ביולי 2016 נכנס לתוקף חוק גישור חובה (החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה) שמטרתו למנוע את המאבקים המשפטיים המתמשכים שלרוב מקבלים פנים מכוערות ושמים דגש על הסכסוך ולא על פתרון ויישוב הסכסוך. החוק ישנה מקצה לקצה את הדרך בה מתגרשים אנשים בישראל. בבסיסו של החוק נמצאת ההבנה של המחוקק שיש לעזור לאנשים שמתגרשים להימנע ככל האפשר מ"מלחמה" בבית המשפט, מתוך ההכרה שההורים יכולים לפרק את הקשר הזוגי ביניהם אך נשארים הורים לילדיהם גם אחרי הגירושין. החוק קובע כי בני זוג המעוניינים להתגרש, לא יוכלו להתחיל במלחמה בבית המשפט לפני שהוכיחו כי עשו כל שניתן בידיהם להגיע להסכמות בגישור. גם לפני החלת החוק הופנו על ידי בתי המשפט תיקים להליך גישור עוד בטרם דנו בהם, בעיקר כדי להקל על העומס הרב של תיקים במערכת בתי המשפט בארץ.

הסכם גישור הינו הסכם בר תוקף בבית המשפט. מטרתו העיקרית של הליך הגישור היא למזער את הנזקים הנגרמים למשפחה כתוצאה מתהליך הגירושין. ברוב המקרים הנזקים נגרמים במספר מישורים: נזקים רגשיים לילדים, נזקים כלכליים ופגיעה ברמת החיים. פעמים רבות הנזקים משפיעים גם על המשפחה המורחבת.

הליך הגישור אורך בדרך כלל מספר פגישות ומאפשר לצדדים לשוחח באווירה ניטרלית תוך הקשבה וכבוד הדדי, להעלות פתרונות למחלוקות הרגשיות, המשפטיות והכלכליות, ולהגיע להסכמות שיביאו לסיום הסכסוך ברווח הדדי. המגשר, מסייע לבני הזוג לנהל משא ומתן הוגן, באווירה נינוחה המכוונת למציאת פתרונות יצירתיים, שבסופו של דבר יביא להסכם בעל תוקף חוקי ומחייב, העונה על הצרכים והרצונות של שני הצדדים, כך ששניהם יהיו מרוצים ככל הניתןwin-win) ). זאת בניגוד להכרעת שופט אשר על-פי רוב פוסק לטובת אחד הצדדים כך שצד אחד מרגיש כי הפסיד.

הליך הגישור חוסך הוצאות כספיות גבוהות, כגון: הוצאות משפט, שכר טרחת עורך דין ועוד, חוסך זמן יקר, ובעיקר סבל רב לצדדים המעורבים, וכל זאת תוך שמירה על חיסיון וסודיות.

במקרה בו בני זוג שוקלים להתגרש אך טרם גיבשו החלטה סופית, הליך הגישור יאפשר לצדדים לברר מה המחלוקות ביניהם, באופן דומה לייעוץ זוגי, אך ללא הפן הטיפולי הכרוך בטיפול זוגי, ומתוך בחינת האינטרסים של כל אחד מהצדדים כדי לברר אם להמשיך בהליך הגירושין בהסכמה או לנסות לשקם את מערכת היחסים הזוגית ביניהם.