facebook youtube google

מדור אקטואליה במשפחה

התמודדות עם פחד ומצבי חירום

מאת אוריאל בלמס 05/05/2019
תקציר:
כאשר אדם נחשף לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים על השלמות הפיזית או הנפשית יופיעו תגובות שונות וביניהן: פחד. ככל שהגירוי החיצוני הוא בלתי צפוי וגדול יותר - תחושת הפחד חזקה יותר. לפחד תפקיד מרכזי בהישרדותו של האדם או בעל החיים, והוא משמש כאמצעי להרחקתו מהסכנה הנשקפת לחייו, ואף מהווה גורם המונע להיכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים. עם זאת, פחד גם יכול להגביל את תפקודו של האדם, ואת מרחב העשייה והפעילות שלו.
התמודדות עם פחד ומצבי חירום
depositphotos
ל ניסן | 05.05.2019
"אתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' כי אתך אני" (ירמיהו מ"ו)
 
התמודדות עם פחד ומצבי חירום
 
אוריאל בלמס
מדריך חירום ארצי 
שפ"י משרד החינוך
 
 
מבוא:
כאשר אדם נחשף לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים על השלמות הפיזית או הנפשית יופיעו תגובות שונות וביניהן: פחד. ככל שהגירוי החיצוני הוא בלתי צפוי וגדול יותר - תחושת הפחד חזקה יותר. לפחד תפקיד מרכזי בהישרדותו של האדם או בעל החיים, והוא משמש כאמצעי להרחקתו מהסכנה הנשקפת לחייו, ואף מהווה גורם המונע להיכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים. עם זאת, פחד גם יכול להגביל את תפקודו של האדם, ואת מרחב העשייה והפעילות שלו.
בימים אלה, אנו חווים שורה של אירועים, העלולים להעלות תחושות פחד ופגיעה בביטחון. 
למבוגרים יש תפקיד משמעותי בהובלת הילד למסוגלות לעסוק בפחדיו, להתבונן בו וזהות את הכוחות הקיימים בו שיאפרו להתמודדות אדפטיבית עם הפחד.
כאנשים מאמינים אנו מפקידים את הפחד בידי הקב"ה בשעה של תפילה, מה שמאפשר לנו בהמשך לנקוט בצעדי התמודדות אקטיביים, רק לאחר שהפחד נמסר בידי שמים, יש לנו אפשרות לגעת בו באופן ישיר, לפעול במציאות.
 
מטרות:
 
1. התמודדות עם רגש הפחד, העלול לצוף נוכח רצף האירועים הביטחוניים, המתרחשים לאחרונה.
 
2. העלאת המודעות למשאבים האישיים ולמקומות הבטוחים הקיימים עבורנו.
 
3. הרחבת רפרטואר ההתמודדויות והחוסן הנפשי וחיזוק תפיסת האני כבעל כוחות התמודדות במצבים קשים.
 
4. מתן פירוש מחדש למושג הפחד והתבוננות על הצדדים החיוביים שלו - מתן מקום לפחד, הכרה בקיומו, "התיידדות" עמו, ניכוסו והפיכתו לחלק ממני, הניתן לשליטה ולניהול.
 
5. הזמנה לביטוי רגשי, לדבור של הרגשות ולהמשגתם.
 
6. מתן הזדמנות לשמוע את החברים והחברות מדברים על רגשותיהם ומחשבותיהם, חיזוק תחושת הנורמליות  וביסוס הלכידות  וה "ביחד" החברתי.
 
הפעלה – דיאלוג בין הפחד למקום הבטוח (וריאציה על הפעלה של פרופ' מולי להד ומושגיו)
 
למי מיועדת הסדנא: ניתן להתאימה לכל הגילאים, כולל מורים והורים.
 
איך לסדר את החדר: מומלץ לשבת  כשיש "ריבוע שולחנות" במרכז והכיסאות מסביבם (רצוי לעבוד בקבוצות של עד 20 תלמידים אם הדבר מתאפשר).
 
מה הציוד שנדרש: 
גיליונות 3A, צבעים, מספריים, דבק, גזרי תמונות צבעוניות (מעיתונים, ז'ורנלים ותמונות).  
תמונות של מקומות, אנשים, תמונות מופשטות, המשרות רגשות חיוביים  של שלווה, ביטחון, נועם, רוגע וכד '.   וכן -  פלסטלינה בצבעים שונים, חרוזים, חוטים ....
 
מהלך ההפעלה
חלק ראשון:
1. כל תלמיד\ה מקבל\ת גיליון A3. במרכז השולחן יונחו תמונות צבעוניות וכל האביזרים הנוספים (כמפורט לעיל) 
התלמידים יתבקשו לבחור תמונה המשקפת את ה"מקום הבטוח" שלהם.  
שאלות מסייעות לחשיבה ולבחירה: "מהו המקום הזה?" "איך הוא נראה?"  "מה הוא משקף עבורי?"
 
2. התלמידים יתבקשו להדביק את התמונה במרכז הדף (אפשר גם לגזור ולהדביק בארגון אחר על גבי הדף).
3. התלמידים יתבקשו לעבות את "המקום הבטוח" שלהם בדרך יצירתית (על ידי ציור או  הדבקה בעזרת האביזרים  המפוזרים על השולחן). 
שאלות מסייעות: "מה עוד יש במקום הזה?" "אלו קולות נשמעים בו? אלו ריחות? אלו תחושות הוא מעביר? מחשבות, זיכרונות שהוא מעורר? וכדו'
מומלץ ללוות את הפעילות במוזיקה(כדוגמת: "מכניסי רחמים", "גם כי אלך בגיא צלמוות....").
 
4. לסיכום: נתייחס לתרומה של המקום הבטוח בחיי כמאפשר מנוף לצמיחה ובונה  חוסן המאפשר התמודדות עם כאבי החיים ואתגריו. 
ונבקש מכל תלמיד\ה לומר מילה אחת משמעותית לו\לה לסיכום המהלך האישי עד כה.
 
חלק שני:
משפט פותח לחלק השני: בימים האחרונים קרו בארץ אירועים העלולים להעלות תחושות שליליות, כגון: אי וודאות, ערעור תחושת הביטחון או פחד.
העלאת מודעות ומפגש עם גורמי הפחד ויצירת דיאלוג בינם ובין "המקום הבטוח" שלנו, יש בהם כדי  לתת לנו תחושה של שליטה ולחזק את הביטחון והמסוגלות האישית.
1. התלמידים יתבקשו לחשוב על מה שמפחיד אותם או מאיים עליהם בימים אלה ויתנו לו ביטוי יצירתי (באמצעות גזרי הנייר, הצבעים, הפלסטלינה והאביזרים הנוספים) את ה"פחד" או האיום או הרגשת אי הנוחות הנוכחת בימים אלה, יש למקם  ביחס ל"מקום הבטוח" שלהם כך שיבטא את מה שהם חשים בהקשר זה. (באמצע הדף, במקום צדדי על הדף, מחוץ לדף וכד'). שאלות מסייעות: "מהו מפחיד אותי בתקופה זו"? " ממה מורכב הפחד הזה?" "מתי הוא מופיע"? "איך הוא משפיע על התנהגותי באופן כללי?" "עד כמה הוא מאיים עלי?" 
2. התלמידים יתבקשו לספר בזוגות זה לזה על גורמי הפחד והאיום ועל המקום של הפחד ביחס ל"מקום הבטוח".                                                                                                                                     שאלות מסייעות: "מה אומר "הגורם המאיים" (הפחד) ל"מקום הבטוח" ולהיפך?
"איך היית רוצה שזה יהיה?" "מה יעזור לי?"
מומלץ להציע לתלמידים לערוך דו שיח בין ה"מקום הבטוח" ל"מקום המאיים" 
כאשר אחד ייצג את המקום הבטוח והשני המאיים.
כל זוג בוחר אמירה מחזקת אותה אומר "המקום הבטוח" ל"מקום המאיים".
 
3. במליאה: אוספים את האמירות המחזקות ומרכזים על הלוח (כדאי להכין לכל אחת אמירה של המקום הבטוח שלו שתלווה אותו).
4. ניתן לסיים בקריאת פרק תהילים המהווה את החיבור למקום הראשוני שלנו כיהודים מאמינים עובדי ה' (ניתן לאפשר זמן לכתיבת תפילה אישית אשר תכיל את המקום של הפחדים, החששות, הכאבים והמקום של ההתמודדות הבאה מהאור המאפשר לי לפגוש בכוחות שנטע בי הקב"ה, כוחות מגדלים המהווים מנוף לצמיחה).
 
אמירות מסכמות למנחה:
1. לכל אחד יש  עוגנים ומקומות בטוחים. העלאת מודעות לקיומם מחזקת את פוטנציאל ההגנה והתמיכה שלהם.
2. היכרות עם המקום הבטוח, עם איכויותיו  ועם מאפייניו הנפשיים מאפשרת להרחיבו ולחזקו.
3. כל אדם יתמודד במשך חייו עם גורמים מאיימים ומפחידים. המודעות לקיומם והנכונות להיפגש עם גורמים אלה מחזקים את מיומנויות ההתמודדות ואת יכולות הבחירה והשליטה .
4. המקום הבטוח תמיד הולך אתנו  ותמיד אפשר לחזור ולהישען עליו.
 
מה ניתן לעשות עם הפחד-תהליך תוך אישי
 
משפטים מועילים לדו-שיח עם עצמך
אם אתה פוחד
 
הכנה - אני צריך לדעת מה גורם לי פחד.
מה אני יכול לעשות כדי שהפחד לא יבוא?
ממי אפשר לקבל עזרה?
עם מי אפשר לדבר? לטלפן?
אם הפחד יבוא - לזכור מה כדאי לעשות:
 
עימות - לנשום עמוק, להירגע לאט לאט.
לא להתעמק בפחד - לחשוב מה לעשות.
לזכור איך התגברתי בפעם הקודמת.
אני יכול להסתדר עם זה.
זה יעבור בקרב.
 
התמודדות - הפחד מסמן לי להמשיך בתרגילי ההרפיה.
לברר מה באמת קורה כאן.
 
לדרג את הפחד בין 0 ל10-.
לעקוב אחר התנודות שלי.
זה טבעי לפחות במצב כזה, מה אני יכול לעשות במקום לפחד?
 
משפטי חיזוק- זה עבד, עשיתי זאת!
 
זה לא כל כך קשה כמו שזה נראה קודם לכן.
הפחד נראה יותר גרוע ממה שהיה באמת
ידעתי מראש שאוכל להתמודד.
כיצד יגיבו אב/אמא/המורה כשאספר להם על כך?
כאשר אני שולט על המחשבות שלי, אני שולט גם הפחד שלי!
אני מרוצה מההתקדמות שלי.
 
מתוך: אילון ע', להד מ', (2000) , חיים על הגבול 2000, הוצאת נורד עמ' 74-76
הכתבה משויכת לקורס | מנחי הורים - פראקטיקום

כתבות אחרות

בשעה טובה קורס רבני קהילות באור יהודה הסתיים בהצלחה

בשעה טובה קורס רבני קהילות באור יהודה הסתיים בהצלחה

בטקס חגיגי ומרגש בברכת ראשת העיר גב' ליאת שוחט, ובמעמד רב העיר, הרה"ג ציון כהן שליט"א, ונציגות עובדי רווחה, הסתיים אמש קורס מנהיגות בקהילה לרבני העיר.

הקורס התקיים בשיתוף פעולה ייחודי בין מחלקת משאבי קהילה – אגף שח"ק, הרשות לביטחון קהילתי, מרכז קרן אור ומרכז י.נ.ר, שהיה אחראי על העברת ההכשרה.

הקורס, שכלל מיומנויות באיתור, זיהוי וסיוע בתחום הזוגי והמשפחתי, הועבר ע"י הרב אליהו בן סימון, יועץ נישואין ומשפחה, רכז התכנית להכשרת מדריכי נישואין במרכז י.נ.ר וראש בית ההוראה "שלמות המשפחה". זאת מתוך הכרה בערך וחשיבות רב הקהילה המשמש דמות מרכזית להענקת תמיכה והכוונה.

הקורס התמקד באיתור קשיים ובעיות בשלבים ההתפתחותיים של המשפחה, במרכיבי תקשורת, מאפייני טראומה ומשבר,  ובהענקת ארגז כלים להתערבות ראשונית והמשך ליווי לקבלת עזרה מקצועית במידת הצורך. הקורס פיתח וחידד את הידע וההבנה בנושאים רגישים אליהם נחשפים רבני הקהילה, והחשיבות של התערבות מקצועית ושיתוף פעולה עם גורמי הטיפול הקיימים בעיר.

"כרבני קהילות הבנו כמה אנחנו צמאים וזקוקים לידע מקצועי שיסייע לנו לפעול בקרב הציבור שלנו. הקורס נתן לנו מענה ותרם לנו מאוד. אנו מעריכים ומודים לכל הנוגעים בדבר ומקווים להמשך שיתופי פעולה מבורכים גם בעתיד", כך סיכם את הקורס אחד מהרבנים המשתתפים בו. "אנו רואים חשיבות רבה בהעצמת תפקידו של רב הקהילה כגורם משמעותי שיכול לסייע ברגישות ובאנושיות לאיתור בעיות והכוונה להמשך ליווי מקצועי ועל כן מברכים על ההכשרה הזו ומודים לכל מי שלקח בה חלק" כך סיכם הרה"ג ציון כהן שליט"א שיזם וקידם את ההכשרה.

מרכז י.נ.ר - גוף מוכר ע

מרכז י.נ.ר - גוף מוכר ע"י לשכת המאמנים

לאחר תהליך ביקורת ופיקוח, בשעה טובה, אושרה תכנית ההכשרה לאימון אישי במרכז י.נ.ר ע"י לשכת המאמנים.

גם בתחום האימון, אנחנו לא מתפשרים על איכות מקצועית. 

בשעה טובה - סיום קורס רבנים באילת

בשעה טובה - סיום קורס רבנים באילת

אמש הסתיים קורס רבנים בעיר אילת.
טקס חלוקת תעודות מרגש התקיים במעמד גזבר העירייה ויור המועצה הדתית בעיר.
הקורס, שהובל ע"י הרב אליהו בן סימון העניק לרבנים מיומנויות מעשיות להתערבות במצבי משבר בתחום האישי, הזוגי והמשפחתי.
הרב בן סימון שנסע כל שבוע עד אילת מסכם:

"מרגש להיות חלק מהשליחות של מרכז ינר ולראות איך החזון מתממש בפועל.  הענקת ידע וכלים מעשיים לרבני הקהילות בארץ ובעולם לזהות ולבצע התערבות ראשונית כלים בסיסיים להתערבות בנישואין ומשפחה מסייעים בחיזוק התא המשפחתי.
היה לי לכבוד, זכות וגאוה להוביל את ההכשרה באילת ופנינו להכשרה הבאה הנוספת באור יהודה".

כנס רבני בית ההוראה

כנס רבני בית ההוראה "שערי הלכה ומשפט"

אמש התקיים כנס רבני בית הוראה "שערי הלכה ומשפט".

בכנס השתתפו למעלה מ 30 רבני בית ההוראה, ובכללם הרבנים הנותנים מענה בבית ההוראה למענה כללי לשאלות בהלכה, בית ההוראה לדיני ממונות ובית ההוראה הייחודי למענה בתחום קדושת המשפחה – בית הוראה "שלמות המשפחה".

הכנס, התקיים במרכז י.נ.ר, המפעיל את בית ההוראה, ובו נשאו דברים הרה"ג חגי שושן שליט"א, ראש בית ההוראה, הרה"ג שלמה בארי שליט"א, ראש בית ההוראה לדיני ממונות, הרה"ג אליהו בן סימון שליט"א, ראש בית ההוראה שלמות המשפחה, הרב דוד בן חי שליט"א, מנהל בתי ההוראה, בנוכחות מנכ"ל מרכז י.נ.ר, הרב מאיר שמעון עשור האחראי לכל הפעילות המבורכת.

בכנס הרבנים התעדכנו ודנו בחידושים והתפתחויות בבית ההוראה תוך חשיבה על שיפור, ייעול והגדלת המערך.

הרב בן סימון מסר הרצאה בנושא "הרב כמנהיג" – על תפקידו ואחריותו של הרב במענה לקהילה

הרב שושן והרב בארי מסרו הרצאה בנושא היבטים מעשיים במענה בבית ההוראה וכללי פסיקה.

לקראת חג הפסח בית  ההוראה פועל במתכונת מתוגברת ומעניק מענה בכל תחומי ההלכה והפסיקה.

לפניות לבית ההוראה חייגו: *2873

"משנכנס אדר מרבין בשמחה"

"משנכנס אדר מרבין בשמחה"

כתבה: רחלי עשור, עו"ס ומתנדבת במטיבתא

הכתבה נכתבה על בסיס מאמרו של דר אילן טל, פסיכיאר מומחה מנהל מרכז ד"ר טל PTSD "  - איך מזהים תגובה פוסט טראומטית? פוסט טראומה סימנים ודרכי טיפול", טיפולנט.

חג פורים עומד בפתח ונראה כאילו הרחובות לובשים חג: צהלות הילדים ברחובות, דוכנים עמוסים בתחפושות מקוריות, יין לעדי לא ידע, שירים, מסיכות ורעשנים...

מנגד אנו עדים לתמונות המחרידות של ילדים, נשים, גברים וקשישים תושבי אוקריאנה, הנמלטים מהריסות ביתם תחת כוחות הצבא הרוסי. גם בישראל, משפחות שלמות חרדות לגורל  יקיריהם באוקראינה. עבור אחרים, התמונות הללו מעוררות תזכורת כואבת לטראומות עבר המקוננות בקרבם מידי יום ולילה.

איך מתנהלים במציאות מורכבת זו שמחד, מזמינה ששון ושמחה, ומחד שוטפת אותנו  בחרדה קיומית? איך מתפקדים? חוגגים? חוששים? מסתירים?.

המציאות בחברה הישראלית, האיום הקבוע מהמדינות השכנות, אירועי הביטחון, מטחי הגראדים בדרום ובצפון וימי הזיכרון  הביאה חוקרים רבים להרחיב את העיסוק בהפרעות פוסט טראטמטיות.

מהי טראומה? כיצד נזהה אותה והאם היא ניתנת לטיפול?

הספרות המקצועית מדברת על כך שהחוויה הטראומטית באה לידי ביטוי במספר תגובות שכחיות:

העולם מפחיד - העולם נחווה פתאום מפחיד ולא בטוח. פחד או חרדה עשויים להחוות כתוצאה מהיזכרות באירוע הטראומטי, אבל לעיתים הם עשויים לצוץ "ללא הסבר".

חוויה חוזרת של אירוע הטראומה - מחשבות חוזרות לא רצויות שקשורות לחוויה הטראומטית או ממש החזרים (פלאשבקים) של האירוע, עד כדי חוויה כאילו חיים מחדש את האירוע הטראומטי. סיוטים הם גם תופעה שכיחה לחוויה הטראומטית.
קשיי ריכוז - נובעים מכך שהמוח עסוק בניסיון לעבד ולשחזר את האירוע הטראומטי ולכן לא מספיק פנוי על מנת לזכור ולהתרכז בחומרים חדשים.
הימנעות והתרחקות  מכל דבר שעלול להזכיר את האירוע הטראומטי (למשל, הימנעות משהייה במקום בו אירעה הטראומה) או מגורמים הקשורים באופן עקיף לטראומה. קרירות רגשית - נטייה להתרחק ממחשבות ורגשות כואבים ולפעמים גם ניסיון להימנע מכל רגש בכלל. מצב זה מונע אמנם מהאדם לחוש רגשות קשים אשר קשורים לטראומה, ואף משכיח את פרטי הטראומה לזמן מסוים, אבל גם חוסם את האפשרות של האדם להרגיש רגשות בתחומים אחרים. אנשים אלו נחווים כמנותקים רגשית, אדישים וחסרי רגש כביכול לסובבים אותם. האדם עצמו חש חסר רגש ולעיתים אף מכנה עצמו "חי מת".
דריכות ועוררות - כל גירוי קל מבהיל. מערכת האזעקה של הגוף פועלת שלא לצורך הרבה זמן. 
חוסר סבלנות ורגזנות - הדריכות הרבה, העייפות והמתח, תורמים לכך שסף התסכול נמוך יחסית. קל מאוד להתעצבן וקשה לסבול רעש, קונפליקטים ואי הבנות. "הפתיל קצר" והאדם נוטה להתפרצויות זעם, הרבה פעמים דווקא על האנשים הקרובים לו ביותר.
כעס - הכעס יכול להיות על עצמי - מדוע זה קרה לי, כעס על התגובה בזמן האירוע או על על התגובה עכשיו, אחרי האירוע.

אשמה ובושה - מחשבות אשמה ובושה יכולות לעלות בתגובה לאירוע הטראומתי, לאופן ההתנהגות בעת האירוע ולאחריו: "הייתי צריך להגיב כך ולא אחרת"...תחושות אלו מונעות לפעמים מהאדם להגיע בהקדם לקבל עזרה ותורמות לסבל מתמשך ומיותר.  
דיכאון - מצב רוח ירוד, תחושת חוסר תקווה, בכי תכוף, ייאוש, חוסר עניין בעתיד, חוסר עניין בדברים שבעבר עניינו, תחושה כבויה ואף תחושה כי אין בשביל מה לחיות, כולן תגובות שכיחות לאחר חוויה טראומתית.

פגיעה במשפחה ובזוגיות - הקושי לסמוך ולבטוח, הכעס וה"פתיל הקצר", דיכאון וכו' משפיעים על הקשר הזוגי ועל המשפחה כולה. 

מה ניתן לעשות?
חשוב לזכור כי התגובה לטראומה היא מאוד אישית. יתכן מצב בו מספר אנשים יחוו את אותו האירוע וכל אחד מהם יגיב אחרת. הטיפול בהפרעה פוסט טראומטית מגוון ותלוי  בגורמים שונים כגון: הזמן שחלף מאז הטראומה, האם היה אירוע בודד או טראומה מצטברת, מבנה האישיות של האדם, מידת המצוקה שלו וכדומה. הטיפול בטראומה כולל טיפול פסיכולוגי פרטני, זוגי ו/או משפחתי וכן במידת הצורך טיפול תרופתי.

 

לקבלת טיפול פנו אל מטיבת"א (מרכז טיפול במשפחה תורני-ארצי) 2837*

 

סיום לימודי נלפ מחזור 25

סיום לימודי נלפ מחזור 25

NLP - זה מה שזה אומר!

ללמד NLP זה לדעת שהתלמידות שלי הולכות לעבור מסע קסום של שינוי עצמי.
ללמד NLP זה ללמד כלים מדהימים לחיים, ליצירת תקשורת טובה יותר, להבנה טובה יותר של בני אדם ושל הדפוסים שלהם.
ללמד NLP זה לחשוף עולם קסום של תת מודע, להבין איך הוא פועל, ללמוד איך לעבוד איתו ועליו,
דרך העבודה עם התת מודע יוצרים שינויים מדהימים ועמוקים.
ללמד NLP זה הזכות להעביר ידע, ניסיון, כלים, תהליכים, טכניקות שעוזרות לאנשים לחיות חיים טובים יותר, מאושרים יותר ושלמים יותר.
ללמד NLP זה לגדל דור חדש של מטפלות עם הרבה רצון טוב לעזור, לב ענק וכלים פורצי דרך!

כך כותבת אורטל שור - לחיות בתוך אהבה, מרכזת לימודי NLP במרכז י.נ.ר
עם סיום הקורס.
30 תלמידות, יועצות ומטפלות מתחומים שונים שלמדו במשך שנה איך לעבוד עם חסמים רגשיים, טראומות וחרדות יוצאות לדרך.

מעוניינים ללמוד איך להוביל ולהשפיע? להיות דמויות משמעותיות בדרך לשינויים חיוביים בכל תחומי החיים? הצטרפו אלינו!

סיום לימודי ייעוץ נישואין - מחזור 68

סיום לימודי ייעוץ נישואין - מחזור 68

אמש הסתיים מחזור 68 בתכנית להכשרת יועצי נישואין ומשפחה בסניף י.נ.ר בפתח תקוה.
לאחר שנתיים של לימודים אינטנסיביים, בתקופה כל כך מאתגרת,
השתתפו התלמידים בכיתה ובזום בסיום מרגש שסיכם את הדרך שהם עברו בתקופה זו.
התלמידים, שכללו גם 3 רבני קהילות מחו"ל - ברזיל, בלגיה ווינה,
הודו למרצים, לצוות, לרכזת הרישום שליוותה את התכנית, ובעיקר למנהל התכנית, הרב אביחי כהן במילים מרגשות ומחזקות:
"עברתי מסע של התתפתחות והתבוננות, זה משהו שלא משאיר אותך אדיש"
"עוד לא סיימתי את התכנית ויש לי כבר זוגות שאני עובד איתם וזו שליחות עצומה שממלאת אותי בטוב בכל יום מחדש"
" התחלתי את הדרך כמדריך חתנים במרכז י.נ.ר. הדרכתי בשנתיים האחרונות למעלה מ 100 חתנים, והיה לי ברור שאני ממשיך ללימודי ייעוץ נישואין שמאפשרים לי לעבוד עם זוגות צעירים בצורה מקצועית".
"זהו קורס משנה חיים שסייע לי בכל תחום בו אני עוסק, לבית שלי, לעסק שלי, לי עם עצמי ובכל אינטראקציה עם אנשים"
"הביקורת היחידה שיש לי בסיום השנתיים האלה זה שנשארנו עם טעם של עוד".
טל נחום, מנהלת תכניות הכשרה במרכז י.נ.ר הודתה לתלמידים על האמון, על הבחירה במרכז, ועל ההתמדה בלמידה למרות אתגרי התקופה:
"למרות שזהו סיום, זוהי למעשה התחלה - תחילת דרככם כיועצים כחלק מקהילת מרכז י.נ.ר, אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בפעילות י.נ.ר בקהילה,
ולשאוף למקצועיות ומצויינות הנובעת מלמידה והדרכה מתמדת. אנו גאים בכל אחד ואחד שמתחיל את דרכו המקצועית ומאחלים לכם בהצלחה רבה". 
 
הכשרת מדריכות כלות ונישואין

הכשרת מדריכות כלות ונישואין

 

קורס הדרכת כלות שם דגש על לימוד הגישה המניעתית, הרווחת כיום בעולם בדגש על מודעות, הדרכה ואיתור קשיים ובעיות בשלבים מוקדמים בתחילת הקשר הזוגי, על מנת לתת להם מענה ופתרונות לפני שהם יוצרים תחושת כישלון וחווית אכזבה.

הגישה כוללת תכנים מקצועיים בשילוב מיומנויות מעשיות שיאפשרו להדריך את הכלה לבניית קשר מיטבי. ומעניקה יסודות איתנים המושתתים על תקשורת מעצימה ומקרבת, יכולת התמודדות עם מאורעות החיים, והנהגת התא המשפחתי ההולך ונבנה.

כמו כן נלמד הבסיס ההלכתי הכולל השקפה להלכה, ופרקטיקה ללימוד והקניית התוכן ההלכתי לכלה, בצורה יסודית וממוקדת.   

אנו מוצאים כי הדרכה מיטיבה בראשית הקשר הזוגי, אשר מעניקה את היסודות המרכזיים לזוגיות מיטיבה ביכולתה לאפשר התמודדות טובה יותר מול האתגרים והקשיים הניצבים בתחילת הקשר, ולהעניק חוויה של שביעות רצון רבה יותר מהמערכת הזוגית, ובתקווה לצמצום אחוז הגירושין.

95% מהתלמידות עברו את הבחינה בהצלחה רבה וחלקן כבר מיישמות את תפקידן החדש כמדריכות.

בוגרות שעברו בהצלחה את הקורס הצטרפו לאיגוד מדריכי החתנים ומדריכות הכלות בישראל, שע"י מרכז י.נ.ר  אשר מאגד תחת קורת גג אחת  מגוון רחב של מדריכים ומדריכות, מכל רחבי הארץ ומכלל המגזרים, כך מתאפשרת הפניית חתנים וכלות למדריכים ומדריכות בפריסה רחבה.

האיגוד מקיים השתלמויות, הכשרות וימי עיון ייעודיים עבוד מדריכי החתנים והכלות על מנת לחזק את ההדרכה ולהתמקצע. בנוסף מתאפשר שיתוף בתוכן ובדילמות שעולות במהלך ההדרכה תוך חברי הקבוצה, וכן קבוצות הדרכה.

מרכז י.נ.ר פועל מזה כ 21 שנים לחיזוק הבית היהודי בישראל הן בהכשרות מקצועיות בתחומי בייעוץ והטיפול וההנחיה והן בעשיה ברוכה לכלל הקהילה.

אם גם עבורך זוגיות מיטיבה היא ערך קדוש וחשוב, הצטרפי לשליחות חשובה זו, בצומת המרכזית בחייה של הכלה, בואי להשפיע ולהיות שותפה בבניה של עוד בית בישראל.

 מוזמנת להצטרף לקבוצת ההכשרה הבאה במרכז י.נ.ר הותיק והמוכר בציבור הדתי והחרדי.

הרב אליהו בן סימון, ראש בית ההוראה בהרצאה ייחודית בנושא פסיכולוגיה ויהדות.

הרב אליהו בן סימון, ראש בית ההוראה בהרצאה ייחודית בנושא פסיכולוגיה ויהדות.

אתמול,
בחוג היועצים והמטפלים
מטעם בית ההוראה "שלמות. משפחה",
הרב אליהו בן סימון, ראש בית ההוראה בהרצאה ייחודית בנושא פסיכולוגיה ויהדות.
בחוג השתתפו למעלה מ 50 יועצים ומטפלים. השיעור הועבר בזום וברדיו קול המשפחה ששידר את השיעור בשידור חי.
השיעור חשף במעט את פעילות בית ההוראה הנותן מענה ייחודי בתחום הבית היהודי על ידי רבנים  מוסמכים הלכתית ומקצועית.
הרב בן סימון מסכם: "אנו תקווה להעמיק את פעילות בית ההוראה בתחומים הייחודיים בו הוא עוסק ולהנכיח את עומק ההלכה וההשקפה היהודית בתחומי הייעוץ והטיפול בפרט, בזוג ובמשפחה". 

כנס רבנים - בית ההוראה שלמות המשפחה

כנס רבנים - בית ההוראה שלמות המשפחה

 

בית ההוראה פועל תחת בית ההוראה הארצי "שערי הלכה ומשפט" הנותן מענה בכל תחומי ההלכה היהודית.
רבני בית ההוראה, שהנם רבנים מוסמכים ובנוסף, בעלי ידע והכשרה מקצועית בתחום הנישואין והמשפחה, קיבלו מידע עדכני במטרה לגבש כללי פסיקה בנושאים רגישים ודרכים למתן מענה הולם. 
את הכנס הנחה הרב דוד בן חי, מו"צ ומשיב הלכה, מנהל בית ההוראה, ובו נשאו דברים:
הרה"ג אליהו בן סימון, ראש בית ההוראה "שלמות המשפחה" ומו"צ, 
הרה"ג חגי שושן, ראש בית ההוראה "שערי הלכה ומשפט", יועץ הלכתי לרה"ל, ורב קהילת משכן אברהם
הרה"ג שלמה יעקב ברקוביץ, דיין בביה"ד לממונות מיסודו של הרה"ג קרליץ, ראש כולל נדבורנא ושערי ציון ורב משיב בבית ההוראה. 
הכנס התקיים בירושלים, במרכז י.נ.ר, המרכז הגדול, המקצועי והמוביל להכשרת אנשי מקצוע בתחום הנישואין והמשפחה ובחסותו,
כמו גם בחסות אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל, המעניקה חסות מקצועית לפעילות בית ההוראה
את הערב חתם הרב מאיר שמעון עשור, מנהל מרכז י.נ.ר, שזה עתה הוציא לאור את ספרו "סולם עליה לדבקות בה'", וחילק את הספר לרבנים.
הרב מאיר הודה לרבנים על פעילותם המסורה, ועל הרצון והצורך לתת מענה שתואם את אתגרי התקופה תוך הקפדה על ההלכה.
"אני תקווה שפעילות בית ההוראה תגדל ונוסיף להרבות באהבה, אחוה שלום ורעות בבתי ישראל". 

תגובות

כל התגובות

רוצה לקבל עדכונים ממגוון התוכן של מרכז י.נ.ר?