"אתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' כי אתך אני" (ירמיהו מ"ו)
התמודדות עם פחד ומצבי חירום
אוריאל בלמס
מדריך חירום ארצי
שפ"י משרד החינוך
מבוא:
כאשר אדם נחשף לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים על השלמות הפיזית או הנפשית יופיעו תגובות שונות וביניהן: פחד. ככל שהגירוי החיצוני הוא בלתי צפוי וגדול יותר - תחושת הפחד חזקה יותר. לפחד תפקיד מרכזי בהישרדותו של האדם או בעל החיים, והוא משמש כאמצעי להרחקתו מהסכנה הנשקפת לחייו, ואף מהווה גורם המונע להיכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים. עם זאת, פחד גם יכול להגביל את תפקודו של האדם, ואת מרחב העשייה והפעילות שלו.
בימים אלה, אנו חווים שורה של אירועים, העלולים להעלות תחושות פחד ופגיעה בביטחון.
למבוגרים יש תפקיד משמעותי בהובלת הילד למסוגלות לעסוק בפחדיו, להתבונן בו וזהות את הכוחות הקיימים בו שיאפרו להתמודדות אדפטיבית עם הפחד.
כאנשים מאמינים אנו מפקידים את הפחד בידי הקב"ה בשעה של תפילה, מה שמאפשר לנו בהמשך לנקוט בצעדי התמודדות אקטיביים, רק לאחר שהפחד נמסר בידי שמים, יש לנו אפשרות לגעת בו באופן ישיר, לפעול במציאות.
מטרות:
1. התמודדות עם רגש הפחד, העלול לצוף נוכח רצף האירועים הביטחוניים, המתרחשים לאחרונה.
2. העלאת המודעות למשאבים האישיים ולמקומות הבטוחים הקיימים עבורנו.
3. הרחבת רפרטואר ההתמודדויות והחוסן הנפשי וחיזוק תפיסת האני כבעל כוחות התמודדות במצבים קשים.
4. מתן פירוש מחדש למושג הפחד והתבוננות על הצדדים החיוביים שלו - מתן מקום לפחד, הכרה בקיומו, "התיידדות" עמו, ניכוסו והפיכתו לחלק ממני, הניתן לשליטה ולניהול.
5. הזמנה לביטוי רגשי, לדבור של הרגשות ולהמשגתם.
6. מתן הזדמנות לשמוע את החברים והחברות מדברים על רגשותיהם ומחשבותיהם, חיזוק תחושת הנורמליות וביסוס הלכידות וה "ביחד" החברתי.
הפעלה – דיאלוג בין הפחד למקום הבטוח (וריאציה על הפעלה של פרופ' מולי להד ומושגיו)
למי מיועדת הסדנא: ניתן להתאימה לכל הגילאים, כולל מורים והורים.
איך לסדר את החדר: מומלץ לשבת כשיש "ריבוע שולחנות" במרכז והכיסאות מסביבם (רצוי לעבוד בקבוצות של עד 20 תלמידים אם הדבר מתאפשר).
מה הציוד שנדרש:
גיליונות 3A, צבעים, מספריים, דבק, גזרי תמונות צבעוניות (מעיתונים, ז'ורנלים ותמונות).
תמונות של מקומות, אנשים, תמונות מופשטות, המשרות רגשות חיוביים של שלווה, ביטחון, נועם, רוגע וכד '. וכן - פלסטלינה בצבעים שונים, חרוזים, חוטים ....
מהלך ההפעלה
חלק ראשון:
1. כל תלמיד\ה מקבל\ת גיליון A3. במרכז השולחן יונחו תמונות צבעוניות וכל האביזרים הנוספים (כמפורט לעיל)
התלמידים יתבקשו לבחור תמונה המשקפת את ה"מקום הבטוח" שלהם.
שאלות מסייעות לחשיבה ולבחירה: "מהו המקום הזה?" "איך הוא נראה?" "מה הוא משקף עבורי?"
2. התלמידים יתבקשו להדביק את התמונה במרכז הדף (אפשר גם לגזור ולהדביק בארגון אחר על גבי הדף).
3. התלמידים יתבקשו לעבות את "המקום הבטוח" שלהם בדרך יצירתית (על ידי ציור או הדבקה בעזרת האביזרים המפוזרים על השולחן).
שאלות מסייעות: "מה עוד יש במקום הזה?" "אלו קולות נשמעים בו? אלו ריחות? אלו תחושות הוא מעביר? מחשבות, זיכרונות שהוא מעורר? וכדו'
מומלץ ללוות את הפעילות במוזיקה(כדוגמת: "מכניסי רחמים", "גם כי אלך בגיא צלמוות....").
4. לסיכום: נתייחס לתרומה של המקום הבטוח בחיי כמאפשר מנוף לצמיחה ובונה חוסן המאפשר התמודדות עם כאבי החיים ואתגריו.
ונבקש מכל תלמיד\ה לומר מילה אחת משמעותית לו\לה לסיכום המהלך האישי עד כה.
חלק שני:
משפט פותח לחלק השני: בימים האחרונים קרו בארץ אירועים העלולים להעלות תחושות שליליות, כגון: אי וודאות, ערעור תחושת הביטחון או פחד.
העלאת מודעות ומפגש עם גורמי הפחד ויצירת דיאלוג בינם ובין "המקום הבטוח" שלנו, יש בהם כדי לתת לנו תחושה של שליטה ולחזק את הביטחון והמסוגלות האישית.
1. התלמידים יתבקשו לחשוב על מה שמפחיד אותם או מאיים עליהם בימים אלה ויתנו לו ביטוי יצירתי (באמצעות גזרי הנייר, הצבעים, הפלסטלינה והאביזרים הנוספים) את ה"פחד" או האיום או הרגשת אי הנוחות הנוכחת בימים אלה, יש למקם ביחס ל"מקום הבטוח" שלהם כך שיבטא את מה שהם חשים בהקשר זה. (באמצע הדף, במקום צדדי על הדף, מחוץ לדף וכד'). שאלות מסייעות: "מהו מפחיד אותי בתקופה זו"? " ממה מורכב הפחד הזה?" "מתי הוא מופיע"? "איך הוא משפיע על התנהגותי באופן כללי?" "עד כמה הוא מאיים עלי?"
2. התלמידים יתבקשו לספר בזוגות זה לזה על גורמי הפחד והאיום ועל המקום של הפחד ביחס ל"מקום הבטוח". שאלות מסייעות: "מה אומר "הגורם המאיים" (הפחד) ל"מקום הבטוח" ולהיפך?
"איך היית רוצה שזה יהיה?" "מה יעזור לי?"
מומלץ להציע לתלמידים לערוך דו שיח בין ה"מקום הבטוח" ל"מקום המאיים"
כאשר אחד ייצג את המקום הבטוח והשני המאיים.
כל זוג בוחר אמירה מחזקת אותה אומר "המקום הבטוח" ל"מקום המאיים".
3. במליאה: אוספים את האמירות המחזקות ומרכזים על הלוח (כדאי להכין לכל אחת אמירה של המקום הבטוח שלו שתלווה אותו).
4. ניתן לסיים בקריאת פרק תהילים המהווה את החיבור למקום הראשוני שלנו כיהודים מאמינים עובדי ה' (ניתן לאפשר זמן לכתיבת תפילה אישית אשר תכיל את המקום של הפחדים, החששות, הכאבים והמקום של ההתמודדות הבאה מהאור המאפשר לי לפגוש בכוחות שנטע בי הקב"ה, כוחות מגדלים המהווים מנוף לצמיחה).
אמירות מסכמות למנחה:
1. לכל אחד יש עוגנים ומקומות בטוחים. העלאת מודעות לקיומם מחזקת את פוטנציאל ההגנה והתמיכה שלהם.
2. היכרות עם המקום הבטוח, עם איכויותיו ועם מאפייניו הנפשיים מאפשרת להרחיבו ולחזקו.
3. כל אדם יתמודד במשך חייו עם גורמים מאיימים ומפחידים. המודעות לקיומם והנכונות להיפגש עם גורמים אלה מחזקים את מיומנויות ההתמודדות ואת יכולות הבחירה והשליטה .
4. המקום הבטוח תמיד הולך אתנו ותמיד אפשר לחזור ולהישען עליו.
מה ניתן לעשות עם הפחד-תהליך תוך אישי
משפטים מועילים לדו-שיח עם עצמך
אם אתה פוחד
הכנה - אני צריך לדעת מה גורם לי פחד.
מה אני יכול לעשות כדי שהפחד לא יבוא?
ממי אפשר לקבל עזרה?
עם מי אפשר לדבר? לטלפן?
אם הפחד יבוא - לזכור מה כדאי לעשות:
עימות - לנשום עמוק, להירגע לאט לאט.
לא להתעמק בפחד - לחשוב מה לעשות.
לזכור איך התגברתי בפעם הקודמת.
אני יכול להסתדר עם זה.
זה יעבור בקרב.
התמודדות - הפחד מסמן לי להמשיך בתרגילי ההרפיה.
לברר מה באמת קורה כאן.
לדרג את הפחד בין 0 ל10-.
לעקוב אחר התנודות שלי.
זה טבעי לפחות במצב כזה, מה אני יכול לעשות במקום לפחד?
משפטי חיזוק- זה עבד, עשיתי זאת!
זה לא כל כך קשה כמו שזה נראה קודם לכן.
הפחד נראה יותר גרוע ממה שהיה באמת
ידעתי מראש שאוכל להתמודד.
כיצד יגיבו אב/אמא/המורה כשאספר להם על כך?
כאשר אני שולט על המחשבות שלי, אני שולט גם הפחד שלי!
אני מרוצה מההתקדמות שלי.
מתוך: אילון ע', להד מ', (2000) , חיים על הגבול 2000, הוצאת נורד עמ' 74-76