מאת:

מיכל פינקלשטיין, מחברת הספרים "בשעה טובה" ו"אחרי לידה" טל': 6205544 -054 [email protected]

הזמן עובר מהר ומעגל השנה מביא עימו את השינויים וההתמודדויות שבכל תקופה. יש זמנים של התרוממות והתעלות, זמנים של עשייה, זמנים של התחזקות במצוות שבין אדם לחברו וזמנים שמבלים בחיק המשפחה. יחד עם הרצון שלנו להגיע לשלמות, בחיי המשפחה היהודית יש לא מעט תקופות בהן השאיפה להספיק את הכול עלולה לגבות מחיר יקר, ולצד האירועים המשמחים בחיינו, עלינו להביא בחשבון – גם את עצמנו.

תקופת הפסח מאופיינת בלא מעט לחץ. יחד עם האמירות הידועות על כך שיש לקחת את הדברים בפרופורציות המתאימות, נשים רבות מוצאות את עצמן לקראת אפיסת כוחות. הרצון להספיק ולנקות כל פינה, להכין סעודת מלכים לשולחן מלא אורחים, להכשיר את המטבח והכלים וגם להעסיק את הילדים שבינתיים בחופש, יוצר מציאות שגם "סופר וומן" תתקשה לעמוד בה. במצב כזה, התוצאות לא מאחרות להגיע והמחיר נגבה לא רק ממצב בריאותנו אלא גם משמחת החג.

התופעה של נשים שדורשות מעצמן הרבה מעבר ליכולתן מוכרת במצב של אחרי לידה. לאחר שב"ה התרחבה המשפחה, חוזרת האם לביתה כאשר מבחינה רפואית הכול תקין אצלה ואצל התינוק. דרישות רבות נופלות על היולדת מכל מיני כיוונים, אבל האמת היא שאף אחד לא דורש ממנה יותר מהיולדת בעצמה. אחרי לידה האישה סובלת משנויים הורמונאליים, עייפות וכאבים. זהו מצב נורמאלי וטבעי. אך האם היא מאפשרת לעצמה להתאושש כמו שצריך? לצערנו, התשובה היא בדרך כלל, לא. נשים שוכחות שהן חייבות להשקיע זמן ומאמץ בהחלמה, במנוחה ובתזונה נכונה בתקופה שלאחר הלידה. במידה ותהיה התעלמות מצרכים אלה,  היולדת תמצא את עצמה חלשה, פחות מתפקדת, חסר סבלנות, וגם מדוכאת. הביטחון העצמי מדרדר ושמחת החיים על כל הטוב שהקב"ה נתן נעלמת. מובן שמצב כזה, משפיע לרעה על כל בני המשפחה. 

חשוב לציין מספר נקודות שיסייעו בתקופה זו, שעם התייחסות נכונה, תביא איתה את הברכה והשמחה שבהולדת ילד חדש, ובהיעדרה, תוביל למתיחות מיותרת.

הכלל הראשון הוא: להיות מציאותי: בתשעת החודשים שקדמו ללידה הגוף עבר שינויים רבים. לא הגיוני לצפות שמיד אחרי, הוא יחזור למצבו הקודם. לכן יש לחכות לפחות שלושה חודשים שיוקדשו להחלמה של הגוף ויש להתאזר בסבלנות.

להבה נמוכה: בתקופה זו יש להוריד פעילות מיותרת  כגון; אירוח, אירועים, ריצות לסידורים, סעודות מפוארות, בית מסודר וכדומה. זאת מאחר בתקופה רגישה זו, הדברים יבואו, בדרך כלל על חשבון הבריאות. יש לעשות סדרי עדיפויות מתוך נקודת הנחה שלא ניתן להספיק את הכל וגם לא צריך. ארגון מראש בענייני ניקיון, בייביסיטר, ואף תומכת לאחר לידה שתעזור ליולדת לנוח ולטפל בתינוק, יסייעו בימים שאחרי.
בועה משפחתית: כל מעבר בחיים מביא עימו את התמודדויותיו גם ברובד האישי וגם ברובד המשפחתי. בתקופה זו, בה האנרגיה ממילא נמוכה, חשוב לנצלה דווקא במקומות הנכונים. לכן חשוב לנטרל, עד כמה שאפשר דברים שפחות חושבים בזמן זה ולהשקיע במנוחה, ארוחות מסודרות, וזמן איכותי לשאר הילדים בבית ובן הזוג. זה לא אומר שעלינו להתבודד מהסביבה, אלא לשמור על אווירה רגועה לתקופה ראשונית לאחר לידה.
תקשורת זוגית: למרות שאין לכך הוכחות נראות לעין, גם הבעל עבר תקופת הריון ולידה משלו. גם הוא אבא חדש, הוא גם עייף, לחוץ, דואג ורוצה לעזור. חשוב לדבר על הדברים, לחוות אותם יחד ולשתף במצבי קושי, מבלי לצפות שיבינו אותם לבד. אם קשה לך – שתפי ובקשי עזרה. כשהדברים יובעו ממקום כנה ומשתף, ולא ממקום מתלונן ומאוכזב, הדברים גם יתבצעו אחרת. כמובן שלבעל צריכה להיות רגישות מיוחדת בזמנים אלו ונכונות לסייע יותר מתקופות אחרות, יש בכך משום מצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך" בצורה המשובחת ביותר. בעל הנושא בעול בשכם אחד יבטיח לעצמו אשה רגועה, שמחה, אסירת תודה, ובביתם ישכנו אחווה ושלום.

דמיון רב יש בין פסח ללידה, שהרי בפסח אנו חוגגים את לידת עם ישראל שנולד לעם בחג הפסח. כשם שתינוק נולד על ידי העברה ממי השפיר לתוך היבשה של עולם חדש, ומזונותיו הוא מקבל מאמו, כך עם ישראל נולד על ידי "הים בקעת לפניהם ויעבירו בתוך הים ביבשה" וארבעים שנה ניזונו ישירות מה' על ידי המן. כמו שקרבן פסח הוא האות ברית של עם ישראל עם ריבונו של עולם, כך גם המילה היא אות ברית שלנו עם הקב"ה. שני המאורעות הללו, לידת האדם ולידת עם ישראל דורשים כוחות יתר, ולכן חשוב שנתכונן להם בצורה חכמה ומושכלת וכך יהיו זמנים אלו סיבה אמיתית לששון ושמחה.  

את הספרים של מיכל פינקלשטיין נתן למצוא בספריית י.נ.ר: 02-6321606 ובאתר י.נ.ר: www.ynr.org.il
.