לו. תמיד חשבתי שכשהבת הקטנה תתחתן לא אסכים יותר לקשר הזה. בינתיים חליתי והמצב שלי לא קל ואם אחיה בנפרד גם מבחינה כלכלית וגפ פיזית לא אוכל לארח את הילדים והנכדים. כמה חודשים לפני שהבת הקטנה התחתנה הוא אמר בעצמו שהוא חושב ללכת מהבית אחרי החתונה וכל כך נפגעתי שאמרתי לו ללכת ומיד כי אני לא מוכנה לחיות איתו עוד בבית. תכלס הוא יזם את ההמשך. בהמשך הוא אמר לי שהוא לא מוכן שאזמין את הילדים והנכדים ואם אני רוצה לראות אותם שאלך אליהם ואז אמרתי לו שאני לא מוכנה להמשיך בלי הילדים והנכדים שאני מאוד אוהבת אותם. כעת יש לנו פשרה ששבת אחת אנחנו עם הילדים ו הנכדים ושבת אחת אנו לבד. בינתיים באחת המריבות הוא הוריד את טבעת הנישואים ולא המשיך לענוד אותה ובמריבה אחרת הוריד את הכיפה מהראש. זה נורא מרגיז אותי לראות אותו בלי הכיפה. וכשאנחנו מגיעים למקום שמתבקש להיות עם כיפה לפעמים הוא דווקא לא שם וכשהוא הולך לאביו שמאוד זקן או חובש את הכפה ברגע האחרון ומוריד אותה בשניה שיוצאים ממנו אפילו ליד אנשים. זה מאוד פוגע בי. ודווקא ביום השנה לחמותי הוא שם כל היום את הכפה על הראש בזמן שהוא יודע שחמותי פגעה בי קשות כל השנים שאני מכירה אותה. בנוסף מאז שחמותי נפטרה הוא מהלל אותה למרות שכשהיא היתה בחיים הוא לא כבד אותה וכעס עליה על ההתנהגות שלה אלי. וכעת ההתנהגות שלו מאוד מזכירה לי את חמותי שכמו שכתבתי קודם שהיא פגעה בי מאוד כל השנים. בנוסף הוא מחקה מאוד את ההתנהגות של חמותי. למשל חמותי היתה אשה מוזנחת וכעת הוא מזניח את עצמו. חמותי היתה חושבת רק על עצמה וכעת הוא עושה את זה. בנוסף הוא לא מגלה אלי אהבה כשאני שואלת אותו הוא אומר שכן אבל בהתנהגות זה לא מוחלט. אני מרגישה שאנו מנותקים רגשית כבר המון שנים. כמובן שהכל פוגע בי מאוד ואני מסתובבת שנים עם הרגשה רעה. וכל הפגיעות האלו גורמות לי לבכות הרבה. לציין שהוא מסוכסך עם המשפחה שלו ואפילו כדי להגיע לאבא שלו הוא צריך לקבל הרבה תמריץ ממני ואפילו לחץ מאוד חזק. אבא שלו אוהב אותי מאוד ממש כמו בת וגם אני מאוד מחבבת אותו ומאוד מסורה לו. גם עם הילדים הוא בקשר לא מספיק טוב ולא פעם כאשר הילדים צריכים עזרה במשהו הם מעבירים את הבקשה דרכי. ועוד משהו שכשמישהו דופק בדלת לבקש צדקה הוא מסוגל לסגור את הדלת ולא לתת כלום אפילו ששמתי קופה קרוב לדלת ששם שמתי כסף שלי שמיועד לצדקה. אני חושבת שהוא אדם מאוד לא רחום. איך אפשר לתקן את המצב? תודה על התשובה..

האם לבעל יש בעיה?

חסידה שלום וברכה, מתוך הדברים עולה שבעלך הוא אדם שמאוד קשה לו. את אומרת שהוא מתמקד בעצמו, איננו מחובר רגשית למשפחה, מזניח את עצמו ומקשה עלייך מאוד. חשוב להדגיש שזו, כפי הנראה, בעיה שהוא מביא איתו בלי קשר למה שאת עושה או לא עושה. האם את יכולה לחשוב מהי הבעיה שלו? האם את יכולה לחשוב איך אפשר להקל עליו קצת בבעיה הזו? אשמח לעזור לך במידת הצורך. בהצלחה רבה. מנחם מורדוף

האם יש דרך לקבל ייעוץ ללא תשלום

זה לא שאין לנו אבל בעלי לא מסכים לשלם כסף עבור ייעוץ. אני מתביישת בזה בגלל שאנו ברוך השם חיים ברמת חיים רגילה ואף אחד לא צריך לעזור לנו. אני עוזרת גם לילדים שלי וגם לאחי שיהיו בריאים.

ייעוץ ללא תשלום

שלום וברכה, יש אפשרות בינ"ר לקבל ייעוץ כמעט ללא תשלום על ידי סטז'רים. השאלה היא האם הכסף הוא הבעיה כאן או שהאמירה של בעלך שהוא לא מוכן לשלם כסף עבור ייעוץ באה ממקום של זלזול בכל העניין כולו. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

ייעוץ ללא תשלום

לפי כל התשובות שקיבלתי וגם בלי התשובות אני מבינה כבר מזמן שאנחנו צריכים ייעוץ רציני כי אני לבד לא מצליחה להביא את בעלי להיות בקשר נורמלי. כאשר יש מריבה רצינית והילדים מעורבים הוא מבין שנהג לא נכון ומצדיק אותי. אבל זה רק לתקופה ואז שוב ההתנהגות שלו קשה. באחת המריבות ערבתי את הרב שלי (לציין שבעלי לא דתי ולא מאמין והוא שומר שבת וכשרות רק בגללי ובבית) ובמקומות אחרים אפילו אם זה בית מלון הוא מתעצל לרדת או לעלות במדרגות ומשתמש במעלית ועוד דברים כאלו. הילדים מזמן יודעים שזה המצב וגם הנכדים קולטים כי הוא לא דמות חינוכית לילדים ולנכדים והנכדם מספיק גדולים כדי לראות ולהבין. באחד הייעוצים שקיבלתי נאמר לי על ידי נירולוג שיכול להיות שיש לו בעיה נוירולוגית. אבל הוא לא מוכן להודות בכך. הבעיה שהוא אומר דברים ואחר כך שוכח שאמר ואפילו ממציא סיטואציה מתאימה וחכמה ואומר שכך היה. אבל אם היינו בגיל שאי אפשר לעשות כלום הייתי מרימה ידיים ולוקחת את הנישואים כהקרבה שלי לשלמות המשפחה. אבל אני עדיין חושבת שיש מה לעשות. כבר עשיתי את כל הבירורים ואת כל המחשבות למה זה קורה ואפילו הילדים לפעמים בעת המריבות הקשות מעדיפים שניפרד. למרות שהם מבינים שזה לא יהיה אותו הבית. אני יכולה לעשות מריבה גדולה ולערב את הילדים ואז או שהוא יתיאש וניפרד או אפילו יתאבד או יפגע בעצמו או שהוא יסכים ללכת לייעוץ ללא תשלום או לפגישה אחת כמו שלקחתי אותו בעבר. ואז שוב יש בזה סיכון שזה יגרום לפיצוץ סופי. והשאלה שלי בכל זאת מה אני עושה. כרגע המצב בינינו רגוע אבל אני בוכה הרבה. אני אומרת לו שאני בוכה מכאבים ואני לא רוצה להטיח בו את כל מה שאני מרגישה. מצד שני אין לי כוח לזה ואני יודעת בוודאות שחלק מהמחלות שלי זה בגלל הזוגיות. תודה. על כל התשובות ועל תשומת הלב.

בעיה אישית או זוגית?

חסידה שלום וברכה, אני מבין שאת נמצאת בבעיה, מצד אחד את לא רוצה ולא יכולה לנתק את הקשר בינך לבין בעלך ומצד שני הקשר הזה מקשה עלייך מאוד. אני מציע לך לפנות בשלב זה לייעוץ אישי ולא לייעוץ זוגי כדי ללמוד ולקבל כלים להתמודדות אישית. אשמח לעזור במידת האפשר. בהצלחה רבה. מנחם מורדוף

מריבות מיותרות בחגים

בעלי מתעקש לנהל כל מיני דברים שלדעתי זה שייך לנו הנשים. למשל הוא כופה עלי לשים מפת ניילון על מפת הבד בארוחות השבת והחג כדי שמפת הבד לא תתלכלך. לי לא מפריע שמפת הבד תתלכלך ויש לנו מספיק מפות כדי להעביר את כל השבתות והחגים. אני אלרגית למפת לניילון ונמאס לי לוותר על ההנאות שלי. אצלו בבית היו כל הזמן שעווניות על השולחן ותמיד השעוונית היתה שומנית ודביקה ואותי זה הגעיל. איך מסבירים לו שלא ילחם איתי על כל דבר??

מריבות בחגים

רחל שלום וברכה, בכותרת הדברים את כותבת: "מריבות מיותרות בחגים", אני מסכים בכל לב שמריבות הן דבר מיותר בחיי הזוג ובהמשך הדברים אנסה לברר למה הן מתפרצות פתאום. לפני כן, רציתי לברר האם אתם רבים רק בחגים, האם אין מריבות כאלה גם בזמנים אחרים? את כותבת שבעלך מתעקש על דברים שלדעתך שייכים להכרעתן של נשים. בואי ננסה לברר האם יש אצלכם בבית גם דברים שלדעתך שייכים להכרעתם של הגברים ולאחר מכן ננסה להוסיף ולברר האם את מבינה מהיכן נובעת "התעקשותו" של בעלך בעניין הנילון (אינני מתכוון לתשובה בסגנון של: "הוא עקשן ולכן הוא חושב כך", אלא לתשובה שבאה מתוך חשיבה חיובית שלך עליו). לאחר שנברר את הדברים הללו נוכל לראות שיש לנו שתי דעות שבכל אחת מהן יש הגיון משלה ומתוך כך נוכל להמשיך ולפתור את הריב בצורה פשוטה יותר. אשמח לשמוע את דעתך. בהצלחה רבה ושנה טובה. מנחם מורדוף.

אישה-בודדה

אני נשואה די הרבה שנים. רגילה לחיות ללא מחמאות, ללא פירגון והרגלתי לזה לצערי הרב. בעלי תמיד רציני וסגור. אך לאחרונה מאד מאד מפריע לי. כל יום הוא מדבר איתי לא יותרמ-5 דקות. שישי-שבת לא יותר מ-5 משפטים במשך 24 שעות.כמסיים את התפילה, הוא לא חוזר מייד הביתה, הוא עומד, משוחח עם האנשים (זכותו המלאה) בין חצי שעה לשעה. כשחוזר הביתה, אני מעוניינת שישתף אותי במשהו,בכדי להרגיש, שווה, רצוייה, חבר, והוא פותר אותי ב-3 משפטים וואמר שזה לא צריך לעניין אותי, זה דיבורי גברים. עושה קידוש, מברך ותופש את העיתון על למוצאי שבת. ברור שגם הולך לתפילת מנחה וערבית. ואינו מחליף איתי אף מילה. הבהרתי לו שיקדיש לי קצת לא יותר מ-10 דקות. הוא אומר שכל השבוע אינו קורה עיתון, לכן בשבת יש לו הזדמנות. אך 10 דקות לא יכולים להקדיש לאישה? הוא באמצע השבוע נשוי לטלביזיה, ובשבת הוא נשוי לעיתון. הוא עוד כועס שאני אומרת לו שישקיע בי קצת. גם לקרוא, אך גם האישה חשובה לא פחות. אני מרגישה מדוכאת מאד, בודדה מאד מאד בנישואי. אין לי בעל-חבר. אני לא מסוגלת יותר לבוא לבית הכנסת וזה יגרום לי צביטה עזה בלב, ולראות איך הוא מדבר עם אחרים ואיתי בקושי מדבר, כאילו אין לו עניין בי. האם אחרים יותר חשובים לו מהאישה.? אני מרגישה לא רצויה, לא שווה ולא אישה. רק חדרנית ועוזרת בית. אם הייתי מסודרת כלכלית והיה לי בחיים גבר שחם אלי, שגורם לי לחייך ולשמוח, ואיש שיחה איתי- הייתי עוזבת אותו מייד. אך גם אין לי גבר (גם לא חיפשתי גבר היות ואני נשואה) וגם אני תלוייה בו כלכלית. אני במצוקה נוראה, מה עושים?

נישואין ובדידות

אורנה שלום וברכה, מתוך הדברים שאת כותבת עולה שאתם חיים כזוג נשוי אך את מרגישה בודדה בתוך הקשר הזה. מתוך הדברים גם עולה שבעלך מנסה להתחמק מיצירת קשר חברי איתך. אלא שכדי טפל בעניין יש צורך בהרבה יותר נתונים. אני מציע לך לפנות לייעוץ כדי לטפל בעניין. בהצלחה רבה ושנה טובה, מנחם מורדוף.

המשך מריבות החגים

אתה צודק. המריבות הן לא רק בחגים אלא כל השנה. כאשר הילדים מודיעים לפתע שמגיעים לארוחת ערב אני שמחה ובעלי אומר שבשביל מה הסכמתי שיבואו פעם אחרת. ובמשך תקופה ארוכה הכריח אותי לשים כיסוי על הסלון כדי שלא יתבלה. בסוף קיבלתי אומץ והוצאתי ואמרתי לו שאני מוכנה לשים כיסוי באם לא יהיה לי כסף וכשהכיסוי יתבלה. אבל בינתיים אני רוצה להנות מספהבלי סמרטוטים. הוא כועס כאשר כשיושבים לשולחן וקורה שמתלכלכים. שבגלל זה צריכים להחליף בגדים. בכלל כועס כאשר בגדים מתכלכים. הוא לא מתלכלך אבל הוא לובש כמה ימים עד שמסריחים מזיעה. הוא בא מבית אחר ומתרבות אחרת. בהתחלה זה לא הפריע לי כי לא היה לי סלון אלא סתם מיטה בסלון וכיסיתי אותה. ובקשר למפת ניילון על השולחן זה לא הפריע לי כי הייתי בעצמי צעירה מאוד ובלי דעות משלי. אבל אני חושבת שאשה צריכה להחליט את ההחלטות האלו והוא צריך להביא פרנסה. והוא צריך להיות להיות גב שלי ולא לחפש מה לא בסדר ולריב איתי על זה.

מריבות ופיוסים

רחל שלום וברכה, את צודקת, את ובעלך באים משני בתים שונים ומשתי תרבויות שונות ולכן ישנם הבדלים ביניכם. להבדלים הללו קוראים "שונות". את חייבת להבין שאין כאן אחד שהוא יותר טוב או אחד שהוא פחות טוב אלא יש כאן שתי גישות לחיים שצריך לשלב אותם יחד. לצערנו משהו בתהליך השילוב הזה לא כל כך מצליח אצלכם ומתוך כך בעלך מנסה לברוח או להתעמת אתך. אני חוזר ומציע לכם לפנות ביחד לייעוץ זוגי כדי ללמוד כיצד לשלב את שתי הגישות שלכם יחד. אשמח לעזור במידת האפשר. בהצלחה רבה ושנה טובה. מנחם מורדוף.

אני חושבת שהוא מחפש מה לריב איתי

אני יכולה לדבר משהו בתמימות ואז הוא אומר את הצד שלו ומתווכח איתי. אפילו זה דברים שבכלל לא סיפרתי לו כדי שיתן חוות דעת. וכאשר אני כן מתיעצת איתו לגבי קניה או שינוי או אומר מיד לא. לפני שבדק או בחן את הנושא. כבר למדתי לא לשאול אותו ולעשות מה שאני רוצה ולהביא אותו לידי דברים מוגמרים או עשויים. הבעיה הכי מרגיזה שיש לי שמיעה ירודה והוא מנצל את זה. הוא לא מקפיד לדבר עם פה פתוח ויכול לדבר מתוך השמיכה ומתרגז כשאני אומרת לו שידבר אלי ברור. או שהוא מדבר איתי מרחוק ואני לא מצליחה להבין אותו. דווקא בתוך הרכב הוא מדבר בקול מאוד וזה ממש צורם ואני צריכה להגיד לו שידבר יותר בשקט. ושמתי לב שזה לא טון ה'דיבור שלו כי כשיש עוד אנשים ברכב הוא לא מעלה את הקול. המצב כל כל מרגיז שלא פעם אני ממש צריכה להעלות את הקול כדי להשקיט אותו. כל טוב ושנה טובה.

מריבות ופיוסים

רחל שלום וברכה, אני חושב שכל מה שאת כותבת קשור לאותה נקודה בסיסית: אתם לא יודעים לנהל דו - שיח. זו מיומנות שצריכה לימוד ואתם עדיין לא למדתם אותה. בהצלחה רבה ושנה טובה, מנחם מורדוף.

שמחתי יותר מדי מהר

למרות שביקשתי הוא לא קנה כלום ואמר שלא מצא. כך שאפילו לא מילא את בקשתי לקניות לחג. למזלי אתמול בערב הייתי מסוגלת ויצאתי בעצמי לקנות את מה שהצטרכתי. כמובן שלא קיבלתי שום מתנה אותשומת לב לחג. בעקבות הניירת שנתתי לו הוא היה רגוע יום אחד וכבר למחרת שכח מהכל. אחי שנזקק ביקש כמה דברים ונתתי לו ובעלי כעס שאני נותת לו דברים. אפילו שחלק מהדברים הם די מיותרים לנו. אבל בעלי לא יודע לתת. רק כשמשהו מגיע ללזרוק לזבל הוא מוכן למסור את זה למישהו. אפילו הוא מתערב בצדקה שאני נותת ולא מידע אלא מקמצנות. נראה איך החגים יעברו.אני די מודאגה והולכת על ביצים. שנה טובה.

שמחה מהירה מידי?

חסידה שלום וברכה, בקשר זוגי אין קסמים, אין אבק של כוכבים שמשנה את המציאות מן הקצה אל הקצה - ודאי לא דפים מודפסים מהפרום של י.נ.ר. יש רק עבודה קשה והתקדמות איטית. בזמן האחרון ראית שאפשר לעשות ולמעשה אין הדבר תלוי אלא בכם. אשמח לעזור לך להמשיך ולהתקדם בבניית הקשר. בהצלחה רבה ושנה טובה. מנחם מורדוף.

אשמח לקבל טיפים

חוץ מאשר להחמיא לבעלי כאשר בעלי כן עושה משהו ואני משתדלת לזכור להחמיא ולא להתרגז מיד כשבעלי מרים את הקול או עושה משהו שנורא מרגיז. למדתי מזמן לספור עד עשר לפני שאני עונה. אומנם אני מרגישה די קדושה מעונה אבל יש לזה מטרה. לפחות לילדים ולנכדים יש בית להגיע אליו ועל זה אני מברכת. לבעלי אין תלונות עלי והוא אפילו אומר שאני צדקת ומחמיא לי ליד אחרים. אבל איך לגרום לבעלי שהוא יהיה גם חבר שלי ושיהיה טוב במעשים ושיחמיא לי גם בארבע עיניים. כי בארבע עיניים הוא ממש חסר סבלנות אלי. המון תודות על הכל.

טיפים לא - הנחיות כן

חסידה שלום וברכה, טיפים הם דברים כלליים ביותר שאותם אפשר למצוא כאן באתר וכן בספרים שונים העוסקים בזוגיות. את, כמו כל אשה נשואה, אינך זקוקה רק לטיפים אלא להנחיות מדוייקות התפורות על פי מידה, על פי מבנה הבית המיוחד שלך. לצורך כך יש צורך לפנות ליועץ. אשמח להפנות אותך ליועץ מתאים (לצורך כך התקשרי אלי בטלפון 052/3350080 ואפנה אותך). בהצלחה רבה. מנחם מורדוף.

בעיות ביחסי אישות לזוג בשנה הראשונה

בס"ד שלום לכבוד הרב, אנחנו נשואים כשבעה חודשים ועדיין לא הצלחנו לקיים יחסים מלאים, שנינו בני 30+ וב"ה זה הנסיון הראשון שלנו בתחום. אנחנו מנסים ולא מצליחים, ממכון פוע"ה הפנו אותי לטיפול במרפאה להרחבת המקום ואני סיימתי את הטיפול. לי נראה שהבעיה אצל בעלי והשאלה מה עושים? (אני לא יודעת אם הוא מודע שהבעיה היא אצלו ואני לא רוצה לתסכל אותו יותר ולא יודעת איך להגיד לו על כך) למי ניתן לפנות?

לימוד של חיי אישות לזוג צעיר

שלום וברכה ומזל טוב לזוג הצעיר. חיי אישות הם שפה וכמו כל שפה אחרת היא דורשת לימוד כך שזה הגיוני שלהרבה מהזוגות יקח זמן להתרגל וללמוד כיצד מקיימים חיי אישות. אשמח לעזור לכם אך לשם כך אני זקוק ליותר פרטים. אשמח אם תוכלו להתקשר אלי בטלפון (052/3350080) כך שנוכל לשוחח על מה שקורה אצלכם ומתוך כך למצוא את הדרך לפתרון בע"ה. גמר חתימה טובה ובהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

בעלי הסכים בשלב זה לביקור אחד ויראה מה יהיה

קבעתי לאחרי סוכות למישהי שאני מכירה מהעבר. אמרתי לה בטלפון שזה מה שבעלי אמר ונצטרך לראות איך למשוך אותו ליותר. ברור לי לגמרי שהכוחות לא שווים בכלל כי אני רוצה להשקיע ומוכנה והוא ממש אנטי. הוא חושב שמה שהוא יודע זה מספיק ומספיק טוב לחיות כמו שאנו. דהיינו כל כמה חודשים לאיים שהוא הולך מהבית ולהתרגז עלי בגלל כל דבר שקורה בעולם. כאילו אני יכולה לתקן את כל העולם. בתקופה שאנחנו התחתנו לא היה לימוד לפני החתונה. גם כל השנים האלו בעלי לא התפתח בשום צורה שהיא אלא הכל מתוך אינסטיקטים שהוכיחו שהם לא נכונים. או בהתאם למה שהעברתי אליו בעיקר אחרי מריבות כשהוא נופך צופים. (יום יומיים) גמר חתימה טובה.

הנחייה זוגית

חסידה שלום וברכה, אני ממש מקוה שפגישה אחת תפתח את העיניים ותהיה מבוא לפגישות נוספות עד שתוכלו ללמוד כיצד לעצב זוגיות טובה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

אמא - חמות לא דוברת אמת

שלום רב, יש לנו בעיה מזה שנים, אני נשואה למעלה מעשר שנים. לא נעים לאמר אבל חמותי היא אישה שמשקרת המון (סליחה על המילה) זו לא בעיה של חמות וכלה כי גם בעלי אחיו ואחיותיו מודעים לכך ו"מתפוצצים" מכך . הכל נסגר במענה מצידה ב "על מה את/ה מדבר/ת?" "לא היה ולא נברא" "אני לא אמרתי כך" והמילה המתבקשת מבן השיחה היא "שקרנית" אבל אי אפשר להגיד לה. זה נשמע קטנוני אך כשזה בכל תחומי החיים ובכל יום זה בלתי נסבל ומאוד מעיק. כרגע אני עומדת בפני בעיה רצינית- הבנות הגדולות שלי יצאו השנה ללימודים בתיכון רחוק מהבית וכרגע הן גרות אצל אחותו של בעלי ובהמשך - אחרי החגים הם אמורות לעבור לגור אצלה, אין לי כל אפשרות אחרת !!!! כשהתקשרנו לאחל לה שנה טובה בערב ר"ה השיחה התפתחה לדיבור אודות הבנות והיא דברה מאוד לא יפה על ההתנהגות שלהן במקום העכשוי (אצל ביתה) השיחה שלה היתה רוויית שקרים בלתי נסבלים כמו למשל שאמרנו לה שלא היה להן מה לאכול שם שלושה ימים כי לא היה מבושל ולא תחליף אז היא אמרה : "לא ה יה ולא נברא!! היא נשואה 8 שנים ולא היה יום שלא בישלה" אני אמרתי לה שהיא לא היתה שם והדיווח של הבנות הוא מתוך הבית והיא בשלה, "מאיפה הבאת את זה?" היא שאלה אותי. אמרתי לה שזה מדהים איך היא יכולה להתווכח על משהו עם מישהו שהיה נוכח והיא לא ..... היא הטיפה לילדות על כך שאנו מתכננים בניה חדשה אי"ה ואמרה להן שזה סתם מותרות וכאילו שלחה אלינו דברים דרכן, הבנות אמרו לה שדתדבר איתנו והתפתחה שיחה מאוד ארוכה והיא טוענת שלא היו דברים מעולם. דחקנו את הילדות לקיר כדי להיות משוכנעים שהן יודעות על מה הן מדברות והן נשארו בשלהן. אני חושבת שאולי הדוגמאות רק הורסות כי כשאני קוראת אותן זה נראה לי קטנוני אבל זה מצב בלתי נסבל ממנו סובלות גם בנותיה ומדברות על כך איתנו. מה אפשר לעשות??????????????????????????? אני ממש התפרצתי עליה בערב ר"ה (לא קרה ביננו אף פעם) אך זה עבר כל גבול!!!!!! מעבר לשקרים היא אומרת כל מה שעולה במחשבתה ולא מסננת כלום למרות היותה אישה משכילה. ואח"כ כשמתחרטת משקרת וזה ממש קשה.

לכל בעיה יש פתרון

שני שלום וברכה, בתוך הדברים את אומרת שאתם חייבים להכניס את הבנות שלכם לתוך המתח הגדול שיש במשפחה. השאלה שעומדת כאן ברקע היא האם איש שום אפשרות אחרת, אני מתאר לעצמי שהאפשרויות האחרות אינן פשוטות אך את רואה לבד שגם האפשרות הזו מסובכת מאוד. בואי נצא מנקודת מבט האומרת שאין שום אפשרות לשכן את הבנות בבית האמא - החמות. אתם חייבים להוציא את הבנות מן המערכה הזו בכל מחיר ולאחר מכן לחשוב איך מאזנים את התמונה תוך שמירה על הגבולות שלכם כזוג ועל כיבוד הורים. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

האם אתם באמת מאמינים בשינוי ?

בעלי טוען שהוא לא אוהב אותי, נמאס לו, לא שונא אבל גם לא מוצא ענין, אם לא הילדים הוא היה מזמן הולך. לא רוצה להיות נשוי, מצד שני הוא מוכן ללכת לייעוץ, איך הוא אומר: "ככה אני לא מוכן להמשיך, אבל שתדעי שמה שיגיד היועץ זו תורה למשה, שיהיה מקובל גם עליך באופן סופי". האם יש טעם ללכת לייעוץ אם צורת החשיבה שלו היא שהחיים ביחד הם אילוץ אחד גדול ? אני טוענת שאם יש תקשורת הבנה כבוד ורצון אפשר לקחת אפילו שני אנשים הכי שונים בעולם והם יחיו מצוין. אבל אם הוא לא רוצה, יש טעם ? מצד שני, הוא כן רוצה ללכת, אז אולי כן יש סיכוי ? האמת, שמה שאני פוחדת זה שהוא יטה את לב היועץ לטובתו ואם הוא גבר אולי הוא יבין אותו יותר והוא ימשוך לכיוון של גירושין וזה בשבילי סוף העולם. יצא לי קצת מבולבל, מקווה שתצליחו לענות. תודה

שחיקה בחיי הנישואין

מיכל שלום וברכה, לפי מה שאת מספרת הקשר בינך לבין בעלך הגיע למקום של שחיקה ומתוך זה בעלך טוען שנמאס לו וכו'. תפקידו של היועץ הוא ללמדכם להפריח מחדש את חיי הנישואין כאשר אתם יוצאים מתוך מקום שכלי יותר ויציב יותר. אל לך לפחד שהיועץ ישתכנע ממה שבעלך יגיד לו וזאת משתי סיבות: א. היועץ שומע את מה שבעלך אומר ואת מה שאת אומרת בצורה מאוזנת ואוביקטיבית. ב. אם בעלך היה רוצה להתגרש ממך, חלילה, הוא היה פונה לבית הדין ולא לייעוץ נישואין. אשמח לעזור לכם בהמשך הדרך. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

השוואות

אנו נשואים 5 שנים הורים לשניים. בערב חג סוכות לאחר שסיימנו לאכול יצאנו לטייל עם הילדים , בשובנו ראינו את השכניםיורדים במדרגות עם ילדיהם .מיד כשנכנסנו לבית בעלי אמר לי " ראית את הילדים שלהם איך הם מדברים עם איזה ביטחון עצמי" , מאחר וזו לא הייתה הפעם הראשונה עניתי לו ואמרתי שאם גם בביתנו הילדים היו סופגים ביטחון במקוםליהיות נוכחים יום יום למריבות בין ההורים הם היו עם יותר ביטחון עצמיואז התחילה הרצאה חדשה בנוכחות הילדים כמה השכנה יותר טובה ויותר .... ויותר.... וכך עוד חג נהרס . נמאס לי מכל המריבות והעצבים אני מרגישה שאבדתי משמחת החיים שלי , אני שתמיד חלמתי על בית שוקק ילדים לא חושבת היום על הבאת ילד נוסף ממנו(מענישה את עצמי או אותו?) אבדתי מהביטחון העצמי שלי לפעמים אני מסתכלת באלבום התמונות ומסרבת להאמין שהאישה היפיפיה הזו בתמונה זו אני

יש צורך בעמל, לא בהשוואות

גילת שלום וברכה, אני מבין שהאווירה אצלכם בבית איננה חיובית ותומכת ומתוך כך ישנן, לטענתך, עם בעיות של בטחון עצמי אצל הילדים. הבעיה היא שההשוואות הללו בין המשפחות משדרות ביקורתיות כלפי בעלך ומדרדרות את המצב עוד יותר. למעשה, השאלה הגדולה צריכה להיות כיצד אתם יכולים, שניכם ביחד וכל אחד לחוד, להעצים ולחזק את האווירה בבית ולא לתרום לביקורתיות. הבית הוא חממה שבתוכה גדלים הילדים וחממה שכזו לא יכולה להבנות מעצמה - יש צורך במעמץ מצד שני בני הזוג כדי שהילדים יגדלו ויפרחו. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

מכור לעצמו

בעלי תמיד הקובע הבלעדי בבית דבר לא יקרה בבית מבלי לקבל את אישורו , לאחרונה אמרתי לו שאני מכבדת את היותו ראש המשפחה אך גם לי יש את הזכות להביע את עמדתי וליהיות שותפה בהחלטות , כמובן שהוא לא לקח אותי ברצינות . מהו מקומה של האישה בבית???

עבודת צוות

תמר שלום וברכה, השאלה שאת שואלת: "מה מקומה של האשה בבית?", היא שאלה ששני בני הזוג צריכים לתת עליה את הדעת כאשר הם באים לקבוע את צורת הקשר ביניהם. את מתארת מצב בו בעלך הוא הסמכות הבלעדית בבית ואת צריכה ללכת אחריו ואחר החלטותיו. השאלה היא האם זו צורת הזוגיות שהיתה ביניכם מאז ומעולם, האם תמיד בעלך היה זה שקיבל את ההחלטות בבית ואת הלכת אחריו? אם כן, מה קרה עכשיו שיש צורך לשנות זאת? אם את רוצה לשנות את המצב הקיים את חייבת לדבר עם בעלך בצורה ברורה כאשר המסר של השיחה, בצורה כללית ביותר, צריך להיות: 1. אני מאוד רוצה בך כבעל (וכאן אפשר גם להסביר קצת למה את רוצה בו). 2. יש לי קשר רגשי חיובי כלפיך (וכאן גם שפת הגוף צריכה לשדר זאת). 3. קשה לי עם דבר כזה וכזה שאתה עושה. כמובן שכדאי לחשוב היטב מראש מה אומרים, מתי ואיך. אשמח להמשיך ולהנחות אתכם ם גם בהמשך בניין הקשר. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

להוכיח אנשים או לשתוק?

2 שאלות ואודה על תשובתך. 1. עשיתי ארוע לבני, כולם באו אלי ואחלו לי מזל-טוב, חוץ מכמה אנשים בו מתפלל בעלי הם התישבו לאכול וכלל לא ניגשו להגיד לי מזל-טוב. לא עשיתי להם כל רע בחיים, ולפעמים אני באה לבית הכנסת, יתכן והם אמרו לבעלי. האם אני צריכה להסתפק בזה שהם אמרו רק לבעלי ולי לא? האם היה עלי להוכיח אותם בארוע שלי עם חיוך ולומר להם 'שכולם אחלו לי מזל טוב חוץ מימכם, מה דעתכם על כך"? Tאו פשוט לשתוק. כי אני מאד נפגעתי. אני אחת שמברכת את בעלי השמחה ואחרי השמחה אני תמיד ניגשת ומודה לאנשים ומפרגנת. הם אכלו וכשסיימו לאכול הם נעלמו. 2. שאלה נוספת: אנו שילמנו מקומות קבועים בבית הכנסת. אם אני באה לעזרת הנשים ופתאום רואה שמישהי התיישבה במקום שלי, האם עלי להקימה ולומר שזהו מקומי ושילמתי עליו? כי הרי כמעט כל שבת יש לנו ארועים בבית הכנסת או חתן בר מצווה או חתונה, ופתאום מתיישבים במקום שלי, האם עלי להקים את הבחורה או האישה שמתיישבת במקום שלי?-תודה רבה וסליחה על האריכות. - גלית.

אפשר להוכיח רק את מי שמוכן לשמוע

גלית שלום וברכה, ראשית מזל טוב. לשאלתך הראשונה: בואי נצא מנקודת הנחה שבאמת האנשים הללו התנהגו בצורה לא ראויה, כפי שאת מתארת זאת (למרות שאפשר גם ללמד עליהם זכות בצורה כזו או אחרת), האם זה שאת תיגשי אליהם ותדברי איתם יעזור במשהו? סביר להניח שזה רק יוסיף עוד שמד למדורת המחלוקת כך שאין בזה כל תועלת. אני מבין שאת נפגעת מהדבר אך, למעשה, זה שהם התנהגו בצורה שלדעתך איננה ראויה לא צריך לגרום לך לתחושה כזו - את צריכה להשתדל לחזק את עצמך בחשיבה חיובית ובלימוד זכות ולא בנסיון לתקן את האחרים. בקשר לשאלתך השניה: אני מאמין שגבאי בית הכנסת יוכלו לטפל בדבר בצורה טובה רק שצריך לידע אותם. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

שאלה על שידוכים

שלום כב' הרב, כתבתי לכם בעבר, אז שוב אני בחורה בת 30 בחורה דתיה/מסורתית, או לא יודעת איך להגדיר כבר את עצמי. אני רושמת מתוך ייאוש כרגע אז לא לשים לב כל כך לקיצוניות שלי. רציתי לדעת אם יש שדכניות שהיית יכול להמליץ לי עלהם, אני מיואשת גם מהקטע הזה כבר, שדכניות הם לא בורא עולם, והם לא יודעות תמיד להתאים בן בני זוג הביאו לי טל של שדכנית שחבל על הזמן, עדין לא הבנתי את הקטע שלה, שואלת שאלות כאלה פרטיות כאילו אנחנו מכירים 100 שנה, וגם לא ראתה אותי וכבר רוצה להכיר לי מישהו, וטוענת שהוא יתאים לי. לפי מה היא אומרת את זה? לפי רוח הקודש שיש לה? אני כבר איבדתי עניין ואני באפיסת כוחות כי באמת אין לי כוח יותר לחפש אותו...

קושי בשידוכים

דנה שלום וברכה, אני מאוד מבין את העייפות שלך. הבעיה היא שגם הבחורים שאת פוגשת מרגישים בעייפות שלך והם מתרחקים ממך. לכן יש צורך להתמלא בכח לפני שחוזרים לשידוכים. כמו כן, כדאי מאוד לעשות בירור ולהבין למה את לא מצליחה למצוא את הבחור שמתאים לך. בנקודה זו ברצוני להתחבר לדבריו של הרב שמחוני ולהציע לך לחזק קצת את עצמך לפני שאת ממשיכה בשידוכים. אשמח לעזור לך בעניין. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

מה עושים שבעל לא רוצה עוד ילדים

אני בת 32 עם שני ילדים, חצי שנה אסור היה להביא ילדים בגלל טיפול רדיואקטיבי שקיבלתי בגלל בעיות בבלוטת התריס, בעוד חודש אני אמורה לסיים עם הגלולות אבל נכנסתי לפחד להביא ילדים בגלל ההתמודדות איתם נפשית וגם המצב הכלכלי ואפילו שאני אפטור את הבעיה שלי בעלי לא רוצה בגלל הבעיה הכלכלית. הגעתי למצב שאני לא יודעת מה לעשות כי מצד אחד אני מאוד רוצה ילדים, ואני מעדיפה להמשיך את המצווה, מצד השני המצב הכלכלי שלנו עגום, בעלי הוא מפרנס לבד, במשכורת של מינימום, ושלישית מה אני עושה מבחינת הלכה? אני מוצאת עצמי מבולבלת בן כל הסיבות הנ"ל. אשמח לקבל עיצה. ומה עושים עם בעל שבעצם לא רוצה כרגע ילדים? ברצוני לציין שאנחנו דתיים ומן הראוי שנמשיך לקיים את המצווה עד הסוף. אשמח לתשובה מהירה.

הרחבת המשפחה

הדר שלום וברכה, השאלות שאת מעלה הן שאלות מורכבות. הילדים הם הפרי הבשל והיפה של חיי הנישואין. נכון שלפעמים אנו נאלצים למנוע הריון לתקופה מסויימת כדי להתחזק או כדי לפתור בעיה רפואית אבל כאן זה נראה יותר מזה. כדאי לבדוק האם הצער והכאב לא גרמו לכם להפסיק ולעשות פירות ואם כן, כדאי לחשוב כיצד לתקן את המצב. בשאלה ההלכתית צריך לשאול רב פוסק שיוכל להדריך אותכם בענייני הלכה. כדאי מאוד להגיע לפגישת ייעוץ כדי לסדר את הדברים ולהגדיר אותם בצורה מדוייקת ולאחר מכן לגשת לרב כדי לקבל החלטה. אשמח לעזור לכם. בהצלחה רבה. מנחם מורדוף

בעיות עם הילדה

יש לי שני ילדים, ילדה בת 4 וילד בן שנתיים, ילדתי דומה לי באופי ולכן קשה לי ההתמודדות איתה, כי אני לא התמודדתי עם בעיות שהיו לי תמיד ברחתי, ואיתה אני לא יכולה לברוח, כל הזמן אני מנסה להבין אותה אבל לפעמים אני מגיעה למצב שאני כבר לא מבינה ולא יודעת מה היא רוצה, אם זה תשומת לב אז אני מעניקה אבל אי אפשר כל הזמן יש עוד ילד בבית. זה מתבטא למשל שהיא מציקה או מרביצה לאחיה ואני מדברת אליה יפה ואומרת ומסבירה לה שלא תציק לו והיא ממשיכה אח"כ הוא מרביץ לה בחזרה ואז הם בוכים, או שהיא צועקת רצה קופצת כאילו היא לא רגועה, וגם שהיא עקשנית מאוד ואז זה גורם לעוד עימותים, היא מדברת אלי לפעמים בצורה בזלזלת, למשל היא רוצה משהו ואני אומרת לה עוד מעט היא צועקת "אני רוצה עכשיו את לא מבינה" וכו'. או שאני מסבירה שאם היא לא תפסיק להציק לאחיה אני אקח לה את המשחק והיא מתעקשת וממשיכה להציק ואז אני לוקחת לה את המשחק והיא מתחילה להתעצבן ולבכות וזה ממשיך לעוד וויכוח וכו'.

חינוך ילדים

הדר שלום וברכה, המצב אותו את מתארת דורש תשובה רחבה הכוללת את פתרון הבעיות שלך, בעיות שלא נפתרו עד היום ולאחר מכן גם פתרון הבעיות שיש לילדה. כדאי מאוד להגיע לייעוץ כדי להתמודד ולפתור את הבעיות. בהצלחה רבה. מנחם מורדוף

מיואשת מהחיים

אני חרדית נשואה כבר כמהשנים טובות ,נישאתי בגיל צעיר מאוד אף פעם לא אהבתי את בעלי לומרות שהוא מאוד אוהב אותי. יש ימים שלא מסוגלת להסתכל עליו,התקשורת בינינו גרועה היות והוא איש מאוד עצבני מטבעו. קרה לי דבר שלא האמנתי שיקרה לי הכרתי בחור אף הוא חרדי ואנו מנהלים קשר .הקשר בינינו אוביל לאהבה שלא ידעתי שהיא קימת. קרה לנו את הדבר הגרוע ביותר שבכלל לא התכונו להגיע אליו . היום אני לא יודעת מה לעשות אם עצמי אני מאוד מצטערת על מה שקרה. אייך אני יכולה להמשיך כך את חיי. אשמח אם תוכל ליעץ לי בכבוד רב

מורכבות בחיים

רונית, שלום וברכה. המקום בו את נמצאת הוא מקום מורכב מאוד אבל, למרות הכל, אין שום סיבה לייאוש - ישועת ד' כהרף עין. הנושא שעליו את מדברת מצריך עיון בפרטים שאי אפשר לבררם דרך הפורום ועל כן אני מציע לך להתקשר אלי בטלפון (052/3350080) או בדוא"ל ([email protected]) כדי שאפשר יהיה לפתור את הבעיה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

חוסר משיכה

אני בסוף שנות ה 20 חברתי באמצע שנות ה 20 אנו יוצאים כחודשיים לפי מה שנראה לי יש התאמה {אומנם לא מוחלטת} באופי. הבעיה היא ביופי (נקווה שלא ישמע רדוד) אני לא חושב שהיא יפה {כמה מאפינים שאני לא אוהב}. מה עושים ? האם רק אני יכול לתת לעצמי את התשובה ? כמה זמן עוד ניתן לה לחכות ?

על יופי ועל אופי

עמי שלום וברכה, אתה אומר שיש לך חברה כבר חודשיים שמבחינת האופי אתם די מתאימים אבל מבחינת היופי זה לא בדיוק זה ואתה לא יודע מה לעשות. אתה צודק שאי אפשר להתחתן עם אשה עד שלא רואים אותה ומתרשמים מיופיה, כפי שאומרים לנו חז"ל: "אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה ערוות דבר ותתגנה עליו". אני הייתי מוסיף כאן שתי שאלות מעשיות: 1. מה המדדים שלך ליופי חיצוני של אשה? 2. האם יכול להיות שיש כאן פרטי אופי שכשמסתכלים על האשה באופן כללי הם מאירים וזורחים דרך קלסתר פניה? מה דעתך? בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

שאלה לגבי מציאת זיווג?

היכן אפשר לעשות תיקון למציאת בת זוג? אני מאזור המרכז.

תיקון למציאת בת זוג

רונן שלום וברכה, השאלה הראשונה אותה צריך לשאול במקרה כמו שלך היא לאיזה תיקון אתה זקוק, או במילים אחרות: מה בדיוק הבעיה במקרה שלך. אם תוכל בבקשה לפרט קצת כדי שאוכל להמליץ לך על תיקון מתאים. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

הבעל מסוגר וקר

אני בת 30 מרקע דתי ונשואה זה 4 שנים. עדיין אין לנו ילדים, ובמצב שנוצר איני בטוחה שכדאי להתאמץ. הכרתי את בעלי בזמן שעבדתי כמזכירה במשרד בו הוא ניהל מחלקה. בזמנו הוא הרשים אותי בשקט שבו, נטיתי ליחס לו כל מיני תכונות שכנראה היו רק משאלות ליבי והייתי לחוצה להתחתן. כיום אחר 4 שנים אני מבינה ששתיקותיו אינן מעודף חכמה אלא אולי פשוט אין לו מה לומר או להציע. בתור אשה שמעריכה תבונה וידע שאוהבת לשוחח על הרבה נושאים, וגם בתור אחת שיש בה הרבה רגש וחושניות אני חשה מאד בודדה איתו . פשוט הוא אינו מעוניין בשיחות וממש שותק כל הזמן, רוב היום הוא בעבודה ובזמנו החפשי תמיד ימצא מה לעשות ובלעדי, גם מבחינה רגשית אינו מביע דבר ואפילו בענייני אישות אני זו היוזמת ובקושי זוכה לתגובה ורק לעיתים. אני ממש הגעתי לסף תיסכול, מרגישה מאד בודדה ותמהה לשם מה בכלל רצה להינשא לי , אם הכל מסתכם רק בזה שאני מבשלת ומכבסת ומנקה את הבית עבורו. נסתי להציע שנלך ליעוץ מקצועי או לרב, או אפילו להתיעץ עם קרובי משפחה או בדרך אנונימית, הוא בשום אופן אינו מסכים. מבחינתו אנחנו פשוט מאד שונים, הוא קר ושתקן ואני מלאת שמחת חיים ואקטיבית, ואינו מבין מדוע איני מוצאת חברות איתן אוכל לבלות במקום להציק לו. אני חייבת לציין שאני נחשבת לאשה מאד נאה ומושכת, לפי המחמאות שאני מקבלת, וגם לאשה טובה ואשת שיחה נעימה לפי עדות חברותי, ועם זאת איני מצליחה לזכות בתשומת ליבו. רגע לפני שאני שוקלת לפרק את החבילה אני פונה אליכם, אולי תוכלו לעזור לי בעצה ויוזמה שטרם חשבתי עליה. התרשמתי מאד מהעצות השקולות וחכמות שקראתי פה, בפרט מדבריו הקולעים של הרב אורי ברונר. מעניין אם גם לבעיה כמו שלי תמצאו מענה הולם ועוזר. בתודה מראש. אהובה

תקשורת בנישואין

אהובה שלום וברכה, לפי מה שאת מספרת נראה כי בינך לבין בעלך יש דינמיקה מסוג מאוד מעניין. בקשר שלכם את מנסה ליצור קשר ובעלך מנסה לברוח מהקשר והשאלה הגדולה היא מה את עושה שגורם לבעלך לברוח במקום להתחבר אלייך. (אני מחזיר את השאלה אלייך במקום להפנות אותה לבעלך מאחר ואינני מחפש אשמים. אני מנסה ללמד אותך לשאול את שאלת המפתח: "מה לא בסדר בהתנהגות שלי שגורם את התגובה הזו אצל בעלי?"). מה דעתך? בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

אני רוצה לדעת על חיי

אני גרושה וזה היה באשמתי והיום אני מצרה על כך כיום יש לי בן זוג שאני מאוד אוהבת ומרגישה כי הוא האחד אך לאחרונה עולה לי סיטואציות מחיי הנישואין הקודמים שלי וניכנס בי פחד שיקרה אותו הדבר ביחסיים אלו איבדתי את עבודתי ואני מפחדת לאבד את בן זוגי שמו ארז מזרחי דיברנו על מיסוד הקשר אך לארונה ישנם הרבה בעיות כלכליות שלא מאפשרות כך וזה הוביל לביטול הרבה דברים שתיחננו יחד השאלה שלי היא מה אני יוכל לעשות כדי לא לאבד קשר זה עם הבן אדם שאני מרגישה שזה זה אבל עולה בי הפחד של קישלון הנישואים שלי הקודמים בברכה גלית זקן

פחד מכשלון

גלית שלום וברכה, אני מבין שאת מפחדת למסד את הקשר מצד אחד ואת מפחדת שלא למסד את הקשר מצד שני, דבר שגורם לך לשיתוק חשיבתי ומכניס אותך למתח. בנוסף לכך, את אומרת שהגירושין מבעלך הראשון היו באשמתך, את מצרה על כך ומפחדת שתעשי את זה שוב עם הבעל החדש. נראה, שלפני שאת הולכת להקים בית חדש בישראל כדאי לך לשבת עם עצמך ולחשוב מדוע את מאשימה את עצמך בהרס הקשר הראשון? האם זה נעשה בכוונת תחילה מתוך הגיון שכלי קר או שאת היית במצב רגשי לא רגיל ומתוך כך גרמת למצב להגיע לאן שהגיע? כדאי לברר אילו טעויות נעשו ומה הביא אותך לעשות את הטעויות הללו אך אל לך להשתמש במידע בדרך שתגרום לך חלישות כח. נסיון העבר בא ללמד את האדם ולהכשיר אותו לבעיות חינוכיות ולא כדי לשתק אותך. אשמח לעזור לך בכל עת. מנחם מורדוף

מיואשת כבר מעניין השידוכים

שלום, אני בחורה בת 30.5 רווקה. אני לא יודעת איך לפתוח במכתבי אבל אני רוצה לספר שאני כבר מיואשת מכל עניין השידוכים, אני לא יודעת כבר אם בא לי להתחתן ונמאס לי לפגוש כל פעם ייצור חדש. עם זאת אני חושבת שנעשתי בררנית שאני פוסלת על הסף, חשוב לי חזות חיצונית. אני לא מחפשת מלך היופי אבל מינימום אני כן רוצה. הציעו לי מישהו שאמרו לי שהוא בחור טוב וכו וכו,,, רק שחסרה לו אצבע וזאת משום תאונה בצבא כששירת. אני שללתי יישר, לא יודעת זה דוחה אותי. האם כך הייתי צריכה לנהוג??? אני נסלדת מפגישות ואין לי כוח יותר, יש לצין שאני בחורה נאה מאוד ברוך ה' וקיבלתי מתנה מבורא עולם על היותי צעירה מגילי, אך נאטמתי לגבי פגישות, אני המון מנפנפת כבר בטלפון עוד בטרם ניפגשתי. מה לעשות? אשמח על ייעוץ,,,

ייאוש משידוכים

אופירה שלום וברכה, אני מאוד מבין את הייאוש שלך ואת הבררנות הבאה בעקבותיו. הבעיה היא שהייאוש הזה קצת מבריח את הבחורים ומתוך כך נוצרת התחפרות במקום בו צריכה להיות צמיחה. בשלב הראשון אני יכול להציע לך כמה הצעות: 1. לחשוב על זה שאם היה לך עכשיו בית ומשפחה היית צריכה להקדיש הרבה זמן לטיפול בבית ובבני הבית כך שיש לך די הרבה זמן פנוי וכדאי לנצל את הזמן הזה לבניה אישית ולצמיחה. את חייבת לדאוג שהזמן הזה לא יברח לך בין הידיים אלא ינוצל לבניין. 2. את חייבת ללמוד ולהבין כמה חשוב להתחתן ולא להשאר רווקה מצד אחד וכמה הקב"ה דואג לנו בהשגחה פרטית מצד שני כך שאת חייבת להגיע לפגישות עם המון שמחה ומרץ. 3. כדאי גם להרשם באתר השידוכים של משימה בשניים. אשמח לשמוע את דעתך ולעזור לך במידת הצורך. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

מחפשת מטפל מתאים

בס"ד שלום רב, בעלי בתהליך גמילה מסמים קלים. אני מנסה להגיע למטפל ששמו הרב ד"ר אברהם טוורסקי. האם מישהו יכול לעזור לי עם פרטי התקשרות לא מצליחה למצוא אותו. המון תודה

מטפל לגמילה מסמים קלים

שלום וברכה, בין חברי איגוד ינ"ר אפשר למצוא את ד"ר נפתלי פיש. כדאי להתייעץ איתו בשאלת הגמילה בכלל ובמציאת הדרך לד"ר טוורסקי. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

בהסתמך לתשובתך

תודה על תשובתך, אך לצערי היא לא מספקת,,, האם אתה חושב שאני דוחה על הסף בגלל סיבות כמו שציינתי??? אני מתחילה להיות מודאגת כי אני מרגישה שאני מנפנפת וחופשי,,, כמו כן רציתי להירשם לשידוכים אצלכם אך הבנתי שזה כרוך בתשלום לא?! אגב אתה חושב שיש לי דרישות גבוהות לגבי בן זוג אני בת 30 ואני לא מסוגלת להכיר מישהו מבוגר ממני בהרבה שנים. היום הציעו לי בחור בן 40 מה דעתך? אני נראת כמו בת 20 ואולי אפילו פחות, יש מצב שאני יכולה להסכים לבחור בגיל כזה??? תשובה מהירה בבקשה אני מוטרדת

הצלחה בשידוכים

אופירה שלום וברכה, אני לא יודע אם את דוחה בחורים על הסף או לא. הבעיה הגדולה היא הייאוש והדאגה, רגשות שמוקרנים כלפי חוץ וגורמים לבחורים להרגיש לא נוח בסביבתך. את שואלת לגבי הגיל המומלץ של הבחורים. למעשה, יש צורך שהגילאים שלכם יהיו פחות או יותר זהים (אני כמובן מדבר על גיל התפתחותי ולא על גיל ביולוגי בלבד) כאשר בהרבה מקרים כדאי שהבחור יהיה קצת יותר בוגר מהבחורה. בנוסף לכך: אני יודע שההרשמה לאתר משימה בשניים עולה כסף (דמי הרשמה של 200 ש"ח). השאלה היא מהן האפשרויות האחרות שלך. אשמח לשמוע את דעתך לגבי הדברים שכתבתי. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

אימא שלי עושה לנו את המוות!!!

שלום, לפני חודשיים התחתנתי במזל טוב עם בחור מקסים שאני מאוד אוהבת, מרגע שהתחתנתי וגם לפני לאימא שלי יש מן חבלי היפרדות שגורמים לויכוחים ומריבות מיותרות וקשות. פעם אחת היא צעקה עלי בטלפון וניתקה לי בפנים וכששאלתי אותה למה הא עושה את זה היא הגיבה "מה הוא כבר אמר לך?" , מה בעלי קשור בכלל ? , (אני רק אציין שאימא שלי חולת לב מעשנת המון ומאוד מאוד עצבנית ואינה מוכנה לקבל שום טיפול בענין). לאחרונה היא החליטה שאנחנו צריכים לערוך שיחה משפחתית בלי בעלי ...איך אפשר ? הרי הוא חלק מהמשפחה... למה אישתו של אחי יכולה להיות בשיחה ובעלי לא? הנורא הוא שהיא אמרה לי את זה בפלאפון ובעלי שעמד לידי שמע את השיחה ומאוד מאוד נפגע. כמובן שלא הלכתי לשיחה הזו ואני עדין לא יודעת אם הייתי צריכה ללכת... אני מרגישה מאוד בתווך בין בעלי שלא עשה שום דבר רע לאימא שלי, לבין המשפחה שלי שטוענים שהוא "לא מתחבר למשפחה.." אני אציין שבעלי הוא טיפוס שקט ואינו נפתח במהירות ועוד אציין שאימא שלי רוצה שהוא יתערב בעניינים משפחתיים הקשורים למכירת הבית שלה ובעלי לא רוצה להיכנס לזה בכלל, החוסר רצון שלו מתפרש כאילו הוא לא מתחבר למשפחה. בקיצור אין לי מושג מה לעשות ואני מאוד מבקשת את עזרתכם.

מעורבות הורים

ריקי שלום וברכה, המציאות שאת מספרת עליה כאן קיימת לצערי אצל הרבה זוגות צעירים. את חייבת להבין שהקשר שלך אם אמא שלך נמצא כרגע בנקודת מעבר והוא אמור לעבור שינוי בעקבות החתונה. בעלך לא אמור להתחתן עם המשפחה שלך, הוא התחתן רק איתך. הקשר שלו עם המשפחה שלך הוא קשר עקיף הנובע מהקשר שלך למשפחת המוצא שלך ולא יותר מזה. ולכן, אל לכם להכנס למקומות שאתם לא אמורים להיות בהם. בשלב בו אתם נמצאים אתם, כזוג חייבים לחזק האחד את השני ולהשתדל לא להגרר לתוך הסיפורים המשפחתיים של משפחת המוצא שלך. כמובן שיש ללמוד הלכות כיבוד אב ואם ולדעת מה את חייבת לעשות כלפי אמא שלך, בדברים אלה אין שום מקום להנחות או לוויתורים אבל המרחק מכאן ועד שיתופו של בעלך בישיבת הועד לעניין מכירת הבית גדול מאוד. מה דעתך? בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

איך גורמים לבעל ללמוד יותר תורה?

איך גורמים לבעל לבעל להפסיק לראות טלויזיה וסרטים בדי.וי.די? אנחנו בעלי תשובה, אין לנו טלויזיה בבית. לבעלי קשה לשבת ללמוד בגלל שיש לו קוצים והוא דיסלקט. יש לו הרבה חברים אבל שיש לו זמן פנוי הוא מעדיף לשבת עם החברים שהם לא דתיים - האם זה נובע מחוסר ביטחון עצמי, למרות שנראה לי שיש לו ביטחון עצמי, כולם מאוד אוהבים אותו כולל אותי כמובן.

להרבות אור ולא לדבר על החושך

רות שלום וברכה, אני מבין שאתם נמצאים במהלך של חזרה בתשובה. במהלך כזה אתם זוכים ונכנסים לגבול האור אבל מצד שני אתם מתנסים בחוויות חדשות ולא מוכרות הדורשות הסתגלות. בנוסף לכך, לבעלך יש את בעיות למידה משלו כך שמהלך של לימוד תורה קשה לו גם בלי קשר לתהליך החזרה בתשובה. בקשר לחיזוק לימוד התורה של בעלך אני יכול להציע לך שתי הצעות: 1. לראות את חלקי האור שלו, לחזק אותם ולהנות מהם. 2. להשתדל ולמצוא חומרי למידה כאלה שמצד אחד מתאימים למקום הדתי בו אתם נמצאים כרגע ומצד שני הם עוקפים את בעיות הלמידה של בעלך (סרטי די.וי.די למשל). בנוסף לכך: אני מציע לכם, כזוג, לקבל הדרכה זוגית מסודרת בכל הקשור לזוגיות ומשפחתיות על פי התורה הן מבחינת ההלכות והן מבחינת ההליכות. מה דעתך? אשמח לשמוע על ההתקדמות שלכם ולעזור במידת הצורך. בהצלחה רבה. מנחם מורדוף

בעלת תשובה שלא מצליחה להשתדך..

שלום, אני חוזרת בתשובה כשנתיים וחזרתי עם בן הזוג שלי לשעבר בתשובה- אך לפני החתונה דברים לא הסתדרו ונפרדנו. מאז לקח לי זמן להתאושש וכיום אני מאוד רוצה להקים ב"ה בית יהודי כשר- אבל אני לא יודעת היכן הוכייצד ניתן למצוא שידוך. אני לא מקושרת למדרשה כרגע- ואתרי האינטרנט להכרויות לא קורצים לי. בסופו של ענין, שאלתי היא כייצד אוכל למצוא את השידוך שלי- אם בכלל הסביבה שמקיפה אותי היא חילונית ואין אני יודעת כייצד אפילו לחפש... תודה מראש ובשורות טובות.

שידוך לבעלת תשובה

הודיה שלום וברכה, אני רואה שאת עברת תהליך של חזרה בתשובה ופרידה מבן הזוג שלך ועכשיו את מבקשת לבנות בית יהודי כשר אך את לא יודעת כיצד למצוא שידוך. אני מציע לך לפנות אלי בטלפון או בדוא"ל מאחר ובאתר של משימה בשניים יש אפשרות לעבוד גם באופן אישי, דרכי ולא רק דרך האתר. בדרך הזו ישנה גם אפשרות לארגן את החשיבה ולקבל כלים לבחירה ולהחלטה בנוסף לחיפוש אחר בן הזוג. יהי רצון שתזכי לבנות בית יהודי כשר ושמח במהרה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

שינוי עצמי

אני בעיקרון אשה עצבנית. ז"א שדברים לפעמים גורמים לי להרגשה רעה, מאד קשה לי לשלוט על עצמי, וגם אם אני לא מוציאה את זה על הסביבה אני לא שמחה וקשה לסביבה להתמודד איתי. קראתי ספרים בנושא (גם זו מתנה ועוד) אני מאד מודעת לכך ומנסה לעבוד על עצמי, אבל זה פשוט לא הולך ליותר משבועיים. בעלי אמר שהוא לא יכול לחיות איתי ככה יותר ואני ממש מבינה אותו - גם לי קשה לחיות עם זה. כל פעם כזאת שאני מתרגזת או נהיית מתוסכלת ממשהו הופכת למריבה עם בעלי כשאני יודעת שלא הייתי צריכה להתרגז ולא רציתי להתרגז אך קשה לי להשתלט על זה. דיברנו על זה המון, בעלי יודע עלי הכי הרבה מכל האנשים בעולם. למה זה ואיך להתמודד עם זה - באהבה וסובלנות. אך זה מאוד קשה ליישום והוא כנראה הגיע לנקודת שבירה. אני מנסה כל הזמן לעבוד על עצמי אבל ברור שיהיו לי תקלות. איך אנחנו יכולים להתמודד עם זה??? אני לא רוצה לגרום חיי סבל לבעלי (כמו שהוא טוען שאני עושה לו עכשיו).

התמודדות עם כעסים

רינה שלום וברכה, אני מבין שיש לך בעיה של התמודדות עם כעסים. את מודעת למצב ואף מנסה למצוא פתרונות אך לא תמיד מוצאת אותם. ראשית, את חייבת להבין שעצם חיפוש הפתרון הווא כבר, כשלעצמו, שלב חשוב מאוד (מי שלא מחפש לא מוצא). בנוסף לכך, יכול להיות שיש איזה שהוא דבר שלא נותן לך לצאת מהמבוך בו את נמצאת ואף מגדיל את התסכולים. אני מציע לך להתקשר אלי כדי שאוכל לעזור לך למצוא את הנקודה הזו ולנסות להתגבר על הכעסים. בהצלחה רבה מנחם מורדוף

"אמא של חברה שלי לא מרשה לה לניפגש איתי!!!

אמא של חברה שלי לא מרשה לנו להיפגש ולהיות ביחד היה מפחדת שאני ישבור לבת שלה את הלב אמרתי לחברה שלי שאני ידבר הם אמא שלה והיה ישר ענתה לא {היה אומרת שאני לא מכיר אותה ואמא שלה לא תסכים ולא משנה מה } וגם אבא שלה אותו הדבר!!!! נ.ב מה אני עושה תנו לי פיתרון!!! תודה

התנגדות הורים

שלום וברכה אני מבין שאתם רוצים להיפגש אבל ההורים שלה לא מסכימים למפגשים הללו. אשמח אם תוכל להסביר קצת יותר בהרחבה מדוע ההורים שלה לא מוכנים למפגשים. בהצלחה רבה מנחם מורדוף

דרושה שדכנית לגרושים

אני מחפשת שדכנית באזור ירושלים- לא חובה לגרושים חסידי עדיף! תודה

שדכנית

שלום וברכה, אני מציע לך לפנות גם לאתר ההכרויות שלנו, משימה בשניים כדי לנסות ולחפש גם שם. בנוסף, האתר מציע שירות ייחודי של עזרה בשידוכים, קבלת ייעוץ, הדרכה ותמיעה לאורך כל הדרך. לפרטים את מוזמנת לפנות אלי. בהצלחה רבה, יהי רצון שתזכי לבנות בית של קיימא כשר ושמח במהרה. מנחם מורדוף

התעסק

אני ואישי נשואים כשנתיים ומכירים כ-4 שנים. בתחילת נישואינו, הוא שם את כל הכסף שקיבלנו מהחתונה בבורסה - ללא ידיעתי והסכמתי. לטענתו, הסיבה לכך היתה להעלות את שיעור הרווח, היות והריביות דאז היו נמוכות וכו'. לאחר שגיליתי את הנעשה, התווכחנו ואיכשהו כשלב התחלתי הסכמנו שהוא יוציא חצי מהסכום לכל הפחות וישים אותו בפק"מ. אציין כי בתחילה הוא לא היה מנוסה עם הבורסה כלל (לא בהשכלתו ולא בנסיונו). הוא ראה את תגובתי והתנגדותי הנחרצת (אני בנ"א שלא אוהב סיכון והוא מאוד, שנית, גם אם נניח אסכים לעניין, זה יהיה בסכום קטן ביותר ועם קצת הבנה לנושא). לא מזמן נתגלה לי על ידו (אולי בטעות או שלא) שלטענתו הוא הוציא חצי מהסכום והחזיר כדי "להרוויח" את מה שהפסדנו פעם קודמת, חרף העובדה שהוא ידע כי אני אתנגד נחרצות. אני רתחתי והגעתי עד כדי רצון לפרק את היחסים ביננו. אני חשה בגידה באמון והריסתו ואני לא יודעת אם אי פעם אני יוכל לסמוך עליו. אוסיף ואציין כי טרם נישואינו לא היה על כך שמץ של רמז (אולי לא ראיתי...). אתה בוודאי תוהה כיצד לא הבחנתי בנעשה, אז ראשית, הכל נעשה תוך פרק זמן קצר יחסית, כאשר אני עסוקה בעבודתי ובדברים אחרים שהעסיקו את מחשבתי וכו'. כיום, הסכום כולו בפק"מ. הוא התנצל על מעשיו והבטיח שלא תהיה אגורה יותר בפק"מ. הוא טוען שזה לא עניין של התמכרות, אלא שהוא אוהב סיכון. אני במצב מאוד מבולבל. מחד, אני לא רוצה להיות חלק מהסטטיסטיקה, מאידך, אני לא יודעת אם אפשר לשקם ואם אני בכלל רוצה בכך. אודה להתייחסותך.

בעיה כספית?

שרית שלום וברכה, אני מבין שהבעיה המרכזית איננה הכסף אלא האמון והחשש שמתגנב אל הלב שמא הבעיה הזו מאיימת על הבית כולו. נראה כי בשלב הראשון את צריכה לשבת עם עצמך, להשתחרר מהמתח והלחץ, ולחשוב האם התמונה כולה קודרת או שאנו מדברים על תמונה שהיא בסך הכל טובה רק שיש בה בעיה נקודתית. בשלב השני את צריכה לברר לעצמך למה הגבת למה שהוא עשה בצורה כזו, למה התגובה שלך הייתה כל כך חריפה. לאחר שתבררי את הדברים בינך לבין עצמך את צריכה לשבת עם בעלך בשיחה שקטה וטובה (צריך לחשוב מראש כיצד אפשר להפוך את השיחה לכזו) ולשים לו את הדברים על השולחן בצורה ברורה אבל גם רגועה. לאחר מכן אתם תחליטו ביחד כיצד אתם רוצים לתקן ולצאת מהמצב הזה (יש צורך בתוכנית ברורה). אשמח לעזור לך בכל אחד מהשלבים בדרך בטלפון או בדוא"ל. בהצלחה רבה מנחם מורדוף

חופש בחיי נישואין

השלום והברכה! לפני כ5 שנים חזרתי בתשובה, ומאז הספקתי לטייל בדרום אמריקה, לחזור לארץ, ללמוד לתאר ריאשון (טרם סיימתי), להתחתן, ללדת ילד.... אני טיפוס מאד חופשי וקשה לי מאד כשהחיים מוכתבים וכל דבר נעשה בדיעבד ומתוך אילוץ. אחרי החתונה עוד היה בסדר אבל כעת עם ילד זה ממש מגביל. איך למצוא את החופש שמתאים לי? איך לא להגיע לשחיקה שיהיה לי קשה לצאת ממנה?

שיווי משקל בחיי הנישואין

שלום וברכה, בחיים שלנו ישנן כל מיני צורות שבהם האדם יכול לממש את עצמו, כל אחד לפי סגנונו ולפי הדרך המיוחדת לו. דברים מהותיים מימוש עצמי, הקמת משפחה, לידת ילדים וגידולם הם חלק מבניין החיים שלנו כך שהשאלה איננה האם להיות או לא להיות אלא כיצד לאזן את כל הדברים הללו יחד וליצור הרמוניה יחודית המתאימה רק לך. את צריכה לבחון את החיים שלך ולהחליט אילו דברים את צריכה בטווח הקצר, אילו בטווח הבינוני ואילו בטווח הארוך כאשר הטווח הארוך מאוד הוא הנצח, החיבור שלך אל שלשלת הדורות של עם ישראל. אשמח לעזור לך למצוא את האיזונים בחיים. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

חלומות

לפעמים אני מפנטזת על מצבים די חולניים ביני לבין בעלי (במצבים אינטימים) וזה גורם לי הנאה ואפילו אורגזמה (מה שלא קורה לי במגע האמיתי...) א. מה אומרת ההלכה לגבי זה? ב. האם זה יכול להשפיע על חיי הנישואין שלנו? ג. מה אומרת ההלכה לגבי מימוש הפנטזיות ביחד עם בעלי?

חלומות בחיי הנישואין

שלום רב הסיפוק בחיי האישות הוא צורך כמו כל הצרכים האחרים של האדם וכשצורך זה לא ממומש ישנה הרגשה של חוסר. למעשה, כאשר מילוי הצורך הזה נעשה בין איש לאשתו מביא הדבר הזה לידי קירוב ושיתוף בין האיש לבין האשה ולידי איחוד ביניהם. במקרה שלכם השיתוף הזה לא תמיד יוצא אל הפועל כך שיש כאן חיסרון שיש לו השלכות כאלה ואחרות על חיי הנישואין שלכם. לכן, השאלה הראשונה איננה שאלת החלומות אלא שאלת הקשר ההדדי ביניכם. אפשר לתקן בע"ה את המצב הזה ולהגיע לקשר טוב יותר בחיי האישות אך זה דורש הדרכה מפורטת ומדוייקת. אשמח לעזור לכם אם תפנו אלי בדוא"ל או בטלפון. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

לאורי ברונר

בסד" ראשית מודה מקרב לב על התגובה לשאלתך האים זה דיון ראשון אז לא היה לנו דיון לפני כ-3 שנים .בכתב התביעה של בעלי הוא כתב כך היו לנו הסכמות קודמות לגרושין ואשתי הבטיחה להשתנות וזה לא קרה אין לנו יחסי אישות יש הרבה מריבות בכול מריבה היא סוגרת את הדלת ומשאירה אותי מחוץ לבית ולא נותנת לי לקחת את דבריי האישיים .למעלה מ-12 שנה אין לנו ילדים והיא לא מוכנה לעשות שום טיפול החיים איתה בלתי ניסבלים כול הניסיונות לעשות שלום בית לא הצליחו והוא הוסיף אני מבקש מכבוד בית הדין להיתגרש בהקד האפשרי ללא ניסיון לשלום בית שנועד לכישלון ודאי

בירור עצמי

אורית שלום וברכה, אני מבין שאת נמצאת במיצר די גדול: מצד אחד אתם נשואים שנים רבות ללא ילדים וללא הצלחה בחיי אישות ויש ביניכם מריבות רבות, ומצד שני את אוהבת את בעלך ולא רוצה לפרק את הבית. אני מבין את הנקודה המורכבת הזו שהגעת אליה אך את חייבת להבין שיש צורך להמשיך הלאה מהנקודה הזו. אם את אינך רוצה גירושין את חייבת להציע אלטרקנטיבה יישומית אחרת. אני מציע לך להפגש לבד עם יועץ כדי שתוכלי לסדר לעצמך את הדברים ולהגדיר בצורה טובה לך ולבעלך מה את מציעה ומהן האפשרויות העומדות לפניכם. אשמח לעזור לך ככל שידרש. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

לרב מורדוף מנחם

בסד" אני מודה לכבוד הרב על תשובתך השם יברך אותך יש לי ילדה בת-17 אבל כול ניסיון שעשינו לא הלך ראשית הכול בידי שמיים מה אני יכולה לעשות רציתי בכול מאודי עוד ילדים אבל בסופו של דבר הבנתי ועצת השדם היא תקום רציתי לשאול אים אפשר להתיעץ איתך אולי תוכל להשאיר לי פרטים ושוב תודה מקרב לב אורית

בירור עצמי

אורית שלום וברכה, נכון שהכל בידי שמים, זה דבר פשוט וברור, אבל הרמח"ל הקדוש מלמד אותנו שמי שלא עוזר לעצמו הקב"ה לא עוזר לו וכבר אמרו חז"ל "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כרוחבו של עולם". את חייבת לחובת ההשתדלות והשם הטוב יעשה הישר בעיניו. אפשר להתייעץ איתי על פי תיאום בטלפונים: 03/5091525 052/3350080 או בדוא"ל [email protected] בשורות טובות והצלחה רבה, מנחם מורדוף

מדוע בעלי לא מבין איך מנהלים בית? ! אני משתגעת ...

בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות אתו . לקחתי אותו ליועץ , לא עזר .לרב גם לא עזר . מה עוד ? HELP ליאת כהן- גבאי @ 0544.363560

לימוד משותף

ליאת שלום וברכה, אני מבין שאת מנהלת את הבית בעצמך מאחר ובעלך לא מבין כיצד מנהלים בית. את מנסה בכל דרך ללמד את בעלך כיצד לנהל בית ואפילו לקחת אותו לרב וליועץ אך זה לא עזר. לדעתי, את צריכה קודם כל לחבר אותו לליאת ולהסביר לו בצורה היפה והמיוחדת ביותר שביחד איתה הוא יבנה את הבית (הוא יוציא מהכח אל הפועל את הכוחות המיוחדים שלו ויבנה ביחד איתה את הבית). בשלב הראשון יש צורך לתת לו מקום בתוך הבית ואמול של אשה אוהבת ולאחר מכן לגשת, אם צריך יחד לייעוץ. הכלל הוא: איש + > בעיה אשה ולא: איש > בעיה < אשה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

שמחת הפורים מתה

שלום! אנו נשואים 3 שנים + ילד בן 6 ח' נישואינו מאוד מורכבים וכבר היינו ביעוץ בתחילת הנישואין. לאחרונה הייחסים ביננו היו בעליה. אני מטבעי מאוד שמחה ומחפשת ריגושים עם הכרותי עם אישי התחזקתי בדת (אישי הוא בעל תשובה) ב"ה. אתמול, ערב פורים, הוזמנתי למסיבה של חברי מהרבקות יחד עם אישי כמובן אך ידעתי שהוא לא ירצה לבוא וגם לא לחצתי עליו אני רציתי מעט ללכת רק כדי לפגוש את חברותי. בכלל, הרגשתי חסרת שמחה כי אישי לא רצה לעשות כלום כדי לשמוח ביחד (יש לו טראומה מעברו היה מכור לאלכהל...ולעוד...- הוא מטפל בזה) אישי לא רצה שאצא ומאוד כעסתי עליו, וגם עלי שאינני עומדת על שלי. בכיתי המון והייתי כאובה שהרי פורים הוא חג של שמחה!!! ובמיוחד למאמינים !!! ומדוע אני צריכה בגללו לבכות בפורים???

האם השמחה מתה?

נעה שלום וברכה, שמחתי לקרוא את הדברים שכתבת על הבניה שבניתם בחיים הפרטיים ובחיים המשותפים, אשריכם שזכיתם להגיע עד לכאן ובע"ה תזכו לעלות מעלה מעלה. אני מבין שחלק מהסממנים של חג הפורים מעוררים אצל בעלך זיכרונות עבר קשים, זכר לדברים שהוא כל כך מתאמץ להוציא מתוכו ומתוך כד גם תגובתו הקשה. באופן כללי אני מאוד ממליץ לכם להתבונן בנקודות האור שיש בחיי הנישואין שלכם ולא בנקודות החושך. כאשר מגיעים למקום מורכב שכזה, כמו פורים או כל נקודת ציון אחרת שיכולה לעורר זכרונות ומכאובים, כדאי להתכונן מראש ולארגן את האירועים בצורה יזומה לפי מה שטוב ומתאים לשניכם גם אם זה לא יהיה מושלם ולא תצליחו למצות את כל הדברים (למשל: אולי, במקרה הזה אפשר היה לתכנן מסיבה נחמדה בבית ולשמוח גם ללא החברות או אפילו להזמין את חלק מהחברות בצורה כזו או אחרת). והעיקר - לא להתייאש כלל. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

עידכון

שלום! קודם כל, מאוד שימח אותי לקבל תשובותיכם! אישי לא יכול להשאר עם מטען הרבה זמן מה שגרם לנו לדבר על מה שהיה... הסברתי לו מה העיק עלי וכמובן שלא היה בדעתי להרוס לו את החג (כי כך חשב) הבעיה שלי היא שקשה לי לקבל את זה שהוא לא אוהב כ"כ לשמוח, מבחינתו השמחה היא בבית עם הילד... יש לי אהבה רבה לאישי וחשוב לי שיהיה לו טוב כי היו לו חיים לא קלים כלל (גמילה וכו'...) אך האם אני צריכה לחשוב גם על עצמי??? לעשות מה שלי עושה טוב??? מאוד חשוב לי לבנות משפחה טובה עם שמחה בלי כעס ומרמור, האם זו הדרך להבליג ולשתוק רק שיהיה טוב???

בניה מתוך שונות

נעה שלום וברכה, ראשית, אני שמח לשמוע שדיברתם על מה שהיה והבנתם שלא היה כאן ניסיון לקלקל או להרוס. ודאי שאת צריכה לדאוג לעצמך ולעשות דברים שישמחו אותך באופן אישי ויעשו לך טוב אך אל לך לשכוח שאת צריכה לדאוג גם שלבעלך יהיה טוב וגם שלבית שלכם יהיה טוב. זוגיות טובה היא בעצם איזון נכון בין שלושת הדברים הללו וכדי ללמוד כיצד לבנות את האיזון הזה יש צורך בהרבה ניסיון, בהרבה עבודה מן הסוג שאתם עשיתם בפורים (בגדר של: אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם). אני יודע שזו לא עבודה פשוטה ואני יודע שאפשר בקלות ליפול ולהכנס לכעסים ולהאשמות ההדיות אך אני גם יודע ומזכיר לכולם ש-"כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל". אל תיתנו לנפילות ולוויקוחים לשבור אותכם, תתגברו, תבררו ותנסו להמשיך הלאה בוגרים יותר ומבינים יותר. נשמח לשמוע מכם ולעזור במידת הצורך. חזק חזק ונתחזק, מנחם מורדוף

אורי שלום

אני מצטערת. אני בקושי מאמינה שאני מצליחה לכתוב את זה. אני לא חושבת שאני מסוגלת לדבר . תודה רבה בכל אופן. נ.ב אל תדאג אני בחורה הגיונית ואני יודעת שאין לקשר הזה עתיד אני פשוט לא יודעת כ"כ איך להתמודד עם זה

ייעוץ דרך דוא"ל

שילת שלום וברכה, אני מבין שאת נמצאת במקום רגשי מסובך מאוד מצד אחד ומצד שני את מאוד מתביישת לדבר על זה וזה די מובן. הבעיה היא שאם לא תדברי על הדברים העניין כולו יכול רק להסתבך. אני מציע לך, אם את בשום פנים ואופן לא יכולה להענות להצעתו של ידידי הרב אורי ולדבר בטלפון (שזו הדרך הטובה והבריאה לדבר), שתכתבי לי דרך הדואר האלקטרוני וכך נוכל להכנס לעניין ולנסות לפתור את הבעיה. כתובת הדואר שלי היא: [email protected] בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

אחי במצוקה קשה

אחי בן ה-21 החל במעין תהליך של התחזקות - חזרה בתשובה (אנו בית מסורתי) אך תהליך זה יצר אצלו בלבול עמוק ומצוקה קשה שמתבטאת בחוסר יכולת לעיתים להבחין במציאות ומעין חלוקה של בני האדם לכאלו שהם בעלי יצר הרע.. מצוקתו כמובן משליכה על כל המשפחה, ניסינו להיוועץ בפסיכולוגים שהפנו אותנו רק לפסיכאטרים ולאישפוז שכן דבריו נשמעים להם כדברי הבל, מיותר לציין שאחי סמוך ובטוח שהכל בסדר איתו ולא מבין מדוע אנחנו לחוצים כל כך.. מה שיוצר עימותים שלא עוזרים לאף אחד, אם יש מישהו שתוכלו להפנות אותי עליו אני אודה מקרב לב

חזרה בתשובה ללא הכוונה מסודרת

שלום וברכה, הסיפור שאת מספרת מתארת מציאות מוכרת מאוד, לצערי, של צעירים בחלק השני של גיל ההתבגרות שלהם החוזרים בתשובה בלי הכוונה מסודרת. לצערי, טיפלטי כבר בכמה מכרים כאלה. אשמח לעזור לכם באם תתקשרו אלי בטלפון (03/5091525 053/350080) או בדוא"ל ([email protected]) בהצלחה רבה ובשורות טובות, מנחם מורדוף

שאלתי היא לגבי זיווג

אני בת26, שייכת למשפחה בת8 נפשות, כולם גדולים בגילם (כשאני אומרת גדול, אז אחותי הגדולה בת 36), ורק אחת נשואה, רציתי לשאול- איך זה שכל כך הרבה השתדלויות עשינו לגבי הזיווג, אם זה לגבי יציאות לפגישות שידוכים, ואם זה לגבי תפילות, ועדיין אנו רוצים לזכות לישועה, אנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל מאת ה', אך בכל זאת... תודה מירי

השתדלות בשידוכים

מירי שלום וברכה, אני מבין שאתם, בבית, שמונה אחים ואחיות גדולים בגילם ורק אחות אחת נשואה למרות כל ההשתדלויות שאתם עושים, דבר שמאוד מקשה עליכם. ראשית, ברצוני להצטרף לתפילה שתזכו כולכם, בתוך כל בית ישראל, להקים בית של קיימא במהרה. בנוסף לכך, נראה שיש כאן איזה שהוא גורם מעכב שצריך לאבחן אותו אך לצורך כך יש צורך בהרבה יותר פרטים. כדי שאפשר יהיה לעזור אשמח אם תיצרי איתי קשר בדוא"ל כדי שנוכל לדבר בחופשיות ונוכל, בעזרת ד', למצוא את הבעיה ולהתמוד איתה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

צעירה עם גבר מבוגר גרוש ואב לילד

שלום לך. אני רווקה דתיה בת 25. הכרתי גבר דתי בן 43 , גרוש ואב לילד. הוריי אינם מרוצים מהקשר בגלל פער הגילאים ביננו (18 שנה) ובגלל היותו גרוש ואב לילד. הם חושבים שאני עדיין צעירה ולכן למה אני צריכה גבר שבא עם מטען כזה. הם אומרים לי שאם הייתי יותר מבוגרת וקרובה לגילו,אז אולי אפשר היה להבין זאת. הם גם שואלים אותי אם אני מרגישה מוכנה להיות אמא חורגת של ילד. אני הכרתי קודם מספר בחורים בני גילי או קצת יותר גדולים ממני. אני לא מצאתי שפה משותפת עם אף אחד מהם. הם ניראו לי ילדותיים בשבילי. הגבר שאתו אני יוצאת איננו ילדותי. אני מרגישה כאילו אנחנו קרובים אחד לשני בגיל. אינני מרגישה את פער הגילאים ביננו. לא מפריע לי שהיתה לו אשה קודם ולא מפריע לי שיש לו ילד. הקשר שלו עם האשה לשעבר נגמר לגמרי. לכן זה לא מפריע לי שהוא גרוש. טוב לי איתו. אני מרגישה שאנו מאד נהנים זה בחברת זו. קראתי באחת מתשובותיך שהתאמה בסיסית אומרת שבני זוג צריכים להיות קרובים זה לזה בגילם. והוספת שלא צריך להיות פער של יותר מ10 שנים בין בני הזוג. האם המקרה שלי יוצא דופן לדעתך?. או שאתה חושב שגם אני צריכה למצוא מישהו שלא מבוגר ממני ביותר מ10 שנים . מה דעתך על מה שחושבים הוריי?. אני חושבת שהם טועים. אבל יש להם יותר ניסיון חיים ממני. מה לעשות?. אני גם יודעת שהחברה עצמה לא רואה הכרות כזאת בעין יפה. מה דעתך על כך?.

התאמה בשידוכים

אורית שלום וברכה, אני מבין שאת רוצה להשתדך עם גבר הגדול ממך ב 18 שנה גרוש ואב לילד כאשר ההורים שלך מתנגדים והסביבה לא רואה את זה בעין יפה ואת שואלת מה לעשות. למעשה, כדי שהזיווג יעלה יפה, יש צורך בהתאמה בין שני בני הזוג בשלושה מישורים: 1. רמה שיכלית: לשני בני הזוג צריכה להיות "שפה משותפת" מבחינת היכולת לדבר זה עם זו ומבחינת היכולת לפתור יחד בעיות וקונפליקטים העולים בחיי הנישואין. 2. רמה דתית: התאמה מבחינה דתית הן מבחינת הכיוון והן מבחינת הדרך. 3. רמה מנטאלית: התאמה מנטאלית בין שני בני הזוג. מעבר לשלושת הדברים הללו יכולה להיות שונות בין בני הזוג ולפעמים השונות הזו אף הופכת את החיים למעניינים יותר. שאלת פער הגילאים שאת מעלה איננה שאלה העומדת בזכות עצמה אלא יש לבדוק אותה, קודם כל, על פי המדדים הללו. בנוסף לכך - יש לקחת בחשבון את המורכבות שיש בנישואין עם גרוש אב לילד. בנוסף לכך: לפעמים ההחלטה להתחתן עם אדם כזה או אחר לא באה מתוך שיקול דעת הגיוני על בסיס המדדים המוזכרים כאן אלא כפתרון בעיה הקיימת ברקע. כדי להסביר את דברי אזכיר, לצורך המשל, בחורה שמרגישה שהיא ירדה מבחינה דתית, דבר שמאוד מפריע לה, וכדי לאזן את התמונה, במקום לעשובת בעצמה שינוי, היא מתחתנת עם בחור ישיבה מובהק הגם שזה איננו מתאים לה באמת. השאלה הגדולה היא היכן את נמצאת: האם אכן הבחור המדובר מתאים לך באמת ובתמים או שמדובר כאן על מילוי חיסרון כזה או אחר הקיים בך ואת חושבת למלא אותו עם הבחור הנ"ל, דבר שיכול לסבך אותך מאוד בטווח הארוך. לסיכום, עצתי לך: תחשבי שוב על הדברים ותבדקי את מידת ההתאמה ביניכם. לאחר מכן, אני מציע לך להתקשר אלי ולדבר על התמונה כולה כדי שאפשר יהיה לבדוק אם אכן הדברים הולכים לידי גמר טוב בע"ה. אשמח לעזור לך, בהצלחה רבה מנחם מורדוף

צעירה עם גבר מבוגר גרוש ואב לילד - המשך

קראתי את תשובותיכם. תחליה אתייחס לדבריו של הרב אורי ברונר. אינני רואה טעם לצאת עם בחורים בני גילי. אני מרגישה בוגרת לגילי לעומתם. הם כאילו ממש ילדים (מבחינה מנטאלית) לידי. כפי שבכר הזכרת יש לי קשר טוב עם הוריי. אני בעיקר קשורה לאבי. יתכן שאחת הסיבות לכך הוא הדימיון החיצוני ביננו. ישר רואים שאני בתו. הוא גם יותר פינק אותנו בילדותנו מאשר אימנו. אמי דאגה יותר לצד החינוכי שלנו ואבי דאג יותר למלא את הזמן הפנוי שלנו. הוא היה הולך איתנו (הילדים) לשחק בפארק, ללכת לים וכו' כשהיינו קטנים. אני הייתי מה שנקרא 'הילדה של אבא'. אני מודעת לזה שבחיפושי למועמד לנישואין אני מחפשת מישהו שיזכיר לי את אבי. אני חושבת שאם אנשא למישהו שאינו מזכיר לי את אבי, יהיה לי מאוד קשה כי ארגיש שהוא גבר זר עבורי. אתה צודק, אני מחפשת אדם שדומה לאבי. אני חושבת שאתה טועה על כך שאני רוצה להתנהג כלפיו כמו בת לאביה. אני רוצה שהקשר ביננו יהיה כמו בעל לאשה. הגבר הזה מזכיר לי את אבי במראה החיצוני שלו- במבנה הגוף שלו, בגובה שלו, במראה הפנים שלו וגם בהבעות הפנים שלו. עקב הדימיון החיצוני הזה לאבי אני מרגישה כבר איזה סוג של קירבה כלפיו. אל תשכח שבנוסף לכך אני גם נהנת לשהות במחיצתו. עלי להוסיף ולציין שלמרות פער הגילאים ביננו עדיין הגבר הזה צעיר מאבי בכ 15 שנה. לגבי מה שאמרת על העתיד: נכון תמיד אני אהיה יותר צעירה ממנו. וכנראה בעתיד אני ארגיש יותר את פער הגילאים ביננו. אולי זה מחיר שכדאי לשלם כדי להיות עם מישהו שאני מרגישה שהוא משלים אותי ואני משלימה אותו. מה דעתך?. כעת אתייחס לדבריו של הרב מנחם מנדרוף. אני חושבת שיש ביני לבין הגבר הזה התאמה שיכלית (אולי הוא יותר חכם בגלל שיש לו יותר ניסיון חיים) דתית ומנטאלית(אני מרגישה בוגרת נפשית לגילי). לגבי השאלה האם הוא מתאים לי או שהקשר הזה בא למלא חיסרון הקיים בי ואני חושבת למלא את החיסרון הזה עם הבחור. התשובה היא - גם וגם. כלומר אני חושבת שהוא גם מתאים לי וגם הוא בא למלא חיסרון הקיים בי. אחרי נישואי אני אעזוב את בית הוריי. זה דבר טבעי שאני ארצה לבנות לי משפחה משלי. אני עדיין אהיה בקשר עם הוריי אבל הקשר לא יהיה באותה רמה כמו כאשר גרתי בבית הוריי. אני מרגישה שאם יהיה לי מישהו שמזכיר לי את אבי אז החיסרון הזה, החיסרון של הריחוק מאבי, לא יהיה נורא כל כך. הדמיון של הגבר לאבי יעזור לי להתגבר על הריחוק הטבעי שנוצר בין בת לאביה לאחר הנישואין. אני יודעת שזה נשמע כמו בעיה של 'תסביך אלקטרה' אבל אין זה כך. אינני חושבת על אבי בצורה אחרת (כפי שמתואר בתסביך אלקטרה). פשוט הניתוק מבית אבי עם זמן הנישואין, אי"ה, יהיה לי יותר קל אם בעלי יהיה דומה לאבי. בצורה זו המעבר מבית האב לבית הבעל תהיה קלה יותר עבורי. שאלה לי לרב: למה אתה מתכוון שאם הגבר בא למלא חיסרון מסוים אז הדבר יכול לסבך אותי מאד בטווח הארוך?. ההפך הוא הנכון, אם זה ייעשה, זה יקל עלי את המעבר מבית אבי לבית בעלי. מחכה לתשובותיכם. תודה.

על כן יעזוב איש

אורית שלום וברכה, אני מבין שאת בחרת בגבר הזה מתוך כך שהוא מזכיר לך את אביך, דבר שיקל עליך את המעבר מהבית של ההורים שלך אל הבית שאת רוצה לבנות בע"ה. אני מבין שהמעבר בין הבתים קשה לך, כמו שהוא קשה להרבה בנות אחרות, ואת מחפשת מישהו שיקל עלייך את המעבר הזה. השאלה הגדולה היא מה יהיה לאחר מכן, בואי תחשבי שלגבר כזה ישנם צרכים כאלה ואחרים המתאימים למקום שלו ולך יש צרכים אחרים המתאימים למקום שלך. השאלה הגדולה היא: האם, מעבר לתחושת הביטחון שהוא משרה עלייך (דבר שהוא חשוב כשלעצמו), הוא גם יכול לספק את הצרכים הנפשיים שלך, האם את מסוגלת למלא את הצרכים הנפשיים שלו? חשוב לזכור שהבסיס לחיי הנישואין איננו רק עזיבת בית ההורים, דבר שאת מתכוננת לו היטב, אלא גם בניית סביבה רגשית חדשה ומאוזנת. מה דעתך. מנחם מורדוף

שאלה כללית עבור הרב מנחם מורדוף

בתשובה האחרונה שלך התייחסת לגבי ההחלטה להינשא. כתבת שלפעמים ההחלטה להתחתן עם אדם כזה או אחר לא באה מתוך שיקול דעת הגיוני על בסיס מדדים חשובים להתאמה (רמה שכלית, דתית ומנטלית) אלא כפיתרון של בעיה הקימת ברקע. כך למשל הבאת את הדוגמא הבאה. בחורה שירדה ברמה הדתית ורוצה להתחזק בדת. אז במקום לעשות בעצמה את השינוי ולהתחזק בדת, היא מתחתנת עם בחור ישיבה מובהק, אפילו שאיננו מתאים לה באחד או יותר מהמדדים שהוזכרו. האם ניתן לומר שזה קים באחד או יותר מהמקרים הבאים?. 1) בחור שרוצה למצוא סידור כלכלי לנישואין. הוא מתחתן עם בחורה מבית עשיר. הבחורה לא מתאימה לו מבחינה שיכלית ומנטאלית אלא רק מבחינה דתית. הם מתחתנים. פתאום שנה אחרי החתונה הבחור נראה לא טוב. הוא התחיל להקריח, לקבל קמטים ולהשמין. הוא אדם בריא אבל נראה אדם חולה או שהזיקנה קפצה עליו. עוברות שנים ספורות והמצב שלו ממש מחמיר: הוא נעשה יותר קירח ויותר מקומט בפניו. קרובי משפחתו רואים את השינוי הדרמטי החיצוני אצלו. הם חושבים שאולי הוא חולה בסרטן, ח"ו, אך אין הדבר כך. האם יתכן, כבוד הרב, שלמרות הסידור הכלכלי שהוא מצא, עקב חוסר ההתאמה בינו לבת זוגו, הוא נמצא במצב כזה?. 2)בחורה שמפחדת שהיא לא תינשא עקב גילה (30) נישאת לרווק בן גילה למרות שאין התאמה במדדים ביניהם. היא היתה רזה כל חייה וכעת היא מאוד שמנה.(הלידות כבר עברו מזמן). האם החלטתה השגויה הביאה אותה למצב בו היא נמצאת?. הבאתי את המקרים האלה (ללא זיהוי האנשים כדי לא לפגוע בשמם) כדי להבין האם לכך התכוון הרב. הרב כתב שלפעמים בחירת בן הזוג באה למלא חיסרון כזה או אחר שקיים. בחירת בן הזוג עבור מילוי אותו חיסרון יכול לסבך מאוד את האדם שעשה זאת לטווח הרחוק. האם כוונתך היא שמילוי החיסרון במקרים שהבאתי, (צורך בסידור כלכלי והרצון לא להישאר לבד) ללא התאמה בין בני הזוג, יכול לסבך מאוד לטווח הרחוק?. האם הסיבוכים לטווח הרחוק במקרים שהבאתי הם הזיקנה הפתאומית שקפצה על הבחור שנישא רק משיקול התועלת הכלכלית שתצמח לו, והשמנת היתר אצל האישה שנישאה רק כדי לא להישאר לבד?. האם הרב מרמז בדבריו שאין טעם להינשא משיקולים צדדיים בלבד (סידור כלכלי, לא להיות לבד) כי המחיר שמשלמים על כך אחרכך בחיי הנישואין הוא מחיר גבוה מדי?. הרב לא צריך להתייחס אל הבאת המקרים כלשון הרע. הבאתי את המקרים רק כדי להבין טוב יותר את דבריו. תודה.

נישואין והתאמה בין בני הזוג

מיכל שלום וברכה, אכן, אני יותר מאשר מרמז שאין טעם להינשא משיקולים צדדיים בלבד עם אדם שאיננו מתאים לנו מאחר ואנו עלולים לשלם לאחר מכן מחירים יקרים. אדם צריך להתחתן עם המתאימה לו מתוך בחירה חופשית ולא עם מי שבאה לפתור את בעיותיו. על האדם לטפל בבעיותיו האישיות ורק לאחר מכן להתחתן. עד כאן אני מדבר במישור העקרוני וכך גם כתבתי לאורית הנמצאת בשלב בו היא צריכה להחליט האם להינשא או לא לבחור מבוגר ממנה. לגבי המקרים שאת מביאה בדברייך, מקרים שכמו שאני מבין את מכירה אותם באופן אישי, התשובה היא שיכול להיות שהבעיה היא זו שאנו מדברים עליה כאן ובאותה מידה יכול להיות גם שלא. אי אפשר לדעת בוודאות מהן הבעיות של הזוג המדובר עד שלא נבחן ונגדיר בצורה מקצועית ואמיתית את הבעיות שלהם אחת לאחת כך שאני ממליץ לך לדבר עם הזוגות הנ"ל ולהמליץ להם לפנות לטיפול. מה דעתך? בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

בקשר ל"על כן יעזוב איש"

צודק הרב כאשר הוא כותב שהדימיון החיצוני של הגבר לאבי גורם לי לתחושת ביטחון כאשר אני נמצאת בקרבתו. לגבי בניית סביבה רגשית ומאוזנת לאחר הנישואין: אני מרגישה שאנחנו נמצאים באותו מדד של רמה מנטאלית. אני לא מרגישה שאני ילדותית לעומתו. אני גם לא מרגישה שלי יש 'ראש צעיר' ולו יש 'ראש של אדם מבוגר'. אני מרגישה כאילו שנינו נמצאים באותו ראש, באותה צורת חשיבה. אני מרגישה שלמרות היותו אדם מבוגר הוא אדם צעיר ברוחו. האם מצב זה מספיק עבור בניית סביבה רגשית ומאוזנת לאחר הנישואין?. אולי הרב התכוון למשהו אחר?. לגבי מילוי צרכים נפשיים לאחר הנישואין: אני חושבת שמה שכתבתי קודם קשור גם לנושא זה. אם אנחנו נמצאים פחות או יותר באותה רמה נפשית אז למה שלא נצליח לספק את הצרכים הנפשיים של כל אחד משנינו?. אני גם צריכה הסבר קצת יותר מפורט למה הכוונה בביטוי 'צרכים נפשיים'. אני צריכה דוגמאות כדי להבין ביטוי זה. אני מביאה דוגמא שנראת לי מתאימה פה. נראה לי שאחת הסיבות לכך שהגבר נמשך אלי הוא גילי. אני צעירה ממנו ב 18 שנה. יש לו כנראה צורך נפשי להרגיש שהוא עדיין צעיר, שעדיין לא נס לחו, שעדיין יש בו מרץ וחיוניות, שעדיין הוא אטרקטיבי עבור בחורה צעירה. הוא מרגיש שהוא באמת אטרקטיבי עבורי. אני מצידי, אינני מרגישה כלל שאני 'עושה לו טובה' בכך שאני אקח אדם מבוגר ממני. הרי אינני מרגישה כלל את פער הגילאים ביננו. נכון שרואים את פער הגילאים ביננו. יתכן גם שאנו אולי נראים כמו אב ובת לסביבה שלנו. אך אינני מרגישה כמו בתו אלא יש לי יותר הרגשה כאילו אנחנו שווים במעמד ביננו. אני מרגישה כאילו הוא מבוגר ממני ב 3-4 שנים ולא ב 18 שנה. נראה לי שאחת הסיבות שאני נמשכת אליו זה הניסיון שיש לו בחיים יותר ממני. זה נותן לי הרגשת ביטחון שיש לי על מי לסמוך. אני אוכל לסמוך על החלטותיו בעתיד בגלל ניסיון החיים שיש לו והוא מצידו ישמח לתת החלטות המבוססות על ניסיון חייו לבחורה צעירה שנהנת מנסיון החיים שהוא מביא איתו. האם הדוגמאות שהבאתי פה מתאימות לקטגוריה 'מילוי צרכים נפשיים' ? האם לפי הדוגמאות שהבאתי ניתן לומר שנוכל בעתיד למלא את הצרכים של בן זוגנו?. ועכשיו אדבר על מילוי צרכים אחרים אחרי החתונה. אדבר על זה בקצרה וללא בוטות. אני מדברת על מילוי הצרכים המיניים של בעל ואשתו. אני מרגישה שמבחינה נפשית אני מוכנה לחיי אישות בין בעל לאשה. לא מפריע לי שלגבר יש נסיון מיני קודם ולי אין כלל נסיון בתחום. אני דווקא רואה יתרון במצב זה. זה טבעי שאני מפחדת מהמגע הראשון. אך בגלל שלגבר יש נסיון בתחום אני יודעת שהוא 'יעשה את העבודה כמו שצריך' ולא יהיו לנו בעיות בתחום. אני גם חושבת שבגלל הנסיון שלו הוא לא יתרגש יותר מדי ויהיה עדין ומתחשב איתי. אני חושבת שיתכן ובעתיד הרחוק תהיה בעיה בתחום: הוא כבר יהיה אדם מבוגר (נניח בשנות ה 60 לחייו) ואני אהיה עדיין אשה צעירה יחסית (אהיה אז בשנות ה40 לחיי). ידוע שגבר בשנות ה 60 לחייו הצורך המיני שלו נמוך יותר ואילו אשה בשנות ה 40לחייה הצורך המיני שלה נמצא בשיא הפריחה. אז יכולה להיוצר בעיה שצד אחד רוצה פחות חיי אישות ואילו הצד השני רוצה חיי אישות תכופים יותר. אבל איך אומרים? "דיה לצרה בשעתה", הלא כן?. אני חושבת שלא צריך להתעלם מהצורך האחרון שהזכרתי פה. הוא קשור ישירות לנושא של פער הגילאים בין בני זוג. נראה לי ששמרתי על לשון נקיה כשהבאתי את הדברים. לדעתי אוכל לקבל על כך תשובה קצרה אם היא תיאמר ללא בוטות, ברמיזה ובלשון נקיה. תודה.

התאמה בין בני זוג בנישואין

אורית שלום וברכה, אני מבין שאת מרגישה שאת והבחור נמצאים באותו מקום מכל הבחינות שהזכרתי ואתם מתאימים להתחתן. אינני בא לסתור את הבנתך שהרי, בסופו של דבר, את היא זו שתחליט בסופו של דבר האם להתחתן או לא. אני רוצה רק לעורר דברים על בסיס הדוגמאות שאת מביאה בדברייך: את כותבת שהבחור רוצה בך גם בגלל שכך הוא מרגיש צעיר, שעדיין לא נס לחו, שעדיין יש בו מרץ וחיוניות, שעדיין הוא אטרקטיבי עבור בחורה צעירה. עכשיו שבי במנוחה וברוגע, עצמי את העיניים, ודמייני לעצמך שאת נמצאת חמש שנים קדימה, נשואה - מייד לאחר לידה שלישית שלקחה ממך את כל הכוחות ואת שוכבת בבית האחלמה ליולדות ללא כל חיוניות וללא כח. כפי שאת כותבת אחד הצרכים הרגשיים של בעלך הוא להתמלא מהכוחות הצעירים והדינמיים שלך, השאלה הגדולה היא: האם הוא יניח לך, האם הוא יוכל להגיד לך - כרגע את צריכה לנוח כך שאני עוזב אותך במנוחה או שהוא ימשיך לדרוש ממך למלא אותו בכוחות צעירים ונמרצים? התשובה לשאלה זו, שודאי איננה תשובה ברורה וחד משמעית עושה אבחנה מבדלת בין מצב של תלות נפשית למצב של קשר מאוזן. מה דעתך? בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

צעירה וגבר מבוגר גרוש ואב לילד.תשובה לרב מורדוף.

שלום לרב. כמובן שאני אחליט אם להתחתן איתו אם לאו. אני פשוט רוצה לראות איך נראה המצב מצד שלישי. לכן פניתי אליך. אתה יכול לראות את פני הדברים ביותר אובייקטיביות. לי קשה לנסות לראות את הדברים בצורה אובייקטיבית. אני מרגישה שאני מתלהבת מהקשר עם הגבר הזה. אני מבינה שההתלהבות בזמן הזה של הקשר לא טובה מסיבה אחת בלבד: עקב ההתלהבות אני לא יכולה לשקול את הקשר בצורה שיכלית. ואז יותר מאוחר אני יכולה אולי ח"ו לגלות תכונות שמפריעות לי או אולי ח"ו חוסר התאמה ביננו. כאן אתה נכנס לתמונה. אודה לרב אם הוא יסתכל על הדברים בצורה שאינני יכולה, כלומר בצורה שיכלית ואובייקטיבית. ועכשיו לענין עצמו. שאלת מה יקרה לאחר מספר לידות, כאשר עדיין אהיה אחרי לידה, עייפה וללא חיוניות. האם אז בעלי עדיין ידרוש ממני למלא אותו בכוחות צעירים ונמרצים?. לפי איך שאני מכירה אותו (אנחנו עברנו את השלב של תחילת הקשר), נראה לי שהוא לא ידרוש זאת. לדעתי הוא יפנה הצידה ויתן לי את המנוחה הדרושה לי. אל תשכח שלפי התדוגמא שהבאת, עוד 5 שנים הוא כבר יתקרב לגיל 50 ואני אהיה רק בת 30. אני חושבת שאז, כאשר הוא יתקרב לגיל 50, למרות שהוא יתן לי את המנוחה הדרושה לי, הוא ירגיש עדיין צעיר וחיוני. הסיבה לכך היא שלמרות גילו עדיין יוולדו לו ילדים. אתה יודע איזו הרגשה זה יתן לו, עצם זה שבגילו עדיין יוולדו לו ילדים?. עצם זה שבגיל 50 הוא ימשיך להביא ילדים לעולם זה ימלא אותו בכוחות צעירים ונמרצים. לכן לדעתי יהיה לו קל לפנות הצידה ולתת לי מנוחה. הוא יטפל וישחק עם התינוקות, וזה לכשעצמו, יגרום לו להרגיש צעיר ונמרץ. האם אתה מכיר גברים בגיל 50 שעדיין מביאים ילדים לעולם?. אני לא מכירה. אני רואה גברים בגיל 50 שכבר מחתנים את ילדיהם... מאחר ואינך עונה לי על נושא הצרכים המיניים והפער בין הגילאים, אני מבינה שאתה מסכים עם הדברים שכתבתי. אני לא אזכיר יותר נושא זה. אך עדיין אתה רשאי לענות על כך, אם אתה רואה צורך בכך. תודה.

קשר מאוזן

אורית שלום וברכה, את מעלה, בעצם, שלוש שאלות: פער הגילאים. איזון בצרכים הנפשיים. איזון בחיי אישות. את טוענת שפער הגילאים ביניכם איננו רלוונטי מאחר והקשר ביניכם חופשי ומאוזן, זו ההרגשה שלך ולי אין שום אפשרות לאמת או לחלוק מאחר ואינני מכיר אתכם. בנושא הצרכים הנפשיים, הבאתי לעניין זה דוגמה אחת כשהזכרתי את התמונה של עייפות לאחר לידה מול צורך נפשי לחיוניות. חשוב לי לחזור ולהדגיש שאני מדבר על דוגמה ועל דוגמה בלבד מאחר ובדברים שנכתבו אפשר למצוא כמה וכמה דוגמאות כאלה ובמציאות ודאי יש עוד יותר. כאן את אומרת שאת חושבת שהוא יתנהג כך וכך וימלא את הצרכים שלו בצורה כזו וכזו ... תרשי לי, בבקשה, לשאול (כשאלה רטורית להבהרה ולחידוד העניין) על מה את מבסדסת את המחשבות הללו? אולי זו המציאות שאת רוצה לראות ולא המציאות האמיתית? האם יש לך סימנים מובהקים שעליהם את יכולה לבסס את התחזית הזו? בקשר לנושא של חיי אישות, יש כאן פער שילך ויתחדד עם השנים אך אולי אפשר יהיה לגשר עליו עם הרבה רצון טוב, רק צריך לראות שאכן הרצון הזה יהיה וכמו כן, יש צורך בהדרכה מתאימה. לסיום: אני חושב שאני מושך את הדברים לצד השכלי הלוגי תוך שאני מעמת אותך מול עצמך כדי להראות לך גם את הצד הזה, צד שפעמים רבות הוא שונה מהצד הרגשי שבתוכו את נמצאת. מה דעתך? בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

בקשר ל"נישואין והתאמה בין בני זוג"

קראתי את תשובתך אלי. בינתיים, לפי תשובות הרבנים באתר, ניתן להבין שאתה היחיד פה שחושב שאין טעם להינשא משיקולים צדדיים בלבד עם אדם שאיננו מתאים לנו. אם תקרא את התשובות של עמיתיך באתר, תראה תשובות שונות לגמרי. רב אחד טוען שזה בסדר להתחתן בלי התאמה כי מה שחשוב זו ההשקעה שבאה אחרי הנישואין. אם יש השקעה ונתינה בחיי הנישואין, הוא טוען, אפשר להתחתן גם בלי התאמה בין בני הזוג. הוא טוען שהעבודה שתגיע אחרי הנישואין היא שתכריע אם יהיה אושר בחיי הנישואין ולא בדיקת התאמה שנעשתה לפני כן. המאמין אתה למשמע דברים אלה?. מה דעתך? רב שני טוען ש-מה זה בדיוק התאמה בין בני זוג?. הוא טוען שאין כזה דבר התאמה טיבעית בין בני זוג. והראיה לדבריו היא ההבדלים הביולוגיים הקיימים בין גבר לאשה.הבדלים אלה מספיקים כדי שנבין שלא יכולה להיות התאמה בין גבר לאשה באופן טבעי. הוא טוען שהכלל הוא שאין בני אדם מתאימים אלא ישנם רק אנשים שיהיה להם יותר קל לגשר על הפערים ביניהם. מה דעתך? הרי אתה כתבת שהתאמה בין בני זוג נמדדת בשלושה מדדים: רמה שיכלית, מנטלית ודתית. מדברי הרבנים האחרים ניתן להבין שאין הם מביאים כלל בחשבון את שלושת המדדים שכל כך חשובים שיהיו בהתאמה אצל שני בני הזוג. כמה חבל. לגבי הדוגמאות שהבאתי בפעם הקודמת, אני באמת חושבת שקיים אצלם חוסר התאמה בין בני הזוג. אני קוראת למצבים אלה - "בנישואי נוחות בלבד אין כזה דבר ארוחות חינם". כלומר, הגבר (סידור כלכלי בחיים) יקבל בעתיד הקרוב אולי דירה במתנה מהורי הכלה, אך אין זו ארוחת חינם עבורו. מרגישים באוויר את המתח שקיים בינו לבת זוגו, רואים שהזיקנה (אני לא צוחקת, הרבה רואים את זה) קפצה עליו בזמן כה קצר. אינני רואה טעם להפנות אותם לטיפול. אין התאמה שיכלית או מנטלית ביניהם. אולי יש התאמה דתית ביניהם. הם בכלל לא מתאימים. עובדה שהם שיקרו איך הם נפגשו. (כדי שלא ידעו שההורים של החתן הם אלה שעשו את השידוך ולחצו על הבחור להתחתן ולקבל 'סידור כלכלי'). כאשר גיליתי את השקר הזה דיברתי על כך ברמיזה עם אחד מהוריו של הבחור. כמובן שבצד ההוא היתה הסמקה וגמגום וכנראה הבנה 'שעליתי על השקר'. מה שמפליא אותי, זו הבחורה. היא עדיין מספרת את 'סיפור הכיסוי' איך הם הכירו. זה לא מעיד לטובתה. מה, היא לא יכלה למצוא מישהו שיקבל אותה לא רק בגלל כספה?. מדובר בזוג שהתחתן בגיל צעיר(הוא 24, היא 22) ולכן אינני מבינה למה הם נכנסו לתסבוכת הזו. מה הטעם שזוג עם 'סיפור כיסוי' להכרות וזוג שאיננו מתאים כלל, ילך לטיפול זוגי?. איך שהם התחתנו לא מעיד בדיוק על בריאות נפשם, אז מה הטעם לטפל בכך?. לגבי הזוג שהתחתן מתוך פחד להישאר לבד, אינני רואה טעם שיהיה טיפול עבורם. הם גם אינם מתאימים זה לזו. לפי דעתי, מצבם יותר טוב מהזוג שתארתי קודם. הסיבה לכך היא היאוש בו הם היו שרויים כשהם הכירו זה את זו. היאוש הגדול הביא לציפיות מאד נמוכות מחיי הנישואין. לכן אין להם אכזבות מחיי הנישואין. כאשר רואים אותם ביחד זה נראה (ולא רק אני רואה זאת) כאילו הם חשבו בזמן ההכרות: "אז מה אם אנחנו בכלל לא מתאימים, הגיע הזמן להתחתן אחרת נאחר את הרכבת". יש אנשים האומרים שאם זוג זה היה מכיר זה את זו בגיל יותר צעיר, הם בכלל לא היו מסתכלים זה על זה, ובטח שלא מתחתנים זה עם זו. דבר זה מעיד לדעתי על חוסר ההתאמה המוחלט הקיים ביניהם. לסיום, אני רוצה לומר שאינני מסוגלת לפנות לזוגות אלה ולהציע להם לפנות ליועץ נישואין. זה יראה חוצפה מצידי. הם יאמרו לי: "מי את שתייעצי לנו מה לעשות בחיים. אצלנו הכל כשורה". זוגות אלה עדיין מאמינים בטיפשותם, שאף אחד לא רואה שהם התחתנו משיקולים צדדיים בלבד. לצערי, יש כיום יותר נישואין מתוך שיקולים צדדיים בלבד. לא אצלי, ב"ה. אני התחתנתי בנישואי אהבה. אני חושבת שכיום יש יותר נישואין מתוך שיקולים צדדיים אצלנו בגלל שהיום הצעירים, לצערי הרב, הם יותר חומרניים מאשר פעם. גם הלחץ היום להתחתן בגיל יותר צעיר מביא להחלטה לא נכונה של נישואין. גם העובדה שהיום זוגות צעירים, יותר דתיים מאשר פעם, מביאה לנישואין מתוך שיקולים צדדיים. זאת מאחר שלפי ההלכה היהודית אין צורך ברגש והתאמה בין בני הזוג. לפי ההלכה היהודית רק ההשקעה שבאה אחרי הנישואין קובעת אם הנישואין יצליחו. ההלכה היהודית רואה ברגש ובחיפוש ההתאמה לפני הנישואין, דבר מיותר, שהרי הרגש שמתפתח בתקופת ההכרות זה רגש של אשליה בלבד (לא ברור לי למה) שייגמר בסופו של דבר. ובדיקת ההתאמה אין בה צורך כי ממילא מה שחשוב זו ההשקעה והנתינה שבאים אחרי הנישואין. השקעה זו לפי ההלכה יכולה לגבור על חוסר התאמה שקיים בין בני הזוג ולהביא לעוררות של הרגש בין בני הזוג. יש משהו בדברים אלה. אך לצערי, המחשבה ההלכתית הזו מעודדת נישואין ללא התאמה ונישואין ממניעים צדדיים. הערכתי בדבריי כי הם נאמרו מתוך כאב גדול. אני יודעת שמה שהבאתי בסיפא של הדברים נשמע כאילו אלה הם דברי כפירה. אך אין זה כך. ככה הם פני הדברים. מה שנשאר לומר זה שההלכה היהודית, עקב העידוד שהיא נותנת לנישואין מתוך שיקולים צדדיים, היא בעצם נותנת לכם, ליועצי הנישואין ולרבנים הרבה יותר שעות עבודה. היום כדאי ללכת להיות רב או יועץ רבני כי ההלכה היום נותנת הרבה פרנסה לרבניה...

התאמה בין בני זוג

מיכל שלום וברכה, הדברים שאת כותבת כאן נכתבו מתוך כעס גדול. אני מבין שהנושא הזה הוא בנפשך ממש כך שתוך כדי דיבור את הופכת להיות מוצפת בכעסים. אני חייב להגיד לך שאסור, ממש אסור, לך להמשיך ולחיות עם כעסים כאלה (אני כלל לא מתייחס כאן לתוכן הדברים, את זה אפשר יהיה לעשות בפעם אחרת - הנושא של הכעסים והלחץ הנפשי חשוב לי יותר כרגע), זה מאוד לא בריא ויכול להביא אותך הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית למקומות לא טובים. אני מציע לך לעשות טיפול לשיחרור כעסים כדי לצאת מכל המתח הזה שאת נמצאת בו ולאחר מכן נוכל לגשת ולדבר לגופו של עניין. מה דעתך? אשמח לעזור לך, מנחם מורדוף.

קשר מאוזן

שלום לרב כתבתי לך שאני חושבת שהגבר ייתן לי לנוח ולא ידרוש ממני למלא אותו בכוחות צעירים ונמרצים. תשובה זו מבוססת על הכרות עם הבחור ועל אינטואיציה שיש לי לגביו. אינני יכולה להיות בטוחה בכך ב 100% כי לא ניתנה לי הנבואה ואינני יודעת מה יקרה בעתיד. אפשר לומר שאני בטוחה שכך יקרה ב 99%. ישנם דברים שנאמרו פה בפורום על ידי הרבנים ולדעתי יוכלו לעזור לסוגיה כאן, מה דעתך?. אביא דוגמאות מדבריהם. הרבנים אומרים שאם היינו חושבים שחסרונות בן הזוג יפריעו לנו לא היינו מתחתנים בכלל לכן אולי אין טעם שאתחיל לחפש חסרונות הקיימים בגבר. חסרונות כאלה ואחרים קיימים אצל כל אדם המיועד לנישואין. הלא כן?. דבר נוסף שאמרו הרבנים שאין אפשרות לדעת איך ייראו חיי הנישואין בעתיד. אי אפשר לצפות אילו אכזבות יגיעו אחרי הנישואין. מכאן אנו למדים שכל זוג לוקח הימור כאשר הוא נישא. אז גם אני אקח הימור כמו כולם. ההבדל הוא שאני מתלהבת מהקשר והגבר מאוד מוצא חן בעיניי. אולי ההתלהבות והרגש הקיימים הם דווקא צידה טובה בדרך לנישואין. מה דעתך?. האם לדעתך ממה שכתבתי עד עכשיו (וזה כולל את ההודעות הקודמות שכתבתי) ניתן לומר מבחינה אובייקטיבית שהקשר ביננו הוא קשר מאוזן?.

על חסרונות ויתרונות

אורית שלום וברכה, את מצטטת דברים שנאמרו בפורום שאין צורך להסתכל על החסרונות של בן הזוג ולפחד מהם, אכן אינני מכיר אדם שאין לו חסרונות ואם נקודת המבט שלנו תהיה לחפש חסרונות הרי שכל החיים יהיו בפחד ולעולם לא נתחתן. הבעיה היא שכאן אין אנו מדברים על חסרונות אלא על התאמה - ישנם הרבה בחורים מקסימים שאינם מתאימים לך וזה אינו מעלה ואינו מוריד מהערך העצמי שלך או שלהם. הנקודה שאני מעלה כאן שוב ושוב מדברת על התאמה כזו או אחרת בצרכים הנפשיים ביניכם - נכון שאי אפשר לנבא מראש אילו קשיים יהיו אחרי החתונה אך מכאן ועד להכנס לקשר שאיננו מאוזן וממילא הוא קשה ומקשה (אם אכן אנו מגדירים את הקשר ככזה דבר שצריך לחשוב עליו), המרחק גדול. אני מציע לך לחשוב על הדברים ולנסות להתייחס עליהם בצורה עניינית, כמובן שאם המסקנה תהיה שהקשר מאוזן ובריא תוכלי להסיק את המסקנות שלך ולחשוב איך להתקדם אך, לדעתי, כדאי מאוד לחשוב על הדברים - סוף מעשה במחשבת תחילה. מה דעתך? בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

פחדים וחרדות

שלום וברכה! יש לי שני אחים עם בעיות האחד הוא אלכוהוליסט שלא רוצה טיפולהשני הוא עם בעיה נפשית ונמצא בטיפול.אני מפחדת שאגיע למצב שלהם לפעמים מרוב מחשבות אני לא ישנה.שני האחים גדולים הם גרים איתנו.השאלה איך אפשר להתמודד אם בעיות כאלה?

התמודדות

רבקה שלום וברכה, אני מבין שלא קל לך בהתמודדות עם מה שקורה אצלכם בבית וזה די מובן. אענה לך שתי תשובות: 1. הקב"ה מעמיד אותנו בנסיונות קשים כדי לחשל אותנו ולהפוך אותנו לאנשים גדולים וחזקים יותר. 2. יש אפשרות לעשות הרפיה נפשית כדי להפוך את העומס הנפשי לאנרגיה חיובית. מה דעתך? אשמח לעזור לך. מנחם מורדוף

הסרת עין הרע וברכה לבת

בתי בת 27 ואין לה מזל ליצור קשר עם המין השני. הייתי רוצה לדעת אם יש עליה עין רעה וגם לקבל ברכה למציאת בן זוג.

ברכה למציאת בן זוג

שלום וברכה, אפשר בודאי לקבל ברכה למציאת בן זוג אך כדי שלברכה יהיה על מה לחול יש צורך לעשות גם בירור מקצועי ולבדוק למה קשה לה ליצור קשר. אשמח לעזור לכם. בהצלחה רבה מנחם מורדוף

שם משפחה

יש לי שאלה שלא קשורה לפורום. אני מתעניינת בנושא שמות משפחה יהודיים (של כל עדות ישראל) והסיפורים שמאחוריהם. אחד הרבנים שעונה לשאלות שמו מנחם מורדוף. אני עדיין לא נתקלתי בשם משפחה כזה. חשבתי שזה שם משפחה נדיר ולכן הסתכלתי בספרי טלפונים. אכן, צדקתי. זה שם משפחה שמופיע לעיתים רחוקות בספרי טלפונים. השאלות שלי הם: א. האם זה באמת שם משפחה נדיר באותה עדה?. ב. לאיזה עדה שייך שם משפחה זה? ג.כיצד התקבל שם המשפחה הזה? (לפי מקצוע כלשהוא, או מקום מגורים או סיפור אחר). ד. האם יש קשר כלשהוא בין השם מורדוף לשם מורדוך?. אשמח לשמוע מכבוד הרב את תשובתו בעניין. סליחה על ההטרדה בעניין זה. זה נושא שמעניין אותי. אני חושבת אולי להוציא בעתיד ספר על שמות משפחה יהודיים והסיפורים שמאחוריהם. נ.ב. האם לפי ההלכה יש בעיה בעיברות שם המשפחה?.

שמות משפחה

דנה שלום וברכה, השאלות שאת שואלת אכן לא שייכות לפורום. אשמח לענות לך אם תשלחי לי דוא"ל פרטי. בהצלחה רבה מנחם מורדוף

שאלה בעניין שידוכים

שלום רב, אני בחורה בת 31 עוד מעט ועדין מחפשת את החצי שלי, והאמת היא שהתייאשתי. אני לא יודעת אם אני משתדלת מספיק אבל נגיד שמציעים לי מישהו אני שומעת ואם הקרטיריונים מתאימים אני ממשיכה לשמוע ולהיפגש, האמת היא שעניין ההצעות הוא ממש חלש ז"א עד שבא מישהו ומציע לוקח דיי זמן, ולי אין כל כך הרבה זמן, השעון מתקתק! אני בחורה דיי נאה ברוך ה' ונראת דיי צעירה לגילי ושוב ברוך ה' אבל לצערי זה לא עוזר לי למצוא אותו יותר מהר. שאלתי היא ככה קודם כל בעניין שידוכים היכן אני יכולה למצוא שדכניות ואיך אפשר בדיוק לסמוך על שדכנית שתציע לי בחורים בסגנון שלי, ראיתי את האתר שלכם בעניין זה ולא כל כך אהבתי את הדרך,,,, מה ההצעה המתקבלת בבעייתי שלי?

ייאוש בשידוכים

טוהר שלום וברכה, אני מבין שאת כבר בת 31 וקשה לך למצוא בן זוג עד כדי כך שהתייאשת. נראה לי שכדאי לבדוק האם אין איזשהו פרט ברקע שבגללו את לא מצליחה למצוא. בנוסף לכך - אני מבין שנכנסת לאתר משימה בשניים ולא התחברת לדרך. אני, כשדכן באתר משימה בשניים, עוסק בדיוק עם מקרים כמו שלך. אני מציע לך להתקשר אלי כדי שנוכל לדבר ולהגדיר בע"ה את הדרך הטובה ביותר להתקדמות עד לבניית בית של קיימא במהרה. בהצלחה רבה מנחם מורדוף

אירוסין

ובכל זאת,כבוד הרב.שאלה אישית לי אליך.האם בחור בוגר ישיבת הסדר, בן 26,שמכיר במשך 6 חודשים,מדי יום ביומו,מישהי,ורק אחרי 6 חודשים מחליט להתארס,האם בעיניך זה לא מעיד על התלבטות רבה והססנות רבה מדי?.כיצד בחור שרואה את הבחורה יומיום בלימודים ויוצא איתה,פתאום אחרי 6 חודשים מחליט להתחתן איתה?. זה לא נראה לך יותר מדי זמן בשביל בחור דתי,בן 26?.האם,כבוד הרב,לא חושב שלפי הנתונים הללו,לקח לבחור יותר מדי זמן להגיע להחלטה?.

השערות או עובדות

פלוני שלום וברכה אני רוצה להמשיך את דבריו של הרב גד מאיר ולהדגיש שלכל דבר בעולם יש סיבה אך לא תמיד מה שאנו רואים כצופים מהצד הוא גם מה שבאמת קורה בפנים. דברים שרואים מכאן לא רואים משם. לכן, יש לברר את המציאות כמו שהיא באמת, על פי נקודת ראייתו של הבחור החתן ומתוך כך להמשיך. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

וויתורים לאישתי

התחתנתי לפני חצי שנה ,אני אוהב את אישתי ויש לנו זוגיות דיי טובה לאחרונה עלה הנושא של הוויתורים אחד לשני בקשר ומצאתי את עצמי שברוב המיקרים אני מוותר או בולע רוק או לא מעיר או לא דורש מאישתי דברים שבד"כ היא אמורה לעשות (הכנת אוכל ניקוי בית ) ולרוב מטלות הבית נופלים עליי .בווכים האחרונים שלנו המצב קצת החריף שכן אני פיתאום העלתי את הוויתורים שלי ופיתאום אני מרגיש לא מוערך ולפעמים כשאני מבקש מאישתי דברים לעשות(לא בשמים) היא לא עושה אותם או שעושה אותם באיחור וגם כשאני מזכיר לה ..דבר זה יוצר אצלי תיסכול .....האם להמשיך ולבלוע רוק.....?דיברתי איתה על כך והיא אומרת שתשתדל להבא ....יש שינוי ביום יומיים הראשוניםואחר כך המצב חוזר לקדמותו..... האם להמשיך ולבלוע רוק.....?

וויתורים כואבים!

שלום וברכה, באופן כללי, ויתור מביא לאגירה של כאב שיתפוצץ בזמן כלשהו, בדרך כלל בזמן הכי לא מתאים. לכן - אני מציע לדבר על הדברים בצורה גלויה ופתוחה תוך שימוש בשפת אני (מה אני מרגיש ולא מה את לא עושה טוב) בשיחה יזומה ונינוחה. אם הדברים אינם עוזרים, כדאי לחזור על השיחה הזו תוך הנחיה של אחד היועצים. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

התאמה בין בני זוג

לרב מורדוף שלום רב. קראתי את תשובות הרב בפורום זה בנוגע להתאמה בין בני זוג. א. האם הרב יכול קצת לפרט למה הכוונה שיש צורך בהתאמה ב3 מישורים: שיכלי, דתי, ומנטלי. להסביר קצת על שלושה מישורים אלה. ב. מתי לדעת הרב שונות באופי בין בני הזוג הופכת את חיי הנישואים למעניינים יותר ומתי דווקא השונות הופכת את חיי הנישואים לחיים קשים יותר. ג. הרב כתב שלפעמים ההחלטה להתחתן עם אדם ספציפי, איננה מבוססת על שיקול דעת אלא על פתרון בעיה הקיימת אצלו. כלומר, יש לפעמים אנשים הנישאים משיקולים צדדיים בעיקר. הרב טוען שאין טעם להינשא מתוך שיקולים צדדיים כי אחרכך עלולים לשלם על כך מחיר יקר. על איזה מחיר יקר מדבר הרב?. אני מכירה מספר זוגות שהתחתנו מתוך שיקולים צדדיים (לחץ משפחתי וסביבתי לא להישאר לבד, מניע כלכלי וכד'). לא נראה לי שהם משלמים מחיר על החלטה שגויה זו. כך למשל, מי שנורא פחד להישאר לבד, יש לו עכשיו בן זוג. מי שרצה סידור כלכלי, יש לו סידור כלכלי. נכון שזו אהבה שתלויה בדבר. אבל כל עוד הדבר הזה קיים (יש בן זוג, יש סידור כלכלי) קשר הנישואין נשמר. אם הסיבה הצדדית שהביאה לנישואין ממשיכה להתקיים, איזה מחיר יקר עלול הזוג הזה לשלם בעתיד?. אולי כדאי להתחתן מתוך מניע צדדי כי זה משתלם בסופו של דבר, מה דעתך?. אודה לרב על תשובתו.

איש + אשה = אדם

אסתר שלום וברכה, הקשר בין איש לאשתו יוצר מציאות חיים חדשה, אדם שלם, בית בו מתאחדים שני בני הזוג והופכים לאחד - שניים שהם אחד. כדי שהמערכת הזו אכן תוכל לפעול היא חייבת להיות בנויה על קרקע יציבה ולצורך כך צריכים להיות כמה נתוני יסוד: א. התאמה שכלית בין שני בני הזוג שתאפשר לימוד משותף, קבלת החלטות ופתרון קונפליקטים. ב. כיוון דתי משותף שיאפשר לבית להתקדם בדרך ברורה וסלולה אל הקב"ה. ג. מנטאליות דומה כדי שצורת ההתנהגות בבית לא תגרום למעצורים וריחוק בין בני הזוג. ברור שלא מדובר כאן על התאמה מדוייקת הנמדדת בכלי מדידה עדינים אלא כיוון כללי ויצירה מעשית של איזון. מעבר לכך, הבית בנוי על שונות בין הבעל לאשה והשונות היא דווקא זו שיוצרת את החיבור החזק בין בני הזוג. למעשה, השונות יכולה להיות מנוף חזק לבניין הבית כמו שהיא גם יכולה להקשות ולחבל בבניין הבית - השאלה היא מה עושים בני הזוג עם השונות הזו - האם הם מנצלים אותה לבניין על ידי עבודה משותפת או שהם משתמשים בה ככלי ניגוח כדי לפרק ולפורר את הבית. לשאלתך, הנישואין ובניין הבית הם דבר הוליסטי המחבר את בני הזוג. לפעמים, כאשר בני הזוג מתחתנים בגלל סיבה צדדית, חוסר ההתאמה בין בני הזוג וחוסר הרצון להתגבר על השונות יכול להפוך את הבית למלכודת. מה דעתך? אשמח להוסיף ולדבר על העניין הזה בהתאם לשאלותיכם. מנחם מורדוף

התאמה בין בני זוג

שלום לרב מורדוף. קראתי את תשובתך. אחד המימדים בהתאמה הוא מימד המנטליות. על מימד זה כתבת: "מנטליות דומה כדי שצורת ההתנהגות בבית לא תגרום למעצורים וריחוק בין בני הזוג". אני חשבתי שצורת ההתנהגות בבית קשורה למימד הדתי ולא למימד המנטלי. אני חשבתי שמנטליות לא קשורה למשהו כל כך מוחשי כמו התנהגות בבית. אני חשבתי שזה קשור יותר למשהו רוחני. כלומר, מנטליות קשורה לצורת מחשבה, לתפישת חיים ולא למשהו ממש מוחשי. אולי אתה יכול לתת דוגמא למנטליות שונה בין בני זוג שעלולה לגרום לריחוק ביניהם?. מתי לדעתך בני זוג מנצלים את השונות שביניהם לבניין הבית ע"י עבודה משותפת ומתי ככלי ניגוח כדי לפורר את הבית?. האם זה קשור למניעים לנישואין?. כאשר בני זוג מתחתנים מתוך מניע צדדי שממשיך להתקיים בעתיד, האם המניע הצדדי הזה לא יכול דווקא לאחד בין בני הזוג?. האם תמיד אין ארוחות חינם כאשר מתחתנים מתוך מניע צדדי?. סליחה על האריכות בדברים. אשמח לקבל תשובות מכבוד הרב.

קשר של משמעות

אסתר שלום וברכה, את צודקת שהחלוקה בין התחום המנטלי לתחום הדתי קצת לא ברורה עד הסוף אך עדיין ישנם דברים כמו גינונים כאלה ואחרים (הקיימים בבני חוץ לארץ יותר מאשר בבני הארץ), הגדרת מקומה של האשה במערכת הזוגית, הקשר הבין דורי ועוד הקבועים מנטלית על פי ההגדרות שהוגדרו בכל חברה וחברה. חשוב לי להדגיש שאינני מדבר על סטיגמות, חלילה, אלא על בדיקת המציאות אצל שני בני הזוג. את חייבת להבין שהשונות היא עובדה קיימת בכל זוג וזוג והשאלה בדבר הדרך בה מתמודדים עם השונות תלוייה בעצם להבנייה של הרצון לחיות יחד. זוג שרוצה לחיות יחד יעשה כל מאמץ להתחבר זה לזו בעזרת השונות בעוד זוג שלא עשה הבניה כזו והקשר בינו לבינה אצלהם בא ממקום לא מודע יתקשו לעשות את התהליך הזה. מניע צדדי יכול לתפוס את בני הזוג לכל החיים אך הוא מחבר אותם בנקודה אחת לכל היותר בעוד שקשר זוגי הוא קשר הוליסטי כך שיש בקשר המדובר המון צרכים לא ממומשים מצד אחד וכפיה הנובעת מהצורך הלא מאוזן מצד שני, דבר שיכול להכניס את הקשר למתח קשה. מה דעתך? בהצלחה רבה מנחם מורדוף

התאמה

שלום לרב מורדוף. אני מביאה ציטוט שלך שלא מובן לי. אשמח לקבל עליו הסבר. "...כך שיש בקשר המדובר המון צרכים לא ממומשים מצד אחד וכפיה הנובעת מהצורך הלא מאוזן מצד שני, דבר שיכול להכניס את הקשר למתח קשה".

נישואין ללא התאמה

אסתר שלום וברכה, במסגרת חיי הנישואין ישנן נקודות חיבור רבות בין הבעל לאשה, נקודות של קבלה ונתינה, נקודות מעבר של כוחות נפש ורגש. בנישואין שאינם בנויים בצורה כזו אלא הם מבוססים רק על צורך אחד קורים שני דברים לא פשוטים: 1. הצורך שמהווה בסיס לנישואין הופך להיות ממש אובססיבי. 2. הצרכים האחרים אינם ממומשים. כדי להסביר את העניין אשתמש בדוגמה: נגיד שישנה אשה המחפשת ביטחון כלכלי, כצורך נפשי, ועל בסיס זה היא בחרה את העלה. אשה כזו תתחבר כל הזמן לתחושת הביטחון הכלכלי תוך שהיא משתדלת להעצים אותה ולא לבעל עצמו מה גם שהנושאים האחרים ילכו לאט לאט ויתעממו. השאלה הגדולה היא: מה קורה אם בעל כזה יפסיק פתאום להיות ביטחון כלכלי, חלילה, או שהאשה הזו תהיה צריכה צורך אחר שאיננו קשור למסגרת של הביטחון הכלכלי. במקרה של נפילה כלכלית סביר להניח שהבעל יהיה זקוק ליד תומכת ולמשענת שתחזק אותו לאחר הנפילה אך האשה מהמקום שלה תתרחק ותסבך את הקשר שעכשיו הפסיק כבר לתת לה את הצורך שלה. במקרה בו האשה הזו תתעורר ותבקש לעצמה צרכים נוספים ישנה אפשרות שהבעל לא יידע כיצד לתת אותם ושוב הקשר יגיע לנקודה קשה. מה דעתך? בהצלחה רבה מנחם מורדוף

נישואין ללא התאמה

לרב מורדוף שלום. קראתי את דבריך. אני מכירה מקרה הפוך בו הגבר חיפש ביטחון כלכלי ועל בסיס זה הוא בחר את האשה. בעל כזה, לפי דבריך, יתחבר כל הזמן לתחושת הביטחון הכלכלי תוך שהוא משתדל להעצים אותו ולא להתחבר לאשה עצמה. אם תהיה נפילה כלכלית, והאשה תהיה זקוקה ליד תומכת ולמשענת, הבעל מהמקום שלו יתרחק ויסבך את הקשר שעכשיו הפסיק כבר לתת לו את הצורך שלו. זה כל כך נכון ! אך לדעתי במקרה שאני מכירה לא תהיה נפילה כלכלית. במקרה זה, הורי האשה הם מאוד עשירים ולא נראה לי שתהיה נפילה כלכלית כך שקשר הנישואין ימשיך להחזיק את עצמו: הבעל מקבל מה שהוא רוצה, אין להם צורך לשלם שכירות או משכנתא. אני לא מבינה דבר אחד: איך עדיין הם מחזיקים מעמד ביחד?. נכון שכל עוד הדבר שבו תלויה האהבה קיים (מצב כלכלי טוב) אז הבעל מקבל את מה שהוא רוצה ולכן הוא נשאר שם. אך מה עם הלב?. מה עם הנשמה?. לה לא מגיע שום דבר?. האם הרב חושב שמצב כלכלי טוב יכול לכסות על הכל?. אפילו לכסות על האהבה?.

על רעב ושובע

אסתר שלום וברכה, ראשית, אני שמח שהדוגמה שהבאתי מתאימה למקרה שאת מכירה. לגופם של דברים: חשוב להדגיש שלא את ולא אני יודעים מי יהיה עשיר ומי יהיה עני, אני מאחל לזוג המדובר כל טוב ושפע גשמי ורוחני, אך כידוע, ההחלטה על הדברים האלה נתונה בידי מי שמפתח הפרנסה בידו, בידי הקב"ה. בנוסף לכך, כפי שכבר אמרתי וכפי שאת מזכירה בדברייך, בחיי נישואין יש גם צרכים נוספים וכאן הם אינם ממומשים כך שיש לזוג הזה עושר כלכלי ברוך ד' אך לא ברור שהם אכן עשירים גם בצרכים אחרים שיש להם. את שואלת מה מחזיק את האשה בתוך הקשר הזה, להערכתי, גם לאשה יש צורך כזה או אחר הבא על בסיס צרכים מודחקים ולא על בסיס התאמה בין בני הזוג כך שגם הוא וגם היא, כפי הנראה, ממלאים את הצרכים שלהם אך רעבים מבחינה רגשית ונפשית. מה דעתך? אשמח לעזור לזוג המדובר בצורה מדוייקת יותר ולבנות ביחד עם בני הזוג זוגיות המבוססת על צרכים מאוזנים ומלאים שיתנו יציבות ועומק לקשר. בהצלחה רבה מנחם מורדוף

על רעב ושובע

לרב מורדוף שלום. מה באמת מחזיק את האישה בקשר הזה?. איזה צורך יש לה שבא על בסיס צרכים מודחקים ולא על בסיס התאמה בין בני הזוג?. אולי הרב יכול לנחש איזה צורך ממלא בה קשר נישואין שבא ממניע צדדי?. בקשר לאישה יש עוד דבר לא ברור: איך היא לא שמה לב שהיא 'נמכרה' עבור בעלה בשביל בצע כסף שהיא מביאה איתה? האם היא אשה טיפשה ולא שמה לב לזה?. אולי היא שמה לב לזה ובכל זאת התחתנה איתו. אם זה כך, אז זה מצב יותר קשה, כי זה סימן שיש לה דימוי עצמי נמוך וביטחון עצמי ירוד ולכן היא הסכימה להינשא לו. מה הרב חושב על כך?. איך זוג כזה יכול להישאר רעב מבחינה רגשית ונפשית?. האם מצב כזה יכול להימשך לאורך זמן?. האם מצב כזה לא יכול לגרום להפרעה נפשית?.

חכם עדיף מנביא ובבדאי ממי שמעלה השערות לא מבוססות

אסתר שלום וברכה, השאלות שאת מעלה הן שאלות קשות וטובות אך הן מתייחסות לזוג מסויים שאינני מכיר אותו. את מבקשת ממני לשער מהן הבעיות של הזוג הזה ואת חייבת להבין שהעלאת השערות איננה תחום מתחומי ההתמחות שלי. עצתי היא שתשלחי את הזוג אלי כדי שאפשר יהיה לערוך להם כמה מבדקים ומתוך כך לענות על השאלות שלך בצורה מקצועית ומסודרת. מה דעתך? אשמח לעזור לך. בהצלחה רבה מנחם מורדוף

הבהרה לאורי

שלום אורי קראתי כעת את תשובתך ולא הצלחתי להבין איך קבעת שכל מה שאני מחפשת זה "להעביר את הזמן", אם זו היתה המטרה זה לא היה הפורום שבו הייתי מחפשת תשובה, אני בכלל כיוונתי את השאלה לכך שאם מדובר בעין הרע או עיכוב במזל, ונהפוך הוא אני מאוד רוצה בקשר רציני. תודה

אין מזל או יש מזל? אין מזל

מור שלום וברכה, את אומרת שאת כל הזמן מנסה ליצור קשר רציני אך זה פשוט לא הולך ומתוך כך את מגיעה למסקנה שאולי מדובר בחסימת מזל. אכן באופן כללי אפשר להגיד שישנן חסימות כאלה והן משפיעות על אנשים. דבר זה נכול לגבי כל האנשים בעולם. לנו, עם ישראל, בניו של הקב"ה ישנה אפשרות לפרוץ את חסימת המזל הזו על ידי עבודה ועמל. חזל מלמדים אותנו ש"אין מזל לישראל", פירושו של דבר הוא: ישראל יכולים לשלוט במזל שלהם בניגוד לאומות העולם שלהם "יש מזל" כך שהם אינם יכולים לשלוט על המזל שלהם. לגופו של עניין: אני מניח שנוצרה אצלך איזו שהיא נקודת קיבעון שמונעת ממך ליצור קשר רגשי עם בחור כך שאת מרגישה חסומה והחיים שלך מתנהלים כמעגל קסמים שהולך וסוגר עלייך. אפשר לעזור לך לצאת מהמעגל הזה ולפרוץ את נקודת הקיבעון על ידי טיפול בשיטה שנקראת "א.מ.י.ר.ה.". לצורך כך נוכל לקבוע פגישה בטלפון (052/3350080). אשמח לעזור לך ואשמח עוד יותר לראות אותך, לצד חתנך שיחיה, מאושרת תחת החופה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

מחשבות טמאות

שמי ל. ואני נשואה כמעט 10 שנים ולי 2 בניםץ. יש לי בעיה דחופה בקשר למחשבות מיניות לגבי נשים. סליחה שאני מעלה נושא כזה בפורום אבל אני בייאוש גדול. אני אישה כאמור הכל החל לפני יותר מ- 10 שנים כאשר ראיתי בגן הציבורי שני בנים עושים אותו מעשה באותו לילה היה לי חלום לגבי יחסי אישות עם אישה. מאז יש לי מחשבות על נשים זה בא בתקופות. מיותר לציין שזה משפיע על יחסי עם בעלי וכל הסובבים. היצר לא נותן לי מנוח ואני לא יודעת איך לצאת מזה ? 1. האם יש סיכוי שאצא מזה?? כיצד?....? 2. מוקד יעוץ 3. בעיה גופנית נפשית? אני ממש מתביישת לדבר על זה בטלפון או בשיחה אנא תנו לי פתרון מעשי דרך הפורום תודה

התמודדות עם מחשבות

ל. שלום וברכה, אני מבין שאת נמצאת בייאוש גדול הן בנוגע למחשבות שלך, בינך לבין עצמך, והן בקשר עם בעלך ועם הסובבים אותך. אני מבין את הקושי הגדול בפתיחת העניין אך את חייבת להבין שהמציאות הזו, למרות שהיא מאוד לא רצויה, היא מציאות החיים בה את חייה כרגע. אפשר להתקפל תחת עומס הבעיה ולצפות שמישהו יגיע ויעזור. לצערי אינני מכיר אפשרות לעזור לך על ידי פתרון אחד מעשי שיפתור את הכל. יש צורך להתעסק עם מכלול, עם אדם, עם זוגיות, עם משפחתיות, לא עם בעיות. את חייבת להבין שהמיקוד של הטיפול איננו בבעיה אלא בך - הבעיה היא איזה שהוא שק מלא באבנים שאת סוחבת על גבך כך שיש צורך ללמד אותך להניח את השק ולא להתמקד בו. אשמח להכיר את האישיות שלך ומתוך כל להציע לך דרך שבע"ה תוכל להוציא אותך מהמקום בו את נמצאת ולהוביל אותך למקום טוב יותר. את יכולה להתקשר אלי לטלפון הסלולרי (052/3350080) או לשלוח לי הודעה בדוא"ל ([email protected]) כדי שנוכל להתחיל בתהליך. חיזקי ואימצי, מנחם מורדוף

פשרה בבחירת בן הזוג.

מה דעתכם על פשרה בבחירת בן זוג? כאשר אומרים 'הוא התפשר', 'היא התפשרה',למה הכוונה? האם הכוונה היא שלקחו בחור/ה לא מאותה רמה או שהכוונה שלקחו בחור/ה שאין כלפיו רגש עמוק?. המושג הזה לא כל כך ברור. אולי אתם יכולים להבהיר אותו ולומר מה דעתכם על העניין הזה: האם זה כדאי?, האם זה שווה את המחיר שמשלמים על כך? וכד'.

פשרה - פשר או פושר?

שלום וברכה, אדם שמתפשר ולוקח לו לאשה אחת כזו שאינה מתאימה לו הוא אדם מסכן שכן, כשיהיה ריב או מתיחות ביניהם (כשיהיה ולא אם יהיה כיוון שאצל רוב הזוגות יש ריב רק שברוב המיקרים אנו יודעים איך לצאת ממנו מחוזקים) הוא יתנחם על מה שעשה ויתלה את הכל בפשרה שלו. הקשר המדובר מוגדר מלכתחילה כקשר פושר וממילא זהו מתכון לכישלון. אך ישנה גם אפשרות אחרת - אפשר לראות את הדברים בצורה מוכללת, רחבה ומקיפה יותר, וממילא לראות את האור והטוב שיש באשה הזו - את פשר האישיות שלה וממילא אין כאן כל פשרה. יש כאן רק עסק טוב ומוצלח שאפשר לבנות עליו בניין עדי עד. דבר נוסף - אתה מזכיר בדבריך שלפעמים לוקחים אשה בלי שיהיה כלפיה רגש עמוק, נכון, לפעמים אנו איננו מתחתנים עם רגש עמוק אך אנו מפתחים אותו לאחר החתונה. במקרים אלה מדובר על תהליך ארוך יותר אך גם על תהליך עמוק יותר. מה דעתך? בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

שאלה

קראתי בעיתון כלשהו שביטול חתונה יכול להביא מזל רע. האם זה נכון? מה קורה אם החתונה בוטלה מטעמים מוצדקים כמו לגלות לפני החתונה שזה לא האדם שהכרת והתאהבת בו, כמו לגלות שבן הזוג שלך אינו נאמן לך וזאת כמובן בידיעה מוחלטת ולא בחוסר וודאות? כיצד ההלכה מתייחסת לכך אם החתונה שבוטלה למעשה מנעה בעצם גירושים? ואם אכן זה עושה מזל רע מה ניתן לעשות בנידון? ניתן להסיר את המזל הרע הזה בדרך כלשהי? תודה רבה ושבת שלום

ביטול חתונה

עינת שלום וברכה, לפני שאענה לשאלתך, ברצוני לברר כמה שאלות הקשורות לביטול אירוסין: אמנם בקהילות מסויימות אומרים שעדיף להתחתן ומייד להתגרש מאשר לשבור את הקשר בשלב האירוסין, אך ברוב המקומות אין נוהגים כך ואין פוסקים בדרך זו כך שאין כאן בעיה הלכתית של נישואי ספק. מבחינה ממונית ההתארגנות לחתונה מכניסה את שתי המשפחות לתהליכים כלכליים כאלה ואחרים כך שיכול להיות שהצד שביטל את החתונה גרם נזק כלכלי לצד השני ואת זה יש לסדר על פי הכללים הקשורים לדיני ממונות. לפעמים החתן או הכלה או המשפחות נותנים מתנות יקרות אלה לאלה על דעת זה שהם הולכים להתחתן זה עם זו כך שאם מבטלים יש צורך להחזיר את המתנות הללו לבעליהן. עכשיו אגש לבעיה שאת מעלה ואמקד את הדיון בשתי שאלות, אחת שנשאלה ואחת שלא נשאלה: ביטול חתונה יכול להביא לניפוץ של חלומות ולפגיעה רגשית כזו או אחרת שתמנע מהחתן או מהכלה לבנות מחדש קשר של קימא ובנוסף לכך - יכול להיות שזה אכן עשה מזל רע. הפתרון לשני הדברים הללו גם יחד הוא לעבור תהליך עצמי שמשנה את המזל לטובה ומשחרר את הקיבעונות הרגשיים. אני משתמש לצורך כך בשיטה שנקראת "א.מ.י.ר.ה.". אשמח לעזור לך בעניין ולקדם אותך לקראת בניין עדי עד. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

שאלה למורדוף מנחם

שלום רב ובוקר אור בהמשך לשאלתי מאתמול רציתי לחדד את דבריי ולשאול מה קורה אם ביטול החתונה כבר לא מהוה קיבעון רגשי כמו שציינת? כלומר היה קשה רק זמן מסויים לאחר הביטול ולאחר מכן שני הצדדים או אחד מהם המשיכו בחייהם ומאוד מעוניינים להתחיל קשר רציני עם בן זוג אחר ולפתוח דף חדש בחייהם? מה בכל זאת יכול לגרום להם להרגיש "תקועים"? שפשוט אין הצעות על אף שהם באמת מוכנים לקשר ואף להתמסדות? אך פשוט שום דבר לא קורה ואין הצעות בכלל? האם יש מישהו שמטפל בחסימת מזל שכזו? שיכולה לפתוח להם את המזל לטובה? האם צריך לקבל ברכה של רב לאחר שמבטלים חתונה ? תודה רבה שבת שלום

חסימת מזל

עינת שלום וברכה, תמיד תמיד כדאי לפנות לרב כדי לקבל ברכה לפני שעושים צעד חשוב בחיים אך השאלה כאן היא לא רק האם לפנות לרב כן או לא אלא איך מטפלים במזל שנתקע. חז"ל מלמדים אותנו ש"אין מזל לישראל", ישראל הם מעל למזל, הם יכולים לשלוט במזל. מה שזה אומר הוא שעם ישראל, בניגוד לאומות העולם, יכולים לשנות את המצב ולפתוח את המזל על ידי עבודה. כדי לדעת איזו עבודה יש לעשות יש צורך לברר תחילה היכן בדיוק הדברים תקועים. אשמח לעזור לך לשחרר את המזל ולהתקדם לקראת בניין עדי עד במהרה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

פשרה בבחירת בן זוג.

לרב מורדוף שלום. נראה לי מוזר שזוג יוצא תקופה מסויימת, נניח חצי שנה או יותר, ואז מחליט להתחתן ועדיין אין ביניהם רגש עמוק. הם גם עדיין לא מרגישים נינוחים אחד ליד השני. אולי יש ביניהם התאמה שיכלית, אך אין ביניהם התאמות אחרות ולכן לא נוצרת קרבה רגשית ביניהם וקל וחומר לא נוצר רגש עמוק ביניהם. האם לדעתך זוג כזה צריך להתחתן? אם דבריי נכונים, מדוע לדעתך בני זוג כאלה מתפשרים כאשר הם עדיין בשנות העשרים לחייהם?.

קשר נפשי וקשר רגשי

שלום וברכה, ישנם זוגות הבונים קשר רגשי בקצב איטי יותר, דבר שמתחיל קצת בתקופת ההיכרות בין בני הזוג ונמשך לתוך חיי הנישואין כאשר רוב העבודה הרגשית נעשית לאחר החתונה. אין בכך שום פסול ואולי אפילו להיפך. אינני מבין למה אתה קורה למצב כזה בשפ "פשרה", אשמח אם תוכל להסביר את הדברים כדי שאוכל לענות לך בצורה טובה יותר. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

פשרה בבחירת בן זוג

לרב מורדוף שלום. כמובן שיש זוגות שאצלם הקשר הרגשי מתפתח יותר לאט וממשיך להתפתח לאחר הנישואין. אבל כמה לאט הקשר הרגשי מתפתח? זו השאלה. אני מכיר זוגות שהקשר הרגשי לא מתפתח ביניהם כלל לפני הנישואים. אני בטוח שגם הרב מכיר זוגות כאלה. יש זוגות שיש ביניהם התאמה שיכלית, אך אין ביניהם התאמה נפשית ורגשית. בטח תשאל אותי איך אני יודע זאת? אני לא בוחן לב וכליות אך אני מדבר על זוגות שאני מכיר אותם אישית. אני יודע שזה לא תפקידי אך לפעמים אני מרגיש צורך לומר להם: "תגידו, בשביל מה אתם מתחתנים? אתם לא מתאימים אחד לשני ויהיה לכם מאד קשה לפתח קשר רגשי אחרי החתונה. תדעו לכם שרואים שאין ביניכם בכלל קירבה רגשית". כמובן שאני לא אומר את זה אבל זה מה שאני חושב. אני שייך לכיפות הסרוגות. בדורי היו מעט מקרים כאלה והיום אתה רואה מקרה כזה על כל צעד ושעל. בדורי, לא היה דבר כזה להתחתן ללא אהבה. אני חושב שזה בעצם קשור להגדרה כיצד הקהילה רואה את עצמה. בדורי הכיפות הסרוגות היו חלק מהחברה הישראלית. הלכו כולם ביחד לצבא, גרו באותם שכונות. הרמה הדתית היתה אז פחות חזקה ורוב הנשים הנשואות הלכו ללא כיסוי ראש. יתכן שבגלל הרמה הדתית, רוב האנשים פעם רצו להתחתן מתוך אהבה. כשאני מדבר על אהבה, אני מתכוון שהיתה התאמה רגשית ונפשית בין בני הזוג והיו ביניהם געגועים כאשר הם היו בנפרד. היום הכיפות הסרוגות הולכים לצבא בנפרד (ישיבות הסדר),גרים בשכונות נפרדות. היום גם דתיים יותר. היום רוב הנשים הנשואות הולכות עם כיסוי ראש. אני חושב שבגלל שהיום זו חברה יותר דתית אז היום פחות רוצים להתחתן מתוך אהבה והתאמה ורוצים להתחתן כי צריך להתחתן ולהביא ילדים לעולם. פעם לא היה מקובל שמירת נגיעה. כלומר חבר וחברה היו מחזיקים ידיים ומתחבקים לפני הנישואים. כמובן שלא עברו את הגבול ! זה דווקא חיזק את הקשר, כי כך הביעו בני הזוג את אהבתם זה לזו. היום שומרים על איסור נגיעה. לדעתי גם אם נניח היו אומרים שאין צורך לשמור על נגיעה, היום הזוגות לא היו נוגעים זה בזו כי אין בכלל התפתחות של רגש בזמן ההכרות. אז למה לחבק אחד את השני?. היום יש יותר לחץ להינשא בגיל צעיר יותר וזה גם דבר שמביא להתפתחות קשרים ללא אהבה. בזמני אף אחד לא הרים גבה אם היה בחור שהתחתן בגיל 28 למשל (זה הגיל בו אני נישאתי). היום בחור בן 28 כבר לחוץ נורא להינשא והוא לוקח מה שיש למרות שאין התאמה. לדעתי אם אין התאמה רגשית ונפשית בין בני הזוג, לא יתפתח ביניהם רגש עמוק לאחר החתונה. אני אישית מכיר בחורים שמתחתנים בגיל 24-25 עם בחורה לא מתאימה כי הם מפחדים שהם יהיו רווקים בגיל קצת יותר מבוגר. אז מה הם עושים כדי לא להיות רווק בגיל 28? הם מתפשרים על בחירת בת הזוג בגיל 24-25. אני רואה מה קורה אחרכך...יש חיי נישואין יציבים (זה ברור למה. הם היו כל כך לחוצים ולכן רמת הציפיות מחיי הנישואים היא מאד נמוכה, בלשון המעטה) אך לא חיי נישואים מאושרים. אני חושב שזה לא יפה שההורים וגם השדכנים מעודדים את התופעה הזו. אני חשבתי שהתופעה הזו תמיד תהיה רק במגזר החרדי. התבדיתי ובעשר שנים האחרונות לפחות, התופעה הזו קיימת גם אצל הכיפות הסרוגות. אתן רק דוגמא. אני מכיר היום בחור בן 26 שיוצא עם בחורה כחצי שנה והוא רואה אותה כמעט כל יום. פתאום הם החליטו להתחתן אחרי חצי שנה של הכרות. אני מכיר את הבחור. כאשר ראיתי אותם חשכו עיניי. איך הם מכירים כבר חצי שנה? זה נראה כאילו הם הכירו אולי לפני שבועיים. הם ממש שני אנשים זרים זה לזו! אין שום קרבה רגשית ביניהם והם עומדים להתחתן. אני מקוה שהרב הבין עכשיו למה כוונתי שיש פשרה בבחירת בן זוג. לוקחים מה שיש למרות שזה לא מתאים...

פשרה בבחירת בן זוג?!

שלום ווברכה, מתוך הדברים שנכתבו הבנתי בצורה טובה למה כוונתך בנושא הפשרה בבחירת בן הזוג. לדעתי, אתה מערבב כמה וכמה דברים זה בזה. אסביר את דברי בצורה מפורטת: בדבריך אתה קושר בין קשר רגשי לבין מגע גופני ברמה כזו או אחרת. אני מדבר על מגע ריגשי נפשי אינטימי שאין בו מגע גופני כלל. אתה מדבר על קשר רגשי שמתפתח או איננו מתפתח לפני החתונה. אני מכיר קשר רגשי שמתחיל להתפתח, בצורה ראשונית ביותר, לפני החתונה והוא הולך ומתפתח בצורה טובה עד שבני הזוג מגיעים באושר ועושר לגיל 120. אתה מחלק בין אהבה לבין נישואין הבאים ממקום תורני הכוללים, לדעתך, רק הבאת ילדים לעולם. אני מכוון לקשר בריא המבוסס על קשר ריגשי ונפשי קרוב בין בני הזוג וכולל בתוכו שתי מצוות - מצוות עונה, הכוללת מגע בין בני הזוג, מגע הבא לבנות את הזוגיות ואת שלום הבית, ומצוות פריה ורביה, הכוללת מגע הבא לשכלל ולפתח את עולמו של הקב"ה ולהביא לעולם בני אדם בריאים וטובים. אתה מדבר על קשר גופני ואומר שהוא איננו עובר את הגבול. אני אינני מכיר את הגבול עליו אתה מדבר מאחר והגבולות שלי מבוססים על השולחן ערוך המתיר נגיעה בין איש לאשה רק במקום בו הנגיעה הזו מובילה את בני הזוג אל הנצח תוך בניה והעצמה של כוחות הרגש והנפש. אתה מדבר על בחורים צעירים המתחתנים ובונים את ביתם. אני מברך את הצעירים הללו שכוחם במותנם והם באים במרץ ובהתלהבות לבנות את ביתם אך, מנגד, אינני בא בביקורת לבחורים המבוגרים יותר. אני מאמין שכל אחד צריך לבנות את ביתו בזמן בו הוא בשל ביותר לצורך כך. אינני ממליץ לאף אחד, צעיר או מבוגר יותר, להקים בית מתוך צער או פחד ואני מזמין את כל מי שחש שהוא נמצא במקום כזה לבוא וללמוד את סוד ההרפיה הנפשית כדי ליצור איזון בחייו לפני שהוא הולך לבנות את בניין עדי עד שלו. אשמח לשמוע את דעתך על הדברים שכתבתי. בברכה רבה, מנחם מורדוף.

פשרה בבחירת בן זוג

לרב מורדוף שלום. אני מדבר בעיקר על זוגות שלא מתפתח אצלם קרבה רגשית לפני החתונה בכלל. איך אתה מצפה מהם לפתח קרבה רגשית אחרי החתונה?. מה דעתך על זוגות שעומדים להינשא ויש ביניהם התאמה שכלית אך אין ביניהם התאמה רגשית ונפשית? האם אתה שמח שיש בנים שרוצים להקים בית בגיל צעיר ולכן 'לוקחים מה שיש' ונישאים לבת זוג שאליה הם כלל לא נקשרים רגשית ונפשית לפני החתונה?

נישואין ללא קשר נפשי?

שלום וברכה, לא הבנתי בדיוק איך אתה יודע שאין שם בכלל קשר רגשי. אשמח אם תוכל לחזור ולהסביר לי כדי שאוכל לענות לך בצורה טובה. מצפה לתשובתך, מננחם מורדוף.

נישואין ללא קשר נפשי .

אני מדבר על זוגות שאני מכיר טוב מאד את אחד הצדדים. אני רואה איך אותו צד מתנהג ליד בן/בת הזוג(לאחר שהחליטו להינשא) ומזה אני למד שאותו צד מרגיש לא נוח או בריחוק נפשי מאותו בן/בת זוג. מדובר על בחורים/בחורות שאינם מופנמים מטבעם ואין להם בעיה להראות רגש בצורה זו או אחרת ואני מכירם היטב. לכן אני בטוח שאלה נישואין ללא קשר נפשי כלשהוא. בחלק מהמקרים האלה יש חיזוק להרגשתי בכך שהזוגות משקרים כיצד הם הכירו. (במקום להגיד את האמת שזה שידוך שההורים יצרו הם ממציאים שקר או מספרים על מקום שבו הם נפגשו, אך לא נוצר שם קשר אלא הקשר נוצר הרבה יותר מאוחר ע"י ההורים של אחד הצדדים ללא בקשה לכך מצידו). במקרים אחרים יש חיזוק להרגשתי בכך שאותם זוגות יוצאים הרבה זמן ורק אז פתאום הם מחליטים להינשא(מתוך לחץ שעליהם להינשא ולא מתוך רצונם החופשי). כל זה תקף רק לגבי זוגות שאני מכיר וניפגש איתם. אינני מדבר על זוגות אחרים שלא ידועים לי. אני חושב שניתן לעשות היום הכללה ולומר שבעשר השנים האחרונות, רוב הזוגות הצעירים מהכיפות הסרוגות מתחתנים ללא קשר נפשי לבן/בת הזוג ועם הרגשת זרות וריחוק ביניהם...

פרט וכלל

שלום וברכה, אשמח לשמוע כיצד אתה מזהה אצל הזוגות הללו ריחוק נפשי, האם תוכל להצביע על נקודות בהתנהבגות שלהם המרמז על זה? כמו כן, לא ברור לי כיצד הגעת להכללה שמופיעה בסוף הדברים. אשמח לשמוע את דעתך, מנחם מורדוף

פרט המעיד על הכלל...

אני עונה לרב מורדוף, לשאלה - כיצד אני רואה שיש ריחוק נפשי ורגשי בין בני הזוג?. לפעמים כאשר אני רואה זוג כזה, אני מרגיש ממש שיש ביניהם מתח באויר שאפשר לחתוך אותו בסכין... גם רואים שבני הזוג לא מרגישים נוח ביניהם. למרות שמדובר בבני זוג שכבר מכירים כמה חודשים או יותר, ומאחוריהם עשרות פגישות משותפות, עדיין ביום של האירוסין וביום החתונה, רואים שהם מרגישים זרים זה בחברת זו, כאילו הם הכירו רק לפני כמה ימים. מוזר, לא?. זה מראה שיש ביניהם ריחוק נפשי ורגשי. אחרי שזוג כזה מתחתן, לאחר זמן מה (לא מדובר על שנים אלה פחות), יש שינוי פיזי שמתחולל אצל אותו בן זוג שרימה את הצד השני ולא רצה להתחתן איתו: פתאום מתחיל עודף משקל או התקרחות או שניהם יחד. זה נוצר כתוצאה מאותה בחירה שגוי של בת הזוג. אצל אשה שעושה זאת, ומדובר על אשה שהייתה רזה כל חייה, פתאום היא משמינה באופן משמעותי, עקב ההחלטה השגויה שקיבלה בבחירת בן הזוג. כאשר אני רואה זאת, אני מבין שאין כזה דבר ארוחות חינם, כאשר מתפשרים בבחירת בן/בת הזוג. אני רואה הרבה מקרים כאלה ולכן לדעתי זו תופעה רווחת בציבור הדתי. למה היום אי אפשר להתחתן מתוך אהבה כמו שהיה מקובל פעם בדורי?. למה היום הבחור נלחץ, לוקח מה שיש ומתחתן בגיל 24-25 ?. מה יקרה לאותו בחור אם הוא ימצא מאוחר יותר את בחירת ליבו האמיתית, ויתחתן למשל בגיל 28 כמוני?.

פרט שיש לו נגיעה אישית?

שלום וברכה, אתה מדבר על תחושות שיש לך כאשר אתה רואה את הזוג המדובר ועל מתחים שיש בין בני הזוג לאחר החתונה, מתחים שאתה רואה את התוצאות שלהם בצורות לחץ ופיצוי כאלה ואחרות. אני מבין שמדובר על זוג עם בעיה ואשמח לעזור באופן ספציפי לזוג שאתה מכיר ומדבר עליהם. לגבי ההשלכה שאתה עושה מן הזוג הזה לגבי הכלל, דבר זה איננו מובן לי כלל ואשמח לשמוע כיצד הגעת למסקנה הזו. אני מבין מבין השורות של מה שאתה כותב שיש בך כאב גדול בעקבות המקרה המדובר, אשמח לדבר איתך על כך ולשחרר את הכאב והכעס. מה דעתך? מנחם מורדוף

פרט שאין לו נגיעה אישית...

שלום לרב מורדוף. א. אין לי נגיעה אישית. אני מכיר הרבה זוגות כאלה. ב. התחושות שלי תמיד התבררו כצודקות. ג. אני מכיר הרבה זוגות כאלה ולכן אני עושה הכללה. הכללה שהיא נכונה ומציאותית. ד. אינני כועס. אני מבין שהדור האחרון הוא כנראה פחות איכותי ולכן הוא מתחתן בצורה לא כנה... ה. על איזו דוגמא אתה רוצה לדבר?. יש המון דוגמאות שאני מכיר. אינני רוצה לייגע את הרב בכך.

פרט שאין לו נגיעה אישית?

שלום וברכה, מהדברים שאתה כותב עולה שאתה מכיר הרבה זוגות תוך שאתה בוחן את מצב רוחם, טיב היחסים שלהם עם בני זוגם ועוד. אשמח אם תוכל לשתף אותנו בדוגמאות מיצגות לגבי ההתנהלות של הזוגות הללו. כמו כן, אשמח אם תואיל לספר לנו מדוע הנושא הזה כל כך קרוב ללבך עד שאתה מקדיש זמן רב כל כך למעקב אחרי הדור הצעיר. תודה רבה, מנחם מורדוף

נישואין ללא קשר רגשי...

שלום לרב מורדוף. א. כבר הבאתי כמה דוגמאות שבהן רואים את אותן תוצאות: בן/בת הזוג שעשה בחירה לא נכונה מתחיל להשמין לאחר החתונה (קודם אותו אדם היה תמיד רזה), בן הזוג מתחיל להקריח ולקבל קמטים ונראה מבוגר לגילו וכד'. ב. נושא זה קרוב לליבי מאחר וכמעט כל אירוסין וחתונה שהוזמנתי אליה בשנים האחרונות, לא היו צריכים להתקיים. אמנם ראיתי מקרים בודדים שבהם יש קשר רגשי בין בני הזוג, אך אלה מקרים יוצאים מן הכלל שאינם מעידים על הכלל... ג. אינני מקדיש מעקב לנושא, אין צורך בכך. אני פשוט רואה את זה מול עיניי באותם ארועים שאליהם אני מוזמן... ד. אני כותב על כך בעיקר כי אני יודע שהרב הוא גם שדכן. קח בחשבון, שגם אם השידוך שאתה יוצר, יוצא אל הפועל, אין זה אומר שזה שידוך טוב ומוצלח. זה רק אומר שאותם בני זוג רוצים להתחתן. זה עדיין לא אומר שהם באמת רוצים אחד את השני. ייתכן שזו בחירה של פשרה עבורם...

נישואין וקשר רגשי

שלום וברכה, ראשית, לא ברור שהתופעות שאתה מדבר עליהם (השמנה, הקרחה וכו') אכן קשורות לעצם בעיית הבחירה, יתכן מאוד שיש כאן גם דברים אחרים שנכנסו למשוואת הקשר והם אינם מונחים לפניך. בנוסף לכך - ההכללה שאתה עושה בין מקרים בודדים לבין כלל המקרים עושה רושם של "בעיתיזציה" (על מישקל של רציונאליזציה - הפיכת כל התנהגות כזו או אחרת להתנהגות רציונאלית שיש אחריה כוונות גדולות וברורות), הגדרת כל קשר כבעיתי על בסיס פרמטרים שחלקם נמצאים במציאות וחלקם מולבשים על המציאות על ידי הכותב. ולסיכום - אני מאמין, וברוח זו אני מנחה גם את הפונים אלי, שקשר בין בני זוג איננו רק פונקציה של בחירה נכונה אלא גם של עבודה זוגית (לדעתי החלק של העבודה הזוגית גדול אפילו יותר מהחלק של הבחירה). מה דעתך? מנחם מורדוף.

נישואין וקשר רגשי.

אני חושב שזה נורא להגיד שהעבודה הזוגית היא הכי חשובה. כלומר להגיד שהיא חשובה יותר מההתאמה עצמה זה פשוט נורא. נכון שאם יש רגש בזמן ההכרות, זה לא טוב אחרי החתונה לנוח ולא להשקיע בקשר. תמיד צריך להשקיע בקשר כדי שהוא לא ינבול. אבל בשביל מה להתחיל את הקשר עם אדם שלא מתאים מבחינה רגשית ו/או נפשית?. בשביל מה מראש להכניס ראש בריא למיטה חולה?. למה לא להתאמץ יותר ולהתחתן עם בן זוג מתאים?.

תהליך הבנייה של הקשר הרגשי

שלום וברכה, לצערי, אתה לוקח את הדברים למקום מאוד קיצוני ואומר שאם אין בין בני זוג לפני חתונתם קשר רגשי בסגנון וברמה שאתה הגדרת אז הם יכולים להתחתן ויהיה להם טוב ביחד, אבל אם לא הרי זה כמו להכניס ראש בריא למיטה חולה. תרשה לי לחלוק על דעתך ולהגיד שישנם כל מיני סגנונות של קשר רגשי ונפשי, ישנם זוגות שהקשר שלהם מוחצן יותר וישנם זוגות שהקשר שלהם מופנם יותר. יכול להיות שזוג מסויים מתחתן אחרי שהם מצאון ביניהם התאמה שכלית יפה ובנוסף לכך אפשרות של חיבה ברמה ראשונית ביותר ומתוך שני הדברים הללו יחד הם החליטו להתחתן ולממש את אהבתם צעד אחרי צעד לאחר הנישואין. (בהערת אגב אני יכול להגיד לך שכמה זוגות שאני מכיר, ואולי כמה מהמוצלחים שביניהם, בנו את הזוגיות שלהם בצורה כזו). מה דעתך? מנחם מורדוף.

קשר נישואין

אתה מדבר ברצינות? אתה מעוניין שבציבור הדתי יתחתנו כמו בציבור החרדי? ללא קשר רגשי לפני החתונה?

כיצד מודדים איכות של קשר נישואין

שלום וברכה, ראשית, חבל לי שאנו מדברים כל כך הרבה זמן מבלי שאני יודע את שמך כך שאני לא יכול לפנות באופן אישי יותר. לגופו של עניין: אני מדבר ברצינות, הדברים שאני כותב כאן הם דברים רציניים הנכתבים בשיקול דעת, אחרת לא הייתי כותב אותם. אני לא יודע איך מתנהגים בציבור הדתי ואיך בציבור החרדי בקשר לקשר רגשי לפני חתונה מה גם שהדברים לא קשורים למה שאני מעוניין או לא מעוניין אלא בדרך שבה אנשים בוחרים לבנות את הקשרים שלהם. אמירת המפתח היא, אם כן: "כל מה שלא מתנהג לפי מה שזהה לדרך המחשבה שלי איננו נכון ואיננו שייך", דבר שקשה לי מאוד לשמוע אותו. מה דעתך? חזק ואמץ, מנחם מורדוף

קשר נישואין

אינני אומר שמי שלא נוהג כמוני הוא שוגה. אני אומר שראיתי הרבה זוגות שנישאו ללא קשר רגשי מלפני הנישואין. עד עכשיו ראיתי שאצל כמעט כולם נוצרו בעיות שכבר פירטתי בתשובה אחרת. חלקם אף מפתחים בעיה נפשית. למשל יש כאלה אצלם שאומרים: "מי שרוצה להתחתן מתוך אהבה הוא לא יתחתן אף פעם". כלומר אדם כזה חושב שכדי להתחתן, צריך לוותר מראש על האפשרות להינשא מתוך אהבה. זה מראה על בעיה נפשית רצינית...

נישואין ואהבה

מנחם, שלום וברכה, ראשית, אני שמח לקרוא לך בשמך. אדם לא חייב להתחתן מתוך אהבה גדולה, כפי שאמרתי למעלה זה לא דבר פשוט. העניין הוא לחיות ביחד מתוך אהבה, אהבה שבני הזוג בנו יחד לאחר הנישואין. אינני יודע על איזו בעיה נפשית אתה מדבר ואשמח אם תפרט. בהצלחה רבה. מנחם מורדוף

בעיה נפשית

שאלת על הבעיה הנפשית ואני אענה לך: אם גבר או אשה אומרים שאין כזה דבר להתחתן מתוך אהבה, האם זה לא מראה על בעיה נפשית?. זה כמו להגיד שאין דבר כזה ילד שנולד נימול...

נישואין ואהבה

מנחם, שלום וברכה אדם שאומר שאין דבר כזה שנקרא להתחתן מתוך אהבה הוא אדם שלא מודע לעומק המציאות, הוא אדם קלוש אבל מכאן ועד בעיה נפשית, לדעתי, המרחק גדול מאוד. מה דעתך? מנחם מורדוף

הבהרה

כתבת קלוש אבל התכונת כנראה לתלוש מהמציאות. נכון? לדעתי זה אדם עם הפרעה נפשית. זה כמו שיבוא אדם ויגיד שאין כזה דבר תנוק שנולד נימול. מה תגיד עליו? שמשהו לא בסדר אצלו. מסכים איתי?.

נישואין ללא אהבה

מנחם שלום וברכה, כתבתי שאדם שאיננו רואה את הקשר בין אהבה לנישואין הוא אדם קלוש מאחר והוא לא רואה את הדברים באור המלא והנכון שלהם. אכן, אפשר גם להגיד תלוש מן המציאות השלמה והאמיתית. אבל, כפי שכתבתי למעלה: בכל מקרה, לא מדובר כאן על הפרעה נפשית. מה דעתך? מנחם מורדוף

לחוצה ,ונילחצת....

שלום,אני יוצאת עם בחור קרוב לתשעה חודשים... הבחור לוחץ עלי לתת לו תשובה לכאן או לכאן אני רוצה לציין,שכייף לי איתו,אם זה הפגישות,וטלפונים אבל אני מרגישה שאין לו הבנה מצידו,כי הוא מפעיל עלי לחץ...(הוא רוצה לראות את עצמו מתחת לחופה,כנ"ל גם אני) אני לא רוצה להחליט החלטות מתוך לחץ! יכול להיות שני לא בשלה כרגע לחתונה?(הגיל שלי 25) האם אני צריכה לענות חיובי או שלילי בתוך זמן שהוא קבע לי...ואך אני עושה את זה?מקווה שהבנתם את שאלתי! אני רוצה איזשהו כיוון...

החלטה נבונה

סיגל שלום וברכה, ברור שאת לא יכולה להחליט מתוך לחץ. מצד שני, צריך לתת תשובה לבחור וחבל לוותר סתם על השידוך. זו התלבטות גדולה וקשה ולכן, אני מציע לך לפנות אלי דרך הטלפון כדי לסדר את המחשבות ולגבש דעה בצורה אמיתית. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

לחוצה ונילחצת...

שלום,רציתי רק לישאול את הרב,מורדוף מנחם מתי אני יכולה לחייג אליו?תודה!

מענה טלפוני

סיגל שלום ובקכה, אפשר לנסות ולהתקשר לטלפון הסלולרי (052/3350080) במשך כל שעות היום ואם אני לא עונה להשאחר הודעה בה תציגי את עצמך ותגידי מהן השעות הנוחות לך. בע"ה אשתדל לעזור לך. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

הרחבה על עניין שנקרא "אשה מקפידה"

אני בהכרות עם חברה לשעבר שאינה מקבלת את רצוני לפנות לדרכי ובכך מונעת מעצמה הכרות וכמובן ממני ,כאילו שהיא החליטה לא להרפות ממני מבקש הרחבה על הנושא וגם הצעות /פתרונות

ההכרות תלויה ברצונם של שניים

שלום וברכה, אני מבין את הבעיה אך אתה חייב להבין שכדי להמשיך בפגישות יש צורך בהסכמה שלך שאם לא כן אתם לא תיפגשו. השאלה כאן היא שאלה כפולה: מה גורם לה שלא לעזוב אותך ומה גורם לך שלא לברוח מהעניין? מה דעתך? אשמח לעזור לך בעניין. מנחם מורדוף.

שאלה עקרונית

שלום רב, קראתי ושמעתי המון (אני חושבת מהרב אבינר) שאסור לצער ילד עד גיל 5 . וגם אסור להעניש אבל איך אפשר?? הרי בשביל שהילד ילמד צריך ללמד אותו ולפעמים הוא לא כל כך אוהב את זה... לדוגמא הילד שלי (בן 3.6) לקח משהו שאמרתי לו לא לקחת את זה ובשביל ללמד אותו שהוא צריך להקשיב לאמא אמרתי לו שהוא לא מקבל את זה היום אז כמובן שזה ציער אותו ,מצד שני הרגשתי שהוא גם לא מבין כל כך מה זה היום הוא שאל אותי כל חצי שעה אם כבר עכשיו הוא יכול לקבל את זה... אני לא יודעת אם אני פועלת נכון רציתי אם אפשר לשמוע את דעתכם בעניין תודה רבה ויישר כח נעה

עונש לילדים קטנים

נעה שלום וברכה, צריך לשים לב ולהבדיל בין הצבת גבולות לילד, גבולות ברמה ובסגנון שהוא מסוגל להבין ולהפנים, לבין מצבים של עונש או גבולות מעורפלים שהילד לא מסוגל להבין. במקרה שאת מציינת את רואה לבד שהילד לא הבין מה פירוש המילה "היום" וכפי הנראה הוא גם לא הבין מה הקשר בין העונש למעשה שהוא עשה. מה דעתך? אשמח לעזור לך. מנחם מורדוף.

שאלת המשך לרב מנחם מורדוף

שלום ותודה... למה הוא לא מבין מה הקשר לעונש - "אם לקחת עוגיה כשאמרתי לא לקחת -אתה לא תקבל עוגיה היום" למה זה לא קשור? אני מסכימה שהוא לא מבין עדיין זמנים אבל הסברתי לו שרק אחרי שהוא ילך לישון וכשהוא יקום יהיה אור אז יהיה בוקר והוא יוכל לקבל עוגיה. איך אני יכולה להציב גבולות ברורים לילד בן 3.6 מבלי שזה יחשב עונש. תודה רבה

גבולות לילד

נעה שלום וברכה, ילד שלקח עוגיה כאשר את אמרת לו שלא יקח, יש להסביר לו למה לא לקחת תוך השתדלות מרובה שלא להציב לילד אתגרים גדולים מדי (למשל, לשבת מול צלחת עוגיות במשך ערב שלם ולא לגעת ...). העניין הוא שצריך, עד כמה שאפשר, להסביר, לבנות כוחות ולנתב אותם ולא להגביל ולחסום. את צריכה להסביר לילד למה את מצפה ממנו תוך מתן הסבר על פי רמתו ועולם מושגיו של הילד ובמידת הצורך גם להסביר לו שהוא לא היה בסדר. עונש יכול לבא בחשבון אך ורק כאשר שיקול דעת חינוכי ענייני מצדיק זאת ולאחר שנוסו כל האפשרויות האחרות. מה דעתך? מנחם מורדוף

אבא מצא אצלי סמים..דחוף

אבא שלי מצא אצלי חתיכת חום [חשיש] עכשיו אנחנו רבנו ואנחנו לא מדברים יותר..אמא שלי לא יודעת מזה כלום..אני מפחדת שהמערכת יחסים שלי שהיא כל כך טובה עם אבא שלי...היא תהרס..מה אני יכולה לעשות..? ואני הסברתי לו בפירוש שהחתיכה לא שלי ...אני מאוכזבת מעצמי שגרמתי לזה שאבא שלי כל כך יתאכזב ממני ושהוא לא יוכל לסמוך עליי יותר... בבקשה..עזרה

מערכת יחסים עם ההורים

שלום וברכה, אני מבין שאת אומרת שהדברים שנמצאו לא שייכים לך ואבא שלך חושב שזה כן שייך לך. לצערי, המצב בו את נמצאת הוא מצב לא פשוט שכן מתוך הדברים שאת כותבת עולה שיש לך שייכות, גם אם לא מעשית, לדברים הללו בעוד שפתרון הבעיות אצלכם בבית ממבוסס על חסימת תקשורת, הפניית הגב ואכזבה מוחלטת. אני מציע שתתקשרי אלי בטלפון (052/3350080) כדי שנוכל למצוא פתרון לעניין. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

עונש לילד - המשך ...

שלום רב, ברור שאני מנסה לא להעמיד אותו בפיתוים ואז לתפוס אותו..(כמו שכתבת על צלחת העוגיות..) אבל עדיין אני לא מבינה האם זה לא בסדר להעניש אותו בזה שלא יקבל עוגיה היום (או עד ארוחת הצהריים , או כל זמן מוגדר אחר..) אם הוא לקח כסא פתח את הארון שפך חצי מהקופסא (כדי לבחור את השלם...) ואז לקח מהר כמה עוגיות ודחף לפה כדי שאני לא יראה . אני לא חושבת שעל מעשה כזה אני צריכה רק להסביר, הוא צריך להבין שבארון לא נוגעים בלי רשות ולא לוקחים עוגיה כשאני אמרתי לא! - מה זה לא נכון?! איך צריך להתנהג במקרה כזה?

גבולות ופיתוי

נעה שלום וברכה, לפני שאענה לשאלה שלך, אצטט, ברשותך, חלק מהדברים שכתבת ואתייחס עליהם: "הוא לקח כסא פתח את הארון שפך חצי מהקופסא (כדי לבחור את השלם...) ואז לקח מהר כמה עוגיות ודחף לפה כדי שאני לא יראה". האם את יכולה להסביר לי מה מביא את הילד להתנהג בצורה כזו? מצפה לתשובתך, מנחם מורדוף

חברה קרובה

שלום רב, יש לנו זוג חברים מאוד מאוד קרוב ואין להם ילדים (לנו יש, ב"ה) הם נשואים בערך 7 שנים ומאוד רוצים ילדים הנושא הזה הוא מאוד רגיש אצלם ואנחנו מאוד מפחדים לפגוע אז אנחנו לא מדברים על זה איתם .. אבל אני מאוד מאוד רוצה להגיד להם שילכו לטיפולים קונבנציונלים ואני לא יודעת איך! פעם אחת סיפרתי לה אחרי שביקשתי סליחה מראש ... איך לחברה שלי לא היו ילדים והצליחו בזכות מכון פועה והיא מיד אמרה לי שהם ביכלל לא עוזרים ושהיא לא בעניין, הם מנסים כל מיני טיפולים טבעיים והולכים לכל מיני תפילות ודברים מיסטים אולי יש לכם רעיון איך לגרום להם ללכת לטיפול כזה בלי לפגוע בקשר ביננו? תודה מראש

שיחה עם חברה קרובה

שלום וברכה, יישר כח שאת דואגת לחברה שלך ומשתדלת לעזור לה מבלי לפגוע בה. אני חושב שתוכלי לנצל את החברות הקרובה ביניכן כדי להזמין אותה לשיחה טובה על כוס קפה, שיחה בה תגילי לה שאת מבינה את הצורך שלה ואת ההחלטה שלה לפנות דווקא לסוג כזה של טיפולים אך את מאוד ממליצה לה לפנות למישהו שיכול לעזור לה לבחור את הטיפולים המתאימים ואת הדרך לשחרר את המעצורים. אשמח לעזור במידת הצורך. מנחם מורדוף

חינוך -זה לא פשוט...

זה כל כך קשה לחנך ילד , הוא פשוט לא מקשיב לי , ילד בן שלוש וחצי שרק עם עונשים הוא מבין! אני לא רוצה להעניש , אני גם לא מבטאת את המילה הזו -עונש לידו אבל ככה זה יוצא .. היום הוא ברח לי מהבית(אנחנו גרים בישוב ...) וכשקראתי לו לחזור הוא לא חזר , אז התלבטתי אם לקחת אותו כי אם אני ירדוף אחריו אז זה בעצם מה שהוא רצה -יחס על ההתנהגות שלו... אבל אם אני לא אלך לקחת אותו הוא ימשיך לשחק אצל החבר שלו וישכח מה שעשה אז החלטתי לקחת אותו והבאתי אותו הביתה ואמרתי לו שהוא לא יוצא היום החוצה ולא משחק עם חברים , הוא הסכים איתי לא בכה ולא לקח את זה קשה אז מצד אחד זה טוב כי הוא מבין שאני החלטית והוא באמת לא יצא היום מהבית ומצד שני זה לא מפריע לו בכלל... האם זה נקרא לתת עונש לילד קטן ? האם זה בכלל בסדר מה שעשיתי ? כמה התלבטויות???!!! איך אני אדע שאני לא טועה ?! אני רוצה שיהיה לילדים שלי בטחון עצמי , לא כמו שלי , איך גורמים לזה שיהיה לילד בטחון עצמי?? סליחה אם הארכתי , אני ממש מיואשת מעצמי

אוירה וחינוך

שלום וברכה, אני מבין שאת נמצאת במצב לא פשות וקשה לך. בגילאים בהם מדובר החינוך נעשה על ידי דוגמה אישית ועל ידי סיפורים חוויתיים. לכן, לפני שאענה על השאלה ברצוני לשאול שלוש שאלות: 1. מה אתם יכולים לספר על האווירה בכלל בבית? 2. מה אתם יכולים לספר על הקשר ביניכם לבין הילד? 3. האם לילד יש בעיה אובייקטיבית? בינתיים הייתי ממליץ לחזק אותו מאוד ועם זה להציב בפניו גבולות ברורים וחדים. בהצלחה רבה מנחם מורדוף

המשך שאלה

שלום רב, ותודה על העזרה האוירה בבית בסדר גמור , הוא מאוד מאוד קשור לבעלי ומאוד מחכה אותו הוא גם מאוד זוכר מה שהוא אומר לו ומאוד מקשיב לו , כשאני מבקשת ממנו לדוג' מה שסיפרתי , אם בעלי בבית אז אני מבקשת ממנו לטפל בעניין(אם הוא ברח מהבית...) הוא קורא לו לחזור והוא חוזר , ואם לו אז הוא סופר עד שלוש והוא מיד מגיע ,אם לא אז מספיק לו שבעלי יגיד לילד "שהוא מאוד עצוב על זה שהוא לא הקשיב לו ושזה לא מתאים לו ההתנהגות הזאת" והילד מיד מבקש סליחה , הוא מאוד לוקח את זה קשה שבעלי כועס עליו, אבל בד"כ הוא מקשיב לו . אבל לי לא ! ראוי לציין שאני נמצאת אתו יותר מאשר בעלי ... הקשר בין בעלי אלי הוא מאוד טוב אנחנו תמיד מתאמים ביננו איך מתנהגים, למרות שאנחנו לא תמיד מסכימים על הדרך אבל בסה"כ בסדר גם כשבעלי נמצא הוא יקשיב לי יותר רק כשאני לבד איתו זו הבעיה... לילד אין בעיה מסוימת יש לו אופי של מנהיג כזה והוא מסתדר טוב מאוד בגן, אבל הוא מבין רק בעונשים ואני לא אוהבת שאני צריכה לאיים עליו זה נראה לי לא נכון, אני מרגישה שזה לא הדרך .. מה הכוונה בדבריך לחזק את הילד??

חינוך לילד

שלום וברכה, מדברייך אני מבין שבעלך מאוד סמכותי ואת לא כל כך. לילד יש טיפוס של מנהיג ומתוך כך הוא נשמע דווקא להוראות שבאות בצורה סמכותית ולא להוראות שלך. האם אכן זו התמונה? מצפה לתשובתך כדי שאוכל להמשיך את המהלך שהתחלתי בו. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

מחזור חודשי קצר

שלום אני ואשתי נשואים למעלה משנה. נכון להיום אין לנו ילדים ולא ידוע לנו אם אשתי בהריון או לא. בשלושת החודשים האחרונים אשתי מקבלת וסת לאחר 24 יום. אנחנו משתמשים בערכת בדיקת הורמון ה LH הביתית (שמראה את היום שלפני הביוץ) ואנו מגלים שהמצב די גבולי ובפירוש עלול להיות בעיה אם הוסת תימשך ליום השישי והפסק הטהרה יחל רק מהיום השביעי. מה ניתן לעשות במצב כזה על מנת שלא להגיע למצבים הגבוליים?

מחזור חודשי קצר

שלום וברכה, הסיבות למחזור קצר הן רבות ומגוונות. סיבות הקשורות לגוף, לנפש או לשניהם גם יחד. אני ממליץ שתתקשרו אלי כדי שנוכל לברר יחד את הסיבות למחזור הקצר ומתוך כך למצוא את הטיפול המתאים ביותר למצב. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

קיום יחסי אישות לראשונה לאחר חתונה

אני נשואה אומנם רק חודש אך אני מנסה חקיים יחסי אישות עם בעלי ללא הצלחה (בגללי). כשהוא מתחיל להיכנס נורא כואב לי בגלל קרום התולים ואני כל פעם מוציאה אותו כי אני לא מסוגלת לשאת את הכאב. אני יודעת שהדבר נורא מאכזב אותו למרות שהוא לא מראה את זה ואני גם רוצה כבר לקיים את המצווה ולנסות להביא ילדים אבל אני פשוט לא מסוגלת. מה ניתן לעשות?

חתן וכלה

שלום וברכה ומזל טוב קשיים בקיום המצווה קיימים אצל הרבה מאוד זוגות. אין לך מה להאשים את עצמך מאחר ואתם שניכם שותפים במעשה. אשמח לעזור לכם אם תפנו אלי טלפונית. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

לספר או לא

שלום לרבנים החשובים כאשר יש לי דבר שמציק לי אני מתלבט בין שני אפשריות שעומדים לפני... כקדמה חשובה - אשתי נמצאת במצב רגיש מאד כרגע. הוי אומר שאם אצער אותה יתר על המידה, המצב רוח שלה יכול להדרדר מאד!!! 1 . לספר לה ולקוות שזה לא פוגע לה יותר מדאי. כמובן יש גם סיכון שעצם העובדה שאני מספר לה דברים שמציקים לי בהתנהלות היום יומי, יכול לפוצץ אותה. 2. לא לספר לה! כך לפחות שוללים את הפיצוץ כהתגובה ישירה ממה שאני מספר לה. מצד שני אם לא מספרים השני מרגיש שמשהוא מציק ואתה לא מספר. מה דעת כבודכם ?

תקשורת בין איש לאשתו

שלום, שלום וברכה, אתה מציג את הדברים כאילו מדובר באירוע בודד כזה או אחר, אירוע שאנו לא מכירים אותו, ואתה שואל האם לספר או לא. למעשה, השאלה הזו איננה שאלה פרטית העוסקת במקרה כזה או אחר, זוג שיש בין הבעל לאשה מערכת טובה של תקשורת מספר הכל, על פי כללי התקשורת שלהם, וטוב להם עם זה. אתה חייב להבין שתקשורת טובה אינה עוסקת רק בבעיות בין בני הזוג אלא בחיים עצמם, בסיפור החיים. אשרי הבעל והאשה שיושבים בצורה קבועה ומשוחחים. בקשר לבעיה שאתה מתחבט בה - כדאי מאוד למצוא דרך לעשות לאשתך קצת יותר טוב וממילא כל הבית ירגיש טוב יותר. מה דעתך? מנחם מורדוף

בעחי "נשבע בילדים שלנו" שלא יקיים איתי יחסי אישות החודש. מה אני עושה?

שלום שמי הילה ואני נשואה 10 שנים + 2 ב"ה. בשנים האחרונות אנו לוקים בבעית פוריות משנית. אחרי בדיקות התברר שעל בעלי לעבור ניתוח על מנת לשפר את מצב הזרע. היום נסענו לצפון להתפלל על קברי צדיקים ולטייל ודווקא היה מאד נחמד. כשחזרנו הוא הלך לחדר לראות טלויזיה ואני התעסקתי בסידור הבית. לפתע הוא החל לצעוק שאבוא לישון. הייתי בשיחת טלפון עם אימי ועמדתי לסיימה. שמעתי אותו מזיז ריהוט בחדר וכשבאתי ראיתי שהפריד בין המיטות עם שידה שאף פעם לא נמצאת שם. הוא רשם לי בפתק שהחודש הוא "לא יעשה לי תינוק" ואז צרח "אני נשבע לך בילדים שלנו שהחודש לא אקיים איתך יחסים" יש לציין שאני יומיים אחרי טבילה. שאלתי- מה אני עושה אם ינסה להשלים? מה בנוגע לשבועתו? איך להסביר לילדי את השידה באמצע החדר? (ביתי בת 8 ואני חוששת שתבין שהוא כועס עלי) יש לציין שבעלי לא מאמין יותר מדי והוא חרדי רק בלבוש ולכן ההלכה לא מענינת אותו. אני חרדית תודה על ההקשבה ומקווה לעזרה

בעיה זוגית

שלום וברכה, הבעיות שאת מעלה כאן רבות אך בכולן יש דבר אחד משותף והוא הכעס של בעלך. יכול להיות שהכעס הזה בא בגלל דימוי עצמי נמוך הנגרם כתוצאה ממצב הפוריות שלו או בגלל סיבות אחרות. חשוב לי להדגיש שאפשר לשנות את המצב ולהחזיר את הסדר למקומו. אשמח לעזור לכם אם תתקשרו אלי. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

שק איגרוף של חמותי

שלום , אני ובעלי נשואים 5 שנים הורים ל-2 ילדים מקסימים הבעיה היא שמאז שהתחתנו משפחתו של בעלי גורמת לריבים בנינו ללא סיבה בעלי הוא בן זקונים האחרון שנשאר בבית הוריו אמו התרגלה שהוא " הנהג" שלה ואחיו התרגלו שהוא הפרייר שלהם זה שדואג להורים ועוזר עם האחיינים והנהג של כולם מאז שהתחתנו אמו האשימה אותי שלקחתי לה אותו וכל הזמן מסכסכת ביני לבין בעלי זה התחיל מהשבוע הראשון שאחרי החתונה היו מתקשרים לבעלי ומסיתים אותו נגדי ואח"כ מסיתים אותי נגדו וכך היו גורמים לריבים בינינו מבלי שרצינו בכך את כל ההריון עברתי עם דמעות שבמהלכו בעלי עזב את הבית ואח"כ חזר בהתחלה בעלי לא היה מתעמת עם הוריו בגלל כיבוד הורים גם כשהוא ראה שהם לא צודקים הוא טען שהוא באמצע ושנימאס לו ואיים לעזוב (בגלל הפחד להתעמת איתם הכי קל זה לוותר) עם השנים בעלי תפס יותר ביטחון ולמד יותר לפתוח את הפה אבל בכל זאת עד היום הוריו גורמים לסיכסוכים ביני לבין בעלי לדוג' כשהם מבקרים אותנו אז הם מתנהגים בצביעות שהכל בסדר יושבים צוחקים וכו' ואח"כ כשהם הולכים הם מתקשרים לבעלי ומתחילים ללכלך עלי שעשיתי ככה ואמרתי ככה ולא דיברתי יפה ומתחילם להוציא דברים שלא היו קיימים ובעקבות כך מצלחים לגרום למריבה ביני לבין בעלי שבעקבותיה בעלי מאיים בלעזוב את הבית, ואח"כ צוחקים שמה אנחנו אשמים אם אתם לא מסתדרים ביניכם בקיצור מציתים את הגפרור ואח"כ צוחקים (וזה נורא כואב כי היחסים ביני לבין בעלי מאוד טובים עד שהוריו נכנסים לתמונה) ברצוני לציין שבחינוך שקיבלתי לימדו אותי שהחמה היא אמא וברגע שמתחתנים אז זוכים בשתי אמהות היחסים האלו פוגעים לי בבריאות ובתיפקוד שלי כאמא מה לעשות עם חמה כזאת????? ועם בעל שיודע היכן הצדק אבל פוחד להתעמת כמו שצריך ולהגן על המשפחה שהוא הקים על אשתו ועל ילדיו כי זה כבר גולש גם ליחסו על הילדים ? בקיצור כמו מחלה ממאירה שמכרסמת את הנישואין שלנו

נחשים ארסיים

שלום וברכה, ההתנהגות שאת מתארת יוצרת אווירה קשה אצלכם בבית. התערבות מן הסוג הזה נקראת גם "נחש ארסי" או "מרעילנות" ודי לנו בכינויים הללו כדי להבין עד כמה הדברים לא פשוטים. את חייבת להבין שיש צורך לטפל בבעיה אך הטיפול איננו יכול להיות בחמות, את לא יכולה לחנך אותה או לשנות אותה. הכיוון צריך להיות טיפול הכולל אותך ואת בעלך. בשלב הראשון יש צורך ששני בני הזוג יבינון את הבעיה בצורה עניינית וברורה ללא כל מניפולציות רגשיות. בשלב השני יש צורך להעצים את בעלך ולתת לו כח כדי לנהל את חייו תוך שמירה על מצוות כיבוד הורים על פי כללי ההלכה מצד אחד ושמירה על בניין הבית שלכם בצורה אוטונומית ושמחה מצד שני. אשמח לעזור לכם בתהליך. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

אנ ובעלי נשואים 11 שנה עם 4 ילדים.

יצאנו לשבת עם המשפחה המורחבת והילדים לשמוע הרצאות עם הרב קוואס. במשך רוב ההרצרות הייתי עם הבת הקטנה שלא הסכימה להיות בשמרטפיה. ויוצא שאת רוב ההרצאות פיספסתי ובגדול.י בעלי לא התייחס אלי כמעט במשך רוב השבת ומאוד התאכזבתי. במשך הנסיעה הביתה שאלתי אותו על מה הרב דיבר וכו והוא פטר אותי ב"אני לא ממש זוכר במדויק"!? בבוקר הודעתי לו שאני נשארת בבית וזה נדיר מאוד ואחכ כשדיברנו הוא שאל מה כואב לי ואמרתי לו שאני בדיכאון והוא צחק. מה לעשות ואיך לדבר איתו על מה שמציק לי? מה הוא לא הבין ושם לב שהרגשתי כמו אויר?

אפשר לראות אבל לא לשים לב

מיכל שלום וברכה, אני מבין את ההרגשה שלך ומתוך כך גם את השאלה: "מה הוא לא הבין ושם לב שהרגשתי כמו אויר?". התשובה שלי לשאלה היא: לא, הוא לא שם לב. כדי לשים לב בעלך צריך להיות קשוב אליך, לרגשות שלך והוא פשוט לא יודע איך לעשות את זה. את חייבת להבין שהוא לא רשע אלא חסר ידע ומתוך כך להתחיל ולפעול בתוך הבית. אני מציע שבשלב הראשון שפוט תספרי לו מה את מרגישה, ללא כל ביקורת או האשמות, פשות לשקף את ההרגשות שלך כאשר לפני כל משפט תגידי שהוא לא אשם בכלל אבל כך את מרגישה. בנוסף לכך, נסי לתמוך בו וברגשותיו. אני ממש מקווה שתצליחו ללמוד את השפה הרגשית הזו לבד. במידה ויהיה צורך אפשר תמיד ללמוד את הדברים במסגרת של פגישות ייעוץ. אשמח לעזור לכם. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

רומן והתמכרות למין

שלום ! אני נשוי 8 שנים ואבא ל-3 ילדים והרביעי בדרך התחתנתי שלא מתוך אהבה ולא ידעתי מה להחליט והתייעצתי עם הרבנים שלי והם אמרו שכל עוד שאין דחיה מבחינת המראה החיצוני לא דוחים את השידוך בגלל שאין אהבה "האהבה תבוא אחר-כך..." ומאז אני מצוברח עוד מלפני החתונה וכך התחתנתי והייתי נורא מאוכזב ונכנסתי לייאוש עד שהתחלתי ללכת למועדוני בושת וכו' והייתי מבזבז שם המון כסף עד פת לחם ובד בבד נכנסתי לרומן עם גיסתי (אשתו של אח של אשתי) ושכבנו והכל ומאז עד היום אני בתסביכים נפשיים קשים וניסיתי להתחבר לקבוצות תמיכה וכדו' אך לשווא לשווא ואשתי לא יודעת על זה בכלל ואני לא יודע מה לעשות כולם סובלים בגלל זה והציעו לי לנסות להכנס לאתר זה אולי פה אמצא מזור לחיי בתקווה שתנסו לעזור לי תודה

לצאת מחושך לאור

שלום וברכה, אתה חייב להבין שגם מהמצב בו אתה נמצא אפשר לצאת ולבנות חיים חדשים ובריאים. אשמח לעזור לך בזה ולכוון אותך במעלה הדרך. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

תודה!!!

למר מנחם מורדוף. באמת אימצתי את עצתך לשקף את ריגשותיי בלי ביקורת ותרעומת. וגיליתי מספר דברים: באמת בעלי לא שם לב (ובטח לא חשבתי שהוא רשע...) וכשהסברתי לו הוא מייד לקח את האשמה עליו...אבל הלקח הגדול הוא באמת לדעת שגבר לא מודע לתחושות אשתו עד הדיוקים הקטנים, אאכ היא פשוט סיפרה לו! (שהרי אין קורס בלילמוד נבואה...) ולנו הנשים קל להגיד: מה הוא לא יודע??? לא!!! אם לא תסבירי לו "ברחל ביתך הקטנה" עד היכן מגיעים רגשותייך, הוא לא באמת יבין! ולכל הנשים: אל תתיאשו מלהסביר שוב ושוב, אם לא נגיד בדיוק מה מפריע לנו איך הבעל (שמשתדל, ותאמיני לו שהוא משתדל), איך הוא ידע מה לשפר??!? תעזרי לך ולו ותהיי מספיק אמיתי כדי לומר את ההרגשות שלך במדויק ובלי האשמה. ושוב, תודה תודה!!!!

שיקוף רגשות

שלום וברכה, אני ממש שמח לקרוא את התשובה שלך, אכן זו הדרך. למעשה, יש לי רק הסתייגות אחת: נראה לי שגם הבעל צריך להשתמש בדרך כזו שכן - גם לנשים אין קורסים בנבואה, ועוד יותר מזה: נשים רגילות לבביע את הרגשות שלהן בדרך כזו או אחרת אבל גברים ... (אוסיף כאן רק את דברי המשורר "גברים בוכים בלילה ...). הנקודה היא שאת צריכה ללמד את בעלך את שפת הרגש - לשמוע ולהכיל את הרגשות שלך (בלי כל איום שלך כלפיו בסגנון של "אני מרגישה כך כי אתה ...") וללמד את בעלך לדבר תוך שאת מכילה את הרגשות שלו. שווה גם לעודד ולחזק אחד את השני. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

גירושין לאחר עשר שנים

אני נשוי לאישה מזה 10 שנים ונולדו לנו 2 ילדים ועוד אחד בדרך ץ לאחר 10 שנים של נישואים לפני שבועיים אמרה לי שהיא שונאת אותי ולא אוהבת אותי ורוצה להיצגרש ממני . השאלה היא . מה עלי לעשות אני מרוויח מעט מאוד, יש לנו משכנתא בסך של 2600 ש"ח . אני מרווח בין 3500 ל 5000 ש"ח . איך אבנה לי בית לאחר הגירושין . אני לא יודיע איך לעבור את המשבר הזה . אנא תייעצו לי דחוף. תודה

בניין הבית הגשמי ובניין הבית הרוחני

אייל שלום וברכה, הפרטים שאתה מספר עליהם הם פרטים טכניים, כמה שנות נישואין, כמה ילדים וכו'. הבעיה היחידה המטרידה אותך בקטע של הגירושין היא "איך אבנה לי בית לאחר הגירושין?". בן אדם, זו אשתך, אתה רוצה אותה, בא ננסה להכנס לתוך העניין, לאתר את הבעיות ולנסות לבנות מחדש. אשמח לעזור לך, בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

התאמה בנישואין

שלום לכולכם. מי שרוצה יכול לענות על שאלה זו. אך היא מופנת בעיקר לרב מנחם מורדוף, מאחר והוא כבר עסק כאן בסוגייה זו. מקריאה כאן הבנתי שיש שלושה תחומים שמעידים על התאמה בחיי נישואין: 1. רמה דתית דומה שמראה על התווית דרך נכונה בחיים המשותפים וכיצד יראה גידול הילדים... 2. רמה שיכלית דומה שתאפשר שפה משותפת ויכולת לקבל החלטות ולפתור בעיות ביחד. 3. רמה מנטלית דומה - כלומר תפיסה דומה לגבי כיצד המשפחה צריכה להתנהל. למשל כיצד יראה מעמד האשה בבית שיבנה אי"ה. השאלה שלי היא היכן נכנס כאן עניין ההתאמה ברמה הריגשית. האם זה שייך לרמה המנטלית? לא ניראה לי. התאמה ברמה הריגשית היא לפי דעתי (ותקנו אותי אם אני טועה), מה רמת הבגרות של בני הזוג. נניח ששני הצדדים הם בגיל זהה, אך צד אחד מאד בוגר לגילו ואילו הצד השני ילדותי לגילו, ישנה בעיה של התאמה ברמה הזו. שאלה נוספת: האם בעיה ברמה הזו צריכה להיקרא בעיה ברמה הריגשית או בעיה ברמה הנפשית?. האם רמה נפשית ורמה ריגשית זה בעצם מילים נרדפות והכוונה של שתיהן היא זהה?. כיצד מתרגמים את הרמה המנטלית לשפה העברית? הרי המילה 'מנטלית' זו מילה לועזית. האם צריך לתרגם את המילה 'מנטלית' למילה 'רוחנית' בעברית? או אולי למילה 'ריגשית' בעברית? אודה לכם על תשובתכם.

בגרות בנישואין

אסתר שלום וברכה, שאלת רמת הבגרות של בני הזוג חורזת, למעשה, את כל התחומים כולם. אפשר לדבר על אמונה ילדותית מול אמונה בוגרת. אפשר לדבר על חשיבה ילדותית מול חשיבה בוגרת. אפשר לדבר על דרך התנהגות (מנטליות) ילדותית מול דרך התנהגות בוגרת. הרעיון הוא בעצם לדאוג שרמת הבגרות של שני בני הזוג תהיה דומה. בנוסף לכך, צריך בודאי לבדוק גם את דרך ביטוי הרגשות של כל אחד מבני הזוג ואת היכולת של כל אחד מהם להכיל את הרגשות של בן / בת זוגו. אשמח לקרוא מה דעתך בעניין. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

בקשר לעניין המחזור החודשי...

בניגוד למה שחושבים, מחזור חודשי רגיל איננו צריך להגיע דווקא כל 28 יום. הטווח של מחזור חודשי נע בין 24 יום ל36 יום. כך שמי שמקבלת מחזור כל 24 יום או אפילו כל 36 יום, זה בגדר הנורמלי. לא רק שהזמן בו מגיע המחזור החודשי שונה מאישה לאישה, אלא גם אצל אישה מסויימת המחזור יכול להשתנות בזמן שהוא מגיע כל חודש ועדיין זה ייחשב בגדר הנורמלי. אישה שכל חודש מקבלת מחזור, אך לא ביום מסוים, זה עדיין נחשב בגדר הנורמלי. מכאן שהחרדה שקיימת אצל נשים שמאחר להן המחזור היא מיותרת.רק שימוש בגלולות למניעת הריון משנה באופן הורמונלי את המחזור החודשי של האשה כדי שיהיה בדיוק כל 28 יום.

אורח כנשים

שלום וברכה, מבחינה רפואית אשה אכן יכולה לראות דם כל 24 יום וזה יחשב כדבר תקין. הבעיה היא שבמצב כזה יכול להיות שתהיה לאשה בעיה להיקלט להריון וזאת מאחר שהיא לא תצליח להגיע ליום הביוץ כשהיא טהורה. אסביר את דברי: הביוץ, היום בו האשה יכולה להיקלט להריון חל, בממוצע, 14 יום לפני הראיה הבאה. כאשר האשה רואה כל 24 יום יכול להיות שהביוץ יופיע 10 ימים לאחר תחילת הדימום, זמן שנחשב קצר אצלל רוב הנשים כדי להגיע לימי הטהרה ומכאן מתחילה הבעיה. אני לא חושב שיש צורך להיכנס לחרדה בגלל שהמחזור קצר או ארוך, בכלל לא, אלא שיש לטבל בזה. בנוסף לכך, אין צורך שאשה תראה בדיוק כל כך וכך ימים, ראיה שנעה בין יומיים שלושה לכאן או לשם היא בהחלט תקינה וסבירה ולמעשה יכול להיות שהתנודות במחזור יופיעו בגלל כל מיני סיבות - תזונה, הורמונים, מתח, התרגשויות, בעיות אנטומיות פיזיולוגיות ועוד ועוד. לכן יש צורך לדון בכל מקרה לגופו ביישוב הדעת מתוך ראיה כוללת של הזוג. אשמח לעזור בשאלות נוספות בעניין זה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

מהי הדרך הנכונה ביותר עבורי ? היכן אני טועה? מה אני יכולה עוד לעשות ?

בס"ד הנני אם חד הורית לילדה יחידה בת 7. האב מתגורר בחו"ל ומלבד פעם אחד לפני כ 4 חודשים בהן הגיעה האב לביקור בארץ לא ראתה אותו הילדה , הם בקשר טלפוני יום יומי והוא מנסה לעשות כל בביכולתו במגבלות המרחק. אני בהחלט מבינה ללבה של ביתי, נוכח העובדה שהוריה גרושים, שלמרות שאבא טוען שהוא אוהב הוא לא בקרבתה, שהיא בת יחידה למרות רצונה העז לאחים נוספים, שהקשר ההדוק ביננו לפעמים קצת מחניק ומאיים עליה ואני היא כל עולמה אך אני לא מוכנה להתפשר בעניין החינוך וזה בזמן האחרון די מדאיג. היא משקרת המון, למרות השיחות שאני מעבירה לה בדבר חומרת השקר ועדיפות האמת למרות הכל, ואפילו עבור סתם דברים, היא חוצפנית ולא רוכשת כבוד למבוגרים למרות שהדוגמא שהיא אמורה לקחת ממני היא ההיפך הגמור, היא מנסה למרוד ולעקם גבולות בכל דבר ועניין, כשהיא כועסת אין לה בעיה לזרוק דברים, היא מתפרצת בבכי כהגנה עצמית ותמיד אבל תמיד היא תנסה לתמרן את העולם על מנת להשיג את מבוקשה. בבית הספר אין בעיה מלבד בחינת הגבולות והניסיון לפעמים לפרוץ אותם , היא משתלבת נפלא במסגרת החברתית, לדברי המורה כך גם מבחינה לימודית ( אני עוקבת כל יום דרך השיעורי בית ) , יש לה בעיה בלקבל מרות ולהבין ולהודות שטעתה ו/או צריכה עזרה . בין כל הטענות הללו ראוי לציין שהיא טובת לב ואדיבה, ההתפרצויות הללו הן תקופתיות, בעבר זה כבר קרה והתגברתי על זה, כמו כן היינו ביחות יעוץ, אך כיום נראה ששום שיטה לא מועילה ואני מוצאת את עצמי משתגעת מול ילדה בת 7 שמוציאה אותי מדעתי ומביאה אותי לידי מצב שאצטרך להפליק לה בעבור התנהגות חוצת גבולות. דוגמא: מתארחות אצלנו 2 דודות שישנות במיטה ביחד איתה, כבר שבוע וחצי, אתמול בגלל שהן התווכחו, היא החליטה להתעורר בשתיים הלילה כי לא רצתה לישון איתם, הסברתי לה שתישן בסלון היום ושנפתור את הבעיה מחר, היא לא רצתה והתחילה לבכות במשך חצי שעה למרות שניסיתי לדבר לליבה שכרגע אין ביכולתי לעשות כלום ואני עייפה, כל שהיא רצתה זה לישון איתי במיטה ( יש לי בן זוג שמתגורר איתנו, הם מסתדרים נפלא והיא מאד אוהבת אותו, אבל גם לפני לא הסכמתי לישון איתי במיטה) , בסוף נאלצתי להכניס אותה למקלחת כדי שלא תעיר את כל הבית ולתת לה להירגע שם היא התחילה להשתולל עד שנרגעה ואז כהרגלה באה לבקש סליחה ולתת נשיקה, הסברתי שסליחה מתקבלת רק אם לא חוזרים על הטעות ומתכוונים לסליחה . אנחנו משפחה שומרי מסורת, בעבר חזרנו בתשובה, לפני כשנתיים, כיום שומרי שבת, ברכות וכד' , אני משתדלת להתלבש בצניעות, לעולם לא חשוף, ורוצה להעביר את הדוגמא לביתי, הן על ידי דוגמא אישית והן על ידי הסברים מילוליים, אך נראה שהמלחמה העיקרית היא על הבגדים והרצון שלה להתגנדר כל הזמן ולהחצין את יופייה החיצוני. בבקשה עזרה, מה לעשות ? איך לפעול? מה דעתך? נ.ב. היא היתה בהבחנה של נירולוג שאמר קצת ריגשי לא בעיה רצינית, פעילות פיזית תפתור, לגננת היו רק תשבוחות בבית הספר היא מתוקה ורק אני ואמא שלי שקרובה אליה בדיוק כמוני והיא נמצאת אצלה הרבה סובלות מההיפרצויות שלה. מקווה לתת לילדה את הטוב ביותר ,תודה מקרב לב

הדרך הנכונה

זהבה, שלום וברכה, מצד אחד אני מאוד מבין את הקשיים והמציאות בה את נמצאת ומצד שני אני מתחבר לאבחנתו של הנוירולוג שאבחן את הילדה הטוען שהבעיה היא רגשית רק שבניגוד לדעתו של הרופא המלומד, אני לא חושב שקצת פעילות גופנית תפתור את הבעיה. הבעיה המרכזית של הילדה שלך היא חיסרון בסביבה ביתית מאוזנת וחד משמעית. אסביר את דברי: ילד צריך אבא ואמא בבית, אבא ואמא הפועלים "מתוך אותו ראש" תוך שמירה על אהבה ואחווה. הילדה שלך, לצערנו הגדול, לא נמצאת בתוך סביבה כזו (אולי כדאי כאן לעצור לרגע ולשאול גם כיצד השפיע על הילדה הביקור המלכותי של אבא שלה). בנוסף לכך, הילדה הזו זקוקה לבני משפחה נוספים (אחים ואחיות) והקשר שלה איתך (שאולי נותן גם לה וגם לך את התחושה של בני משפחה) קצת לוחץ עליה. אפשר להוסיף כאן ולדבר על שתי הדודות שישנות ביחד איתה במיטה (בתוך המקום הפרטי שלה) כבר שבוע וחצי. בנוסף לכך, הילדה הזו חיה בבית שבו דו משמעיות - חשבת פעם איך הילדה מתמודדת עם ההדרכה שלך לצניעות מול העובדה שבביתכם מתגורר גבר שאינו בעלך? אני ממש מצטער על הסגנון הנוקב והביקורתי העולה מתוך התשובה שלי אך את חייבת להבין שיש צורך לעשות במסגרת המכילה את הבת שלך קצת סדר מבחינה שכלית כדי שאפשר יהיה לבנות גם מערכת רגשית מסודרת. אשמח לעזור לכם. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

מה אעשה כשאין רגש וענין בחיי הנישואין שלי?

שמי אילת ואני נשואה 7 שנים ואם לשלושה לכאורה אפשר לומר שחיי תמנהלים על מי מנוחות אך ישנה בעיה והיא שאין לי תקשורת עם בעלי אני רוצה שהוא יהיה לי כמו חברה שיתלהב כמוני שיראה ענין בכל מיני נושאים שיתוכח , כל מה שאני אורמת הו א מסכים עם זה, לדוגמא בחינוך ילדים . למשל בדיון בכל נושא עם חברה יש ווכוחים סתירות וכו' ואיתו על הכל אומר כן! לדעתי הוא לא מעמיק לחשוב, כאילו אין לו דעה. זה דבר שמאוד מאוד מפריע לי עד כדי כך שאני רוצה לפרק את הנישואין. הלכנו לכל מיני יועצים ולרבנים ואמרו שאני מאוד בקורתית וכו' אבל אני שואלת מה עלי לעשות? אם זה דבר שמפריע לי אני אומרה לחיות עם זה? או חליילה לפרק את חיי הנישואין בשביל זה? אני מרגישה שזה דבר שהוא לא יוכל לשנות. ואני לא יכולה לחיות כך . עוד דבר והוא שלא רציתי להתחתן איתו כלל אלא רק בגלל שהיה עלי לחץ מההורים וכשהלכתי ליעוץ אמרו לנו שאנו ממש מתאימים אני מרגישה שפספסתי משהו... אני לא מרגישה שום אהבה אליו והוא יודע זאת. כל זה אולי נשמע כטענת חסרת ערך אבל לי היא בעיה רצינית. אשמח לתשובה בהקדם . תודה רבה

בניית רגש בחיי הנישואין

אילת שלום וברכה, כולנו רוצים שחיי הנישואין שלנו יהיו מלאי חיים ורגש אך לא כולם יודעים שכדי להגיע למצב הזה יש צורך לעבוד ולבנות מערכת נישואין המבוססת על תקשורת בונה ומלאת רגש. את חייבת להבין שבתחילת הנישואין שני בני הזוג אינם מבינים זה את זו, כעיין שני אנשים שכל אחד מהם דובר שפה אחרת והם אינם מבינים זה את שפתו של זו. הרעיון הוא ללמוד ולמצוא את השפה המשותפת בין בני הזוג ומתוך כך להכנס לעולמה הקסום של הזוגיות. הדרך להכנס לעולם הזה מתחילה בהתעניינות כנה במה שקורה עם בן הזוג - מה מעניין אותו, מה משמח אותו, מה מעציב אותו וכו' - ללא שום הבעת דעה בעניין, פשוט להקשיב לחיי הרגש שלו. אדם שמבחין ומודע לכך שמקשיבים לחיי הרגש שלו, שמקבלים אותו כמו שהוא ללא שום תיוג או דעות קדומות ישמח להביע את הרגשות שלו ולפתח שיחה בעניין. זו כל התורה על רגל אחת. אשמח לעזור לכם ליישם את הדברים. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

ספקות

לאחרונה פגשתי מישהי דתיה שומרת מיצוות. היא שלווה, נדיבה, מכירה את נפש האדם והיתנהגותה בהתאם(היא תעדיף להיקבר מאשר לפגוע במישהו), רגישה, חכמה להפליא, יצירתית ועוד מיליון תכונות טובות שלא אוכל להעלות על הדף. שיכלית לא אמורה להיות בעיה- אנחנו דומים אפילו בצורת המחשבה- היא כאילו אני יותר טוב ובלי כל חסרונותי(אליהם היא מודעת ומקבלת אותם). הבעיה היא זו: א) הדבר שהכי מפריע לי טמון בי:מסיבה מסוימת לא התעורר אצלי רגש כלפיה (חוץ מהנאת הדיבור עימה). ב)כנראה שגם פה הבעיה טמונה בי:בלשון המעטה היא לא מטפחת את עצמה ומראה החיצוני אינו נעים למראה. מה לעשות? אם תוכלו לתת לי הדרכה או כמה נקודות למחשבה אודה לכם תודה רבה

קשר רגשי בשידוכים

שלום וברכה, הבעיה שאתה מעלה כאן היא בעיה מוכרת מאוד העולה שוב ושוב בשידוכים - שאלת המראה החיצוני ומתוך זה שאלת הקשר הרגשי. למעשה, אנחנו חייבים להבין שלמרות כל הרצון הטוב וההתאמה השכלית יש כאן בעיה שכן, מצד אחד: אסור לו לאדם לישא אשה עד שיראנה, ומצד שני: יכולת הראיה וההתקשרות הרגשית לפני החתונה מוגבלים ביותר. נוצרה כאן מעיין חסימה בהתפתחות הקשר והדרך לפתור זאת כפולה: 1. לברר מהו הדימוי הרומנטי המוביל אותך בזמן שאתה מחפש אשה נאה ולחשוב איך אפשר לחבר ולהתחבר לדימוי הזה. 2. לתת לך כלים נוספים ליצירה והעצמה של קשר רגשי בפגישות שלפני החתונה. אשמח לעזור לך. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

השתדלות בשידוכים

שלום. אני בת 25 . נמצאת בתקופת הכרויות כבר 6 שנים. נפגשתי עם כ- 70 בחורים (!!!) ועוד לא מצאתי את המיועד לי. פעמים אני נדחית ופעמים דוחה. היו לי כ - 3 קשרים של חודשיים כ"א. והשאר בין פגישה אחת לחמש. לא היה בחור שעד היום אני מעונינת בו. כלומר היו שרציתי בהתחלה אך לבסוף התברר כלא מתאים. כן, אני מודעת לכך שאיני מושלמת אך יחד עם זה מודעת ליתרונותי (ב"ה). מחפשת בחור טוב במידות עם חסרונות שאוכל להתמודד עימם ולא מוצאת.. אני נאחזת רק באמונה בבורא העולם שעדיין לא הגיע הזמן.. שאלתי היא האם כמו שנפגשתי 6 שנים ולא מצאתי ייתכן ח"ו שאמשיך לחפש עוד... כן, אני מנסה להתגמש ולהתפשר על נקודות שאינן עקרוניות.. אילו נקודות למחשבה תוכלו לתת לי? אילו שינויים אוכל לעשות בעצמי ע"מ להצליח? אודה לכם מאוד אם תאירו את עיני ולבי בנקודות מעשיות.

השדתלות ושידוכים

אמונה שלום וברכה, התקופה שאת עוברת היא תקופה קשה - את מנסה ומנסה למצוא בן זוג אך לא מצליחה. הסיבות למצב הזה יכולות להיות רבות: אולי את מחפשת דגם של בחור שאין כמוהו בעולם ואולי הבחורים שמציעים לך אינם מתאימים. אולי יש קושי כל שהוא ליצור קשר רגשי ואולי יש בעיה אחרת. את חייבת להבין שכאשר משהו לא מצליח לנו למרות שאנו מנסים שוב ושוב הקב"ה בעצם אומר לנו שיש צורך לעשות מעשה, לפרוץ קדימה ולחזק את עצמנו בתחום זה או אחר. אשמח לעזור לך בתהליך. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

בעלי מתעלל בי מילולית כיצד לנהוג?

התחתנתי לפני כ-10 חודשים בעלי התחיל להתעלל בי מילולית קצת לפני החתונה שלנו כיום אני במצב שאני רואה בגירושים פתרון יחיד למצב שלי . ההתעללות הממושכת שלו גרמה לי לאדישות ואפתיות ואין לי אליו כמעט אהבה והערכה. בעלי הוא חם לשני הכיוונים :כשהוא רוצה הוא יכול להיות הבעל האוהב וכשהוא רוצה הוא יכול להיות חם מזג שלא שולט בפה שלו. מתחילת הנישואים אני מושפלת על ידו מילים כמו : כלבה,אפס,כולם יותר טובות ממך,רק אני נפלתי,בשביל מה את לומדת גם ככה לא ייצא ממך כלום וכ"ו.... אני רוצה לדעת כיצד לנהוג? ושתכוונו אותו לסדנאות להעלאת הביטחון העצמי ,שירד כתוצאה מההתעללות הממושכת שלו? תודה מיכל

שליטה רגשית

מיכל שלום וברכה, קראתי את הדברים הקשים שכתבת ואני מבין היטב את הבעיה. למעשה, את חייבת להבין שאת, בתוך השאלה, כבר הכנסת את המפתח לתשובה כאשר כתבת: "כשהוא רוצה הוא יכול להיות הבעל האוהב וכשהוא רוצה הוא יכול להיות חם מזג שלא שולט בפה שלו". כן, השליטה ברגש תלויה ברצון. אלא שכאן יש לשאול האם בעלך יודע כיצד לשלוט ברגש שלו בצורה נכונה והאם אפשר לעזור לו ללמוד את התובנות הללו. בדרך כלל, אלא אם כן מדובר בבעיה נפשית עמוקה מאוד, יש אפשרות לתקן את הדברים בעזרת טיפול מתאים כך שישנם עוד פתרונות נוסף לגירושין. אני מבין את הקושי שלך ומתוך כך אני מזמין אותך לתהליך שיעשה שינוי בבית ויביא בע"ה לאהבה ואחווה בינך לבין בעלך. אשמח לעזור לכם במעלה הדרך. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

קמצנות

האם נושא הקמצנות ניתן לטיפול . או שמא ניתן רק לפעול נגדו בעזרת הרבה תימרונים ומסע של ויכוחים השואלת יונה המקוה לבשורות טובות

טיפול בקמצנות

יונה שלום וברכה, התשובה לשאלה שלך היא: כן. לקמצנות, כמו לכל מידה אחרת, יש שורש בתוך הנפש ולכאורה אפשר היה להבין מכאן שאין אפשרות לתקן אך לא כך הוא - המימוש של המידה נתון בידיו של האדם, בבחירה חופשית, האם הוא רוצה לנתב את הדברים לצד השלילי (האפשרות הקלה יותר) או לצד החיובי (הצד הקשה יותר המצריך עבודה ממוקדת). בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

בעיות כלכליות

בעיות רבות בין בני זוג נסובות על רקע בעיות כלכליות הנובעות מחוסר ידע לניהול נכון של משק הבית. ברצוננו להרכיב קורס התמחות בנושא זה שייועד למנחי נישואין משפחה, יועצי נישואין רבניים ושאר אנשי המקצוע העוסקים בתחום, וכן אנשים מהציבור הרחב. אשמח לשמוע את חוות דעתכם על הרלבנטיות של הנושא להנחיית וייעוץ נישואין, האם יש בעלי מקצוע בתחום הכלכלה שאתם מכירים? הצעות לרעיונות, נושאים וכל דבר יתקבלו בברכה.

תמיכה בבעיות כלכליות

שלום וברכה, ברצוני להוסיף לדברים של הרב גד ולהגיד שבעיה כלכלית, כמו גם בעיות אחרות שבני הזוג צריכים להתמודד מולן, יוצרת לחץ ומתח בתוך יחידת הזוגיות כך שיש כאן צורך בהתמודדות עם שתי בעיות - הבעיה עצמה ובעית הלחץ (בהנחה שהבעיה הכלכלית לא נגרמה כתוצאה מבעיות זוגיות אחרות). אני מאמין שאת הבעיה עצמה ניתן יהיה לפתור על ידי אנשי פעמונים בצורה טובה אך הפתרון שלהם רק יחריף את המתח והלחץ שבתוכו הזוג נמצא כך שיש צורך בעבודה משולבת של יועץ הממוקד בבעיות הכלכליות ויועץ הממוקד בבעיות הרגשיות (אני לא חושב שאפשר לשלב וליצור אדם אחד שימלא את שתי הפונקציות. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

פער בגילאים בין בני הזוג

שלום לרבנים וליועצים האם פער גילאים משמעותי לטובת הבחור יכול לגרום לבעיות בזוגיות בעתיד? מדובר בבחור דתי ורווק שהכיר בחורה דתיה ורווקה שמבוגרת ממנו בקרוב לעשר שנים. הבחור הוא מעל גיל 25 אך עדיין לא הגיע לגיל 30. עכשיו הם לא מרגישים את פער הגילאים ביניהם אך אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד.האם כדאי להם להפסיק להיפגש בגלל הבעיות שעלולות להגיע בעתיד? אולי פער הגילאים יורגש בעתיד, האישה תתחיל להזדקן עוד לפני הבעל וכו'. בנוסף לזה הסביבה לא רואה בעין יפה קשר עם פער גילאים שכזה. מה דעתכם?

פער גילאים

שלום וברכה, בשאלה שלכם יש כמה חלקים: 1. האם בחור יכול לשאת בחורה המבוגרת ממנו? 2. האם יש בעיה להקים משפחה עם בחורה שגילה מתקרב ל 35? 3. מה יגידו? התשובה לשאלה הראשונה היא שאם אתם לא מרגישים את פער הגילאים ביניכם זה יכול בהחלט להתאים ובקשר לעתיד, אל לכם לחשוש - הדרכה טובה תוכל לעזור לכם להפוך את העניין הזה ליתרון ולא לכישלון. בקשר לשאלה השלישית אין לי תשובה, השאלה של מה יגידו היא שאלה אך חשוב מאוד שתבינו שאם אתם תנסו לחיות רק לפי "מה יגידו" אתם תהפכו להיות משועבדים לחברה וזה לא טוב. בקשר לשאלה השניה הדברים מצריכים קצת יותר חשיבה שכן למרות שאנו רואים ילדים נהדרים שנולדים גם לנשים שהגיל שלהם הוא בסביבות 45 וזה ממש יפה, לצערנו סביב גיל 35 רמת הפוריות של האשה קצת יורדת והחשש למומים מולדים קצת עולה. בעניין זה אני מציע לפנות לאחד הניועצים של מכון פוע"ה המתמחים בשאלות של רפואה והלכה במשפחה כדי לקבל הדרכה מסודרת. בהתחשב בנקודות שהזכרתי, אני לא רואה בעיה לנישואין מן הסוג הזה אשמח לעזור ככל שידרש בהצלחה רבה מנחם מורדוף

פער גילאים

לרב מנחם מורדוף שלום כתבת שאם בני הזוג לא מרגישים את פער הגילאים ביניהם אז "הדרכה טובה תוכל לעזור לכם להפוך את העניין הזה ליתרון ולא לכישלון". למה הכונה? כיצד פער גילאים יכול להיות גם יתרון לקשר הזוגי ולא רק כישלון? אודה לך על תשובתך.

פער גילאים

שלום וברכה, הדינמיקה בין בני הזוג היא דינמיקה מערכתית דהיינו - ההתנהגות הרגילה שלי מפעילה משהו אצל בן הזוג והוא מגיב בהתאם להפעלה זו. כאשר אנו מדברים על פער גילאים בין בני זוג יכול להיות מצב בו, לדוגמה, התנהגות בוגרת של זו תתפרש כהתנהגות שטלתנית בעיני בן הזוג, דבר שיכול להביא למריבה מבלי שהיא כלל תבין למה. לעומת זאת, אם בני הזוג ילמדו להתחבר ליתרונות של כל אחד מהם זה יכול להוביל להצלחה ויתרון. אשמח להסביר לכם את הדברים בהרחבה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

מדוע קשה למצוא את החצי השני?

השם אורית, חרדית, מעל 23 וטרם נמצא השידוך, ניסינו את כל האפשרויות, מה לעשות?

שידוך שטרם נמצא

שלום וברכה, הסיבות לזה שלא מצאתם שידוך עד היום יכולות להיות רבות ומגוונות. בעבודתי עסקתי רבות בנושאים מעיין אלה ואשמח אם תפנו אלי בטלפון כדי שאוכל לתת לכם תשובה יותר מדוייקת באשר לסיבה ולנסות ולמצוא דרכים לפתרון. בהצלחה רבה מנחם מורדוף

משפחה במצוקה

בעל מכור כפייתי להימורים. טופל לפני כמה שנים והשקט והשלווה חזרו למשפחה. עכשיו מסתבר שהחובות גרנדיוזים - מליונים מליונים. צובר רביות ענק של עשרות אלפי שקלים. עוד מסתבר שכל כסף שהגיע לידו (סכומי עתק) מאנשים שרצו לעזור לסילוק חובות מנושים אלימים, לא הגיע ליעדו אלא נפל בקופות ההימורים, הוא ממשיך להמר, עובד על כל סביבתו והאיומים מבעלי החוב מרצדים על ראשה של אשתו. לא מסכים בשום פנים ואופן לחזור לטיפול. מדובר על משפחה עם כמה ילדים. איך עוזרים להם? איום בגירושים למשל לא נראה לי שיעזור כי הוא יודע שאין לאשתו לאן ללכת, אין לה הורים שיוכלו לקלוט אותה. רבש"ע מה עושים?????????????????????????????

מה עושים עם משפחה במצוקה

שלום לדואגת, הדבר הראשון שאפשר לעשות עם אשה כזו ועם ילדים כאלה היא לשמוע אותם ממקום מאוד אוהד ולא שיפוטי ולחזק אותם בדיוק מן המקום הזה. אם את יכולה להפוך את החיים שלהם ליותר נעימים ויותר טובים בלי להפוך אותם למסכנים או לכאלה הראויים לרחמים מרובים, זהו בדיוק המתכון. בנוסף לכך, יש להפנות את האשה לייעוץ כדי לחשוב מה בדיוק אפשר לעשות כדי לפתור את הבעיה. אשמח לעזור במה שידרש, בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

אך יודעים אם זה זה

שלום רב לכם. זאת הפע הראשונה שאני אוזרת אומץ וכותבת לכם אני מרגישה שאני נמצאת בבעיה לא קטנה אני כותבת לכם כי אני רוצה המלצה מהצד הדתי ולא החילוני אני בחורה שחוזרת בתשובה מנסה עם הרבה יצר הרע ואני כרגע נמצאת בשלב של לפני הנישואים יש לי בן זוג שאני אוהבת נפרדנו מלא פעמים עכשיו החלטתנו להיות ביחד ההורים לא מרוצים מהעניין לי יש בפנים המון ספקות בקשר לקשר שלנו ולא בגלל שאני לא אוהבת בגלל שאני אף פעם לא יכולה להיות שמחה אני כבר המון שנים אבדתי את שמחת החיים שלי ואני נמצאת בדיכאונות שאני תמיד מנסה להסתיר והבן זוג שלי לא מבין אתי על מה אני מדברת למרות שאני מנסה להסביר. אני לא כ"כ יודעת מה עובר עליי רק שאני יודעת שעם הזמן אני מאבדת את עצמי (יש לציין שבן זוגי לא מאמין בפסיכולוגים ושנית אנחנו לא גרים בארץ) אני מרגישה שזה מפריע לי לקחת החלטות אני מאוד מעוניינת להקים בית ולהתחזק וללכת בדרכי הדת אבל יש לי הרגשה שכל מה שאני עושה בונה נהרס לי בן הידיים ואני תמיד מנסה לעשות החלטות נכונות ושאני עושה זנ נראה הכי נכון בסוף אני רואה שאני שוב טועה.אנחנו קבענו סוף סוף תאריך ומשום מה ני לא שמחה מבפנים .אני לא יודעת אם אני לא מאושרת בגללי כי אני לא יודעת מה זה להיות מאושרת או בגללו כי הוא לא גורם לי אושר.כרגע ביטלנו את החתונה כי ההורים קצת לא מרוצים מהעניין לא מהצד שלי ולא שלא שני ההורים שלנו חילוניים לא מרוצים גם מעניין זה. בקיצור האם הוא הזיווג שלי ?לאחר פרדות רבות וניסיון להמשיך הלאה לא היה לי את הכוח להיות בלעדיו.יש לציין שהוא בחור טוב קצת קשה ומאוד רציני לחיים ואני בחורה מאוד רגישהוזקוקה להמון צומת לב.אני מאוד הודה לכם אם תתנו לי עצה לפני שאני אעשה כל החלטה שאולי היא תגרום לי עוד סבל רב.תןדה רבה הילה

נישואין ושמחה

הילה שלום וברכה, נישואין הם מפגש בין שניים, בין הוא והיא שרוצים לבנות יחד אדם אחד שלם, אדם שעליו שורה שכינה. כדי להגיע למציאות של מפגש יש צורך שכל אחד מבני הזוג יהיה מוכן, עוד לפני הנישואין, למפגש שכזה, שהוא יהיה נכון לקבל את השני. מתוך מה שאת כותבת, נראה לי שיש בך עומס של רגשות המקשה עלייך לקבל את חתנך ומכאן יש קצת קושי. אני מבין שיש לך מצבי רוח משתנים וזה מקשה עלייך אך אל ייאוש - מי שמוחובר לבורא עולם אל לו להתייאש. אני מציע שתשלחי לי דוא"ל ונקבע זמן לשיחה דרך רשת האינטרנט (אני מנהל מפגשים גם בדרך זו בעזרת תוכנת skype). בהצלחה רבה והכל בשמחה מנחם מורדוף

מה לעשות

אני בא מבית של הורים מאד קשה. למרות כל הקשיים לא ניתקתי קשר מהואי גם לאחר נישואי למרות שגם אני וגם בעלי קיימנו קשר איתם של כבדהו וחשדהו.עכשיו יש איזה עניין משפטי שמחייב את אימי למלא את חלקה כלפי ילדיה והיא לא מוכנה.דבר זה גורם לנתק כמובן בין הילדים התובעים את חלקם ובין האמא.כאשר יש שיחות עם האם אז המסר הוא שהדרישה היא עוינת אותה למרות שהדברים נקבעו עם סכמתה ואפילו יש את חתימתה.כי היא חשבה שהיא תחתום כלפי חוץ ואנחנו הילדים לא נעיז להמרות את רצונה ,דבר שלא קורה בפועל. הקשר שלי איתה כבר לא נוחה ואני ממש מרגישה רע אחרי השיחות איתה.האם אני חייבת להישאר איתה שקשר בצורה כזו או האם אני יכולה לנתק כל עוד הקשר הינו כך? תודה על תשובה מהירה.

קשר עם הורים

נהוראי שלום וברכה, קראתי את הדברים שכתבת וירדתי לתוך עומקה של השאלה. אני מבין שאת באה מבית מורכב והדבר הזה השאיר לך מישקעים כאלה ואחרים בנפש. אני מבין שהקשר עם אמא קשה לך ומתיש אותך אך קשה לך גם לנתק אותו. יש כאן חסר ברגשות חיוביים וחמים של אמא כלפי בת, רגשות שאת כל כך צריכה בחיים שלך ואין לך. יש כאן רגשות קשים של יחס מצד האם שגורם לך להרגשות רעות. ויש כאן שאלות הלכתיות של מצוות כיבוד אם שצריך לדון גם בהם. הכיוון הכללי צריך להיות ניתוק כמעט מלא בינך לבין אמא עד כדי העמדת הדברים על דרישות ההלכה בעניין כיבוד אם. הנקודה היא שכדי שיהיה לך כך להבנות את הניתוק הזה ולהמשיך את החיים במרץ ובשמחה קדימה, יש צורך בלמידה ואימון של כלים רגשיים קודם לכן. אשמח לעזור לך בעניין. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף.

מה לעשות? לוותר?

שלום,אני יוצאת עם בחור קרוב לשנתיים. בסה"כ הכללי הקשר שלנו מאוד טוב,כייף לנו ביחד אנחנו משתדלים להבין אחת את השני.אבל,יש איזושהי בעיה "קטנה ,גדולה"(כל אחד יכול לראות את זה אחרת) אני לא רוצה לכתוב יותר מידי פרטים מזהים!אז ככה הבחור נוסע בלי רישיון,ההורים שלי מתנגדים(הם אהבו אותו,זאת רק הבעיה אם לא ממזמן....)אגב,אני בכוונה מפרטט כאן,הוא לא עשה איזוהי עברת תנועה,(מהירות רמזור אדום ,תאונה חס וחלילה וכו" הוא פשוט נסע ברכב שירד מהכביש וזה התגלגל ככה)אני לא יודעת מה לעשות עמדנו כבר להיפרד אבל הלב שלי אומר לי לא לוותר עליו(אולי ביגלל ששמעתי הרצאות ש מי מבטיח לי שיבוא לי בחור יותר טוב?!וחוץ מיזה אני יודעת כבר מזה בחורים!)הבחור טוען שהוא לא יכול להפסיק לנהוג כי זואת העבודה שלו.ובצדק!אם הוא היה יכול לצאת מיזה(פשוט אין לו כסף לכל זה)הוא עושה השתדלות לא ליסוע,אבל ליפעמים יש פיקשושים ומיזה ההורים שלי פוחדים הם אומרים לי, הוא בחור טוב וכו"אבל הם לא רוצים שח"ו....אני מבינה אותם גם אני לא שלמה עם ......!!! .מה אני יכולה לעשות?לוותר עליו?מקווה לקבל תשובה מהירה,תודה!

נהיגה ללא רישיון

ליאת שלום וברכה, קראתי את הדברים שכתבת ומאוד התחברתי, מצד אחד את מאוד מחוברת אליו ומצד שני הוא נוהג ללא רישיון. ליאת, נהיגה ללא רישיון היא עבירה על החוק שיש בה גם חוסר אחריות. השאלה שלי היא: האם מדובר כאן על מופע בודד - זו העבירה היחידה שלו על החוק וזה חוסר האחריות היחיד שלו או שיש כאן דפוס התנהגות קבוע שמקיף את כל האישיות שלו? מתוך השאלה הזו אפשר יהיה לבחון את הבחור בצורה קצת יותר רחבה. בנוסף לכך, את טוענת ש"אני יודעת כבר מזה בחורים", אשמח אם תוכלי לפרט קצת יותר. אשמח לעזור לך. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

מה לעשות...?לוותר?

שלום כבוד הרב! תודה רבה על התשובה. אז כן כמו שאמרת,אני יודעת שנהיגה ללא רישיון,היא עבירה על החוק"וביגלל זה ההורים שלי מתנגדים(לא יודעת מה לעשות...זה נוגד את הדיעה שלי,כי אני באה ממקום ששומרים על החוק ומשתדלים לא להסתבך)ניראה לי שהוא אחד שלא איכפת לו ,לא כי הוא לא רוצה,פשוט הוא לא יודע מה לעשות!!אני פוחדת וביגלל זה אני מעכבת!!אגב,התקשרתי לרב השבוע אבל,לא הצלחתי לדבר איתו

תשובה לליאת

ליאת שלופם וברכה, תתקשרי אלי לטלפון הסלולרי ותשאירי הודעה עם מספר טלפון וכך נוכל לדבר בהקדם. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

מה לעשות...?

בקשר לשאלה שהרב שאל:למה אני מתכוונת שאני אומרת,שאני יודעת מזה בחורים...יצאתי עם הרבה ואף אחד לא מצא חן בעיני,אם זה באופי באישיות שזה הכי חשוב,ואם זה ביופי.או שהיו בחורים שרצו את הקשר,אבל לא היו מספיק רציניים...ודרשו משהו אחר...למרות הכל הצלחתי לישמור על עצמי!!! ביגלל זה אני אומרת עד שהגיע לי בחור שמבין אותי מתחשב וכו" אני צריכה לוותר עליו ביגלל זה? הרי לכל אחד יש חיסרונות ואצלו...זה מתבטא בזה שאין לא רישיון והוא לא מתייחס לחוק!!תכלס,אני יודעת שזה מראה על חוסר אחריות מצידו.מקווה שהרב הבין אותי.תודה רבה!מחכה לתשובה!!!!!!

נהיגה ללא רישיון

שלום ליאת, אני מבין היטב את השאלה שלך. השאלה הגדולה היא האם חוסר האחריות מצדו מסתכם בנהיגה ללא רישיון (שהיא דבר חמור כשלעצמו) או שאפשר לראות את חוסר האחריות הזה גם במקומות אחרים באישיות שלו, האם זו בעיה מקומית או בעיה כללית? מה דעתך? מנחם מורדוף

שמירת נידה

שלום! לי ולבעלי קשה לשמור נידה זה מתבטא בזה שבזמן שאני נידה אנחנו נוגעים אחד בשני איך אפשר להתחזק בענין זה ( לבעלי יותר קשה והוא בדרך כלל שגורם לזה) מה אני צריכה לאמר לו? בצורה שיבין ולא יפגע

שמירת נידה

שלום וברכה, אתחיל מהסוף ואגיד שאם תדברי עם בעלך על התחושות שלך בעניין ועל רצונך להתחזק בשמירת נידה ולא תדברי על מה שהוא עושה (אפילו לא ברמז דק) השיחה שלכם תהפוך להיות יותר רגועה ומתוך כך אפשר יהיה גם להגיע למסקנות טובות. לגופו של עניין, אני מציע ללמוד את רוח ההלכה, להבין את הסיבות השונות לדיני ההרחקה ואת הטוב שבהם ובנוסף לכך ללמוד ולקנות כלים לתקשורת ריגשית לא מילולית. אשמח לעזור לכם. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

התגברות על פגם חיצוני

אני יוצא עם בחורה תקופה די רצינית והגעו לרמת פתיחות גבוה. באחד הפעמיםהיא אמרה לי שאני מאוד מוצא חן בעיניה אבל אבל יש לה עדיין בעיה עם איזה שהוא פגם חיצוני אצלי (שאין לי מה לעשות בנידון) שגורם לה רגשי דחייה ממני היא רוצה להמשיך ומקוה שהיא תתגבר על זה אבל עדיין יש לה חשש שאם היא תדחיק את זה זה יפרוץ מחדש מתישהו אחרי החתונה (יש לציין שאני אף פעם לא תפשתי את זה כפגם רציני ,אבל אני מבין שזה ענין סובקטיבי) כמובן שאחרי זה חלה נסיגה ביחסים בינינו מה אני יכול לעשות בענין? לנסות יותר להסתיר(לא תמיד אפשרי)? לדבר על זה יותר? לא להזכיר? איך אני כן יכול לעזור לה להתגבר על זה?(חשוב לי הקשר הזה) תודה

התמודדות עם פגם בשידוכים

שלום וברכה, אני מבין שאתם נימצאים בתהליך של בניית קשר לקראת נישואין, יש בינכם פתיחות והיא גם אמרה שאתה מוצא חן בעניה רק שיש כאן פגם חיצוני אסטטי שמפריע לה. למעשה, בעיות מן הסוג הזה חוזרות ונשנות אצל זוגות רבים הנמצאים בקשר דומה כך שלא מדובר כאן בבעיה נדירה. הנקודה הבעייתית היא שהדבר הזה הביא להתדרדרות בקשר שלכם. מה שצריך לעשות ברגע זה הוא להפסיק להסתובב סחור סחור ולגשת לשיחה רצינית, שכלית ביסודה, שתמקד את הבעיה - הבעיה היא רק במראה החיצוני, לא בטיב הקשר שלכם אלא שהמראה החיצוני משפיע על בניית הקשר. ומתוך כך יש לברר שזו הבעיה היחידה שמפריעה לה ולשאול את השאלות: 1. עד כמה זה מפריע (קצת, הרבה, מאוד ...). 2. האם זה משהו שיכול להשתנות, לדעתה, ככל שההערכה שלה לך תגבר? 3. האם לא מדובר במשהו שמאוד בולט עכשיו כשיש ביניכם רק קשר של דיבור ו"יבלע" אחר כך כשבע"ה יהיה קשר מלא בקדושה ובטהרה? 4. האם, בחשבון משוקלל, לא כדאי לה להתחבר למרות הפגם מאחר והיופי שהיא רואה באישיות גדול יותר? בירור מן הסוג הזה יכול לשים את הדברים במקום ולעזור לכם להחליט לאן ואיך להמשיך. בכל מקרה, אל תפגע מן ה"חפירה" הזו בתוך הדברים, זה קשור לתהליך החיבור שלה לקשר שנוצר כאן ואין לזה שום קשר למה או למי שאתה. בהצלחה רבה, אשמח לעזור ככל שידרש, מנחם מורדוף.

שנה ראשונה

שלום רב, פנתה אלי כלה חוזרת בתשובה,בבקשה לקבל ממני הדרכה לקראת השנה הראשונה רציתי לשאול האם יש צורך לתת את ההדרכה לשני בני הזוג או שניתן לתת זאת רק לכלה(יש לציין שהכלה מעדיפה שזאת תהיה הדרכה פרטנית)דבר נוסף רציתי לדעת על איזה נקודות להתמקד ווהאם ניתן לעשות זאת בפגישה בודדת היות שגם אני וגם הכלה מוגבלות בזמן. אשמח לדעת גם על ספרות טובה בנושא זה . בברכה התלמידה

הדרכה לשנה ראשונה

שלום וברכה, הכלה המדוברת רוצה לקבל את ההדרכה אצלך ובאופן פרטני, כך היא אומרת ויש לכבד את רצונה. אני מבין שגם את וגם הכלה מוגבלות בזמן ומתוך כך כדאי לקבוע את הפגישות מראש כדי שיהיה נח לשתיכן ולקבוע פגישות קצרות יחסית כדי שלא יהיה לכן קשה להפגש. בפגישות עצמן אין לדבר על הלכות או על הליכות (דברים שהם חשובים בזכות עצמם ואפשר למצוא להם זמן אחר או מדריכה אחרת), אלא לדבר על המעבר מחיי רווקות לנישואין, ללוות את הכלה - את התחושות וההרגשות שלה בצעדים הראשונים שלה כאשה דתיה נשואה - ולתת ליגיטימציה לתחושות, למחשבות ולרגשות שלה ולהדריך אותה מתוך המקום הזה כיצד לקבל את עצמה מחדש בשמחה. אשמח לעזור לך, בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

הכוונה בזוגיות

שמי ציפורה שרה בת חסיבה וגרושי מסעוד פרוספר בן מסעודה. אנחנו גרושים כבר שנתיים ולאחרונה הרגשנו חיבור נפשי וצורך לנסות לבנות את הבית מחדש, העבר שלנו מלא אכזבות ובעיות. פרוספר עישן ושתה אלכוהול בשנים קודמות אף היתה אלימות במשפחה.היום הוא לא שותה ומנסה להפסיק לעשן, הוא מאוד רוצה לחזור לבנות את המשפחה (מבטיח להשתנות ואני כבר רואה המון שינוי מצידו)וגם אני אך זה מורכב מאוד. המשפחה שלי לא אוהבים אותו וכועסים עליו מאוד. ביישוב שבו אני גרה רואים אותו כדמות שלילית.. ולי קשה להבין ולקבל איך בדיוק אם וכן נחליט להקים את הבית מחדש נצליח. אני מבולבלת ומנסה כבר הרבה זמן למצוא רב כלשהו שיכוון אותי ולא מצליחה. שלחתי מכתב לרב מרדכי אליהו לפני חודש כל התשובות הגיעו ושלי לא! כאילו מעם ה'. אל הרב יורם אברג'ל ניסיתי כמה פעמים לשלוח פקס ולא הצלחתי. לא רוצה ללכת ליועצי נישואין שגובים המון כסף שאין לי בכלל ובסוף הם אומרים שהם לא יודעים באמת אם אנחנו מתאימים. רוצה תשובה מצד קדושה לא טומאה. רוצה לדעת אם אנחנו מתאימים ואם יש סיכוי ביננו. יש לנו 3 ילדים שרואים אותנו יחד ואור בעיניהם ואני חוששת לאכזב אותם לכן אני רוצה תשובה והכוונה לפני שאעשה צעד דרסטי לגבי פרוספר. תודה מראש: ציפורה. 050/7189666 אשמח לתשובה גם בפל'.

בנייה מחודשת של בית

ציפורה שלום וברכה, השאלה היא לא האם אתם מתאימים אלא האם אפשר לבנות את הבית מחדש, האם אתם מסוגלים לשנות את ההרגלים הרעים שבגללם הבית נפל בזמנו. אשמח לפגוש כל אחד מכם בנפרד כדי לבדוק את העניין ומתוך כך גם להוביל את הדברים הלאה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

בעלי לא רוצה שיעזרו לי

שלום יש לי בעיה קצת מוזרה אני נשואה 10 שנים + 3 ילדים כעת אני בסוף הריון בעלי מאד לא מרוצה שעוזרים לי. יש לי עוזרת פעם בשבוע שאימי מממנת לי והוא תמיד לועג לי שאני לא עושה כלום בבית. יש לי בחורה שכנה שבאה לעזור לי עם הילדים בהתנדבות וזה מכעיס אותו.יש לציין שכל זה קורה בד"כ כשהוא לא בבית. הוא הכי מרוצה כשהוא רואה אותי עובדת בעבודות הבית. זה ממש גורם לו אושר והיא מסוגל לחבק אותי בהתרגשות. השבוע אחותי הציעה לי לבשל עבורי את השבת. חשבתי שהוא ישמח כי זה גם חיסכון בכסף. במקום זה הוא כעס ואמר "מה ישאר לך לעשות?" יש לציין שהבית תמיד נקי ואני מכינה אוכל ומטפלת בילדים היטב - גם לדעתו שאלתי - מנין יכולה לנבוע הגישה הזו? האם עלי לשים לב אליה ולהמנע מעזרה מבחוץ בגלל שזה מרגיז אותו?

בעלי לא רוצה שיעזרו לי?

שלום מיכל, אכן, יכול להיות שבעלך לא רוצה שיעזרו לך, הוא רוצה שתעשי את כל העבודה לבד ושזה יגרום לך סבל. יכול להיות שזו התמונה, אך אם זה אכן כך, אנחנו נראה את ההתנהגות הזו לא רק במה שקשור לעבודות הבית אלא גם בתחומים נוספים - במצב כזה הבעיה לא מתחילה בעבודות הבית, היא רק מתבטאת שם, כך שאפשר להרגיש את זה באווירה שבין איש לאשתו. אפשרות שניה היא שהקשר בינכם טוב ובריא ומדובר כאן במשהו מקומי, איזו תמונה או דימוי לא טוב שקופץ לו לעיניים כשהוא רואה אותך יושבת ומישהו אחר עושה את עבודות הבית במקומך. אם אנחנו אכן מדברים על האפשרות השניה, אני מניח שבשיחה טובה בינך לבין בעלך תוכלו לגלות מה כל כך מרגיז את בעלך בתמונה הזו ולטפל בבעיה. אשמח לעזור לכם. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

סלידה

נפגשתי עם מס' בחורים, מה שקורה לי (כמעט תמיד) אחרי פגישות איתם, אני לא יכולה להזכר בהם, כשאני משחזרת את הפגישה אני מרגישה דחיה מהבחור. מדוע זה קורה?

סלידה מבחורים בתהליך שידוכים

נעה שלום, אני מבין שאת נמצאת במצב לא נעים, את משתדלת, יוצאת עם בחורים ומשתדלת אבל יש איזה שהוא מתח רגשי שלא נותן לך להתקדם. המתח הרגשי הזה לא קשור לבחור כזה או אחר אלא לבחורים כולם. יש צורך לאתר את מקורות המתח ולשחרר אותם. אשמח לעזור לך. בהצלחה רבה מנחם מורדוף

זלזול

שלום רב, ורוב תודות לכולכם/ן על האפשרות לשאול, יישר כח! אני בת 20(עוד כמה שבועות 21), הבחורים שמציעים לי הם בסביבות הגילאים 21-24 , בפגישות איתם אני תמיד מרגישה יותר בוגרת מהם, הם לרוב קצת ילדותיים, וזוהי אחת הסיבות העיקריות שהורדתי בחור. בצדק?

בחורים ילדותיים

נעה שלום, האם זה שדחית בחור בגלל שהוא ילדותי זה צודק? התשובה היא כן אבל באותה מידה גם לא או במילים אחרות, אני לא יודע שכן, ילדותיות היא דבר אחד מתוך מכלול שלם של דברים שצריך לחבר יחד, יש כאן כמה וכמה דברים שמצטרפים יחד לפזל גדול שמתוכו צפה ועולה ההחלטה. מה דעתך? מנחם מורדוף

חוסר רגישות ואו אינטמיות ואו נשיות.

אנו נשואים כ4 שנים נשואים שניים ,ושנינו חוזרים בתשובה חרדים מאוד : יש לי בעיה קשה ,אני אומר לי כי אשתי שתחיה אינה מרגישה כל כך בבעיה אלא רק בתגובותי בשל תסכולי הרב המתבטא לצערי בכעס כלפיה ואף כלפי הילדים .. יש בנינו פער השכלתי מנטלי ריגשי גדול נראה לי שאשתי לא מבינה אותי כלל כאשר אני מדבר עימה על אינטמיות ריגשית בין בני הזוג ושהנשואים זה לא רק שותפות תכנית מה לקנות לשפץ לאכול לשתות ללמוד וכו.. מאוד חסר לי קשר אמיתי איתה להגיע לאיחוד וכך גם מצוות עונה מצערת אותי מאוד שכן זה לא איחוד ואהבה אלא תכני וקר ומנוכר כמו עוד מטלה או ח"ו מצוות אנשים מלומדה היא לא רוצה כלום ולא עושה כלום (בזמן המצווה) ומחכה רק שתיגמר ושנלך לישון ולא רומזת לכך כלל(למרות שלעולם לא מתנגדת מוצאת תירוצים שונים והמצאות להתחמקות ואני מסכים כמובן אך מרגיש דחוי ומבוזה).. אני שוב מדגיש שאני יודע בוודאות שאשתי לא מבינה אותי כלל על מה אני מדבר היא אינה יודעת אינטמיות מה היא ולמרות שניסיתי להסביר בדרכי נועם ולצערי גם שלא בדרכי נועם היא לא מבינה , הסברתי שזה מאוד חשוב וחז"ל הדגישו זואת רבות שלא תתגנה בעיניי והיא לא מרחיקה התנהגויות הנהגות כאלה למרות שדורשת ממני ואני מאוד משתדל לרצותה שהרי טבעי שאדם לא ירצה להתגנות על הזולת וודאי על אישתו כגופו. אני מבקש שתתלבש יפה שאנו יחד אך נדיר שהיא עושה מבוקשי זה ואפילו בשבתות או חזרה מן המקווה לובשת סמרטוטים ואו בגדים של סבתות ואנו עדיין לא סבתות.. קשה לי מאוד ואני מתדרדר( עד לגלישה באינטרנט-במקום ללמוד גמרא-שאני אברך).. סליחה על אורך השאלה אך האם ישנה מדריכה שיכולה ללמד את אשתי כיצד ליהיות נשית ומקרבת וכיצד עליה לנהוג ולהנות מהקשר בינינו וכו כפי שמשתמע מדבריי ?? אשתי מאוד מקבלת תוכחה אך רק מסמכות חיצונית ממני לא מקבלת כלום.. בהדרכת כלות אמרו לה (לא יודע מה המקור שלהם )שלגבר יחסים זה כמו עשיית צרכים שזה רק צורך גופני ולצערי לעיתים במחילה מכבודכם אני מרגיש שבמקום קודש הקודשים אני נמצא ח"ו בב"הכ .. המצב שלנו קשה מריבות מתיחות וכו גם כך מאוד קשה לנו להיטהר (הרבה כתמים)לעיתים אף חודש וגם אז רק טהורים לימים ספורים דבר שמוסיף דלק למדורה.אנא עיזרו לנו להציל את ביתנו ויהי שכרכם שלם מאת הד" יתברך... תודה

הבעת רגשות בנישואין

ירחמיאל שלום וברכה אני קורא על הצורך שלך ברגשות אינטימיים, על הקושי הקיים בינך לבין רעיתך ועל הבריחה שלך לאינטרנט בעקבות כך ואני כואבג ומבין את כאבך. הבעיה שאתה מעלה היא בעיה כפולה - הבעת רגשות של כל אחד מבני הזוג ואיזון בצרכים הרגשיים בין בני הזוג. לפעמים שינויים דרמתיים שאדם עובר בחייו (חזרה בתשובה, נישואין, גירושין, לידת ילדים ועוד) משפיעים על עולם הרגש ומעצבים אותו ולפעמים מערכות יחסים כאלה ואחרות משפיעות על עולם הרגשות ומעצבות אותו. יצא לי לעבוד עם זוגות רבים הנמצאים במצב דומה למצב שלכם ומתוך כך אני יכול להמליץ לך לא לשלוח את אשתך למדריכה כזו או אחרת אלא לפנות לטיפול המשלב בתוכו שלוש פונקציות: טיפול רגשי לבעל, טיפול רגשי לאשה והנחייה מערכתית בנישואין (כמובן, חשוב מאוד ששלושת הטיפולים הללו יערכו בתיאום מלא). אשמח להדריך אותך בהמשך הדרך העולה. בהצלחה רבה מנחם מורדוף

זקוקה לעזרה והכוונה

שלום רב אנחנו נשואים טריים, חצי שנה, וביחד חיים כבר 7 שנים. יש ביננו פערים בדרך השקפה (אולי אמונה) שלעיתים היא כמכשול בקבלת החלטה. הוא מגיע ממשפחה חד הורית ממוצא מזרחי. אביו נפטר כשהיה ילד ומאז קיבל עליו את תפקיד ראש המשפחה . אני בכורה למשפחה מסורתית. לרוב הקושי שלנו להגיע להסכמה /פשרה נובע סביב העבר הזה. כעת עומדים חיי הנשואין במבחן היות והוא רוצה לגור בבית אביו ואני לא יכולה לחשוב על כך. חשוב לי לציין כי הויכוח הזה היה בעבר וקיבלנו ייעוץ והכוונה טרם נישיאינו ובזמנו היה נראה כי הדברים מסתדרים ומגיעים למודעות והבנה שעלינו לייצר זוגיות משלנו ולבנות חיים נפרדים מבית ההורים. אך כעת הפעולה שלו מונחת מתוך הרגש (שמאוד מובן לי) ואני מתקשה להסביר בפניו למה איני יכולה לגור שם כדרך קבע מתוך האמונה כי איני יכולה לגור בבית שאוצר בתוכו את זכרונות העבר ובעיקר טעון ברגשות שלילים של עצב וכן לעולם לא יהיה הבית בו ארגיש נוח שזה המקום שלי. איני יכולה לתמוך בו לחיות או להחיות את העבר התחושה שלי שהוא לא רואה אותי כשווה ועלי לקבל את ההחלטה ולא נתגרש. אני אוהבת אותו בכל ליבי אך אינני יודעת מה עליי לעשות? אודה מקרב לב לעזרה

מה בין ייעוץ לפני נישואין לייעוץ בנישואין

טי שלום וברכה, אכן, הכנתם את עצמכם מראש לחיי הנישואין ולכאורה פתרתם את הקונפליקט העתידי אך בשעת מעשה, לאחר החתונה הדברים לא כל כך מסתדרים. זה ממש כך. לפני החתונה הדיוןהיה שכלי וקל יותר היה להגיע לפתרון, היום, בזמן אמת הצטרף גם הרגש וזה קצת מקשה על הביצוע. זה מאוד נורמאלי שכך יקרה. אני מציע לכם לפנות שוב לייעוץ וללמוד כיצד להתאים את הפתרון השכלי, שהוא מאוד נכון, לחיים עם כל העוצמות שלהם. אשמח לעזור לכם בעניין. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

נידה

לתשומת לב: בשל אופי האתר השאלה עברה עריכה משמעותית ע"י מנהל הפורום תוך שמירה על תוכנה המהותי של השאלה ןעל סגנונה. שלום רב, תודה מראש על תשומת הלב, אני נשואה 9 שנים +2 ילדים, בשנה האחרונה התחזקתי באמונה,קוראת תהילים שנים, מדליקה נרות, וגם בחודשים האחרונים הצלחתי לגרום לבעלי לעשות קידוש כל שישי, יש לציין שהוא לא מחוזק בכלל רק אני, כי אם זה היה תלוי בי זה היה אחרת, העניין הוא כזה: בכל מה שקשור לשמירת טהרת המשפחה בעלי ממש לא בעניין ולכן לא רוצה לשמור אך בכל זאת הוא מכבד אותי ואנחנו שומרים. לאחרונה קרה שהימים האסורים התארכו לכשלשה עשר ימים בשל כתמים קטנים ובעלי לחץ עלי ונתן לי להרגיש שאני לא רוצה אותו ושאני קרה כלפיו וכשראיתי שבקושי רואים את הכתמים וחשבתי שאין לי עוד כתמים בסופו של דבר נכנעתי לו אך למחרת היה לי שוב כתם ועכשיו אני כולי מפוחדת מהדינים שזה לא יצור, מה עושים? אני לבד במערכה הוא לא מבין אותי באיזה סרטים אני עם העניין הזה, ועכשיו אני מרגישה כל כך רע בגלל שאני מודעת לכללים, אבל אין לי פרטנר שיבין. תודה על התשובה...

חידוש אישי והתחדשות זוגית

שלום וברכה, למעשה, את מתארת שני תהליכים המתרחשים בביתכם: התהליך שלך, תהליך של התחזקות בתשובה, והתהליך שלכם, התהליך הזוגי אותו אתם עוברים. שני התהליכים הללו שלובים זה בזה ומניעים זה את זה. תהליך של חתחזקות בתשובה הוא תהליך מורכב ויש בו כללים ופרטים, אמונה ומעשה, הליכות והלכות. מדובר על תהליך משמעותי בחייו של אדם וכדרכם של תהליכים משמעותיים אל לך לעשות אותו לבד. אנא פני לרב שמתאים להשקפת עולמך, חשוב מאוד שיהיה זה רב שעוסק בפסיקת הלכות (רב שכונה או רב עיר, למשל), הציגי את עצמך ואת הבית שלך ובקשי ממנו שידריך אותך מה לקיים ואיך לקיים. בקשי ממנו גם שיפנה אותך למדריכה מוסמכת לטהרת המשפחה הנאמנת עליו כדי שתדריך אותך בתחום המיוחד הזה של טהרת המשפחה. חשוב מאוד להדגיש שאת חייבת לשנן לעצמך שוב ושוב את המשפט הבא: "קיום מצוות והתחזקות בתשובה הם תהליכים המצריכים יידע הלכתי רב, עלי לעשות בדיוק מה שהרב אומר לי לעשות, גם אם אני לא מבינה, ולשאול בכל דבר", בדרך כזו תוכלי להתקדם ולעלות במעלות התורה. בנוסף, יש להתבונן על הזוגיות שלכם, את מתארת בעל שמכבד אותך ואת דרכך אך קשה לו והוא מרגיש שאת מרוחקת ממנו. את גם מתארת פחד וחרדה. השילוב הזה של הרגשות: פחד חרדה, תחושת ריחוק ותחושת אשם יכולים לחבל בתהליך הזוגיות ואף, חלילה, להרוס אותו. כדי שהתהליך יצליח יש צורך לחבר את האמת שאת מצאת לשלום, "האמת והשלום אהבו", עלייך לחבר את בעלך לשיח הזוגי ולנהל איתו דיון אמיתי המבוסס על הבנה גם אם אין בו הסכמה. לסיום, יכול להיות אולי שהכתמים הללו שאת מתארת קשורים, בדרך כזו או אחרת, ללחץ והמתח בו אתם נמצאים כך שאפשר לטפל בדברים הללו יחד. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

אי הסכמה וחוסר כבוד

בן זוגי בשעת כעס אינו מכבד אותי ומדבר איך שבא לו. בכל הדמנות אנחנו מדברים הרבה וחוזר שוב על אותן טעויות. יש ביניינו הרבה חילוקי דיעות , למשל: איני מוכנה שההורים שלו ידעו הכל ויתערבו בקשר, דיברנו על כך ושום דבר לא עוזר, מה שכן הוא טוען כי משפחתו יותר פתוחה מאשר שלי ומדבר איתם על הכל. כמה שמדברים לא עוזר מה אפשר לעשות?

זוגיות וכעסים

שלום וברכה, בסיפור, כמו שאת מספרת אותו, ישנן שתי בעיות: בעיית זוגיות - כללים לניהול זוגיות, מה נחשב פריצת גבולות ומה לא, מה "מותר" לספר להורים ומה לא, כיצד מנהלים דיון ענייני בלי להיגרר לוויכוח וכיצד פותרים קונפליקטים. בעיית ניהול כעסים - כיצד הוא או היא מגיבים בשעת לחץ, כעס או מריבה. למעשה, על החלק הזוגי אתם צריכים לקחת אחריות משותפת ועל ניהול הכעסים אתם צריכים לקחת אחריות אישית, כל אחד על החלק שלו. חשוב לזכור שזוגיות טובה איננה בהכרח תמימות דעים בכל דבר, מותר לחלוק מותר להגיד דעה אחרת, השאלה היא כיצד מנהלים את הדיון ואיך כל אחד מתנהג כאשר דעתו אינה מתקבלת על הצד השני בהצלחה רבה מנחם מורדוף

אובדת עצות חלק ב'

אני אנסה לענות בכלליות לכל השאלות ששאלתם. שאלת אם משהו דחף אותי באזיקים מתחת לחופה. נכון, שזה נשמע מאוד לא מציאותי, אך אפשר לאמר שכן. לאחר ברכות ולחצים בלתי פוסקים ואמירות כמו: אני אפספס את הזיווג שלי, לא לדאוג לאחר החתונה הכל יבוא תקשורת, אהבה וכו'. (יש לציין שיצאנו כמעט שנה, והרגשתי זאת תמיד בכיתי כל השנה הזאת אפילו לפני חתונה. אך תמיד היה עידוד שאחרי חתונה הכל יסתדר וביטחון בה') היום אני רואה שזו טעות גדולה. אנחנו שני זרים מעולמות שונים מאוד בתוך בית אחד. אתם צודקים באמירותכם שאני צריכה לספר לו את ידיעותי ולשתף אותו. וזה מה שאני עושה כל השנים. אך יש לי תחושה שאני מכריחה אותו להקשיב לי ושיגיב ויביע את דעתו. (אני מאוכזבת מהתגובות שלו ומהאמירות שלו, אם בכלל.). אני יכולה להתלהב, לשחק עם הילדים, לצחוק ולשוחח בחברה עם אחרים, אך כשאני רואה את תגובתו אני נשברת. נמצא לידינו ולא איתנו. אין לנו כלל שפה משותפת בכל נושא, לא רק ברמה האינטלקטואלית. השיחות אינן זורמות, לא נהנים ביחד. (אפילו לצחוק ביחד אי אפשר) הרצון שלי תמיד היה להעריץ ולהעריך את בעלי ואני זקוקה לזה כמו אוויר לנשימה, להרגיש גב וחוזק. אך גם מבחינת האישיות שלו איני מעריכה אותו. אנשים בחוץ מעריכים אותו בזכות עבודתו: זריזות, יושר, ירא שמיים, עוזר, מסור. גם אני מעריכה זאת כל אלה הם טובים לקיים שגרת חיים בסיסית אך אין מעבר לזה, חבר לחיים. לגבי פער אינלקטואל , אני מכירה המון זוגות שיש פער ביניהם, לפי דעתי כשהגבר אינטלקטואל זה בריא, כשזה הפוך זה מאוד קשה. לרב שימחוני היקר, הסיפור על שינוי חייך מדהים ומרגש. אני בטוחה שכל השנים לפני השינוי היתה לך זיקה או תכונות מתאימות לעיסוק שלך כיום (אפילו תכונות פשוטות כגון: דיבור, הקשבה ועוד.) ז"א זה היה טמון בך ובמשך השנים הוצאת זאת לפועל. אך האם אפשר לעשות שינוי, ליצור תקשורת הערכה ואהבה שלא היה כלל מאז ומתמיד. בכנות, האם אתם מכירים זוגות שהצליחו לעשות זאת?

יגעת ומצאת - תאמין

איילת שלום וברכה, אני מבין שלא קל לך בנישואין שלך. אדם שלא קל לו בנישואין, יכול להתגרש. האם חשבת פעם להתגרש? האם חשבת על ההשלכות של הגירושין? האם חשבת על הסיכוי שלך לפרוח ולצמוח? צריך לשבת ולחשוב על הדברים ברצינות. אם הבירור הזה לוקח אותך למקום של התנתקות מבעלך יש ללכת בדרך הזו כדי שלפחות הילדים לא יגדלו בתוך מקום של קושי ומלחמת השרדות. אבל אם הבירור הזה לא לוקח אותך למקום של התנתקות, יש לשבת ולחשוב ברצינות רבה למה הקב"ה שם אותך בתוך הקשר הלא מאוזן הזה. מה זה תורם לך? מה זה תורם לאישיות שלך? במה זה מקדם אותך? זו דרך חשיבה לא פשוטה ולא קלה אך התשובות לשאלות אלו יהוו את קווי המתאר לבניין הבית שלכם. בהצלחה רבה מנחם מורדוף

איך יודעים מה נכון?

כולם ענו תשובות מאד יפות וכפי שרמז מר וינברג גבריאל גם די "מתחמקות". אני מבינה את הקושי לענות על שאלתי וכי שאלתי היא די כללית ואין לאף אחד מכם רקע על מה קורה במשפחתי. לא הלכנו לייעוץ, אך אני מבחינתי מנסה כבר בערך שנתיים אם לא יותר, להבין, לתמוך, להבליג, ובעיקר המון להתפלל כי יום יבוא והמצב יחזור להיות נורמלי. הילדים שלי הם תאומים בני כמעט 10, האם אני יכולה לשאול אותם מה יהיה להם טוב יותר? ברור שטוב יותר עם אבא (למרות שכשהם נפגעים ממנו הם מאד כועסים עליו וממורמרים ולולא ה"לדון לכף זכות" שלי עליו בפניהם, לא יודעת אם הם היו מתייחסים אליו בכלל). ברור שיש רגעים נעימים אך אפשר לספור אותם באצבעות. אני רוצה לדעת שלא יגרם להם נזק נפשי עתידי, וכשהם יהיו הורים בע"ה לא ינהגו כמוהו. יש דרך כזו? אין ספק שהכי טוב היה להישאר ביחד וקשה לי מאד לראות את עצמי בתא משפחתי מצומצם בלעדיו. אני מודעת לקשיים של להיות אם חד הורית, ולכן, שאלתי מה עדיף? הקשיים של להיות אם חד הורית או הקשיים שלחיות ביחד ולהמשיך לשדר כאילו הכל בסדר (למרות שלילדים יש חושים מאד חדים). אני יודעת שהנושא מאד מורכב וקשה לענות דרך האינטרנט, אבל כנראה שהייתי צריכה לפרוק מעל ליבי ועניין אותי לדעת מה חושבים המומחים. אולי לקבל איזה שהוא כיוון מחשבה בכל זאת... דרך אגב, אולי זה יקל עליכם לענות תשובות. כשבעלי היה 3 שבועות בחו"ל, זאת היתה התקופה הכי יפה בחיינו. לא היינו במתחים, לא היינו בחרדות, ופשוט נהנינו להיות ביחד. עד כדי כך, שלא מזמן הייתי באסיפת הורים והמורה של הילד שאל אם יש שינוי בבית וסיפרתי לו את המצב, הוא אמר " אבל כשהבעל היה בחו"ל הילד ממש פרח". אז אמרתי לו בלב כואב מאד "כן, כי אז היתה לו אמא. אמא רגועה, ללא מתחים, ללא חרדות וללא פחדים"... האם זה היה כך כי זאת היתה תקופה מוגבלת? או פשוט כי זה הכי טוב עבורנו??? וזה מחזיר אותנו לשאלה "מה הנכון"?

לברר מה נכון

איריס שלום וברכה, את שואלת שאלה כואבת. כדי לענות על שאלתך יש צורך לעשות סדר בדברים ולהבין מה בדיוק קורה אצלכם בבית. יש צורך להגדיר את הבעיות ולהניח אותן על השולחן, יש צורך לבודד את רכיבי השחיקה הנפשית ולתת לה מענה, יש לבדוק האם הבעיות שאיתן אתם מתמודדים ברות פתרון או שמא לא. לאחר כל זאת אפשר יהיה לגשת ולענות לשאלה שלך. מדובר על תהליך הערכה שבא לבדוק מה מחזיק את הזוגיות, מה מזיק לה ומה אפשר לשפר ולשקם. לצערי, כתיבה בפורום או דיבור עם אנשים כאלה ואחרים לא תעזור ולא תקדם אותך בדרך לסיום הבירור. יש צורך באבחון מקצועי ואת מוזמנת להרים את הכפפה ולגשת לבצע אותו. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

מתוסכלת

שלום! אני בת 23 נשואה כבר 4 שנים +תאומות בנות 3 וחצי אני גרה כבר 4 שנים דלת ליד ההורים של בעלי (מיכיוון שהם קנו לו את הדירה הזאת כשהיתחתנו, והיא רשומה על שמם ועכשיו הם לא יכולים להביא לנו לימכור אותה בגלל בעיות כספיות שיש להם). בשנתיים הראשונות אני ממש ניסתי להיסתדר איתם למרות שזה לא היה לי הכי קל.. מכיוון שהם עדה מאוד קשה והחמה כל הזמן נכנסת לי לבית ובודקת מה לא מסודר כמו שצריך, וכל הזמן ניכנסת לנו לחיים אם היא רואה אותי נחה איזה חצי שעה היא משתגעת גם בגידול הילדים הם תמיד הפריעו לי כשאני הייתי אוסרת על הבנות משהוא והם היו שומעים אותן בוכות הם ישר היו מגיעים ומביאים להם ממתק ואומרים אמא פויה(או משהוא כזה..) ובגלל שאנחנו דלת מול דלת בעלי והבנות נמצאים שם הרבה והבנו שומעות כל הזמן צעקות ומריבות שיש שם בקיצור בשנתיים האחרונות כבר ממש קשה לי אני כבר לא יכולה ליצחוק איתם או אפילו להיסתכל עליהם ואני גם מגיבה בהתאם (אני משדרת עצבים ואני עונה להם הרבה פעמים בכעם) למרות שאני בחורה מאוד עדינה וביישנית.. ויש לי עם זה הרבה מריבות עם בעלי שרוצה שאני אתנהג טוב עם ההורים שלו אבל לא מבין את המצוקה שלי. וכשאני מדברת איתו על לעבור דירה הוא כל הזמן מורח אותי חודש הבא, חודש הבא בינתיים אני תקועה שם 4 שנים ואם אני מזכירה לו את זה הוא אומר שאני שונאת את ההורים שלו. בקיצור אני כבר ל יודעת מה לעשות אשמח לתשובה.

מציאות מוחלטת או משתנה

שני שלום וברכה, קראתי את הדברים שכתבת ואני מבין את הכאב ואת הקושי בו את נמצאת. הבעיה היא שהדרך בה את מציגה את הדברים, הדרך בה את רואה את ההתרחשויות, היא המזמינה את המצב הזה כך שבמובן מסויים את יוצרת את המציאות מצד אחד וחווה אותה מצד שני. הדברים שאני כותב קשים ואולי אף לא מובנים. אנסה להבהיר אותם: את תולה את צורת ההתנהגות של הורי בעלך בעדה שלהם, "... מכיוון שהם עדה מאוד קשה ...", מאחר והעדה משפיעה בצורה מוחלטת על ההתנהגות הרי שאי אפשר לשנות אותה. את תולה את ההתערבות של הורי בעלך בחייך בזה שהם גרים בקירבת מקום, "... אני גרה כבר 4 שנים דלת ליד ההורים של בעלי ..." ואת אף מסבירה שאין לכם שום אפשרות לעבור משם. אכן, השמים סוגרים עליך מכל צד, אין לך לאן לברוח ואת נכנסת לתוך עצמך כעוסה ומסתגרת, "... כבר ממש קשה לי אני כבר לא יכולה ליצחוק איתם או אפילו להיסתכל עליהם ואני גם מגיבה בהתאם (אני משדרת עצבים ואני עונה להם הרבה פעמים בכעם) למרות שאני בחורה מאוד עדינה וביישנית.. ". שני, יש לי שתי בשורות בשבילך - אחת טובה ואחת רעה: הבשורה הרעה היא שהמצב האישי שלך הולך ומסתבך. הבשורה הטובה היא שאפשר לשנות את המיקוד של הנושא עליו אנו דנים ולהביא לפריצת דרך. עכשיו אציג את הדברים שכתבת קצת אחרת: את בת 23 עדינה ובישנית נשואה מזה 4 שנים ויש לך ב"ה תאומות בנות שלוש וחצי. אני מנסה להעביר לעצמי את הנתונים הללו בראש ומנסה לחשוב מה זה אומר עברו שני, בת ה - 19 להתחתן, להרות, להיות בהיריון עם תאומות, ללדת אותן, לגדל אותן ועוד כמה דברים תוך שנה אחת. מצד אחד אני אשאל שאלה שהתשובות עליה יציגו את נקודות החוזק שלך: איך עשית את זה? איזה משאבים פנימיים ניצלת לטובת העניין? מצד שני אני אשאל שאלות על המחירים ששילמת: איך הצלחתם לבנות זוגיות עם כל התהליך הזה? איך הצלחתם לבנות אינטימיות רגשית? איך הצלחתם לקיים את מאמר הכתוב "על כן יעזוב"? נראה לי שברכת ה' עליכם בתחום הרחבת המשפחה יצרה אצלכם קצת קושי בבניין הזוגיות. הבעיה היא שכאשר בני הזוג לא מצליחים לבנות זוגיות בצורה טובה וחזקה הם נופלים לתוך ההורות ומכאן הדרך למצב בו אתם נמצאים היום די ברורה. שני, אני מבין את המצב בו אתם נמצאים אך אני לא מוכן לקבל אותו כמוצא היחיד מכל הקושי שיש לך בחיים, כעס וסגירות הן התגובות הפשוטות והמקובלות למציאות בה את חיה אך חשוב לזכור שיש גם אפשרויות אחרות. אשמח להרחיב את הדברים ולעזור לכם לבנות זוגיות טובה ומהנה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף יועץ נישואין (m.f.c.) ומאמן מתחים (s.m.)

צריכה עצה!

שלום אני נשואה קרוב לשלוש שנים. ללא ילדים כרגע אני בבית הוריי לאחר תקופה די קשה שעברתי עם בעלי - אלימות מילולית ופיזית. אני ובעלי אוהבים מאד ורוצים להיות ביחד, אבל זה נראה כמעט בלתי אפשרי כי הוא מכה אותי זה התחיל זמן קצר לאחר החתונה כשאני נתתי לו שתי סטירות בגלל איזשהו עניין פעוט, לאחר מכן התבדחננו על זה. ומשם זה התחיל. בהתחלה היינו מכים אחד את השני אבל עם הזמן זה החמיר והיום כשהוא נטרף אני רועדת מפחד ולא מעיזה להגיב. זה הפך להיות בלתי נסבל אז ברחתי בהתחלה זה היה קורה לעיתים רחוקות הוא היה בוכה מתנצל והייתי סולחת ושוכחת, לו יש הרבה אשמות כלפיי על מכל מיני מקרים שהיו בינינו, הוא טוען שאני פוגעת בו ומבזה אותו. ואולי הוא צודק, אבל לו יש בעיה שנראה שהוא מסרב להודות בה. אלה נישואים שניים של שנינו, ובנישואים הקודמים שלו הוא לא היה אלים פיזית אבל מילולית כן, לפניי הוא מעולם לא היכה אישה (הוא בן 35) אני מאמינה שהוא מבין את חומרת המצב ומצטער על זה מאוד. כרגע הוא חושב שאני מתכוונת להתגרש ממנו זה נראה הדבר הכי הגיוני לעשות, אבל זה לא באמת מה שני רוצה. כי אני רואה בו הרבה דברים טובים ומיוחדים. זה הרבה הרבה יותר עמוק ומורכב ממה שתיארתי, אני גם אדם מאוד עקשן ואני מאמינה שגם לי יש חלק גדול בטירוף הזה. ייעוץ הוא לא מוכן לקבל. מה לעשות? חשוב לציין שידענו תקופות טובות ויפות ויש לנו קשר מאוד חזק אבל בעייתי.

להחליף את האשמה באחריות

תהילה שלום וברכה, בבית המשפט דנים בשאלות של אשמה, "מי משני בני הזוג אשם במצב?". בטיפול זוגי, בניגוד לבית משפט, דנים בשאלות אחרות - שאלות של אחריות ומנהיגות. אינני שואל מי אשם, אני שואל מי אחראי וההערכהשלי היא שתהילה אשמה במצב לא פחות מאשר בעלה. אסביר את דברי: את אומרת שאינך מעונינת להתגרש ואני מניח שודאי יש סיבות טובות לכך. את גם אומרת שבעלך איננו מוכן לטפל בבעיה. יש לנו כאן שני היגדים סותרים ועצם האפשרות של שני ההיגדים הסותרים הללו לחיות ביחד, בבית אחד, משמרת את האלימות ומעצימה אותה. דווקא כדי לשמר את הנישואין הללו יש צורך שתבהירי לבעלך שאת לא מוכנה להמשיך את החיים הללו, את רוצה אותו אך לא את ההתנהגות שלו ולכן את דורשת טיפול. תהילה, יש לי בשבילך שתי בשורות - בשורה רעה, אלימות יכולה להוביל לסיום הנישואין ללא צורך בגירושין, ובשורה טובה, אפשר לרפא אלימות בעזרת טיפול מתאים. הקב"ה ברוב חסדו נתן לנו את היכולת לבחור. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף יועץ נישואין (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m)

גילויים אודות בעלי

שלום לכולם! בעקבות מספר דברים שנתגלו לי הבנתי כי אצל בעלי קיימות "נטיות הפוכות" הנושא ודאי מבחינתי ומוכחש מבחינתו. חשוב לי לציין שאני באה בגישה מאד מכילה אמרתי לו בפירוש שאין לי שום בעיה עם זה רק הוא צריך להחליט אם הוא מעוניין ללכת לטיפול כדי למגר את הנטייה הזו אם זה אפשרי בכלל, או שהוא רוצה לחיות כך וכמובן לעזוב אותי. בכל מקרה אני עומדת מאחוריו ומעריכה אותו ולא בזה לו ולא נגעלת ממנו. אני רק רוצה שהוא לא יחיה בהכחשה ויגדיר לי ולעצמו היכן עומדים הדברים. הוא עדיין בהכחשה. בפירוש כן הרגשתי את זה על "התפקוד" שלו מה שחיזק את ביטחוני בעניין. רציתי רק לדעת האם אני פועלת נכון. כי על אף הליברליזם שלי אולי אם ביהדות אין מקום לנטיות הפוכות אני אמורה להרתע ולשבור את הכלים לאלתר. בלי שום קשר, אני אוהבת את בעלי מאד, מעריכה בו דברים רבים ואנחונו חברים טובים מאד. כנראה שנושא זה הוא וטו מבחינתו והוא לא מעוניין לשוחח עליו בברכה

גילוי ומשמעותו

שלום וברכה את כותבת: "בעקבות מספר דברים שנתגלו לי הבנתי כי אצל בעלי קיימות "נטיות הפוכות"", ואת מוסיפה וכותבת "הנושא ודאי מבחינתי ומוכחש מבחינתו". רציתי קודם כל לשאול איך את מרגישה עם עצמך בעקבות הגילוי, מה זה עשה לך כאדם, כאשה וכרעיה. בנוסף יש צורך לברר, ברר היטב, במה בדיוק מדובר - היכן בדיוק נמצא בעלך ומה המשמעות של זה, כאן ועכשיו, על הקשר שלכם. בנוסף, חשוב לברר האם האבחנה שלך מדוייקת, על מה היא נשענת ועד כמה היא מהימנה. את השאלות הללו כדאי לך לברר בעזרתו של איש מקצוע שהתמחה בנושא כדי ליצור תמונת מצב מדוייקת ותוכנית עבודה מדוייקת. לאחר שלב האבחון ניתן יהיה לצאת לדרך חדשה. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף יועץ נישואין רבני (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m).

איך אוכל לעשות את בעלי מאושר?

ברוך ה' זכיתי לבעל מושלם. הוא עושה הכל בשבילי שאהיה שמחה. נכון שיש קונפליקטים לפעמים אבל גם אם יש כעסים, אחרי דיבור וברור הכל ברוך ה' עובר. הבעיה, אני שומעת הרבה מבעלי את המשפט: " כמה שאני יעשה, תמיד אני הלא בסדר". ואני שואלת את עצמי: "מה אמרתי? הרי הוא בסדר מעל ומעבר?" שאלתי: מה אני יכולה לעשות כדי שבעלי יהיה מאושר? כדי שהוא ירגיש טוב עם עצמו ואיתי? כדי שהוא ירגיש שאני באמת שמחה בו ואוהבת אותו? אשמח מאוד לקבל עיצה ותשובה, אני מאוד מתוסכלת מהמצב הזה. תודה רבה על העיצות שקיבלתי כאן בעבר, עזר לנו מאוד. מיכל.

תמיד אני לא בסדר

מיכל שלום וברכה, ברשותך אצטט כמה משפטים מתוך הדברים שכתבת: "ברוך ה' זכיתי לבעל מושלם. הוא עושה הכל בשבילי שאהיה שמחה. נכון שיש קונפליקטים לפעמים אבל גם אם יש כעסים, אחרי דיבור וברור הכל ברוך ה' עובר ... כמה שאני יעשה, תמיד אני הלא בסדר". המילים "מושלם", "הכל", "תמיד", "אחרי דיבור וברור הכל ברוך ה' עובר", "אני לא בסדר" מביעים סגנון חשיבה רגשי (הכלתמיד טוב וכשאין זה כך אנו מדברים וזה חוזר להיות כזה). בנוסף, את מציינת שבעלך עושה בשבילך הכל אך הוא עצמו מסתובב עם תחושל של "אני הלא בסדר". בואי נחשוב רגע על השילוב הזה: הוא בעל מושלם בישבילך אך עם כל מה שהוא עושה הוא נשאר הלא בסדר. בואי נחשוב על המשפט הזה לעומק וננסה לחוש את הרגש המסתתר מאחריו. לי זה נראה כמו תסכוןל נורא, השאלה הגדולה היא למה - אם הכל כל כך טוב למה הוא כל כך מתוסכל? אכן, יכול להיות שמדובר כאן על סגנונות שונים או על שפות שונות, יכול להיות שאם תשאלי אותו הוא יגיד לך מה לא בסדר ותתקנו את הדברים. לי נראה שהדברים נמצאים קצת יותר בעומק. נראה לי שבעלך ויתר על החיים הפרטיים שלו כדי לעשות לך טוב. הוא משתדל מאוד בשבילך אך נשאר תמיד לא מסופק מאחר שאין "אני" - יש רק "את" או "אנחנו". אם אכן זו הבעיה לא נראה לי שהוא יכול להסביר את זה לבד מאחר ומדובר על משהו כללי מאוד. השאלות שאת צריכה לשאול את עצמך הן: מה טוב עצלו, באישיות שלו? איך הוא מביא את האישיות שלו לידי ביטוי? מה הוא עושה בחייו הפרטיים? מה מהנה אותו? יכול להיות שהוא יבוא ויגיד שהביטוי שלו וההנאה שלו זה לעשות לך טוב - זו בדיוק הנקודה, הוא חי בשבילך, הוא מרגיש את עצמו חסר ערך עצמי. בזוגיות ישנם שלושה גורמים בעלי ערך עצמי וישנה חשיבות עליונה לשמור על שלושתם - האיש, האשה והזוגיות. לפעמים, האדם מוותר על עצמו - זה נראה מאוד חזק במבט ראשון - הוא עושה הכל בשבילי, אך הרסני במבט שני. מה דעתך? בהצלחה רבה, מנחם מורדוף, יועץ נישואין רבני (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m).

בהמשך לשאלתי ...

ראשית ברצוני להודות לכל אנשי המקצוע שהגיבו למצוקתי , שנית ברצוני להבהיר כמה עניינים : עלתה השאלה עש כמה אני הייתי אלימה , חשוב לי להבהיר שמעולם לא נהגתי באלימות כלפיו , בפעמים המועטות זה היה מתוך הגנה עצמית , שנית גם ילדדי סבלו מהאלימות שלו , ולצערי במשך השנים הקושי והתסכולים גם אני נהגתי כלפיהם באלימות וצר לי על - כך מאוד לעולם לא דמיינתי שאיקלע למערכת חסים כזו שוחקת ומקשה בשנית , אך מנגד ילדיי מקבלים ממני המון חום אהבה וחינוך טוב עד כמה שניתן , האלימות של בעלי להערכתי היא " נרכשת " וכמובן תמיד מתוך בחירה , אך הוא גדל בבית שבו האב היה אלים כלפי אימו והאם מנגד הצליפה בבעלי ללא רחם , הוא עבר התעללות פיזית ונפשית , ד"א הוריו " מאשימים " אותי באלימות שלו , אך מולם נקטתי עמדה של " אני לא מבזבזת עליכם אנרגיות שגם כך בקושי יש לי " ולגבי המטפל הוא בחר בדרך הטיפולית הזו כיוון ש"זיהה" שאני הצד החזק בבית ולכן אם הוא יעבוד מולי ממילא הבן זוג ישתנה , לא ניתנו לבן זוג כלים כיצד עליו לתעל כעסים ולהימנע מאלימות , אני מצידי לא הסכמתי עם דרך הטיפול כי בשלב מסויים ראיתי שאני מתקדמת מאוד ומשתדלת מאוד והבן זוג משלו , וכן גם אני רוצה לקבל ולא רק לתת עייפתי מלתת .

אלימות - אילמות

שלום וברכה, אלימות היא דרך קיצונית ולא לגיטימית לבטא כעס. כמעט בכל זוגיות ישנן מדי פעם חוויות של כעס, חוויות קונפליקט שגולשות לכעס כזה או אחר. ברוב המקרים המשברים הללו מסתיימים בפיוס המחזיר את האיזון לזוגיות. לפעמים תהליכי הפיוס הללו מאפשרים אף הצצה לעולם רגשות עמוק יותר, עולם של צרכים לא מסופקים, שהציץ כאן לאויר העולם בצורה של כעס וקונפליקט והחוסן הזוגי יודע לקחת את התכנים הללו ולעשות בהם שימוש בונה ובריא במערכת הזוגית. כעס מתפתח לאלימות כאשר התהליכים הרגשיים הללו לא מתבצאים או כאשר הם הופכים להיות דרך הביטוי המרכזית בבית. אלימות היא סוג לא בריא של דיאלוג. תפקידו של המטפל במיקרים כאלה הוא כפול: 1. ללמד את בני הזוג להשתחרר מהדיאלוג החולה ולפתח דיאלוג בריא - זהו התהליך הזוגי. 2. ללמד את מי שזקוק לכך שליטה ואיזון של מתחים וכעסים - זהו התהליך הפרטני (למרות שיכול להיות ששני בני הזוג זקוקים לו ושניהם יקבלו אותו). בכל אופן - ללא הכרה ברורה בחולי אין אפשרות להתחיל בתהליך של ריפוי. ללא אמירה זוגית ברורה וחד משמעית - "הדיאלוג הזוגי שלנו חולה" - אין אפשרות לטפל בבעיה. אין שום אפשרות לעזוב את החטא ולהתחיל תהליך של תשובה אם האדם היננו מכיר בחטאו. מה דעתך? בהצלחה רבה, מנחם מורדוף יועץ נישואין רבני (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m)

חשבתי שיהיה אחרת...

שלום רב, עוד בזמן פגישותי עם בעלי הכרתי בו את מעלותיו וחסרונותיו. והם גרמו לי להתלבט מאד! מצד אחד ראיתי את אופיו היותר מידי עדין, ביישן בצורה בולטת, ואינו שופע בטחון עצמי, אך לא יכולתי להתעלם מאופיו הטוב והמתחשב, מהאכפתיות שלו, מההקשבה הרצינית שלו בנוסף לאינטליגנטיות וחן. ההחלטה הייתה "גדולה עלי" וכמובן התייעצתי ברבנים גדולים ומבינים מאד. שהסבירו לי שמידות כמו עדינות וביישנות הן נדירות לבחורי (הישיבה) בזמננו. וכי להוריד את השידוך כי הבחור לא גבר, זו לא סיבה מספקת. טענתי שאיני נמשכת כלל אל הבחור, והרב ענה מה שידעתי קודם כי לא תמיד מגיעה משיכה ואהבה היא דבר הנבנה לאחר הנישואין. יצאתי מבית הרב עם פסיקה מוחלטת, תתארסו ותתחתנו ושיהיה במזל טוב. אני, בכח אמונת החכמים ולמרות שהיה לי קשה המשכתי ואכן, סגרנו. אני אפשר לומר הכרחתי את עצמי ובעצימת עיניים עשיתי זאת בלי להסתכל ולראות מה יהיה אופי הקשר שלנו והאם אני מרוצה מכך. בטחתי בהחלטתו של רב גדול. אך עוד בווארט הסתכלתי על הבחור ולא הבנתי מה אני עושה איתו. ומאז התחילה לי תקופה קשה ביותר של ייסורי נפש עצומים, הוא בכלל לא מתחיל להתאים לי, אני ההיפך הגמור שלו בכל תחום. ולא כיף לי בכלל להיות איתו. בתקופת האירוסין עמדתי על סף עזיבת השידוך, ושוב יעוץ עם רב ובעקבות מידע נוסף ששמענו עליו - המשכנו והתחתנתי. הייתי כולי ציפיות שהחתונה ואני ישנו אותו והוא יהפוך להיות כמו שאני רוצה. אך, התבדיתי. הרי אופי זה לא דבר שקל לשנות. וכך אני חיה כל יום מחדש מלאת אכזבות והמחשבות לא נותנות לי מנוחה. "מדוע התחתנתי איתו, הרי מראש לא רציתי אותו?" וכו' וכו'. אני כל הזמן מתהלכת רק עם המחשבות הללו בראש. בעלי מודע לכך והוא הרבה שומע אותי אני מסבירה לו בעדינות את כל השתלשלות העניינים אמנם כואב לו מאד לשמוע אך, הוא מבין ואוהב ואנחנו יחד רוצים למצוא פתרון מה ניתן לעשות? להמשיך כך אינני מסוגלת. זה באמת סוחט את כוחות הנפש!! וחבל לנו לחיות כך כי שנינו בעלי מידות טובות ולא רוצים חלילה לצער אחד את השני. אך, קשה מאד לחיות עם בנ"א שאתה בכלל לא מתחיל להשלים איתו ולקבל אותו. וזה אחרי אלף נסיונות להתמקד רק בחיובי ולהיות רגועה. אבל מה לעשות שהמציאות טופחת על פני? אני באמת רוצה לטפל בבעיה מהשורש. מה עלי לעשות? יישר כח! בברכה, הדס

מי השדכן שלכם?

הדס שלום וברכה, את מספרת שלא את החלטת על הנישואין שלך עם בעלך ומתוך כך את מרגישה לאורך כל הדרך שהוא לא מתאים לך, הוא חייב להשתנות כדי להתאים לך ולמרבה הצער הוא לא עושה את זה. רציתי לשאול - מי השדכן שחיבר ביניכם? לא, אין כוונתי לאיש או לאשה שהכירו לך את בעלך אלא על מי שהוביל אותכם זה לזו - אני רוצה לדבר על השדכן, על הקב"ה היושב מאז בריאת העולם ומזווג זיווגים. המשימה שהציב בפנייך בורא העולם היא לשמח את בעלך, לעשות לו טוב. כן, לשמח אותו, כמו שהוא, ללא רצון לשנות אותו או לעצב אותו מחדש. בך, כאדם וכאשה, יש מאגר עצום של תכונות טובות. תכונות טובות שנתן לך הבורא כשנוצרת. כשהגעת לעולם התכונות הללו היו בך כפוטנציאל שיש להוציאו מהכח אל הפועל. אדם נולד עם כישרונות ותפקידו בעולם הזה הוא לפתח אותם כאשר יחסי הגומלין שלו עם סביבתו גורמים לו לגלות, להפעיל ולשכלל את התכונות הללו. במשך השנים, מאז שנולדת עד לחתונה, בנית את עצמך בהתאם לסביבה בה גדלת. סביבה זו כוללת את המשפחה הקרובה שלך, את הרבנים, המורות, החברות ועוד גורמי השפעה שונים. התהליך הזה גרם לחלק מן התכונות שבך לעבור תהליך של פריחה וצמיחה, לחלק מהן לא לעבור תהליך כלל ולהישאר במצב גולמי ולחלק מהן לעבור תהליך של דיכוי. כעת שלח לך הקב"ה שותף שתפקידו להחליף את הורייך, הוא נשלח כדי להוות את המשפחה הקרובה שלך ולעזור לך להמשיך ולפתח את התכונות שלך. כן, על ידי זה שאת תלמדי להכיר את האישיות המיוחדת שלו, לאהוב אותו כמו שהוא ולעשות לו טוב יקרה לך משהו - את תילמדי לקבל את השונה. את תלמדי להתאים את עצמך (במקומות מסויימים ובזמנים מסויימים) לאופי שלו. זה אמנם לא יהיה קל אך זה יאתגר אותך לפתח כוחות וכלים נוספים מאישיותך. מה דעתך? אשמח לעזור לך בתהליך, מנחם מורדוף יועץ נישואין רבני (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m) בשולי הדברים: הדברים שנאמרו כאן, דברים המבוססים על מקורות תורניים ולהבדיל על מקורות פסיכולוגיים, משקפים תהליך בנייה של בית בו שני בני הזוג תורמים ונתרמים האחד מהשני. לפעמים, קורה שאחד מבני הזוג מרגיש שהתהליכים הללו סוגרים אותו ומדכאים את הכוחות שבו במקום לאתגר ולבנות אותם. במצב כזה יש צורך לפנות לאיש מקצוע כדי לבחון את הדברים לעומק ולהבין מה בזוגיות גורם את המצב הזה. אין כאן המקום להסביר את הקווים האמוניים השייכים למצב פרטי זה.

תרופות ואובבסיות

שלום לכם אני לא מקצועי בתחום אבל מנסיון אישי שלי אני יודע שאין צורך לקחת תרופות בכל מצב הפסיכולוג עושה איבחון ואז הוא מחליט האם צריך להעזר בתרופה או שיספיק טיפול ב cbt רק אם המצב מאוד חמור אז צריך לאזן עם תרופות זה מה שהפסיכולוג אמר לי בזמנו ובאמת לא הייתי צריך תרופות ובטיפול די קצר התגברתי כמעט לגמרי על ה ocd שלי. ברונר אורי רושם "רק לאחר איזון תרופתי, ניתן להתחיל לחשוב על עיצוב התנהגותי ושיקום חיי הנישואין" האם יש שיטה של cbtשתמיד צריך תרופות בשביל שיהיה אפשר להתחיל לטפל? האם יש בזה "מחלוקת הפוסקים"?

האם כל המקרים שווים?

עמית שלום וברכה, OCD היא הפרעה שיכולה להופיע בצורות שונות ובעוצמות שונות. בנוסף, לפעמים OCD מופיעה ביחד עם הפרעות אחרות או כתוצאה מאירועים כאלה ואחרים. CBT היא דרך הטיפול המועדפת כיום לטיפול בהפרעה זו אם כי, לפעמים אין די בשיטה זו כדי לטפל בבעיה בצורה מיטבית. יש לבחון כל מקרה לגופו ולהציע לכל אדם את שיטת הטיפול העדיפה למקרה המסויים שלו. התרופות מטפלות בסימפטומים הנלווים להפרעה ואולי גם להעלים אותם, הם אינם מלמדים את האדם להתמודד עם ההפרעה ובוודאי שלא עם הצלקות שנוצרו אצל האדם כתוצאה מה-OCD או מתהליכים נפשיים ורגשיים אחרים שפעלו על האדם המדובר. הטיפול הרגשי והנפשי יכול להצליח רק אם האדם מגייס כוחות גוף ונפש ויוצא לדרך הארוכה והקשה, דרך בה אנו מחליפים משהו במשהו אחר טוב יותר, אנו מתמודדים ומשנים את המציאות בה אנו חיים. לפעמים, מסימפטומים יוצרים "רעש" שלא מאפשר מישאוב של כוחות לצורך השגת השינוי. במקרה שכזה אין ברירה אלא להשתמש בתרופות. חשוב לציין שהתרופות (הניתנות על ידי פסיכיאטר מומחה לאחר אבחון פסיכיאטרי מתאים) אינן מחליפות את הטיפול הנפשי והרגשי אלא מאפשרות אותו. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף יועץ נישואין רבני (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m)

תגובה למומחים

שלום רב ותודה רבה על התשובות!!! לפי תשובות המומחים המסר שקיבלתי הוא, שאני צריכה לשנות את כיוון מחשבתי ולא לצפות אלא לקבל את בעלי כפי שהינו. לשנות כיוון מחשבה זה במילים אחרות - לשנות אופי. כי ממה מורכב אופי ? מחשבות האדם הן אלה שבעצם מפעילות אותו מאחורי התכונות שבו. ז"א מישהו מבין שנינו אמור להשתנות. השאלה מי. אני חייבת לציין שיש לנו זמנים יפים שאין מאושרת ממני. אך זה תלוי באלף נתונים: מה הוא לובש, איך הוא מסורק,איך הוא מגיב וכו'. ובזמנים כאלה אני אומרת לו, אם רק תהייה כך כל הזמן, אני תמיד אהיה שמחה. והוא באמת בכל מאודו רוצה לשמח אותי, הוא משקיע בי כ"כ הרבה. אך, אני מרגישה שהוא חייב לי. אכן, זיווג משמיים כמעשה ולא רק כאמרה. ואמת שהקב"ה הוא השדכן שלנו ויודע טוב מאד את מי הוא זיווג. אך אני חושבת שבגלל התהליך הקשה של האירוסין שעברתי, אני מתקשה יותר. כלומר, אם הכל היה יפה בהתחלה ואחרי כן הייתי באותו מצב בדיוק כמו היום, היה לי קל יותר לקבל את הדברים. איך אני מתקדמת? בברכה, הדס. (גיל:22)

מי אמור להשתנות?

הדס שלום וברכה, את מרגישה שהוא חייב לך. בפעם הקודמת כתבת "הייתי כולי ציפיות שהחתונה ואני ישנו אותו והוא יהפוך להיות כמו שאני רוצה". בנוסף, את כותבת: "ז"א מישהו מבין שנינו אמור להשתנות. השאלה מי". הדרך בה את רואה את הדברים היא אמנם דרך נכונה אך הא מתאימה לחשיבה של אדם בודד ולא לחשיבה של אדם שלם (אדם שלם כמו שנאמר - "ויקרא את שמם אדם", הוא והיא יחד). בחשיבה זוגית אין חייב אחד - יש שני חייבים, אין אחד שצריך להשתנות, יש שניים. את כותבת: "אני חייבת לציין שיש לנו זמנים יפים שאין מאושרת ממני. אך זה תלוי באלף נתונים: מה הוא לובש, איך הוא מסורק,איך הוא מגיב וכו' ", ואת מוסיפה וכותבת: "ובזמנים כאלה אני אומרת לו, אם רק תהייה כך כל הזמן, אני תמיד אהיה שמחה. והוא באמת בכל מאודו רוצה לשמח אותי, הוא משקיע בי כ"כ הרבה". את מתארת כאן חוויה נהדרת ואת מתפללת לכך שהיא תימשך לעדי עד. כדי ליצור את ההמשכיות הזו יש צורך לשאול כמה שאלות אישית: 1. כיצד את אומרת לבעלך שמה שהוא עושה טוב לך? 2. כיצד את "מתגמלת" אותו על זה שהוא עושה לך טוב? 3. כיצד את מבקשת ממנו עוד מהטוב הזה? חשוב לי להדגיש שהתשובות לשאלות הללו צריכות להינתן בשלושה ערוצים: שכל - דיבור, לב - רגש, חוויה - מעשה. מתוך הדברים שכתבת עולה שהיה לך קושי להחליט על הנישואין עם בעלך וכשניתנה ההחלטה על ידי הרב שליט"א היה לך קושי ריגשי לקבלה. את קיבלת את הדברים בשכל ובמעשה אך היה לך קשה לקבל את הדברים ברגש. הקושי הרגשי הזה,כדרכםשל קשיים רגשיים גרם לך לראות את הצל של בעלך במקום את האור שבו. שימי לב להבדל בין הדברים שכתבת קודם לדברים הכתובים כאן - כאן יש איזכור לאור ולטוב של בעלך מה שאין כן שם. האם יכול להיות שהתשובות שנכתבו בפעם הקודמת נתנו לך לראות יותר את האור שבבעלך? מה דעתך? אשמח לעזור לך בתהליך, מנחם מורדוף יועץ נישואין רבני (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m)

האם כדאי להמשיך?

שלום לכולם, רציתי להתייעץ איתכם: אני נפגשת עם בחור, שנינו בסביבות גיל ה 30, אבל נראה לי שהבחור קמצן, למשל - הוא כבר בפגישה הראשונה אמר שאין לו מספיק כסף לשלם גם עלי, אבל איכשהו חשבתי שזה מקרי ואולי באמת הוא הביא קצת כסף ואני שילמתי, אבל לאט לאט אני מבינה שהבחור או קמצן או חסכן למשל אין לו רכב כי לטענתו זה יקר, הוא בירר לגבי פלאפונים מה הכי זול ועם זה הוא משתמש, ועוד כאלה דוגמאות הוא עושה חישובים שאני אפילו לא חולמת ולא חושבת לעשות. , והוא עובד אני לא יודעת כמה הוא מרוויח, אבל הוא עובד, אולי אני מצפה למשהו אני לא יודעת אבל אני רגילה שבחורים בגילאים כאלה מתנהגים אחרת נתחיל בזה שיש להם רכב, והם יותר לרג'ים ופחות משדרים דלפונים כאלה, אני ממש לא כזאת אני קונה מה שבא לי אני ממש לא אחת שעושה סקר שווקים על כל דבר, אני מחזיקה רכב, אני חיה עושה כל מיני דברים גם שהם עולים לי כסף, בכיף שלי, בקיצור אני לא מחשבנת ב"ה יש לי ואני נהנת, אז עכשיו אני די בבעיה מצד אחד הגיל שמלחיץ אבל מצד שני אני לא יודעת האם להמשיך לנסות עוד הוא בחור סביר, בגלל שאני כל כך מכירה את ההצעות בגיל הזה.... ואני יוצאת בד"כ פגישה אחת כי.... מה אתם מציעים לי לעשות.? תודה רבה לכם

קמצן, אולי ואולי לא

שיראל שלום וברכה את מתארת חויה שעברת עם הבחור: "הוא כבר בפגישה הראשונה אמר שאין לו מספיק כסף לשלם גם עלי", ומתוך כך את מצרפת פרט לפרט ובונה תובנה רחבה. מתוך המהלך הזה את שואלת את עצמך: האם הבחור קמצן? המהלך, כמהלך יפה אך אנו חייבים לזכור שמדובר בהשערה. יכולה להיות יותר מסיבה אחת לזה שהוא חי בצימצום - אולי הוא אכן קמצן, ואולי (כפי שאת מציינת בצורה יפה) הוא חסכן, ואולי הוא נותן את כל מה שהוא מרוויח למישהו אחר (הורים או בני משפחה אחרים שאין להם) ואולי ... תשובה לשאלה הזו תאיר את הבחור באור שלילי או חיובי. לדעתי, לפני שנכנסים לשאלה שכזו, יש צורך לבחון את הבחור בצורה כוללת. את אומרת שהבחור "סביר". אם "סביר" זו הגדרה מספיקה כדי לבסס את הקשר, פני אליו בצורה ברורה ובררי את שאלת החסכנות / קמצנות שיש בו. הציגי את התחושות שלך בצורה ברורה ועניינית אך זיכרי כל הזמן לדבר אליו בצורה חיובית ומכבדת. בירור שכזה ישפוך אור על השאלה שאת שואלת בצורה ברורה בלי לפגוע בבחור ויציג אותך כבחורה רצינית ושקולה. אשמח לעזור לך בתהליך. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף, יועץ נישואין רבני (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m)

שיחות או כדורים

שלום לכם מומחים נפלאים אתם עושים עבודת קודש! בפגישת הייעוץ-זוגי השלישית, פנה אלי המטפל ואמר לי כך: שמע יקירי, אני יכול למשוך אותך כאן בפגישות שבועיות ולהתעשר ממך, אך אם כנה דרכך לשיפור הזוגיות שמע לעצתי, אני כבר מטפל וותיק ויש לי במצטבר מעל 7000 שעות טיפול, ומניסיון אומר לך ש90% מהמקרים הבעיה היא לא זוגיות אלא חוסר איזון במוח או בעיות של קשב וריכוז או בעיות של אי-איזון בסרטונין בסינפסות, ולכן לך לפסיכיאטר שיתן לך ולבת זוגתך מרשם לכדורים שישפרו את מאזן הסרטונין ומובטח לך שתוך כחודש ומחצה הכל על מקומו יבוא בשלום, ואם לא אני נמצא כאן. מה דעתכם? אכן? 90% מהבעיות אפשר לפתור בכדור?

הכל תלוי בנושא בו מטפלים

כדי לברר עיקרון בלי להתמודד עם השאלות ההארות וההערות שהעלו קודמי, ברצוני לדבר על מקרה דומה לזה שהוזכר כאן ולא על המקרה שהוזכר כאן עצמו. נתאר לעצמנו זוג שנכנס לקליניקה שלנו כאשר לבעל יש בעיית אלימות, הוא בעל אלים. אדם שאיננו מצליח לשלוט בכעסים שלו עד כדי התפרצויות זעם אלימות. כדי לעזור לזוג ולפתור את בעיית האלימות אפשר להרדים את הבעל, מעכשיו ועד שיגיע ל120 שנה, לדאוג לו להזנה ולסיפוק שאר הצרכים הגופניים על ידי שימוש בכלים רפואיים ולהכריז על פתרון מלא של הבעיה. אם אכן אנו מטפלים בבעיית אלימות הרי שפתרנו את הבעיה. פתרנו את בעיית האלימות אך העמקנו את הבעיה הזוגית. אנו איננו מטפלים באלימות או בתקשורת או בכל בעייה אחרת - אנו מטפלים בזוגות. המטרה של הטיפול היא לעזור לאדם לשפר ולייעל את יכולת הבחירה החופשית שלו ואת היכולות החברתיות שלו (= לחזק את צלם האלקים שבו). כדי להצליח במשימה הזו, יש צורך להביא לתודעתו של האדם מידע וכלים להתמודדות רגשית אפקטיבית יותר. אנו מלמדים את הזוג איך לעשות את הדברים בצורה טובה יותר, מצד אחד, ועוזרים להם להשתחרר מכעסים, מתחים וחרדות מצד שני. [כעס מתח וחרדה יוצרים, בין היתר, עייפות גופנית ונפשית, חשיבה דיכוטומית (חשיבה של ''שחור לבן'') וחשיבה קטסטרופלית, המגבירים מאוד את הקונפליקטים הזוגיים ומחבלים בנסיונות להביא את בני הזוג לזוגיות טובה יותר] לפעמים, אדם כזה או אחר איננו מסוגל להשתחרר מהרגשות השלליים שתוקפים אותו בכוחות עצמו - אי אפשר ללמד אותו לעשות טוב מאחר והוא שבוי על ידי הרגשות הללו. בין אם מדובר בבעית אישיות ובין אם מדובר בהפרעת חרדה כזו או אחרת, יש צורך (אחרי שיקול דעת קליני ) לעזור לאדם להשתחרר מהרגשות הללו על ידי טיפול תרופתי. אינני בא לשפוט מטפל כזה או אחר ובודאי שאי אפשר לעשות זאת מבלי להכיר את המטפל ואת אוכלוסית המטופלים שלו. ברצוני רק להדגיש שמטפלים המחפשים את הפתרון בהכחדת הבעיה ישתמשו יותר בכלים המביאים לחסימה וריסון של כוחות בעוד שמטפלים המחפשים את הפתרון בהעצמת האדם והזוגיות ישתמשו יותר בכלים המביאים להעצמה ומיטוב של כוחות. בהצלחה רבה לכולם, מנחם מורדוף יועץ נישואין רבני (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m)

פער רוחני בין בני זוג חוזרים בתשובה

בס"ד ישנם מקרים לא מעטים בהן בחורה חוזרת בתשובה פוסלת שידוך עם חוזר בתשובה רק מפני שהרב או הרבנית שלה אמרו לה שאותו גבר חוזר בתשובה אינו ברמה הרוחנית שלה.ואותה בחורה,כאילו שטופת מוח,כאילו שוכחת את כל מה שהיה בינה לבין הבחור ואומרת שלא תוכל להנשא לו כי ככה הרב או הרבנית אמרה.ולא צריך שום סיבה מעבר לכך כדי לסגור את הקשר.כאמור,מדובר במקרים רבים וזה נראה כאילו הבחורה פועלת מתוך שטיפת מוח,כביכול היא בובה על חוטים ואין לה דעה והיא ודעתה מתבטלים לחלוטין לאחר שאותו רב או רבנית אומרים לה זאת,כל מה שבנתה עם אותו בחור כאילו חסר משמעות,ואפילו אם הם הסתדרו מצוין בניהם,מאותו רגע שהרב או הרבנית אמרו לה את זה,אז כאילו הכל נמחק מאותו רגע ולא קיים עוד,ללא שום הגיון. השאלות שלי הן: -כיצד יכול רב או רבנית,שאינם מכירים את אותו הבחור,להגיד לבחורה לפסול בחור אם הם לא מעולם לא ראו אותו? -אם היו פערים ברמה הרוחנית בין הבחור לבחורה בכך שאחד מהם חוזר בתשובה והשני דתי מלידה אז מילא,אבל למה להחמיר בין בני זוג ששניהם באו מהעולם החילוני,שניהם יכולים להתאים אחד לשניה מבחינת הרקע החילוני שממנו הם באו ולדרג אותם לפי רמת רוחניות ולקבוע שהם לא מתאימים?הרי גם ככה יש קושי בהתאמת זיווג בין חוזרים בתשובה לדתיים מלידה אז למה להתחיל להקשות גם בין חוזרים בתשובה שרוצים להנשא בניהם ולהשתמש בטענות כמו פער רוחני כדי להפריד ביניהם? חוץ מזה,פער רוחני אפשר להדביק ולצמצם אם מדובר בזוג ששניהם חוזרים בתשובה וזה גם נשמע די מתנשא שבחורה שבאה מעולם חילוני בדיוק כמו הבחור תגיד לו שהיא לא רוצה להמשיך בקשר כי יש בניהם פער ברמה הרוחנית. תודה על התגובות שלכם מראש.

דעת תורה

שלום וברכה, ברצוני לפנות לכיוון שונה מזה של קודמי ולנסות להסביר מה הניע את הרב להגיד את מה שאמר. לא, ודאי שאין בדעתי לייצג את הרב של הבחורה. אני מעוניין לקחת לעצמי את הרשות לענות במקומו ומתוך כך להסביר קצת את התמונה כולה. זוגות רבים שואלים את עצמם, בפגישות השידוכים, שאלות בסגנון של: "האם אנחנו מסתדרים ביחד?" או "האם טוב לנו יחד?". השאלות הללו הן שאלות כבדות משקל בתהליך השידוכים והן חשובות לבניין הבית העתידי אך הן אינן מהוות את השאלה המרכזית, את אבן הבוחן שעליה יבנה או לא יבנה בית. זוג לא בונה בית כדי להסתדר ביחד או כדי להנות ביחד, למרות שחשוב מאוד ששני הדברים הללו יהיו בבית. זוג בונה בית מתוך שאיפה לקראת מטרה חשובה. מתוך רצון ליצור שלמות - כלי מחזיק ברכה שבתוכו תשרה בע"ה השכינה. מתוך הראיה הזו אנו צריכים לשאול: "האם הוא והיא יכולים להגיע יחד לשלמות?", "האם הם שני חצאים של אותו שלם?" והדרך לענות על השאלות הללו היא לנסות לשער כיצד ירגישו הילדים שיוולדו בע"ה בבית העתידני - האם הם יחושו איזון בין אבא לאמא או שמא לא. חשוב גם לציין שהשלמות הנפשית של הילדים הללו מושפעת לא מעט מהאיזון הזה. הבחור והבחורה צריכים לבחון את הדברים מתוך אחריות גדולה - אחריות להשראת השכינה בעם ישראל ואחריות על הפרות שיצמחו מתוך הבניין הזה. שאלה זו לא קשורה רק לקשר בין חילוני לדתי או חוזר בתשובה, השאלה הזו דורשת לרדת לעומק המקום בו נמצא כל אחד מבדי הזוג כדי לבחון האם המקום שלו דומה למקום שלה. נכון, אפשר וצריך לראות את הדברים גם ממקום אגוצנטרי (מקום שמודגש מאוד, לחיוב ולשלילה, בדבריו של הכותב), אנו חיים בעולם הזה ולהרגשות שלנו יש מקום חשוב אך כאשר באים לקבל החלטות יש צורך לבחון את הדברים בדרך אחרת. אל לנו להסחף בעקבות הרגשות הסוערים אלא לנהל אותם ולנתב אותם לבניין ולעבודת ה'. חזק חזק ונתחזק. מנחם מורדוף, יועץ נישואין רבני (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m).

פערים השקפתיים ומעשיים ביני לבין אשתי בזמני הריחוק.

מידי חודש בחודשו (כמעט, ולבד תקופות ההריונות שהיו ושעתידים בע"ה להיות) זה קורה. מתחים בבית על רקע חוסר תשומת לב מספקת לרצון אשתי. הפערים הינם מעשיים, מילוליים והשקפתיים: הדבר קורה בזמני הריחוק מרגע קבלת הווסת (+-) ועד לליל הטבילה. אשתי מעוניינת בחיבה ובהרעפת מחמאות מקרבות היוצרות אווירה של געגועים לימים בהם אנחנו מותרים. אני מבין אותה בהחלט ומסכים שאני צריך להשתפר בדבר. רקע נוסף לעניין - בימי בחרותי כשנחשפתי לענייני שמירת הברית, עברתי תקופה לא קלה והתאמצתי רבות להגיע לשמירת הברית באופן מלא הדבר היה כרוך במאמצים מרובים שכללו תחינות לה', בכיות ממש (אפילו עם דמעות), עבודה פסיכולוגית על עצמי עד שבס"ד עלה העניין להצלחה. בקיצור - הגעתי למצב ב"ה שע"י השכל אני מנהל את תאוותיי, לרוב. בדיעבד, הסתבר לי שבחיי הנישואין הדבר דווקא הפריע. כבר בתחילת נישואנו היו בעיות ולקח לנו כארבעה חודשים עד שהצלחנו לחיות חיי אישות וחשבנו שזהו. לאחר מס' שנים הסתבר שיש לכך השלכות נוספות היוצרות פערים תיפקודיים בזמני הריחוק וכמוזכר למעלה. ב"ה אני סוגר את תאוותיי בזמנים אלו. אלא שכאן התגלתה הבעיה. ומה לעשות הא בהא תליא - אותה סגירות מסתבר שגורמת גם לסגירות רגשית כלפי אשתי. יש לציין רק, שלאורך שנות נישואנו היינו בהדרכה וייעוץ צמודים. ובעניין זה הוא ייעץ לנו בעבר שלצורך ההרגל אשתי תרעיף עליי אהבה ומימלא גם אני אתן לה ולכשאתרגל אבוא מעצמי. אלא שדבר זה קשה עליה מפני שהיא רוצה להרגיש א. שהדבר בא ממני לחלוטין. ב. היא רוצה להרגיש ששנינו באותה דרגה (כהגדרתה), מחד היא איננה מקבלת את הפער ביננו כלגיטימי, ומאידך נטייתנו שונה. אני מקווה שהבהרתי את הדברים בצורה מאוזנת והייתי שמח לשמוע את דעת הרב בעניין. בתודה מראש ויישר כוחו.

ויסות רגשות

יעקב שלום וברכה, בהמשך לדברים של קודמי, הדרך בה אתה מציג את הדברים מרשימה. אתה מציג את הדברים בצורה מאוזנת ומצביע על מקורות הבעיה. אתה לוקח אחריות אך לא אשמה. החלק החשוב ביותר בטיפול בבעיות מן הסוג הזה הוא להבין מהיכן באה ההתנגדות שלך לשמח את אשתך בימי הרחקה - זה לא שאתה לא רוצה לשמח אותה, בהתאם לפרטי ההלכות - כפי מה שמתאים לימים שכאלה, אלא שיש משהו רגשי שצועק לך מבפנים: "אתה לא יכול! אסור לך!". אתה מרגיש נורא עם זה שאחרי כל העבודה הגדולה עדיין הדברים לא הגיעו אל המנוחה ואל הנחלה. התחושה הזו מתסכלת אותך מאוד אך היא גם נותנת פתח לתקוה - יש לך רצון לעשות שינוי. מניסיוני, כלים לויסות רגשי יכולים לעזור לך להתקדם ולהשלים את תהליך החזרה שלך בתשובה מן החטא המר הזה. אשמח לעזור לך, מנחם מורדוף יועץ נישואין רבני (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m)

התאמה או אי התאמה

אני שייכת למגזר הדתי לאומי. אני יוצאת עם בחור זמן ממושך. שנינו בני 30. הבחור הוא טוב ורציני. הוא מעוניין להתקדם הלאה. אני עדין לא. קשה לי לותר על הקשר הזה: הוא אדם מאד טוב ואוהב, תמים ורציני, עוזר ואכפתי. כלפי ולפי החברים שלו והמשפחה שלו. אני לא מרגישה מאוהבת, ולמרות שאני לא מחפשת "פרפרים" או משהו, חסר לי איזו תחושה של שלמות ושייכות. אנחנו מדברים על בעיות בקשר, ומנסים לעבוד על מה שאפשר. שנינו רוצים להצליח, אע"פ שאני לא בטוחה שאני מבינה מה הכוח שמניע אותי, בהתחשב בעובדה ש"חסר לי משהו בקשר". יש בעיות ששמתי לב שהן חוזרות אצלינו: 1. היסח דעת שלו- אני יכולה לדבר איתו על משהו, ופתאום משהו "יצוץ" ויקח את תשומת ליבו. למדתי להחליק את זה כשזו שיחה לא רצינית, אבל זה גם קורה מידי פעם כשאני מדברת על משהו אישי וחשוב שדורש ממני פתיחות ופגיעות רבה. אני מאמינה שהוא אינו עושה את זה מרוע, חו"ח, ואני יודעת שזה קורה גם בנושאים שאכפת לו לשמוע עליהם. הוא יכול פתאום להשחיל משפט על משהו שמטריד אותו או משהו שמעניין אותו, או משהו שמלהיב אותו, בלי לקלוט שאני הייתי באמצע משהו. הוא מודע לזה שדברתי. הוא יכול לחזור על כל מילה. אבל כשמשהו "תופס את תשומת ליבו", ויכול להיות שזה משהו שהוא התחיל לחשוב עליו לפני שבכלל התחלתי לדבר, אני אראה פתאום את העיניים שלו חולמות או שהוא פתאום יגיב תגובה לא שייכת, בגלל משהו אחר. זה מעליב אותי מאד, אע"פ שאני יודעת שזה לא מכוון. אני חשה שלא מקשיבים לי ושאני מאד בודדה. כשאני מסיבה את תשומת ליבו שהייתי באמצע משהו, הוא מתנצל ומבקש לשמוע. אבל העיניין הזה מתסכל אותי. 2. הצורך שלו "לנוע"- אני אדם שאוהב שלווה. רוגע. מנוחה. אני בחורה פאסיבית. הוא בחור מאד אקטיבי, אוהב ספורט ותזוזות. קשה לו לשבת בבית קפה לזמן ארוך אם כבר סיימנו לאכול. שאלתי פעם מה מרגיע אותו- מרגיעה אותו פעילות אקטיבית: לרוץ, לשחק, לבשל, לאכול (אבל גם לקרוא); בעוד אותי מרגיעה פעילות יותר פאסיבית: לשמוע מוזיקה, ללכת, לעצור ולחלום... תחושת הבטן שלי, היא שכשמשהו מטריד אותו- גדול או קטן, טוב או רע- הוא פשוט לא איתי: זה יכול להיות לחץ בעבודה, או התלהבות ממשהו שפתאום צץ. קשה לי עם זה. הוא מאד רוצה למנוע את המצב הזה, אבל נראה שזה "גדול עליו". כמובן, שאינני חפה מבעיות, אין ספק שחוסר הבטחון שלי בקשר משפיע על איך שאני מרגישה כלפי הקשר וההתלהבות שאני מפגינה כלפיו. יש גם רגעים של נחת, היו אפילו כמה שבועות "טובים", נטולי בעיות. אבל הרבה פעמים יש משבר כזה- הוא לא מגיב למשהו, כי הראש שלו במשהו אחר. חוסר הבטחון שלי בקשר מציק לו, אבל הוא יודע שאני עושה מאמץ בנושא, כולל ללכת לדבר עם מישהי, שתעזר לי להבין את התהליכים שעוברים אצלי ואולי מונעים אותי מלהתקדם. שיחה שעושה לי טוב ומקדמת אותי. בתחילת הקשר היו לנו המון ויכוחים וריבים על דברים, עם הזמן הבנתי שנפגעתי ממנו\האשמתי אותו כי ציפיתי ליותר מידי, או כי התשתי אותו, או כי לא הבנתי אותו. באמת שהוא אוהב אותי ועושה המון למעני, ומשום שכך, אני רוצה לעשות את מקסימום המאמצים כדי לאפשר לזה להצליח. מה ניתן לעשות? תודה, עלמה

התאמה או אי התאמה

עלמה שלום וברכה התיאור שאת מתארת מוכר מאוד בקשרים לקראת נישואין בכלל ובקשרים בעלי גיל ומגזר כמו שלכם בפרט. את נמצאת במקום בו עברו בנות רבות, חברות שלך, לפנייך. הבעיה הגדולה במקום בו את נמצאת היא הקול הרגשי שבוקע ועולה בין הדברים. אסביר את דברי: החלטה האם להתחתן או לא, כמו כל החלטה, היא שאלה לוגית ומקומה בשכל. אחד הפרמטרים בהם משתמשים לצורך ההחלטה הוא האם יש משיכה או לא. הבעיה היא שבמקום בו את נמצאת הרגש ולא השכל מנסה לקחת את זכות ההחלטה וזה הופך את הכל למסובר ומייגע. את מרגישה שאת מסתובבת סביב עצמך והזמן שעובר אינו עושה את הדברים לפשוטים יותר. כשמגיעים אלי זוג במצב כמו שלכם אני מפריד בין שכל לרגש ו"מעלה על השולחן" רק את קולו של השכל. בסיכומו של תהליך בני הזוג מקבלים החלטה, להתקדם או לא, ההחלטה היא שלהם ורק שלהם אך במצב כזה הם יכולים לחשוב על הדברים ולהחליט בשכל. בשולי הדברים: לפעמים דווקא העברת הדברים לתחום השכלי היא שפותחת את הרגש ומאפשרת רגשות עדינים. בהצלחה רבה. אשמח לעזור לכם, מנחם מורדוף יועץ נישואין רבני (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m)

איך אמגר את הכעס?

ליועצי ינר החשובים שלום רב! אני מרגיש שהכעס מחלחל בי והורס אותי, את בריאותי ומשפחתי. שלום הבית שלי הולך ונהרס. איך אני יכול להצליח למגר אותו אחת ולתמיד? שלמה

אימון להרפיית מתחים

שלמה שלום וברכה, בהמשך לדברים של קודמי, הכעס הוא סוג של הרפיה עצמית הבאה להחזיר את הגוף לאיזון אחרי שצורך (גופני רגשי או נפשי) לא מאוזן יצרו בגוף תחושת חוסר איזון. למעשה, תחושת חוסר האיזון היא קריאת מצוקה של הגוף והכעס משחרר את המצוקה ומחזיר את הגוף לאיזון. הבעיה היא שהתרפיה הזו יוצרת בעיות אחרות, אישיות ובין אישיות. הדרך להתמודד עם הכעסים הללו כוללת בתוכה כמה חלקים: 1. להכיר את הצרכים הלא ממומשים. 2. להכיר דרכים אחרות להרפיה. 3. ללמוד לשלוט בנחשולי הכעס שפורצים וסוחפים את כל מה שנמצא סביבם. לא מדובר בתהליך ארוך אך חשוב לציין שמדובר בתהליך מציל חיים. אשמח לעזור לך, מנחם מורדוף יועץ נישואין רבני (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m)

זוג שרבים ורבים......

הרקע הוא כך: האשא עובדת משעות הבוקר המוקדמות ועד שעה מאוחרת בערב מגיעה הביתה אחרי סיבוב קניות (קניונים וכדו') מותשת ועייפה רוצה רק אינרנט ולישון ובכלל חסרת פעילות ,בעלת מימדי גוף גדולים, אינה מעוניינת להשקיע לא בבית ולא בבעל. הבעל לעומת זאת מעוניין בחברת אישתו ומבקש ממנה מפורשות לשבת איתו ולשוחח, לאכול יחד, לטייל וכדו' .יש לציין שהאופי של הבעל הוא חם מזג, יש לו התפרצויות של כעס והעלבות לפעמים שנובע מקושי להביע רגשות . יש לבעל מודעות לכך והוא מנסה להשתפר, קונה לאישתו מתנות יקרות מכל הלב, מכין וטורח, עוזר לה בבישולים לשבת, בניקיונות וכו' . האשא לעומת זאת יודעת שהבעל אוהב אותה ,לא יכול בלעדי-ה , מתייעץ איתה בכל צעד ושעל, קונה לה ומשתדל אך היא מצידה לא מעוניינת להתאמץ. אין לה בעיי-ה שהבית לא י-ה-י-ה נקי לא י-ה-י-ה אוכל , לא להתייחס לבעל רק לאינרנט ולסנדוויטץ' . הבעל מוצא את עצמו לבד, מכין לעצמו אוכל וכדו'. האשא אומרת "הוא משגע אותי ", "אין לי כח אליו", "הוא לא מפסיק להציק"- כשהוא מבקש התייחסות ומבקש ממנה לכבות את המחשב ולשבת קצת ביחד להעביר חוויות, לסעוד ביחד וכו'[ . מה עושים??? האשא זורעת הרס וחורבן לזוגיות ולעצמה עם השמנת יתר,חוסר פעילות, חוסר מוטיבצי-ה לכל דבר חוץ מקניות ובזבזנות?? אינה מעוניינת ביעוץ כלשהו , לא רוצה להשתפר, להתקדם, אין לה שאיפות לכלום ! (כהערת אגב , יש לציין שהאשא נותנת את כל כולה לעבודה יוזמת ,יוצרת,עובדת שעות נוספות על חשבונה, מתייחסת יפה לעובדים איתה וכו')

בעיית תקשורת?

רויטל שלום וברכה, מתוך הציור שאת מציירת עולה אצלי תחושה שמדובר באשה שקשה לה להתמודד מבחינה רגשית. היא מוציאה את כל כולה בעבודה ובאינטרנט ובורחת מעצמה ומביתה. הסיבות למצב הזה יכולות להיות מגוונות: יכול להיות שהבעל מנסה לחזר אחרי אשתו בדרך שגורמת לה לעזוב את הכל ולברוח. יכול להיות שקשה לה להתנהל בתוך מערכת רגשית שכזו. יכול להיות שבתוכה גדל לו שד קטן שחונק אותה ומונע ממנה להתחבר לבית ולכל מה שיש בו. כמובן שישנם עוד אפשרויות נוספות. בכל מקרה, מדובר על אשה שקשה לה אך היא אינה מאמינה שאפשר לפתור את הבעיה שלה. הכיוון לפתרון צריך לעבור קודם כל דרך אמירה יהודית עתיקה ומפורסמת: "יהודים, אל ייאוש". אנו חייבים להבין שהקב"ה איננו מביא על האדם מכה שהוא אינו יכול להתמודד איתה. זה לא קל אך עלינו לזכור שאנשים האמינו גם במצבים קשים יותר ונלחמו כדי לגלות את האור והטוב שבתוכם. אשמח לעזור, בהצלחה רבה, מנחם מורדוף יועץ נישואין רבני (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m)

צורך רגשי

אני יוצאת עם בחור כבר חמישה חודשים. לשנינו רגשות אחד כלפי השני ורוצים שהקשר יצליח ויביא לחתונה. כבר בתחילת הקשר שמתי לב לפער מסוים בינינו. אני רגישה מאוד, חברותית, משתפת ומוחצנת, אוהבת לנתח סיטואציות, לדבר על מודעות עצמית ותהליכים רגשיים,להתפלסף והוא-מגדיר עצמו כפשוט, מופנם מעט, מעדיף להתלוצץ ולא להתעסק בדיבורים "כבדים". בכל פעם שהתחלתי לדבר על נושאים "לעומק", הוא כלל לא הגיב אליהם והעביר נושא. כששוחחתי איתו על כך, אמר שלא שם לב שבכלל דיברתי על משהו "גבוה". הדבר מפריע לי מאוד מכיוון שמרבית שיחותינו "שטחיות" בעיני וחסר לי שהצד הזה שבי לא בא בקשר שלנו לידי ביטוי. בנוסף, היה קשה לי עם תגובתו כאשר דיברתי על נושאים אישיים שחשובים לי. לדג' דיברתי על מותה של סבתי והקשר המיוחד שהיה לי אליה, והוא לא הגיב בנושא ודבר על זה שהוא צריך להחליף לאוטו את הריפוד..כאשר הפנתי את תשומת ליבו לתגובותיו הוא הקשיב לי, אבל התקשה להתייחס לנושאים אישיים-רגשיים שהעלתי ולהצליח לתת לי תחושה שהוא מבין ומתעניין במה שאמרתי. עם התקדמות הקשר הגענו למשבר. נכנסתי לתקופת אינטנסיבית מאוד בלימודים ובעבודה. על מנת להשקיע בקשר ויתרתי על הצטיינות בלימודים (דבר שהיה חשוב לי לפני כן) ולא הקדשתי כלל זמן לחברות ולמשפחה. מנגד, עלה הלחץ מצידו להתחתן ושאגיע כבר להחלטה(שנינו דתיים ופרק זמן של שלושה חודשים נחשב מספיק להכרעה בעיני הסביבה..). חשתי במתח ולחץ רב, ובכיתי המון (גם מולו). ניסיתי לשתף אותו ולשאוב ממנו עידוד, אולם הוא הביע הזדהות מינימלית מאוד כלפי תחושותי. לא התייאשתי, ישבנו יחד ואמרתי לו בדיוק את המשפטים שאני צריכה שיאמר לי ומה עליו לעשות על מנת לעודד אותי. הוא עשה זאת, אך ניכר כי הכל חיצוני. הוא בעצמו אמר כי הוא לא מצליח להתחבר לרגשות שלי וכאשר הוא חוזר הבייתה הוא שוכח ממני ומתחושותי ומגיע לפגישה הבאה כאילו הכל כרגיל. פעם אחת ניסה להזדהות איתי ונכנס לדיכאון ולתחושה קשה וביקש לנסוע הבייתה וללכת לישון (להיכנס ל"מערה"..). אני יודעת שהוא לא מתנהג כך מתוך חוסר התחשבות. הוא באמת משתדל ורוצה בטובתי ואיני כועסת עליו. אך עדיין, אני מרגישה שצורך רגשי גדול שלי לא בא על סיפוקו. בתקופה האחרונה אני חשה בכאב נפשי גדול ואף בתחושת חנק מהקשר. לפעמים איני רוצה לראות אותו רק מהפחד ששוב אפגע לאחר שאחשוף עצמי ואביע רגש והוא לא ידע כיצד להתייחס אליו ולהכיל אותו. אני יודעת שהקושי מאפיין הבדלים יסודיים בין גברים לנשים ואפילו קראנו שנינו את גברים ממאדים ונשים מנגה כדי לנסות לפתור את הבעיה. אבל, לפעמים נראה לי שהוא יותר מדי "גבר" ואני יותר מדי "אישה" ואיני יודעת אם נוכל בכלל לגשר על הפער הזה? וגם אם הדבר אפשרי, כיצד אעשה זאת כשאני חשה כאב והתחלה של ייאוש מהקשר?

מה הקשר?

גילי שלום וברכה, את מתארת את הקשר שלכם משני כיוונים. מצד אחד את מציגה פער: "לפעמים נראה לי שהוא יותר מדי "גבר" ואני יותר מדי "אישה" ואיני יודעת אם נוכל בכלל לגשר על הפער הזה". מצד שני את מציגה קשר רגשי מאוד חזק: "אני יוצאת עם בחור כבר חמישה חודשים. לשנינו רגשות אחד כלפי השני ורוצים שהקשר יצליח ויביא לחתונה". הקושי שאת מתארת מלווה אותכם מתחילת הקשר. השאלה היא: מה הקשר? מה קושר אתכם יחד כבר חמישה חודשים? בואי נרחיב קצת את התמונה ונחפש את הדברים שקושרים אותך אל הבחור הזה ומתוך כך נוכל להרחיב את הדיון ואולי א להגיע לפתרון. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף יועץ נישואין רבני (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m)

בעיות פוריות-מתן ייעוץ ו/או תמיכה

שלום לכולם, אני כבר בת 28 וחצי נשואה קרוב לשנתיים ואין לנו ילדים..המצב לרב היה מתוח ואוירה מתוחה ועוינת.. בע"ה אנו עובדים על זה ומנסים להשתקם מהבסיס. אני כ"כ כמהה להיות אמא וגם בעלי די רוצה ומתאכזבים כל חודש מחדש..היתי אצל שלושה רופאים וכנראה שנתחיל טיפולים כי אינני יכולה כבר לחכות וכנראה שטבעי זה לא יקרה בקרוב.. האם הגיוני שזה נבע רק מהסיבה של לחץ ומתח? מה עלי לעשות? איני רוצה שיחלוף הזמן והקושי רק יתסכל אותנו יותר.. הלוואי ויכלתי לדעת בוודאות שאקלט השנה וכך כל חששותי יעלמו.. האם כדאי לי לחכות או להתחיל בטיפולים שונים? האם יש תפילה מיוחדת שאוכל לומר כל יום?סגולות לפריון?

מתח וקשיי פריון

שלום וברכה, ראשית, אין אפשרות להתייחס ללידתם של ילדים כאל ברומטר הבודק האם הזוג רגוע או לחוץ, האם הזוגיות טובה או לא או האם יחסי האישות טובים או לא. הדוגמה החזקה ביותר, ואולי גם הנוראה ביותר, לדבר הזה היא אשה שח"ו נאנסת ונקלטת להיריות מהדבר הנורא הזה. מפתח של היריון ניתן בידי הקב"ה בלבד, הוא המכוון מה, מתי ואצל מי והוא הכתובת לבקשות בעניין זה. ומתוך כך - הדבר הראשון שאפשר וצריך לעשות הוא להתפלל. בנוסף, כל אדם עובר בחייו שתי לידות מרכזיות - האחת בצאתו מרחם אמו והשניה בצאתו מבית הוריו בדרכו לבנות את ביתו. המשימה ההורית היא לשאוף למצב בו הילד יוצא מן הבית בצורה הטובה ביותר האפשרית - דבר המצריך כישורים הוריים טובים. אפשר אם כן לסכם ולהגיד שאין שום הכרח שמתח או לחץ יובילו לקשיי פריון אך אפשר להגיד בצורה די ברורה שמתח ולחץ יכולים להוביל לכך שהילד לא יגדל בצורה מיטבית. למעשה, ישנן שלוש תיאוריות בעניין הקשר בין לחץ לקשיי פריון: 1. לחץ ומתח גורמים לקשיי פריון (עקרות פסיכוגנית) - תיאוריה זו שנויהבמחלוקת מאחר שיש מחקרים רבים השוללים אותה. 2. לחץ ומתח נגרמים כתוצאה מקשיי פריון. 3. ישנם שלושה רכיבים: גוף, נפש וחברה שכל אחד מהם יכול להיות מפעיל או מופעל כתוצאה מקשיי פריון - תיאוריה זו המגדירה משולש ביו - פסיכו - סוציאלי, היא התיאוריה המקובלת כיום. כמי שעוסק רבות בפתרון בעיות זוגיות הנזונים משלושת רכיבים אלו באופן כללי ובעבודה עם זוגות עם קשיי פריון בפרט אני יכול להגיד שתהליך בו הופכים את המשבר למנוף (ממשבר לחוסן) יכול להועיל רבות לזוג ואולי אף לסייע להם לנצח את קשיי הפריון ולגדל ילדים בצורה חזקה וטובה הרבה יותר מזוגות אחרים. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף יועץ נישואין רבני (.m.f.c) ומאמן מתחים (.s.m)

שאלה דחופה!

אני בתחילת קשר עם מישהו שגילו 28 בדרך כלל בגיל כזה כל אדם יודע מה הוא רוצה בחייו מה שלא קורה לי איתו, דיברתי איתו לגבי בעיה שנימצאת אצלו והוא מודע לכך שהוא פשוט לא יציב בחיים שלו לפעמים יש לו רגעים שהוא קריר אליי ושותק, וכשאני שואלת אותו מה קרה הוא אומר "בא לי שקט" "אולי אני לא בנוי לקשר בכלל כרגע" וככה זה קורה כמה פעמים. אחרי שאנחנו מדברים ומחליטים להיפרד הוא מבין שהוא טועה ורוצה לחזור לקשר בחזרה.. אני יודעת שהוא עבר ילדות לא קלה הורים גרושים, לא ישן עם ההורים שלו כשהיה קטן אלא בבית תינוקות, אמא אלכוהליסטית, אבל איך אפשר להתמודד עם חוסר יציבות? ומה צריך לעשות ?אם כדאי לי להמשיך בכלל בקשר כזה?

האם להמשיך קשר?

דנה שלום וברכה את שואלת שאלה מצויינת. מדברייך אני מבין שלבחור איתו את נפגשת יש אולי קושי ביצירת קשר ובהבעת רגש. כפי הנראה, לא קל לבנות ולבסס זוגיות במצבים כאלה כך שמצד אחד יש לך את כל הסיבות לברוח משם אך מצד שני יכול להיות שמאחרי מחסומי הרגש מסתתר בחור עם אשיות מאוד מיוחדת שממש חבל לך לפספס אותו. במצבים מן הסוג הזה יש צורך לשאול מי הוא ומה הן האיכויות שהוא מביא לקשר ולא רק האם קל או קשה להתחבר אליו. אשמח לעזור לכם בתהליך הבירור. בהצלחה רבה מנחם מורדוף יועץ נישואין, פסיכותרפיסט ומאמן מתחים.

פרודים ואני מבולבלת

אני בת 29 ובעלי בן 30.אני באה מבית עם שאיפות,מטרות,לימודים,נשים קרייריסטיות ואני בחורה אינטיליגנטית עם ידע כללי רב(זה לא מתוך התנשאות זה קשור לנושא). בעלי בא מבית שהשאיפות והמטרות העיקריות הם בית ,אישה,ילדים,בית עבודה ולהנות מנופשים ומפגשים עם חברים.הוא בחור לא אינטיליגנטי בכלל ,עם 9 שנות לימוד וללא ידע בסיסי אבל ממש בסיסי.לזכותו אני אומר שאין אדם עם לב רחב יותר ממנו וכל שהוא רצה זה לעשות אותי מאושרת גם אם זה על חשבונו,פשוט הייתי מלכה והיה לי הכל. אני רוצה לציין שאנחנו זוג מגיל 20 וקצת ונשואים 3 שנים ,עם טיפולי פוריות של שנתיים באמצע(מה שמקשה על ההחלטה). לפני כשבועיים החלטתי לעזוב את הבית ולחזור לבית הוריי וזאת בגלל שהרגתי שאני לא נמצאת במקום שבו אני רוצה להיות,אני חושבת שבגלל הסביבה שהייתי בה לא סיימתי את לימודיי ולא פיתחתי את עצמי כמו שרציתי כי נשאבתי לתוך סגנון החיים שלהם.דבר חשוב יותר הוא שאני לא חושבת שכל אדם צריך להיות עם תואר אבל בהחלט צריך להיות ידע בסיסי ואני מרגשיה שבעתיד כאשר האהבה תעבור פשוט ישעמם לי איתו כי אין לנו על מה לדבר חוץ מחיי היומיום.אני לא מאשימה אותו כי זה מי שהוא. הוא לקח מאוד קשה את הפרידה והוא מתחנן שנלך לטיפול ושהוא ישנה והישתנה אבל אני לא חושבת שזה משהו שיכול להישתנות. אני מפחדת שאני ממהרת לפרק גם כי החיים שאני שואפת אליהם בראש קוסמים לי וגם כי אני מפחדת שעוד מספר שנים אם רק אני אתפתח אני אכיר בסביבתי בחורים שיותר דומים לי ואני לא רוצה למצוא את עצמי מנהלת רומן. אני כבר לא יודעת מה לחשוב, עזרההההההההההההה

התמודדות עם פחדים

של שלום וברכה את מעלה שאלות קשות ומהותיות ולצידן התמודדויות רגשיות לא פשוטות. גם תהליך של טיפולי פוריות יוצר מציאות זוגית לא פשוטה כלל ועיקר. התמודדות בעוצמה כזו עם שאלות ורגשות מטלטלת את האדם ולוקחת אותו למקום בו קשה לעבוד עם השכל ולקבל החלטות. בסיום מכתבך את כותבת: "אני כבר לא יודעת מה לחשוב" שמאוד מבטא את המצב ומזמין את הפחד ואת הבריחה. למצבים מן הסוג הזה יש פתרון. לפעמים הפתרון הוא גירושין ולפעמים הפתרון הוא בניה מחודשת של הנישואין. בכל מקרה מדובר על יציאה לדרך חדשה טובה יותר מזו אותה את חווה עכשיו. חשוב לי להדגיש שסיפורים כמו שלך קיימים לא מעט ובמיקרים רבים המשבר אף משמש כבסיס לשינוי ולצמיחה של הנישואין. כמי שמאמין שמשבר וכאב הם הזדמנות לצמיחה וחיים וכמי שמלווה זוגות רבים בתהליך המורכב של טיפולי הפוריות אשמח לעזור לך. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

תכיפות במתן שתן אצל ילד בן 4

שלום, בני בן הארבע, ילד נבון וחכם, אשר נגמל בצורה חלקה, ללא שום קושי. בשבוע האחרון הוא רץ לשרותים בתכיפות רבה. בדקנו ,והסיבה אינה רפואית. הילד גם אינו מתלונן על כאב או צריבה. האם יתכן שהרקע פסיכולוגי? ריגשי? באופן כללי הוא ילד רגוע מאד ונינוח. תודה .

ילד שרץ לשירותים

שלום וברכה אכן טוב עשיתם ששללתם את האופציה הרפואית לפני שפניתם לאפיקים אחרים - נפשיים ורגשיים לדעתי כרגע אפשר ללכת בכמה דרכים: ראשית לשים לב האם אין התנהגויות נוספות שהשתנו בזמן האחרון ושנית לנסות להרגיע את הילד ובמקביל לנסות לברר האם הייתה לו חוויה מיוחדת סביב הזמן בו החלה התופעה בהצלחה רבה מנחם

זהות נשית וחיי אישות

בעקבות טיפול זוגי התעוררו אצלי שאלות של זהות נשית וחיי אישות והבנתי שחסר לי ידע בנושאים האלה משום שמעולם לא לימדו אותי להיות אישה ולא היה לי זמן לפני החתונה ללמוד מהי תרומתם הרוחנית של חיי האישות לנישואים ושלום בית. אני בתהליך של הבנה ובנית זהות נשית במובן הפנימי והרוחני האם תוכלו להוסיף לי בנושא?

משמעות פנימית לחיי אישות

יעל שלום אכן צדקת כשחיברת בין חיי אישות לזהות נשית. חיי האישות הם דבר כל כך משמעותי בחיינו עד שהם נוגעים בערכים שלנו, באמונות, בדעות, ברגשות, או במילים אחרות בכל מה שאנחנו - בזהות שלנו. חשוב להעמיק בנושא זה כדי לחבר ולקשר בצורה מודעת בין החלקים הרוחניים לבין החלקים המעשיים ומטבע הדברים חשוב לעשות זאת מתוך העולם הפנימי ובמחובר אליו ולא כדבר חיצוני, יש כאן עבודה פנימית ולא רק הוספת ידע. בהצלחה רבה מנחם

פרידה או לא

אנחנו נשואים 15 שנה, במקום להתקרב נוצר ריחוק, עד כדי שאנחנו ישנים בחדרים נפרדים. האם לדעתכם ניתן לטפל בסיטואציה כזאת? או עדין להפרד סופית? האם ניתן לגשר בריחוק שכזה? על אף שאני מרגישה שאין ביננו כלום.

לזוגיות יש כח משלה להחזיק את הזוג

שלום וברכה את מספרת שאתם נשואים 15 שנה. אני מניח שבמשך השנים היה כח שהחזיק אתכם יחד. במסגרת של טיפול זוגי אפשר לזהות את הכח הזה וללמד אתכם להשתמש בו כדי להחזיר את הכח לזוגיות. השאלה היא האם אתם, שניכם, באמת רוצים את זה. בהצלחה רבה. מנחם

ילדה בת שנתיים

שלום רב, בתינו בת השנתיים התחילה בשבועיים האחרונים לגמגם, ובד בבד התחילה להרביץ לילדים במשפחתון ולא להקשיב למטפלת שהיא אדם סמכותי בד"כ. יש לציין שהילדה לא חוותה אירוע טראומתי או שונה בזמן האחרון (כן היה ניסיון גמילה מטיטול ובקבוק לפני השינה אך הפסקנו עם זה ולא חל עוד שיפור!) המטפלת טוענת שזה ממש בעיתי ויש ילדים שכבר מפחדים ממנה. והיא חיבת אבחון וטיפול מיד כי אם לא זה יפגוש אותנו בסיבוב! וכו'.... כיצד נכון לנהוג ? האם תוך תקופה כל - כך קצרה ניתן להסיק מסקנות מרחיקות לכת על ילד בגיל כזה? למי אני יכולה לפנות לאבחון מקצועי? תודה רבה !

שינוי בהתנהגות אצל בת שנתיים

שלום וברכה,

מהדברים שכתבת נראה כי השינוי בהתנהגות אצל ביתך מפחיד ומעורר שאלות.

הרעיון של אבחון או טיפול בילדה שכזו, בפרט כשברקע נשמעת המילה המפורשת "טראומה" ושנאמר שזה יכול לפגוע לה גם בהמשך מפחיד עוד יותר

הנקודה היא שאנחנו חייבים לעבוד מתוך חשיבה שכלית ולא מתוך פחד - באופן כללי אנחנו לא יכולים לתת לפחד לנהל אותנו ובודאי לא במצב שכזה.

יכול להיות שבתקופה האחרונה הילדה עברה טריגר כזה או אחר שהפעיל אצלה משהו פנימי ויכול להיות שמדובר כאן על משהו חולף שאינו דורש התייחסות עמוקה.

הדרך לברר את הדברים היא לבדוק אותם - לאבחן.

אבחון שכזה אינו דומה לאבחונים שאנחנון מכירים ממקומות אחרים ואינו מתנהל בצורה הדומה להם.

אבחון שכזה כולל בתוכו פגישת התייעצות עם ההורים ולפעמים גם פגישת תצפית על הילדה.

כמי שעוסק בתחום הן כבוגר וכמרצה בתחום בינ"ר והן כמטפל במרכז הקליני של אגודת אל"י, האגודה להגנת הילד, אני יכול להגיד שאנו עושים פגישות בירור מן הסוג הזה ושחשוב לעשות את הבירורים הללו כדי לדעת בוודאות שהכל בסדר.

אשמח לעזור לכם

בהצלחה רבה

מנחם מורדוף

יעוץ עבור בני בן 11

שלום אני צריכה יעוץ . הגרוש לוקח את בני לביקורים אצלו ללא הסכמתי כמעט כל שבת וכמעט כל חופש.ועוד. הבעיה שהוא כבר אינו שומר מצוות כמעט וגם יש לאבא בעיות נפשיות ומדבר לפעמים כל מיני שטויות .הוא לא מסוכן לילד, שאר הילדים לא מגיעים, רק הבן הזה כשהוא משכנע אותו תמיד בכל מיני דרכים מתנות ומניפולציות רגשיות.אני מנסה למנוע את זה ויש לי ויכוחים ואיומים ועוגמת נפש. אינני רוצה לפתוח מריבה גדולה וללכת לבית משפט לעשות הסדרי ראיה.גם אני לא מעוניינת שייקח באופן קבוע את הבנות הקטנות פניתי לרווחה אבל הן אמרו שהן לא יכולות לעזור לי. מה אפשר לעשות?

הסדרי ראיה

שלום וברכה

בשאלה שכזו צריך לפנות לפקידת הסעד לסידרי דין ברווחה או לחזור לבית הדין סביב הנושא של הסדרי ראיה.

במקרים בהם הילד נמצא בסיכון מצד אחד מבני הזוג לאחר גירושין תינתן החלטה לאפשר להורה לראות את בנו רק במסגרת מפוקחת כמו מרכז קשר וכדומה.

בהצלחה רבה

מנחם

אוננות במתבגרים

מה הקריטריון שעל פיו אפשר לדעת האם מדובר ב"מכור"

בעיות נעורים

שלום וברכה

לגבי אוננות ישנן שאלות שהתשובה עליהן צריכה לבא בחשיבה חינוכית וישנן שאלות שהתשובה עליהן צריכה לבא ממקום טיפולי.

בגדול ניתן להגיד שכל נער צריך לקבל הדרכה לקראת גיל הנעורים מבן תורה שהוא גם מבוגר שהנער מכיר אותו כ"מבוגר מיטיב" עבורו. במסגרת הדרכה זו יקבל הנער הנחיות להתמודדות נכונה עם דחפים בגיל הנעורים ובנוסף הוא גם יקבל כתובת לפניות חוזרות במקרים בהם ההתמודדות תהיה קשה עבורו.

נער שמרגיש שאין לו שליטה על הדחפים או שהוא מרגיש סבל תוך כדי פריקת הדחפים והוא אינו מצליח להפסיק עם המעשים הללו כדאי לו לפנות לאיש מקצוע העוסק בתחום כדי לקבל כלים להתמודדות.

נראה לי ששאלת ההגדרה של הדברים כ"התמכרות" פחות חשובה מהחלוקה המוזכרת כאן שכן שאלת ההגדרה הזו כהתמכרות - כן או לא לא תעלה ולא תוריד בסוגיית ההתמודדות עם הדברים.

אשמח לעזור

מנחם

בן שנה צורח ובוכה בשביל תשומת לב

שלום רב ותודה על הפורום המחכים! בני בן השנה וחודש הוא ילד טוב מאד ברוך השם ונראה לי חכם לגילו, לאחרונה הוא התחיל לצרוח (לא בכי פשוט צרחה חזקה מאד) כשהוא רוצה משהו ולא מצליח להשיג (לפני זה היה אומר "את זה") וזה מאד מציק לנו ולסביבה ואנחנו אומרים לו לא לצרוח מה שלא ככ עוזר, ובימים האחרונים הוא גם התחיל פתאום לבכות בכי חזק מאד כשהוא רוצה יחס או משהו אחר, הבעיה שאני לא רוצה לעודד את זה אבל גם לא יכולה להתעלם מהבכי שלו מה עושים? ולגבי הצרחות איך אפשר לגרום לו להפסיק? אציין שהוא איתי בבית יונק וישן לידי כך שלא נראה לי שמדובר בבעיה רגשית. תודה מראש!

בן שנה צורח ובוכה בשביל תשומת לב

שלום וברכה,

בדבריך את מזכירה ילד חכם ושאפתן שדורש לקבל את מה שהוא רוצה. נשמע לי שמדובר בילד עם כוחות חזקים וטובים. הבעיה היא שהדרך בה הוא דורש את מה שהוא רוצה גורמת לחוסר נוחות בסביבה המשפחתית.

לפעמים חוסר הנוחות הזה של המערכת המשפחתית, הגם שהוא מובן והגיוני, מתבטא בעיני הילד כתחושה של דחיה וחוסר שביעות רצון ממנו וממעשיו, מה שמגדיל את חוסר האונים של הילד וממילא גם את הצרחות והבכי שלו.

הילד בחר לבקש את בקשותיו בדרך זו בואו נקבל זאת בשמחה, עד כמה שאפשר, שכן הבקשות הללו מעידות על שאפתנות שהיא תכונה טובה.

הפחתת התסכול במשפחה לנוכח צורת הביטוי של הילד יכולה גם לשחרר את תחושת הדחיה ולאפשר לו מרווח נשימה.

נכון, הבכי הזה לא מקדם את הילד במערכת המשפחתית וכדאי יהיה להחליפו בצורות דרישה ובקשה אחרות, מקדמות יותר, אך לצורך זה כדאי יהיה להשתמש במשפחה כמודל, ככל שהילד יראה את צורות הבקשה והמחוות הרגשיות במשפחה שסביבו כך הוא ילמד וישכיל כיצד לבקש וכיצד להביע את רגשותיו.

בהצלחה רבה,

 

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130