ילדים מגיעים לעולם מצוידים במטען גנטי. הסביבה הראשונה בה הם פוגשים היא המשפחה ואחר כך בקבוצות חברתיות נוספות. תיאוריות פסיכולוגיות רבות עוסקות בשאלת תורשה או סביבה - מי מהן משפיעה יותר. הפסיכולוג אלפרד אדלר טוען כי נוסף על שני גורמים אלה (התורשה והסביבה) קיים גורם שלישי, משמעותי ביותר: הבחירה. לשיטתו של אדלר, לתוך האינטראקציות של הילד עם סביבתו בוחר כל ילד אילו תכונות לשכלל כדי שיובילו אותו למקום בטוח. במילים אחרות, ילדים אינם נולדים חצופים, עקשנים או מפונקים. הם מפתחים את התכונות אשר לדעתם יאפשרו להם לחוש מורגשים ומשמעותיים במשפחתם. לכן, למעשה, ניתן להבין כיצד ומדוע ילד מאמץ תכונות מסוימות, ולסייע לו.
כיצד מעצב האדם את אישיותו?
אפשר להתבונן במילה "אדם" גם כראשי תיבות של שלושת הגורמים המשפיעים על עיצוב האישיות:
א - אוירה משפחתית: מה מאפיין את המשפחה שלנו - חום? עידוד? תחרותיות? נוקשות?
ד - דרכי חינוך: מהם דרכי החינוך בהם משתמשים ההורים - מענישים? מאיימים? מעודדים?
מ - מערך משפחתי: מי ההורים שלי? מי האחים שלי? מהו תפקידו ומהו ערכו של כל אחד מהם?
הילד מעצב את אישיותו, בונה את ה"היגיון הפרטי" שלו ומנסח, באופן בלתי מודע, את התשובות שלו לארבע שאלות: מי אני? מי האחרים? מה צריך להיות כדי שארגיש במיטבי? מה מסוכן עבורי?
אותו היגיון פרטי מלווה את הילד בכל מקום – בבית, בבית הספר, בחברה וכו'.
ה"מלאך" בבית הופך לאלים בבית הספר
כשילד מתנהג באופן שונה מהותית בבית ובבית הספר, יש לבחון את הסביבה בה הוא נמצא ולהבין את הסיבות לתפקוד שלו בכל אחד מהמקומות. במקרה של דוד, אפשר לשער שהוא גדל באווירה ביקורתית מאוד - גם מצד ההורים וגם מצד שאר בני המשפחה, ולכן הוא עסוק בשאלה האם אני חזק או חלש? האם האחרים חזקים ממני או חלשים ממני? וכך הוא מזהה את החלשים ותוקף אותם.
השערה נוספת היא שדוד גדל באווירה "זורמת" בה אין חוקים וגבולות, וההורים "זורמים עם הילדים". דוד עושה מה שהוא רוצה בבית והוריו נמנעים מכל עימות שהוא איתו. כשהוא מגיע לבית הספר הוא צריך להתנהל בתוך מסגרת ברורה עם חוקים וגבולות. הוא מתוסכל מאוד והדרך מתסכול לתוקפנות קצרה.
על מנת לבחון התנהגות של ילד, צריך ללמוד אודות ה"אוירה משפחתית", שכן המשפחה היא הקבוצה החברתית הראשונה שהילד חבר בה, אלה החיים והמציאות עבורו. הילד משווה בין משפחתו למשפחות אחרות ורק כאשר יתבגר יבין כי לכל משפחה אופי משלה. ככל שהמשפחה תהיה מושתתת על ערכים דומים לאלה המקובלים בחברה ואותם אנו רוצים לעודד, כך יקל על הילדים שלנו להסתגל. בבית צריכה להיות אוירה מקבלת ומכבדת, משתפת, מייעצת, מתחשבת, נמנעת מביקורת ומפינוק יתר, ומבוססת על תקשורת נעימה ומכבדת, כאשר אנו, ההורים, מנהיגים את המשפחה מתוקף אחריותנו ולא מתוקף שליטתנו.
"האדם הוא תבנית נוף מולדתו", ועלינו לסייע לילד לבנות את אישיותו כך שיגבש השקפת עולם מיטבית ויגדל להיות אדם חיובי, משמעותי ותורם לחברה ול