מאמרים לקריאה חופשית

זוגות רבים מרגישים כי איכות חייהם נפגעת עקב בעיות בזוגיות. הם יודעים ושמעו בוודאי לא אחת כי ל"כולם" יש בעיות ו"לא הכול חלק". אך בתוכם הם חשים כי תחת שהזוגיות תהווה מקור לצמיחה ולהתפתחות, מקור לביטחון ולמשענת, מקור לחיבור וחברות, היא מקור לבעיות. במצבים כאלו עולות תחושות קשות, לעתים מאחד מבני הזוג ולעיתים משניהם. במצב כזה חשוב לפעול על מנת לתקן את המצב באופן יסודי ואמיתי מן השורש. ברוב המקרים רצוי להיעזר בגורם מקצועי שאומן לכך, ולא להסתפק בעצות כלליות של אנשים יראי שמים ובעלי רצון טוב, ובסיסמאות שגם אם הן משקפות חוכמה, אין הן יכולות לייצר את השינוי המיוחל. ברוב המקרים מומלץ לפנות בהקדם לטיפול זוגי מקצועי. מהו טיפול זוגי, מהן מטרותיו וכיצד הוא באמת יכול לעזור לנו – במאמר הבא.

תרפיית קבלה ומחויבות. באנגלית נקראת גם בשם Acceptance Commitment Training או בקיצור ACT (נהוג להגות במילה אחת "אקט" שפירושו "לפעול"). עניינה הוא לעשות את מה שמועיל ועובד עבורך כדי להגיע לאן שאתה רוצה להגיע בחיים מבחינת הערכים והמשמעות העליונה עבורך. זה אומר לבחור בעצמך את הכיוון ולהיות מסוגל להתקדם בכיוון זה על-ידי מעשיך גם בנוכחותם של מכשולים. לבחור כיוון או כיוונים לחיים זה כולל בתוכו גם לגלות ולהיות מודע מהם הדברים החשובים והיקרים לך. ב-ACT האפשרות לסגל את היכולת לעשות מה שמועיל כדי להתקדם אל עבר מה שמשמעותי עבורך גם בנוכחותם של מכשולים נקרא בשם גמישות פסיכולוגית

אם אתם נמצאים בעיצומו של משבר נפשי חריף אתם כנראה בטוחים שאם יש מישהו שיכול לעזור לכם והייתם שמחים שיהיה כרגע לצידכם, זהו איש טיפול מקצועי שרכש השכלה טיפולית קלינית רחבה והוא זה שיוכל להוציא אתכם מסערת המשבר. אם כך אתם חושבים אתם טועים, כי אחד מכללי הבסיס של העזרה הראשונה הנפשית הוא שככל שהמשבר חריף יותר כך נחוץ עוזר שאינו איש מקצוע, זאת הסיבה שבין לומדי התחום נמצא עוזרים שאין להם רקע טיפולי כלל לצד אנשי טיפול ותיקים שמבקשים לדעת כיצד להגיש עזרה ראשונה בשעת משבר.

האם מומלץ לכל זוג ללכת לייעוץ נישואין? באיזה שלב כדאי לפנות לייעוץ, והאם ללכת למטפל שפרסם באלפון השכונתי?

שיטת ה NLP הפכה להיות אחת השיטות המדוברות והמבוקשות בעולם הטיפול וכיום כמעט כל איש מקצוע משלב בעבודתו מיומנויות מקצועיות מהתחום. יצחק פיק, רכז התכנית ל NLP במרכז י.נ.ר, מפרט אודות הגישה ותכנית הלימודים.

אי הידיעה, מקומה וחשיבותה בנפש האדם. מאמר לזכרה של מרת לאה קלמרסקי ז"ל.

מעלת שיטת האימגו בטיפול זוגי

מעלת השיחה ביצירת קשר מוזכר במקורות (שמות, ג-ז) "ויאמר ה' ראה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו.." רש"י אומר: כי שמתי לב להתבונן ולדעת את מכאוביו ולא העלמתי עיני מלאטום אוזני מצעקותיו. קשיי זוגיות היו קיימים מאז ומתמיד; טיפול זוגי לעומת זאת, החל להתפתח החל משנות ה-80'. עד אז נעזרו זוגות שנקלעו למצב של משבר זוגיות ביועצי נישואין אשר הדגישו את השמירה על מוסד הנישואין גם במחיר של קיום מערכות יחסים בלתי מספקות. כיום קיימים מגוון מודלים טיפוליים לזוגות, אשר אחד הבולטים בהם הוא שיטת האימגו אשר נוסדה על ידי ד"ר הארוויל הנדריקס.

נוכחותן של ציפיות במערכות יחסים הן דבר בלתי נמנע, ולמרות זאת, לא מעט פעמים הן מעכירות את המרחב הזוגי. האם ציפיות הן דבר לגיטימי? מהן ציפיות שקטות? מתי הן מעיבות על הקשר? ומתי יהוו מקור כוח ואף יחזקו את הזוגיות?

מהו הידע שניתן להפיק בטיפול?

הטיפול אליו נתייחס בכתבה זו הוא טיפול הנעשה באוריינטציה פסיכואנליטית או דינמית כפי שמכונה לעיתים. מדובר בטכניקה של טיפול המבוססת על מפגש ודיבור בין המטופל למטפל שלוקח בחשבון את קיומו של הלא מודע. מדובר בדיבור שאינו מונחה ויחד עם זאת בעל ערך רב ויכולת שינוי מרחיקת לכת. נכתב לזכרה של גב' לאה קלמרסקי ע"ה.

בדידות היא תופעה חברתית רווחת ונפוצה הרבה יותר מכפי שבדרך כלל חושבים. לא סתם היא קיבלה את ההגדרה "מגיפה נסתרת" עקב מימדיה הגדולים מחד, והיותה נסתרת מהעין מאידך. מעניין שדווקא בעידן המודרני המשופע לכאורה בקשרים חברתיים דיגיטליים, תופעת הבדידות רק הולכת וגדלה.

לרובנו לא קל להודות בצורך לקבלת סיוע נפשי. מהאמונה שהכל יהיה בסדר, דרך חסמים וקשיים תרבותיים ורגשיים, ועד חוסר רצון ומחוייבות להיחשף גם בפני עצמנו, התחלת תהליך טיפולי היא בחירה מאתגרת. המאמר יתמקד בסוגיית הפנייה לעזרה נפשית, והאתגרים הכרוכים בעצם הפנייה לעזרה, תוך מתן דגש להתמודדויות הייחודיות של הציבור התורני.

כל כך הרבה גישות ושיטות טיפול קיימות, ויש כל כך הרבה הגיון במחשבה שאין גישה אחת שיכולה לכסות באמת את כל נבכי ונפתולי נפשו המורכבת של האדם. אז איך בסופו של דבר נוכל להחליט לאיזה מטפל לפנות ועל פי איזו גישה? האם נכון לפנות לתהליך טיפולי פסיכואנליטי על פי גישתו של פרויד? או אצל ממשיכיו בטיפול פסיכו-דינאמי ארוך הטווח? אולי דווקא בגישות עכשוויות כמו תהליך דינאמי קצר מועד, או טיפול התנהגותי? אולי דווקא הגישה המערכתית, ההומניסטית, האקזיסטנציאליסטית? מאמר שביעי של המדריך למשתמש ממשיך לעשות לנו סדר.

הדלת נפתחה בחריקה איטית, יחזקאל נכנס הביתה. הבית היה אפלולי למרות שהשמש זרחה עדיין, התריסים, כמו תמיד, מוגפים. ריח קלוש של חומר לשטיפת רצפות עמד באוויר. מחשבה טורדנית עברה בו, איזה ריח זה לבנדר? ריח שמי תכלת? ריח ים? פצ׳ולי? הוא ויתר, ממילא אף פעם לא הבין את ההבדל, נחמה כותבת לו בפתק באופן מפורט איזה חומר להביא, מאיזה מותג ואיזה ריח ספציפי. הוא משתדל מאוד לא לעשות טעויות. בכניסה למטבח הבליע אנחה. השיש הבהיק, הכיורים נצצו, סיר עמד על הגז, הוא פתח אותו בציפייה. כל מה שהיה שם זו תחתית עכורה עם נוזל לבנבן בריח חריף שהיכה בו, את זה הוא כבר מזהה, מסיר שומנים ממותג ידוע עם ריח של מדור כלשהו בגיהינום, כך סבר בשקט, הוא סגר מהר. כמעט כמו תמיד, הסתפק בכוס מים ממתקן המים הביתי המבהיק ישר לכוס חד פעמית שהושלכה לפח. הוא מעדיף לאכול בחוץ, לחטוף מנת פלאפל, לא להילחץ מטחינה זולגת ולא להשאיר טביעות אצבע במוזיאון הזה שאמור להיות לו בית. באופן מוזר יחזקאל התחיל להתרגל למצב, הוא השלים עם העובדה שאלו הם חייו. לדבר אחד הוא טרם התרגל, לשקט החורקני הזה שליווה את השנים האחרונות, אותו שקט של זמזום פלורוסנטים, נשימות של מקרר, והתנשפויות של מכונת כביסה שתמיד תמיד פועלת ברקע. הילדים כבר פרחו מן הקן. הם לכשעצמם מעדיפים לא לבקר יותר מידי ולהשאיר טביעות פחמן דו חמצני מיותר בחלל, או לחילופין כוס בכיור. נוכחות הנכדים הפכה הכל לבלתי נסבל, הם בחרו להדיר את רגליהם מבית הוריהם.

הערכה עצמית משפיעה במידה רבה על התפקוד שלנו בכל התחומים, קובעת את איכות חיינו ומהווה המרכיב החיוני ביותר בשביעות רצון מהחיים ובשלוות נפש. אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה נמרצים ומסופקים יותר ממערכות היחסים שלהם ומתחומי עיסוקם. לעומת זאת, הערכה עצמית נמוכה קשורה לבעיות רגשיות ולתפקוד לקוי. שני אנשים יכולים להיות בעלי אותו מעמד ואותם הישגים ובכל זאת הערכתם את עצמם תהיה שונה. מדוע?

סוד המהפך ביחס שלנו כלפי העולם ושל העולם כלפינו הוא שמחת החיים. מעלת השמחה ידועה לכולנו, אך יחד עם זאת מרוץ החיים והעומס היום יומי, מקשה עלינו להרגיש שמחים ושבעי רצון. המקום בו אנו נמצאים בכל תחום משמעותי בחיינו הוא תוצאה של החשיבה שלנו, גם חיובית וגם השלילית. אם אתם תוהים מה הייתה החשיבה השלטת שלכם, התבוננו היכן אתם עומדים בחייכם - זאת התשובה. אם אתם שמחים ומרוצים – באותם תחומים החשיבה שלכם הייתה חיובית, אם אינכם מרוצים, כנראה שהמחשבות שלכם אינן חיוביות כפי שיכלו להיות.

האדם מטבעו מחפש נוחות. אנחנו אוהבים מזג אוויר נוח ונעים, ואם הוא קר מדי או חם מדי – המזגן הופך אותו לנוח עבורנו. נשקיע זמן בחיפוש אחר בגדים נוחים, נעליים נוחות, כורסא נוחה במשרד ומושב נוח במכונית. הפרסומת מפתה אותנו לקנות מכשירים נוחים להפעלה, תוכנה ידידותית למשתמש, והכל – בתשלומים נוחים. הנוחות מספקת לנו תחושות נעימות של בטחון והגנה הנגרמים מהמוכר, האהוב והצפוי, בדיוק כמו להכניס את רגלינו לנעלי בית ישנות, בניחוח "הישן והטוב".

אנשים רבים חושבים לעיתים מחשבות של ייאוש ושל השלמה עם המצב הקיים. אמירות פנימיות כמו "אני לא מסוגל", אני לא מצליח" הן למעשה אמונות המגבילות את העשייה שלנו בעקבות אמונה או מחשבה שלילית. על מנת להשתחרר מאותם כבלים עלינו לעשות שינוי בחשיבה שיגרום לשינוי האמונה המגבילה ולשינוי ההתנהגות. על מחשבה היוצרת מציאות במאמר הבא.