מאמרים לקריאה חופשית

הגמרא במסכת יבמות דף סב עמוד ב: "אמר רבי תנחום אמר רבי חנילאי כל אדם שאין לו אישה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה...".

כולנו מבקשים להיות אהובים ולחוש רגשות קרבה וחמימות בחיי המשפחה. להבדיל מאהבת הורים לילדים, אהבת אחים או הורים אליה אנו נולדים, בחיי הנישואין הרגשות משתנים, ועלולים להיות לגמרי לא יציבים. כיצד נוכל לשמר את הרגשות ולחיות באושר במערכת זוגית לאורך שנים?

התורה הקדושה ותיאורי הנהגות האבות והאמהות מנחים ומלמדים אותנו מהי דרכה של תורה וכיצד עלינו לנהוג. ננסה להבין, ולו במעט, את קשר הנישואין של יצחק ורבקה, ולדמות ממנהגי יסודות האומה ללימוד מעשי עבורנו. במבט ראשון, כשמתבוננים על הקשר של יצחק ורבקה הוא נראה תמוה. שניהם נשאו על ידי שידוך שעשה אליעזר, ללא היכרות קודמת וקשר שעלה והתפתח עד לכדי נישואין. יתירה מכך, כשרבקה רואה לראשונה את מי שעתיד להיות בעלה היא נופלת מהגמל מרוב יראה.

הגמרא במסכת מגילה דף כז דנה באיסור מכירת ספר תורה. והנה אף שנפסק להלכה ברמב"ם הלכות תפילין פרק י ובשולחן ערוך יורה דעה סימן ע"ר שאסור למכור ס"ת, ישנן שתי סיבות שעבורן מכירתו מותרת: כדי ללמוד תורה וכדי לשאת אישה. כך פסקו הפוסקים על פי דברי רבי מאיר בגמרא שם. גם במקרה שאין לאדם מה לאכול והוא מצוי ל"ע בעוני מחפיר, אסור לו למכור ס"ת לממן את מזונותיו (שו"ע שם). למדנו את גודל החשיבות של נשיאת אישה והקמת בית בישראל. הבית הנאמן בישראל אינו משמש רק כמקום ההופעה השלימה של התורה, אלא הוא עצמו תורה, על כן הותרה מכירת ס"ת עבורו. חכמים במקומות רבים מביאים את הקשר הנשגב בין איש לאישה כדוגמא וכמשל לקשר בין שני עניינים אידיאליים גבוהים ורמים, ואף בפסוקים עצמם ישנם דוגמאות לכך.

הקשר בין זהות יהודית בריאה וחוסנו של הבית היהודי

חז"ל מלמדים אותנו שהאהבה היא תוצר של השקעה. יש הרבה דברים שבידנו לעשות כדי ליצור ולגדל אותה. הכלל הראשון, הוא שאנו אוהבים את מי ואת מה שאנו משקיעים בו, כדברי הרב דסלר: "כי יאהב האדם את פרי מעשיו בהרגישו אשר חלק מעצמיותו בהם היא". מכאן אנו רואים שסוד האהבה הוא להרבות נתינה.

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר: נחזור מעט לאחור : פרשת "וישב" בראשית מ-יד : כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה: זאת בקשת יוסף הצדיק משר המשקים, לאחר פתרון חלומו. שם כג : וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ: [כך מסתיימת פרשת וישב, למרות הטוב שעשה יוסף עם שר המשקים, לא זכר ולא השיב לו שר המשקים טובה תחת. וכתוב "לא זכר-וישכחהו", כאשר לא זכר לשון סבילות (פסיביות), וישכחהו, לשון פעילות (אקטיביות) א.ז.].