זה באמת נכון שזה רק קצה הקרחון של חילוקי הדעות. לצערי הרב ממש! אני אישה מלאת רגש. ובעלי קיבל מנה מאד מצומצמת מהנ"ל...כולו שכל מהבוקר טוב ועד הלילה טוב! ולא עזרו כל השיחות היפות והנעימות שעשינו והרצון של שנינו להשתפר, הוא נעול במסגרת השיכלית והמובנית שלו. ואני תמיד מתגמשת ובאה לקראתו (ואז אח"כ הוא אומר "את רואה שאני צודק ואת צריכה להשתנות?!" ) אני מאד מאד רצה ללכת לייעוץ, אבל הוא לא מוכן בשום אופן! מבחינתו- אני צריכה ללכת לבד להדרכת כלות, אבל אני כבר 7 שנים לא כלה??? "אז מה! כניראה לא הודרכת טוב...אני קיבלתי את ההדרכה הכי טובה שיש..." אתמול נשברתי והחלטתי ללכת להדרכת כלות ולו רק בשביל ש"ירד ממני", אבל איך אפשר לשכנע אותו לבוא לייעוץ? ואולי יש לכם כמה טיפים לבינתיים, אני מרגישה קרובה כבר לאישפוז נפשי...

הצורך בייעוץ

שלום אביטל

מתוך דברייך ניכר המצוקה שאת שרויה בו, מדבריך נראה הרצון של שניכם להביא לביתכם אוירה נעימה וטובה וזה לא מצליח. הרעיון של בעלך שאת תלכי להדרכת כלות בטענה שאת הבעיה והוא בסדר, זה כשלעצמו קונפליקט שיש בתוך המערכת הזוגית כשכל אחד נוטה להפיל את האשמה על הצד השני. כדי ליצור שינוי במערכת הזוגית חשוב ששניכם תגיעו יחד לייעוץ כפי שאת ציינת בעצמך. כדי לגרום לבעלך להגיע לייעוץ חשוב שתמצאי זמן רגוע ביניכם ומתוך פירגון והערכה כלפיו ובזמן זה תדברי איתו על הרצון של שניכם באוירה טובה ונעימה.

מנחם קושלנד

0548463178

לפני כחודש וחצי פניתי לטיפול של פסיכותרפיסט בעקבות קשיים בזוגיות ( בן 40+4 נשוי 16 שנה) וכן קשיים של אשתי עם משפחתי בשנתיים האחרונות. הקושי מתבטא בכעסים קשים ומריבות עם אנשים הקרובים לי וגם הרחוקים. התקופה הזו גרמה לי לקושי עצום בתפקוד וכל ניסיון להסביר את הדברים בנועם עלו בתוהו. חשוב לציין שאשתי מסרבת ללכת לטיפול. כאמור לפני כחודש וחצי פניתי למטפל שהוא גם מטפל זוגי ועובד בשיטה של אימון אישי. עברו 4 פגישות ורק התחלתי בעבודה אישית והשבוע התברר לי שאותו מטפל התגרש לפני כשנה בגלל נסיבות דומות לשלי. כבר בשיחת הפתיחה הבהרתי שאינני מעוניין בגירושין ולכן האימון מתבסס על כך. השבוע כשנודע לי אודות גרושי המטפל והסיבות לכך ( נאמר לי על ידו) התחלתי לשאול את עצמי האם הוא יכול לטפל בי כשהוא עצמו לא הצליח בכך? בשיחות עימו דיבר בצורה תאורטית שהייתה נשמעת אמינה וכן שאפשר להצליח בטיפול עם הרבה אימון קוגניטיבי ועבודה אישית. אני נמצא בקונפליקט האם להמשיך אצלו בטיפול? האם אוכל להעביר את הכלים התאורטיים שהוא נותן לפסים מעשיים כשלו עצמו זה לא עזר? מדובר בפחות או יותר אותן תופעות עם תוספות משמעותיות שאינני רוצה לחשוף מפאת צנעת הפרט.

הצורך באימון במטפל

שלום חבר יקר

קודם כל, כל הכבוד על הצעד שעשית ופנית לייעוץ, אני מאמין שהרצון והפעולות שאתה עושה יוציאו אותך מהמקום שאתה נמצא בו ויובילו אותך למקום הטוב והבריא במערכת הזוגית.

 

ובהקשר לשאלתך, כשאתה בא לשאול את עצמך האם אתה נוהג נכון כשאתה פונה למטפל זה, חשוב לדעת שהצלחת הטיפול 

תלויה בברית שיתופית שקיימת בין המטפל למטופל, אם כתוצאה מסיפור חייו של המטפל אתה מרגיש שנוצר חוסר אמון בו, 

החוסר באמון יכול להביא לסדק בברית השיתופית שחייבת להיות בין המטפל למטופל. יחד עם זאת חשוב מאוד שגם אשתך

תצטרף לתהליך, רק ששניכם תשלבו ידיים ברצון להביא לשינוי השינוי המיוחל יגיע, והדרך שלך לגרום לה לרצות בטיפול, הוא 

ע"י שתמצא זמן איכות ביניכם ותדבר איתה על הרצון שלך להביא את המצב שאתם נמצאים בו למקום אחר. בהצלחה רבה

 

מנחם קושלנד

0548463178

 

 

אני עומד כחצי שנה לאחר נישואי, ואני מאוד מאוד נבוך. אני מרגיש שהתקשורת עם אשתי לא עובד כמו שצריך, הכל נראה טוב ויפה אצלנו אבל הקשר שלנו באמת לא קיים. קשה לי נורא לשתף אותה בכל מיני דברים אפילו סתם מחיי היום יום, אני מרגיש כל כך לא קשור אליה, וכאילו שהיא בכלל לא אמורה להיות אשתי וסתם ההורים שדכו אותנו, זאת ההרגשה שמלווה אותי יותר ויותר. אני מצידי ניסיתי כן לדבר וכן לתקשר ואני מרגיש שזה לא עובד, בימים האחרונים אני יותר ויותר חושב בצורה של אוקיי, זה גזירת שמים שהיא תהיה אשתי, ואין ברירה ואצטרך להיות אתה כל ימי חיי. מה עלי לעשות??? אני מוכן לעשות כל דבר על מנת להרגיש קשור וקצת יותר רגוע ומאושר יתכן ושאלתי לא קשורה לקונפליקטים בנישואים, כי באמת אין בינינו שום קונפליקט, פשוט אין בינינו שום קשר. מתחנן לעזרה!!!

קשיים בתחילת חיי הנישואין

שלום אברך יקר

מתוך הדברים שאותם אתה מעלה, ניכר תחושת התסכול שאותה אתה מרגיש. כל הכבוד שאזרת אומץ לדבר על התמודדות שעימה אתה מתמודד. אחד הדברים שמאפיין בני זוג בשנה הראשונה הוא החוסר פתיחות שיש ביניהם וככל שהקשר הולך ונבנה כך גם הפתיחות והכנות באים יותר לידי ביטוי. יש פעמים שצד אחד נפתח יותר מהר ואילו לצד השני לוקח יותר זמן להיפתח. עצתי אליך שתשתף את בת זוגך על רגשותיך מתוך כבוד ותביע בפניה את רצונך בשיתוף. יתכן שגם בת זוגך מרגישה הרגשה דומה לשלך וע"י השיתוף שלך זה יגרום לה לשתף אותך ברגשותיה. דבר נוסף כדאי לך להשקיע בנתינה ואין כוונתי לדברים פיזיים בלבד אלא גם לתת בצורה של אמירות, מילות אהבה, עידוד, ופירגון, ככל שהנתינה תגדל כך אהבה תגדל ויחד עימה הפתיחות ביניכם 

בהצלחה רבה 

מנחם קושלנד

שלום וברכה, רציתי לשאול, האם אינטליגנציה רגשית זה דבר שניתן לפתח אותו (אצל בעל בן 32) ואיך? תודה רבה.

העצמת רגשות

שלום לשואלת

הבעת רגשות זה דבר ששונה מאדם לאדם, ישנם אנשים שמביעים רגשות בצורה פתוחה וחלקה, ולעומת זאת ישנם אנשים אשר מתקשים בהבעת רגשות מסיבות רבות כל אחד מסיבותיו האישיות. זה שאדם אינו מדבר על רגשות זה אינו מעיד שאיננו בעל אינטלגנציה רגשית, ישנם מקרים שמורידים את המחסום שמונע מהאדם להביע רגשות נפרץ סכר עצום של רגשות שהיו מוסתרים תחת אותו מחסום רגשי. על כן תשובתי שבהחלט ניתן לפתח איטלגנציה רגשית וזה דבר חשוב מאוד לקשר הזוגי להכיר האחד ברגשותיו של השני . אחד הדברים שניתן לעשות כדי לפתח את האיטלגנציה הרגשית, זה ע"י שתשבו את ובעלך יחד  ותבקשי ממנו לכתוב כמה שיותר רגשות שהוא מכיר וכן את תעלי על דף את הרגשות שאת מכירה חשוב שהתרגיל יתנהל תחת אוירה טובהו נעימה ולא ממקום של בקורת .. בהצלחה רבה

מנחם קושלנד    יועץ זוגי פל' 0548463178 

 

נשואה 7.5 שנים+ ילדים ב"ה. התקשורת שלנו בד"כ טובה, משתדלים לצאת מידיי פעם במיוחד כדי ללבן נושאים שונים. ביני ובין בעלי יש הבדל שהולך וגדל עם הזמן: הוא נהנה מעשיה מרובה ותוססת, סולד משיגרה וחדגוניות, ואילו אני מעדיפה את המסודר והמוכר, לא מקובעת אבל זקוקה ליציבות בסיסית. ניתן להסיק מה זה אומר על ההתמודדות היומיומית שלנו, למרות- ואני מדגישה- שאנו מודעים לנושא ומשתדלים מאד... בחודשים האחרונים, ב"ה, נכנסנו למעגל של עשיה מרובה מאד, ניתן לומר בקצב מסחרר, שאני מקבלת באהבה ואף מסייעת לו כמה שיותר ומעבר למה שמבקש, והעיקר שיצליח וימשיך, בסופו של דבר מדובר במטרות נעלות ויש לי חלק בהצלחתן בכלל ובהצלחתו של בעלי בנוסף. גם הוא מודע לכך ומשתדל להחמיא. לאחרונה יוצא יותר מידיי שמרוב עומס הוא נעשה פחות ופחות קשוב אליי, אני מתמלאת בתחושות לא טובות כלפיו, מתנהגת במעט חוסר סבלנות לילדים, ואז הוא "נזכר" לשים לב ומעיר וטוען למה אני ככה... לפני כמה ימים הוא התבטא בצורה די חריפה (להרבה זוגות זה אולי לא יישמע חריף, אבל יש ביננו תקשור מאד מכבדת, אז לדידנו זה חריף...) והגענו לכדי וויכוח של ממש, התגוננות, הטחות וכו'. עזבתי את הזירה, לא בהפגנתיות, והלכתי לישון עצובה. הוא ניגש לאחר זמן ארוך והתנצל שלא כך היה צריך להעיר וכו'. כביכול התפייסנו אבל אני מרגישה שאני עדין מלאה. אולי, בעצם, רחוקה. למרות שאנחנו כעת במצב של טהרה, יש ביננו דיסטאנס. בעיקר נפשי. אני שמה לב שהוא מנסה לרצות- קונה פיצה, מציע הצעות, אבל אין לי חשק להיות קרובה אליו. האם הבעיה היא בי שאני יותר מידיי שומרת טינה? אם כן איך אפשר להשתנות? האם זה טבעי בזוגיות? מה ניתן לעשות?

לא לשמור אלא לדבר

שלום לשואלת 

את ציינת בתחילת הדברים, שהאופי שלך שונה מבעלך את יותר אוהבת את הסדר והארגון ואת החד גוניות לדברייך. זה בסדר אנשים שונים האחד מהשני באופי שלהם. את מתארת, שבתקופה האחרונה נכנסתם לקצב חיים מסחרר ואת מקבלת את זה באהבה ואפילו את מסייעת לו. קודם כל כל הכבוד לך שאת עוזרת תומכת ומסייעת, אבל את צריכה לתת מקום גם לעצמך וכפי שתיארת שאת באופייך לא מתאים לך צורת חיים כזו. נכון שאת מסייעת ומקבלת את זה באהבה וכפי שציינתי שזה יפה מצידך אבל חשוב שתעלי את הקושי שיש לך סביב מרוץ החיים המסחרר שאתם נמצאים בו בפניו בצורה מכובדת. אחד הדברים הקשים ביותר בזוגיות זה לשמור טינה.   שמירת הטינה מעמיס עלינו עומס נפשי עד שאיננו מסוגלים יותר ואז הוא מתפרץ ויצא החוצה לא באופן שרצינו. לכן עצתי שתדברו על הנושא סביב הקושי שיש לך בתקופה זו. וטוב שעה אחת קודם  בהצלחה רבה.    

מנחם קושלנד יועץ זוגי

ב"ה. שלום, אני לא כ"כ יודע האם אצליח להסביר את עצמי... ב"ה אני ואשתי התחתנו לפני קצת יותר מחודש. אשתי צעירה ומאד מאד קשה לה עכשיו, ברוך ה' היא מדברת ומשתפת וממה שהיא אומרת עיקר הקושי שלה הוא שבגלל שיש בי משהו רך ועדין זה מזכיר לה את עצמה במקום שהיא מאד לא אוהבת בעצמה ושגרם לה המון סבל בעבר. אני לא יודע איך להקל עליה, ממש קשה לה איתי, היא כל הזמן אומרת שהבעיה זה אצלה ושעד שהיא לא תשלים עם עצמה בנקודה הזאת אז יהיה לה קשה איתי... איך אני יכול לעזור לה? וגם לי קשה כי זה קשה שלאשתך לא טוב איתך...

קשיים בתחילת הנישואין

שלום לשואל

קודם כל, התחושה הקשה והלא נעימה שאתה חש היא מובנת, יחד עם זאת חשוב לדעת שבתחילת ההיכרות של בני הזוג, הדבר המשמעותי בקשר זה הרגש, בהמשך, השכל תופס יותר מקום ופעמים שעולים מחשבות שהתכונות המאפינות את בן הזוג לא מוצאות חן בעיני. הדבר החשוב בתקופה זו זה הרבה סבלנות, סלחנות הסתגלות. עלינו לדעת שאין בני אדם דומים בדיוק האחד לשני בכל אדם נמצא תכונות שאנו אוהבים יותר ותכונות שאנו אוהבים פחות ובתור בני זוג המטרה להתמקד בתכונות הטובות של בן הזוג ודרך תכונות אלו נעצים האחד את השני.

לגבי שאלתך כפי שציינת שאתם נמצאים כחודש אחרי החתונה. תקופה זו היא התקופה הראשונית של בניית הקשר וזה טבעי שעולים מחשבות אלו, וככל שתעמיקו את הקשר ביניכם אהבה ביניכם תלך ותתעצם ואשתך תראה יותר את החיובי שבך והדברים האחרים שציינת פחות יפריעו לה. אני מציע לך שכשאתם יושבים ומדברים תייצרו משחק ביניכם שכל אחד אומר על השני כמה שיותר תכונות טובות שהוא רואה בו. ככל שתעמיקו בתכונות הטובות של האחד בשני אהבה ביניכם תלך ותעצים והתכונות שפחות חן בעיניכם יילכו ויפחתו

בהצלחה רבה

מנחם קושלנד