ראיון הינו כלי אבחוני, המשמש חברות וארגונים למציאת מועמדים פוטנציאליים לתפקידים שונים. לא פעם יוצא לנו להתקל במנהלי ארגונים או באנשי מקצוע, שסמכו על האינטואיציות האבחוניות שלהם וידעו לזהות מייד מי מתאים ומי אינו מתאים לתפקיד או לארגון. מראיין בכיר ציין פעם כי הוא "קולט" אם המועמד יעבור את הראיון רק על פי השיחה עימו מחדר ההמתנה עד לחדר בו יערך הראיון. ננסה במאמר זה ללקט מספר טיפים או כללים של עשה ואל תעשה מראיונות שונים לתחומים שונים.

סביבת הראיון: תפקיד הסביבה בה מתבצע הראיון הוא לספק לנו שטח שקט וסטרילי מרעשים ומהפרעות וזאת על מנת לאפשר לנו ריכוז מרבי באבחון. "זרימת הראיון" ונוחות המרואיין לענות על שאלות אישיות, תלויה באפשרות שלנו לספק לו את המקום בו הוא ירגיש בטוח להגיב ולענות לשאלות ממוקדות. החדר בו מתבצע הראיון, אמור אף הוא להיות מנוטרל מכל מה שיכול להסיח את דעת המרואיין, לכן יש להשתיק את צלצול הטלפון ולהימנע מהפרעות במהלך הראיון עד כמה שאפשר. מראיינים המדברים בנייד או כאלה שעסוקים בצפייה במייל במהלך הראיון, אינם מודעים לנזק התדמיתי והמקצועי שהם גורמים לעצמם, לארגון ובעיקר למועמד.

זמן ההמתנה- זמן ההמתנה לראיון חשוב לא פחות, לכן יש לתכנן לוח זמנים ריאלי הכולל מקום לחריגות בלתי צפויות.  במידה ואתם מוצאים כי לא תוכלו לקבל את המועמד בזמן, השתדלו לעדכנו מראש ולנסות לתאם שעה אחרת במקום. במידה והמועמד כבר ממתין מחוץ למשרדכם, התנצלו בפניו על העיכוב והציעו לו שתייה וכיבוד קל בזמן ההמתנה, יידעו אותו אודות זמן ההמתנה המשוער ובדקו האם הוא אכן יכול לחכות. זכרו כי אתם אלה שחרגתם מהלו"ז המקורי ועל כן אין קשר בין מועמד שלא יוכל להמתין לבין המוטיבציה שלו לתפקיד.

מבנה הראיון- הראיון בנוי משלושה חלקים: פתיחה, הראיון עצמו וסיום הראיון. אך עוד לפני כן, יש חשיבות להכנה לראיון: מאבחנים מיומנים שוכחים לא פעם לעבור על קורות החיים של המועמד. גם ראיונות או מפגשים ראשוניים מחייבים לאגור מעט מידע לפני הפגישה הראשונה וזאת על מנת שיקל עלינו להתמקד בשאלות ונושאים החשובים לנו בראיון. בפתיחה יש להציג בפני המועמד את עצמנו ואת תפקידנו. מומלץ לספר בתחילה אודות הארגון, התפקיד, ואודות הראיון העומד להתבצע. מטרת שלב זה הינה תיאום ציפיות ראשוני, ולעיתים רבות פתיחה שכזאת גורמת ל"שבירת הקרח" והפחתת המתח בו נתון המועמד.

החלק השני והמרכזי הוא שלב הראיון עצמו. מומלץ להתחיל בשאלות פתוחות ואחר כך להתמקד בשאלות ממוקדות יותר. מאבחן טוב הוא זה המגלה גמישות, יכולת התאמה ו"זרימה" לאופי ולקצב הראיון. יש להשתדל לשאול שאילתות ולתקפן במהלך הראיון, להימנע מקביעת עמדה על סמך משפט או מילה אחת ולהיזהר מטעויות אנוש כגון אפקט הראשוניות ואפקט ההילה. זכרו כי אתם מנהלים את הראיון ומקדו את המועמד באם הוא גולש לנושאים שאינם רלוונטיים.

סוף הראיון הינו החלק בו ניתנת למועמד ההזדמנות לשאול שאלות או להוסיף פרטים משמעותיים בעיניו. בשלב זה יש לעדכן את המועמד אודות ההמשך.

כללים למרואיין
שפת הגוף: שפת גוף, באופן כללי, יכולה לשדר למתבונן מידע רב אודותינו. בעזרת שפת הגוף ניתן ואף מומלץ לשדר מספר פרמטרים אישיים היכולים לשרת את המרואיין לטובת הצלחתו בראיון כגון ביטחון עצמי, אך לא בהפרזה (לא לשים ידיים מאחורי הראש), פתיחות (לא לשלב ידיים על החזה), אמינות (לא לגעת באזור הפנים והצוואר יותר מידי) וישיבה ישרה וזקופה מול המראיין. בנוסף, חשוב להקפיד על לבוש מכובד וצנוע.
במהלך הראיון חשוב לשמור על קשר עין עם המראיין. מבטים לצדדים, עיניים מתרוצצות, הסתכלות על התקרה או הרצפה יכול לשדר מסר שלילי.  במצבים בהם יש מספר מראיינים, חשוב לשמור על קשר עין עם כולם תוך התרכזות במראיין הבכיר יותר. אין להניח חפצים על שולחן המראיין, לגעת בחפצים המונחים שם, וכמובן לא להישען על שולחנו של המראיין.

לחיצת יד:
לחיצת יד (אישה לאישה וגבר לגבר) יכולה לשדר לצד השני לא מעט על מצב נוכחי וגם על תכונות אופי. לחיצת יד חזקה במיוחד, למשל, מעידה על אדם חזק אופי ועם נוכחות, וברוב הפעמים גם שליטה ועליונות. לעומת זאת, לחיצת יד רפויה וחלשה מעידה על חולשה, הכנעה, נחיתות או חוסר רצון. רצוי שלחיצת היד תהיה במינון הנכון – לא מדי חזקה ולא מידי חלשה, כך שתוכל להעיד על רמת ביטחון טובה כלפי העומד ממול. תוספת של חיוך יכולה רק לעזור, במיוחד בסוף הראיון, שכן החיוך מעביר מסר שהיה לנו נעים ונחמד למרות הסיטואציה המלחיצה.

הבעות פנים:
הבעות הפנים יכולות לדבר במקומנו. שכן הן מגיבות באופן תמידי למציאות סביבנו. במקרים רבים הבעות הפנים שלנו יכולות להסגיר אותנו ולשדר חיצונית משהו שלא ממש הינו מעוניינים שיראו כלפי חוץ. כמו למשל, הסמקה שמעידה על מבוכה או ביישנות, הרמת גבה המעידה על פליאה או אי הבנה, פיהוק יכול להעיד על חוסר עניין, שיעמום, ולאו דווקא רק על עייפות וכיווץ גבות מעיד על אכזבה, כעס או אי בהירות. חשוב להיות מודעים ולהקפיד על הבעות הפנים על מנת לשדר למראיין בצורה אמיתית את הכוונות וההרגשות שלנו כלפי הנאמר במהלך הראיון.

דיבור:
צורה ואופן הדיבור חשובים יותר מאשר הנאמר. כאשר, לדוגמא, אדם מדבר בקול רם, לרוב לא ניתן להקשיב לו או לזכור את אשר נאמר, למעט העובדה שזה נעשה בצעקות, או לחילופין כאשר מישהו לוחש, לא ניתן לשמוע או להבין את הנאמר. גם דיבור מהיר או איטי מדי יכולים להשפיע על היכולת להבין את הנאמר, כמו גם שינוי בטון דיבור. כאשר מדברים באותו טון כל הזמן, לרוב הנאמר ישמע כמשעמם לעומת שינוי בטון הדיבור אשר יכול להמחיש את הנאמר ולהכניס בו יותר עניין.

הכרות הסביבה:
הכרת הסביבה, באופן טבעי, משרה תחושה של נוחות ורוגע ומקנה נושאי שיחה והתעניינות. תמונה משפחתית התלוי על הקיר, למשל, תוביל למסקנה שלאותו אדם עניינים משפחתיים חשובים מאוד ובאופן אוטומטי ניתן יהיה לפתח שיחה על התחום. בראיון עבודה חשוב שגם המרואיין יהיה ערני לסביבתו על מנת לצבור "נקודות זכות" מול המראיין לכן חשוב לשים לב לעיצוב המשרד ולאביזרים המעידים על תחומי עניין של המראיין שאולי זהים למרואיין ולהשתמש בהם כנושאי שיחה מקדימים על מנת להפיג את המתח וליצור "small talk"

רושם ראשוני:
בכל מובן בחיינו אנו נוטים לשפוט או להסיק מסקנות על פי חזותו החיצונית של העומד מולנו. אין ספק שאנו נוטים להתרשם מאנשים לפי המראה החיצוני שלהם – הלבוש, התסרוקת, הבעות הפנים, הריח וזו הסיבה שהרושם הראשוני בראיון מהווה אחוז גבוה מאוד לגבי חוות דעתו של המראיין על המרואיין.

לסיכום: יש להתפלל על הצלחת הראיון, להתמלא במחשבות ובתחושות חיוביות לפני כניסה לחדר הראיון, לחייך חיוך אמיתי ולא מעושה, לנשום נשימות עמוקות לפני הכניסה לחדר הראיונות, להשתחרר מהמתח, לגלות ערנות למתבקש ממך, ובע"ה להביא הצלחה.