בחשיבות ענין החלפת האוצרות בעונת הגשמים | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

בחשיבות ענין החלפת האוצרות בעונת הגשמים

כניסה למשתמשים 18/06/2024 י"ב סיון תשפ"ד

הרה"ג אלחרר אליהו

בחשיבות ענין החלפת האוצרות בעונת הגשמים

10.11.2010

בימים אלו המנהג להחליף במקואות את מי הגשמים שבאוצר ובפרט במקומות שלא החליפו אוצרות זמן רב מחמת שלא ירדו מספיק גשמים וכיוצ"ב, הבאנו כמה הנחיות לקראת עונת הגשמים הבאה עלינו לטובה, לתועלת וזיכוי הרבים.  

בדיקת הגג ואופן מילוי האוצרות
גג המקוה
א. ראשית יש לבדוק את הגג מקום המיועד לקבלת מי הגשמים, וכן את הדרך בה עוברים מי גשמים אלו למקוה, כגון ריצפת הגג, מרזבים, תעלות, וצינורות, וכיוצ"ב.
ומן הראוי לאחר חגי תשרי טרם ירידת הגשם הממשמש ובא לפנות את הגג מכל כלים חפצים וכיוצ"ב ולנקות הגג מכל ענפים עלים פירות ושאר ליכלוך וטיט שהצטברו בו משך השנה, ולפתוח את פתח הצינור המעביר את מי הגשמים למאגר או לאוצרות, בצורה טובה ונקיה.  

ב. כמובן שכאשר מצטברים מים (עומדים, כגון אחר מילוי המאגר/אוצר וכיוצ"ב) על הגג על פי רוב, אין אדם רוצה בזה, מפני שהדבר גורם לרטיבות וקלקול במבנה, ולהצטברות טיט ורפש בגג, ומימלא מעיקר הדין אין המים נפסלים מדין שאובים הואיל והבית-קיבול לא נעשה לקבלה.
ומטעם זה כתב בשו"ת מנחת יצחק  - אודות גג מקוה שנעשה בו שימוש ביריעות מנייר שחור (בזיפות הגג), ומחום השמש, נקמטו בהם קמטים קמטים, והמים (מצטברים ו)עומדים שם , שאין לפסול המים כיון שהיריעות הנ"ל נקבעו תחילה ואח"כ נחקקו בהם שקעים, והוי כדין "קבעו ולסוף חקקו", ועוד מפני שלא נעשו לקבלה, ושני הלכות אלו נפסקו להדיא בשו"ע להיתר .
ג. וכמו"כ במקומות נוספים בהם יש הצטברות של מים בכלי קבול שלא נעשה לקבלה, כגון בתושבות ומסגרות ברזל עליהם מונחים המזגנים או דודי שמש שעל הגג שלפעמים מתאספים שם מי גשמים  וכן כל הנ"ל אינם פוסלים את המקוה, מן הדין, שכן דעת רוב ככל הפוסקים, אך מפני שלדעת הראב"ד כל שעשוי לקבל אף על פי שלא נעשה לקבל פסול, יש לחשוש גם בזה, ולכן מהיות טוב יש להשתדל שלא להתקין מזגנים וכיוצ"ב בחלק הגג המיועד לאגירת מי גשמים.

ד. ואפילו מצא על הגג כלי כגון דלי שנשכח שם, ע"י המנקה או בעל מקצוע בעת שבא לתקן את הגג, היות ומסתמא לא הניחו שם את הדלי כדי לאסוף בו מי גשמים , לכן המים שיצאו מהדלי אינם פוסלים את המקוה . וכן הרבה פעמים נמצאים על הגג כלים שנפלו ממקומות אחרים, על ידי הרוח או ילדים וכדו', שאם נתמלאו בגשמים אין בזה פסול של שאובין, מעיקר הדין כנ"ל, אף שלכתחילה ודאי שיש להסיר כל כלי קיבול מן הגג, ובפרט קודם עונת הגשמים.

ה. אבל אם יש דודים (כמו דוד שבת וכיוצ"ב) שיש להם פתח למעלה להוצאת עודפי המים כשמתמלאים, והמים נשפכים על הגג, מים אלו שאובים הם, כיון שנעשו לקבלה, ויש להסיר את הדודים משם ובאופן שא"א להסירם, יש עיצה לחבר צינור ארוך להוציא את המים מחוץ לשטח הגג, עד שבודאות לא תהיה אפשרות למים לבוא מן הדודים הנ"ל אל הגג.

דין רעפים
ו. עוד יש לבדוק שהגג נעשה קצת בשיפוע כדי שהמים יתנקזו בקלות, וכן יבדוק שיש בו נקב שדרכו יעברו מי הגשמים אל האוצרות, או צינור שיוליך את המים למאגר ומשם יועברו לאוצרות, וצינור זה יהיה ישר בלי שום כיפוף, וכן שלא יהיה בו חשש מדין דבר המקבל טומאה.

ז. יש להשתדל לכתחילה שגג המקוה (מקום קבלת מי הגשמים) יהיה שטוח בלי רעפים  ומרזבים.
ובאופן שכבר יש רעפים יש לבדוק אם יש בהם חשש בית קיבול, שאז מן הראוי להחליפם ברעפים שאין להם שום בית קיבול, ואם אי אפשר להחליפם ראוי שיסתמו את כל בתי הקיבול בסיליקון או במלט, שעל ידי כן מתבטל מתורת כלי קיבול, (ראה בשו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' צ"א), ואם אי אפשר גם בזה יש להתיר בדיעבד, רק שידאגו שהמים יומשכו ג' טפחים על קרקע בולעת קודם כניסתם לאוצרות.

דין מרזבים
ח. באופן שיש מרזבים (אף שעדיף צנורות דרך הבנין, אך מקואות ותיקים כך נבנו), המרזבים צריכים להעשות פתוחות מב' הקצוות שלא יהיה שום דופן חוסמת סוף המרזב אלא יניחו באופן שסיום המרזב יכנס לתוך הצינור המוליך את המים למטה .

 
  ובבנין חדש המעוניין להדר ולהחמיר בזה, ישנם מראש דרכים לתכנן בצורה נכונה וראויה ע"פ ההלכה, כמבואר להלן בסעיפים הבאים.
  יו"ד חלק ה סימן כה.
  ויש לדון בשקעים אלו אם הוו כלי קיבול לפסול מי הגשמים, לשאובים.
  הא דקבעו ולבסוף חקקו, מבואר בשו"ע (יו"ד סי' ר"א סעיף ז'), והא דלא נעשה לקבלה, מבואר שם (סעיף ל"ז), לענין רעפים שמכסים בהם הגגות, דאע"פ שיש בהם גומות וחקקים, אינם פוסלין המקוה, לפי שלא נעשו לקבל בהם עיין שם
  וכן במסגרת סביב החלון דלא ניחא ליה במים שמתקבלים שם,
  וגם מזמן שהניח שם את הדלי עד עכשיו כבר היה זמן של פיזור עבים כמבואר במתניתין ריש פרק ד' והובא בשו"ע סעיף מ"א.
  אא"כ היתה תפיסת ידי אדם בהבאת מים למקוה.
    אולם יש להעיר שמכיון שיש רק ספק אם באו מים משם לבורות קודם שהיה שם מ' סאה, הוה רק ספק מיעוט שאובים שאינו פוסל, ולכן לא צריך לפסול את המים שכבר הם בבורות.
  אע"פ שהשו"ע יו"ד סי' ר"א סעיף ל"ז כתב וז"ל "רעפים שמכסין בהן הגגות אף על פי שיש בהן גומות וחקקים אינן פוסלים המקוה לפי שלא נעשו לקבל בהם" עכ"ל. ומקורו ברשב"א תורת הבית בשער המים.
עוד נציין שהיתר זה הוא אף לשיטת הראב"ד שלכאורה מצינו סתירה בדבריו שפסק שכלי שמהותו לקבל אף על פי שלא נשעה לקבל פסול, והוא עצמו פסק להתיר את הרעפים, וכמו שהביא בשו"ת חת"ס סוף סימן רי"ד בשם הראב"ד בסוף פ"ה, שכתב וז"ל : ומכל אלו למדנו שהקרדומים שלנו פי' ערוך רעפים בלשון יוני שמכסים בהם הגגות  אין עושים לשאיבה כלל וכלל, א"כ יקשה להראב"ד, אלא מבאר החיבור לטהרה (כלל ד' סעיף י') שיש ליישב דבריו  שאם היום הוא מקבל צרורות ואבנים אע"פ שמתחילה לא לכך נעשה פוסל את המקוה. אך אם היום נמצא במקום שאין צרורות ואבנים מתחלחלים לתוכו, מכיון שאינו מקבל במציאות וכן שגם לא נעשה לכך ממילא אין הבית קיבול שלו פוסל (ועיין דברי חיים ס' קל"ג שיישב ג"כ באופן זה), ולכן כתב שם החיבור לטהרה שהוא הדין לענינינו בדין רעפים שלא פוסלים אפילו שיש בהם בית קיבול מכיון שאין נכנס בהם באותו מקום עפר וצרורות.
וכל זה ברעפים שיש בהם חקקים וגומות כלפי חוץ, אולם יש בימינו סוגים שונים של רעפים שיש בהם נקבים וחקקים מבפנים, שנעשו כדי לקבל בתוכם יתדות ועצים שעל הגג (ועי"כ מוחזקים הרעפים). וממילא הוא אשר כתבנו למעלה שיש לחשוש לכתחילה שלא יהיה רעפים מכיון שכתב בשו"ת מנחת יצחק ח"ג סימן צ"א, שיש לחוש בבתי קיבול כאלו, א. מצד שזה בית קיבול העשוי למלאות שיש פוסלים בזה אפילו לדעת הרמב"ם. ב. מצד הוייתו על ידי טהרה.
  מרזב שיש בסופו דופן זקופה שמעכב את המים שלא יצאו וישפכו לחוץ, אלא ירדו לתוך דרך הנקב לצינור המחובר למרזב, יש לחוש במרזב כזה שדופן זו שבסופו חשיב בית קיבול (כי ע"י נחסמים המים וחוזרים לרדת דרך הצינור למטה) ונמצא שהמים עוברים דרך בית קיבול קודם שנכנסים לצינור בדרכם אל המקוה, ואף שבי"ק זה לא נעשה לקבלה, המנהג להחמיר בזה לכתחילה, ולכן הדרך הנכונה היא לעשות מרזבות פתוחות מב' הקצוות שלא יהיה שום דופן חוסמת סוף המרזב אלא יניחו באופן שסיום המרזב יכנס לתוך הצינור המוליך את המים למטה.


 

תגובות

דעתכם חשובה לנו! הגיבו ודרגו:

כל הדירוגים

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130