מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים
אוריאל בלמס

אוריאל בלמס

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

ילד שלוקח כסף מהארנק של ההורים

לאחרונה גילינו שהבן שלנו בן ה- 10 לוקח כסף מהארנק שלי/ של בעלי. בעבר קרה שחשדנו בו בלקיחת כספים של כמה שקלים מהארנק שלנו או מכספי חסכונות האחים שלו, ולמעשה התעלמנו, אך עתה הוא לוקח כסף גדול יותר שאף הגיע ל- 100-200 ₪ ! מסתבר שהילד קונה בכסף ממתקים ופרסים ומחלק לחבריו. הוא מרבה לשקר ולספר סיפורים אודות החפצים או הממתקים שנמצאים אצלו. דיברנו עם הרב המחנך ומעמדו החברתי יציב מאוד. בכל זאת נראה שהוא נהנה להיות 'הלארג' שמחלק לחברים בנדיבות. הילד בעל מידות טובות ולב של זהב, אך מעמדו בבית קצת מעורער. לעיתים הוא מטריד ומציק כדי לזכות בתשומת לב. הוא מקבל דיי הרבה הערות מאתנו בעיקר על איחוריו הרבים ואי עמידתו בהסכמים שנקבעו. השאלה שלנו היא - האם לחשוף בפני הילד את העובדה שאנו יודעים שהוא לוקח כסף או לא. מדוע לילד יש צורך לעשות זאת ומה אנחנו יכולים לעשות כעת ?? תודה רבה !

ילד שלוקח כסף מהארנק

שלום וברכה.

השואלת מציגה שאלה ממבטה כהורה. ברשותכם אביא כמה נקודות ראשוניות שהייתי מעוניין להציף.

1) מתואר כאן ילד שמספר לנו בהתנהלותו רצון גדול להתחבר לחברה. לשם כך מצא דרך שהיא אמנם לא חיובית אבל עדיין דרך לקרבה מצד חבריו. זה נותן לנו אינדיקציה על צורך שלו.

2) בתיאור אנחנו רואים הגברת קצב ב"גניבות" משמע שיש תוצאות "חיוביות" בעיניו מהדרך שלו.

3) השאלה כאן מתמקדת יותר בגניבה יתכן והיא לא הבעיה אלא סימפטום לחסר בחום קשר ואהבה בלתי אמצעיים.

4) מעניין מה מידת הקשר בין הילד להוריו, בדגש על: אהבה לא מותנית, גבולות, דרישות מותאמות, שיפוטיות וביקורת.

5) מעניין לשמוע איך הילד רואה ממבט עיניו את המעשה שלו.

6) האם יש נקודות חוזק לילד? מה הם? האם הם באים לידי ביטוי וכיצד.

7) האם הילד עם לקויות למידה או תקשורת? האם אובחן? איך הוא בלימודיו?

8) האם ישנה הזנה רגשית ונפשית מול הילד? מה מיקומו במשפחה? האם יש בבית אחים או אחיות שמאפילים עליו?

9) האם ישנם התנהגויות נוספות שדורשות עיון כגון קושי בדחיית סיפוקים, תסכול וזעם, הרמת ידיים, מצבי רוח משתנים, לחת וחרדה?

10) האם הגניבות או השקרים באים לידי ביטוי בעוד מצבים בחייו.

 

מאמין שיש עוד שאלות שדרכם ניתן לקבל תמונה רחבה יותר על עולמו של הילד ועל צרכיו. הייתי ממליץ לעבור על תאוריית הצרכים של מאסלאו. לפני דרכי פיתרון כדאי להבין את המניע. 

לגבי דרכי פיתרון: לא הייתי מתמקד בשיח עם הילד על הגניבות אלא בצרכים שלו ובנקודות עניין בחייו. מה חשוב לו ומה לא.

שיחה על כך שאנחנו מודעים למעשיו יכולה לגרום לו להסתגרות או להתחכמות יתירה.

עוד נקודה למחשבה. שאלה להורים: היכן המצב הזה תופס אתכם? מה זה מעלה בכם? מה זה מוציא מכם? לא להתעלם מרגשות ומחשבות שעולות בכם. 

עיצוב התנהגות, המרת התנהגות שלילית בחיובית, מיקוד בצרכים של הילד העברת מסר של אהבה ללא התניה, הם שלבים ראשוניים בסיסיים בהתערבות חינוכית במקרה הנ"ל

 

זה המעט שהספקתי להגיב.

בהצלחה רבה

הרטבה רק ביום

בחור בן 14 מרטיב רק ביום. לא צריך תרופות, לדברי ההורים, אחרי כל האבחונים והבדיקות שעבר, זה נראה כחוסר אכפתיות שלו ממצבו.

יש פיתרון

שלום וברכה,

ראשית חשוב לי לציין כי תופעת ההרטבה בגילאי ההתבגרות מוכרת בעולם הרפואה. 
מטבע הדברים תופעת ההרטבה, יוצרת אי נעימות להורים ולמתבגר/ת ולכן חשוב לתת את הדעת על הגישה לתופעה לא פחות מאשר הטיפול עצמו.

ולעצם השאלה, הרטבת לילה אינה שכיחה במתבגרים ומבוגרים, עבודות אפידמיולוגיות בנושא זה מראות שכיחות גבוהה של הרטבות בילדים וירידה משמעותית בשכיחות של הרטבות לילה לקראת העשור השני לחיים. בספרות הרפואית קיימים דיווחים בודדים הדנים בבעיה רפואית זו. בעבודות אלו ניסו למצוא סמנים המאפיינים את קבוצת הילדים הנמצאת בסיכון גבוה לסבול מהרטבות לילה בגיל ההתבגרות והמבוגר.
המידע הרפואי הדן בנושא הרטבת לילה במתבגרים ובמבוגרים אינו רב. מיעוט הפרסומים בנושא זה מביא אותנו להתמקד בשכיחות, במנגנונים ובתגובה לטיפול בקבוצת גיל זו. חשוב שניתן את הדעת על ההשפעה השלילית על הדימוי העצמי וההשפעות החברתיות והסביבתיות על המתבגר.
רבים מהמתבגרים והמבוגרים הסובלים מהרטבת לילה סובלים מהמחלה באופן חמור (מעל 3 לילות רטובים בשבוע) עובדה שיכולה להעיב על החיים החברתיים וההערכה העצמית.

להרטבת לילה במתבגרים ובמבוגרים יש השפעה על איכות החיים, הדימוי והביטחון העצמי. לסובלים מהרטבת לילה יש קושי ביצירת קשרים חברתיים ואף ירידה בהישגים האקדמיים. ההורים המתוסכלים מהמצב יכולים לחוש רגשי אשם, חרדה ואיבוד הביטחון בכישוריהם כהורים. ההשפעות על המתבגרים הסובלים מהרטבת לילה ועל הוריהם פוגעות בקשר בין ההורה לילד.

כדאי וחשוב לבדוק האם להרטבה נלווים גם תופעות כגון דיכאון, הפרעות שינה או עצירות ופעילות מעיים לא סדירה.
 
יש מה לעשות
 
הרפואה המודרנית מציעה מספר גישות טיפוליות. אין לדעת מראש איזו מהן תתאים לילדכם, כפי שאין לנבא האם בעיית ההרטבה תיפתר מאליה. עם זאת ברור שאין כל סיבה לסבול. 
 
טיפול תרופתי: כל התרופות שבשימוש קיימות עשרות שנים. התרופה הצעירה ביותר, "מינירין", חגגה כבר מזמן את יום הולדתה העשרים. לטיפול התרופתי בהרטבה מספר יתרונות. הוא קל לביצוע ואינו מחייב הכנות מיוחדות ובזמן לקיחת התרופה, יתכן שיפור משמעותי. הטיפול התרופתי חייב במירשם ובפיקוח של רופא. ככלל, לא מקובל להתחיל בטיפול תרופתי לפני גיל 8 .
 
החיסרון העיקרי בטיפול התרופתי הוא שעם הפסקת השימוש בתרופה, קיימים סיכויים גבוהים ביותר לחזרה להרטבה. מחקרים מדווחים על עד 90 אחוזים של רגרסיה. חיסרון נוסף הוא בתופעות לוואי אפשריות למרות שמרבית התרופות בטוחות באופן יחסי.
 
פסיכותרפיה: שיטת טיפול זו מתאימה רק למטופלים שסיבת ההרטבה אובחנה כבעיה פסיכולוגית. במצבים אלו הטיפול לא יהיה בהרטבה עצמה , אלא בגורמים הפסיכולוגיים שהביאו להרטבה. טיפול פסיכותרפי במרטיב שסיבת ההרטבה אינה על רקע נפשי, עלולה לגרום לנזק מאחר והטיפול לא יביא לשיפור ותחושת האכזבה והכשלון של המטופל רק תיגבר.
 
טיפול ביהביוריסטי (התנהגותי): נחשב כיום לשיטת ההתערבות היעילה ביותר. במהלך הטיפול עובר הילד תהליך של למידה המיועד להביאו למצב בו ילמד לזהות במצב של שינה את הגירוי המועבר מהשלפוחית את המוח ולהפעיל את מנגנון ההתאפקות.
 
במהלך הטיפול נעשה שימוש במכשיר התנייה. המכשיר מתחיל לצלצל כאשר הילד מתחיל להרטיב. הצילצול אמור להפעיל את מנגנון הרפלקסים וליצור תהליך של למידה. מטרת הטיפול, בניגוד למה שסוברים רבים, אינה ללמד את הילד להתעורר אלא ללמד אותו להתאפק. גם כאשר הילד אינו מתעורר, הצילצול פועל על המנגנון התת הכרתי שלו. במהלך הטיפול ניתן למדוד את תגובת הרפלקס בזמן הרטבה ולדעת כיצד הילד מגיב לטיפול.
 
המודל הטיפולי המשולב: טיפול המותאם באופן אישי למטופל בהתאם למצבו. במהלך הטיפול נעשה שימוש בפעמונית המודדת את תגובת הרפלקס ומפעילה את מנגנון הרפלקסים. במקביל משולבים בטיפול אלמנטים נוספים ובהם תרגילי התאפקות, תרגול שרירים טבעתיים, ותרגילי הרפייה שונים. הטיפול מיועד לגילאים 4 – 30 ומניב למעלה מ-90 אחוזי גמילה תוך 3-5 חודשים.

לסיכום:

הדרך הרצויה לפעול ולטפל מול תופעת ההרטבה בקרב מתבגרים היא;

בראש ובראשונה הבנה ואמפטיה לסבל.
איסוף תסמינים ונתונים נלווים.
פנייה לסיוע רפואי ונפשי ותמיכה משפחתית וסביבתית.

בהצלחה

אימון חברתי

בחור כשרוני. ראש טוב. שלא מצליח להשתלב בחברה, למרות שמנסה. נראה שצריך מומחה חיצוני שיעזור לו לרכוש טכניקות. האם משהו מכיר כזה דבר ?

אימון אישי

שלום וברכה.

משאלתך אני מבין כי הבחור חסר כישורים חברתיים.

ניתן לסייע לו בכמה אופנים.

אימון אישי, פיתוח כישורי חברה והתאמה תעסוקתית וסביבתית לכישוריו העכשוויים.

בשלהי ההתבגרות תודעת המתבגר מגובשת יותר ולכן כדאי לערוך איתו בירור ומיקוד צרכים לאימון ותרגול.

בנוסף על כך כדאי לאתר בתוכו מקורות מוטיבציה ואנרגיה לשיתוף פעולה מירבי.

לגבי מומחה בתחום, ממליץ לפנות למאמן / קאוצ'ר עם אורנטציה חינוכית,או לחלופין להסתייע בפסיכולוג חינוכי / תעסוקתי

בהצלחה

שיחת אב ובנו

הבן שלנו הבכור מתקרב לגיל מצוות, לאחרונה שמנו לב שהוא ממש משתנה ומתבגר נפשית ופיזית. שאלתינו היא, מתי כדאי לשוחח איתו על ענייני קדושה ועל כל השינויים המהותיים שהוא עתיד לחוות. והאם נכון שהאבא ידבר איתו למרות שאין לנו הכשרה מספיקה כיצד לשוחח ומה הם הדגשים החשובים בשיחה. בתודה מראש.

שיחת אב ובנו

הורים רבים מוצאים עצמם לקראת גיל ההתבגרות מהרהרים ומעט נבוכים כיצד לגשת ולדבר עם בנם על עינייני ומאפייני גיל ההתבגרות. 
בספרות התורנית והמקצועית מובאים כמה הסברים לכך, 
הראשון הוא הנושא עצמו. מטבעם של דברים כשמדובר בנושאי צניעות לא תמיד יש למבוגרים / הורים את הפתיחות והבריאות הנפשית לשוחח על כך. 
 
עניין נוסף; תקשורת משפחתית לא טובה, פערים בין דוריים בין הורים לילדים,  חשש מדיבור פתוח על הנושא שעלול להוביל לסקרנות והתנסות של הילד המתבגר. 
פעמים שהחשש לשוחח נובע מאי ידיעה מה לומר ומה לא.
שמעתי מהורים משפטים כגון "מפחד להרוס לו את התמימות", "עד שזה לא יבוא ממנו אני לא מעורר את העניין".
 
כתוצאה מהנ"ל נוקטים ההורים בשב ואל תעשה.
 
בריא לי כי אם נשאל את ההורים האם יעדיפו שבנם יקבל מידע ממקורות שונים, לא מווסת ולא מבוקר,
כמדומני שהתשובה תהיה נחרצת, לא!!!
אם כן, כדאי לקחת נשימה עמוקה, להבין שתהליך ההתפחות הפיזיולוגי והנפשי של הבן המתבגר הוא טבעי ובריא מאת הבורא, עליהם מוטלת האחריות להיות הגורמים המכוונים והמדריכים, בוודאי כשמדובר בנושא שהצניעות יפה לו.
 
בהתייחסות כללית לנושא קיים הבדל מהותי בין החינוך בציבור הכללי לזה הדתי-חרדי. במגזר הכללי נושא ההתפחות הפיזיולוגי והמיני קיים על השולחן ומובנה במערכת החינוך. בציבור הדתי-חרדי לרוב נושא זה אינו מדובר כלל וגם כאשר עולים הקשרים מסויימים הם נעשים בחטף ובהבלעה. 
 
ואז.... מגיע שלב ההתבגרות
ונתקלים בשאלה מה אומרים?
 
חשוב להעמיד אבחנה מבדלת בין דיבור להתנהלות.
לא מדברים על התפתחות פיזיולוגית וגיל ההתבגרות,
אלא, מתנהלים עם המתבגר בקצב שלו, בהבנה שלו ובהתאמה ועקביות.
ההכנה לגיל ההתבגרות מתחילה הרבה לפני שהוא מגיע.
 
ולעצם השיחה
ראשית נבדוק בעדינות ובנינוחות מה הילד יודע שמע או מכיר על גיל ההתבגרות, בשלב זה נסתפק בגבולות הגזרה שלו. איך נדע מה הוא יודע? נהיה קשובים לו במהלך היום, לרוב, ילדים יזרקו מילים על דברים שמטרידים אותם, אנחנו רק צריכים להדליק את החיישנים ההוריים שלנו בכדי לקלוט אותן. 
 
אחרי שקיבלנו אמדן מה הוא יודע והאם נחשף למידע, נייצר הזדמנויות לפגוש את הילד ולפתח איתו תקשורת והכוונה,
זכרו: הילדים שלנו נחשפים למידע, נקודה.
הרחוב מוצף גירויים ואינפורמציה וילדים בינם לעצמם מוצאים להם דרכים להתבטא על כך.
 
לאחר שעברנו שלב, נוכל להתקדם לשיחה פתוחה עם הילד, כמובן שאין לדעת מראש איזו סיטואציה תזמין את הדיבור. כדאי לאתר הזדמנות וליזום שיחה, המלצתי, תכננו מראש מה אתם הולכים לומר. שלב שלב. תעלו שאלות שאתם עלולים להישאל והניחו להם תשובות ברורות וישרות. אם אין לכם תשובה לא מומלץ "למכור" תשובות בכוח.
האופן הכי יעיל להעביר מידע לילד הוא בדרך עקיפה. פחות לדבר 'עליו', יותר לדבר 'על התופעה'. הילד ירגיש יותר בנוח לשאול שאלות ולהעלות תהיות כאשר יש מרחק בינו לבין הנושא. כמובן שתשתדלו ליצור זמן מתאים בו יהיה לילד נוח לשתף פעולה בשיחה כזו.
 
ויש גם הוראות למתקדמים: לאחר שהגעתם לסיטואציה של שיחה על הנושא, רצוי לקיים אותה בסגנון של שאלות פתוחות, זאת על מנת למנוע מצב שבו אתם מספקים מידע שלא היה קיים לילד או שכלל לא הטריד אותו עד כה. שאלו שאלות כמו, ”אתה מרגיש שינויים מסוימים בגוף שלך? (ולא, ”איזה שינויים אתה מרגיש בגוף שלך”) ”שמת לב למשהו שהוא די חדש לך ושאתה לא מבין לגמרי מהו?” זרמו עם הילד לפי המידע שהוא מעלה וספקו תשובות. 
 
זכרו: עדיף שיקבל את התשובות מכם מאשר ממקורות אחרים!
 
בהצלחה!

ביכורי אהבה

טיפים מתוקים לזוגיות חגיגית חג שבועות הוא חג הביכורים, חג של התחלות חדשות, בחג זה קיבלו עם ישראל את התורה, את חוקייה ומצוותיה, והם נכנסו בברית איתן עם הבורא יתברך. גם בקשר הנוצר בין בני זוג, יש שלבים ותהליכי הבשלה. בכדי להנות מפירות ותוצרי ביכורים, הקשר הזוגי דורש ההעמקה והשקעה טיפוח והשקייה, הזנה והפרייה הדדית. יצאתי לסיבוב שבועות לאתר כמה ביכורי אהבה. טיפים טובים לזוגיות ושלל תובנות מעשיות. בחיפושי מצאתי, שפע מנהגים וחגיגות טעמים, ריחות משכרים וצבעים מלבבים. פגשתי בפשטידות ומוקרמים, בבלינצ'סים וקינוחים מרשימים, עוגות גבינה הדורות וסלטים ראוותניים. מצאתי כי ניתן ללמוד מהם, להעשיר ולהחכים.

הגיגיי אש לל"ג זוגי שמח

ל"ג בעומר כבר ממש בפתח וזו הזדמנות מצוינת לרענן מחדש כיצד מציתים מבעירים ומשמרים את מדורת הזוגיות. יצאתי עבורכם אל המרחבים, אספתי בשבילכם חומרי בעירה ומעט זרדים.

היכונו לביאת החופש

הורים יקרים. חודשי החופש הגדול כבר בפתח ואיתם מגיעים אתגרים רבים הדורשים מכם לעצור ולהתבונן, כיצד ניתן להפיק מהם את מירב התועלת, ולהפוך את ימי החופש לימים מכוננים. מלאי הנאה והנעה של הורות מגדלת ומצמיחה. לשם כך ריכזתי עבורכם מספר כללים חשובים ונחוצים המסייעים לעשות סדר ובהירות בראש ועוזרים ביעילות מירבית בהכנות וההתארגנות לקראת חופשת הקיץ שתבוא על כולנו לברכה. קריאה מהנה ומועילה

התמודדות עם פחד ומצבי חירום

כאשר אדם נחשף לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים על השלמות הפיזית או הנפשית יופיעו תגובות שונות וביניהן: פחד. ככל שהגירוי החיצוני הוא בלתי צפוי וגדול יותר - תחושת הפחד חזקה יותר. לפחד תפקיד מרכזי בהישרדותו של האדם או בעל החיים, והוא משמש כאמצעי להרחקתו מהסכנה הנשקפת לחייו, ואף מהווה גורם המונע להיכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים. עם זאת, פחד גם יכול להגביל את תפקודו של האדם, ואת מרחב העשייה והפעילות שלו.

לחיים לירושלים

ירושלים של דמעות, ים של געגועים ואהבות, מכל קצוות תבל העיניים לך תמיד צופיות. ירושלים של מגדלים וארמונות, של שמשות זהב מתנוצצות, את אלף המגן בנויה לתלפיות.

רוח נכון חדש בקרבי

חודש האביב מהווה עבורנו הזדמנות לעשות ניקיון פנימי בנפש וברוח. חודש האביב הוא זמן להתחדשות ורענון. אווירת החידוש והניקוי מופיעה בכל מקום. אין צורך לחטט עמוק בנבכי הנשמה בכדי לדעת שקיימים "רעלים" המצטברים בתוכנו באופן קבוע ומוצאים להם משכן ברגשות ובמחשבות, הם מטילים צללים וענני אופל על האור הפנימי שלנו, מעמעמים ומסתירים אותו.

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130