שלום רב,
נישאתי בשנית לפני כ-8 חודשים, אני אם ל-6 בגילאים שונים ובעלי אב ל-4. אנו בסביבות גיל ה-40. בעלי מתגורר עימי ועם 4 מילדיי. אנו מתמודדים יחד עם מערכת מורכבת ולא פשוטה. יש לציין שהזוגיות שלנו טובה מאדוהתקשורת מצויינת. עם זאת, כצפוי, יש קשיים טבעיים, שהיינו מוכנים להם מראש. חלקם נובעים מהגירושין שעברו הילדים (בעיקר שלו) וחלקם נובעים מהקבלה של המסגרת החדשה.
לאחרונה, בעלי מעוניין בילד נוסף. אני מתלבטת קשות. אני מרגישה שסוף-סוף הגעתי לשלב בחיי שאני יכולה לעשות יותר למען עצמי, להינות, להתפתח. מרגישה שנתתי מספיק מעצמי למען גידול ילדיי. חוששת מהריון בגילי, עם הסיכון שבדבר. נראה לי שיש לנו מספיק נושאים להתמודד עימם, מספיק קשיים עם ילדינו, כך שמיותר להוסיף עוד. חוששת גם שהמניע שלו הוא פיצוי עצמי על כך שנשללה ממנו האפשרות לגדל את ילדיו באופן פעיל וקבוע (פרט להסדרי הראיה).
בעלי מצידו טוען שיצירה משותפת תחבר בינינו ותיצור מטרה משותפת לנישואין. הוא מבטיח שיתמוך ויעזור. אני מתלבטת קשות, ובינתיים השעון הביולוגי שלי מצלצל נואשות. לאחרונה התחלתי "להתיידד" עם הרעיון.
כיצד אוכל להגיע להחלטה נכונה? מי יוכל לכוון אותי??
אודה על תשובתכם.
טיפ מעשי לפתיחת תהליך התשובה
שלו' וברכה לך,
עצם שאלתך, המנוסחת בטוב טעם, מהווה תהליך מבורך של בירור סוגיה עמוקה למדי. התהליך עובר לתשובות המעולות שקבלת עד כה מכול אלה שתרמו מניסיונם וחכמתם לעזור לך.
והרי טיפ מעשי קטן. הזמיני את בעלך לקרוא את השאלות והתשובות (כולל הטיפ שלי). התגובות שלו אמורות להאיר הרבה רובדים שכעת עדיין סמויים לכם או ליועץ שאתו/ה תתייעצו. אם את חוששת מצעד זה, לשתף אותו בלבטים שלך ובתשובות שקבלת, אז באמת אסור לך להכריע בשאלה הזאת ללא פנייה לייעוץ מקצועי.
בכול מקרה, שתזכו ביחד להמשיך ולבנות בית נאמן בישראל.