דף חדש | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

דף חדש

כניסה למשתמשים 18/06/2024 י"ב סיון תשפ"ד

רב העיר בת ים הרה"ג אליהו בר שלום

דף חדש

21.11.2011


ימי ראשית השנה כבר מאחורינו. נכון וטוב לחשוב עם מה יצאנו מהחודש העמוס בימים וחגים קדושים, ואילו כלים חדשים קבלנו. תוך כדי הדברים נלמד גם מדוע אין חגים בחודש חשון, וגם.. מדוע כל אדם הולך לישון לפעמים.

51 יום גדושים בחוויות נפשיות עברו על כל אחד מאתנו. החל מאמירת הסליחות ותקיעות שופר של חודש אלול, המשך בשבוע האחרון של השנה, עם מעמדי התרת נדרים, ראש השנה עצמו על כל מרכיביו, עשרת ימי תשובה עם האוירה המיוחדת שלהם, כפרות ושוב התרת נדרים והקדושה ביום הכפורים. אחר כך באו ההכנות הלחוצות של לפני סוכות, השמחות הרבות של כל יום ויום ב"שמחת בית השואבה", היום הגדול והלימוד המיוחד של ליל הושענא רבה, ובסיום – שמחת תורה, החג הכל כך מיוחד. והנה, פתאום, ובבת אחת, ימים אפורים ושוממים, לילות חורפיים ארוכים, חודשיים רצופים בלי אף חג, ובבת אחת נהיה כאילו "משעמם".. מה פשר הטלטלה הרגשית הזו? האם היא במקרה, או כי ה' יתברך מכתיב לנו פה איזה דרך, וכוחות חדשים ונעלמים לכל השנה?

סוד גדול יש פה. כח גדול ומתנה גדולה, שאסור לנו להחמיץ אותה.
הבה נקדים הקדמה, להבין את מצבנו האמיתי. כולנו מכירים את סידור התפילה. נתמקד לרגע בסדר תפילת שחרית רגילה: התפילה פותחת בפסוקי דזמרה, שירים ושבחות והלל למלך הגדול, תהילות ותשבחות עד בלי קץ. אח"כ מתחיל תיאור העולמות שמעלינו: הגלגלים והכוכבים, האור והחושך, המלאכים והאופנים, מעשה בראשית וכל הבריאה, הגבורות והנפלאות, המאורות והישועות, הרפואות וההצלחות, - הכל בא מהכח החזק שמעלינו, היוצר והבורא.

ופתאום במעבר חד, עוברת התפילה לבקש עלינו, על קשר עם התורה הקדושה: אבינו מלכנו, תן בליבנו בינה להבין להשכיל, לשמוע ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים... מה פשר המעבר הזה? מדוע זה צריך לבוא אחרי הכוכבים והגלגלים, המלאכים והשרפים?

והתשובה היא: ההכרה שהננו כלום. כאשר הננו מתרשמים אל נכון מגדלותו הענקית של הבורא יתברך, המסקנה הלתי נמנעת היא שאנחנו הננו קטנים מאוד. מאוד מאד. ובתור כאלה אין לנו יכולת להתקיים, לשרוד ולהשיג איזה דבר, אילולא שה' יתן לנו שפע כל הזמן, היינו זכות קיום על ידי שמירת התורה.
הימים הנוראים חידדו לנו את ההכרה הנוראה הזו. אנחנו קטנים. ממש נמלים קטנות מאוד בעולם הענק של המלך והשופט הגדול, הכל יכול. נדמיין לעצמנו רק בתור משל, מיליארדר גדול ומפורסם, ידוען גדול בצבור, העורך חתונת ענק לבנו, עם אלפי מוזמנים, עם שולחנות ומנורות פאר, עם כלי קריסטל ובדולח, עם שפים מומחים בעלי שם, עם תזמורות מרשימות ותצוגות פאר, ועם מזומנים הכי מכובדים, ואז.. בעיצומו של האירוע, יתפוס מישהו את העשיר הגדול  לשיחה, ויאמר לו "שים לב, מתחת הרגל של אחד השולחנות, יש נמלה קטנה, וגם נמצאת פה בשמחה באולם..". האם בעל הבית ישים ליבו אליה? האם היא תופסת משקל בכלל?

כך בדיוק המצב שלנו מול עולמו הגדול של הקב"ה. אפסיים ממש מול הבורא הגדול והכל יכול, וכל מעשינו אינם כלום לפניו. "וכל מעשינו הבל לפניך". "ואם יצדק מה יתן לך". אלא, שהקב"ה ברחמיו וברוב חסדיו רוצה שנתקיים לפניו, ולכן בכל רגע ורגע רצונו מקיים אותנו, וממשיך לקיים אותנו. המטרה בקיומנו הוא: שנמליך אותו עלינו, אנחנו הקטנים, נודה לשמו, ונעבוד אותו בלבב שלם.

כאשר הננו קיימים, הננו גם חוטאים לפעמים, למרבה הצער. מלכלכים ומטנפים את פלטין המלך. אבל הוא ברחמיו, תחת לסלקנו מן העולם כהרף עין, נותן לנו מחילה ונקיון, ופותח לנו את השטח מחדש, לשנה נוספת של השתדלות ועמידה בנסיון...

מתנה עצומה זו, של דף חדש ונקי, היא הסיבה לשמחה הגדולה והעצומה של הסוכות ושמחת התורה. יש לנו הזדמנות חדשה, נקיה. בלי שום חשבונות מהעבר.

מידת חסדו של ה' יתברך היא לאפשר מעברים וקטעים. דוגמא: כל אחד מאתנו זקוק לשינה. מליוני אנשים נופלים מרגליהם ונאלצים, ממש נאלצים, לפרוש לשינה בשעות מסויימות. מדוע זה כך? האם לא היה יכול הבורא לברוא את האדם באופן שיוכל לעבוד נון-סטופ להצליח ולהרוויח עוד ועוד? אכן חסד הוא של הבורא: דף חדש בחיים.. הולכים לישון עם מיני מתחים וכעסים, ובבוקר קמים חדשים, עם נפש חדשה.. הבוקר, הוא תנאים חדשים של החיים, שבו אפשר להתחיל דברים מחדש.

לא תמיד שינת הלילה מתחילה את דף חדש לגמרי. אבל שנה חדשה היא התחדשות גמורה ובחוזקה מיוחדת: למרות שנים עברו שבהן נראה כי השנה החדשה לא היתה טובה מקודמתה, נזכור ונדע כי במהותה היא אכן פתח ויכולת חדשה. אנחנו אלו שלא ניצלנו זאת.
מי שאינו חכם, גורר איתו את אכזבותיו, כשלונותיו, הסתבכויותיו ושאר בעיותיו, מן השנה שעברה אל השנה. החכם יודע שבשמים יש לו כעת קרדיט חדש: דף חדש לחלוטין. בעל שכל – קופץ על הזדמנות פז זו, של סיעתא דשמיא לפתיחה חדשה.

לכולנו הרגלים ורצונות, מהם רעים, המקשים עלינו ועל שלום ביתנו, אשר היינו רוצים להיפטר מהם. אבל הדבר קשה:  כוחו של הרגל. אדם ידע שסיגריות מזיקים לו אבל הוא ממשיך. גם הכעס מזיק לשלום הבית, אבל הוא כועס. גם פיזור הדעת מוביל להפסדים ולטעויות, אבל לא תמיד אדם מצליח להחלץ ממה שהוא יודע שרע ומזיק לו, והוא ממשיך. כל אדם יכול לזהות אצל עצמו דברים שהוא עושה אף על פי שבעומק ליבו לא היה רוצה לעשותם, וזאת משום שהוא קשור להרגלים, לזכרונות, לריגושים, לתאוות, לאווירה שהיתה וכו'.  השנה החדשה היא דף חדש, ריק מכשלונות. החכם מנצל עובדה זו. כאשר לבשנו בגד חדש ונקי, יותר קל לשמור עליו שלא יתלכלך, מאשר בגד משומש כבר זמן רב. הבגדים חדשים היום. נשמור עליהם.
אך בל נשכח, כי למטבע זו יש גם צד שני. אם לא מנצלים את המומנט של "ראשית הדבר", קשה מאוד לשנות אחר כך. ההתחלה קובעת הרבה. שלמה המלך, עליו נאמר ויחכם מכל האדם, אומר לנו (בקהלת ז,ח), "טוב אחרית דבר מראשיתו". בפשטות, פירוש הפסוק הוא: יותר טוב לגמור טוב, מאשר להתחיל טוב. מה יותר טוב: לעשות מעמד מפואר של "הנחת אבן הפינה" ולהשאר אח"כ בלי בנין? או להתחיל לבנות בשקט וכשהבנין מושלם לעשות מעמד מפואר של חנוכת הבנין...?.

אבל חז"ל לא פירשו כך. הם אמרו (במדרש רבה רות פרשה ו אות ד): "טוב אחרית דבר – כשהוא טוב מראשיתו", כלומר אחרית הדבר תהיה טובה, כאשר גם הראשית טובה.

חז"ל הדגישו במקומות רבים את החובה לשמור על הראשית. כאשר הראשית טובה, תהיה גם האחרית טובה. בספר משנת רבי אהרן (מרבי אהרן קוטלר זלה"ה, ח"א עמוד רי) מביא מאמרים רבים מחז"ל בענין זה, ומסכם: "נתבאר מכל הנ"ל, עד כמה צריך אדם להזהר בהתחלות, שלא יהיה בהן כל רפיון, לא ברוח לא במעשה, לא במחשבה ולא בכוונה. ונתבאר עוד אילו תוצאות חמורות עלולות להגרם על ידי התרשלות כל שהא בשמירה על ההתחלה". כי כל הבנין הולך אחר היסוד, וכל השנה מונהגת אחר ההתחלה. ואמר הגר"א על הפסוק "לפתח – חטאת רובץ", שכל דבר שהוא שלם וסגור מכל צד אין מקום ליצר הרע לשלוט עליו, אבל כאשר הוא מניח בפתח הדבר חריץ צר שהוא אינו לעבודת ה' יתברך, אזי חטאת שמנה כבר רובצת עליו, כי בלי ספק בהמשך כבר ייפרץ כל הסכר, ומים רבים זדוניים ועכורים ישטפו את הכל עד בלתי השאיר שריד ופליט.
את הפתח וההתחלה, יש לנו לשמור מאוד. ההתחלה היא מתנה. פשוט מתנה חדשה שקבלנו מה' יתברך, דף חדש חופשי ממה שהיה בעבר. כך מסתכלים עלינו בשמים, ואת הכוחות הללו נותנים לנו עכשיו. אל נא נהיה כסילים, ונגרור בכח את בעיות השנה שעברה אל השנה. אנחנו צריכים רק להתנהג כראוי, כמו שאנחנו באמת יכולים, בלי לזכור את מאורעות העבר, והסיעתא דשמיא בוא תבוא. בשמים מתנהגים אלינו כעת כאל אנשים עם דף חדש. אל לנו להפסיד הזדמנות זו.

תגובות

דעתכם חשובה לנו! הגיבו ודרגו:

כל הדירוגים

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130