מדור אקטואליה במשפחה

ועידת חינוך בנושא הורים בחינוך

מאת חפצי אברהמי 08/01/2018

תקציר:

כא טבת | 08.01.2018

ועידת חינוך בנושא הורים בחינוך התקיימה בכנסת ביום ראשון יד' טבת תשע"ח 01.01.18. הועדה בראשות חבר הכנסת יעקב מרגי, דנה בחשיבות שילוב הורים במערכת החינוך. בועדה השתתפו נציגים בכירים ממשרד החינוך, שעדכנו על מודל שהוקם במשרד במטרה לשלב הורים בעבודה החינוכית בבתי ספר, נציגי ערים בהם פועלים מנחי הורים מוסדיים במסגרת השלטון המקומי, מנחי הורים, הורים ומוסדות להכשרת מנחי הורים. גב' רינה כהן, יו"ר משותף של המועצה הציבורית להורים בישראל, שיזמה את הועדה דיברה על הרחבת הפרספקטיבה להורים בכלל, ולא רק הורים במערכת החינוכית. "כולנו הורים. אין חינוך ללא הורים" טענה גב' רינה כהן והרחיבה כי השקעה בחינוך מקדמת שוויון זכויות בחינוך, הורים מודעים ומועילים יביאו להצלחה של ילדיהם. ההורים הם נכס לאומי וכל השקעה בהורות גורמת לתשואה מירבית. הורות בישראל שנת 2018 היא הורות בסיכון משום שיש אובדן אמון עצמי, ערעור הסמכות ההורית, פחיתות כבוד לתפקיד, החלשת המנהיגות, לחצים ובדידות חוסר שיתוף פעולה מצד גורמי החינוך ועוד.

גב' רינה כהן קראה ליו"ר הועדה לתמוך בפעילות הכוללת מידניות לאומית בתחום העצמת סמכות הורים, למתן תוקף למנחה הורים מוסדי ומתן תוקף לגופים המסמכים. גב' כהן הזכירה את פעילותו המבורכת של מרכז י.נ.ר, העובד בעיקר עם הציבור הדתי והחרדי, לצד מרכזים אחרים הפועלים לחיזוק הקשר המיטבי של הורים עם ילדיהם. בהמשך, הציגה את פעילות מרכז י.נ.ר והאתגרים בהתמודדות הורים במגזר החרדי, גב' טל נחום, מרכזת תכניות ההכשרה במרכז י.נ.ר שהגיעה לועדה יחד עם גב' מיכל אמיר, מרכזת תחום הורים במרכז י.נ.ר. יו"ר הועדה חבר הכנסת יעקב מרגי הקשיב בקשב לפעילויות המבורכות שפורטו על ידי כל העוסקים בתחום, וסיכם כי הוא רואה חשיבות רבה בהדרכת הורים ובהעצמת הורים, וקרא למשרד החינוך ולשלטון המקומי לאגם משאבים ולפעול להקמת מחלקת הורות ומשפחה בכל רשות מקומית, ואף קרא למשרד החינוך לבחון אפשרות לתמיכה וסבסוד לימודי הנחיית הורים.

כתבות אחרות בנושא נוער מתבגר

fotolia

נוער מתמודד? נוער נושר? נוער בסיכון? שורשי הבעיה נעוצים בבעיות זוגיות בין ההורים

אולי זה לא חדש, אולי כבר אמרו את זה קודם, אבל אולי גם הגיע הזמן להציף ולהעלות את הבעיה הזו שוב ומחדש. החברה שלנו סובלת קשות מבעיית הנוער המתמודד, הנושר, בסיכון.. כבר קראנו להם באלף שמות וקטלגנו אותם באלף קיטלוגים – כדי לטפל, ולמצוא פתרונות, ולחשוב מה עושים, ואפילו לעשות. ונתנו להם רטלינים וקונצרטות, פתחנו להם מסגרות, רבנו עם המסגרות הקיימות ואין סוף של השקעות וטיפולים כדי למנוע, לתמוך, להחזיר, לשקם ועוד פעלים שקשורים לנושא.

מסתבר, כשלוקחים את הנער או הנערה לשיחות אישיות, שאצל רובם ככולם נמצא שהבעיות התחילו מההורים. לאט לאט מתחוורת התמונה הכואבת: הנוער שלנו הוא תוצר של בעיות חמורות בזוגיות בין ההורים. חשבתם שתוכלו להסתיר את זה מהרחוב? אז הילד מוציא את זה החוצה.

שחה לי אסתר (שם בדוי), שהנער שלה לא שרד את המסגרת החינוכית הנקראת ישיבה קטנה (בעיה מוכרת למישהו מאיפה שהוא?): בעלי לא משתלב בעצמו בשום מסגרת. עקב משבר כלכלי (!) שנבע מהשקעה כלכלית לא נכונה הוא נקלע למשבר אישי. פטירת אביו גרמה לו להסתחררות ובשורה התחתונה לרצות לפרק את התא המשפחתי שלנו." (ובמילים אחרות להתגרש) "ואז מגיע אלי הבן שלא מצליח להיות בשום מסגרת מגיל 14 בערך ושואל אותי איך אני רוצה שהוא יהיה במסגרת אם המצב בבית לא יציב ועל גלגלים? מה אני אמורה לענות לו?"

מכת הגירושים בישראל רק הולכת ומעמיקה. יש סיבות רבות מספור שמלבות את האש הזו שמכלה כל חלקה טובה במשכנות ישראל ואוהלי יעקב שהיוו אי שם בעבר דוגמה ומופת בעולם כולו לזוגיות וחינוך נכון של הדור הבא. נראה שאם נעשה מחקר אמתי שמשלב נתונים מהשטח נגלה שאת רוב הבעיות החברתיות של החברה שלנו היה אפשר לפתור אם בני הזוג בכל בית ובית היו שמים בראש סדר החשיבויות שלהם את נושא הזוגיות, אלא שרבים מעדיפים להדחיק את הבעיות, או להשלים אתן במקום לנסות ולפתור ולשפר, וכך מתגלגלים הדברים במעגל סגור - הילדים מאבדים את היכולות הבסיסיות שלהם להתמודד עם מסגרות, לימודים וחברה וכך נוצר לו דור שלם של חסרי זהות ומאבדי דרך, וזו רק עוד פרשנות עצובה וטראגית למשפט – "התפוח אינו נופל רחוק מהעץ".

הורים – לפני שאתם צריכים לטפל בילדים שלכם – טפלו בעצמכם.

לקריאה נוספת תכנון כלכלי נבון הוא מניעה של בעיות במבנה המשפחתי

fotolia

דיני נפשות -נער מתקשה אחד מול שם, כבוד וכסף של ישיבה שלמה

ראובן ניסה להשתלב, באמת שניסה. אבל לא כל כך הלך לו. זה התחיל לא כל כך טוב, הוא הגיע לישיבה עם המון חרדות ובעיית קשב וריכוז חמורה. לאחר ניסיון כושל של קונצרטה הוא ניסה להשתלב ללא טיפול תרופתי. ניסיון שנועד לכישלון. ראובן היה נער עדין ורגיש. על פניו ההורים ניסו, ואף חשבו שהצליחו למצוא לו מקום חם ואוהב. מה באמת קרה שם בישיבה? חשבנו שהוא פשוט מתדרדר לו ללא סיבה, מספרים ההורים. ההתעניינות שלו בלימודים שאפה לאפס, התקפים של חרדה הלכו וגברו אצלו. ההורים טיפלו בראובן באלף טיפולים. אבל ראובן לא הגיב טוב ורק סבל.

אולי בשל גילו הצעיר, אולי בשל אופיו הלא מעוצב הוא התקשה להסביר את עצמו. פחד מאבא, שאבא יכעס עליו שהוא לא מצליח, פחד לנשור, פחד לנסוע לישיבה. המצב שלו היה בלתי נסבל.

כמו בכל סיפורי האגדות הישועה הגיעה ממקום בלתי צפוי: חבר של אבא שהבחין במצבו של הנער וייעץ לאבא ללכת עם הנער עד הסוף. להוציא את הנער מהמסגרת בה הוא נמצא ולמצוא לו פתרון אחר ויהי מה. גם אם הוא יישאר בבית עד שימצא לו פתרון זה. לאחר החופש הנער לא חזר למסגרת. אביו לקח אותו ומצא לו מסגרת חלופית, מסגרת שאינה דורשת מבחנים או תוצאות, משהו חם וקטן.

השינוי היה דרמטי. הילד התחיל לחזור לעצמו לאחר יותר משנה של התדרדרות נפשית ורוחנית. משהו טוב התחיל לצמוח מתוכו. לפתע פתאום נעלמה לו בעיית הקשב החריפה, שהרי במבחן המוקסו המפורסם הוא לא הצליח להתרכז מעל 5 דקות. לפתע היה יכול להתרכז גם שעה וגם שעתיים וגם חמש שעות בלימודים. מעניין לא?!

ואז הוא גם הצליח לבטא את עצמו. מסתבר שהמשגיח בישיבה הקודמת הציק לו. המשגיח לא הבין אותו ולא ניסה להבין את הקושי שלו וירד לחייו. אולי רצה שבישיבה שלו יהיו "רק בחורים שלומדים ולא עושים בעיות כי כך אפשר לגייס יותר תקציבים ותרומות לישיבה"? אולי הוא רצה "שהשם של הישיבה יהיה גדול וכך הסיכוי לבחורים האחרים להתקבל לישיבות טובות יהיה גדול יותר"? ואולי, ואולי... איש חינוך גדול הוא לא ממש היה. והוא לא היה היחיד שם ברמת הרגישות הזו לנוער עליו הוא אמון.

הסיפורים היו לא נעימים, ואפילו מטרידים כשמדובר בישיבה עם פנימייה שהילד צריך להיות בה שבוע שלם. 'מה הבעיה שלך? למה אתה לא עושה כלום?! אתה לוקח משהו?' ההטרדות והאטימות אל הנער היו חוזרות ונשנות.

ראובן לא יכול היה לבטא זאת ויש כל כך הרבה ילדים בגיל הזה שקשה להם לבטא את עצמם. היו לו המון דוגמות שלא יכול היה לזכור אותן כשהיה שם. ו.. הוא גם הרגיש אשם, ושהמבוגרים צודקים. הוא לא שווה כלום, הוא לא מצליח לקלוט כלום, הוא לא מסוגל ללמוד, הוא לא מסוגל להתרכז. פעם יחידה אחת, רב אחד, (שפוטר בגלל שהיה נחמד מדי – כך סיפר) בנה לו מבחן אישי ושאל אותו שאלות ובמבחן זה קיבל 100. זו הייתה פעם יחידה.

רק כשהיה בטוח שהוא לא חוזר לשם יותר, רק אז החלו דוגמות היחס הקשה לעלות. אחת מהן קרתה דווקא כשחזר להיפרד מחבריו לשיעור. אחד הרבנים (שלא חיבב את הילד בלשון המעטה) תפס את ראובן כשזה נכנס לישיבה להיפרד מחבריו במבט מאיים "אנחנו לא מוכנים שבחורים שלא לומדים כאן יותר יסתובבו כאן" איים עליו. מושפל ומדוכדך יצא משם הנער על מנת שלא לחזור יותר. את זה הנער לא סיפר להורים, את זה סיפר מישהו אחר שהיה שם. רק אז החלו ההורים להבין שמשהו לא בסדר בהתנהגות של 'אנשי החינוך' של הישיבה. עד אז לא הבינו היכן נעוצה הבעיה!

הנער עובר כעת שיקום ובניה מחדש. בניית האמון שלו בעצמו, בניית האמון שלו בעולם הישיבות ובמגזר החרדי בכלל. במקרה שלו ההורים הצליחו לתפוס אותו בנפילתו, אבל יש מקרים רבים בהם ההורים לא מצליחים להבין מה קורה לנער, או שידם קצרה מלהושיע. וזה לא סיפור מומצא. זה סיפור מאוד פשוט שכנראה קורה כל הזמן לבחורים רבים, ואת התוצאות כולנו מכירים.

הסרט כוכבים על פני האדמה - סרט מרגש לכל הורה מחנך וגם לילדים! אין בעיה הלכתית של צניעות או כל בעיה אחרת לצפות בסרט.

fotolia

הגיע הזמן לבדק בית בישיבות הקדושות

במסגרת העבודה שלי אני מכירה בני נוער מהמגזר החרדי. לעתים נוער נושר, לעתים נוער מתמודד, כאלו שנודדים בין ישיבות ומחפשים את המקום המתאים להם, וכאלה שהתייאשו מהתהליך הזה. יוצא לי לא פעם לשמוע את התובנות שלהם ולעקוב אחר תהליך ההתבגרות שלהם. מתוך סיפורים רבים (מדי) אני רואה לנכון לציין את המחדל החמור של עולם הישיבות הקדושות, את הנזק שגורמים אנשים שהיו אמורים להיות אמונים על חינוך הנוער שלנו והכוונתו לכיוון של יראת שמיים ואהבת התורה. לדעתי הגיע הזמן שתהיה מעורבות גדולה יותר של הורים ואנשים אמתיים שהמשימה שעומדת לפני עיניהם היא משימת קודש, ושהביקורת הציבורית נגד אנשים לא ראויים במערכת החינוך תלך ותגבר. העדויות שמוסרים כאן הבחורים הן עדויות כואבות. הגיע הזמן לשנות!

איציק, בחור ישיבה שסולק מישיבה גבוהה וכעת מנסה להשתלב בישיבה לנוער מתמודד מספר: "הייתה לי שיחה ארוכה עם המשגיח שלי. שיחה של כמה שעות שבה ישבנו ושוחחנו. אמרתי לו: אתה יודע, רוב הנוער בארץ הוא בכלל נוער שאינו שומר תו"מ. הם עושים מה שבא להם. אנחנו רואים אותם בכל מקום שאנחנו נמצאים בו. בתחנה המרכזית, באוטובוסים, בפארקים וברחובות. אנחנו חשופים אליהם במידה זו או אחרת, זה לא משהו שאפשר לשלוט בו. ובכל זאת אנחנו מתאמצים להישאר בדרך התורה, לשבת ללמוד, להתלבש ולהתנהג כפי שמצפים מבחור חרדי, אתה לא יודע כמה אנחנו מתאמצים ומקריבים ומשתדלים נוכח כל ההשפעות החיצוניות האלה, ואתה, אתה אם בחור יזרוק בחדר אוכל כפית, אתה תעיף אותו מהישיבה.. איפה הפרופורציות?" איציק טוען שהמשגיח מאוד התרשם ממה שאמר לו. "הוא אמר לי שהוא אף פעם לא הסתכל על הדברים הללו כך ושזו נקודת מבט מאוד חשובה" השלב הבא הוכיח כמה פיו ולבו של המשגיח שווים, שכן יומיים לאחר מכן הוא העיף את איציק מהישיבה והפעם לצמיתות...

אני לא מכירה את המשגיח הזה, ואני לא יודעת למה הוא העיף את הנער. את הנער כן הכרתי, הוא עבד בעבודה מזדמנת, בחור חכם. כעת מנסה, אולי בפעם האחרונה, לתת הזדמנות נוספת לעולם התורה. למרות שהיחס שקיבל ממחנכיו היה רע. משפיל. מעליב. אולי דיבר בכנות גדולה מדי? אולי היה שובב מדי? היו לו למשגיח את את הסיבות שלו. מצטערת, לא ראיתי כאן חינוך אמתי. לא ראיתי כאן ניסיון להתמודד עם הבעיות האמתיות שהנוער שלנו חווה. ראיתי כאן אנשים אטומים שפחות חשוב להם האדם שמולם ושיש להם שיקולים תמוהים. שקט תעשייתי אולי? שם? כבוד? הכנסה מסודרת? אם זה היה רק איציק, ניחא. אבל מדובר בכמות אדירה של בחורים שמשום מה לא מצליחים לצלוח את עולם הישיבות הקדושות, עוברים ממקום למקום, חווים חוויות קשות של השפלה ורוע מצד אנשי החינוך שלנו.

וזה רק הסיפור הראשון מבין סדרת סיפורים שיעלו כאן בשבועות הקרובים בע"ה.

ולכתבות נוספות בנושא

הם לא נושרים לבד - כשלים במערכת החינוך

זה לא הנוער שנושר זה אנחנו שמנשירים אותו

הנוער נושר? סיבות וטיפים לפעולה

פיתרון חוסר התארגנות לקראת משימות

תופעות הלוואי שגורמות תרופות לקשב וריכוז

fotolia

תופעות הלוואי שתרופות לקשב וריכוז גורמות

קשב וריכוז היפר (ADHD)

אפרים היה ילד שובב. הוא מעולם לא התעניין בלימוד, הוא היה משתולל, מטפס, רץ, בורח מהשיעור, מפריע למורה ולא נותן לה להעביר את השיעור – בקיצור מופרע אמתי.. אימא שלו לקחה אותו לכל מיני מבדקים, לבסוף (אבל ממש בסוף) בגיל 13 בערך היא השלימה עם זה שהוא ADHD והחלה לתת לו מינונים של קונצרטה.

'האם הקונצרטה עזרה לו?' 'כן, בהחלט'. טוענת א. (השם שמור במערכת). הוא היה ילד לא מוצלח בלימודים. את יודעת מה זה להיכשל שוב ושוב בכל מבחן שאת עושה?

התנסות בתרופה

נחזור לחיים – הילד השקט שלא מצליח להתרכז. ההורים החליטו לקחת אותו (לאחר ויכוחים לא מעטים – ועל כך כנראה בכתבה נפרדת) לנוירולוג כדי שייתן לו כדורים שיצליחו אותו בלימודים. הרופא נתן לו מינון מסוים, (אני מקווה שכולם מבינים שזה תהליך ארוך שכולל תורים, נסיעות, ויכוחים בין בני הזוג, ניסוי ותעיה – כן?) והילד יצא לדרך. לא. זה לא עזר בכלום. הם חזרו לרופא בחזרה כדי לקבל מינון חזק יותר. הרופא התפלא שאחד מההורים מתנגד לתרופות. למה? ככה. יש גם רופאים שמתנגדים לתת לילדים ריטלין או קונצרטה. הנוירולוג הקודם זעם על כך שמאות אלפי תרופות קונצרטה וריטלין נמכרות בכל חודש בכל בתי המרקחת בארץ. הוא שלח את הילד למיפוי מוח (!!!) כדי לשלול סרטן רק כדי להפחיד את ההורים ולהרתיע אותם מהמשך טיפול תרופתי. אז ההורים הגיעו לרופא הזה (לאחר ויכוחים סוערים ביניהם – זוכרים?). לפורום מומחי י.נ.ר בנושא הורים וילדים (ובעיות קשב וריכוז)

הילד סובל מתופעות לוואי

הוא ניסה את המינון הגבוה פעמיים שלושה והפסיק. לא התאים לו תופעות הלוואי שכללו בחילות, מצב רוח ירוד, חוסר תאבון וחוסר יכולת להירדם. הוא גם לא הרגיש שיפור בכיתה וממילא אחד ההורים נרתע מכל העניין וכך זנח את הנושא והמשיך אל סבלותיו.

קונצרטה ודיכאון

'אני לא יודעת למה לא אמרו לנו את זה קודם (אומרת א. אמו של הילד עם הADHD) – אבל למרות שהבן שלי הצליח פתאום בלימודים וכל הקיר שלו עטור פרסים על כך שהוא עוזר לאחרים פתאום עם הלימודים (!!!) ההתנהגות שלו הייתה לא טובה, וזה רק הלך והחריף. הלכתי אתו למכון שילווה אותנו בתהליך והם הפנו אותנו לפסיכיאטר שיאבחן אם יש לו דיכאון. הפסיכיאטר אכן אבחן דיכאון אצל הילד וטען בפנינו שזו תופעה ידועה אצל ילדים ונערים שנוטלים קונצרטה! הפתרון של הפסיכיאטר היה לתת לנו כדור נגד דיכאון. הוא אומר שאין לה תופעות לוואי, אז עכשיו אנחנו נותנים לו קונצרטה וכדור שימנע את הדיכאון שהקונצרטה גורמת..

לקריאת הכתבה הראשונה בנושא...

כתבה שלישית בנושא

כתבה רביעית בנושא

הם לא נושרים לבד - כשלים במערכת החינוך החרדית

אין בית בישראל שלא שמע על התופעה המחרידה של נוער נושר, אין כמעט בית שאין בו לפחות נער או נערה שלא חוו על בשרם עוולה שגרמה להם להטיל ספק בנכונות הדרך וצדקתה.

במוסדות הלימוד החרדים קיימות תופעות שונות ומשונות של חינוך ויחס לנוער שלא פעם נובעות מסיבות פשוטות של חוסר ידע, חוסר הכשרה מקצועית נכונה, חוסר התאמה של החינוך התורני לבעיות אליהן הנוער של היום נחשף אליהן, ועוד.

הורים רבים מוצאים את עצמם עומדים מול שוקת שבורה, ומגלים שדיני נפשות או דיני נשמות שלא טופלו במקצועיות מספיקה, גרמו לילדים שלהם לאבד את שיווי המשקל שלהם ולמעוד מתוך כעס ועלבון אל הרחוב, שהיום הוא מסוכן יותר מתמיד.

מדריך חינוכי ואחראי על פעילות חברתית

מוזרה העובדה שהיחס לנוער היום הוא כאל מבוגרים שיכולים לנהל את חייהם החברתיים בישיבה בעצמם, ללא הדרכה וללא הכוונה תורנית וחינוכית. בישיבות רבות ההנהגה היא שהמסגרת מספקת את כל התנאים הנדרשים לצורך למידה, תוך התעלמות מהעובדה שיש צורך בהכוונה חברתית וחינוכית. העובדה באה רבות לידי ביטוי באי קשר בין השיעורים, שמבטא עליונות של השיעורים הגבוהים על הנמוכים. האם זוהי דרך ארץ? האם מותר שנוער מגיל מבוגר יותר יתנשאו על נערים צעירים יותר? מה מפנימים הילדים על דרכה של תורה?

קשב, קשב

הערכה רבה כלפי הנערים שמתמידים משעות הבוקר ועד שעות הלילה על לימודי הגמרא. מי שאינו מסוגל לשבת במשך 12 שעות רצוף על הסטנדר עלול למצוא את עצמו בבעיה מול חבריו שמתאמצים ומצליחים לעשות כן. האם בדור שבו כל כך הרבה נערים ונערות מזוהים עם בעיית קשב וריכוז לא ניתן למצוא אפשרויות של לימוד משולב? האם אלו שמתקשים להחזיק בלימוד רצוף של 12 שעות גמרא צריכים להתפשר? או להרגיש כישלון ולנשור אל הרחוב?

התמודדות הורים

לצערנו הורים רבים מגלים את הכשלים במערכת רק כאשר הם חווים את הכשלים על בשרם. לרוב על הילדים הבכורים. גם ההורים עלולים לטעות כאשר הם נקלעים ביחד עם הילדים שלהם למצב מצוקה שבו הילדים בועטים במסגרת (ומה לעשות – לעתים בצדק), כאשר החיפוש אחר פתרון חלופי הוא לעתים כאשר הילד או הילדה כבר נשברו וכבר זולגים לכיוונים הלא רצויים.

הדרך היחידה היא ללמוד את הנושא לעומק ובמקצועיות, ורצוי רגע לפני הפיצוץ. הסדנה של מכון י.נ.ר בעניין נוער נושר הוא קורס שמיועד לאנשי חינוך שיכולים לבצע שינויים מקצועיים מתוך מערכות החינוך החרדי, להורים לילדים בגיל ההתבגרות ולכל אדם שמסוגל או מעוניין ליצור את המערכת שתעצור את ההידרדרות של הנוער החרדי אל הרחוב וכל דקה היא קריטית.

לסדנת נוער נושר