facebook youtube google

מדור אקטואליה במשפחה

גישור - מהו?

מאת יובל גיל 09/01/2017
תקציר:
גישור הינו דרך מקובלת לפתרון ויישוב סכסוכים. הגישור החל בישראל כגישה אלטרנטיבית באמצע שנות השמונים והפך ללגיטימי ומוכר יותר, לאחר שמערכת בתי המשפט בארץ החלה להיעזר בו והוא הוסדר בחוק בשנות התשעים. בשנים האחרונות הליך הגישור הפך לדרך הטובה ביותר בפתרון סכסוכים בין זוגות מתגרשים.
גישור - מהו?
fotolia
יא טבת | 09.01.2017

ביולי 2016 נכנס לתוקף חוק גישור חובה (החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה) שמטרתו למנוע את המאבקים המשפטיים המתמשכים שלרוב מקבלים פנים מכוערות ושמים דגש על הסכסוך ולא על פתרון ויישוב הסכסוך. החוק ישנה מקצה לקצה את הדרך בה מתגרשים אנשים בישראל. בבסיסו של החוק נמצאת ההבנה של המחוקק שיש לעזור לאנשים שמתגרשים להימנע ככל האפשר מ"מלחמה" בבית המשפט, מתוך ההכרה שההורים יכולים לפרק את הקשר הזוגי ביניהם אך נשארים הורים לילדיהם גם אחרי הגירושין. החוק קובע כי בני זוג המעוניינים להתגרש, לא יוכלו להתחיל במלחמה בבית המשפט לפני שהוכיחו כי עשו כל שניתן בידיהם להגיע להסכמות בגישור. גם לפני החלת החוק הופנו על ידי בתי המשפט תיקים להליך גישור עוד בטרם דנו בהם, בעיקר כדי להקל על העומס הרב של תיקים במערכת בתי המשפט בארץ.

הסכם גישור הינו הסכם בר תוקף בבית המשפט. מטרתו העיקרית של הליך הגישור היא למזער את הנזקים הנגרמים למשפחה כתוצאה מתהליך הגירושין. ברוב המקרים הנזקים נגרמים במספר מישורים: נזקים רגשיים לילדים, נזקים כלכליים ופגיעה ברמת החיים. פעמים רבות הנזקים משפיעים גם על המשפחה המורחבת.

הליך הגישור אורך בדרך כלל מספר פגישות ומאפשר לצדדים לשוחח באווירה ניטרלית תוך הקשבה וכבוד הדדי, להעלות פתרונות למחלוקות הרגשיות, המשפטיות והכלכליות, ולהגיע להסכמות שיביאו לסיום הסכסוך ברווח הדדי. המגשר, מסייע לבני הזוג לנהל משא ומתן הוגן, באווירה נינוחה המכוונת למציאת פתרונות יצירתיים, שבסופו של דבר יביא להסכם בעל תוקף חוקי ומחייב, העונה על הצרכים והרצונות של שני הצדדים, כך ששניהם יהיו מרוצים ככל הניתןwin-win) ). זאת בניגוד להכרעת שופט אשר על-פי רוב פוסק לטובת אחד הצדדים כך שצד אחד מרגיש כי הפסיד.

הליך הגישור חוסך הוצאות כספיות גבוהות, כגון: הוצאות משפט, שכר טרחת עורך דין ועוד, חוסך זמן יקר, ובעיקר סבל רב לצדדים המעורבים, וכל זאת תוך שמירה על חיסיון וסודיות.

במקרה בו בני זוג שוקלים להתגרש אך טרם גיבשו החלטה סופית, הליך הגישור יאפשר לצדדים לברר מה המחלוקות ביניהם, באופן דומה לייעוץ זוגי, אך ללא הפן הטיפולי הכרוך בטיפול זוגי, ומתוך בחינת האינטרסים של כל אחד מהצדדים כדי לברר אם להמשיך בהליך הגירושין בהסכמה או לנסות לשקם את מערכת היחסים הזוגית ביניהם.

הכתבה משויכת לקורס | הכשרה לגישור

כתבות אחרות בנושא גישור ויישוב סכסוכים

גלות וחורבן בבית היהודי
fotolia

גלות וחורבן בבית היהודי

תשעה באב כמעט כאן. שוב. למרבה הצער. ושוב מדברים על חורבן בית המקדש ועל שנאת חינם שבין איש לרעהו. אבל הפעם זה נראה כאילו אין יותר לאן לרדת, כאילו אין נקודה שאליה לא הגיע החורבן. פעם זו הייתה שנאת חינם שבין איש לרעהו, היום זו שנאת חינם שבין איש לאשתו, בין ילדים להורים, ובין הורים לילדיהם. השנאה עברה אל תוך תחומי הבית היהודי. ומדוע כך.

הידעתם שאחד מכל חמישה קשישים סובל מהתעללות? הידעתם שלרוב מדובר בבני המשפחה הקרובה? בילדים של אותו קשיש האמונים על הטיפול בו? הידעתם שאלימות במשפחה במגזר הדתי והחרדי קיימת? אלימות כלפי נשים ואלימות כלפי ילדים הכוללת אלימות מינית.

כל הנתונים האלו אינם חדשים, אלא שהמספרים הולכים וגוברים. הם גוברים בעקבות חוסר טיפול או טיפול לקוי, בעקבות חוסר מניעה או מניעה לקויה, הם גוברים מפני שרמת הקושי לחיות חיים שקטים ורגועים הולכת וגוברת, כי הכלים הפיסיים והרוחניים לקיים בית יהודי על מי מנוחות הולכים ונחלשים. המספרים של האלימות במשפחה וקריסת התא המשפחתי גוברים מפני שכולנו עסוקים במרוץ אחר איכות חיים גשמית, מרוץ שהולך והופך לקשה מיום ליום, ועוד ישכנעו אותנו שזה בגלל שרצינו הרבה ילדים. (זה שקר אגב).

אז אולי כדאי שנעצור לרגע ונחשוב איך עוצרים את ההתדרדרות הזו, איך בתוך כל החורבן הזה כל אחד מרים אבן קטנה ומנסה לבנות ולא להרוס. נעצור לרגע ונסדר את סדר העדיפויות שלנו. נחשוב על הילדים הקטנים שלנו (וגם הגדולים) ואיך אנחנו רוצים לתת להם את האפשרות לגדול שמחים ויהודיים. נחשוב על בני הזוג שלנו וכיצד אנחנו יכולים לעזור להם ולעצמנו להיות טובים יותר. נשתדל לתקן את העולם ולא לקלקל אותו, נעבוד על עצמנו להיות יותר סבלנים, רחמנים יותר, מבינים יותר, אמפטיים יותר ואוהבים יותר. אולי נוכל לעצור את הסבל הבא, אולי נוכל לגלות את הכאב שמסתיר האחר ואולי נוכל אפילו לתמוך ולתקן את מה שקלקל האחר, או אפילו אנחנו.

וכדאי שנחזור לכללים היהודיים הבסיסיים ביותר של הכרת הטוב, כבוד להורים, כיבוד בת הזוג בדברים הבסיסיים ביותר, הענקת חום ואהבה לילדים.. כי אם במקרה מישהו שכח – בשביל זה באנו לכאן, ולא בשביל הבילויים, הבזבוזים והמותרות.

בתקווה שזו השנה האחרונה שאנחנו צריכים להתאבל בתשעה באב על חורבן ירושלים, על חורבן היהדות וערכיה ועל הפגיעה ההולכת וגוברת בבית היהודי ובחינוך ילדינו.

לקריאה נוספת: אלימות או התעללות רוחנית דר ניקול דהאן וציפי לוי

                   שוברים שתיקה שי יהודאי

חשבון נפש - האם ניקינו לפסח או שהרסנו לעצמנו את הפסח הבא?
fotolia

חשבון נפש - האם ניקינו לפסח או שהרסנו לעצמנו את הפסח הבא?

כמה הקפדנו לנקות את החמץ מכל פינה, כמה היה חשוב לנו שהחלונות יבריקו בליל התקדש החג, שהרצפה תהיה ללא רבב, שכל חדרי הבית יהיו נקיים ומסודרים כשזה כמובן כולל את המדפים שבתוך הארונות, את הקירות שנצבעו לקראת החג או מורקו במרץ בשבועות שלפני הפסח. שהמטבח יהיה סופר כשר, שהמצות יהיו רק בהשגחה הכי מתאימה לנו ולא פחות, בקיצור, שאפנו לשלמות בקיום המצווה הקשורה באיסור חמץ בפסח בהידור רב, שהרי הארי אמר שמי שמקפיד על איסור חמץ בפסח זוכה וכו' וכיוצא בזאת.

רק ששכחנו ושמנו בצד כמה דברים אחרים, שוליים כאלו, משהו שקשור בזה שאין טעם למות על ניקיונות וקרצופים אם בשורה התחתונה הילדים הסתובבו מוזנחים ברחוב שבועיים ולפעמים קצת יותר, שהריבים שלנו זה עם זו, אלו שנבעו מעייפות מצטברת ועצבים שבאו לנו מ'בואו נספיק, בואו נספיק,' גרמו לילדים שלנו להתעצב לקראת בואו של החג הקדוש, גרמו לבת/ בן הזוג שלנו לפתח תסמונת פוסט טראומה לגבי הפסח הזה וכמובן שלגבי הפסח הבא. (ובכל פעם שיגיע המועד להתחיל ולנקות הוא/ היא יהיו עייפ/ה, עצבני/ת, מדוכא/ת וכו'.)

ונוסיף את השכנה עם הילדים הקטנים שאכלה את הלב כי הקטנים שלה לא מאפשרים לה להפוך את הבית לבית מרקחת (למה בשם השם היא צריכה להיות עצובה שיש לה הרבה ילדים קטנים? היא אמורה להבין שזה משהו מאוד שמח אפילו אם הם מלכלכים ואפילו אם הם לא ממש מאפשרים לנקות את הבית כמו השכנה הזקנה ממול שכל הילדים שלה כבר גדולים ואפשר להוציא את החמץ מהבית חודש לפני בלי שהוא יחזור כל דקה!)

ושכחנו ששולחן הסדר שאמור להיות מעין שיא רוחני הופך בכל שנה להיות קיבוץ ואסופה של אנשים עייפים ורגוזים שרוצים בסך הכול לסיים את הכול וללכת לישון כמה שיותר מהר... ואני כבר לא רוצה להזכיר את אלו שצעקו זה על זה בתורים הארוכים של הסופר/ חלוקות/ חנויות וכו'. את אלו שהיה להם מאוד חשוב ההכשר של האוכל אבל שכחו להיות נעימים כלפי אלו שסבבו אותם או שלא שכחו ופשוט לא היה להם כוח.. ושכחנו ושכחנו וזה חג של זיכרון!

אז בפעם הבאה שנתכנן את הפסח אולי כדאי שנשנן לעצמנו עד שנאמין בזה: אבק זה לא חמץ, הילדים והאישה או הבעל הם לא קרבן, ניקיונות עושים בשמחה ולא מתוך ריב ומדון, וגם בפרופורציה ובטוב טעם.

פסח זה חג שמח, הילדים אמורים לחכות לחג הזה בכיליון עיניים ולא בפחד ותיעוב, ריבוי של אוכל לא יגרום לשמחה בבית, לא להיהפך לעבדי החומר! השמחה האמתית טמונה דווקא בקו האמצע שמשלב בין המצוות ובין שמירה על הדברים החשובים באמת – שלום בית ואווירה של רוגע גם בזמן ההתארגנות לחג, העברת המסר לילדים שהחג הזה הוא חג טוב, שאנחנו אוהבים שהוא מגיע ולא עצובים וסובלים ממנו.

וניקח את זה גם לחגים האחרים הבאים עלינו לשלום 

לקריאה נוספת: משבר עולמי? הפתרון מתחיל בצעד קטן ונכון שלי כלפי עצמי

                    סליחה תודה ובבקשה בזוגיות

טוענת רבנית - המקצוע שמאפשר סיוע לנשים ומלווה אותן ברגעים הקשים
fotolia

טוענת רבנית - המקצוע שמאפשר סיוע לנשים ומלווה אותן ברגעים הקשים

נשים חרדיות רבות מגיעות למסקנה שלימודיהן בבית יעקב לא מספיקים להן כדי להשתלב בעבודה שמתאימה להן. רבות הנשים הפונות ללימודים גבוהים, לעתים במכללות לא מספיק תורניות או במקצועות השייכים לתרבות זרה. מערכת המשפט שייכת לתרבות הזו.

ישנו מקצוע שהוא ממשק למקצוע המשפטים ועדיין הוא בגדר ההלכה, לא רק שהוא בתוך תחומי ה'קו הירוק' – מקצועות שמותר ללמוד אותם, זהו מקצוע שהיה קיים עד כה רק לגברים ועם ירידת הדורות (ראו כתבה קודמת בנושא) הותר על ידי בית הדין הרבני הגדול גם לנשים, ואף בית הדין מעודד ללמוד את המקצוע הזה.

על הצורך הגובר בנשים שתהיינה אוזן קשבת לנשים שחיי המשפחה שלהן עלו על שרטון כבר הרחבנו מספיק. על הצורך בשמירה על איכות של לימודים אקדמיים ברמה גבוהה ושילוב של האיכות הזו עם רמה תורנית נאותה והליכה בתלם של ההלכה יש עוד מה להוסיף.

אישה שהיא טוענת רבנית צריכה להיות מצויה בתכנים הנלמדים בתחום בדיוק כמו משפטים, אולם משפטי התורה ולא חוקות הגויים. ההתמקצעות שלה חשובה כדי להגן על נשים דווקא, להיות מסוגלת להגיע למקומות שטוען רבני לא מסוגל להיכנס אליהם, או שמטעמי צניעות הפרט יהיה לו קשה להגיע אליהם ושם לחולל מהפכה.

דווקא כאן – במקצוע שנראה עכשווי יכולה להתגשם האמירה 'בזכות נשים צדקניות', שכן לנשים יש יכולות להתמודד ולתקן דברים שנראים לעתים חסרי תקנה עבור גברים. הסתייעות ברגישות ובעדינות ולב מבין במצבים מסובכים של בעיות במשפחה ופירוק משפחה יכולים ומנעו לא פעם גירושים, או לפחות מיתנו את הכיעור שלהם – לטובת הילדים ולטובת כבוד האדם.

הסיוע הזה שהוא כל כך נדרש היום במערכת בתי הדין הוא סיוע קריטי עבור משפחות רבות שבהן הנשים איבדו את היכולת להביע את עצמן ומאפשר לנשים שנפגעו במערכת היחסים הזוגית לחזור למעמד שהיה להן קודם, מעמד של כבוד הדדי בחיק המשפחה. בעצם טוענת רבנית היא מעין תומכת רגשית עם ידע משפטי בכל אישה שמתמודדת עם גירושים או קונפליקט חריף במערכת הזוגית, דבר שמאפשר גישור נכון ואפקטיבי ואפילו שיקום של מערכות במידת הצורך.

ואם אי אפשר למנוע גירושים – תמיכה וליווי רגשי ומשפטי הלכתי יכול למנוע לפחות גירושים מכוערים.

טוענת רבנית - מגע יד אשה
 

תגובות

כל התגובות

רוצה לקבל עדכונים ממגוון התוכן של מרכז י.נ.ר?