הנושא המקיף ביותר בחיינו, ציר שכל האנושות מעגל סביבו, הוא ללא ספק חיי הנישואין, ועולה מפעם לפעם השאלה או המחשבה מה הקשר בין מצות טהרת המשפחה וטבילה במקוה טהרה להצלחת ופיתוח חיי הנישואין.
נקדים ונאמר כידוע שסוד כוחה של המשפחה היהודית טמון במערכת המצוות הכלולה במושג "טהרת המשפחה". מערכת זו שומרת על רעננות חיי הנישואין, מגינה על בני הזוג ומעניקה בכך אושר ואהבה ויציבות בחיי הזוגיות.
מצוות טהרת המשפחה מהווה את ההמחשה הטובה ביתר לכך, שמצוות הבורא הן גם המפתח לחיים בריאים, יפים, מהנים ומאושרים בעולם-הזה. אמנם לא בשביל זה אנו מקיימים את המצוות. אנו מקיימים אותן מפני שכך ציוונו בורא העולם. אולם זה מרגש למדי לראות, עד כמה חופף מילוי רצון ה' את האושר הגופני והנפשי כאן בעולם הזה.
חוקי היהדות מקדשים את חיי המשפחה. מרוממים את הקשר שבין איש לאשתו מהרמה הגופנית-הבהמית אל רמה גבוהה של קדושה, טוהר והתעלות. היהדות אינה שוללת את הקשר בין בני הזוג, היא רק דורשת להעלותו ולקדשו. גישה זו מעניקה תוכן אחר לגמרי לחיי המשפחה.
תקופת הנידות שבה הופכים יחסי האיש והאשה ליחסי "אח-אחות" מרעננים מידי חודש מחדש את חיי הנישואין. הם מרפאים את תופעת השיגרה השוחקת, והשיעמום, ושאר פגעים שזוגות כה רבים בעולם המודרני סובלים מהם. בתום תקופה זו שבים בני הזוג אל קשר "רעיתי" ביתר רעננות, ואצילות אשר מקדשת ומרוממת את כל הבית, ולכן נקראת מצות טהרת המשפחה, ולא טהרת האשה, אף שהאשה מרכזת בה את רוב ככל מצות הטהרה, אלא שעל ידי שמשתדלת בקיום המצוה, מביאה טהרה לכל בני ביתה.
מסיבה זו חשיבותם העצומה של דיני הטהרה אינו מצטמצמים רק בכך שהם מעניקים אושר למקיימיהם. תכונה חשובה הרבה יותר שיש בטהרת המשפחה היא הבטחת השתמרותה של טהרת העם היהודי.
הראשון שהשכיל להשתמש בסוד זה, היה פרעה אשר בתוכנית חיסול אשר זמם נגד עם ישראל, ציוה כי "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון" ומה הטעם להשאיר את הבנות, הרי רצה להשמיד את עם ישראל כליל, אלא רצונו להנחיל חכמה ופיקחות וטהרת העם היהודי לעמו המצרי, ביקש להשאיר את הבנות כדי שיינשאו למצרים, ובזה יולדו ילדים מוכשרים וטהורים, כילדי היהודים. (אך גם הוא לא השלים ידיעותיו בעניין, שסוד מצות הטהרה היא גורם מכריע לעניין זה כמבואר).
עוד ידוע ומובא במקורות כי הילדים הנולדים מקשר המושתת על טהרת המשפחה הם עדינים יותר, טהורים יותר, מרוסנים יותר ומוכשרים יותר. ליבם פתוח יותר אל הרוחניות ואל הקדושה והם נמשכים פחות אחר התאוות הגופניות והחומרנות. כבר מרגע לידתם יש להם נתונים יהודיים טובים יותר. לעומת זאת, ילדים שנולדו מקשר בלתי טהור חסרים סגולה זו. הם יכולים להיות פקחים ונבונים, אולם יחסר להם טוהר נפשי.
נסיים בהבטחה שגילו לנו חז"ל במדרש, ששמירת טהרת המשפחה מביאה להיפקד בבנים, כמובא במדרש (רבה ויקרא) אמר הקדוש ברוך הוא אם שמרת ימי נידה, אני נותן לך בן ואתה מולו לשמונה ימים. והגדרה נפלאה מצאנו בספר החינוך (מצוה קעג) על כוח החידוש והטהרה שמתחדש ע"י הטבילה, וז"ל: "בטעם המים שיטהרו כל טמא, אחשוב על צד הפשט כי העניין הוא כדי שיראה האדם את עצמו אחר הטבילה כאילו נברא באותה שעה, כמו שהיה העולם כולו מים טרם היות בו אדם, וכמו שכתוב [בראשית א', ב'] ורוח אלהים מרחפת על פני המים, ויתן אל לבו בדמיון כי כמו שנתחדש בגופו יחדש גם כן פעולותיו לטוב, ויכשיר מעשיו, וידקדק בדרכי השם ברוך הוא.
ועל כן אמרו חכמים שלא תכשר הטהרה במים שבכלי, רק במים חיים או מכונסין שהן על קרקע ולא בכלי מכל מקום, כדי לתת אל לבו במחשבה כאילו העולם כולו מים, והוא נתחדש בעלותו מהן כמו שאמרנו. ואם יהיו המים בכלי, או אפילו עברו על כלי, לא יתכן הענין הזה שאמרנו אל מחשבת הטובל, כי יש גבול אל כל אשר הוא בכלי שהוא מעשה ידי אדם, ועל כן לא יחשוב בטובלו בכלי, כל העולם למים כאשר בתחילה ושהוא נתחדש לשעתו". עכ"ל.
כח נפלא זה אף שאינו הטעם והסיבה לקיום המצוה, כי בודאי שעם ישראל מקים את המצוה החשובה הזאת גם ללא טעם והסבר, אך כשאנו מתבוננים בכח הנפלא שמרגיש הזוג בקיום מצוה זו דבר הנותן משמעות נוספת לקיום מצות טהרת המשפחה וטבילה במקוה שנשמר לאורך כל שנות ההיסטוריה במסירות נפש נפלאה.