הרה"ג עידו שחר, אב"ד | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 02/05/2025 ד' אייר תשפ"ה
הרה"ג עידו שחר

הרה"ג עידו שחר, אב"ד

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

הערכת מצב

בעלי ואני בפסק זמן כמה ימים.לבקשתי,ובעצת רב מקורב הוא לא נמצא בבית זמנית. לא ברור לאן זה מוביל,אני מקווה שנמצא את הדרך,למרות שהמצב קשה ביותר. במצב ח"ו של פירוד. כיצד נקבעים הסדרים? מצחיק לומר חלוקת רכוש כי אפילו בית משלנו אין לנו,ובטח שלא חסכונות גדולים. למה בכל זאת זכאית אישה,בהנחה שהיא מגדלת את הילדים?(2) בתודה מראש על התשובה.

ככלל עדיף יותר להניח את האפשרויות על השלחן

לפני שניגשם למהלך מעין זה, חשוב להכיר את הסביבה שבה אתם עומדים לתפקד, סביבה לא קלה ללא ספק. בין אם תפנו ליעוץ ולגישור ובין אם תפנו לפרידה וגירושין תעברו מסלול לא קל שידרוש מכם תעצומות נפש ולא מעט משאבים כלכליים. בכל מה שנוגע ליעוץ ויצוג קודמי ודאי מתמחים ממני. וגם אני סבור שאי אפשר לתת יעוץ ספציפי על סמך כמה שורות בפורום. אך ככלל, כאמור בפתיח חשוב שאנשים ידעו לאן מועדות פניהם לפני שמחליטים באיזה כוון לבחור. חשוב לפנות ליועץ בעל מוניטין, אדם שיכול לומר גם לא זה לא הולך. חשוב לפנות למישהו שמכיר את מערכת בתי הדין, טו"ר מנוסה שיתאר לכם בצבעים לא וורודים מה התהליך שאתם הולכים לעבור, והוא לא קל כבר כעת תדעו. כך או כך, את המאמץ העיקרי צריך להשקיע בשמירת מסגרת, ואני לא מדבר דווקא על המסגרת של חיי הנישואין, אלא על המסגרת של התקשורת בין בני הזוג עדיין. חשוב לשמור על יחסי אמון ולנהל מו"מ או אפילו התדיינות מכובדת, חשוב לזכור שלא משנה מה היה ביניכם, עדיין בעלך כעת הוא אבי ילדיך, ולא תפרדי ממני לגמרי עם הגט. כך שצריך לדבר על זה, על שתי האפשרויות ועל מה שמחייב את שניכם כך או כך, כבוד הדדי, ואפילו דאגה ואמפטיה לצד השני שכאמור יתקיים לצדכם עוד זמן רב בכל התפחות אפשרית. ויה"ר שהקב"ה ינחה אתכם בדרך נכונה עידו שחר

האם צריך לשנות את הגט?

א' התגרש מאשתו מכל מיני סיבות. בדיעבד, לאחר שהתגרש נפתח למשפחתו וספר מה עבר עליו (אשתו הרחיקה אותו מכולם). בין היתר אישתו לא הקפידה ללכת למקוה בזמן וכו'. הוא לא אמר זאת בביה"ד. רציתי לברר: האם יש לה דין מורדת? ואם כן לכאורה מפסידה כתובתה. א' טוען שמבחי' הסכם הגירושין הוא ויתר לה על כל הרכוש רק בשביל שבעתיד לא תהיה לה עילה לתבוע עוד מזונות וכו'. כך שמבחי' כספית הוא לכאורה לא הולך לעשות שינוי. השאלה היא: האם מבחי' הגט שנכתב ישנה בעיה? האם הדיינים חייבים לדעת זאת? יש צורך לשנות את הגט?

הטעיה כפגם בגירושין

כמו שכתבו קודמי גט שמסודר היום נעשה בצורה כזו שמובהר לבעל שהגט לא קשור לשום דבר גם לא לקיומו או אי קיומו של הסכם הגירושין. אמנם ישנו מצב שבו לדעת חלק מהדיינים ניתן להטיל ספק בכשרותו של הגט בגלל חזרה מהסכם הגירושין, אך מדובר במקרה מאד קיצוני בו הסכם הגירושין נעשה עובר לגירושין וכשברור מעל לכל ספק שהבעל לא הבין את ההבחנה בין הגט לבין הסכם הגירושין. ישנו מצב נוסף שמוזכר בפוסקים של הטעיה גמורה, למשל כשהבעל חשב שמגרש בנסיבות מסוימות והתברר שהנסיבות אחרות, כמו שמפורש בדברי הפת"ש בסי' קלד. אך ככלל כמעט בכל המקרים טענות על הטעיה או טעות לא מתקבלות מהטעם האמור, שמובהר לבעל שהגט הוא אוטונומי ואינו תלוי בדברים שקרו לפניו ושיקרו אחריו. ככלל, חשוב לדעת שמאז זמן הראשונים כבר לא עושים תנאים בגירושין, בגלל חששות שונים כמו שמפורט בשו"ע בסי' קמז. עוד נקודה חשובה בהמשך לשאלה האם צריך ליידע את הדיינים בנסיבות שגרמו לגירושין. הדבר ברור שכאשר המידע יכול לסייע לדיינים, כמו במקרה שהנסיבות עלולות להפוך את הגט לגט מעושה, או שכשבגלל הנסיבות הללו הבעל חייב לגרש, כמו כאשר אישה לא הולכת למקווה, שאישה כזו היא עוברת על דת שמצווה לגרשה בתנאים המפורשים בסי' קטו. ויה"ר שירבה השלום.

העברה

האם אפשר לבקש העברה של תיק הגירושין?

העברת תיק לבית דין אחר

כל אדם שרוצה לפתוח תיק גירושין עליו לעשות זאת בבית הדין שתחום השיפוט שלו כולל את מקום מגוריו. בנסיבות מאד מסוימות אפשר להעביר את התיק למקום אחר, ולשם כך דרושה החלטתו של נשיא ביה"ד הגדול. הבקשה לא מוגשת ישירות לנשיא ביה"ד אלא מוגשת לביה"ד שמפנה אותה לנשיא. הנשיא שוקל את הנתונים, בדרך כלל אם מדובר בקשיים אוביקטיבים בהגעה אל ביה"ד או בבעיות של קורבה לאחד הדיינים דבר שנפוץ במקומות בהם יש רק הרכב אחד או שניים, אז הבקשה נענית. צריך לזכור שלכל בקשה כזו יש גם צד שני וצריך לשקול את האפשרויות שלו, ורק אחר כך להחליט האם להעדיף את הבקשה של הצד הפונה.

הוצאה מדירה

אני נשוי וגר עם אשתי בדירה שרשומה ע"ש ביתי. אני מעונין להתגרש האם יש לבתי בעיה להוציא את אשתי מהדירה מאחר והדירה שלה וגם אין לה איתה חוזה שכירות או שיש לה חוק הגנת הדייר והיא לא יכולה להוציאה מהדירה? ואם כן איך מוציאים אותה?

חוק הגנת הדייר, פניה לבית הדין

קודמי הבהירו הבהר היטב מה מידת המחויובות שלך כלפי אשתך ומה האפשרות שהדירה בה אתם גרים תהיה חלק מהדין ודברים ביניכם בדרך לגירושין. ואני אוסיף שבהנחה שהדירה שייכת לבת ואינה חלק מהדין ודברים ביניכם, התביעה בין אשתך ובין הבת המשותפת לא יכולה להיות נידונת בביה"ד הרבני משום שלפי פסיקת בג"ץ בית הדין הרבני מנוע מלדון ולפסוק בדברים שאינם בסמכותו לפי חוק. והעניין בין הבת ובין האם אינו בתחום סמכותו של בית הדין. יש ביכולתה של בתך לתבוע את אשתך בבית דין פרטי ולחתום על שטר בוררות שנותן סמכות לבית הדין לדון ולפסוק בעניינם. ובאשר לשאלתך בעניין חוק הגנת הדייר. החוק מקנה זכויות רק כשמדובר בדייר בזכות על פי חוזה שכירות או חוזה אחר כמו דמי מפתח. אבל פולש או מי שלא היו לו זכויות בדירה, חוק זה אינו חל עליו. אמנם עליך לקחת בחשבון שפינוי אישה מדירה זה הליך קשה גם ברשויות האזרחיות, כך שטוב תעשה אם תבחר בדרך הפשרה וההסכמה על פני דרך העימות וההתנצחות. ואחתום בברכת שלום

טוענות רבניות

אודה לכם אם תתנו לי מידע על איפה לומדות טוענות רבניות מה הם תנאי הסף כמה שנים זה וכו' זה מדהים שלא מצאתי כמעט שום מידע באינטרנט. באותה הזדמנות הייתי שמחה לדעת איך הדיינים מקבלים את הטוענות הרבניות - אני מניחה שיש הבדל בין דיין לדיין אך בכל זאת מה קורה בדרך כלל והאם זה משפיע על ההצלחה בתיק יש לי הרבה שאלות שמסקרנות אותי ואני בהחלט שוקלת להיכנס לתחום. תודה מראש על עזרכתם.

טוענות רבניות

כפי שאמרו קודמי, נושא הכשרת טוענות רבניות אינו מפותח דיו. רק לאחרונה אישר ביה"ד הרבני הגדול תקנות חדשות בעניין זה, וכעת המכונים שמבקשים להכשיר טוענות רבניות צריכים להתאים את עצמם לכך. ידוע לי שגם איגוד ינר פועל בכוון. ככללל חשוב שתדעי שלא הרי הכשרת טוען רבני כהרי הכשרת טוענת רבנית. גבר מגיע על פי רוב עם מטען של ידע תורני שעליו קל יותר להשלים את הדרוש כדי לעבור את בחינות הרישוי של בתי הדין הרבניים. לאישה בדרך כלל חסר את המטען הזה, ולכן ההכשרה תהיה ארוכה יותר. כמו כן, טוענת רבנית שרוצה להיות מקצוענית בתחומה, חייבת לעבור סדנא מעמיקה השקפתית ורעיונית כדי שלא יווצר מצב שהטוענת תהיה מעורבת רגשית בתיק שבו היא מטפלת, בגלל הזדהות מובנת עם הלקוחה שלה [מה שיותר נפוץ שנשים פונות לטוענות רבניות]. היו בעבר ואף ישנם מקרים בהם הלקוחה הפכה להיות אוביקט במסע שניהלה הטוענת הרבנית נגד בתי הדין שפסקו לדעתה הרמה של הטוענת בניגוד להלכה. לכן חשוב בבואך לבחור מכון הכשרה מעין זה, שתבדקי האם תקבלי במקום הלימודים אינפורמציה או הכשרה אמיתית מאנשים שמכירים את מערכת בתי הדין ואת הדרך הנכונה לשילובן של טוענות במערכת זו. בברכת הצלחה

פרודים

אני ובעלי היינו פרודים בתקופה של 8 חודשים. התברר לי ממנו שבתקופה זו הוא יצא עם כמה נשים. מה זה אומר מבחינה הלכתית. מצד אחד הוא אומר שהרבנים אמרו לו שעל מנת והוא לא יחטא, הוא צריך לגמור עם הגירושין מהר או לחזור הביתה לנסיון של שלום בית. אם הוא יצא עם כמה נשים, מה זה אומר לגבי ומה מבחינה הלכתית. תודה ויום טוב

פרוד כעילה לגירושין

השאלה אינה ברורה דיה, אך משתמע שהשואלת מסוגלת להתמודד עם העובדה שבעלה בגד בה רק חוששת מההשלכות ההלכתיות שיהיו לכך. ובכן מבחינת ההלכה, בעל שנואף אינו נאסר על אשתו, כך שאין בעיה לחזור לשלו"ב, השאלה האמיתי האם יש לו קיום, והאם הפירוד הנוכחי הוא רק סימן לבאות. בהנחה שהאישה רוצה את בעלה ומוכנה לחזור לשלו"ב והבעל הוא זה שמעוניין בגירושין, חשוב שהשואלת תדע שהגישה של בתי הדין במקרה כזה היא שלא לחייב את האישה בגט רק להמליץ כפי שהמליצו לכם משום שהבעל יזם את הפירוד ורעה בשדות זרים. אמנם אם המצב של הפירוד ימשך שנים ובני הזוג יגיעו למצב שהם מואסים זב"ז בצורה מוחלטת, וביה"ד ישתכנע שכל המשך הנישואין הוא כדי להשיג זכוית כלכליות, במקרה כזה ישנם דיינים שיורו על חיוב גט, וישנם שלא יעשו כן. כך או כך, כשמדובר בפרוד, הזמן לא מרפא הכל אלא להיפך ככל שהפרוד נמשך הריחוק נמשך מתערבים גורמים חיצוניים כמו בני משפחה ועורכי דן ואז קשה מאד להחזיר את הגלגל לאחור. אני הייתי ממליץ לך ללכת למהלך משולב שבו את מכינה אפשרות של דיון משפטי לגירושין על ידי הגשת תביעה או הגשת הצעה להסכם בתנאים הנוחים לך, ולחלופין מציעה חזרה לשלו"ב במסגרת ליווי וטיפול. אם תבואי רק בהצעה של שלו"ב יחסר המדרבן שיגרום לבעל להשקיע כוחות גוף ונפש וגם ממון כדי שבאמת יכון שלום בבית בברכת הצלחה

נישואין קטוליים?

שלום לכם ותודה על ההירתמות שלכם לתת מידע חשוב ורלוונטי. אבקש את התייחסותכם הפעם אולי פחות ממקום משפטי ואולי קצת יותר פילוסופי לקטע אותו כתב לי כאן מר סידי בר "לא מתגרשים כי רוצים חופש בלבד. נישואין הם לא דלת פתוחה כל הרוצה נכנס וכל הרוצה יוצא. יש כללים של הסתמכות וצפיה מנישואין לקיום מצוות שבתורה כגון; פרו ורבו ועוד." האם זאת עמדת התפיסה הרבנית / יהודית לקשר של נישואין? האם נישואין הן דרך ללא מוצא במקום שאין "עילה" בהגדרתה המשפטית? האם ייתכן שדת בעלת תפיסה הומנית ביסודה תכבול אדם לכל שארית חייו רק בשל בחירה בזמן כזה או אחר? אפשר להבין שיש "קנס יציאה" כמו בחוזה מסחרי למרות שגם זה לא מתיישב עם קשר של נישואין שהוא קשר על בסיס ריגשי במהותו אך במחשבה שנייה הרי גם בנצרות שהיא דת המבוססת על הומניזם וחמלה אין אפשרות בכלל להתיר את הנישואין ומאוד לא נעים לי לחשוב שגם בבסיס ברית הנישואין היהודי יש מימד של "נישואין קטוליים" שאינם ברי התרה בלי עילה. אני לא מתריסה חלילה על הדת שלנו שהיא יקרה וחשובה לי רק שנסיבות חיי בעת האחרונה העלו בי את ההרהורים האלה. אשמח מאוד לחוות דעתכם - אודה מאוד אם יואיל גם הדיין הרב אהרון להשיב לי על הרהורי. בתודה מראש - שולמית.

נישואין כיעוד

קראתי את שאלתך ואענה בתמצית. נישואין בניגוד למה שאפשר להבין משאלתך אינו קשר אד הוק להגשת מטרה גם לא שותפות או מפגש אינטרסים. נישואין הם ממסד שעליו שורה שכינה משום שבנישואין יש את הכח לקיום העולם, ומשום שאדם ששרוי בלי אישה שרוי וכו', כלומר שרווקות היא מצב זמני ולא מצב קבוע אצל האדם. זאת ועוד ידוע שגם בעולם האמת, בני הזוג ממשיכים להיות קשורים כמו שמפורש בגמ' בב"ב ועוד. כך שקשר הנישואין הוא תכלית נפרדת, חוץ מכל התועלת המעשית שיש בו. הפרדת קשר הנישואין קיים בתורה, משום שכאשר הקשר הזה חשוב ככל שיהיה פוגם בזכויות יסוד של האדם או ביכולתו לעבוד את קונו, אין מקום לקיימו, אבל אין בכך כדי להמעיט בחשיבות קשר זה או להופכו לסוג של קשר אינטרסנטי גרידא למילוי צרכים ורצונות.

עד מתי?

אני מעוניינת להיפרד ובעלי לא, רציתי לשאול מה קורה אם אני מסרבת לבקשת בית הדין לנסיון לשלום בית מה הם יכולים לעשות לי כמה זמן הם יכולים לעכב אותי. אני לא רוצה לא כתובה ולא שום דבר אחר רק את החרות שלי כמה זמן זה יכול לקחת?

פרוד כמנוף לגירושין

אענה בקצרה הגברת השואלת מדברת על חרותה, ובכן כאשר השואלת בחרה בבן זוגה היא בעצם מסרה בידיו את חרותה, כמו שהוא מסר בידיה את חרותו, כך שמבחינת ההלכה הדרך לפירוד עוברת בהסכמה, או בעילות לכפיה שהם נדירות וקשה מאד לבסס אותם, ודאי לא עם נתוני פתיחה כמו שמשתמע מדברי השואלת. נביא כדוגמא את דברי הרמב"ם שכתב שאישה שאומרת שבעלה מאוס עליה, כופים עליו לגרשה משום שאינה שבוית חרב וכו', ורוב הראשונים חולקים על דבריו. הרי שגם כאשר ישנה עילה אמיתית לגירושין, אי אפשר לכפות אותם על בני הזוג. להיפך ישנה סברא שנקראת בלשון הגמ' "נסתחפה שדהו" כלומר כאשר אירע דבר רע לאחד מבני הזוג, נסתחפה [התקלקלה] שדהו של השני, שהרי זה בן הזוג שלו ומה שנגזר שיקרה לו, נגזר ממילא שיקרה לשני. ורואים אנו בני זוג רבים שמלווים אחד את השני גם אחרי אובדן יכולות בסיסיות לאורך ימים ושנים מתוך הבנה שנישואין אינם עסק שיכול לפשוט את הרגל את חיבור של חיים עם חיים. וקשירת גורל בגורל. מהבחינה המעשית, מי שמתעקש להתגרש בסוף מתגרש, בן הזוג גם לו חיים משלו ובודאי ברגע שיבין שאין תוחלת לחיי הנישואין יגיע להסכם עם השואלת ויתגרש. בכל מקרה בית הדין לא יזום או ידחף את בני הזוג לגירושין, מהסיבות שהזכרתי. ואולי כדאי להרחיב בעניין זה. ידוע שישנה מחלוקת במשנה באיזה נסיבות מותר להתגרש, ויש הבדל בין אישה ראשונה לאישה שניה כמו שמבואר בפוסקים. עם זאת כתבו הראשונים, שגם כאשר מותר לאדם להתגרש אין זה אומר שביה"ד צריך לשתף פעולה עם מעשיו כאשר ביה"ד מבין שמעשהו של אותו אדם אינו ראוי. זו הגישה של בית הדין, לכן מוטב שתפני את מרצך לשכנוע בן הזוג מאשר בניהול הליכים מתישים בביה"ד שמתנגד באופן עקרוני כאמור לגישה שעולה משאלתך.

אשה המסרבת לקבל גיטה, ודורשת כספים , אע"פ שדרשה וקבלה גט אזרחי

לפני 30 שנה התחתנו כדמו"י. האשה עזבה הבית בפתאומיות, בצרפת, וקבלה גט אזרחילפי דרישתה !הילדים בגירים ונשואים, כך שאין בעית משמורת וכד'. האשה עזבה את צרפת ופנתה בארץ לביהמ"ש לעניני משפחה, כיון שלא היתה מרוצה מחלוקת הרכוש שקבע ביהמ"ש למשפחה בצרפת, בטענה לחלוקת רכוש מחודשת. אני פניתי לביה"ד הרבני בצרפת ,ולאחר הצגת מסמכים, קבל ביה"ד הרבני טענתי שהאשה חייבת לקבל גיטה. פניתי בתביעת גירושין לביה"ד בארץ, כדי שיחייב את האשה להופיע ולקבל גיטה. האשה מתחמקת, ואינה מוסרת כתובת מגורים. מה לעשות ? אני מיואש, כי הסחבת גורמת לי נזק, והדיון נקבע לחודש אוקטובר 2010 . איך להחיש קבלת החלטה מחייבת גם מבי"ד רבני בארץ.

היתר נישואין, וכפיית גירושין על אישה.

שלא כדרכי אתייחס למה שכתב/ה קודמי. אפשרות של התרת נישואין היא רחוקה מאד, ודאי לא במקרה כמו שלכם, כך שאל תפתח תקוות שמשהו יתיר את הנישואין שלכם ועליך למצא דרך לגרום לאשתך לקבל גט כדמו"י. אם אתם אזרחי ישראל לביה"ד אין בעיה לזמן אתכם, למקרה שהאישה לא נמצאת או לא מגיבה למכתבים ביה"ד יכול לתת צו מעצר לכל שוטר וכל קצין שיכול לסייע לך במקרה שאתה פוגש באישה, לבקש מכל שוטר שנמצא בסביבה לעוצרה על אתר ולהביאה לביה"ד, או להוציא צו הבאה עם שחרור בערבות. בקשר לענייני הרכוש, קשה מאד לצפות מה יהיה בביה"ד, אבל בעיקרון ענייני רכוש אינם עילה לדחיית הגירושין כאשר שני הצדדים מעוניינים בכך כך שיכול מאד להיות שתנתן פסיקה של חיוב גט לאישה מה שיכול להביא בעקבותיו פגיעה בזכויות כמו מזונות, וכדומה, ואף תביעה מצידך לקבלת היתר נישואין לאישה שניה או הטלת סנקציות על האישה. ככלל מקובל לפסוק שברגע שהיה פירוד באזרחי בני הזוג נחשבים למורדים זב"ז, ויש נטיה של בתי הדין לפסוק חיוב גט.

גט מעושה

האם שייך גט מעושה גם כשמכריחים אשה שלא כדין לקבל גט או רק אצל גבר?

כפיית גט על אישה

אשיב בקצרה מדין תורה אישה מתגרשת בעל כרחה כמו שמפורש במשנה ביבמות. רבינו גרשום הטיל חרם שלא יגרשו אישה בעל כרחה, אבל החרם לא קיים במקרה שיש מצווה או חובה לגרש את האישה כגון באישה עובדת על דת וכדומה. במקרה שאדם עבר על החרם, ישנה מחלוקת אחרונים האם הגט בטל גם בדיעבד [עיין סימן קיט]. ישנה גם מחלוקת האם החרם חל באלף השישי. בניגוד למה שכתב אחד מקודמי ישנה מחלוקת עצומה בין גאוני ספרד האם החרם התקבל אצל הספרדים או לא. בבתי הדין הרבניים נהגו שלא מגרשים אישה בעל כרחה, והדבר אסור אף לפי החוק שהעובר עליו צפוי לעד 7 שנות מאסר. באותם מקרים בהם אפשר לכפות על גבר לגרש, אפשר לכפות גם על אישה להתגרש, אבל ישנה מחלוקת אחרונים האם הדרך הנכונה היא זריקת גט או כפייה להסכים לקבל גט. בבתי דין מקובל שמשתמשים רק בדרך של כפיה להסכמה לקבל גט, או לחלופין היתר נישואין, אבל לא נותנים בכח את הגט לאישה.

פיצויים עבור מורה שפוטר באשמתו

מורה מספר שנים שהחל לאחר לעבודתו עקב היותו גר חוץ לעיר, האם הוא זכאי לפיצויים

פיטורין ללא פיצויים

השאלה כללית מדי, אשיב בקצרה. לפי החוק עילה לפיטורין בלי פיצויים היא מעילה באמון, או דברים אחרים שנקבעו בהסכמים הקיבוציים במשק. גם עובד שאינו מאוגד נוהג בו ההסכם הקיבוצי הקרוב לתחום העיסוק שלו. מה שאתה מתאר היא עבירת משמעת, שבה יש הבדל בין עובד שיש לו קביעות אותו ניתן לפטר רק לאחר שיעמידו אותו לפני ועדת משמעת שהיא רשאית להחליט האם לגרוע מזכויות ובכלל זה מהפיצויים בדרך של סנקציה או לא. ובין עובד שאינו קבוע שקל יותר לפטרו ללא פיצויים. כך או כך, מקובל לשלם פיצויים גם כאשר יש עילה מוצדקת לפטר את העובד ושלול את פיצוייו אלא אם כן מדובר באמת במקרה של מעילה חמורה או נגד ממשי שנגרם למעביד בעקבות התנהלותו של העובד.

זכויות יוצרים

שלום וברכה שאלתי בקשר לזכויות יוצרים שיש לי למחברים על מאמריהם. מעשה שהיה כך היה, אני מפרסם בבלוג שלי מאמרים, שחלקם הם ערוכים מתוך ספרים ומאמרים של מחברים אחרים שהם מוצאים חן בעיני, אני עורך את הדברים שמוצאים חן בעיני ולמטה אני מוסיף ביבלוגרפיה ומצטט את המקום ממנו לקחתי את המאמר. היום, התקשר אלי אדם שהשתמשתי במאמרו, וטענתו שאני לוקח מאמרים שיש עליהם זכויות יוצרים, ואני מסתכן בתביעה פלילית. אמרתי לו שאי"ז ממש מאמרך אלא ערכתי חומר ממך וציינתי את שמך לאות הערכה, אז הוא טען שזה עוד עבירה פלילית נוספת של שיבוש מאמר. מיד חסמתי את האתר, ושאלתי היא: האם אכן כן, מה מותר ומה אסור. תודה רבה

זכויות יוצרים בדין תורה

קודמי עסקו בחוק ובהשלכותיו, אך אם אתה מעוניין לדעת מה עמדת ההלכה, הייתי ממליץ לך בחום על ספרו של הגאון הרב יעקב כהן, עמק המשפט שעוסק בעניין זה. רק אציין בקצרה שהאחרונים דנו בעניין זה בהרחבה בקשר של הסכמות לספרים. האם ניתן למנוע מאחרים להדפיס את אותו ספר ומדוע. בכל אופן תעיין בספר האמור ותמצא נחת.

אני סבתה מודאגת.כלתי אשה דתית הנשואה לבני 6שנים .נולדו שתי בנות מקסימות. החליטה לעזוב את הבית .

הזוג גרים בירושלים.האשה מורה הבעל אברך בכולל.האשה החליטה על דעת עצמה לקחת את הבנות המשותפות ולעבור לעיר אחרת ללא הסכמת הבעל היא אף שמה תנאי ביקור לבעל. היא שינתה את כתובת המגורים שלה ושל הבנות לכתובת הוריה בני במצוקה גדולה אינו מעוניין שתיקח את הבנות למרחקים. מה גם שלא הגישה תביעת גרושין. מה עליו לעשות. אין לו כסף לישכור טוען רבני מה לעשות. בתודה מראש. רק אתמול פנה לבית דין לשלוםבית. כי פחד שאשתו תיכעס ואולי הוא יאבד תיקוה לתקן דבר כלשהוא בניהם. אודה אם תנו לי בהקדם היות והיא כבר הולכת בסוף החודש עם הבנות והוא לא יודע כיצד לימנוע מימנה. היא גם איימה שתעליל עליו שהוא היכה אותה ותזמין מישטרה שלא נדע. בתודה סבתה דואגת .בני מטופל בכדור פסיכיאטרי ואני דואגת מאוד שמא תוציא אותו מאיזון נפשי. הוא מטפל היטב בבנותיו . תודה מראש

זוג מסוכסך

העלת בליל של טענות כנגד כלתך ותיארת מצב קצה, כלומר שכעת ישנו פרוד והאישה עושה ככל יכולתה כדי להרחיק את הילדים מהבעל - בנך. מבלי להיכנס לשאלה מי צודק אם בכלל, הייתי ממליץ לך לבחור חבר קרוב של בנך שילווה אותו בתהליך הקשה הזה, וייעץ לו. מצאי דווקא מישהו רגוע יותר שלא מרוויח מהתמשכות ההליכים, מישהו כמו חבר טוב שמכיר את בנך ויכול להרגיע אותו ולדבר איתו בהגיון. כפי שהדברים נראים מההתנהגות החד משמעית של כלתך, ישנה בעיית עומק בחיי הנישואין הללו, ולכן טוב תעשי אם לא תדחקי את בנך לפינות, לא כדאי להתעקש לא על שלו"ב ולא על גירושין אלא לראות להיכן הדברים מתפתחים ובעיקר מה אם בכלל מידת המוכנות של הצד השני לשתף פעולה בדרך להגעה לפתרון.

האם ניתן לתבוע כתובה לאחר גירושין משנת 1998

משנת 94-1998 הבעל סירב לתת גט, בשנת 1998 בית הדין הרבני חייב את הבעל למתן גט בכפייה ולא דנו בנושא הכתובה וחלוקת הרכוש בית הדין התנה את הדיון ברכוש או שונות בתנאי במתן גט. הבעל זנח את בקשתו בבית הדין הרבני לאחר הגט ולא הופיע לדיון. בשנת 2003 הגיש הבעל תביעה לאיזון משאבים לבית משפט לעינייני משפחה . פסק דין ניתן בבית משפט לעיניני משפחה לפני מס' חודשים, בעקבות הפסק דין שהינו לרעתי בצורה אי שיוויונית הוגש ערעור - כמובן שהבעל העלים ולא המציא מסמכים ולא מקורות הכנסה וגם מציג את עצמו כמסכן גמור. השאלה הרלוונטית היום האם יש מקום לתביעת הכתובה בעקבות הגשת בקשה מאוחרת לאיזון משאבים בחוסר תום לב - אי תשלום מזונות , אין הכרה או לקיחת אחריות בגידול הילדים ופרנסתם, וכיום לאחר 17 שנה לדרוש איזון משאבים מהזכויות הפנסיוניות שלי כולל תשלום חודשי י כל חודש לתת לו מלבד הסכום הגדול שנקבע באיזון המשאבים הרצחתה וגם ירשתה - כתוצאה מכך אני זו שימשיך תמיד לטפל בילדיי, לתת לו קיצבה חודשית , קיבל ירושה שמנה מהוריו ושיא החוצפה אני זו שצברתי חובות, מלבד הקיצבה שלי שיש חובות בגלל איתשלום מזונות, אי חלוקת הנטל על שניים, אני גם אמצא את עצמי זו שפונה לרווחה לקבלת סעדים - עצוב

חיוב כתובה אינו מוגבל בזמן אך תלוי בדברים רבים

השאלה כללית אפילו כללית מאד, השואלת דחסה לחצי עמוד הסטוריה דיונית ואחרת בינה לבין בעלה לשעבר, אי אפשר לקבוע האם היא זכאית לכתובה לפי הנתונים שהוצגו בשאלתה. אגע רק בשלש נקודות. ככלל כתובה לא מוגבלת בזמן כמו שנפסק בשו"ע אבה"ע סי' קב, אלא רק בנסיבות מסוימות מאד שלא קיימות במקרה זה. אמנם בדרך כלל עם סידור הגט מבררים את שאלת החבות בכתובה כך שככל הנראה בתיק של ביה"ד ישנה איזה התייחסות לעניין. דבר נוסף, כאשר עורכים איזון משאבים ביה"ד בודק האם הכספים שהאישה קיבלה במסגרת איזון משאבים מגיעים לה לפי דין תורה, ואז מקזזים את היתר מהכתובה. דבר נוסף, הנסיבות שבגללם הבעל תבע בביהמ"ש, אינן רלבנטיות לחוב הכתובה, אבל מאידך הנסיבות שבגינן כפו את הבעל לתת גט, רלבנטיות גם רלבנטיות, שלעיתים כאשר כופים על הבעל לתת גט אין לאישה את תוספת הכתובה שזה החלק המשמעותי יותר בהתחייבות של הבעל בכתובה. יש לציין שפסיקה בעניין הכתובה היא דבר יחודי לבתי הדין כך שאי אפשר להגיש תביעה כזו בביהמ"ש, הייתי ממליץ לשואלת לפנות לטו"ר טוב [לא אלי] שייצג אותה בתביעה זו.

גט לחומרה

מה עושים כאשר הגרוש מנסה להתנקל עלי בכל מיני דרכים ולהציק לי ולפגוע בי במיוחד כלכלית. אני גרושה ממנו כ- 5 שנים אפילו הספקתי להתחתן כדת וכדין לפני כ- 2.5 שנים ופתאום אני מגלה כי הגרוש הגיש נגדי תביעה שהוא רוצה לעשות איתי גט לחומרה מכיוון שגרנו תקופה מסויימת יחד לאחר הגירושים וזה היה אל מנת שיוכל להסתדר אז. רק כך הוא יוכל לפתוח את ההסכם שנחתם בהסכמה ואושר ע"י בית הדין ולקבל את הדירה שבעצם 90% ממנה היה משכנתא שאני משלמת עד היום כ- 4000 ש"ח והסכום שהוא שילם 5% הושקע בעסק שלו שויתרתי לו עליו וגם על הכתובה שזה חוצפה לבקש גם משהו שלא שילם עליו מעולם ולא שייך לו היתכן שיש לו סיכוי בבית משפט גם גט לחומרה וגם ביטול הסכם לידיעתכם יש לי ילדה מנישואים שניים כיצד אדם מרושע כזה יכול לתבוע תביעה כזאת האם הרבנים יכולים לתת יד בזה ולהפוך ילדה לממזרה בכלל תעבה כספית ובכלל כיצד מענישים אדם כזה שרוצה לפרק משפחה עם בכלל.

גט לחומרא

ראיתי מה שכתבו קודמי אך ראוי לתקן, לא מדובר בגט לחומרא, בפשטות כאשר בני הזוג חזרו לחיות יחד האישה חייבת בגט גמור מהדין, ולרוב הראשונים גם מהתורה. יש כאן בעיה קשה מאד, שצריך למצא צדדים להיתר בפרט שלשואלת יש ילדים מבן זוגה הנוכחי. ככלל ביטול גט למפרע הוא דבר רחוק מאד, כסדר בתי הדין מקפידים שלא יהיו התנייות בהסכם ושיובהר מעל לכל מובהר שהגט הוא אוטונומי ולא תלוי בהסכם. טענות על הפרת הסכם וכשרות הגט עולות חדשות לבקרים ובדרך כלל לא נותנים להם משקל גדול, אבל העובדה שבני הזוג חזרו לחיות יחד יכולה לייצר בעיה חדשה כאמור. בכל מקרה בלי קשר לרשעותו של הגרוש לדברי השואלת, עליה לגשת ולברר מיוזמתה את מצבה לאור דבריה שיש בהם כדי להשליך על חייה עם בן זוגה הנוכחי, ועל ילדיה ממנו.

בהמשך לשאלה קודמת

בעלי רוצה להתגרש, אבל לי יש הוכחה בצורה כזו שהוא הודה בפני אנשים שהוא בגד בי!!!!, כמו כן זהו דיון שני שהולך להיות ואני דורשת את הכתובה. עד כמה אני יכולה לקבל או לא את הדרישה?

בגידה כעילה לכפיה

השואלת מעלה שתי נקודות, הטענה שבעלה בגד בה ותביעתה לכתובה. אי אפשר להבין מתוך הדברים מה המצב כעת האם בני הזוג פרודים או לא, האם ישנן עילות להפסיד לאישה את כתובתה או לא, בכל מקרה כאשר הבעל תובע גירושין עליו לשלם כתובה אם לא קמה אחת מהעילות לפטור. אמנם אם וכאשר הבעל יחזור בו מתביעת הגירושין או שהצדדים לא יגיעו אל עמק השווה, והבעל יתנה את הגירושין בדרישות מסוימות, אז לטענתה של האישה יהיה משקל בהסתייגויות רבות. שכן ישנן דעות בהלכה שכופים על בעל רועה זונות לגרש, וודאי שאפשר לחייב אותו לגרש. ההבדל בין חיוב לכפיה הוא, שכאשר מחייבים אדם לגרש לא מפעילים נגדו סנקציות פיזיות, וכאשר כופים עליו לגרש אפשר להפעיל נגדו גם סנקציה של מאסר. אם וכאשר האישה תוכיח שבעלה מזנה, באופן קבוע, ולא מדובר במעידה חד פעמית, תהיה בכך עילה לכפיית גט. ובאשר לכתובה, יש פסק דין מפורש שעוסק בזה, ולפיו כאשר הבעל גורם להרס הנישואין, האישה זכאית גם לתוספת הכתובה [שזה החלק המשמעותי בכתובה]. מובן מתוך הדברים שהאישה מסתמכת על דברים שהבעל אמר לאחרים, לדברים הללו יש משקל לפי ההלכה, אם כי הבעל יכול להכחיש את אותם אנשים ואז ביה"ד ידון האם ואיזה משקל יש לתת לדבריהם, בכל מקרה כדאי להזמין כמה שיותר עדים לביה"ד כוון שתוך כדי הדיון יכול להווצר מצב שהבעל יודה בהאשמות. זה מהפן ההלכתי, מבחינה פרקטית, אם האישה שלמה ברצונה בגירושין, עדיף שיותר להתפשר על עניין הכתובה, ולהשתמש בה כאמצעי להביא את הבעל להסדר נח. יש לציין שהיום נשים מודעות לכך שהכתובה היא מסמך משפטי מחייב, וגם הגברים ועורכי דינם מפתחים מודעות דומה, כך שבפירוש מדובר פה בקלף שכדאי להשתמש בו. ראוי לציין שבתי דין לא נוהגים לפסוק גם כתובה וגם חלוקת רכוש לפי חוק יחסי ממון, אז יתכן שגם אם השואלת תמצא זכאית לכתובה לפי ההלכה, סך הכתובה יקוזז כנגד מה שתקבל במסגרת הפסיקה לפי חוק יחסי ממון.

מזונות הבגירים ומשמרת הילדים

1. שלום לי קוראים ישראל בן 18 ואני בן להורים גרושים ובהסכם הגירושין בין הורי היה תנאי שאבא לוקח אותי ואת אחותי לשבתות והוא לא לקח אותנו לשבתות האם אני ואמי יכולים לתבוע כסף על כל שבת שהוא לא לקח אותי ואת אחותי ? 2.אני בן 18 ואחותי בת 20 ואחי בן 25 וחצי האם שלושתנו יכולים לתבוע את אבא שלנו מזונות ? והאם כן כמה גובה המזונות שהוא חייב לשלם לנו ?והאם קובעים את גובה המזונות על פי כסף של אבי? 3.אבא שלי גם התחייב בהסכם הגירושין לעשות לי בר מצווה ואני כן רציתי לעשות בר מצווה האם אני יוכל לתבוע ממנו את הבר מצווה שלי ?

תביעה כספית בגין הסכם גירושין

קראתי את שאלתך בעיון, ואת דברי קודמי. יש לי להעיר על הגישה המטה לתביעה בבתי המשפט שלא לפי דין תורה. אך לא לשם כך נועדה התייחסותי, אלא לשאלתך. אז כך, באשר למזונות בגילך ובגיל אחיך ואחותך, ללא כל ספק לפי ההלכה אינכם זכאים למזונות, גם לפי תקנת הרבנות הראשית שהרחיבה את חוב המזונות עד גיל 15, אין חובה מעבר לכך מצד הדין רק מדין צדקה. וגם חיוב זה מוגבל כמו שמבואר בפוסקים בסי' עא. אמנם ישנה דעה של הגר"מ פיינשטיין שבמקום ובזמן שמקובל שהילדים לא יוצאים לעבודה, אז מוטלת על האב חובה לשלם מזונות מצד הדין, אך זה נכון כאשר מדובר בבני ישיבה שהוריהם מעוניינים שישארו במסגרת ולא במי שאינו נמצא במסגרת ישיבתית שבגיל זה נמצא במסגרת צבאית או שמתחיל להיות עצמאי מבחינה כלכלית. ובאשר לעובדה כי אביכם לא לוקח אתכם לשבת, זו לא עילה לתביעה שלכם אלא אולי של אמכם, וגם היא לדעתי לא רשאית לתבוע לפי ההלכה משום שהאם לא חייבת לגדל את ילדיה לפי הדין, ואם היא בחרה לעשות זאת, אין כאן עילה לתביעה. ובאשר לסעודת בר מצוה, בגיל בר מצוה האב חייב במזונות בנו, ובזמנינו סעודת בר מצוה היא חלק מהצרכים ההכרחיים של הבן, שכן אם לא תערך סעודה כזו הבן יתבייש בפני חביריו, אבל אני מבין מדבריך שלא נערכה לך בסופו של דבר מסיבת בר מצווה, אם כן התביעה כעת היא תביעת פיצויים על העבר, מעין תביעה של דמי בושת, וההלכה היא שלא מחייבים על בושת דברים, לכן אין בסיס גם לתביעה זו. יש לציין שמבחינה פורמאלית הילדים רשאים לתבוע מזונות בלי שום קשר להסכמים בין ההורים, וגם מבחינה הלכתית חוב המזונות מוטל על האב, והאם היא לכל היותר צינור להעביר את המזונות לילדים, ולכן ודאי שהילדים רשאים להגיש תביעה נפרדת למזונות, אם כי למיטב ידיעתי תביעה כזו לא יכולה להיות מוגשת בבי"ד רבני משום שהיא לא חלק מהדין האישי, אלא רק בבי"ד פרטי לממונות או לחלופין בביהמ"ש במקרה שהאב יסרב לדון בדין תורה.

תביעת הכתובה

שבוע טוב אני נשואה 10 חודשיים לי זה נישואים שניים לבעלי זה נישואים שלישיים מהיום של החתונה הרגשתי שבעלי השתנה היינו זוג שנתיים וחיינו ביחד לי יש 3 ילדים מתבגרים לבעלי אין ילדים מהחתונה בעלי לא עבד במשך 8 חודשיים תמכתי ועודדתי אבל גם אמרתי שהוא חייב לפרנס עד שהוא מצא עבודה לפני כחודש וחצי לצערי בעלי דיווח בעבודה שלו שהוא גרוש וגר בצפון ! מאוד נפגעתי בנוסף בעלי לצערי מאוד קמצן אין בו טיפת נתינה הדבר גורם להמון מתחים בינינו במיוחד שכל חודש אני מבקשת ממנו כסף כמו מקבצת נדבות ראוי לציין שאני עובדת ומביאה פרנסה הביתה ולכן בעלי לא ממש מתאמץ אני עובדת בשתי עבודות מפרנסת את כל הבית בלי שום עזרה ותמיכה מצדו!! לפני כחודש אמרתי לו שקשה לי ואני רוצה להתגרש הוא אמר שאין לו בעיה אם זה מה שאני רוצה ! חשבתי שיש בינינו אהבה וכבוד חשבתי שזה ירתיע אותו והוא לא יוותר לצערי טעיתי רציתי ללכת לטיפול זוגי הוא לא מוכן להשקיע כסף רק בחינם ! ביקשתי את עזרתו של אחי וגם את זה הוא לא היה מוכן לשמוע ! לצערי הרגשתי שאני נלחמת בתחנות רוח ופתחתי תיק ברבנות יש לנו דיון עוד חודש וחצי השאלה שלי אם בעלי לא פירנס אותי ולא תמך בי אם יש לי זכות לתבוע את הכתובה ??? אודה על תשובה בתודה מראש

המלצה להסכם ממון

קראתי בכל לב את דברי קודמי, שיעצו לך זה בכה וזה בכה. רציתי להוסיף שתי נקודות. ראשית מדובר בנישואין שניים עבורך ושלישיים עבור בעלך. במקרים מעין אלו מקובל לעשות הסכם ממון לפני הנישואין. ה"דבק" בחיי הנישואין מטבע הדברים אינו כמו בנישואין ראשונים, ודאי לא כשבני הזוג מבוגרים ולך כאמור יש משפחה משלך, ולכן רצוי לא להתבייש ולסכם בכתב מה החובות ומה הזכויות של כל צד, ואיך מתייחסים למחוייבויות שיש לכל אחד מבני הזוג מנישואין קודמים. הסכם כזה אינו פוגם בחיי הנישואין, ונהפוך הוא, הוא בונה אותם כאשר הצדדים חיים לפי איזה שהיא מסגרת, שהיא אמנם לא אידיאלית לנישואין ראשונים, אבל חיונית לנישואין שניים, ועם הזמן גם נוצר ה"דבק" הטבעי שמקיים את הנישואין הלאה. כך שאם יש לך מחשבה לנסות שוב שלום בית כדאי לשקול ברצינות כתיבה וחתימה על הסכם ממון שימסד את יחסיכם מכאן ולהבא. שנית, באשר לתביעת הכתובה, כאשר אישה תובעת גירושין, אין סיבה לחייב את הבעל בכתובה, שכן כל הטעם בכתובה הוא כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה, ובמקרה זה האישה תובעת גירושין. ובניגוד למה שכתבו קודמי, גם כאשר ישנה עילה לגירושין, יש מחלוקת בין הפוסקים האם האישה מקבלת את תוספת הכתובה שזה החלק הארי של הסכום. לכן הדרך הנכונה יותר במקרה כזה היא להגיש תביעה לשלום בית ולחלופין לגירושין, ולהבהיר כי את דורשת מבעלך שימלא את חובותיו כבעל, ואז תשובו לשלום בית, ואם הבעל לא יחפוץ בכך, אז הגירושין באים ממנו ולא ממך, וביה"ד יחייב אותו בכתובה. כל האמור הינו מתוך הנחה שאת חפצה באמת בשלום בית, ותביעת הגירושין היא רק מוצא אחרון לאחר שהתייאשת ממערכת היחסים עם בעלך, אבל אין בדברים המלצה חלילה לנסות לאחז את עיני ביה"ד, ולדבר אחד בפה ואחד בלב [בפרט שבדרך כלל הדיינים מבחינים בכך מייד].

האם כדאי לי לתבוע כתובה

שלום, אודה לעזרה.. אני ובעלי התחתנו לאחר הכרות של כחצי שנה. בחתונה הייתי כשבוע בהריון (התברר לנו כשבועיים אחרי החתונה) מהרגע היוודע לבעלי על ההריון שהוא לחץ עליו לא אני יש לציין, הפסיקו כל ייחסי האישות בייננו מצידו. כל ניסיון שלי להתקרב עלה בתוהו. מיותר לציין אך היה חוזר הביתה מאוחר בטענה כי עובד, לא מוכן שניצא יחד בעצם הכל נגמר כמעט! לאחר לידת בני ובחודשיו הראשונים בעלי רב איתי עד כדי כך שלא הסכים לטפל בילד או לדבר עימי ויותר מזה ישן בסלון. לאחר לחץ שלי ושל משפחתנו וחברים, הסכים לגשת עמי לייעוץ זוגי אשר עלה בתוהו אחרי פגישה שנייה בה אמר במשך שעתיים שלא רוצה בי יותר!! בהיות הילד בגיל 4 חוד' גירש הבעל אותי ואת ילדנו מביתו (בבעלותו) ומאז התחלתי הליך גירושים משמורת ומזונות שלא מוכן לשלם. היינו בדיון גירשוים ובעלי אישר את מה שאמרתי לגבי אי קיום יחזי אישות ובין הדין הרבני פסק כי הוא מחוייב לתת לי גט ויש לנו תאריך לזה ב 21.6.11. עו"ד שלי ממליץ לי לתבוע הכתובה מיכייון ומצבי הכלכלי נהיה בכי רע ואני מתגוררת עם ילדי בסלון הורי. האם זה כדאי לתבוע כתובה?

הכתובה מגנה על חיי הנישואין

כבר הזכירו קודמי את דברי חז"ל, שמטרת הכתובה כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה. הכתובה מתחלקת לשני חלקים, עיקר ותוספת. העיקר הוא מתקנת חז"ל, והוא סכום לא גבוהה [בין 1000 ל 5000 שקלים לפי השיטות השונות], והתוספת היא התחייבות פרטית של הבעל שלגבי דברים מסוימים שווה לעיקר הכתובה. ולאוזני מי שאינו כל כך מתמצא, אז הסכום שמכריזים בחופה, שהפך אצל רבים לצערנו לעוד חלק מההצגה, ולא להתחייבות גמורה, היא התוספת. במקרה של גירושין יש הבדל בין העיקר לתוספת, כאשר במקרים מסוימים כאשר האישה תובעת גירושין, גם אם תביעתה מתבררת כמוצדקת, הבעל פטור מתוספת הכתובה, משום שזו התחייבות חד צדדית ויש סברא שלא התחייב על דעת כן שאשתו תכפה עליו גירושין, גם מסיבה מוצדקת. אמנם יש נדון בין פוסקי זמנינו האם גם כאשר הבעל הביא על עצמו את המצב הזה, האישה לא מקבלת את תוספת הכתובה, או רק כאשר הבעל אנוס ובגלל זה כפו עליו לגרש, האישה לא מקבלת תוספת כתובה. למשל כאשר לבעל יש מחלה בלתי נסבלת, באופן שכופים עליו לגרש, האישה לא תקבל תוספת כתובה. ישנו מקרה נוסף שבו האישה מפסידה כתובתה, מה שמפורסם בבתי הדין בתואר 'הלכת רבינו ירוחם' שחידש שכאשר שני בני הזוג אינם רוצים זב"ז, האישה הפסידה את תוספת הכתובה. לכן אישה שחפצה בכתובה, עליה להיות מובלת לגירושין ולא מובילה, אפילו לא שווה לבעל. ויש להדגיש שכאשר האישה מתרצה לגירושין, ואומרת לבעל היות ואינך רוצה אותי גם אני לא רוצה אותך, התנהגות זו לא תגרום לה להפסיד את כתובתה, אבל כאשר ישנה הסכמה משותפת לגירושין, אז ישנה סברא שלא על דעת כן הבעל התחייב בתוספת הכתובה.

ילד מנשואין ראשונים

בס"ד שלום וברכה רציתי לדעת מה הסכוי שילד בן 4 שחי אצל אמא שלו יעבור לאבא שלו שהוא נשוי פעם שניה מה אומרים על זה בבית משפט האזרחי תזכו למצוות

עמדת ההלכה בעניין החזקת ילדים

שלום לירן קודמי עסקו בחוק ובפרטיקה, וחשוב שתדע את עמדת ההלכה. אכן נכון שהעקרון הקובע הוא טובת הילד, כמו שכתב הרמ"א בסי' פב והח"מ שם, וכמו שמבואר בפת"ש במקום. אמנם יש הבדל בסיסי בין בן לבת, במקרה שלך כפי המובן מדובר בבן, אך נרחיב. הנחת היסוד היא שהילד צריך לשהות במקום שמסייע לטיפוחו ולגידולו, ובעיקרי לחינוכו, הורה זקוק לדמות אב ואם כדי להתמודד בעתיד עם אתגרי החיים, לכן קבעו חז"ל שבת אצל האם לעולם, משום שהיא צריכה ללמוד את דרכי הנשים, שכן חלק מהחינוך הוא כידוע על ידי דוגמא אישית. והבן בעקרון צריך להיות אצל אביו כדי שיחנכו, בנוסף לדוגמא האישית, יש צורך בחינוך לתורה ומצוות, לכן כתב הרמב"ם שהאב יכול לומר אם אינו אצלי איני זנו. ומדברי הרמב"ם הללו למדנו שלמרות שיש להורה זכות לתבוע משמורת על הילד, הדבר לא יכול להעשות בכפיה באופן פיזי, כלומר, אם הילד יביע את דעתו שרצונו במשמורת האם, האב לכל היותר יכול למעט במזונותיו, אבל בשום אופן לא יכול להכריח אותו להיות אצלו. אמנם ישנם מצבים בהם בתי הדין משתמשים גם בסיוע של רשויות האכיפה ולוקחים ילד בכח, אך זה רק כאשר בית הדין משתכנע שהילד אכן מעוניין להישאר אצל האם, ולא כאשר הוא עובר סדנה של שטיפת מח מצד האם ובני משפחתה. ישנם מקרים חריגים שבהם מזמינים גם את הילד לבית הדין לשמוע מכלי ראשון מה הן העדפותיו, אם כי אמצעי זה חריג ומעדיפים שלא להשתמש בו. נקודה נוספת, גם באשר לבת, למרות האמור לעיל, ישנו מצב שבו המשמורת על הבת תעבור לאב, כאשר בית הדין משתכנע שהנזק במשמורת אצל האם רב על התועלת, כמו הדוגמא שמפורטת בדברי הפת"ש בסי' פב. בכל מקרה אמליץ לך שאם אתה הולך למהלך משפטי כדאי שתהיה מלווה בחוות דעת של אישיות רבנית שמכירה את המשפחה שתייעץ לך כיצד לנהוג, מאבק בין הורים על משמורת תמיד גורם נזק לילדים, וחשוב שהנזק לא יהיה רב על התועלת שאתה מנסה להפיק מהמהלך.

אכיפת הסדרי ראיה

אני ואשתי פרודים זה כ 7 חודשים ויש לנו ילד קטן בן שנה וארבע חודשים אשתי משברחה מהבית לפני כ 7 חודשים לא אפשרה לי לראות את הילד בצורה סדירה פעם זה היה בסחיטה שאני אתן לה כסף ולאחר פסק הדין של המזונות הזמניים היא המשיכה לסחוט אותי לתת לה כסף מעבר למה שפסק בית הדין בינתיים היא טענה שאני מסוכן לילד ועכבה את החלטת בהד לפסוק הסדרי ראיה כיום אנחנו אחרי פסיקה שמגיעה לי לראות את הילד פעמים בשבוע והיא עדיין לא מאפשרת לי לראות את הילד כתבתי כמה מכתבים לבית הדין ובמקביל הגשתי תלונה למשטרה מה עוד אני יכול לעשות בכדי לראות את הילד בתודה וסליחה על האריכות

הסדרי ראיה כקלף מיקוח

מובן מפנייתך כי אשתך מנצלת את הסדרי הראיה כאמצעי להשגת כספים או דברים אחרים. אני מבין כי אתם נשואים עדיין והתהליך של פירוק הנישואין רק בתחילתו. קשה מאד לייעץ בלי להכיר את הצדדים, את הרקע האישי והמשפחתי, ואת הסיבות לפירוד. ככלל יש לומר שבכל סכסוך גירושין האישה מרגישה פגיעה יותר מאשר הגבר, גם בגלל העובדה שמעתה עליה לגדל את הילדים לבד, גם בגלל התלות של האישה בגט, גם בגלל שבדרך כלל רוב נטל הפרנסה מוטל על האב, כך שלא פלא שהאישה משתמשת במה שיש לה כדי להשגי השיגים. המלצתי היא, ראשית אל תמהר לפנות למשטרה וכדומה, כי גם אם תצליח לחלץ צו שיפוטי שמורה למשטרה למסור לידך את הילד, הנזק שיגרם רב על התועלת, אני הייתי ממליץ לך להמתין עד לאחר שתתגרשו בהסכם ובינתיים לא ללחוץ בעניין של הילד, בודאי לא לעכב תשלומי מזונות, אתה עלול למצוא את עצמך יום אחד עם ילד ששונא אותך, לא פחות. לאחר הגירושין, עליך ליצור קשר עם גורם בסביבה של האישה, כמו אב או אח, שירגיע את האישה ויתן לה את ההרגשה שהיא מוגנת ושכדאי לה לנהוג לפי המוסכם, אם תשתמש בכח, האישה שהיא הצד החלש במשוואה, תתגונן ותסגר יותר ותמנע ממך לראות את הילד. בהצלחה

גירושין כאברך כולל

שלום אני נמצא כרגע בהליך גירושין בבית הדין אני אברך כולל וכך גם הייתי כשהכרנו אני ואישתי. חיינו כמה שנים ואנחנו מתגרשים יש לנו ילדה חמודה והשאלה שלי היא אם יש שיקול מסויים של התחשבות בעובדה שאני לא עובד וכבר יותר מעשר שנים תורתי אומנותי אני יודע את המשפט הנדוש שזו הבת שלי ואני צריך לדאוג לה ואני מדגיש שאף אחד לא צריך לומר את זה שכן אני מספיק אחראי לדאוג לעתידה העיניין הוא שמי שמכיר את העולם של בני התורה יודע שהם חיים במינימום של המינימום כך חיינו לפני שהחלטנו להתגרש והסתדרנו עם משכורת של אברך כולל טוב מאוד ולא חסר לילדה כלום (לא זו סיבת הגירושין ) השאלה כמה יש לדבר התייחסות בבית הדין ובנוסף דווקא בגלל שאני כן חושב על הילדה ועל עתידה כמה בית הדין נותן כח לאב להיות מעורב במוסדות החינוך של הילדה ובאורח חייה תודה

חיוב אברך במזונות

קודמי עסקו יותר בפרטקיטה, ואני אשלים קצת ידע הלכתי. ישנה מחלוקת ראשונים האם אדם חייב לצאת לעבוד כדי לפרנס את אשתו, וכנ"ל ילדיו. אמנם כאשר ישנו רכוש פנוי אפילו כאשר מדובר בדירת מגורים, בעקרון יכולים להעמיד בפני האב ברירה או שימכרו את הנכסים או שעליו לחפש פרנסה. באשר לחובתו של אברך כולל. הדבר תלוי במידת ההשמה של תקנת הרבנות הראשית שמחייבת את האב במזונות מעיקר הדין עד גיל 15, ולא מדין צדקה. טענת הפטור של אב אברך כולל היא שאין לו ואין לכפות אדם לצאת לעבוד כדי לתת צדקה. טענה זו יכולה להתקבל רק כאשר מדובר בחיוב מדין צדקה, אבל כאמור ברוב בתי הדין היום מיישמים את תקנת הרבנות הראשית משנת תש"ד ומחייבים את האב מעיקר הדין עד גיל 15 כך שהשיקול הוא כאמור לעיל האם יש לאב רכוש או לא, והאם ניתן לכפות אדם לצאת לעבוד כדי לפרנס. יש לציין שכאשר יש רכוש מניב לכל הדעות בראשונים כופים על האב להפיק רווחים מהרכוש כדי שיהיה לו מהיכן לשלם מזונות. הטענה שעלתה בדברכם כי האישה ידעה שאתה אברך והסכימה לכך לא תתקבל בשום בית דין בעולם, משני טעמים, ראשית בכל מה שנוגע לפרנסה אי אפשר לומר שהאישה סברה וקיבלה, ברור לכל בר דעת שכלה צעירה שזה עתה יצאה מהסמינר תגיד לחתנה המוצלח כל דבר שהוא רוצה לשמוע, ואין שום משמעות לויתור שלה על צרכים בסיסיים. זאת ועוד, הויתור הזה לדעתם של כמה מחשובי הדיינים הוא מעין ותיור מותנה, כלומר אם הנישואין יחזיקו מעמד, אבל ודאי שהאישה לא ויתרה על דעת כן שבעלה יעזוב אותה, לא משנה מאיזו סיבה. שני הטעמים שכתבתי נכונים גם כאשר מדובר במזונות אישה. אך כאשר מדובר במזונות הילדה ישנו טעם נוסף, שהילדה מעולם לא ויתרה לאביה על חוב המזונות, כך שטענה זו, טוב לך אם לא תעלה אותה כלל. באשר לעניין הרוחני, אני רואה צורך להזהיר ולהתריע בפניך אברך יקר, שבניגוד לגישה התמימה שלך לגירושין - ואני לא כותב זאת כדי לקנטר חלילה - אבל עצם העובדה שאתה סמוך ובטוח שאשתך החסודה תפעל במסגרת בתי הדין, היא נאיביות לשמה. בנוסף, וזה חשוב יותר, יש לצערנו נטיה אחרי הגירושין אצל נשים, אפילו ממשפחות טובות, להתדרדר. סכסוך הגירושין כמובן לא מיטיב עם העניין, וגורם לאותן נשים לפתח אנטי נגד בתי הדין ובהמשך גם נגד הדת רח"ל. הפועל יוצא הראשון הוא ירידה בחינוך הדתי בבית, כמו הכנסת טלוויזיה ושאר מרעין בישין, ואל דברים אחרים אני לא רוצה לדבר. לכן עליך אברך יקר החרד לחינוכה של בתו, למצוא מסילות ללבה של אשתך, גרושתך לעתיד, ולהגיע להסדר גירושין נדיב, גם אם הוא יחייב חלק מקרובי המשפחה שלך, וגם אם תאלץ לוותר על כמה שעות לימוד ביום, כדי שלגרושתך תהיה מסגרת חיים סבירה פחות או יותר, שתשמר באופן ישיר גם את הרמה הרוחנית של בתך. כל טוב ובשורות טובות

חובות כספיים קודמים של בת הזוג

שלום הייתי רוצה לדעת האם יש אפשרות כזאת . שאני מתחתן עם בת זוגתי והחובות הכספיים שלה יעברו אליי ואני זה שאצטרך לשלם אותם?

חובות של בת הזוג

קודמי כתבו באופן כללי שחובות של האישה מלפני הנישואין אינם חלים על הבעל. ואני ארחיב. חובות של האישה הם כמובן של האישה, גם לאחר הנישואין הבעל לא אחראי למעשיה של אשתו, כולל לא כאשר האישה לוקחת הלוואות. אמנם לאחר הנישואין ישנה תקנה שיגבו מהבעל הלוואות שנטלה האישה בגלל החשש שבני הזוג יערימו, והאישה תלווה, והבעל יאמר שכל מה שקנתה אישה קנה בעלה. הדברים מפורשים בשו"ע חו"מ סי' צו. ובאשר לחובות של האישה לפני הנישואין, כאמור הבעל לא חייב לשלמם, אלא שנכסי האישה משועבדים לחובותיה, אמנם חכמינו תיקנו שהבעל הוא כמו לוקח בנכסי אשתו, כלומר כביכול הוא קנה את הנכסים מאשתו, ולכן כאשר הנושים באים לגבות מנכסיה, הבעל נחשב לוקח, ויש גדרים שונים כאשר בעל חוב מבקש לגבות מלוקח כמו שמבואר בשו"ע חו"מ בהלכות גביית מלוה בארוכה, ובשו"ע אבה"ע סי' צא. קודמי הזכירו את החוק. מבחינת החוק אין ספק שהבעל לא אחראי להתחייבויות קודמות של אשתו, לא מצד הלכת השיתוף ולא מצד חוק יחסי ממון, אמנם כאשר יבואו הנושים לגבות מנכסיה, העובדה שהיא נשואה לא תספק לה הגנה לפי החוק, מה שאין כן לפי ההלכה כמו שהרחבנו. ודין זה שמה ש

תביעת האישה לכתובה

שלום, אני ואישתי החלטנו להתגרש לאחר שלא הסתדרנו במשך כל תקופת הנישואים והיינו אצל יועץ נישואים ושני רבנים במשך שנתיים וחצי אחרי הרבה ניסיונות והמלצה של רב אחד להתגרש החלטנו לעשות זאת אני הלכתי לבד לבין דין לתבוע גירושין מפני שהאישה סירבה לבוא בגלל עבודה, עכשיו אישתי תובעת את הכתובה האם יש כל הצדק וסיכוי שהיא תקבל את הכתובה גם אם אני מרויח משכורת נמוכה?

מורדים זה בזה

שלום וברכה קראתי את מה שכתבו קודמי ויש כאן חוסר הבנה וידיעה. ככלל אישה שמסרבת להמשיך לחיות עם בעלה נקראת מורדת, בגלל שתביעת גירושין היא בעצם תביעה להפסיק לקיים חיי אישות שהם חלק בלתי נפרד מחיי הנישואין. מבלי להיכנס לדיני מורדת, ישנה התייחסות בפסיקה של בתי הדין הרבניים למקרה מעין זה שלכם שבני הזוג מסכימים להתגרש, ולעיתים גם מגישים בקשה משותפת לסידור גט ואישור הסכם גירושין, בכל כגון דא מקובל לפסוק כדברי רבינו ירוחם שכתב שהאיש והאישה מורדים זה בזה ולכן אין לאישה זכות לקבל את תוספת הכתובה, משום שעל דעת כן הבעל לא התחייב לה. ומה היא תוספת כתובה? במעמד החופה מקריאים את הכתובה, אצל בני ספרד מקובל שהחתן והכלה מסכימים על גובה ההתחייבות הנוספת מעבר לעיקר כתובה שעומדת ע"ס של 200 דינרים, ואצל בני אשכנז מקובל לכתוב סכום קבוע של מאתיים זקוקים כסף. סך זה נקרא תוספת כתובה, ובגלל שמדובר בהתחייבות רצונית שאינה מחוייבת בתקנת חכמים לכן כאשר שני בני הזוג מסכימים להתגרש מקובל לא לחייב בזה את הבעל. עיקר הכתובה שבה הבעל מחוייב גם במקרה זה, היא סכום מועט יחסית, למרות שגם בזה יש דעות שונות, מדובר לכל היותר על כמה אלפי ש"ח. זה כאשר מוסכם ששני בני הזוג רוצים את הגירושין באופן שווה, אבל כאשר הבעל רוצה את הגירושין והאישה מסכימה, האישה לא מפסידה דבר, משום שבמקרה כזה האישה טוענת בצדק שהסכמתה לגירושין היא בגלל שהבעל לא רוצה בה, ולא בגלל שהיא אינה חפיצה בו. במקרה שלך, אי אפשר לדעת מתוך מה שכתבת מה היתה השתלשלות הדברים, אך אחר שתעיין במה שכתבתי, אני מקווה שתבין טוב יותר באיזה מצב אתה נמצא ומה האפשרות שתחויב בעיקר ובתוספת הכתובה.

בר מצוה לבן של גרושים

1. על חשבון מי קונים את התפילין ? 2. כשאין הסכמה על הדרך בה נחגוג את הבר מצווה, האם צד אחד יכול לחייב את הצד השני בתשלום חצי מהוצאות הארוע ? (בהסכם הגירושים כתוב "כן ישא כל אחד מן ההורים ההוצעות לעריכת חגיגת בר המצוה. היקף האירועים וההוצאות יסוכם בעצה אחת בין ההורים") וכםי שציינתי אין כאן הסכמה.

הוצאות בר מצווה

שלום וברכה שאלתך חשובה ושכיחה. לצערנו בני זוג שמתגרשים מתגוששים על גבם של הילדים, שלא די להם בפירוק המשפחה, צריכים לחוות על בשרם את הפירוד בין הוריהם. את העצות לגישור אשאיר לקודמי שהתמחו לעסוק בכך, ואתמקד בקצרה בפן ההלכתי. בגמ' בערכין ובשו"ע הל' תפילין נפסק שמוטל על האב לרכוש לבנו תפילין, וזאת מדין חינוך. החובה הינה על האב ולא על האם, משום שחינוך למצוות זו חובתו של האב. ברם, לתפילין יש פן נוסף, זהו מלבוש, ולכן גם כאשר האב לא מחויב לרכוש לבנו תפילין בנסיבות מסוימות שהוזכרו בפוסקים, או כאשר האב מוכן לרכוש תפילין פשוטות והבן מבקש תפילין מהודרות, ובכך נחלקו הפוסקים האם האב חייב מדין חינוך גם בהידור מצווה, מכל מקום יש לחייב את האב מדין מלבוש, כאשר ברור שהבן עלול להתבייש את ירכשו עבורו תפילין שונות מאלו של חבריו. כאשר מדובר בחיוב מדין מלבוש, אז במצבים מאד מסויימים, יש דעות בפוסקים שכאשר האם עשירה, אפשר להטיל עליה חלק מדמי המזונות והמלבוש של הילד, באופן שהאב נדרש לשלם מדין צדקה, ותהיה נפקא מינה להוצאות תפילין במקרה כזה. אך כמעט תמיד האב יחויב לשלם את מלא דמי התפילין מהטעם האמור. ובאשר למסיבת בר המצוה. הוצאה זו היא חלק מהוצאות הגידול של הילד, למרות שלא מדובר במזון מדור או מלבוש, הצורך במסיבה צנועה מוכח, והיעדרה עלול לגרום לפגיעה קשה בילד, בדימויו העצמי ובמעמדו בחברה, ויקשה יותר על התמודדותו הקשה ממילא לאור הפירוד בין הוריו. לכן, ללא ספק האב חייב לשלם לפחות חלק מההוצאה, אמנם, הוצאות שנגרמות בגלל הזמנת משפחת האם, או בגלל דרישת מיוחדות של האם, אין להטילם על האב לפי הדין. כל זה מצד הדין, אך ברור לכל בר דעת שההורים צריכים לעשות מאמץ עליון ולהתעלות מעל המשקעים הקשים שביניהם, ולתת לבן את הרגשת המשפחה לפחות במסיבת בר המצווה. אני באופן אישי נוכחתי באירועים כאלה יותר מפעם אחת, וראיתי שלמרות שההורים נאלצים להתנהג בצורה קצת מלאכותית זה לזה, הילד מקבל מכך המון, ושמחתו כמעט שלמה. בהצלחה והרבה מזל טוב

מה יהיה ?

היה לנו דיון ברבנות, באנו עם הסכם חתום ופסק דין של בית משפט לעינייני משפחה, בו הוא התחייב לתת לי גט במועד הראשון, הדיינים קראו ואישרו את ההסכם ואז הוא טען שהוא מבקש שלום בית, הרבנים אמרו לו שבדיון הבא יתקיים גט, מאחר והוא התחייב בהסכם, ואם לא ינקטו נגדו כל הסנקציות, מה יכול לקרוא מכאן והלאה, מה אני יכולה לעשות, האם יחייבו אותו לתת גט?

סנקציות

התמונה שמוצגת ככל הנראה חסרה, נדיר שביה"ד מודיע מיד על הטלת סנקציות בגלל הסכמה בביהמ"ש על גירושין. יתכן שישנם עוד פרמטרים כמו פירוד ממושך, או מעשים כאלה ואחרים שמטים לכוון חיוב בגירושין ברמה כזו או אחרת [אפילו כאשר יש מצווה לגרש מטילים סנקציות]. אינני בטוח שביה"ד יממש את האיום שלו, לכן כדאי לך להיות זהירה ולא לנהוג כמי שכל הקלפים נמצאים בידיה. מכל מקום אני רוצה לתקן את הרושם שכתב אחד מהיועצים לפני. ביה"ד לא יטיל קנס כספי על עיכוב במתן הגט, זו כפיה גמורה לפי חלק מהשיטות. סנקציות במהותן הן כפיה עקיפה על ידי צד ג' ולא כפיה ישירה על מתן הגט, שבמקרה שלכם, כפי שאפשר להתרשם מהתמונה החלקית שהוצגה, אין עילה לכפיה. כל טוב

מירמה, עורמה והונאה של ב"כ נגדי - ערעור לביה"ד הגדול

בס"ד שלום רב! לבקשתי מביה"ד למנות כונס נכסים נטראלי, עקב מירה ונוכלות הבעל לגזול ממני הכל. ביה"ד מינה כונס נכסים נטראלי בהחלטתו. ביהמ"ש למשפחה הציע למנות כונס נכנסים ניטראלי. עו"ד של בעלי, פנתה לביה"ד בבקשה בהולה למנותה ככונסת נכסים "בהסכמת הצדדים". מינוייה נעשה במירמה ובחמדנות על כספי וכמובן שללא ידיעתי וללא הסכמתי, ביה"ד אישר במעמד צד אחד למנותה למרות ההחלטות שניתנו מביה"ד וביהמ"ש למשפחה. למרות הצגתי מסמכים רלוונטים בפני כוד הדיינים, אמרו לי שעליי לפנות לבית דין הגדול ולערער. אין לי עו"ד ואיני יודעת איך ניתן לערער בבית הדין הגדול. האם אוכל להפגש עם טוען רבני שיוכל לסייע לי לכתוב את ערעורי לביה"ד הגדול? יש בידי הוכחות נוספות על מירמה ומעשה נוכלות הנוגדות את האתיקה המשפטית-חוקתית שביצעה עו"ד של בעלי. אשמח לקבל תשובה בבהילות, מאחר והיא כיום הכונסת הבלעדית על ביתי ורשאית למכור את ביתי ללא חתימתי, תוך חודשים עפ"י החלטת בית הדין שקיבלה ללא ידיעתי! סביר להניח שעבר כבר חודש ואולי יותר. אשמח אם אענה לדואר האלקטרוני שלי" [email protected] תודה מראש, ג.ב

בקשה להארכת מועד הגשת ערעור

ראשית, ברצוני להסתייג מהסגנון הבוטה של קודמי. כל אדם שנושא משרה בקודש, וכן גם טוען רבני הוא כזה, צריך לסגל לעצמו הליכות שמתאימות לבני תורה, ובהן עדינות ואורך רוח. וכי כך עונים את המעוקות? יתכן שהשואלת לא צודקת בדבריה, אין טעם לקרוא טכסטים חד צדדים שמוגשים בעילום שם ולהגיב לגופו של עניין, בודאי חזקה על ביה"ד שעשה את מלאכתו נאמנה, אך אם ישנן טענות עליהן לעלות במסגרת ערעור. השואלת לא יודעת איך מגישים ערעור? מדובר בפרט טכני שגם כב' הטו"ר המלומד יכול לטרום מנסיונו במסגרת הפורום הזה. אני סבור, שפורום זה אינו רק מצודה לדוג בה דגים..... אלא מקום שבו חולקים טו"ר מנסיונם במסגרת מוגבלת של יעוץ ענייני וקצר. אני אינני טו"ר, כפי שבודאי ידוע לכם, וזמני מדוד לא פחות מהכותב הקודם, אך בכל זאת אני מקדיש כמה דקות מדי פעם לחלוק מנסיוני עם השואלים הרבים, כאשר אני סבור שיש בכך תועלת. לגופו של עניין, לפי תקנות הדיון כאשר מדובר בהחלטה שסוגרת את העניין באופן שלא יתקבלו החלטות נוספות, יש זכות לערער. הזמן המוקצב להגשת ערעור הוא שלושים יום. יש מחלוקת האם ימי פגרה נכללים באותם שלושים יום, אך הדעה הרווחת שאינם נכללים בהם. לאחר פרק הזמן האמור אפשר להגיש בקשה להארכת מועד הגשת ערעור. אחד מחביר ביה"ד הגדול יחליט האם להענות לבקשה לאחר שמיעת תגובת הצד השני. במסגרת שיקוליו ביה"ד מביא בחשבון גם את סיכויי הערעור, ואת הזמן שעבר מאז שהתקבלו ההחלטות, כמו כן את המשמעות של התערבות ביה"ד הגדול בעבודת ביה"ד האזורי בשלב זה. כאשר מדובר בהחלטה שאינה גומרת את העניין, אז לפי התקנות יש להגיש בקשה לרשות ערעור, וזאת בפרק זמן קצר של עשרה ימים בלבד. יש חשיבות גם לפרק הזמן שעבר מיום שההחלטה נתנה עד הגעתה לצדדים. בדרך כלל במערכת החדשה ישנו תיעוד של משלוח ההחלטות, כאשר מדובר במסירה ידנית בפקס או באי מייל, יש אישור ודאי שההחלטה הגיעה למען, כאשר מדובר במשלוח בדואר יתכנו שיבושים. גם כאשר פרק הזמן האמור עבר אפשר להגיש בקשה להארכת מועד הגשת בקשה לרשות ערעור. הענות לבקשה זו היא דבר חריג משום שמדובר בבקשה כפולה, בקשה לרשות ערעור על החלטה שאינה סופית, ובקשה להארכת מועד. מבלי להיכנס לגוף הדברים אציין שהטענה לא קיבלתי את ההחלטות לא ידעתי על דיונים וכדומה מתקבלת אצל הדיינים בחשדנות מוצדקת, כמעט כל אדם שמוזמן לדיון טוען לא ידעתי לא ראיתי לא קיבלתי, לפעמים אנשים טוענים כך למרות שאפשר להכחיש אותם בנקל. לכן אמליץ לגברת לברור את מילותיה ולא להשתמש בטענות גורפות כאלה שרק יזיקו לה. בברכת הצלחה והרמת קרן התורה יש להגיש ערעור בתוך שלושים יום

בנוגע לתהליך הגירושין

שלום רב, אני ובעלי נשואים כשנתיים וחצי, ויש לנו ילד אחד. אנו חווים תקופה מאוד לא פשוטה יחד, עם מריבות וריחוק גדול. לדעתי שנינו רוצים לסיים קשר זה. אבל אף אחד לא יוזם. מבחינתי- "הגיעו מים עד נפש" והחלטתי לעשות את המהלך ולסיים את הנישואים האלה! אך אינני יודעת מה התהליך (לאן פונים, איזה טפסים, הם צריך עדים, האם אני מחוייבת בהסכמה של הבעל, האם אני יכולה לגשת לבדי או מחוייבת לגשת יחד עם הבעל, כמה זמן נמשך התהליך, מהם הזכויות שלי). וממה שקראתי כאן ראיתי שציינתם שאם האישה מבקשת גט- הי לא זכאית לזכויות.. מזונות.. כי כביכול היא נקראת "מורדת".. האם תוכלו לציין בפניי את החוק במקרה הנ"ל. והאם יש אפשרות לסיים את זה "יפה" ללא ייצוג משפטי וכו'..? אשמח להתייחסותכם המלאה. תודה רבה.

הערכת מצב

קודמי הרחיבו באפשרויות שיכול טו"ר או מגשר או יועץ להציע למי שנמצא במצבך. אני אתמקד במצב עצמו. ראי, יש קושי עצום לקבל החלטות מסוג זה, אצל חלק גדול מהאנשים ההחלטה נוצרת בגלל הנסיבות, ולא מתקבלת מתוך שיקול דעת תוך בחינת האפשרויות השונות. אני בטוח שאת מתייעצת עם קרובים וידידים ויתכן שבינם יש גם אנשים מנוסים מאד שדורשים את שלומך וטובתך. אך זכרי, בכל החלטה מעין זו ישנם שני הבטים שצריך לזכור. ראשית, רק את תתמודדי עם התוצאות בין אם תחליטי להתגרש ובין אם לאו, ולא היועצים השונים, שנית, כדי שתהיי שלמה עם החלטתך בעתיד ולא תבלי את שארית חייך בלבטים אין סופיים, עליך להוועץ באישיות רבנית מוסמכת שתתן את הגושפנקא לצעד שתעשי. עליך לדעת דבר נוסף, לא תמיד שב ואל תעשה זו החלטה נכונה, משום שלפעמים, דחייה של ההכרעה בשאלת המשך הנישואין עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים, כאשר בסופו של יום הצדדים מתגרשים אבל בתנאים גרועים בהרבה, ואינני מדבר על עניינים כספיים אלא על הסיכוי לבנות חיים חדשים, ועל נזקים שנגרמים לילד. אינני נמצא במקומך, ואינני מכיר אותך, אך כהכוונה כללית אני אומר לכל מי ששואל, שכל זוג נשוי צריך באיזה שלב לעדכן את הציפיות מחיי הנישואין, שבתחילה נראו כה ורודים ומבטיחים, ולאחר מכן הופכים אפורים ומשעממים. אדם צריך לעבוד על עצמו בעניין זה, לדעת להאריך את היש ולשמוח בו. אמנם לפעמים ישנם בעיות אוביקטיוויות, כמו חוסר התאמה בסיסי, מריבות בלתי פוסקות, וחלילה לעיתים אלימות, שבמקרים אלו ודאי שיש לשקול להתיר את הקשר, ואין כל טעם להמשיך ולסבול כמו שהורינו חז"ל שאישה לחיים נתנה ולא לצער. אבל כאשר מדובר רק בכך שהבעל הוא לא מה שחשבת, כדאי ומומלץ לעבור סדנא בתחום שתסייע להתמודד טוב יותר עם המצב, במקרה כזה גירושין הם לא בהכרח הפתרון. בהצלחה בכל אשר תפני.

גירושים לאחר חודשיים נישואין

שלום רב אני נשואה במהלך חודשיים ,רוצה להתגרש אין לי ילדים בכלל, אין לנו רכוש משותף גיל 35 . אני מעוניינת לפתוח תיק לגירושין הסיבה: בעלי לא עבד חודשים,לא מכלכל אותי החליט שהוא לא יוצא לעבוד כי אין לו מוטיבציה גילתי לאחר החתונה שהוא שקוע עמוק בחובות והוצאה לפועל וגם הכניס אותי להוצאות גדולות ניצל אותי כספית גם לפני החתונה וגם אחרי. ואפילו עכשיו הוא עזב את הדירה חזר לאימו וכל השיקים שרשם על חשבוני לטובת הדברים שלו ביקש לכבד אותם בבנק בלי שהחזיר לי הכסף ישר אחרי החתונה התחיל לישון בסלון ואני בחדר לא מקיימים יחסי אישות ,אין יחס טוב אלי אין כבוד מזלזל בי כל הזמן מקלל ועצבני אני בסה"כ רציתי איש בריא להתחתן איתו ולהביא ילדים הוא כבר עשה צחוק בפעם הראשונה מנישואין בשביל להוציא בחורה מהצבא שאפילו התברר שהרב ידע על זה.... שאלה: לא מעוניינת להמשיך בחיי הנישואין לא מעוניינת בשלום בית רוצה להתגרש אך פוחדת שהוא ייסרב כי הוא איים עלי שיעשה אותי אישה עגונה שהוא יאמלל אותי בכונה מה עושים?? גם אם ייסרב לגירושין כדי לאמלל אותי האם בית הדין יהיה לטובתו וירצה שלום בית למרות שאני לא מעוניינת.

משבר בתחילת הנישואין

קראתי את דברי קודמי שהציעו פתרונות הלכתיים ומשפטיים. מנסיוני, כאשר ישנו משבר כזה בתחילת הנישואין, המשמעות היא שבן הזוג, במקרה זה הבעל, לא רוצה להתחייב ולא מעוניין בעול מכל סוג שהוא. אדם כזה בדרך כלל גם חיי חיי בטלה, וצובר חובות, ונשאר אדיש גם כאשר מגיעות הודעות מהוצאה לפועל. לפי התיאור של המצב, נראה כי בעלך שייך לאותה קבוצה של אנשים שחיים מתחת לחוק, עובדים בעבודות מזמנות מדי פעם, ולא לוקחים אחריות, עיקר עיסוקם מסתכם בישיבה בבטלה בבתי קפה וכדומה. אדם כזה, כדאי לך להיפטר ממנו, ויפה שעה אחת קודם. ברור גם לך שהאיש לא ידאג לפרנסת ילדיו, בין אם ימשכו הנישואין ובין אם לאו. אמנם, במצב שאת נמצאת בו כעת יש יתרון מסוים לאופיו של בעלך שאינו רוצה כל עול, אנשים כאלה מנסים להתחמק מכל מאמץ ואחריות, לכן אם תגישי נגדו תביעת גירושין מפורטת ומאיימת, הוא ישמח לתת לה גט ולקנות את השקט וחיי הבטלה שהוא כל כך אוהב. עליך לפנות לטוען רבני מוסמך שיגיש תביעת גירושין מנופחת ומאיימת, אך בשעת מעשה ביום הדיון, יבא לקראת הבעל, כאשר המפתח להסכם יהיה, גירושין תמורת העדר תביעות. הבעל לפי אופיו, ישמח על הצעה זו שתחסוך ממנו את הצורך להתחייב, ותאפשר לו את חיי הבטלה האהובים עליו. בהצלחה עידו שחר

התר פניה לערכאות

האם קיימת אפשרות שבית דין רבני או פרטי יאשר לפנות לבית משפט לביטול פסק בוררות בית דין, במקרה ויוכח לו שיש טעות בפסק? או דמשום חשש זילות בית הדין לא ייעשה דבר זה לעולם?

בי דינא בתר בי דינא לא דייקי

אני מבין משאלתך שאתה רוצה לדעת מה יקרה בפועל אם תפנה לבית דין שידון בביטול פסק דין של בית דין אחר. בעניין זה כידוע למי נתנה הנבואה, אך חשוב שתדע מה הם הגבולות שבהם ביה"ד פועל במקרה כזה. ככלל, כמו שכתבתי בכותרת, בית דינא בתר בית דינא לא דייקי. אך ישנו נדון בפוסקים האם הלכה זו נאמרה בכל בית דין או רק בבית דין שמוחזק שאינו טועה. יש דעה גם שבבתי דין בזמן הזה אין הלכה זו, אך למעשה בתי דין נמנעים מלדון בדבר שהוכרע על ידי בית דין אחר. בזמן חז"ל היתה אפשרות לפנות לביה"ד הגדול כדאיתא בחו"מ סי' יד, בזמננו אין ביה"ד גדול כמו שפסק השו"ע שם [ביה"ד של הרבנות פועל מכח כללים אחרים], ולכן אין אפשרות אמיתית לערער על פסק דין שניתן בפני בית דין אחר. עם זאת, אם מדובר בטעות חשבונאית, אז בודאי כדאי לפנות לאותו בית דין ולהעיר את תשומת ליבו, יתכן גם שיהיה בית דין אחר שיסכים להזמין את הצד השני לשמוע מה דעתו על טענה זו. אבל בטעות בשיקול דעת או בהלכה, שביה"ד המקורי מסרב להכיר בה, כדי להניח שבית דין אחר יחליט להיכנס לתיק. כפועל יוצא מהאמור, לא תקבל היתר לפנות לערכאות, שהוא כידוע איסור חמור, בפרט לאחר שכבר ניתן פסק דין בדין תורה. בהצלחה עידו שחר

חובות הבעל לפני הגירושין

שלום רב, האם וכשאר אגש מחר לבית הדין וטוענת את בקשתי להתגרש שאלה מאחר ובעלי עזב הדירה הוא כרגיל לא אכפת לו מהשכירות שאני משלמת ז"א נותרו לנו תשלומים של הדירה חשמל מים גז ארנונה ועד ועוד שק שעל שמי לעוד חודש שכירות איך מתחשבנים ומה אני אמורה לרשום לבית דין האם אני אמורה לנקוב בסכומים שאלה 2 ישנם שקים שלי שבעלי השתמש בהם בשבילו וכעת הם חזרו מהבנק האם אני צריכה לרשום את כל חובותיו כלפיי שאלה 3 על-מנת שיתן לי הגט בית הדין פוטר אותו מחובותיו כלפיי ואז אני אצטרך לקחת על עצמי על מנת שנתגרש או רק את השכירות יש לציין שהוא פשוט מנסה להתנער מתשלומים ולהמשיך להפיל הכל עליי

הכנה לדיון

הגב' השואלת מבולבלת קצת, אולי לרגל המצב. כדאי שהגמ' תתיישב עם עצמה או עם חברה בן/בת משפחה, וכמובן עדיף להעזר באיש מקצוע טו"ר או עו"ד, ולסדר את המסמכים שברצונה להגיש לביה"ד. ניכר מתוכן הדברים שעזיבתו הפתאומית של הבעל יצרה אנדרלמוסיה בחייה של הגב' השואלת, ולכן עליה לבקש דיון מוקדם בביה"ד, ולבקש מביה"ד לדאוג להסדר זמני עד הגירושין, הסדר שבו הבעל ימשיך לשלם ולו באופן חלקי את התשלומים הנחוצים ולא ישאיר את הבית ללא כל תמיכה כספית. דבר נוסף, הגב' מבינה שעם הגירושין היא מפסידה את כל זכויותיה, זה נכון ביחס לזכויות של אישה נשואה, אבל בשום אופן היא לא אחראית למחדליו של הבעל בעבר בהווה או בעתיד. לכן תטיב הגב' אם תיעזר באדם מקצועי שיכוון אותה בדרך שתשמר את זכויותיה בתקופת הביניים ולאחר הגירושין.

סידור גט

אנו מוזמנים לסידור גט איני מיוצגת על ידי עורך דין ביקשתי לדחות את סידור הגט עד שיוצמד לי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי שזה ענין של שבועיים לכל היותר. אולם הבעל דחה את הבקשה ובית הדין דחה את בקשתי והשאיר את סידור הגט למחר.אנא יעצו לי מה עלי לטעון מחר לשם דחיית סידור הגט ? האם אדרוש כתובה מה עושיםבמקרה שמגיעים לסידור הגט ללא כתובה מאחר ונעלמה

יצוג לצורך עריכת הסכם

אני מבין מבין השיטין שישנה הסכמה לגירושין, אולי גם הסכם גירושין, וביקשת לדחות את סידור הגט, וביה"ד דחה אותך. עמדת ביה"ד ברורה. כאשר ביה"ד נוכח לדעת ששני הצדדים חפצים בגירושין, על פי רוב ביה"ד פוסק שעל הצדדים להתגרש. פסיקה זו אינה דבר שלא מה בכך, משום שאסור לגרש את אשתו הראשונה בלי סיבה מעוגנת בהלכה. אבל בדורנו, כאשר ברור שלא יכון שלום בית בין הצדדים, בתי הדין מזרזים את הליך הגירושין. באם אכן אלו פני הדברים, שיש ביניכם הסכם, אני הייתי מיעץ לך לא לנסות להלחם בגירושין, בגלל שזה יראה מאד לא משכנע, אלא לעמוד על כך שהסכם הגירושין ישקף גם את צרכיך וצרכי הילדים אם ישנם, ושיהיה אמין ואכיף. את יכולה לבקש מביה"ד אורכה, לא כדי להימנע מגירושין אלא כדי שאיש מקצוע כמו טו"ר או עו"ד יראה את ההסכם וידאג לעגן אותו כדין וכחוק, משום שלאחר הגירושין לביה"ד הרבני אין סמכות לעסוק בעניינך, ותזדקקי לדיונים ארוכים ומעיקים בביהמ"ש. בהצלחה בכל אשר תפני.

אכיפת פסק ממונות של ביד"ר ע'י הוצלפ

אבי הבעל טוען לבעלות בדירת בני הזוג המתגרשים. (ולא לתת הדירה לזוג חצי בחצי) ביה"ד שאל את האב האם יאות לקבל פסיקתו בעניין. האבא השיב בחיוב. נקבע מועד לדיון. לאחרונה שמע האב כי יש ספק באשר לסמכות בעינייני ממונות על מי שאינו בעצמו צד לגירושין. מצד אחד האב כשומרי מצוות נענה לפניית ביה"ד, מצד שני אם הפסק לא אכיף מדוע אין ביה"ד מתרה בו מראש על כך? ושמא הפסק בכל זאת יהיה אכיף? האם יזקק לקבל אישור בימ"ש מחוזי כדין פסקי בוררות רגילים?

פסיקה בדרך אגב בעניינו של צד ג'

אכן כפי שכתבו קודמי, ישנה בעיה לפסוק בעניינו של צד ג' בגלל שסמכות ביה"ד מצומצמת לבני הזוג ולקשרי הממון שביניהם. אבל, במקרה זה כפי שאני מתרשם הדירה רשומה על שם שני הצדדים, כך שביה"ד רשאי לפסוק ביחס לצדדים. ובה במידה הוא רשאי שלא לפסוק. למשל, אם ביה"ד ישתכנע שהדירה רשומה על שם שניהם אבל מדובר ברישום פקטיבי לצורך קבלת משכנתא וכדומה, והבעלים האמתיים הוא האב, ביה"ד ימנע מלחלק את הדירה לבני הזוג נגד דין תורה, למרות שאין סמכות לביה"ד לדון בתביעת האב ישירות. יש גם יש לו סמכות לברר את תביעת האב כדי להכריע האם יש בדבריו כדי להשפיע על חלוקת הרכוש בין בני הזוג. בנוסף, ביה"ד יכול להפעיל צווים ולהזמין עדים בנוגע לצד ג', כאשר הדבר נחוץ כדי לברר את מעמדו של הרכוש המשותף וכדומה, כפי שפסק ביה"ד הגדול מספר פעמים בעבר. לסיכום, האב יכול להתייצב בביה"ד ולהציג את טענותיו, וביה"ד בודאי יתחשב בכך בפסיקה הרכושית שבין הצדדים. בהצלחה.

יעוץ לבריחת האשה מהבית

אישתי ברחה מהבית עם הילדים כבר שבועיים וחצי בטענות שיקריות מה אתם מיעצים לעשות?

טענות ומענות

קודמי צודקים בהערכתם. ואני אוסיף רק שטענות נשמעות בביה"ד ולא בבית, אם הגעתם למצב של טענות שיקריות או אמיתיות בבית, כנראה שעברתם שלב להתדיינות פנימית במקום להחלפת דעות, כבכל בית בישראל. הייתי ממליץ לך, קודם להרגיע את המצב, ולברר דרך קרובי משפחה מה הן הדרישות של אשתך, לא לרוץ מיד ולנסות להחזיר אותה הביתה, אלא קודם כל ליצור בסיס, בעיקר של אמון. לכן תימנע בכל דרך מעירוב של גורמי רווחה או משטרה, מה שיכול לפגוע בשאריות האמון, באם ישנו בהצלחה

שלו"ב

הייתי עם בעלי בדיון ראשון בית הדין. בעלי מעוניין להתגרש ואני בשלו"ב. נשלחנו לעו"ס לברר האם יש סיכוי לשלו"ב. מקריאה בפסיקות קודמות הבנתי כי היא בד"כ כותבת שאין סיכוי אם הבעל מסרב. במידה וכך, האם אני עדיין יכולהלעשות משהו או שביה"ד יכול לפסוק ע"ס מכתב מהגב' שיש לתת גט וזהו. רקע: מסתבר שלבעלי יש מאהבת. עזב לפני חודשיים את הבית וגר אצל משפחתו.

פסיקת גירושין בגלל פירוד

קודמי עסקו בחלק מהצדדים שהעלתה הגב' בשאלה, אבל על השאלה העיקרית המשפטית לא התקבלה תשובה מספקת. הגב' רוצה לדעת האם יש מצב שביה"ד יחייב רעיה הגונה לקבל גט רק בגלל שבעלה חפץ באחרת. בעניין זה יש הבדלי גישה בין הדיינים. ישנם כאלה שנוטים לחייב גט לאחר שהשתכנעו שאין כל סיכוי לשלום בית גם אם הבעל יתקן את דרכיו. הנימוק הנפוץ הוא, דבריו של הגר"ח פלאג'י בספרו החיים והשלום, שלאחר י"ח חודש של פירוד, מוטל על ביה"ד להביא את הצדדים לגירושין כאשר נוכח שאין סיכוי לשלום בית. גם בין המאמצים את דבריו של הגר"ח פלאג'י ישנם חילוקי דעות, האם אפשר על סמך דבריו לחייב גט או לכפות על האישה לקבל גט, או שמא זו רק מצווה על הצדדים להתגרש. יפה האריך בעניין זה חבר ביה"ד הגדול הגר"א שרמן, שחובה זו מוטלת על ביה"ד לזרז את הגירושין כדי למנוע את המצב של הפירוד, שרע לצדדים, ופעמים רבות גם רע לשמים......... במצב הדברים כפי שהם מתוארים, נראה שהאישה חפצה עדיין בבעלה, ויש עדיין מקום לריפוי, במצב כזה בתי הדין לא נוטים לחייב את האישה להתגרש, אלא אדרבא פוסקים שהבעל חייב בשלום בית, והאישה זכאית לכל מה שאישה יהודיה זכאית מבעלה. איני מכיר את אופיו של בעלך ואת נחישותו להתגרש, אבל מכל בחינה שהיא נראה שכדאי לך להגיש תביעת שלום בית, מזונות אישה וילדים, ומדור. רצוי שהתביעה תראה כנה ולא סחטנית ושתתמקד בצרכים ולא בשאיפות כספיות. במצב כזה, סביר שביה"ד ידחה את תביעת הגירושין שלה בעל, ואז הבעל יכנס למסלול ארוך ומתיש של דיון הוכחות וערעורים וכו', עד שלאחר כמה שנים ישיג את חיוב הגט המיוחל, אם בכלל. סביר מאד, שהבעל יתייעץ ויתברר לו לאיזה מסלול הוא נכנס, ויתכן שיסכים לסיים את העניין מהר, תוך תשלום פיצוי הולם ונדיב לאישה. לעת עתה הזמן פועל לטובתך. בהצלחה.

מזונות

אני אישה בת 62 שאינה עובדת, ללא הכנסה מפנסיה. שאלתי היא: האם מגיע לי מזונות במקרה גירושין?

מזונות בהסכם

קראתי בעניין את תשובתיהם של קודמי שעסקו יותר בפן המשפטי של זכויותיה של השואלת. אך דילגו משום מה על הפן הפרקטי יותר של העניין. הגב' השואלת רוצה להתגרש, בכך אין ספק, יהיו סיבותיה אשר יהיו, למרות גילה הלא צעיר. יש לצערנו מקרים בהם בני זוג מגיעים לקצה גבול הסיבולת דווקא בגיל כזה. ואז לא עושים חשבונות ותעלולים משפטיים, פשוט לגמור וזהו. ברם אם ישנו בסיס למשא ומתן, חזון נפרץ במקומותינו שהבעל מסכים להתחייב לשלם לאישה סכום לא גדול מדי חודש, כדי לחיות את שארית חייו בנפרד. אישה בגיל כזה בדרך כלל לא זקוקה להרבה, אם ישנה דירה משותפת אפשר למוכרה ולרכוש שתי דירות חדר פלוס. ואם קצת רצון טוב מהבעל, שישלם לה סך של אלף ש"ח ויותר עד סוף ימיה או נישואיה לאחר. יש לציין שלפי חוק יחסי ממון האישה זכאית לחלק מהפנסיה של הבעל. ובבתי הדין היום מקובל לשאול כשאלה מקדמית האם הצדדים מבקשים לדון לפי החוק, ועושים על כך קניין. במצב כזה, כאשר יש לבעל פנסיה, בודאי אפשר לפסוק לאישה חלק מזה. מסקנתי היא שמוטב לה לגברת שתיעזר באיש מקצוע מתון, שידע להוביל את הבעל לפשרה, אם אפשר אפילו מחוץ למסגרת ביה"ד, באופן מושכל שיאפשר לה להמשיך את חייה בלי הנישואין שככל הנראה מעיקים עליה. בהצלחה

האם קיים ייעוץ חינמי בענייני גירושין?

אני ובעלי פרודים במשך כ-6 שנים, ואני רוצה להתחיל בהליכי גירושין. טרם פנייתי לעורך דין בתשלום יקר שאינני יודעת לאן יוביל ההליך, ברצוני לברר האם קיים ארגון המאפשר ייעוץ בתהליכי הגירושין תמורת תשלום סמלי?

מייצג טוב להסדר

קודמתי צודקת, חז"ל אומרים "אסיא דמגן מגן שוי" ובתרגום חופשי, רופא בחינם שווה חינם. רציתי להוסיף נקודה, יתכן שיש בסיס להגעה להסדר לאור הפירוד הממושך, ויש אנשים שטועים וחושבים שבשביל גירושין בהסכם לא צריך עורך דין טוב, ולא היא, נהפוך הוא, כאשר הצדדים מגיעים להסכם לפעמים מבינים דברים שלא הובנו ומקשיבים לדברים שלא נאמרו ומדלגים על פרטים חשובים, שעו"ד או טו"ר טוב ידע לעגן אותם בהסכם ולחסוך ממך הרבה כאב ראש, מדובר לא רק בידע אלא גם בטכניקות להכניס בהסכם סעיפים שיפעלו לטובתך מבלי שהצד השני יתעורר להתנגד להם. אני ממליץ בחום, שאם יש דיבורים על הגעה להסכם, עליך לקחת עו"ד או טו"ר מומלץ ששואף לפשרות [כדי שלא ינפח את התיק], ולסיים את הסיפור בהקדם. לא למותר לציין שפירוד ארוך כזה הוא מתכונת לחורבן אישי ומשפחתי, ועליכם לסיים את הקשר ביניכם, ויפה שעה אחת קודם.

בעלי הפך את חיי לאסון!

לאחר נישואין קצרים מאוד של שנה, ילד משותף, בגידות מצד בעלי ואלימות כלפי וכלפי הילד בעלי הגיש תביעת גירושין. אך פתאום לאחר התייעצות עם עו"ד הוא לא הגיע לדיון והבקשה נמחקה. הוא הבהיר לי היטב כי הוא לא מתכוון אי פעם לתת לי גט מתוך יצר הנקמנות בלבד! הוא הבטיח לי שיעשה ממני אישה עגונה. אני מתגוררת מזה 5 חודשים עם בן זוג חדש ואני חוששת שאני בהריון ממנו. את העובדה שאם אכן אני בהריון אז הילד יהיה ממזר אני יודעת, אבל מה זה אומר לגבי הנישואין שלי ושל בעלי? זו עילה לכך שיחייבו אותו לתת לי גט סוף סוף?

יעוץ בענייני יוחסין

קראתי את דברי קודמי, ואין לי מה להוסיף באשר לסיום הקשר הזוגי בין הצדדים. מלבד העובדה שלא קראתי את פסה"ד של ביה"ד בחיפה, אך בעניין זה כבר האריכו הפוסקים למעניתם ואין זה מקומו. בעניין ההריון, המצב רגיש מאד, ולצערנו רוב האנשים לא מודעים בכלל לנזק שהוא גורמים לילדיהם בהתנהגות מופקרת כזו, ובכלל זה אבות שמצהירים שילד לא שלהם, ואמהות לא אחראיות כמו השואלת. בכל מקרה מומלץ להוועץ עם ת"ח מוסמך שמתמצא בדינים אלו, שיבהיר לאישה ולבעל את משמעות הדברים לפני שהם מגיעים לביה"ד. לעיתים אומרים בביה"ד דברים שאין מהם חזרה, ויוצרים בעיות מיותרות. אפשר גם להוועץ עם טוען רבני שהוא גם תלמיד חכם [לא כולם כאלה], אבל כזה שיכיר ברגישות העניין ולא ינסה רק לבנות תיק ולקבל שכר טרחה. שנה טובה עידו שחר

האם ניתן לתבוע על שליחת SMS בלתי רצוי שלא ניתן לביטול בגין הודעת דואר זבל?

שלום, מזה ארבעה חודשים אני מקבל הזמנות שונות ומשונות למסיבות בתל אביב, לא נרשמתי לשום שירות כזה, ואני מקבל 2-3 הודעות בכל שבוע. הדבר הפך למטרד והשבתי להודעות ה SMS האלו, אבל כמובן שאין קול ואין עונה. האם אוכל לתבוע אותם בגין שליחת "דואר זבל" ולזכות ב 1000שח? או שאצטרך לסבול עד שהמקום לא יסגר, או שיפסיקו את שירותי שליחת ה SMS? תודה

הטרדה דרך רשת האינטרנט

קראתי את תשובת קודמי, ונראה שהשואל רוצה לדעת האם מבחינת ההלכה מותר לו לתבוע את אותו קנס שניתן לתבוע לפי החוק. כדי להשיב על שאלה כזו צריך לדעת האם מדובר בחוק שהמדינה כופה על אזרחיה, או בתנאי זכיון. כאשר מדובר בחוק בכפיה שנועד לשמור על הסדר הציבורי, אנו נכנסים לשאלה האם דינא דמלכותא דינא בעניינים מעין אלו. זו שאלה רחבה, שאין כאן המקום להשיב עליה. רק נאמר שלפי מרן השו"ע דינא דמלכותא זה רק בדברים שבין הממשלה לאזרחים ולא בין האזרחים לבין עצמם. ולפי דעת הר"ן דינא דמלכותא לא קיים בארץ ישראל. ויש עוד ועוד שיטות בזה. אם מדובר בתנאי לקבלת רשיון, אז כל מי שמקבל רשיון הפעלה עושה הסכם עם המדינה ומתחייב לשלם את הקנס, ואז יש להתחייבות תוקף גם מבחינת דין תורה. בנוסף, כאשר הטיפול בהודעות הטורדניות גוזל זמן מבעל הטלפון, אז יש מצב לחייב את השולחים בגין הטרחה שהם גורמים לבעל המכשיר, עיין בשו"ע חו"מ סי' קיט, שם נפסק שמי שממלא את ביתו של חברו בחפצים, חברו רשאי לשכור פועלים שיוציאו את החפצים. וכך גם בטלפון סלולרי, בפרט שלפעמים הרבה הודעות יכולות למלא את הזכרון של הטלפון ולהפריע לפעילותו. אך מקרים אלו חריגים הם, בדרך כלל מדובר במטרד ותו לא. אמנם, אם היינו זוכים והית ידנו תקיפה להנהיג את העם במשפט התורה, היה ניתן לקנוס את המטרידים בגלל התכנים הפסולים שהם שולחים, כשם שאפשר לכפות אותם בגופם שיפסיקו להכשיל את הרבים, ק"ו שאפשר לכפותם בממונם. אך אין בידנו לעשות זאת, ומבחינה תביעה ממונית שבין אדם לחברו, היכולת לתבוע נזק מוגבלת מבחינת ההלכה.

המשך ביטול גט

היכן כדאי לפתוח תיק בבית דין רבני או בבית משפט למשפחה האם בית דין רבני יכול גם לטפל בנושא רכושי. האם אישה שבמעמד שאנו נמצאים מגרשת את בעלה יכולה לתבוע מזונות וכו

דין תורה

קראתי את תשובות קודמי. אינני יודע מה היא הסמכתם ומה הרמה הדתית שלהם, אך ברור שכל אדם שומר מצוות צריך להנחות את השואל לפנות תחילה לבית דין רבני שם ידונו בעניינו כדין תורתנו הקדושה. שכן מי שפונה לערכאות, גם כשישובים שם שופטים יהודים, הוא כמרים יד בתורת משה רבינו ע"ה. ניכר שהשואל מתעניין בעיקר בשאלה הפרקטית היכן נח יותר לקדם את עניינו המשפטי, ולא דווקא לאשר הסכם כזה או אחר. ומבחינה פרקטית, הדבר תלוי מאד באופי ההליך המשפטי אותו הוא מבקש לנהל, והאם מדובר רק בעניין רכושי או שנדרשת גם פסיקה בדין האישי. כמו כן, הדבר תלוי באופים של המתדיינים, ובשאלה מה יש להם להפסיד מהליך כזה או אחר, ועד כמה כדאי להם להילחם. קודמי המליצו על גישור. בעניין זה יש יתרון לביה"ד הרבני שבשלב ראשון מנסה לגשר בין הצדדים. גישור כזה מועיל ויעיל הרבה יותר מכמה טעמים. ראשית הדבר נעשה מעמדה של דיין. שנית, תוך כדי הגישור ביה"ד גם רומז לצדדים מה הסיכוי שלהם במערכה משפטית ונותן להם קנה מידה להעריך עד כמה כדאי להגיע להסכמה. שלישית, כאשר מגיעים להסכמה, ביה"ד יכול לתת להסכמה זו תוקף פסק דין אל אתר, ולמנוע מצב שהצד השני חוזר בו מחלק מההסכמות. רביעית, במקרה כזה ביה"ד קונה סמכות לדון בישום הסכם הגירושין, משום שביה"ד דן ופסק בעניין, ולא רק אישר את ההסכם באופן פורמאלי. ובאשר לשאלה הכללית, אין ספק שלבית הדין יש סמכות לדון בענייני הרכוש, אך רק אגב תביעת גירושין או תביעת שלום בית ולחלופין לגירושין. כמו כן צריך שיתקיימו מבחני הכריכה שנקבעו בבג"ץ. בדרך כלל בתי הדין מציעים לצדדים לקבל על עצמם שיקול דעת רחב של ביה"ד כדי שיהיה ניתן לפסוק לפי החוק האזרחי בענייני הרכוש. הדבר נעשה לאור פסיקת בג"ץ בעניין הזה [בג"ץ בבלי] שביטל פסק דין של ביה"ד הרבני בגלל שלא תאם לחוק. כך או כך שיהיה לך בהצלחה.

זכויות על ילדים משותפים

אני גרה עם בן זוג חולקים ילד בן שנתיים ואני בהריון. שאלתי- אם במידה ונפרד בן זוגי יכול לדרוש שהילדים יהיו אצלו או משמורת משותפת? אני מעוניינת שהילדים יהיו אצלי ושיהיו הסדרי ראיה אך לא משמורת משותפת ובטח שלא יבקש לגדלם! (הנני אם טובה וכשירה ללא עבר פלילי או נפשי ). האם אני יכולה להחתימו עכשיו על הסדרי ראיה ושהוא מוותר על משמורת משותפת? תודה!

קבלת סמכות לפי סעיף 9

כמה הערות. 1. למיטב ידיעתי, יש אפשרות לקבל את סמכות ביה"ד גם כאשר לא מדובר בהורים שנשואים לפי ההלכה, לפי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים. 2. כאשר מדובר בבת, מדין תורה הבת אצל האם לעולם, כך שבית הדין הרבני עדיף מבחינתך, אם את חפצה במשמורת קבועה. 3. אין צורך בבדיקת רקמות כדי לאשר אבהות, ואפשר להסתפק בהצהרת הצדדים. הדבר תקף לפי ההלכה ולפי החוק. הצורך בבדיקת רקמות מתעורר כאשר ישנה התנערות, או כאשר פונים לביהמ"ש, שם זה הליך מקובל יותר. אך עליך לקחת בחשבון שבמקרה כזה הדבר דורש את אישורו של נשיא ביה"ד הגדול [הבקשה מועברת על ידי ביהמ"ש], שנוטה לא לאשר בדיקה כזו אלא אם כן השתכנע שהדבר לא יכול לגרום כל נזק לכשרות הקטינ/ה.

תהליך גירושין יעיל למול אינטרסנט!

שלום ! מה צריך לעשות מייד אחרי קבלת ההחלטה על הגרושין מהו התהליך האידאלי ומה הכרחי כדי להגיש תביעת גירושין? עוד אציין שיכול להיות הפרעות מצד בעלי כיוון שהוא מנפולטיבי אלים ולא יציב ואחראי לדעתו והתנהגותו.... על כן אבקש את המלצותיך ,איך רצוי לנהוג עימו בקשר לגירושין? תודה על תגובתכם וזמנכם שהגדשתם!

דרך ארוכה שהיא קצרה

קראתי את דברי קודמתי. כדרכה בטוב טעם ודעת. ואני אוסיף. ישנה אפשרות של גישור. ברור שזו האפשרות המועדפת לפתור הכל בדרכי שלום, בפרט כאשר ישנם ילדים ויש צורך להמשיך לתקשר ולקבל החלטות יחד אחרי הגירושין. ברם, לעתים ההליך מתקדם רק לאחר הגשת תביעה והבהרת עמדת הצדדים. משום שלעתים, בני זוג נוטים לחשוב שהצהרות המלחמה מהצד השני ריקות מתוכן, ולא מתכוננים נפשית ומשפטית לתהליך של גירושין. כאשר מוגשת תביעה, העמדות מתחדדות, ואז הצד השני מבין שמדובר בדבר רציני. זה יכול להוביל לאחד משני דברים, או שהצד השני ישנה באחת את התנהגותו וישכון שלום בית [אמן ואמן]. או שהצד השני ישיב מלחמה השערה. כאשר הצד השני משיב מלחמה, מדובר בדרך כלל בניסיון לאזן את תביעת הגירושין. השואלת תראה בודאי שככל שתביעת הגירושין שתגיש [אם תגיש] תהיה חריפה יותר, כך כתב התשובה והתביעות הנגדיות יהיו לוחמניות יותר. לאחר תשובת הצד השני, נקבע מועד לדיון, ואז בנוכחות הדיינים, לאחר שהצדדים קיבלו יעוץ משפטי [בתקווה שיהיה הוגן] שהבהיר להם מה המגבלות שלהם בהליך המשפטי, יש לדיינים כר נרחב לנסות לקדם הסכם פשרה. למו"מ בחסות ביה"ד יש משנה תוקף בגלל מעמדם המיוחד של הדיינים ונסיונם הרב. בברכה עידו שחר

תהליך גירושין יעיל למול אינטרסנט!

שלום ! מה צריך לעשות מייד אחרי קבלת ההחלטה על הגרושין מהו התהליך האידאלי ומה הכרחי כדי להגיש תביעת גירושין? עוד אציין שיכול להיות הפרעות מצד בעלי כיוון שהוא מנפולטיבי אלים ולא יציב ואחראי לדעתו והתנהגותו.... על כן אבקש את המלצותיך ,איך רצוי לנהוג עימו בקשר לגירושין? תודה על תגובתכם וזמנכם שהגדשתם!

דרך ארוכה שהיא קצרה

קראתי את דברי קודמתי. כדרכה בטוב טעם ודעת. ואני אוסיף. ישנה אפשרות של גישור. ברור שזו האפשרות המועדפת לפתור הכל בדרכי שלום, בפרט כאשר ישנם ילדים ויש צורך להמשיך לתקשר ולקבל החלטות יחד אחרי הגירושין. ברם, לעתים ההליך מתקדם רק לאחר הגשת תביעה והבהרת עמדת הצדדים. משום שלעתים, בני זוג נוטים לחשוב שהצהרות המלחמה מהצד השני ריקות מתוכן, ולא מתכוננים נפשית ומשפטית לתהליך של גירושין. כאשר מוגשת תביעה, העמדות מתחדדות, ואז הצד השני מבין שמדובר בדבר רציני. זה יכול להוביל לאחד משני דברים, או שהצד השני ישנה באחת את התנהגותו וישכון שלום בית [אמן ואמן]. או שהצד השני ישיב מלחמה השערה. כאשר הצד השני משיב מלחמה, מדובר בדרך כלל בניסיון לאזן את תביעת הגירושין. השואלת תראה בודאי שככל שתביעת הגירושין שתגיש [אם תגיש] תהיה חריפה יותר, כך כתב התשובה והתביעות הנגדיות יהיו לוחמניות יותר. לאחר תשובת הצד השני, נקבע מועד לדיון, ואז בנוכחות הדיינים, לאחר שהצדדים קיבלו יעוץ משפטי [בתקווה שיהיה הוגן] שהבהיר להם מה המגבלות שלהם בהליך המשפטי, יש לדיינים כר נרחב לנסות לקדם הסכם פשרה. למו"מ בחסות ביה"ד יש משנה תוקף בגלל מעמדם המיוחד של הדיינים ונסיונם הרב. בברכה עידו שחר

עצות !

כאשר שני הזוג מגישים יחד עתירה לגט ב בד"ר בזמו שהאישה סירבה ליחסים אניטימים עם הבעל לאחר התנהגות אלימה ומתעללת מצידו ומפת חוסר יציבותו ותמורות חדות במחיובות לקשר שלו בזוגיות אציין שאין חלוקי דעות בקשר לחלוקת הרכוש,אין ילדים כנראה שאין תביעות מיוחודות זה מזה וכן גם מתוך התקופה של השנה של הנשואין חיינו ביחד ס"ה אולי חודשים בודדים כיוון שמס' פעמים הוא עזב ואני סירבתי לשוב לאחר מכן ומס' פעמים אני לא שבתי מתוך התגננות ופחד מהלא נודע בעקבות התנהגות ברוטאלית שלו וכרגע אנחנו פרודים עד לגיבוש העתירה או כל דבר אחר ........... רצית י לשאול את מכובדי הטו"ר מה ההשלכות אם נגיש יחד בהינתן הדברים הנ"ל ? ואם יש לכם הצעה יותר טובה איך לכלכל את צעדי אשמח לשיפור.....

הסכם גירושין בר ישום

קודמתי כתבה בצדק שרצוי שהצדדים יופיעו לביה"ד כאשר בידם הסכם גירושין טוב. ברצוני להוסיף שחשוב שההסכם יהיה בר ישום. משום שהצדדים נפרדים בגט, ולאחר מכן מתחיל הליך הישום של הסכם הגירושין שמקבל תוקף פסק דין. כאשר ההסכם לא ערוך כהלכה, ולא נלקחו בחשבון כל האפשרויות והתקלות שעלולות להתעורר [בדרך כלל בגלל שהצדדים סומכים זה על זה או על עצמם ועל איך שהם מבינים את הדברים], אז ישום ההסכם עלול להתקל בקשיים רבים. לכן רצוי ומומלץ שתעזרי באנשי מקצוע [זה לא מקום לחסוך בו], טוענים רבניים או עורכי דין מנוסים, שיכינו הסכם שיהיה בר ישום, ולא פחות חשוב שיהיה ברור למי הצדדים מוסרים את הסמכות הנמשכת לדון בענייניהם [כמובן שעדיף למסור את הסמכות לביה"ד שדן לפי דין תוה"ק]. במקרה שלכם אין ילדים לכן ההתעסקות עם הבעל תסתיים עם מימוש ההסכם. זה מוסיף תוקף למה שכתבתי שצריך להשתדל ככל הניתן לסדר הסכם ישים ואכיף. בהצלחה עידו שחר

בענייני תהליכי גרושין

שלום רב, לכל המלומדים! יש לי כמה שאלות ! 1)האם יש אפשרות להגיש תביעת גרושין בבית דין שהוא לא במקום מגורים של אף אחד מבני הזוג עקב נוחות הגישה לשניים למקום הספציפי ? 2)האם שבאים יחד ומבקשים בקשה לגט בית הדין הרבני יכול לשלוח לעשות הסכם רשמי בינינו לכל ההסדרים ורק אח"כ יטפל בתיק לבקשה גם אם מצהירים שהסתדרנו ביננו על הכל בע"פ? תודה רבה על עזרתכם היא מבורכת ונחוצה ביותר למי שהוא חסר ניסיון שנפל למים ....ומתעורורוות לו קושיות רבות לאורך כל התהליך והוא חסר כל ניסיון ....

קביעת מקום הדיון

השואלת שואלת היכן תקבל שירות מביה"ד הרבני. ובכן בתקנות הדיון נקבע מפורשות היכן יתדיין תושב כל אחד מהישובים בארץ. אם ישנה בקשה להעביר את התיק למקום אחר, צריכה להתקבל החלטה של ביה"ד במקום מגוריך על העברת התיק, ההחלטה זוקקת אישור של נשיא ביה"ד הגדול. בדרך כלל כאשר מדובר בהעברה בהסכמה הנשיא מאשר. באשר לשאלה האם ביה"ד יעמוד על הסכם גירושין כתוב. ככלל, כאשר שני הצדדים מביעים את רצונם להתגרש ביה"ד מחליט שעל הצדדים להתגרש, ויש לכך משמעות גם מבחינת האישה שמפסידה את תוספת הכתובה, וזכויות נוספות שמכח הנישואין [במקרה שברגע האחרון תחזור בה ותרצה שלום בית]. אין חובה לפתוח תיק גירושין, אפשר להסתפק בתיק סידור גט ואישור הסכם גירושין. הצדדים לא חייבים להגיע עם הסכם כתוב, לפעמים הדיינים מנהלים מו"מ במקום ומנסחים הסכם לפרוטוקול יחד עם הצדדים, ולאחר מכן נותנים להסכם תוקף פסק דין. ככלל, אפשר לסדר גט לפני ההכרעה בענייני הרכוש. אבל הושרש והתקבל הנוהג להשתדל להביא את הצדדים להסכם גם בענייני הרכוש והילדים, וזאת לפי מה שנפסק בסדר הגט שצריך להחליט בעניין הכתובה לפני סידור הגט, כדי שלא יהיה מי שיטען אחר כך שאם הייתי יודע שאשלם או לא אקבל את הכתובה לא הייתי מסכים/מסכימה להתגרש. בדומה, גם בשאר חילוקי הדעות בין הצדדים משתדלים להביאם לידי הסכם, אבל אם רואים שהדבר מעכב את הגירושין ואין סיכוי לשלום בית, יורו לכם להתגרש קודם ואחר כך לדון בענייני הרכוש, או לנהל מו"מ להסכם.

פרצודורות ונהלים בביד"ר

האם אפשר לפתוח תיק גרושין בביד"ר כשרק הספח בתעודה זהות הוחלף כלומר רשומים בו כנשואין וכן גם עם מי נשואים ואילו בחלק השני של התז מופיע תמונה מהנעורים ושם המשפחה של הנעורים/?

עצה טובה

סתם עצה טובה, אם את מעוניינת להתגרש כדאי שתחזיקי בתעודת זהות ברת תוקף עם ספח מעודכן וקריא, בגלל שתשתמשי במסמכים האלה הרבה בעתיד הקרוב.

תביעת דמי חופשה רטרואקטיבית-עד מתי?

לפי חוק דיני עבודה-ניתן לתבוע מן המעסיק כספים עבור ימי חופשה שלא שולמו עד שלוש שנים אחורה+חלק השנה הנוכחית. שאלתי היא,האם כך גם בדין תורה. או שבבית דין רבני,אני יכולה לתבוע על כל השנים אחורה,בהם עבדתי ולא שולמו לי ימי חופשה וחגים במלואם? האם בהלכה יש מושג של "התישנות" בענין חובות?

שכירות פועלים לפי מנהג המדינה

אני מצטרף לדבריו של ידידי הגאון הרב רון אל. בית דין דן לפי דין תוה"ק, וגם לפי החוק יש תוקף לפסיקת בורר שמתנגדת לאמור בחוק, ובלבד שהבורר התייחס לאמור בחוק בפסק הבוררות ונימק מדוע נראה לו לפסוק בניגוד לחוק. לגופו של עניין אני לא בטוח שחוב זה לא בטל לאחר כמה שנים. שכירות פועלים כידוע היא לפי חוקי המדינה, וגם מי שלא מתמצא בחוקים נשכר על דעת החובות והזכויות הקבועות בחוק. לכן למרות שלפי ההלכה חוב לא מתיישן [למעט כתובה אחרי 25 שנה בתנאים מסוימים כדאיתא באבה"ע סי' קא, ושטר ישן כדאיתא בחו"מ סי' סא שאי אפשר לגבות בו, או שמפשרים בתנאים מסוימים] מסתבר שההעסקה נעשתה לפי מה שקבוע בחוק, ובכלל זה הפקעת ההתחייבות לשלם עבור ימי חופשה לאחר שלש שנים. בפרט שתשלום עבור ימי חופשה מקורו בחוק ובמנהג, שכן לפי ההלכה אין שום טעם לחייב מעביד לשלם לעובד פדיון ימי חופשה שלא נוצלו. חנוכה שמח. עידו שחר

גירושין במקרה של אלימות במשפחה

שלום, מנסה לברר- במידה ואני מתחילה הליך גירושין בעקבות אלימות במשפחה: 1. האם יש סיכוי שהילדים לא ישארו איתי? 2. אם אמרתי לבעלי שאני אשמה במצב שלנו (מצב שקורה הרבה במקרים של אלימות במשפחה), יש כאן תפיסה הלכתית שמשליכה על למי ילכו הילדים? 3. במקרה שהבעל מכחיש את האלימות, בדיקת פוליגרף היא עדות קבילה בבית דין? ואם לא, מה כן נחשב כהוכחה מלבד רישום של האישה למתי קרו גילויי האלימות? שואלת מפני שבעלי מציג בפניי טיעונים הלכתיים לכך שאין הרבה סיכוי שהילדים ישארו איתי ושמישהו יאמין לי. אשמח לעזרה..

יעוץ משפטי חיוני במקרה זה

קראתי את השאלה. ניכר מתוכן הדברים שהשואלת לא מכירה את המערכת ואת המערכה שהיא עומדת בפניה, וקל להוליך אותה שולל בטענות שונות. זה חבל. אני חושב שבמקרה כמו שלך, נחוץ ביותר לפנות ליעוץ משפטי. אם יש קושי כלכלי אפשר לפנות לסיוע המשפטי ולבקש יצוג של טו"ר או עו"ד. אל לך להיבהל ממקורות הלכתיים. אין דבר שקל יותר לעבד ולעוות מאשר מקורות הלכתיים, בפרט כאשר מדובר באישה שלא מתמצאת בתחום. אני מאחל לך בהצלחה. עידו שחר

ילד להורים גרושים מקום לימודים

ילד בן 5 גר אצל אמו חילוניה אביו חרדי מה זכויות האב במקום הלימודים של בנו

אחריות ביה"ד להענקת חינוך דתי תורני לילדי ישראל

קראתי את תשובות קודמי, אני חושב שיש כאן החמצה גדולה. ראשית, אין ספק ואין חולק על כך שהאחריות על חינוכו של הבן מוטלת על האב כמו שכתבו הפוסקים [עיין שו"ע אבה"ע סי' פב]. שנית, אין ספק ואין חולק על כך, שגם כאשר אין מודעות אצל ההורים, ביה"ד הוא אביהם של יתומים [ברוח], ועליו לדאוג לתודעה היהודית דתית של הילד. התשובות של קודמי אולי נכונות מבחינת הסטטיסטיקה המשפטית. מה שאינו נראה לי נכון לפי נסיוני בבתי הדין. אבל בודאי אינן עונות על השאלה העקרונית, מה זוית ההסתכלות של ביה"ד הרבני על חינוכם של ילדי ישראל. התשובה לשאלה העקרונית נמצאת בשני העקרונות שכתבתי. ברור שביה"ד הרבני מוגבל בפסיקותיו בעוונותינו, בגלל בג"ץ שעלול לחשוד בעירוב השיקול הדתי במארג השיקולים בקביעת מקום הלימודים של הילד, לכן ביה"ד נזהר מאד בפסיקות מעין אלו, ומבסס אותם על נתונים אוביקטיבים ככל האפשר, מעין מה שציינו קודמי, וביתר פירוט והרחבה. הפתרון שהוזכר לעיל, חינוך דתי ציוני, הרבה פעמים מספק מוצא טוב, ומשמש את בתי הדין הרבניים. חשוב שהדברים הללו יהיו לפני השואל בבואו לשקול את המשך דרכו בהליכים השונים שלפניו.

גט

מה קורה במצב שהגבר רוצה בגירושין והאשה מתנגדת לגירושין הוא יכול לחייב אותה אפשר לתת גט לאישה בלי שתיהיה נוכחת בבית הדין או שחייבים את הסכמת האישה?

נתינת גט בכפיה

קודמי עסקו בשאלה האם אפשר לכפות על אישה להופיע לדיונים, והאם ביה"ד יכול לפסוק חיוב או כפיית גט. אני מבין שהשואלת מתמקדת בדבר אחר לגמרי שהתשובה עליו פשוטה. האם אפשר לכפות פיזית על אישה לקבל גט. אז כך, מבחינת ההלכה, הבעל יכול לתת לאישה את הגט בעל כורחה. לא מדובר דווקא על שימוש בכח, אלא גם על זריקת הגט במקום קרוב מספיק לאישה, אפילו בלי ידיעתה, או בתוך כליה. רבינו גרשום מאור הגולה הטיל חרם על מי שמגרש את אשתו בעל כרחה. לפי רוב הפוסקים החרם הזה התקבל ברוב תפוצות ישראל, למרות שמרן השו"ע לא הזכיר אותו בספרו. בפועל, לפי החוק במדינת ישראל, אסור לגרש אישה בעל כרחה, ועונשו של מי שעושה כך הוא עד 7 שנות מאסר. היו דברים מעולם בבתי דין שבעל הכין גט 'פיראטי' מבעוד מועד, וטחב אותו לתיק או בין בגדיה של האישה. דבר זה אסור לפי החוק, והבעל אף עלול להיתפס בחרם. אמנם, כאשר ביה"ד פסק שהאישה חייבת בגט. יש מחלוקת בין הפוסקים האם ניתן לכפות על האישה לקבל את הגט באופן פיזי, או רק למנוע ממנה זכויות [עיין אבה"ע סו"ס קיז, ובפת"ש שם בשם הנוב"י]. הנוהג בבתי הדין, שכאשר מחייבים את האישה להתגרש, אפשר להטיל עליה סנקציות עונשיות כדי לגרום לה לקבל את גיטה. הסנקציות מפורטות בחוק בתי הדין הרבניים כפיית ציות, וכוללת איסור להחזיק רשיון נהיגה שלילת דרכון, וכדומה. סנקציות אלו צריך שיהיו מאושרות על ידי נשיא ביה"ד הרבני הגדול שמקיים שימוע, מעין שיחה עם הצדדים ובוחן עד כמה הסנקציות נחוצות. כפיית אישה לקבל את גיטה על ידי סנקציה של מאסר נדירה מאוד, אם כי לפי החוק ביה"ד רשאי לנקוט גם בסנקציה כזו.

לכבוד סידי בר בהמשך

בס"ד גרושתי למדה בבית ספר חרדי שרנסקי תל אביב הכרתי אותה בבית הכנסת כאשר הייתי מתחזק והולך לשעורים ואף היא חיזקה אותי בדת בשמירת המצוות וטהרת המשפחה , לאחר הנשואין גרושתי הייתה מדליקה נרות שבת שומרת שבת , מקיימת טהרת המשפחה במקוה טהרה שהייתה הולכת אליו פעם בשבועיים , הייתי עובד ולומד תורה , ולאחר שנולד בני כיום בן 5 עולה לכיתב א בעזרת השם החליטה גרושתי להתחיל לחזור בשאלה מתוך קשיים שאביה דתי ומשפחתה שומרת שבת וכשרות וחגים ושתי אחיה לומדים בתלמוד תורה והחליטה לשנות אורח חיים ולהתגרש ולגור בבית נפרד לא אצל משפחחתה , ואני ניסיתי ללכת לגישור ושלום בית מתוך ידיעה שלבני יהיה קשה שהוא יגדל בצורה לא נעימה עקב מצב של גרושין גרושתי בכל תקף לא רצתה שלום בית ורק רצתה חופש מהדת והחליטה בכל מחיר להתגרש וכך היה בבית הדין הרבני ואני לא רציתי לתת גת אלא להמשיך לנסות בתהליך של שלום בית הרב ____ שליטא ואמר לי שאין מה לעשות וצריך להתגרש ושאלתי אותו לגבי חינוך הילד היכן הוא ילמד ואז הוא שאל את גרושתי האם היא מסכימה שהוא ילמד במקום דתי והיא בתמורה תקבל גט , והיא הסכימה ולכן התפשרתי לתת גת וזה היה הסכם בעל פה ולא בכתב ואפשר שתיבדק במכונת אמת , כיום אני נשוי ברוך השם יש לי ילדה בת 5 חודשים ואני אברך כולל הסדרי ראיה - שנתיים לא מתקיימים כמו שסוכם גרושתי לא מסכימה לתת את הילד לשבתות כמו שרשום בהסכם בטענה שהיא מפחדת מאוטובוסים ,ואני נאלץ לראות אותו ביום שישי למשך שעה או שעתיים שאימי ודודי מביאה לי אותו לבני ברק שם אנחנו הולכים \ המזונות 1750 שילמתי במשך שנתיים אפילו שהם נקבעו בגלל שלמד בגן דתי פרטי שעלה 1500 וכיום בגן ערוני שעולה כמה מאות בודדים ברצוני לבקש בקשה להיות המשומרן שהוא מגיע לגיל 6 בעזרת השם ואני חושב שיהיה לו יותר טוב לגדול אצלי בבית בעזרת אשתי ברצוני ילמד בבית ספר ממלכתי דתי שיקנו לו ערכי דת למשך חייו וכך גם הקשר בינינו יתחזק ויהיה לנו מכנה משותף בחיים ואוכל לעזור לו בשעורי בית או יציאה לטיולים או אסיפת הורים מה שאין כן בבית ספר חופשי שם יש מורות ולא אוכל לפגושן או טיולים במקומות שלא ארגיש בנוח להיות שם זה שבני גדל אצל אמו לא נותן לה את הזכות להחליט איפה הוא ילמד ומה גם שהיא פנתה על דעת עצמה לבית ספר חופשי ורשמה אותו שם לשנת הלימודים הבאה ללא ידיעתי מקוה שמשפטי יצא לאור ולא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו ומפי זרע זרענו אמן

שאלה קצרה

אין לי מה להוסיף על דברי ידידי הגאון הרב רון אל שליט"א רק המלצה לשואל, בפעם הבאה תקצר ותמקד את השאלה. איננו נמצאים כאן כדי לשמוע את כל סיפור חייך. בהצלחה

צו מניעה

פלוני חיב לי סכום כסף. כעת,משנפטרה אמו,מגישה משפחתו בימים אלו צו ירושה,ואני רוצה להוציא צו מניעה/בקשת עיכול על החלק שלו בתוך הירושה. שאלותי: באיזה אופן עלי להגיש את צו זה, האם עלי לקחת עו"ד/טו"ר או שאני יכולה להסתדר בכוחות עצמי. (בידי צק שחזר ומהווה הוכחה לסכות שחיב לי-כך שעל מהות החוב וגובהו אין לנו חילוקי דעות,הוא "פשוט" לא משלם...)

צו מניעה ופניה להוצל"פ

אני מבין מהשאלה שבני משפחתו מבקשים לאשר את צו הירושה בבית הדין הרבני. אם כן את רשאית להגיש בקשה לביה"ד להטלת עיקול על רכוש או כספי הירושה. הדרך היותר נכונה לעשות זאת היא באמצעות פניה להוצל"פ, שלאחר בירור עם הצדדים, שולח את הודעת העיקול שלו לביה"ד. ברם, אין לפנות להוצל"פ לפני שקיבלת היתר מבית דין מוסמך. עליך לפנות לשם כך לבית דין לממונות שיזמין את הנתבע לדיון דחוף, ואם הלה לא יופיע תקבלי היתר לפנות להוצל"פ. ואז תפעלי כאמור לעיל. הפניה להוצל"פ ללא היתר אסורה בגלל שגם בדרך גביית החוב יש הבדל בין דין תורה לחוק האזרחי ולדרכי הפעולה של הוצל"פ. רק כאשר הנתבע לא מופיע או מסרב לציית לביה"ד התובע יקבל היתר לפנות להוצל"פ משום שהנתבע גרם לעצמו את המצב הזה כאשר סירב להתדיין בבית הדין.

זכאות לכתובה ותהליך תביעת כתובה

בעלי ואני נשואים כתשעה חודשים וחושבים על גירושים. הסיבה לגירושים היא הדרישות הבלתי הגיוניות בעליל של בעלי הוא רוצה שארזה 40 קילו ושאתפטר ממקום העבודה הנוכחי שלי ואמצא מקום אחר.הוא דורש שינוי מיידי ודרסטי או שלא נוכל לחיות יחד יותר. יש לציין שמעולם לא הייתי רזה והוא ידע את זה.כמו כן אני גם עובדת במקום זה כ-6 שנים והוא הכיר אותי כשכבר עבדתי שם.אמרתי לו ששינויים כאלה לא יכולים להתבצע בצורה דרסטית ושאני רוצה שנלך לייעוץ זוגי (יש שיחה מתועדת במייל). הבעיה שהוא לא מוכן ללכת ליועץ עד שאעשה כל מה שהוא דרש.הוא אמר או שינוי דרסטי או שניפרד. לפיכך, החלטתי שאני רוצה להתגרש.אנחנו כבר חיים ארבעה חודשים בנפרד כל אחד בבית הוריו. (גרנו בשכירות לפני כן) אני רוצה להתגרש ממנו אבל אני רוצה גם את הכתובה שלי. האם יש לי עילה לקבל את הכתובה גם אם אסכים לגירושים? יש לציין שהוא שלח לי מסמכים לגירושים בהסכמה ואיים עליי שאם לא אחתום עליהם הוא יגיש תביעה דחופה לבית הדין הרבני (תביעה עם עורך דין) שאני סרבנית גט.ואני לא יודעת מה הוא עלול להגיד שם. הבנתי שאם אני חותמת על גירושים בהסכמה אינני זכאית לכתובה שלי. כמו כן, האם עניין המגורים בנפרד יוכל לפגוע בזכאותי לכתובה אם אכן אני זכאית? כמו כן רציתי לשאול באיזה שלב יש להגיש תביעה לכתובה? האם זה בשלב הדיון הראשון, האם זה לאחר ההסכמה לגט? וכיצד מתבצע תהליך זה?

גירושין בהסכמה כעילה להפסד כתובה

שלום אילנית\קראתי בשום לב את שאלתך, ואני מזדהה עם המצוקה שנקלעת אליה. ראשית, לפי התרשמותי אכן בעלך בדרך לגירושין, וחבל על מאמצי השכנוע. דבר זה ממקם אותך בעמדת יתרון, ולכן עליך להיות זהירה במהלכים שתנקטי בהם בביה"ד הרבני כאשר תעלה תביעת הגירושין של הבעל לדיון. ארגיע אותך ואומר שאינך חייבת להתגרש ובודאי לא לחתום על הסכם גירושין שהכין בעלך. אלא אם כן ישנן נסיבות נוספות שלא פורטו בדבריך ויש בהם בכדי לחייב אותך בגירושין ולגרום להפסד כתובה. ככלל, כאשר בעל תובע גירושין, עליו לשלם כתובה. הכתובה נועדה לחשק את הבעל ולמנוע מהלך כזה של גירושין בקלות. אמנם, כאשר בני הזוג באים בהסכמה להתגרש, מקובל בבתי הדין שהאישה מפסידה את תוספת הכתובה, שזה החלק הארי של הסכום שעליו התחייב הבעל. לכן עצתי, שבבואך לביה"ד תציגי את עמדתך כפי שהצגת אותה כן, שאינך חפצה בגירושין, ושאת מעוניינת באמת ובתמים בשלום בית. דבריך אלו צריכים להיות כנים ומשכנעים שכן ישנן נשים רבות שאומרות שרצונן בשלום בית, ובאמת רצונן בבית שלם, וברכוש ומזונות. הבעל בודאי יטען שאת מעמידה פנים ושאת חפצה בגירושין, ועליך לדבוק בעמדתך. הייתי ממליץ לך, לאור העובדה שבעלך פנה ליעוץ משפטי מקצועי, לפנות לטוען רבני מוסמך שידריך אותך במסדרונות בית הדין הרבני, דבר זה יכול להיות לך לעזר רב בין אם תתגרשו בהסכם, ובין אם יתקיים הליך משפטי. בהצלחה

קונפליקט חושך ואור

הדין של האומר אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה הוא דין ידוע, רציתי לשאול האם יש התיחסות בהלכה למצב שאחד מבני הזוג אינו דורש להשאר בבגדים אך אינו מוכן להחשף בלא בגדים באור והשני דורש לראותו באור כחלק מהצרכים הפזיים והרגשיים שלו. חשובים לי מאוד הנימוקים והמקורות. בתודה והערכה מראש על המאמץ.

זכויות אישה בחיי אישות

דיון ציבורי בעניין זה, בודאי אינו ראוי, ובודאי לא ברזולוציה שהשואל וחלק מהמשיבים ירדו אליה. ואולם, באופן כללי צריך לדעת שדרישות של בני זוג זה מזו בעניין חיי אישות מוגבלות לפי שני כללים הלכתיים. דין עונה, ודיני צניעות שמפורטים בסוף שו"ע או"ח. האישה לא מחויבת ליותר ממה שנקבע בדיני עונה כמו שכותב הבאר היטב בסי' עז. ומאידך, כל מה שהיא חייבת לעשות לפי דין, לפי דעת חלק מהאחרונים, זו חובה גמורה שאי עמידה בה עלולה להעמיד את האישה בפני תביעה של מורדת. וכנ"ל לגבי האיש. ודי בהערה זו. עידו שחר

אמא גרושה שנאלצת לעזוב משמורת בגלל נישואיה

אני גרושה חרדית מבוגרת, הייתי מסורבת גט שנים רבות עד שבית הדין הכניס את בעלי למאסר על כך מספר פעמים ואז הוא נתן גט. יש לי שתי בנות קטינות (גילאי 15 ו-17 ). ואחת בת 20. אין לי דירה או רכוש משלי. אני גרה עם שלשת בנותי בדירה שאביהן/הגרוש שלי בהסכם הגירושין התנה שתהיה שייכת להן בלבד. וכך נרשם בטאבו. הוא גם "סינדל" אותי בהסכם: "לא יבוא גבר זר לגור בדירה זו עם הבנות", כך שכשאתחתן איני יכולה להביא את בעלי החדש לגור עימי כאן, אלא אני חייבת ללכת עימו לדירה אחרת. אני עומדת להתחתן וחייבת לעזוב את הדירה, אך בנותי אינן רוצות בשום אופן לעבור עימי מכאן. זו אינה שאלה לגבי ההסכם, כי בכל מקרה אני חייבת לעזוב גם בגלל שלבעלי החדש משפחה ברוכת ילדים ובנים גדולים, והדירה כלל אינה מספקת לכולנו. כן הגרוש גר בקרבת מקום לדירה, שני רחובות מאיתנו, והוא עויין מאוד את נישואי. הוא אינו מעוניין להיכנס לגור עימן או לתמוך בהן כלכלית. גם בגלל שהוא טיפוס אלים ולא יציב איני רוצה להעביר לו משמורת על הבנות. אודה מאוד על עצתך, מה אני יכולה לעשות במצב ביש זה? האם מותר לי להשאיר את הקטינות לבד בדירתן, אולי עם הבת הבגירה שגרה עימן? במקרה כזה האם אני חייבת לוותר על המשמורת שלי על הבנות, או לעשות משמורת משותפת עם הבת הבגירה? או פתרון אחר?

מחאה רבתי

קראתי בתדהמה את דבריו של מר סידי בר, ואני רואה מקום למחות נמרצות על הדברים. מר בר מפנה אשה יהודיה, על אחת כמה וכמה חרדית, להגיש תביעת נזיקין בביהמ"ש האזרחי בניגוד לכל דין, ובכך לעבור על כמה איסורים חמורים מהתורה, להרים יד בתורת משה, ולגזול כסף שלא מגיע לאשה לפי הדין. מר בר עוד כותב על 'עוז' רוחה של האשה אשר לא זקוקה לאישורו של רב כדי לתבוע לפי הדין האזרחי. יש פה המרדה כלפי שמיא, וכלפי דין תורתנו הקדושה וההלכה שאנו כולנו כפופים לה. יש פה גם טעות והטעיה, רב לא יכול לאשר פניה לערכאות רק ביה"ד מוסמך לאחר שהצד השני הוכרז מסרב דין. הדברים חמורים עד מאד, ומשקפים גישה שלא מתאימה לשום פורום אורתודכסי, בודאי לא לפורום המשפטי של איגוד ינר [יועצי נישואין רבניים]. דבריו החמורים של מר בר יובאו לפני הנהלת ינר וועדת הרבנים שמדריכה את הארגון, להמשך טיפול במלא חומר הדין. החותם בצער הרב עידו שחר

שאלה לגבי גירושין

היי אני פרודה מבעלי עוד מעט שנתיים. התחלנו תהליכים בבית משפט לענייני משפחה. בעלי עדיין לא הגיש בקשה לגט. האם ייתכן שיהיה פירוק שיתוף והחלטה על מזונות ומשמורת. ללא גירושין? אני מפחדת שישאיר אותי עגונה . מה אני יכולה לעשות בלי לאבד את זכויותיי? (כמו כתובה למשל).

תביעת גירושין כעילה להפסד כתובה

שלום וברכה שאלתך מורכבת משני חלקים. החלק שנוגע להליכים שמתקיימים בביהמ"ש למשפחה, שחלקם מבוססים על הדין העברי [ההלכה], כמו מזונות ומדור, וחלקם מבוססים על החוק יחסי ממון האזרחי שמכתיב את פירוק השיתוף, למרות שיש להלכה בפירוש מה לומר בעניין, אבל לצערנו מה שנותן את הטון בביהמ"ש, ובחלק מבתי הדין שכפופים לפסיקת בג"ץ, הוא החוק האזרחי. בעניין מזונות ומדור, צדק קודמי, שכל עוד לא הוגשה תביעת גירושין מטעמך, או תביעת גירושין עם עילות מוצדקות בהלכה מטעם בעלך, אז זכאית לשלל זכויותיך לפי ההלכה, ובכלל זה מזונות מדור רפואה פדיון משבי ועוד ועוד כתקנת חז"ל. תביעה לפירוק שיתוף, לפי התיקון לחוק, לא כפופה לקיומו של הליך גירושין, ואחד מבני הזוג יכול להגיש תביעה מעין זו, עוד קודם הגירושין. יש סוג נוסף של תביעה, לפי סעיף 11 לחוק, תביעה לשמירת זכויות בנכסים, שבמהותו הינו הליך שמונע מהצד השני לבצע שינויים והברחת נכסים, אבל לא מחל הליך של פירוק שיתוף. באשר לכתובה, תביעת כתובה יכולה להתבצע רק בביה"ד הרבני, משום שכתובה מעצם טיבה, הינה זכות ממונית על פי תקנת חז"ל שכפופה לפסיקת ביה"ד הדתי בלבד. הכתובה מתחלקת לשני חלקים [בעצם לשלש, אבל החלק השלישי פחות רלבנטי]. כתובה ותוספת כתובה, כתובה זו עיקר כתובה שנקבעה לפי תקנת חז"ל על 200 זוז [דינר], שערכם נא בין כ 500 ש"ח לפי שיטת הרמב"ם, לכ' 4000 ש"ח לפי שיטת ר"ת והרא"ש. ותוספת כתובה, זה הסכום שמתחייב החתן תחת החופה. אצל בני עדות המזרח מקובל שהחתן מתחייב כפי רצונו ויכולתו, ואצל בני עדות אשכנז, יש סכום קבוע על סך 200 זקוקים כסף, שגם בהערכת שוויו יש דעות שונות בין הפוסקים. למעשה, החלק המשמעותי יותר בכתובה היא התוספת. ובאשר לתוספת, יש מחלוקת בין הפוסקים הראשונים, האם אישה שכופה גירושין על בעלה, אפילו בעילה מוצדקת, זכאית לקבל את תוספת הכתובה. יש מן הפוסקים סוברים שההתחייבות של הבעל בתוספת כתובה כפופה לכך שהוא זה שיזום את הגירושין, ואל שהגירושין יכפו עליו. ויש פוסקים שסוברים שבכל מקרה הבעל צריך לשלם את הכתובה והתוספת. ברם, כאשר האישה לא מבקשת לכפות על הבעל גירושין, אלא אדרבא, הבעל מבקש לכפות עלה אישה גירושין בגלל שהאשה עזבה אותו, במצב כזה יש דיון ארוך בין הפוסקים, ויש חילוקים באשר לנסיבות העזיבה. מבלי להיכנס לדיון המורכב בפוסקים נאמר באופן כללי, שכאשר האשה מואסת בבעלה ורוצה בכל מחיר בגירושין, אין היא זכאית לכתובה ותוספת כתובה. וכאשר האשה רוצה רק לצער את בעלה, אז זכות הכתובה נשמרת לה לאיזה זמן כמפורט בפוסקים. אלו עיקרי הדברים, ויהי רצון שבעזרת ה' יהיו לך לעזר.

תביעת כתובה

היי אני ובעלי פרודים כבר שנה וחצי. הבעל עזב את הבית ללא סיבה בעקבות ריב, לקחתי אותו לייעוץ זוגי אך הוא הפסיק את היעוץ. התחלנו תהליכים בענייני משפחה בנושא מזונות ופירוק שיתוף. הוא לא הגיש עדיין בקשת גירושין, רציתי לשאול לגבי כתובה. רציתי לדעת אם אני אגיש בקשה לגירושין האם אני יכולה להפסיד את הכתובה? או שהוא חייב להגיש כדי שתהיה לי זכות לקבלה. תודה מראש

כתובה מוגזמת

בתשובה לשאלה קודמת בפורום הרחבתי בתשובה לשאלה דומה. וכעת אתייחס רק לדברי קודמתי שכתבה בפסקנות שהכתובה מיועדת לפרנס את האשה שנה, וכי חתן שמתחייב תחת החופה לא בהכרח מתכוון לסכומים שנאמרים שם. שתי ההנחות הללו מבוססות על דברים שנכתבו בפסקי הדין הרבניים, ואולם, הדברים אינם מקובלים על כלל דייני ישראל, ויש לא מעט דיינים שמתייחסים אל הכתובה כמו שחז"ל התייחסו אליה, כאל שטר חוב לכל דבר ועניין, שאינו מוגבל להערכות כאלה ואחרות או לסברות בעלמא. ברם, כאשר ברור וידוע לכל שלא היתה לחתן כוונה להתחייב, אז יש מקום לדון האם לחייב את החתן במלא הסכום הנקוב בכתובה, אבל צריך לזכור שנטל ההוכחה מוטל עליו, וכל לא הוכח אחרת, הכתובה היא שטר חוב גמור המחייב את החתן ואת נכסיו. כל טוב ובהצלחה.

המשך השאלה הקודמת

היי בקשר לתביעה שלי אני תבעתי רק מזונות ילדה, ולא תבעתי בשבילי כי אני עובדת, ןמרוויחה מעל המינימום . את פירוק השיתוף תבע בעלי. בקשר לתביעה כנראה שהוא ייצא מורווח מפירוק השיתוף. כי הוא מעוניין לחלק הכל חצי חצי כולל הרכב, דירה, חסכונות , פנסיה והרכוש שבבית בקרוב אמור להכנס שמאי ואקטואר לעניין. לעומת זאת הוא מעוניין בגירושין מתוך הסכמה. ולא הגיש תביעת גירושין. מה הייתם ממליצים לי לעשות? ומה אתם חושבים בנושא תביעת כתובה? האם להסכים להתגרש בהסכמה ? כדי לא להשאר עגונה? והאם במצב כזה אפסיד את הכתובה? (דרך אגב הכתובה שלי גבוהה). תודה מראש

תביעת כתובה וחלוקת רכוש

קודמתי צודקת בהחלט בדבריה, קודם הגשת תביעת כתובה, עליך לשקול את סיכויי התביעה, בפרט כאשר יש חשש שהבעל יעורר טענות שיש בהן כדי לגרום להפסד כתובה לפי ההלכה. דבר נוסף שיש לבחון בטרם הגשת תביעה, האם מה שתקבלי במסגרת התביעה המשפטית, מגיע לך גם לפי דין תורה, מפני שמנהג בתי הדין, שלא לחייב את הבעל פעמים, לפי החוק ולפי ההלכה. למשל, אם ביהמ"ש יפסוק במסגרת חלוקת רכוש, שהבעל צריך להעביר לידך סכום גדול מסך הכתובה, באופן שאותה פסיקה אינה צודקת לפי ההלכה, יאמר בית הדין, שאין מקום לפסיקת כתובה, מפני שלפי ההלכה עליך להשיב לבעל את מה שנטלת שלא כדין תורה בביהמ"ש, אם כן, יבא זה כנגד זה. כדי להכריע בעניין זה, עליך להתייעץ עם טוען רבני מוסמך, שבקי בהלכה ובמנהג בתי הדין. בהצלחה בכל אשר תפני עידו שחר

דיון ראשון

שלום אנחנו זוג שנשוי 3 שנים ולנו ילד בין שנתיים.ובעוד מספר ימים יתקיים הדיון הראשון בבית הדין הרבני לאחר שבן הזוג שלי פתח את התיק. איך משכנעים את הדיינים שאני באמת מעוניינת בשלום בית? האם ישלחו אותנו ליעוץ אם היינו כבר?

שלום גילה

לצערי את עומדת לפני משימה לא קלה. הדיינים בבתי הדין רואים הרבה מקרה גירושין, ויותר מזה, מקרים בהם נשים וגברים תובעים שלום בית בחוסר תום לב מוחלט. הסיבה השקופה לכך, הרצון להימנע מחיובים או מאובדן זכויות מכח הפסיקה שעל הצדדים להתגרש, שלמעשה דוחה תביעה לשלום בית. בכל זאת, מאחר וניכרים דברי אמת, שרצונך בשלום בית, אני ממליץ לך כדלהלן: ראשית, תבואי מוכנה לדיון, גישה פשטנית "שאני אבא ואומר את האמת" לא עובדת, את תעמדי בודאי מול עורך דין מלומד, שיקשה עליך בשאלות, ויגרום לך להגיד דברים שלא רצית מתוך פרץ רגשות. שנית, כאשר תקחי לידיך את כתב התביעה של בעלך לגירושין, נסי עד כמה שניתן להתמודד עם הכתוב בו מבלי לערב רגשות, בצורה שכלתנית, ומושכלת, עדיף יותר שתתייעצי עם עו"ד או טו"ר שאת סומכת עליהם ויודעת שהם יעמידו את האינטרס שלך לפני האינטרס שלהם להרוויח כסף. שלישית, עדיפה יותר הודאה במקצת מאשר כפירה בכל, אם תאמרי שכל מה שבעלך אמר לא היה ולא נברא, או גרוע מזה תאשימי את אמו ואחותו והשכנה והעורך דין שלו, רק תנזקי מזה. הדרך הנכונה, להודות בבעיות שקיימות, ולבקש להתמודד איתם ולא לפרק את החבילה. רביעית, במהלך הדיון, אל תחששי לפנות לבעלך בצורה מתונה ולא הסטרית, תזכרי, בעלך מוכן היטב לדיון, גם מבחינה מנטאלית, העו"ד יודע שקשה לו לעמוד מול אם ילדיו [בהנחה שאין ביניכם שנאה תהומית בשלב הזה], והוא מנחה את הבעל שלא להיישיר מבט ולדבר לדיינים. את צריכה לנסות בשלב מתקדם יותר של הדיון, לא בהתחלה, אחרי שפרשת את משנתך, לומר לו שיחשוב על הילדים ועל החיים שלכם, ועל מה שהיה ביניכם, לפעמים זה עוזר. חמישית, אל תתביישי לדרוש את זכויותיך, כמזונות אשה וילדים, זה לא סותר רצון לשלום בית, אם הדברים מוצגים נכון, ויש בזה גם מרכיב של לחץ על הבעל שיודע שמכאן ואילך הוא צריך לשלם. בסוף, אאחל לך בהצלחה רבה, ויה"ר שהקב"ה ישכין שלום ביניכם עידו שחר

זכויות אחים

שלום רב, יש לי שתי בנות, בנות 16 ו 13 ולהן אח נוסף בן 4 מאביהן. אביהן ואם האח נפרדו לפני מס' חודשים והאם מונעת מבנותיי לפגוש את אחיהן, דבר שגורם להן לסבל נפשי רב ולעצב גדול. משיחה שניהל בעלי הנוכחי עם הגב', הודיעה לו כי אינה מעוניינת לאפשר לבנות לפגוש את האח וכי אין כל קשר עם משפחתו של האב. האם וכיצד אני יכולה לעזור לבנותיי לשמור על קשר עם אחיהן?

קשר עם בני משפחה

שלום וברכה אני מבין שאת מבקשת ליטול חלק בסכסוך משפחתי שבין בעלך לשעבר לאשתו השניה - גם היא לשעבר. ככלל, דיונים במעמד אישי מתמקדים בשני בני הזוג, האיש והאישה ומה שביניהם, ואין לאשה לשעבר זכות עמידה או טענה בביה"ד. אם את מבקשת ליעץ לבעלך לשעבר, הדרך הנכונה מבחינתו היא לבקש חוות דעת מקצועית שתבסס את הטענה - במידה שהוא סבור כך - שקשר של בנותיך עם בנו מהאשה השניה, חיוני להתפחותו התקינה. לביה"ד סמכות להוציא צו לרשויות הרווחה שימציאו תסקיר מתאים בעניין, וכן להורות על ביצוע בדיקות נוספות על ידי אנשי מקצוע, כפסיכולוגים וכדומה. לפי ההלכה, יש לאדם זכות להיות בקשר עם בני משפחתו, בגמ' בכתובות, ובשו"ע אבה"ע סי' עד כתוב שאדם שמבקש לכפות על אשתו ניתוק מבני משפחתה, יוציא ויתן כתובה. ברם, במקרה זה, מדובר בקטין, שאין לו פה - משפטית כמובן - לכן יש צורך שמשהו יביא את הדברים לפני ביה"ד, ויבסס אותם מקצועית ומשפטית, ואז ניתן אף לכפות מפגשים בין האחים. בברכה עידו שחר

לימודים לטו"ר

רציתי לשאול האם יש צורך אמיתי בקורסים המוצעים לטוענים רבניים או שכל אברך יכול ללמוד בעצמו.

הכנה לבחינות לטו"ר

שלום וברכה אקדים ואומר שאיני אובייקטיבי, מפני שאני מרכז את קורס טו"ר של איגוד ינר. בכל זאת, אשתדל להשיב עניינית. השאלה ששאלת כללית מדי, האם אפשר ללמוד את החומר ולגשת לבחינות לבד? בודאי, תלוי במי המדובר, ותלוי מה הציפיות שלו מעצמו. ארחיב. בן ישיבה, שלמד את הסוגיות ומכיר אותן על בוריין, ויש לו את הכישורים ללמוד את דברי הטור וב"י שו"ע ונו"כ, אינו זקוק לסיוע נוסף כדי לעבור את הבחינות. ואולם, מי שאינו מסתפק בתעודה, ורוצה לשמש כטו"ר, רצוי וראוי שילמד את דברי השו"ע ונו"כ ממי שמצוי בעניינים אלו. חשוב להבין, שמאחורי כל סעיף יש פרקטיקה עניפה, שאפשר לקבל רק ממי שמצוי בצד המעשי של הפסיקה ההלכתית. דבר נוסף חשוב, ישנם הרבה בני ישיבה שחושבים, שלימוד הסוגיות הישיבתיות מקביל לחומר שעליו נבחנים הטו"ר, וזו טעות, הסימנים בשו"ע, ברובם, שייכים לסוגיות שלא נלמדות בישיבות, בעיקר במסכתות יבמות כתובות וסנהדרין. אם תוכל ללמוד בחברותא עם דיין או טו"ר שעוד זוכר את החומר, בודאי שזה יהיה לתועלת, אבל אם לאו, ללא ספק עדיף הלימוד בחבורה עם רב שמצוי בחומר ויכול להכין אותך היטב לבחינות ולתפקיד שתמלא לאחר מכן. בכל אופן, שיהיה בהצלחה.

פסיקת דין בעיניין חלוקת דירה לפי רבינו תם

שלום וברכה חברה של אישתי נישאה ליפני כחצי שנה בין שני בני הזוג גבה טורא והם פנו לייעוץ ולניסיון להשכנת שלום בית, הניסיון לא הצליח והיא רוצה ליפתוח בהליך גירושין בבית הדין הרבני תל אביב הלכה מחוורת כשימלה דאזלינן בתר הניתבע ולכן אם וכאשר ישכים להליך הגירושין מבקש הוא שהדיון יתקים בבית הדין של הרב גרוס בהרכב של דיינים המישתיכים למיפלגת עץ והוא מיוצג ע,י איציק אוברלנדר והצד שלה מיצג ע,י עורך דין המיתמחה בדיני מקרקעין לטענת הבעל בירצונו להיתחלק בדירה חצי חצי ורוב כספי הדירה שולמן כשמוים אחוז ע,י הורי התובעת מדובר ביוצאי גלילות אשכנז שנוהגים כפסיקת רבינו תם וכתקנת טוליטולא ועדיין לא נירשמה הדירה על שם מאן דהוא איך ניתן בכל זאת ליכפות את הניתבע לבוא לדיון בבית הדין תל אביב אודה לך אם תישלך לי תשובה לשאלה כהן אסף יעקב[email protected] 0527148510

סמכות בית הדין הרבני

 

 

שלום הרב אסף כהן השאלה שאתה מעורר עולה על שולחנו של בית הדין חדשות לבקרים, בפרט במשפחות חרדיות בהן מקובל שהורי הכלה נושאים בעיקר הנטל הכלכלי של נישואי בני הזוג, בדגש על רכישת הדירה, שנרשמת כמקובל על שם שני בני הזוג. ובמקרה שהחבילה מתפרקת, טוענים הורי הכלה בצדק, שעל דעת כן לא רשמו את הדירה שרכשו במיטב כספם, ולעיתים תוך נטילת הלוואות גדולות, על שם בני הזוג. כדרכו של תלמיד חכם, הבעת דעתך בהלכה זו, אך הסוגיא שהפנית אליה, אינה הסוגיא המרכזית הקשורה לענין זה. מחלוקת ר"ת ושאר הפוסקים, שייכת למקרה בו הורי האשה נותנים לה נכסים בשעת הנישואין, וזמן קצר לאחר מכן האשה נפטרה לבית עולמה, ולפי הדין הבעל יורשה. בכגון דא, התקבלו מנהגים שונים, בקהילות אשכנז - תקנות שו"ם, ובקהילות ספרד - תקנת טוליטולא, שמטרתן לאזן את ירושת הבעל עם זכויות אחרות שינתנו לאשה ולקרוביה. בנדון דידן לא מדובר בירושה אלא בהקנאה מדעת, כאשר הורי האשה רושמים על שם החתן מחצית מהדירה שרכשו בכספם, אין מקום לדון בתקנות ומנהגים אלא בגמירות הדעת של הורי האשה. בבתי הדין הרבניים, הפסיקה המקובלת היא שהולכים אחר הרישום בפועל, למעט במקרים בהם ברור שמדובר ברישום שאינו משקף את הזכויות בנכס, ונועד למטרות אחרות כמו נטילת משכנתא וכדומה. המקור לפסיקה זו, בפסק דין של מרן הגירש"א זצוק"ל, ובפסקי דין מאוחרים יותר. פסק הדין המשמעותי האחרון ניתן על ידי הגר"א שרמן שליט"א בביה"ד הגדול, שם הוא סוקר כדרכו את כל הפסיקה המקובלת בענין זה, ומכריע כדעת מרן הגריש"א שיש לחלק את הרכוש לפי הרישום. בחלק מבתי הדין בבני ברק, הפסיקה המקובלת, לחלק לפי ההשקעה בשעת הרכישה ולא לפי הרישום, ומכאן מקור המחלוקת במקרה שאתה מתאר, כאשר צד אחד מושך לבית דין פרטי וצד שני מושך לבית הדין הרבני. מבחינת החוק, אין ספק שלביה"ד הרבני הסמכות לדון בעניין הכרוך לגירושין. מבחינה הלכתית, יש בזה נדון בתשובתו של הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל, שנשאל אם יש להעדיף את ביה"ד הרבני או שמא בית דין פרטי. הכרעתו היתה חדה וברורה, שיש להעדיף את ביה"ד הרבני, אעפ"י שהוא ממוקם מחוץ לעיר, בגלל שהוא נחשב לבית דין קבוע וחשוב, וגם בגלל סמכויות האכיפה שבידיו לפי חוק. בהצלחה בהמשך הדרך עידו שחר

 

 

סמכות לבית הדין

האם לאחר הגשת תביעת גירושין כרוכה במזונות ילדים לבית הדין אין יותר סמכות לבית המשפט לדון בתביעה תודה רבה כהן אסף יעקוב טו"ר סטזר.

כריכת מזונות ילדים

 

 

התשובה קצת מורכבת לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים, ניתן לכרוך את ענין מזונות הילדים לתביעת הגירושין. אלא שבתי המשפט יצרו מעין הפרדה בין "תביעת הוצאות" שבסמכות ביה"ד, ל"תביעת מזונות" שבסמכות ביהמ"ש. ואבהיר. לפי פסיקות בג"ץ, ניתן לכרוך לתביעת גירושין רק את מה שבין בני הזוג, כלומר את תביעת בן הזוג המשמורן לקבל מבן הזוג השני החזר על ההוצאות שמוציא בגין כך שהילדים מצוים במשמורתו. והילדים שהם אישיות משפטית עצמאית, אינם כפופים למה שיפסק בביה"ד הרבני בתביעה בין ההורים, ורשאים להגיש תביעה נפרדת בביהמ"ש. פסיקה זו נתנה, כתוצאה מכך, שבמקרים רבים הורים היו מגיעים לביה"ד עם הסכם גירושין שבו יש ויתור כמעט מוחלט של האשה על מזונות הילדים, בתמורה לגט, מה שגרם לפגיעה בילדים. עם הזמן הפסיקה השתכללה, ונקבע שאם ביה"ד הרבני דן גם בעניינם של הילדים, אגב תביעת ההוצאות של בן הזוג המשמורן, לא יוכלו הילדים להגיש תביעה עצמאית לביהמ"ש. מאז יש הקפדה יתרה על ידי הדיינים, וגם טוענים רבניים שמתמצאים יותר בענייני סמכות, שכאשר דנים במזונות ילדים, או לחלופין כאשר ביה"ד מתבקש לאשר הסכם גירושין שבו סעיף שעוסק במזונות ילדים, יש לקיים דיון בעניינם של הילדים, כאשר ביה"ד שם את טובתם של הילדים לפני טובתם של ההורים המתדיינים לפניו. פעולה כזו, שנקראת בשפה המשפטית "דן ופסק", יכולה במצבים מסוימים לשלול את סמכות ביהמ"ש לדון בתביעת מזונות עצמאית של הילדים. בהצלחה הרב אסף, תמיד נעים לשמוע ממך. עידו שחר

 

 

ערעור לבית הדין הרבני הגדול

שלום וברכה, רציתי לדעת תוך כמה זמן ניתן להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול?

בקשה לרשות ערעור

 

 

בהמשך לתשובתו של ידידי ורעי הגאון הרב רון אל אהרן שליט"א, ברצוני לציין שיש הבדל בין פסק דין או החלטה המסיימת את הדיון בנושא, באופן שלא ינתנו בו עוד החלטות, לבין החלטת ביניים. על פסק דין או החלטה המסיימת את הענין, כדוגמא, פסק דין למזונות קבועים, ניתן לערער בתוך 30 יום כמו שכתב ידידי ורעי. על החלטת ביניים ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור, בתוך 10 ימים מיום קבלת ההחלטה, וביה"ד הגדול דן אם להרשות ערעור על אותה החלטה. אני מצטרף להמלצתו של ידידי שליט"א, לפנות לטו"ר בעניינים אלו, שלפעמים אפשר לאבד את זכות הערעור מחוסר ידע מספיק בחוק ובתקנות.

 

 

עבדתי במקום מסוים ופטרו אותי ללא שימוע

עבדתי בחברת הפצה למשקאות במשך שבועיים ולאחר מהיכן הודיעו לי שיותר לא לבוא לעבודה ואני חושב שזה על רקע גזענות משום שכולם ערבים שם ואחד מהם שיכנע אותי להתאסלם ומה הדין במקרה זה

חובת שימוע

 

 

ראיתי מה שכתב ידידי ורעי, וברצוני להוסיף, שחובת שימוע חלה אחרי פרק זמן מסוים של עבודה, לפי החוק והנוהג הקיים באותו ענף במשק שבו עובד התובע, לפי ההסכמים הקיבוציים הקיימים.

 

 

האם אפשר לבקש העברת תיק נישואין?

התיק נמצא ברבנות מסוימת ואני מעוניינת להעבירה לרבנות אחרת. כיצד עושים זאת? למי עליי לפנות?

תיק בבית הדין הרבני

 

 

הבנתי מתשובתו של ידידי הרב רון אל שמדובר בתיק נישואין ברבנות. אבל מהשאלה מובן שמדובר בתיק בבית הדין הרבני. לפי תקנות הדיון לנשיא בית הדין הגדול יש סמכות להעביר תיק מבית דין אחד לבית דין אחר, לפי בקשה של בית הדין, מנימוקים שירשמו בהחלטה מסודרת, או לפי בקשה של אחד הצדדים מנשיא ביה"ד הגדול. על הצד המעונין להעביר את התיק להגיש בקשה לביה"ד הגדול, לטיפולו של נשיא ביה"ד הגדול, שידון בבקשה לאחר שישמע את תגובת הצד השני, ולעיתים אף את תגובת ביה"ד.

 

 

הגנה בתביעה להפחתת מזונות

התגרשתי לפני 5 שנים. הסכם רק אושר בבית הדין. היום קיבלתי תביעה להפחתת מזונות בבית הדין האם הגרוש שלי יכול לעשות זאת. האם הוא לא צריך להגיש את התביעה לבית משפט . אני לא הסכמתי לסמכות בית הדין. שאלה שניה שאלתי חברה והיא אמרה שאאין חובה להגיש הגנה תון15 יום בבית הדין. אולם באינטרנט קראתי שבמזונות יש חובה. מה נכון? תודה רבה לכל העונה

סמכות בית הדין

 

<p>בענין הסמכות, זה תלוי מאד באופי הבקשה. אם מדובר בדברים שהתחדשו לאחר אישור ההסכם, הסמכות מסורה לביהמ&quot;ש, ואם מדובר בדברים שהיו קיימים במועד שבו אושר ההסכם, למשל שיש טענה על הטעיה בהסכם, אז הסמכות לביה&quot;ד שאישר את ההסכם. כמו כן בענייני מזונות, שהם בכלל ענייני מעמד אישי, לפי סעי&#39; 9 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, הצדדים יכולים להסכים לסמכות ביה&quot;ד גם לאחר הגירושין.</p>

 

בנוגע לרישום ילד חרדי למוסד מתאים

אני וגרושתי חתמנו על הסכם שאושר עי ביהד שבו רשום מפורש שהילד (בן שנתים ) בנוגע לרישום שלו למוסדות לימוד הדבר יעשה עי הסכמה משותפת ובכל מקרה רק במוסד חרדי גרושתי לא שאלה אותי ועשתה מה שנוח לה ורשמה אותו למוסד חילוני אני פניתי לביהד ובדיון היא אמרה שהיא מוכנה להעביר את הילד בתמורה לכך שאוסיף לה כסף על הסעות לציין שכשההסכם נחתם היא גרה באזור חרדי ועכשיו עברה לאזור חילוני ורוצה שאני אשלם על המעברים שלה .. כמובן שבהד שאמור לדאוג לנשמה היקרה הזו נפנף אותי מהדיון ולא חייב אותה להעביר את הילד חייב לציין שאני בן תורה שחיי ממלגה של פחות מאלפיים וכך גם חיינו לפני הגירושין והיא עזבה מקום חרדי ששם הלימוד זול למקום חילוני ובגלל המעבר שלה נוצר מצב שצריך להוסיף כסף על נסיעות כך שאין סיבה להטיל עלי את ההסעות מה עושים ? חשבתי שבבית הדין יושבים אנשים שיראת שמים קודמת לכל דבר אחר אצלהם .. ולמי שבא לבקר אותי שפשוט יעלה בגוגל את כל המלחמות בין הדיינים עצמם ומה שהדיינים בעצמם אומרים זה על זה בפומבי וזה מופיע בוידאו ... מצטער על הערה פשוט בתור בעל תשובה כואב לי לראות מציאות כזו במקום כל כך חשוב בשבילי 

העדפת מוסד לימודים דתי חרדי

 

<p>קראתי בתשומת לב את השאלה, ואינני רוצה להתייחס להאשמות כלפי בית הדין, אלא להסביר קצת את המסגרת בה פועל ביה&quot;ד, במקרים אלו. בתי הדין, מטבע הדברים, קשובים יותר לרצונם של הורים לתת לילדיהם חינוך דתי/חרדי. בפרט כאשר הדברים סוכמו בשעת הגירושין, שהחינוך שינתן לילדים יהיה חינוך דתי/חרדי, וההורה המשמורן, שזו בדרך כלל האשה, מחליטה אחרי הגירושין לשנות את אורחות חייה, ובהתאם את אופי החינוך שמקבלים הילדים. אלא שבתי הדין נתונים לביקורת בג&quot;ץ שהולכת ומחמירה עם השנים, בפרט בכל מה שנוגע לחינוך וטיפול בילדים. לאחרונה ניתן פסק דין בבג&quot;ץ בעתירה שהגישה אם נגד בית הדין הרבני שחייבה להסכים לערוך ברית מילה לבנה. הדבר התפרסם גם בכלי התקשורת. במקרה זה קיבל בג&quot;ץ את העתירה, וקבע שלביה&quot;ד אין סמכות לתת הוראות בענין זה. למרבה הצער, בתי הדין מתמודדים עם ביקורת דומה גם בעניין של חינוך ילדים וקביעת מוסדות חינוך. לכן מוטל על ביה&quot;ד להזהר ולהקפיד, שפסיקותיו בעניינים אלו יהיו בעלי אופי ענייני בלבד, שלא יראה או ישמע שביה&quot;ד מנסה לקדם סדר יום דתי/חרדי, מה שעלול לגרום לביטול ההחלטה, ולמתן החלטות בכוון הפוך על ידי בג&quot;ץ, או בתי משפט אחרים שיוחלט שלהם הסמכות לעסוק בענין.</p>

 

זכויות הורי הורים

איך מתייחסת ההלכה לזכות הסב/הסבתא לראות את נכדיהם? נניח שהורי הילדים ביצעו פשע קשה והורשעו בפליליים מהו המקור ההלכתי לזכויות הסבים לראות/לאמץ את הנכדים בסיטואציה כזו? אולי תוכלו בבקשה להפנות אותי לפסוקים הרלבנטיים ?

זכות חינוך וזכות להורות

 

<p>כב&#39; הרן רון אל ציין בקצרה לגמ&#39; קידושין שם נאמר שאדם מצווה ללמד תורה גם את נכדו. כפי שמופיע בפוסקים, בשו&quot;ע אבן העזר סי&#39; פב, הזכות של האב ללמד את בנו תורה ושמירת מצוות, היא זכות יסוד של האב, שבמידה ואינה מקויימת, במצבים מסוימים היא יכולה לבסס תביעה של האב להפסקת מזונות לבן. כאשר ההורים אינם בין החיים או אינם יכולים מסיבה כזו או אחרת לגדל את ילדיהם, יש זכות קדימה לבני המשפחה, בדגש על הסבים והסבתות. כפי שנפסק באבן העזר שם, הבנות אצל האם לעולם, והבנים עד גיל 6 ואחר כך אצל האב. כאשר ההורים נפקדים, במקרה של בת, זכות ראשונים להורי האם, ובמידה וגם הורי האם נפקדים, הזכות עוברת להורי האב.</p>

 

ייצוג בביה"ד

האם רשאי הבעל לייצג את עצמו בביה"ד הרבני בתביעת גט נגד אשתו? האם מותר לו להעלות אותה כעדה ולחקור אותה לגבי טענותיו נגדה?

חקירה בעל דין

<p>&lt;p&gt;ראיתי מה שכתב ידידי ורעי הרב רון אל, וברצוני להוסיף, שלפי ההלכה, אדם אינו משמש עד בעניינו שלו, שכן אדם קרוב אצל עצמו, וקרוב פסול לעדות. האפשרות לחקור את הצד השני היא חלק מסדרי הדין לפי תקנות הדיון, שכוללים חקירת הצד השני. חקירת הצד השני היא חלק מהשלב הדיוני של שמיעת טענות הצדדים, ואינה חלק משלב העדויות, שכן כאמור, אדם אינו נאמן להעיד על עצמו.&lt;/p&gt;</p>

גירושין בארץ ובחול

התחתנתי בארה"ב נשואין אזרחים ולאחר שנתיים התחתנתי בארץ נישואין כדת וכדין. עכשיו אני רוצה להתגרש. האם מספיק להתגרש בארץ או חובה גם בחו"ל בכדי להחשב גרושים גם פה וגם בארה"ב?

התרת נישואין אזרחיים בישראל

<p>&lt;p&gt;ראיתי מה שכתב ידידי ורעי הרב רון אל שליט&amp;quot;א, וברצוני להוסיף, שלביהמ&amp;quot;ש למשפחה יש סמכות להתיר נישואין אזרחיים שנעשו בחו&amp;quot;ל, כאשר לפחות אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי.&lt;/p&gt;</p>

מתעניין במקצוע ..ט"ר

אחרי חויה לא נעימה שאני עובר נחשפתי לתחום הזה ומסתבר שבתור בן תורה שלומד הרבה גמרא זה דיי חופף בפרט למי שלמד טוב סדר נשים וחשבתי ללמוד ולעסוק בזה בעתיד שאלותי הם א. אני יודע שאצל עורך דין למשל אחרי שגמר את המהלך הסטז שלו הוא יכול לבחור בשנים הראשונות לעבוד במשרד עורכי דין תחת חסות של עורך דין וותיק וכך ליצור לו וותק עד שיצא לים הגדול האם גם בתחום הטוען הרבני יש דבר כזה ? ב. שמתי לב שמעט מאוד טוענים כאן הם טוענים בלבד רובם מתמחים בעוד משהו בנוסף אני יהיה קצת פתוח בשאלה שלי האם זה לא מעיד בעצם על כך שאין מספיק היצע בתחום .. ג. בתור אדם שרוצה להשאר חרדי לא רק בדמות אלא בעקר במעשים לחשוב על טוען רבני כצעד ראשון לקראת המשך לימודי משפט האם התעסקות בתחום הזה בבתי המשפט החילונים נוגדת את ההלכה .. תודה ..

תוכנית להכשרת טוענים רבניים

<p>&lt;p&gt;שלום וברכה הגעת למקום הנכון איגוד ינר מפעיל במשך שנים תוכנית להכשרת טוענים רבניים. התוכנית הוקמה במטרה לקדם את מעמדם והכשרתם של הטוענים הרבניים, לאחר שבמשך שנים המקצוע סבל מדימוי ירוד בין היתר בגלל חלוקת רשיונות באופן לא אחראי על ידי גורמים מסוימים. בעשור האחרון, בית הדין הגדול האחראי על התבחינים - קריטריונים בלע&amp;quot;ז - למתן רשיון לטוענים רבניים, והנהלת בתי הדין הרבנים, האחראית על ההוצאה אל הפועל, עשו מהפכה בתחום, ונקבעו כללים קשוחים למתן רשיון לטו&amp;quot;ר, המחייבים לימודים אינטנסבים של חלק נכבד משו&amp;quot;ע חו&amp;quot;מ ואבן העזר, תקנות וחוקים הרלבנטים לעבודתו של הטו&amp;quot;ר. צודק השואל שיש מעט מדי טוענים רבניים, יש לכך שתי סיבות: א. הזנחה של המקצוע על ידי רשויות המדינה, בניגוד חריף לעו&amp;quot;ד להם לשכה חזקה, חוקים ותקנות המסייעים לעו&amp;quot;ד בעבודתו. ב. דימוי ירוד של המקצוע כאמור. שני הדברים הללו משתנים, בין היתר בזכות התוכנית להכשרת טוענים רבניים של איגוד ינר, ופעילות לשכת הטוענים הרבניים שבראשותו של ידידי הרב רון אל שליט&amp;quot;א. חשוב לדעת שיש צורך אמיתי בטוענים רבניים מקצועיים, למרות שלפי חוק עורכי דין רשאים לייצג בבתי הדין, הידע ההלכתי של עורכי הדין דל באופן יחסי, ובמקרים רבים טיעונים הלכתיים משמעותיים אינם באים לידי ביטוי בכתבי טענות המוגשים לבתי הדין הרבניים על ידי עורך דין שאינו בעל ידע הלכתי מספיק, או שהוא חסר את הכלים התורניים לניתוח הידע ההלכתי שברשותו. כמי שמכיר את מערכת בתי הדין מבפנים, אני ממליץ לכל שואל להעדיף טוען רבני על פני עורך דין מהטעמים הנ&amp;quot;ל. לדעתי, מעמדם ושכרם של הטוענים הרבניים יעלו, ככל שיותר אנשים איכותיים, מוכשרים ובני תורה יכנסו לתחום.&lt;/p&gt;</p>

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130