מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים
אבינועם יצהרי

אבינועם יצהרי

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

משך זמן טיפול

מה משך זמן הטיפול המומלץ בפגישה הראשונה?

נתלה באילנות גדולים

לידידי הרב דוד ונגרובר וידידי ארנברג יעקב בהתחשב בדעת גדולים (פרופסור שקד והרב שמחה כהן) ובצרוף נסיוני אני מחזק את תשובתה של הגב" אסתר אפשרי עד שעה ורבע -שעה וחצי ולא יותר - וכדי לשמור על גבולות הזמן לפעמים הבאות ראוי לציין בפניהם שפגישה ראשונה תארך מעט זמן מהרגיל מיצהרי אבינועם

האם מותר לייעץ לזוג חילוני ?

שלום וברכה! הייתי רוצה לדעת את צד ההלכה האם מותר לייעץ לזוג חילוני ש : 1. שומר טהרת המשפחה. 2. הבעיה בינהם היא בקשר למשפחות המוצא . המקרה יחסית קל. שאלה נוספת : האם יש פתרון ממשי לבעיה שהגיע לפתחי ושלחתי אותם לינ"ר , אבל עקרונית רציתי לדעת גבר "חרדי" שכבר בגד באשתו מספר פעמים , האם יש תקווה ? על פניו , נושא התחזקות ביראת שמים לא באה בחשבון אצלו , אבל האם אפשר להגמל מזה? אשמח לקבל תשובות בענין. בתודה ותזכו למצוות , שרה.

תלוי איזה רב את שואלת

תלוי בהשקפת עולמך וזה מאוד תלוי איזה רב את שואלת גם במהלך הלימודים שמענו דעות סותרות בין גדולי תורה! לכן עשי לך רב והסתלקי מהספק איזה רב ? רב שמבין גם בשלום בית

האם מותר לייעץ לזוג חילוני ?

שלום וברכה! הייתי רוצה לדעת את צד ההלכה האם מותר לייעץ לזוג חילוני ש : 1. שומר טהרת המשפחה. 2. הבעיה בינהם היא בקשר למשפחות המוצא . המקרה יחסית קל. שאלה נוספת : האם יש פתרון ממשי לבעיה שהגיע לפתחי ושלחתי אותם לינ"ר , אבל עקרונית רציתי לדעת גבר "חרדי" שכבר בגד באשתו מספר פעמים , האם יש תקווה ? על פניו , נושא התחזקות ביראת שמים לא באה בחשבון אצלו , אבל האם אפשר להגמל מזה? אשמח לקבל תשובות בענין. בתודה ותזכו למצוות , שרה.

תלוי איזה רב את שואלת

תלוי בהשקפת עולמך וזה מאוד תלוי איזה רב את שואלת גם במהלך הלימודים שמענו דעות סותרות בין גדולי תורה! לכן עשי לך רב והסתלקי מהספק איזה רב ? רב שמבין גם בשלום בית

תמונת המשיב

עצה טובה להוציא את התמונה של הרב\ מטפל\ יועץ המשיבים לתשובות- אם היו התמונות בגודל אחיד קטן יותר ובסוף התשובה אולי זה היה בסדר, בכל אופן יישר כוח תדהר

לרב בר שלום שליטא יישר כח

לרב בר שלום שליטא יישר כח ! כמובן שכבודו לא צריך חיזוקים ממני זה רק עזר לי שעוד מישהו חושב כמוני ועוד בעל שעור קומה בעז"ה שלא תצא תקלה תחת ידינו בברכה יצהרי אבינועם

התלבטות

אני בחורה משכילה בת 28 ונמצאת בקשר זוגי כחודש ומאוד מתלבטת לגבי ההמשך. כללית הוא מאוד מוצא חן בעיני הן פיזית והן מבחינה דתית וכו' אבל משהו לא מסתדר.. בעקבות המצב הבטחוני נפגשנו רק פעם בשבוע והפגישות היו נחמדות מאוד ומפרות אבל כשזה מגיע לטלפון זה משתבש, הוא בא מגישה מאוד שוביניסטית לגבי תפקיד האישה וכל מילה שלי הופכת את זה לניסיון למריבה מבחינתו. לגביו, תפקיד האישה זה לעשות ה-כל בבית החל מניקיון, בישול, טיפול בילדים וכמובן טיפול בו. זה הגיע לשיחה על זה שאם אני מעוניינת לצאת ואין אוכל אז אני לא אצא מהבית עד שאבשל לו. וכן זה ש"אישה כשרה עושה רצון בעלה"- אם יש לי דיעה משלי זה בעייתי בשבילו כי הוא לא רוצה מישהי דעתנית ש"תריב" איתו על כל דברוגם אם יש לי מה להגיד לפעמים כדאי שאישה תשתוק ותבטל את עצמה בפני בעלה, כדבריו. אני מרגישה שמנסים לחנך אותי ולהביא אותי למה שאני לא..האם זה נורמלי להשאר במצב כזה או שזה לא? (אני מפחדת שאני מתפשרת כרגע רק בגלל הגיל). תודה..

בדיקה עם עצמך

אין לי מספיק פרטים מאיזה רקע את ומדוע לא התחתנת עד עתה וכו אך יש לי את הרושם שחסרה לך הדרכה בבחירת בן -זוג אילו דברים עקרוניים ואלו שוליים (תוכלי להעזר רבות במאמרים באתר זה) גם המושג להתפשר מבולבל אצלך תלוי על מה.... וכבר קודמי נתנו לך תשובות ברורות ומפורטות יותר בנוסף הייתי מציע לך לברר עם עצמך מה החלק שלך בזה שהגעת לגיל זה ולא התחתנת וכן משאלתך יש רושם שגם את תרמת את חלקך בויכוח ואם זה דפוס התנהגות שאופייני לך כדאי שתעשי עבודה עצמית על כך בשורות טובות יצהרי אבינועם 8MG@NANA.CO.IL

ילדים

שלום, שמי דפנה ואני נשואה כבר 3 שנים,עם בעל טוב,נחמד ומוכשר.יחסית מאושרת לבעלי יש עבודה מסודרת שבה הוא מתקדם מאד יפה.גם אני עובדת במשרה מלאה וב"ה יחסית מצליחה.הבעיה שלנו זה שאין לנו עדין ילדים.ואני חייבת לציין שמהיום שהתחתנתי מיד רציתי ילדים אני מאד מאד אוהבת ילדים! לא סתם נאמר:"ילדים זאת שמחה!" כמובן שהתחלנו לטפל בבעיה שיש אבל כידוע לא תמיד הטיפולים עוזרים.. וכמובן צריכים פה הרבה והרבה מאד סבלנות ומכיון שמאד קשה לי במיוחד לחכות שזה יצליח אז לפעמים רוב הזמן אני מאד עצובה ומפחדת מאד שנמתין עוד הרבה שנים למה שאנחנו כ"כ מייחלים כבר.. כתוצאה מזה אני הרבה עצבנית ומתוחה נוצרות הרבה מתחים וכועסים (לפעמים על שטויות).קשה לי מאד המצב שבו אני נמצאת.איך תוכלו לעזור או לפחות להקל על הכאב???

יש תקוה

לדפנה שלום ! אין הרבה מה להוסיף במיוחד אחרי תשובתו של ידידי הרב ביגל אך איני יכול מבלי להתיחס לתאורים המרגשים של מצב הזוגיות שלכם והאהבה השוררת ביניכם ואת אף מסיימת שאת מאושרת כל זה יפה ונחמד אך יש לזה עוצמה נוספת שלמרות הקשיים והמתחים וההתפרצויות עדיין את מאושרת זה מעיד ששניכם בעלי מידות ודוקא בגלל זה אני בטוח שבעז"ה תתגברו על כל המתחים יחד ובהמשך לתשובתו של הרב ביגל יסיחנה - הרמבם כותב שאין אדם יכול לחשוב באותה עת שתי מחשבות יחד לכן כשבאה לך מחשבה שגורמת לך למתח תחשבי על מחשבה חיובית במיוחד שאת מודעת שהמחשבות האלו גורמות לך למתח שיכול לעכב הריון ואף לאוירה לא טובה בבית וזה יתן לך את הכח להסיט את המחשבה - בידייך לשנות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות יצהרי אבינועם 8MG@NANA.CO.IL

מיואשת

שלום רב. אני כ"כ מבולבלת עד כי איני יודעת מאיפה להתחיל ומקווה שאציג את הלך העניין על הצד הטוב ביותר. הנני בת 33 נשואה שנתיים לבן 38 יש לנו בן בן שנה וחודשיים ואני כעת בהריון בחודש שישי. מאחר ובעקבות נישואי נאלצתי לעזוב את מקום מגוריי ולהצטרף לבעלי אשר גר רחוק ממני ונכנסתי ישר לאחר החתונה להריון, יצא שאינני עובדת כבר שנתיים ומתמסרת לבית, לגידול הילד ולהריון החדש. כל ההריון הראשון התגוררתי אצל הורי בעלי עד שקיבלנו את הבית שלנו שבה אנו מתגוררים שנה. זו שנת הסיוטים שלי. בעלי הביקורתי פשוט לא נותן לי מנוח. הוא מנצל את זה שאני לא מביאה אף הכנסה כדי להשפיל אותי ולעשות ממני קטנה. הוא לוקח כל דבר טוב שבי, מקטין אותו ומשתמש בו נגדי, למשל, אני אוהבת לכתוב שירים אז יאמר, "מה את עושה כל היום כותבת שירים" וזה יכול להיות כל דבר אחר שאני אוהבת במקום. הוא לוקח כל חולשה או חיסרון שלי ומשתמש בה נגדי, לדוגמא, אין לי רשיון נהיגה אז כל הזמן ימצא דרך להשחיל כמה אני לא שווה בלי רישיון. בגלל ההריונות והלידה אני קצת עייפה ולא במיטבי, לפעמים רגישה, בוכייה, הוא יאמר שאני אשה חלשה ולא בנוייה לחיי משפחה. בעלי שעובד 4.5 משמרות בשבוע בממוצע של 12 שעות, פעם בוקר ופעם לילה, עוזר לי במטלות הבית בכך שפעם בשבוע שואב את הבית ושוטף מרצונו החופשי בלבד. לעיתים עוזר לקפל כביסה או לעשות כלים. הוא חושב שבכך הסתיימו מטלות הבית ושאני לא עושה כלום ושהוא עושה את רוב העבודה בבית וכל הזמן יורד עלי. אני מזכירה לו שאני זו שמבשלת, שמטפלת בילד, שקמה לילד בלילות, שמתחזקת יום יום את ניקיון הבית שלא נגמר בשואב ושטיפה, יש גם שירותים, אמבטיה, אבק כלים יום יומיים כביסות, סידורים, קניות שלפעמים אנו עושים במרוכז אך לרוב אני עושה לבד יומית. הבית נקי ומדוגם כי אני בבית מתחזקת אותו והוא לא רואה זאת כך. הוא מקטין את העבודה שאני עושה "מה את בסה"כ עושה שעתיים מבשלת שעתיים עם הילד, מה זה לעשות כביסה? מה זה כלים? זה כלום. אני עובד יותר קשה ממך. אני עושה בבית את רוב העבודה." האיש הזה שלא יודע איך אני שותה את הקפה שלי כי אני משרתת אותו כל הזמן, לא יודע להכין בקבוק אוכל לבן שלי כי אני מטפלת בו כל הזמן, לא יודע להכיןם חביתה כי אני דואגת לאוכל כל הזמן, טוען שמה שאני עושה זה כלום. ויותר גרוע מזה, הוא כל הזמן משווה אותי לנשים אחרות, מה אמא שלו עושה, מה אשתו של אח שלו עושה, מה אישתו של חבר שלו עושה. כולן יותר טובות ממני. לא חסך ממני כאב בזה שאמר שהיו לו נשים יותר טובות, יותר חכמות ויותר יפות ממני ויש לי עוד הרבה להגיע לרמה של אמא שלו. כל דבר שאני עושה יש לו ביקורת, שום דבר לא מספיק טוב, לא בישולים, לא ניקיון כלום. לפני החתונה, (יצאנו 8 חודשים והתחתנו) עוד היה מפנק אותי מידי פעם בהודעות אוהבות, מכתבים, פרחים, מתנות מידי פעם, הכל כדי לכבוש אותי, אחרי החתונה כלום. יום הולדת לא חגג לי, פרח לא הביא לי. כשאני מדברת איתו על הנושא הוא מתחמק בטענה שאחרי הנישואין הכל משתנה, אני לא יכולה לצפות שיפנק אותי כמו פעם. ועוד משהו עצוב. מעולם לא היה בשבילי ברגעים הקשים שלי לקבל תמיכה ואהבה. הוא רוצה אותי רק בטוב. ברע אני לבד. אם אני לא מרגישה טוב או עצובה, או כואב לי ואני בוכה אני אשה חלשה. לעולם לא יגש וינחם אותי אלא יסתכל עלי בקרירות וישאל "מה את בוכה", למשל אחרי הלידה ביום הראשון בבית היתה לי נפילת מתח ופשוט בכיתי, זה טיבעי ונורמלי, אני יודעת, אך הוא הביא בי והתעצבן על כך שאני בוכה. אם אני לא מרגישה טוב הפכתי למטלה, לדוגמא יום אחד הקאתי, לא הספקתי להגיע לכיר והרצפה התלכלכה. הוא התעצבן כי יום לפני ניקה את הבית. הוא לא קשוב לי, לתחושותי רצונותי. מתחמק מכל שיחה ומפיל עלי שאי אפשר לשוחח איתי. יודע להפוך כל דבר נגדי וכשאני מספרת לו את תחושותי הוא הופך את עצמו לקורבן וכמה הוא מסכן בנישואים הללו. פעם בחודש וחצי אנחנו נוסעים להוריי להתארח וכל פעם הוא מסתגר בחדר מול הטלויזיה. בקושי מפגין נוכחות, פתאום כל דבר מפריע לו, מסתובב בפרצוף זועף. לא נותן לי רגע להנות במחיצת הוריי, אני כל הזמן בלחץ. ההורים שלי כבר לא רוצים לבוא להתארח אצלנו כי לא נעים להם מההרגשה שבעלי נותן להם. הוא פשוט מרחיק אותי מהמשפחה שלי. לא טוב לו לראות שטוב לי. למשפחה שלו אנו הולכים יותר כי הם קרובים ושם הוא פתאום כל כך נחמד אלי וכל כך טוב ודואג.... ואני כמובן, גם אם אנחנו בכאסח בינינו, אני עושה כבוד להורים שלו ולו ומתנהגת הכל כרגיל. למה לא מגיע לי יחס כזה עם המשפחה שלי? לסיכום, אני מרגישה כבויה כבר מספר חודשים, כמו מתה מהלכת, מעבירה יום ועוד יום, מה שיהיה יהיה, לרוב שותקת, לעיתים מתפרצת. אני לא מצליחה לחלץ את עצמי מהמצב הזה, להרים את עצמי. מה שאני יעשה הבעיה תמיד אצלי. אני אשמה בהכל מבחינתו, הכל בגללי, הוא תמיד בסדר. אין לי עם מי לדבר. אסור לי לבכות, אסור לי לכעוס, או לדבר על כאבי כי אז אני אשה חלשה. אגב הלכנו לרב יועץ פעמיים שהאמת העמיד אותו יפה במקום, אך לבעלי זה לא מזיז אצלו הכל בסדר. שום דבר ממה שהרב יעץ הוא לא עשה סיכם את זה בכך "מה את חושבת שהוא מתייחס לאשתו יותר טוב?" איך אני נחלצת מהמצב הזה? תודה מראש על ההקשבה, היעוץ והעזרה. מהמיואשת

נקודת אור!

לגלית שבוע טוב! בשאלתך הצלחת לגרום לי לחוש את המתרחש בביתכם וזה כנראה כשרון הכתיבה שלך כפי שציינת את מתארת מצב מאוד לא נעים הרגשת השפלה מניפולציות ותחושת בדידות ואף חוסר אונים בהמשך לתשובות המקצועיות שנתנו לך קודמי ברצוני להתייחס לנקודות אור שעולות מדברייך *זה שבעלך הסכים ללכת לייעוץ (למרות היחס שלו לטיפול) *וכן ציינת שישנם דברים שבעלך בכ"ז כן עושה בבית *וכן שציינת שלבעלך יש את היכולת לפנק אך משהו קרה.... ובכן מה הפתרון? ראשית כדאי לך לאסוף כוחות כדי להוביל מהלך שהוא אפשרי (אומנם את בחודש השישי ולא רצוי להתחיל תהליך בזמן כזה אך במצב שלך אין ברירה ולו לייצב את המצב) וללכת ליועץ מקצועי חשוב מאוד!! פנייתך לבעלך צריכה לבוא ממקום רך ובטח שלא אחרי מריבה (אפשרי אף להשתמש בכשרון הכתיבה שלך ולכתוב מכתב) ולומר לו שהזוגיות שלכם חשובה לך ומאוד לא נעים לך המצב הזה והגעת למסקנה שאת מעוניינת לשפר את מה שמציק לו בהיתנהגותך! (כן זה הניסוח המדויק קחי אחריות כדי לירתום אותו לטיפול) ויתכן אף שהיועץ המיומן בהתחלה יהיה פחות מאוזן וימשוך " לצד שלו" והכל למראית עין כדי שיבוא בנוסף טוב את עושה (למרות הקושי) שאת מכבדת את הוריו לסיכום יש נקודת אור לכו לייעוץ מקצועי (קחי אחריות בפניה שלך אליו) ואם הוא לא יהיה מעוניין ברור שיהיה רק יותר גרוע ואת תצטרכי לעשות החלטה עם עצמך בשורות טובות 8MG@NANA.CO.IL

בעלי מעשן חשיש

שלום לכל מי שיכול לעזור לי. בעלי ואני נשואים מזה חמש וחצי שנים. לאחרונה גיליתי כי הוא מעשן חשיש!! שוחחנו על כך והוא לא מביע נכונות להפסיק הוא טוען שאין בזה שום דבר רע לעשן "מדי פעם" והוא לא מתחרט על כך. חוץ מזה היחסים שלנו בסדר יחסית (היו לפני שגיליתי) הוא גם מעשן עם חברים ואני די בהלם מהעניין. האמת שזה מגעיל אותי ואני לא ממש יודעת איך להתמודד עם זה. ברור לי שיש לזה השלות שבהתחלה לא חשבתי שהן קשורות לעישון אבל אחרי שחקרתי קצת בנושא הבנתי שיש קשר (שינה עד שעות מאוחרות, תפקוד כושל מדי פעם בחיי האישות) הדבר עולה לי בבריאות ושנתי נודדת. הו לא מוכן לדבר על זה עם אף אחד (אם זה כ"כ בסדר, מה הבעיה לספר?) מה עושים בכזה מצב?

לא לאבד תקוה

שלום לך! להתמודד מול בעיות סמים ואפילו הנקראים "קלים" זה לא פשוט יחד עם זאת כדאי שהתגובה שלך תהיה עניינית ולא ביקורתית בהמשך לתגובות שלעיל אנסה להתיחס לכמה נקודות נוספות כבר כתבו לך קודמי שחסרים פרטים- מה סדר יומו וכו אנסה לתת לך כמה עצות מעשיות ראשית כדי לנסות לשנות את המצב עלייך להמשיך ולהיתידד עם בעלך ולהראות לו גילויי חיבה (למרות הקושי והגועל שאת מציינת) כן גם אם זה יהיה משחק את חייבת זאת לעצמך לאחר שתעבדי על זה בתקופה הקרובה תמצאי זמן נוח באוירה נעימה ותאמרי לו עד כמה חבל לאבד את הזוגיות היפה שלכם ושקשה לך להשלים עם זה ושאת מוכנה לעשות הכל כדי לתמוך בו להיגמל מזה ותתחמי בזמן כגון קח שבוע לחשוב אם זה לא יביא תוצאות השלב הבא להחמיץ פנים להראות לו שזה מפריע לך ושיש לו מה להפסיד (לא אמרתי להזניח את הבית אלא לתת לו להרגיש שיש לזה גם מחיר ביחס שלך כלפיו) ואם גם זה לא יעזור ההחלטה בידייך אם לחיות עם זה או לא (לא בהכרח ללכת לכיוון גירושין יש אפשרות לתבוע בבי"ד שלום בית ) בנוסף את צריכה לבדוק איך את יכולה לנתק אותו מהחברה שהוא מעשן איתם (בצורה סמויה ) מה הם נותנים לו שאת יכולה להשלים לו אסור לשכוח שגם אם הוא ירצה להפסיק לעשן זהו תהליך לא קל וצריך הרבה סבלנות תמיכה עידוד ואמפטיה מצידך בהצלחה ושתבשרי בשורות טובות 8MG@NANA.CO.IL

בעיות בנישואים שניים

שלום רב! אני נשואה כשנה וחצי לגבר מקסים וגרוש+2. בתחילה כאשר גרושתו שמעה על כך שאנו נישאים היא החליטה להגדיל את המזונות וגם הצליחה. המזונות גדלו ומרצף טעיות שנעשו המזונות גדלו מעל חצי ממשכורתו של בעלי ,בגלל שמסתכלים על הברוטו ולו על הנטו,מאז חיי הפכו לקשים ביותר,במיוחד עכשיו שנולדה לי בת ,קודם כל אני חושבת שכאשר גבר מתגרש הוא אפס במדינתנו שלנו וחבל מאוד. בקיצור מה שהכי חורה לי זה שאין שום השקעה על הילדים מצד האימא והלואי והיתה משקיעה חצי ממה שניתן לה על הילדים אם מדובר בהיגינה בגדים או אפילו חוגים או דרך ארץ,מה גם שמצבה הכלכלי לא רע מאידך לנו מאוד קשה,וגם מקשה מאוד עלי מבחינת הקשר עם הילדים הילדים לא באים אלי בשבתות יותר,רק פעם בשבוע מישום שהשבתות הפכו ל"כבדות" כספית,הבעיה היא שמצפונית קשה יותר לבעלי וההוצאות על פינוקים לא פוחתים וגם כאשר האימא יש לה עיסוק הם ישר מתקשרים לאבא שיקח אותם וגם הקפצות למיניהם שהוא כל הזמן צריך לבצע עבורם עם הרכב. בקיצור זה הפך לבילתי נסבל איני יודעת מה לעשות אני אוהבת את בעלי מאוד ומצד שני הקשר עם הילדים הפך למאוד קשה שאני מרגישה שאני וביתי רק תפאורה מה לעשות???

קושי אמיתי

שירז מזל-טוב! אין ספק שהמקרה שאת מציגה הוא קושי אמיתי עבורך אך מקשיים אין מה לפחד אלא להתמודד ובכן כמה עצות לקראת שינוי בעז"ה *אפתח בזה שאת מציינת בחום שיש לך בעל מקסים ושאת אוהבת אותו מאוד כדאי לך מאוד לשמור על אהבה זו ע"י פעולות כדלהלן *אמא של ילדיו לא צריכה להעסיק אותך כלל!! לא בטוח שאני טועה אם אומר שאת מרגישה בתחרות איתה וזה יוציא ממך הרבה אנרגיות (ללא תועלת) במקום להשקיע אותם בביתך פנימה לא צריך לעניין אותך אם הילדים מוזנחים או לא ובודאי לא לשוחח על כך (נגד גרושתו) עם בעלך *בנושא השבתות אם היוזמה הזו באה מצד בעלך בסדר אך אם את היוזמת לזה שלא יבואו שבתות את עושה טעות חמורה ועליך לתקן זאת (שבעלך יתמודד עם ההוצאות..) *בפורום שאלות משפטיות תוכלי לקבל תשובה מקצועית לנושא המזונות ! לפי מיטב ידיעתי.. נלקח בחשבון גם יכולת השתכרות של גרושתו ואם מצבה השתפר או הסטטוס שלו השתנה (נולדה בת) אפשר לבקש לדון בזה מחדש *ועוד דבר טבע האישה שאינה מסוגלת שבעלה קשור לדבר נוסף יותר ממנה לא אימו לא מחשב ובטח לא ילדיו מאישה אחרת אי לכך שניכם צריכים לעשות עבודה- את להפנים שאלו ילדיו ולא תהיה לך שליטה על כך מאידך גיסא הוא יצטרך ללמוד כיצד לתת לך את ההרגשה שאת הכי חשובה לו בעולם כיצד ילמד? עי העשרת הידע מסיפרות מקצועית (יש במאמרים באתר) או ע"י הכוונה של איש מקצוע (פגישה אחת) בהצלחה לכם ובשורות טובות אבינועם יצהרי 8MG@NANA.CO.IL

ברצון שניהם ובשמחתם

אני חייבת לציין שמאז שקראתי את השאלה והתשובות אני פשוט בסערת רגשות ואני מוצאת את עצמי בוכה וכועסת!!! מדובר באשה שעברה טראומה בידי בעלה ובגלל זה כמה צפוי נגרם לה ריחוק ממנו והיא אומרת שבגלל זה היא לא מסוגלת ללכת למקווה ואפילו שהם בטיפול זוגי אך בכל זאת יש לה נקיפות מצפון. ומה שפשוט הכניס אותי לסוג של הלם זה שדווקא המשיבות הנשים לא מבינות את נפשה של אשה אחרת ודווקא המשיבים הגברים הבינו את המשמעות של קירבה אינטימית בלי קרבה נפשית. אני מדברת מתוך נסיון אישי בו התקרבתי לבעלי אפי' שלא רציתי כי כך אמרו לי שאני חייבת ככה מתנהגת אשה טובה מורדת ושאר ירקות ומה שזה גרם לי זה לשנוא את בעלי ולהגעל ממנו לגמרי עד שפיתחתי ואגינסמוס שהייתי צריכה טיפול ארוך ומתיש כדי לצאת מזה. אני חייבת לומר שההתרשמות האישית שלי היא שההנחיה של הבנות כאן נובעת ממקום דתי או משהוא כזה ומאוד שמחתי לקרוא את תשובתו המדהימה והמקצועית כמו תמיד של אלי בן סימון שהסביר את האסון שבקיום יחסים שלא מתוך רצון ומתוך אי רצון גם מהמקורות. "ברצון שנהם ובשמחתם" זה פשוט מדהים ומרגש. אבל הכי כואב לי זה שנשים לא מתחברות למצוקה שהיא מצוקה נשית מובהקת. אשמח מאוד לשמוע את דעתכן בעניין. כואבה וסוערת.

הבהרה

שלום לך! אפשר להבין את סערת הרגשות שלך במיוחד לאור מה שעברת בעצמך חשוב לי לציין שההלכה מחייבת יחסי אישות רק מתוך הסכמה הדדית ויתרה מזאת מתוך חיבה וכו ויש על כך דברים מפורשים מגדולי ישראל (אם תשלחי כתובת מייל אוכל לשלוח לך העתק בעז"ה) נקודה נוספת שרציתי להבהיר ההלכה היא לא שחור\לבן אם אישה חייבת ללכת למקוה יש גם את הגבול האפור אשר נתון לשיקול דעתו של הרב בלבד וכל מקרה לגופו ואין לדמות מקרה למקרה והריווח כפול גם דעת תורה וגם אין ריגשי אשם ובנוסף גם הבעל לאחר ההיתפיסות לא ישארו משקעים כשידע שזה לא מתוך זילזול אלא דעת תורה כ"ז בקצרה כמובן בשורות טובות 8MG@NANA.CO.IL

טהרת המשפחה

העניין שאני מעלה כאן עכשיו מציק לי מאד ואודה לכם אם תתייחסו אליו בהקדם שכן, קשה לי מאד לפתוח את הדברים מול רב ומצד שני קשה לי גם להתעלם ממנו. אני נשואה כחמש עשרה שנה ויש לנו שבעה ילדים בנים ובנות. מתחילת הדרך סבל בעלי מדיכאון ומחרדות חברתיות שגרמו לו להסתגר בבית וגרמו לנו קשיים גדולים מאד. לפני כשנתיים וחצי התפתחה בינינו מריבה קשה שבמהלכה כיניתי אותו בכינוי שפגע בו מאוד. כתגובה לכך הוא השכיב אותי על המיטה עליה ישבתי והחל לחנוק אותי בצוואר. ללא נשימה צעקתי לביתי שתזמין משטרה וכך הוא הפסיק. למשך מספר ימים עוד נשארו לי סימנים אדומים וכחולים על הצוואר. בעקבות האירוע הזה הבין סוף סוף בעלי שהוא אכן בבעייה גדולה מאד והתחלנו טיפול זוגי. כשנה לאחר המקרה הפסקתי ללכת למקווה. אנחנו עדיין בטיפול ובאופן יחסי ישנו אכן שיפור במערכת אם כי הדרך קשה מאד. גם בעלי אינו מעוניין בי בגלל מערכת היחסים הקשה ומכיוון שהוא מטופל בכדורים פסיכיאטרים המעכבים אונות הנסיון (באופן יחסי) שלו קל יותר. אינני מסוגלת בשום אופן ללכת למקווה אך מצד שני, נפשי אינה יודעת מנוח. האם תוכלו לעזור לי? תודה רבה! אביגיל

לעשות סדר

לאביגיל שלום! למרות הקושי והסבל שאתם עוברים יחד ואת בפרט ברצוני להיתיחס לכמה נקודות שבעז"ה יתנו לך כח להמשך את מציינת שאתם נשואים 15 שנה + 7 ילדים ושבעלך סובל מחרדות כבר מתחילת הקשר אין ספק שתמונת מצב זו מספיקה כדי להעיד שיש בך כוחות מיוחדים בנוסף את מציינת שהתחלתם טיפול לפני שנתיים וחצי כדאי מאוד לראות את החיובי שבדבר למרות הקושי והדרך הארוכה - כי לא כל זוג עם קשיים משכיל להגיע לטיפול זה מראה שלמרות הסבל של שניכם יש עדיין חיבור ביניכם שכדאי להניע אותו דבר נוסף שלא הצלחתי להבין -את מציינת שהלכתם לטיפול לפני שנתיים וחצי ורק לפני שנה וחצי הפסקת ללכת למקוה אם אני מבין נכון גם לאחר טראומת החניקה עדיין המשכת ללכת למקוה ודוקא שנה אחרי תחילת הטיפול את מרגישה נסיגה? (איני בא ממקום שיפוטי כמובן אלא שאלה...) את מסיימת שאינך מסוגלת ללכת למקוה בשום אופן מצד שני נפשך איננה יודעת מנוח לא ציינת אם זה מתוך ריגשי אשם או מתוך צורך אם מתוך ריגשי אשם כדאי לך לפנות לרב שיעשה לך סדר גם בעניין ההלכה ללכת למקוה ואם מתוך צורך צריך לבדוק מה קורה בתהליך הטיפול שלכם (מבלי להעביר ביקורת על הטיפול) ואף ראוי שתעלי את הדברים עם המטפל עייני עוד בתשובתי ל"המומה" בשאלה שאחרייך בשורות טובות ובהצלחה 8MG@NANA.CO.IL

בטל דבר-בטלה האהבה

בס"ד אני נשואה פעם שניה עם שני ילדים מנישואים קודמים ושניים מהנוכחיים. החלטתי להתחתן שנית נבעה מתוך רצון ב"אבא" לילדים ובעלי הנוכחי היה המועמד האידיאלי לכך. הוא העניק לילדים מה שאביהם הביולוגי לא נתן, הוא השקיע המון ובכלל היה נוח מזג ושמח. יש לציין שאלמלא הרצון לאב לילדיי מעולם לא הייתי חושבת להתחתן איתו( ובכלל) הוא בכלל לא הטיפוס שלי, הוא לא מושך אותי וכו'... פשוט יום אחד הילדים ממש ביקשו ממנו להיות להם לאב וזה "מחץ" לי את הלב וגרם לי "לרצות" להנשא לו - אהבה התלויה בדבר.הוא מצידו היה להוט להתחתן למרות שהבהרתי לו שזה לא הולך להיות פיקניק. העניין הוא שלאחר לידת בננו המשותף- בטל הדבר וגם האהבה ומאז כבר 6 שנים המציאות טופחת לנו על הפנים רע לשנינו ורע לילדים. כמובן שיחסו שונה בין ילדיו הביולוגים למאומצים. ואני לא יכולה לסבול את זה- מצטערת,גם אם יבטיחו לי שנים סוגות בשושנים של שלום בית. בקיצור, כל מה שמעניין אותי זה הילדים, גברים - לא ממש (גובל בשנאה רחל"צן) אולי אני נכה מבחינה רגשית או משהו.ושאלתי היא: האם יש לנישואים כאלה סיכוי? האמת ששנינו רוצים להתגרש אך מרחמים על הילדים . אשמח לשמוע עצות- תודה.

דרך ארוכה אך קצרה

שלום לך! את מתארת את הקושי שלך ביחס המפלה של בעלך כלפי ילדייך מנשואים קודמים ומסיימת "אני לא יכולה ליסבול את זה" אין ספק שזה מצב לא תקין וזה לא נתון כלל למה "את" מרגישה הרי הילדים הם הסובלים האמיתיים.... יחד עם זאת מדברייך אני למד שלבעלך יש תכונות של נוח מזג -ושמח -משקיע- ולכן סביר להניח שזה לא רוע לב אלא חוסר הדרכה ותשומת לב ויתכן שמרוב דאגתך לילדייך הערת לו בצורה כזו שהיום הוא אטום להכיל את המצוקה שלך (כמו שקורה לזוגות רבים) אך עם עזרה של גורם חיצוני סביר להניח שתיראי תוצאות את מציינת "כל מה שמעניין אותי זה הילדים" אם נעשה חשבון שני ילדים סובלים מהפליה אך אני משער לעצמי שבעקבות האוירה בבית סובלים כרגע 4 ילדים לכן דווקא מתוך דאגתך לילדים (שהם 4 הילדים אני מקוה) את חייבת לגייס כוחות וללכת ליבדוק מה קורה איתך ביחסך לגברים (את כותבת אפילו שנאה ) ומה קורה לך מבחינה ריגשית ("אולי אני נכה מבחינה ריגשית"..) לסיכום- הבעיות שהעלת שמתייחסות לבעלך הן אופייניות לאנשים שנישאים בשנית ולא מודרכים כראוי ולכן הדרכה תוכל ליפתור את זה מדברייך אני למד שאת חייבת לעצמך ולילדייך(אם תתגרשי יסבלו 4 ילדים) ללכת לברור עם איש מקצוע על הרגשות שלך והיחס שלך לגברים אודה לך אם תשתפי אותנו בפורום במסקנותייך בשורות טובות 8MG@NANA.CO.IL

תודה רבה!

שלום רב לכל העונים לשאלתי: למר שמחוני,יפה בן דוד,לאה גרוס,הדסה מקלר,ציפי מילוא,מרים ניימן,מר ביגל,מר אוחנה ויצהרי אבינועם אין מילים בפי על תשובותיכם המדהימות! על כל תשובה ותשובה ממש ירדו לי דמעות אני ממש מתרגשת ומעריכה את ההקרבה שאתם עושים פה! מהיום שהתחלתי לקבל את התשובות,חיי השתנו מקצה לקצה! פתאום אני התחלתי בעצם להעריך את חיי היפים שיש לנו! אני ובעלי מאד אוהבים אחד את השני אנחנו מסתדרים מעולה ב"ה,יש לו עבודה מעולה וגם אני ב"ה מסודרת בעבודה טובה כסף ב"ה לא חסר הזוגיות שלנו מדהימה ומה שקרה זה שהתשוקה לילדים והבעיות של הפריון איכשהו ניסו להפריע לזוגיות שלנו. ואמנם היו לי ימים קשים מאד שכבר ציינתי שזה ממש לא קל להמתין לילדים! בכ"ז מהיום שבו קבלתי את תשובותיכם אז החלטתי לעצמי שאני לא אהרוס את חיי בגלל הסיבה הנ"ל והתחלתי להעריך ןלאהוב מאד את החיים שלי את הטוב שיש לנו להסתכל על הכל בצורה חיובית יותר.והיום אני ממש מאושרת ומחכה כמובןבסבלנות עם הרבה שמחת חיים להפקד. ואני מקוה שהקב"ה יענה לתפילותינו במהרה ובעז"ה נפקד במהרה! דפנה

מרגש מאוד

שלום לך! עכשיו תורי להתרגש ולהודות לך חזרה אני שמח שאת אופטימית ואני רוצה לשתף אותך שבמשפחה המאוד קרובה שלי יש נשים שנפקדו אחרי 9 שנים 18 שנה ו-20 שנה העיקר לא לאבד תקוה ישנם רגעים קשים ונפילות אך את צריכה לדעת שמותר להיות חלשים אך לא לאבד את התקוה ובעז"ה אני תפילה שתיפקדי במהרה בשורות טובות 8MG@NANA.CO.IL

מה עושים כאשר בעל כל הזמן חושב שהוא צודק?

בעלי בכל וויכוח מצדיק את עצמו וכל הזמן מחפש תירוצים לזה שהוא צודק מה עושים עם זה איך אפשר להתמודד עם התופעה הזו?

מונולוג במקום דיאלוג

שלום לך! משאלתך אני למד שאין ביניכם דיאלוג אלא מונולוג וזה מה שמוביל לויכוח כי כל אחד רואה רק את הצד שלו מבלי להקשיב לבן הזוג כשצד אחד פותח בשיחה ומעלה אפשרות עדיין לא התחיל ויכוח הויכוח מתחיל בצורה שבה השני יגיב וכ"ו אין זה אומר שכל האחריות נופלת עליך אך להבין את השלבים בהיתפתחות קונפליקט זה חלק מהפתרון ועולה מדבריך שאין את נשארת חייבת אלא מצטרפת לויכוח אולי אף בכל הכח וזה גורם לו להרים רף בויכוח וכן על זו הדרך וממלא שניכם מפסידים לכן הייתי מציע לך * לנסות ליבדוק עם עצמך מה התרומה שלך בדינמיקה הזו ביניכם ומה את יכולה לעשות אחרת ממה שעשית עד היום כדי להוביל לשינוי (בתגובה למשל) * יתכן וחסר לבעלך הערכה ממך ואם את לא נותנת הוא יקח בכח.... * כשהוא צודק האם את משבחת אותו ומעצימה אותו? בהצלחה 8MG@NANA.CO.IL

מטפל זוגי שמתמודד עם זוגיות קשה

שלום לכם! חברי היקרים. ברצוני לשתף אתכם במה שעובר עלי, ולשמוע את דעתכם ועצתכם, אולי ירווח לי כאבי הקשה ותסכולי הרב. למדתי בינר כמה וכמה קורסים, כמו-כן למדתי עוד נושאים במקומות אחרים. מטפל בזוגות ומצליח מאד, אני נקרא מהטובים בתחום ושמי נישא לתהילה. גם מאמרים שכתבתי בנושאי זוגיות כמו גם בשאר נושאים חינוכיים, מקבלים פידבק חיובי. הבעיה היא שהזוגיות שלי אישית קשה, חיי בבית קשים, מה שיש לי בחוץ אין לי בפנים, אין לי הערכה וכבוד ותמיכה אלא תרעומת ביקורת ביזוי והשפלה, גם בבית פנימה מול הילדים וגם בחוץ אצל קרובי משפחה ובמקום העבודה. אנו כל הזמן בתהליכי טיפול, לעיתים המצב משתפר ולפעמים יותר גרוע. השאלה שלי היא: א' כשאני מטפל בזוגות, תמיד יש לי קול פנימי הלועג לי "ומה אצלך?", איך אתה יכול לטפל באחרים כשאצלך זה המצב. ב' תסכול גדול מהטיפול בזוגות, למה אצלי לא טוב, לפעמים אני משלים כבר עם מצבי, אך כשאני רואה זוגות אצלי איך שהם מצליחים, אני נשבר ונהיה מתוסכל לגמרי. כן פשוט אני מקנא. איך זה אצלכם? מה עושים? איך מתמודדים?

נקודת אור

אברהם שלום אני כותב לך ברגשות מעורבים מחד כואב לשמוע את הסבל שלך (ושל רעיתך) ומאידך מרגש לקרוא את התגובות והתמיכה של החברים בנוסף לתגובות הענייניות של החברים רציתי להתייחס בכיוון נוסף לפני מס שנים בתחילת לימודי בינר המליץ לי הרב שמחה כהן שליט"א לערוך מיני מחקר עם חברי לספסל הלימודים מהם הגורמים שיכולים להשפיע לרעה בזוגיות של היועץ ועלו כמה אפשרויות-(הממצאים מתוך עובדות של חברים -גברים ולא השערות) ואמנה אותם בקצרה א- אמון בין היועץ לבן זוגו בעיסוקו החדש (והרגיש) ב- שעות עבודה לא נוחות לבן הזוג בד"כ בערב וממלא יתכן העדרות כל היום... וההמשך ידוע ג- היועץ מתקדם ולומד ומנסה ליישם ובן הזוג נשאר מאחור וכגודל הצפיה כך האכזבה ד- היועץ שלומד ומתקדם בא להטיף וללמד את בן זוגו איך צריך להתנהג ה- בן הזוג שבבית מצפה מהיועץ שיהיה מושלם הוא הרי יועץ... כל אחד מהאפשרויות האלה גרמו לחוסר יציבות בבית של יועצים כמונו ויתרה מזאת חלק מהחברים דיווחו שהזוגיות שלהם היתה הרבה יותר טובה קודם ללימודים והתדרדרה כתוצאה מאחת מהאפשרויות שמניתי לעיל לכן המלצתי לך שתנסה לזהות אולי אחת מהסיבות שמניתי קיימות גם בקשר שלכם? ואבחון נכון זה כבר חצי פתרון בנוסף תשתמש בכלי האני מה אני תרמתי לאוירה ומה אני יכול לעשות אחרת וכמו שאמרו קודמי יתכן ותצטרך ללכת להעזר בגורם חיצוני כמאמר אין חבוש מתיר עצמו אי לכך אל תיפול ברוחך ודווקא בפנייתך אני רואה נקודה חיובית שממנה אפשר רק לצמוח ולשאלתך האם להמשיך בייעוץ אין ספק שזקוקים לאנשים כמוך (לפי דבריך אתה רואה הצלחה) ובע"זה האור שאתה מאיר בבתים אחרים יקרין גם לביתך אתה בהצלחה אבינועם יצהרי 8MG@NANA.CO.IL

כיצד למנוע כעס?

שאלה לחבר היועצים של ינר מאת: ירוחם אמונים אנו שכל דברי חז"ל נאמרו איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה שקבלם מפי הגבורה. חז"ל הרבו לדבר אודות גנותה של מדת הכעס ותוצאותיה ההרסניים. אך השאלה הנשאלת היא: מה אעשה בזמן שאני רואה ילד שאינו סר למשמעתי? אמו אומרת לו פעמים רבות שיסדר את חדרו וכאילו שדיברה לקיר, האם שייך שלא לכעוס? המצפה לתשובה מספקת ירוחם

כעסת? שילמת!

לירוחם שלום רב! בין השורות אני קורא שאתה דואג גם למעמד של אשתך בבית ויפה שכך וזו התחלה טובה לייצור שינוי כי כשההורים "יחד" זה יותר קל אין ספק שהכעס הרסני בכל מערכת יחסים וכל שכן בתא המשפחתי בין בעל ואשתו ובין הורים וילדים הסטייפלר שואל לפי הפירוש שבמכת צפרדע עלתה צפרדע אחת והמצרים היכו אותה והשריצה מאות ואלפים וכ"ו הדבר הכי נורמלי כשהצפרדע מתרבה מכל מכה זה להפסיק להכות אותה?! ומסביר הסטייפלר כשאדם כועס הוא יודע שהוא מזיק לעצמו וימשיך להזיק לעצמו זה כוחו ההרסני של הכעס ולעניינו בין בני זוג כמה זוגות יודעים שהם מזיקים לעצמם ולזוגיות ומחריפים את המצב ובכ"ז אין להם את הכוח לעצור.... וביחסי הורים וילדים הרי הכעס הוא אולי הדבר ההרסני ביותר (אחרי הכאה פיזית) כשהורה כועס הוא משדר חולשה ואיבוד שליטה והילדים מזהים זאת ולפעמים יש משחק סמוי בלא מודע של מאבקי כוחות ושליטה בין הורים וילדים והילד מרגיש שליטה ע"י שמוציא את ההורה מדעתו חשוב לציין לכל הורה שאומר אני מבקש עשר פעמים ולא שומעים עד שאני צועק- שהוא עצמו יצר את הכללים האלו שעד שאני לא צועק ..... ולפתרונות- 1. מכל הנאמר לעיל אתה צריך להפנים ראשית שזה מזיק לך וגם לילדים נזק בלתי הפיך ואם תנסה להמחיש לעצמך שכל כעס וצעקה על הילדים אתה מפסיד 1000 ש"ח האם היית ממשיך לכעוס באותה מידה? 2.אשתך ואתה יחד צריכים לזהות זמנים ומשימות שגורמות ללחץ ולכעס ולנסות לפרק את גורמי הלחץ ביצירתיות למשל לקום מעט מוקדם או לחלק מטלות ביניכם ובין הילדים (תלוי באיזה גיל) 3.הכי חשוב לא להרגיש ריגשי אשם (כולנו טועים ביחס לילדים מדי פעם) כי ריגשי אשם יגרמו לנו לפתיל קצר כמאמר קודמי 4.מחקרים מוכיחים שכשאדם כועס 10% זה על הקרה הנוכחי ו90% על דברים שהצטברו אצלו... 5.לקבוע רבע שעה ספציפית (מ6 עד 6 ורבע למשל משעה לחוצה) ביום לשבוע שבה אני לא כועס ולהוסיף לפי יכולתך בשבוע הבא בצעדים איטיים לא לרוץ יש הרבה מה להוסיף אך זה המעט שמצאתי להוסיף על הדברים הנפלאים של חברי הרבה הצלחה 8MG@NANA.CO.IL

צפיה בפחד

לכל צוות ינר היקרים שלום רב, תודה על האתר המעניין והמחכים. אני בחורה חרדית צעירה +19 מתחילה עכשיו שידוכים. וזה מאד מלחיץ אותי אני לא מבינה איך בחורה בגיל זה אמורה ברגע אחד של עניית חיובי, לחרוץ גורל לכל החיים. בנוסף אחת מאחיותי אחרי שסגרה שידוך היו לה רגעי חרטה קשים מנשוא, עד כדי שהיא כמעט ביטלה אותו וזה מה שכנראה השאיר לי טראומה, אני היתי מעורבת בכל הסיפור ובכל הרגשותיה ועד היום נשאר מועקה מזה, למרות שהיום היא חייה באושר גמור ב"ה. אני רוצה לעבור את התקופה הזו בצורה הכי רגועה . אשמח אם תתנו לי עצות ותפיגו את חששותי. תודה רבה מראש.

הפחד מפני הפחד

לרינה שלום וברכה! את מציינת שבנוסף ללחץ שיש לך בבחירת בן הזוג יש לך גם טראומה מתהליך הבחירה של אחותך עקב היותך מעורבת בכל הסיפור ונישארת עם המועקה למרות שאחותך חיה באושר ב"ה ובכן אין ספק שההחלטה הכי משמעותית שאדם עושה בחייו זה בחירת בן הזוג שאיתו הוא אמור לחיות עד מאה ועשרים כשהקושי הוא לא רק את מי לבחור אלא הקושי היותר גדול זה שלב ההחלטה גם כשהכל נראה מושלם וכל מי שעוסק בתחום יאמר לך שרוב הזוגות במידה כזו או אחרת בד"כ לאחר האירוסין יש הירהורים מעין נסיגה- וזה הגיוני כי זה שלב של כמעט ואין מה לחזור בך... לרוב זה עובר לאחר מספר ימים ויש שסוחבים אתם את הספקות גם לאחר החתונה שבוע שבועיים ובודדים יש להם קושי אף מעבר לכך כל האמור זה שההחלטה נעשתה מרצון ולא מתוך אילוץ כזה או אחר לכן רצוי ואף ההלכה מצדדת בכך שההחלטה תהיה בסופה של בני הזוג ולא של ההורים וכדו" עם זאת את מציינת שבנוסף לקושי הנורמלי שיש לכל אחד מאיתנו לך התווסף קושי נוסף מוחשי שנשאר צרוב בתודעתך ואע"פ שאחותך כבר בעולם האושר את נשארת עם הטראומה אעפ"כ אני רוצה לומר לך שעצם ידיעתך ממה נובע הפחד זה כבר הטיפול בו כי יש כאלה שמשליכים את הפחד שלהם מנישואין על דברים אחרים כגון יופי וכדו שא"א להתווכח על זה בפסיכולוגיה יש מושג הפחד הגדול ביותר הוא מהפחד! הפחד הוא מנגנון הגנה בריא ואמור להפוך לדחף כדי לפעול קדימה אך יש כאלה שהפחד הופך לידיד ומשתלט עליהם ואף משתק אותם לכן יתכן והפחד שלך בריא ומעיד על האחריות שלך והחשיבות שאת מייחסת לנישואין ורק חסר שתהפכי אותו לדחף ואם תזהי שעדיין יש לך קושי כדאי לקבל עזרה בספר מעבר יבוק כתוב הפחד והדאגה יריעו המזל מעין נבואה שמגשימה את עצמה ולסיום שבוע הבא פורים ואסיים ברעיון נפלא שקשור גם לשידוכים שואלים המן מן התורה מנין? ומשיבים המן העץ הזה.. ויש קשר בין אדם הראשון והמן שלאדם הראשון היה הכל היה בגן עדן ומלאכים צולים לו וכו והקב"ה אמר מכל עץ הגן תאכל חוץ מעץ הדעת ואדם הראשון בכ"ז היה "חסר" לו העץ הזה ולכן הפסיד את הכל והתקלל בזיעת אפיך וכו וכן המן כולם השתחוו לו חוץ ממרדכי והוא הרגיש וכל זה איננו שווה לי שמרדכי לא יכרע ולא ישתחווה והסוף ידוע שנתלה על העץ כן בבחירת בן זוג אין אדם מושלם וצריך לשים לב לא לאבד דבר טוב ואיכותי בגלל דבר פעוט ואת השיכלול צריך לעשות לפעמים עם התיעצות בהצלחה אבינועם יצהרי 8MG@NANA.CO.IL

כיצד אתמודד עם כעסים?

בס"ד ליועצי ינר שלום! אנו נשואים זה כשלש שנים וחצי ויש לנו ילד בן שנה וחצי. שלום הבית שלנו תקין אך יש לנו בעיה קשה מאד שכל דבר קטן שאני עושה אשתי כועסת וצורחת בקולי קולות. אני גם סובל מכעס אך לפחות אני לא מזיק לאחרים, אני בולע את הצפרדע וזורם הלאה. איך אתמודד? בעל סובל

כעסים ושלום בית

שלום לך! לפי איך שאתה מתאר את הכעסים וההתפרצויות בבית קשה לי להבין איך שלום בית תקין במצב כזה הרמב"ם כותב יש דעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינוניות אלא יתרחק מהקצה האחד אל הקצה האחר... וכן הכעס מידה רעה היא עד למאוד וראוי להתרחק ממנה עד הקצה האחר לנו נדמה שהכעס הוא רגש ראשון אך לא כך הדברים הכעס הוא רגש מישני ואם אנו בודקים יש שני דברים שיכולים לגרום לנו לכעוס או צפיות שלא מומשו או פגיעה בערך העצמי יתכן אף צפיות שאנו מצפים מעצמנו ולא מצליחים לממש ולכן לפני שאשתך תעשה את השינוי עליך לבדוק עם עצמך אולי אתה פגעת בה או שהיא מצפה ממך ואתה לא ממלא צפיה זו שלה מן הראוי לציין שיתכן ופגעת בה לפני מס ימים והכעס יתפרץ כעת כשלא פייסת אותה כראוי מצ"ב תשובה שכתבתי בעבר בעניין הכעס אין ספק שהכעס הרסני בכל מערכת יחסים וכל שכן בתא המשפחתי בין בעל ואשתו ובין הורים וילדים הסטייפלר שואל לפי הפירוש שבמכת צפרדע עלתה צפרדע אחת והמצרים היכו אותה והשריצה מאות ואלפים וכ"ו הדבר הכי נורמלי כשהצפרדע מתרבה מכל מכה זה להפסיק להכות אותה?! ומסביר הסטייפלר כשאדם כועס הוא יודע שהוא מזיק לעצמו וימשיך להזיק לעצמו זה כוחו ההרסני של הכעס ולעניינו בין בני זוג כמה זוגות יודעים שהם מזיקים לעצמם ולזוגיות ומחריפים את המצב ובכ"ז אין להם את הכוח לעצור.... וביחסי הורים וילדים הרי הכעס הוא אולי הדבר ההרסני ביותר (אחרי הכאה פיזית) כשהורה כועס הוא משדר חולשה ואיבוד שליטה והילדים מזהים זאת ולפעמים יש משחק סמוי בלא מודע של מאבקי כוחות ושליטה בין הורים וילדים והילד מרגיש שליטה ע"י שמוציא את ההורה מדעתו חשוב לציין לכל הורה שאומר אני מבקש עשר פעמים ולא שומעים עד שאני צועק- שהוא עצמו יצר את הכללים האלו שעד שאני לא צועק ..... ולפתרונות- 1. מכל הנאמר לעיל אתה צריך להפנים ראשית שזה מזיק לך וגם לילדים נזק בלתי הפיך ואם תנסה להמחיש לעצמך שכל כעס וצעקה על הילדים אתה מפסיד 1000 ש"ח האם היית ממשיך לכעוס באותה מידה? 2.אשתך ואתה יחד צריכים לזהות זמנים ומשימות שגורמות ללחץ ולכעס ולנסות לפרק את גורמי הלחץ ביצירתיות למשל לקום מעט מוקדם או לחלק מטלות ביניכם ובין הילדים (תלוי באיזה גיל) 3.הכי חשוב לא להרגיש ריגשי אשם (כולנו טועים ביחס לילדים מדי פעם) כי ריגשי אשם יגרמו לנו לפתיל קצר כמאמר קודמי 4.מחקרים מוכיחים שכשאדם כועס 10% זה על הקרה הנוכחי ו90% על דברים שהצטברו אצלו... 5.לקבוע רבע שעה ספציפית (מ6 עד 6 ורבע למשל משעה לחוצה) ביום לשבוע שבה אני לא כועס ולהוסיף לפי יכולתך בשבוע הבא בצעדים איטיים לא לרוץ יש הרבה מה להוסיף אך זה המעט שמצאתי להוסיף על הדברים הנפלאים של חברי הרבה הצלחה 8MG@NANA.CO.IL

הדדיות מה היא?

ביני לבין אשתי יש המון כעסים ותחושה רעה בבית, התייעצתי עם איש מקצוע דרך הטלפון והוא אמר שהבעיה היא של שנינו, ניסיתי לומר לו שאני משתדל מאוד ובאמת אני משתדל מצידי לעשות הכל אך הוא חזר על עצמו שהבעיה היא של שנינו, קראתי גם בפורום הזה שיש הדדיות בנישואין, האם אפשר להסביר על מה אתם מתכוונים כי זה נראה לי מנותק מהמציאות.

כסע הוא רגש מישני!

שלום לך! מצ"ב תשובה שכתבתי בעבר בעניין הכעס שים לב להדגש שכסע זה תגובה משניונית וכו הרמב"ם כותב יש דעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינוניות אלא יתרחק מהקצה האחד אל הקצה האחר... וכן הכעס מידה רעה היא עד למאוד וראוי להתרחק ממנה עד הקצה האחר לנו נדמה שהכעס הוא רגש ראשון אך לא כך הדברים הכעס הוא רגש מישני!! ואם אנו בודקים יש שני דברים שיכולים לגרום לנו לכעוס או צפיות שלא מומשו!! או פגיעה בערך העצמי!!! יתכן אף צפיות שאנו מצפים מעצמנו ולא מצליחים לממש ולכן לפני שאשתך תעשה את השינוי עליך לבדוק עם עצמך אולי אתה פגעת בה או שהיא מצפה ממך ואתה לא ממלא צפיה זו שלה מן הראוי לציין שיתכן ופגעת בה לפני מס ימים והכעס יתפרץ כעת כשלא פייסת אותה כראוי אין ספק שהכעס הרסני בכל מערכת יחסים וכל שכן בתא המשפחתי בין בעל ואשתו ובין הורים וילדים הסטייפלר שואל לפי הפירוש שבמכת צפרדע עלתה צפרדע אחת והמצרים היכו אותה והשריצה מאות ואלפים וכ"ו הדבר הכי נורמלי כשהצפרדע מתרבה מכל מכה זה להפסיק להכות אותה?! ומסביר הסטייפלר כשאדם כועס הוא יודע שהוא מזיק לעצמו וימשיך להזיק לעצמו זה כוחו ההרסני של הכעס ולעניינו בין בני זוג כמה זוגות יודעים שהם מזיקים לעצמם ולזוגיות ומחריפים את המצב ובכ"ז אין להם את הכוח לעצור.... וביחסי הורים וילדים הרי הכעס הוא אולי הדבר ההרסני ביותר (אחרי הכאה פיזית) כשהורה כועס הוא משדר חולשה ואיבוד שליטה והילדים מזהים זאת ולפעמים יש משחק סמוי בלא מודע של מאבקי כוחות ושליטה בין הורים וילדים והילד מרגיש שליטה ע"י שמוציא את ההורה מדעתו חשוב לציין לכל הורה שאומר אני מבקש עשר פעמים ולא שומעים עד שאני צועק- שהוא עצמו יצר את הכללים האלו שעד שאני לא צועק ..... ולפתרונות- 1. מכל הנאמר לעיל אתה צריך להפנים ראשית שזה מזיק לך וגם לילדים נזק בלתי הפיך ואם תנסה להמחיש לעצמך שכל כעס וצעקה על הילדים אתה מפסיד 1000 ש"ח האם היית ממשיך לכעוס באותה מידה? 2.אשתך ואתה יחד צריכים לזהות זמנים ומשימות שגורמות ללחץ ולכעס ולנסות לפרק את גורמי הלחץ ביצירתיות למשל לקום מעט מוקדם או לחלק מטלות ביניכם ובין הילדים (תלוי באיזה גיל) 3.הכי חשוב לא להרגיש ריגשי אשם (כולנו טועים ביחס לילדים מדי פעם) כי ריגשי אשם יגרמו לנו לפתיל קצר כמאמר קודמי 4.מחקרים מוכיחים שכשאדם כועס 10% זה על הקרה הנוכחי ו90% על דברים שהצטברו אצלו... 5.לקבוע רבע שעה ספציפית (מ6 עד 6 ורבע למשל משעה לחוצה) ביום לשבוע שבה אני לא כועס ולהוסיף לפי יכולתך בשבוע הבא בצעדים איטיים לא לרוץ יש הרבה מה להוסיף אך זה המעט שמצאתי להוסיף על הדברים הנפלאים של חברי הרבה הצלחה 8MG@NANA.CO.IL

אשמח לעזרה - התיעצות

שלום וברכה. למרות שהשאלה לא בדיק קשורה לנושא אשמח לקבל תשובות. אנו הורים לילד בן שנה וחצי. אני לא עובדת ובעלי עובד עד השעה 7 בערב (הוא מגיע לשעה ארוחת צהריים באמצע). כרגע הוא קיבל הצעה להעביר את שעות העבודה שלו מהצהריים לערב - ז"א הוא יהיה בבית מ2 עד 5 ויחזור לעבוד מ5 עד 10. כמובן שזה כולל משכורת גבוהה יותר כיון שאני יעבוד בשעות הבוקר בעבודה שהוא היה עושה בצהריים. די קשה לי עם השעות האלה.. להיות לבד בערב , ב 10 זה כבר לילה הולכים לישון .. ועוד יותר קשה לי זה הענין של הילד.. הוא כמעט לא יראה את אבא שלו. (מלבד שישי שבת ועוד יום אחד שהוא אמור לחזור רגיל ב 7) אשמח לעצות..או כל עזרה שהיא. והאם בכלל כדאי לוותר על זה או שחשוב כסף היום עד כדי כך על חשבון החיים עצמם?? או שאני סתם לוקחת את זה מדי קשה. תודה רבה.

שווה נסיון

שלום לך מרים בתחילת דברי ברצוני לומר שיש הבדל מהותי בגישה בין רווחה כלכלית למצוקה כלכלית אני יוצא מנקודת הנחה שמדובר ברווחה כלכלית לעתיד בטוח יותר את מציינת שחשוב לך זמן איכות עם בעלך שהיה עד עתה בערבים ואולי זה יפגע אין ספק שחייבים אתם לשמר את ההרגל הזה אך כדאי לבדוק להעתיק זמן זה לצהריים מ2 עד 5 אפשר מצוא זמן ובחזרתו ב10 אפשר למצוא עוד מעט זמן לסיים את היום בצוותא מבלי להגרר לשעות מאוחרות עם זאת את מציינת את דאגתך לזמן של בעלך עם ילדכם גם פה אפשר להעניק לילד תשומת לב בשעות ההפסקה בצהריים בנוסף ידוע שיש הורים "שנמצאים" ליד הילדים "שעות" אך לא איתם אלא מתעסקים בנוסף בטל או מתקשרים עם הילדים כדרך אגב ללא קשר עין וכדו לעומת זאת ישנם הורים שנמצאים עם הילד חצי שעה אך הילד מרגיש שההורים איתו עוד נקודה שהייתי מציע לך לבדוק עם עצמך איך את מרגישה עם השינוי שאת תצטרכי לעבור בזה שאת תצאי לעבוד בבוקר בעקבות כך סוף סוף זה לנהל את הזמן שלך אחרת ובאחריות (ואיך את מתמודדת עם הקושי להפרד מבנך גם אם זה למספר שעות) לסיכום- אחרי בירור עם עצמך הייתי מציע לשתף את בעלך באפשרויות של כל התרחישים ולסכם יחד שתעשו נסיון של חודש כמובן שלא לשכוח לסכם גם את השינויים בהערכות שלכם לזמן איכות ולראות אם הכל זורם או לא בהצלחה אבינועם יצהרי 8MG@NANA.CO.IL

איך ליצור שיחה?

שלום! אני נשואה כשנתיים ויש לי בת מתוקה ברוך ה'. בעלי חם,אוהב, מסור ואכפתי . אבל יש פער גדול ביננו אני אישה שאוהבת לחשוב , להרגיש, לשתף ברגשותי, לדבר על רגשות ולהתעמק בהם. לשוחח על נושאים 'ברומו של עולם' להתעמק בנושאים רוחניים וכדו'. תכונות אלו הן דומיננטיות מאוד באופיי ואני שואבת מהם כח ועושה לי טוב לדבר, לשתף וכו' בעלי שונה ממני הוא אדם זורם, חלק הומוריסט ולא אוהב להתעמק בדברים ולא "לחפור על כל דבר" כדבריו. אני מרגישה ריקנות בזוגיות היא נראית לי שטחית והקשר לא איכותי. קשה לי שחלק שהוא כה מרכזי באישיותי לא בא לידי ביטוי וזה מאוד מתסכל אותי מה אפשר לעשות חשוב לציין שנסיונותי להביא אותו לידי שיחה' עמוקה' יותר נגמרת לרוב בכעס רב ותיסכול מצידי וחוסר הבנה מצידו

דיבור=חיבור

שלום לך גלית את מציינת חלל גדול בצורך שלך לפתח שיחה מעמיקה עם בעלך בנושאים שונים אי לכך את מרגישה ריקנות בזוגיות שלכם אנו נמצאים ערב מתן תורה וכותב המהר"ל שהקב"ה נתן את התורה גם בדיבור כי ע"י זה נוצר חיבור ובכן ברור שלנשים שיחה הוא אמצעי לחיבור ריגשי וגברים בד"כ משתמשים בדיבור להעברת אינפורמציה או להשיג צרכים מסויימים לכן כנראה שבעלך אינו שונה מרוב הגברים ואל לך להרגיש שאינו מחובר אלייך כי בצרוף המחמאות שציינת על בעלך יוצא שהוא מאוד מחובר אך מביע זאת בדרכים שונות משלך זה שבעלך כועס כשאת מנסה להגיע איתו לשיחה מעמיקה משדר שלא נוח לו בזה וכנראה שאת מנסה שוב ושוב להשיג את שלך וסביר להניח שגם משדרת לו את אי שביעות רצונך מכך- אולי את אף מציינת בפניו את עליונותך (את מציינת אני שואבת מתכונות אלו הרבה כח ויתכן וזה גם מוחצן כלפיו) מול נחיתותו באי יכולתו לנהל שיחה מעמיקה וזה יוצר אצלו תחושה של אי נוחות מאחר וגם את מציינת שאכפת לו ממך ואוהב ומסור ומבחינתו זה שאת לא מרוצה נוגד את המאמץ שלו שיהיה לך טוב (חם אוהב מסור ואיכפתי..) בנוסף תשאלי נשים כמוך שאוהבות שיחות מעמיקות לאחר שיש מס ילדים כמה נפח תופס אצלן הצורך לשיחות מעמיקות ותמצאי שגם להן אין זמן לזה בכ"ז כדי למלא את הצורך בשיחה תתחילי בשיחה קצרה (קצובה בזמן ) לא מעמיקה גם זה יתן לך תחושת חיבור ואם יהיה אפשרי לאחר זמן שבעלך התרגל לשיחה כזו אפשר מעט לנסות ולהעמיק אם תתלונני שבלי שיחה מעמיקה את לא מרגישה חיבור סביר להניח (לפי דברייך מהנסיון עד עתה) שהוא רק יברח מזה לסיכום כדאי שתתחילי להתרכז ברוב החיובי שבבעלך ובאכויות המיוחדות שיש בזוגיות שלכם ותסתפקי כרגע בשיחות שטחיות סביר להניח שתרגישי רגועה כי כרגע את במשוואה אם אין שיחות מעמיקות חסר בחיבור ולכן את לא רגועה בהצלחה אבינועם יצהרי 8MG@NANA.CO.IL

בעל לחוץ

אנחנו נשואים כשמונה שנים בעלי בגדול הוא בעל טוב ודואג הבעיה בו שהוא דואג מדיי לתחום הכלכלי בשאר הבעיות בבית הוא די אדיש אולם שמדובר בכסף הוא ממש לחוץ כל דבר נראה לו יקר וכשהוא רואה שיש קצת מינוס של למשל 5000 הוא נלחץ כאילו זה 5 מיליון שקל אני מנסה להראות לו שאני לא נלחצת כדי שלא יקח את זה יותר קשה אבל הוא מפרש את זה כאדישות ורב איתי יש לציין שהוא אברך ירא שמיים ויש לו עבודה מהצד שמכניסה סכום נאה ואנחנו חיים ממש בצימצום והוא טוען שצריך עוד לחסוך אני לא מבינה ממה לחסוך ההוצאות שלנו זה על אוכל וחשבונות אני חוששת לבריאות שלו השינה שלו בלילה זה לא שינה חיים זה לא חיים יש לו עיתים כאבים חזקים בחזה וזה ממש לא מתאים לאופי שלו שתמיד בוטח באל יתכן שזה קשור לחינוך שהוא קיבל ההורים שלו הם אנשים מאוד חומרניים ואם היה לאבא שלו פעם חוב או מינוס בבנק הוא הפך את העולם עד שהחזיר אבל רוב חייו הוא חי ברווח בכל אופן אני שואלת איך אפשר להרגיע אותו כי זה גורם לו להיות סגור ועצבני וזה הורס את כל הקשר בנינו?

יתרון לבעל ע"פ האשה

שלום לך! התשובה טמונה בתוך שאלתך ובכן אנו מזהים שבכל מה שקשור לניהול הבית כמעט בכל מערכת זוגית היתרון (לעיתים היחיד) של הבעל על פני אשתו זה באחריות הכלכלית כשאת מנסה להראות לו שאת לא לחוצה את גורמת לו דוקא כן להילחץ מאחר והוא חרד למצב ומוצא אותך משדרת אדישות יתרה מזו לפי דברייך את אפילו מוסיפה אין מהיכן לצמצם הכל חיוני ומבחינתו הוא רואה את החיוני הזה מגדיל את המינוס עוד ועוד וממלא הלחץ גדל מנסיוני הבעיות היותר קשות בין בני זוג (לעיתים יותר מבגידה) זה בעיות כלכליות מאחר ואמון אפשר לבנות אך א"א לייצר כסף ביעוץ וכשהחובות גדלים זה מעגל שקשה לסגור לכן יפה שעה אחת קודם והמלצתי שתפני לארגון פעמונים שיצמידו לכם חונך שיעשה לכם סדר בכספים כי במצב של חובות שלב ראשון מקטינים הוצאות ובשלב שני מנסים להגדיל הכנסות לכן הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לסייע לבעלך זה להסכים איתו שמינוס 5000 זה לא בריא ויכול גם לעלות ל10000 וצריך לקחת אחריות ולעשות משהו ולפנות לפעמונים ולעבוד לפי ההדרכה שלהם ע"י שתשדרי הבנה למצב שלו זה יפחית ממנו את העומס והלחץ בהצלחה

זיהוי גורמי בגידה

בס"ד נמצא אצלי זוג בטיפול. הזוג הגיע בעקבות גילוי של קשר של הבעל עם אישה אחרת. הקשר היה מורכב בעיקר משיחות ויציאה להצגה. מבחינת הקשר של הזוג טרום הבגידה עולה זוג יוצא דופן מבחינת הזוגיות שלו. מדובר על זוג שבמשך שמונה שנות הכירות רב במשך ארבע פעמים ומצד שני הם מדווחים על הבנה גדולה אחד של השני, הקשבה והסכמה . הם מנהלים שיחות עומק ומשתפים (לא נראה שהבעיה היא חסך בתחום הזה). מהשיחות עלה שלבעל לא היה כל קושי עם הקירבה הנפשי והפיזית לאישתו. שתי נקודות אולי משמעותיות: האירוע קרה בחודשים האחרונים של ההריון של האישה (לא היו בעיות של קיום יחסי אישיות אחרי לידת הילד הראשון ולא במהלך ההיריון). דבר נוסף, הבעל עובד מסודרת ארבע ימים בשבוע כך שנשאר לו זמן פנוי לעצמו... בקיצור, מדובר על זוג שמדווח על זוגיות מיוחדת ומאד מספקת. הבעל אומר שאין לו מושג מה דחף אותו לקשר הזה. (על פניו לא נראה שהוא משקר). אשמח לעצה מה עוד כדאי לבדוק ובאילו שיטות

כבדהו! (על בטוח) וחשדהו... (בספק)

לאילן שלום אני מסכים עם מה שכתבו קודמי רק להוסיף נקודות נוספות למחשבה כאשר זוג באים עם סיפור של בגידה כבר בפגישה הראשונה יורדים לפרטים המביכים עוד לפני שיצרנו קשר טיפולי טוב ואמון בין מטופל למטפל (ובטח שעל המטפל להיות ענייני ולא שיפוטי גם כשמדובר בבגידה שלא מקובלת באף חברה ולאו דוקא מטעמי דת ) לכן הייתי בפגישה נפרדת משתדל להדגיש את מקומי הנייטרלי ולא השיפוטי מהמקום שבא לסייע לו לחשוב יחד.. לאחר יצירת האמון והפתיחות שאפשר לדבר על "הכל" והוא עדיין ישאר מוגן (גם בחסיון וגם ללא שיפוטיות) הייתי בודק היכן הכיר אותה? (במסגרת עבודה או משהו אחר -מסייע לי לקבל תמונה כללית על הרגליו) כמה זמן נמשכה הבגידה? כיצד התגלה? והאם זו פעם ראשונה? מה שחשוב לי להדגיש שלפעמים "קשר מאוד טוב והבנה" זה סוג של חיפוי להסתיר כדי שלא יחשדו ואף יתכן סוג של פיצוי לבת הזוג בגלל ריגשי אשם מנסיוני גם במקרה של בגידה עם עבודה טובה של היועץ ושיתוף פעולה של הבוגד אפשר לבוא לצד הנבגד ולבנות אמון מחדש הרבה תלוי בך עד כמה אתה מאמין (הדגש על מאמין) במהלך כזה ועד כמה אתה בטוח ביכולתך לנווט וליטוע בהם תקוה (זהירה) כ"ז בתנאי שיש לך את הזוג עם מחוייבות ומוטיבציה מקוה שדברי בתמצית מובנים מאחר ובעניין רגיש כזה אפשר להוציא דברים מהקשרם מאידך גיסא בפורום יש מגבלות הרבה הצלחה אבינועם יצהרי

בעל לחוץ והתנהלות הבית

בעלי התחיל לחנך כיתה וקיבל כיתה עם מספר גדול של ילדים עם בעיות. בנוסף, לומד לתואר שני ורצינו שילמד תורה 3 שעות בערב וכן שיעזור בבית. מאז תחילת הלימודים הוא מוצף לגמרי, לא מצליח להתארגן עם שיעורים בשעה סבירה, אלא לעיתים בשעות הלילה המאוחרות, או על הבוקר וגם זה לא תמיד. בשעות שבהם רצה ללמוד או לעזור הוא כל כך מוצף, ולכן כנראה מטפל בדברים של בית ספר או נשאר ללא מעש ונרדם. אני מרגישה שקשה לו, והוא גם אומר את זה, שחזר עם תחושת מועקה גדולה לאחר חופשה. והיום מהלחץ שלו הכה את הבן שלנו באופן שממש היה נראה שזה רק ממקום שזה הציק לו ולא ממקום חינוכי. ואני יודעת שרע לו מזה, ויודעת שזה כל כך שונה מהאופי שלו. הוא לא רוצה לכעוס ולא להגיב באופן לא מחושב אך העומס והלחץ מוציאים אותו מכיליו. ניסיתי לחשוב על דרכים שאני יכולה להקל עליו כמו לא ללחוץ אותו בעניני הבית אבל מרגישה שאין לי את הכלים לעזור לו אך לא יודעת מי הכתובת ואיך להפנות אותו וגם אני בתוך זה מרגישה שהעומס הטכני והנפשי מכבידים עלי גם מאוד. האם יש לכם עצה עבורינו. תודה רבה מראש

חשוב לפני דחוף

שלום יהודית מבלי להתעלם מהקושי והחוסר אונים שאת מציינת אפתח דוקא בכמה נקודות חיוביות שמנצנצות בין השורות א- ב"ה בעלך התקדם וכיום הוא מחנך זה שידרוג הן באימון במעמד ובמשכורת ב- לשניכם יש רצון ושאיפה לשיעור תורה במקביל לעבודה ג- למרות הקושי האישי שלך את מאוד אמפטית ורגישה לקושי של בעלך ומנסה לעזור כפי יכולתך ובכן שלב הפתרונות בקצרה א- בעלך קיבל מישרת מחנך השנה וצריך לעשות התאמה בין דרישות התפקיד לבין השאיפות והרצונות תפקיד של מחנך דורש מאמץ רב מעבר לשעות העבודה (במיוחד שנה ראשונה כמחנך) בנוסף במידה והוא עובד תחת פיקוח ישיר של משרד החינוך הדרישות הן יותר תובעניות (ושלא נדבר על אופק חדש..) לא לחינם החופשה הגדולה ביותר זה לעובדי ההוראה במחקר חדש שנערך לפני כחודש הוראה תפסה מקום ראשון בשחיקה! אי לכך צריך להבין שאכן זו תקופה קשה לחוצה ושזה נורמלי ב- תואר שני מאוד חשוב ולא כדאי לוותר עליו ג- לימוד תורה ערך עליון אין צל של ספק! עם זאת במידה וה3 שעות ימנעו מבעלך לעשות את מלאכתו בכיתה נאמנה יצא שכרו בהפסדו לכן בעיניינים כאלו כדאי להיתייעץ עם הרב שלכם כמה זמן להקדיש ללימוד תורה מה גם שאם הוא עובד עם תינוקות של בית רבן זה דבר גדול ד- בניהול זמן יש כלל גדול "חשוב" לפני "דחוף" ולכן שבו וסכמו מה חשוב יותר (למשל חשוב להכין קודם את השיעור למחר ולכן אוותר על ...) ה- תמיכה ממך לבעלך זה אויר לנשימה ולפי שאלתך בטח את עושה זאת מצויין ו- במידה ותעשו זאת אין צורך יהיה לדבר על ההכאה של הילד.... וגם לא על הלחץ שלך... בהצלחה מרובה

גישור כללי כולל גם , גישור ויישוב סכסוכים על רקע עיסקי?

אני עובדת בחברה גדולה המאגדת תחתיה מס' עסקים האם הגישור אצלכם נותן מענה לגישור עיסקי?

גישור עסקי

שלום יערית אכן כן אני עוסק גם בגישור עסקי את הפרקטיקום עברתי בבית משפט השלום באשדוד לפרטים נוספים תוכלי ליצור קשר טל0546410460 בברכה אבינועם יצהרי

גישור כללי כולל גם , גישור ויישוב סכסוכים על רקע עיסקי?

אני עובדת בחברה גדולה המאגדת תחתיה מס' עסקים האם הגישור אצלכם נותן מענה לגישור עיסקי?

גישור עסקי

שלום יערית אכן כן אני עוסק גם בגישור עסקי את הפרקטיקום עברתי בבית משפט השלום באשדוד לפרטים נוספים תוכלי ליצור קשר בטל-0546410460 בברכה אבינועם יצהרי

גישור כללי כולל גם , גישור ויישוב סכסוכים על רקע עיסקי?

אני עובדת בחברה גדולה המאגדת תחתיה מס' עסקים האם הגישור אצלכם נותן מענה לגישור עיסקי?

גישור עסקי

שלום יערית אכן כן אני עוסק גם בגישור עסקי את הפרקטיקום עברתי בבית משפט השלום באשדוד לפרטים נוספים תוכלי ליצור קשר בטל-0546410460 בברכה אבינועם יצהרי

הסליחה

1. אצל רוב האנשים מתפרשת בקשת הסליחה כחולשה אך ההיפך הוא הנכון בבקשת הסליחה אנו מעבירים כח ורק למי שיש כח (בטחון עצמי) יכול להעביר כח 2. לדעת לסלוח זה לרפא את עצמך לשחרר את הכאב שבך 3. למי שקשה לסלוח לאחרים בד"כ גם קשה לו לסלוח לעצמו לכן תתחיל לסלוח לעצמך ויקל מעליך לסלוח לאחרים

כיבוד הורים ושלום בית

לעיתים נוצרת מחלוקת בין בני זוג בעקבות רצון של אחד הצדדים לקיים מצוות "כיבוד הורים" הרב נחום דיאמנט שליט"א סיפר לי שהרה"ג הרב חיים קנייבסקי שליט"א ביקש ממנו להפיץ בשמו שכל מריבה בין בני זוג בגלל הורים אין זה כיבוד הורים כלל אלא ההיפך לכן ראוי שלכל זוג יהיה רב שמוסכם על שניהם שיכריע במצבים שכאלה "עשה לך רב והסתלק מהספק"

מחשבות על אהבה

לכל הזוגות המיואשים שמרגישים "שנגמרה האהבה" ואולי עדיין יחד רק בגלל הילדים זיכרו!- א- האהבה - תוצאה של נתינה ולא ההיפך כמו שנאמר בשיר השירים "תעירו ותעוררו את האהבה" האהבה נרכשת ומתרבה ע"י נתינה ולא באה לבד (הרב דסלר) ב- החכמה לתת לשני את מה שהוא צריך לקבל ולא את מה שאני רוצה לתת

שמחת ירושלים

מה הקשר בין יום ירושלים והבית היהודי? הגמרא בברכות (ו ע"ב) אומרת כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים שנאמר "כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ד' " (ירמיה לג) לכאורה מה הקשר בין שמחת חתן וכלה ובנין ירושלים? האגדה מספרת שמקום המקדש נבנה על שדה שהיה בשותפות בין שני אחים שהיו אוהבים זה את זה אהבה עזה וכ"א ויתר לאחיו על חלקו ביבול כך שהאחדות היא התשתית להשראת השכינה (הובאה בספר 'מקוה ישראל' לרבי ישראל מקושטא רבה של ליוורנו -קושטא תרי"א) המטרה של החתונה היא בניית בית עם יסודות אתנים כמו שבברכות החופה אנו מברכים את החתן והכלה "והתקין לו ממנו בנין עדי עד". ירושלים מסמלת יותר מכל את "החומרים" הדרושים לבניין עדי עד מאחר וירושלים לא נתחלקה לשבטים משום שהיא מאחדת בין כולם לכן היא נקראת "עיר שחוברה לה יחדו" בירושלים נמצא מקום המקדש שם שורה השכינה שמחברת בין הקב"ה לעם ישראל בתוך קודש הקודשים נמצאים הכרובים שהם דמות תינוק ותינוקת גם זוגיות היא כבנין בית שצריך את הדבק בין הלבנים שהרי חתן וכלה הם כשני הפכים וע"י השכינה שמהווה "דבק" ביניהם מגיעים לאחדות ולבנין עדי עד ואיך מגיעים לאחדות ע"י אהבה שהרי המילה "אחד" והמילה "אהבה" כ"א מהן בגימטריה 13 ושם ד' בגימטריה 26 ובעל ואשה שיש בביניהם אהבה שם שורה השכינה יום ירושלים שמח!

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130