שלום.
אנחנו זוג נשוי 8 שנים+ ילדים, חרדי.
נושא האישות חשוב לנו, פתוח ביננו, מודעים לערך הזוגי שבו וכו'.
מתחילת הנישואים בעלי היה זה שיוזם העיקר, ונראה שלו זה היה חשוב יותר ממני.. התדירות היתה גבוהה גם הרבה אחרי השנה הראשונה.
עם הזמן ובזכותו בעיקר, למדתי ליהנות גם כן, אלא שעדין לא אמצא את עצמי יוזמת..
לאחרונה עם הלחץ בחיים, ירדה התדירות משמעותית. לי זה לא מפריע בכלל, אבל נראה שלו זה חסר (למרות שאני טהורה יחסית זמן ארוך). אני רוצה לשמח אותו ושיהיה לו "פת בסלו", אבל אין לי טיפת חשק. אם הוא מתחיל- אני איתו, אף פעם לא דוחה, אבל גם אף פעם לא מתחילה. אני שמה ב שזה מפריע לו, הוא כבר התבטא כמה פעמים שאני "קרה". אציין שזה נכון לגבי כל ההתנהלות שלי בחיים. אני מאד שכלית, אפילו מעט קשוחה - גם עם הילדים שלנו (גם על זה הוא מעיר לי), עובדת בהנהלת חשבונות... יש בי גם המון רגש, אני רק לא מחצינה.
השאלה שלי היא אם ואיך אני יכולה להיות יותר "חמה"- גם לגבי אישות וגם בחיים בכלל- כלפי הילדים, בעלי, משפחה וכו'.
אישה יקרה
שאלה טובה שאלת. זה כבר מראה, על יחס. על רצון ללכת לקראת בעלך.,ואף להיות יותר חמה אליו.
כמו כן אציין, שמה שקורה בינכם,זוהי תופעה ידועה.יחד עם זאת ניתן בהחלט לעשות שינוי בעז'ה ובעזרתך.
כתבת,ואני מצטטת:"זה נכון לגבי כל ההתנהלות שלי בחיים. אני מאד שכלית, אפילו מעט קשוחה"
מצד שני כתבת:"יש בי המון רגש, אני רק לא מחצינה". יש כאן דרכי התנהלות שונות. מצד אחד קשוחה ושכלתנית, מצד שני, עם הרבה רגש. סתירה ? אולי לא? מה שברור לפי מה שאת כותבת, שיש לך פוטנציאל להביע רגשות,אלא שכרגע, זה מופנם. יתכן שמצב זה -של הפנמת הרגש-טוב ונכון לך, מחוץ לבית, בעבודה.במקומות ציבוריים.
לעומת זאת, כדאי ואף מומלץ להתחיל להביע רגשות בבית,כלפי הילדים,ובמיוחד כלפי בעלך,שטענת שזה מפריע לו,והוא אף חש אותך "כקרה".זה מתחיל ממודעות פנימית.
את אומרת לעצמך :-אפשר בעזרת משפטים,כגון:אני אישה מלאת רגש ואותו אפגין ליד בעלי.דוגמא נוספת:בעלי אדם מקסים,אני אוהבת אותו ורוצה לשמח אותו,אגיד לו מילים חמות[אפשר גם בכתיבת פתקים עם מילים טובות, מקרבות מביעות אהבה, ולשים לו לדוג' על הכרית.] ועוד כיוצא בזה.
יתכן שזה יראה לך מגוחך בהתחלה,אבל כל שינוי שאנו עושים, נראה בתחילת הדרך מלאכותי!
צריך לעבוד על זה,לעשות דברים שלא עשינו,וכך אנו מכניסים לתוכינו רגשות נוספים.זה סוג של אמון.
כמו שמאמנים את הגוף,כך ניתן לאמן את הרגשות. נביא אותם למודעות שלנו.נדבר אותם,נחזור עליהם, וכך נקרב אותם לרפרטואר של הנהגותינו.
כמו כן,בלי קשר לעבודה הזו, להזמין את בעלך ליציאה של שניכם, במקום נעים, נינוח.שם להסביר לו, שהוא חשוב לך, ואת רוצה לעשות איזה שינוי וללכת לקראתו. לבקש שיהיה סובלני כלפיך,וכך -אני מקווה - בעז"ה, תוכלו ללכת האחד כלפי השני.
ככלל:מילים טובות, מילים חמות, עושות טוב לכל אדם,קו"ח לקרובים לנו ביותר. אפשר להוסיף לכך גם חיזוקים ומחמאות,כל אלו בהחלט מקרבים את האנשים האחד אל השני,וזה גורם לאווירה טובה יותר,
לרצון ללכת האחד כלפי השני.
ועוד, דיבור אישי, מה שנקרא בלשון מסוימת כ"התבודדות" או כ"התבוננות", כל אלו עוזרים לנו, לעשות שינויים,אם באמת נתמיד ונחפוץ בכך. הרעיון בזה שאנו משנים לאט לאט דפוסי מחשבה מקובעים, שלא משרתים אותנו, ומנסים ע"י עבודה פנימית וחיצונית להזמין ולהתאמן בדפוסים חדשים. דוגמא נוספת היא, שאת יכולה לומר לעצמך:"אני מחליטה להיות אישה חמה לבעלי. הוא יקר לי ואשתדל בזמן קיום יחסי האישות, להתכונן לזה ולהיות יותר חמה".
בנוסף: אפשר לדמיין סיטואציות נעימות הקשורות לזה, וכך את גורמת לעצמך להכנס לסיטואציה, בה את חפצה.
אני בטוחה בעז"ה, שתצליחי לחולל את השינוי לאט לאט ,בלי לחץ,וממילא בעלך יחוש בשינוי המיוחל
בהצלחה רבה
רחל.0546600113. פסיכותרפיסטית ויועצת זוגית וביחסי אישות