בני הבכור הינו בן 13, ולאחרונה אנו נתקלים בלא מעט ביקורת מצד הת"ת בו הוא לומד- על חוסר רצינות, ריחוף, התעסקות עם דברים אחרים, הפרעות ועוד. הטענות האלו עלו לעיתים גם בשנים קודמות בעיקר מצד מלמדים קפדניים,אך הסה"כ הכללי היה בסדר. ראוי לציין כי מדובר בילד חכם והישגיו הלימודים טובים, על אף שהצוות טוען כי הוא יכול עוד יותר. פנינו לנוירולוג שעל סמך ראיון קצר של הילד (סדרת שאלות כגון - האם קשה לך לקום בבוקר, האם אתה מעדיף ללמוד למבחן בחדר סגור, האם הרב אומר שאתה לא איתו...- שאלות שגם אני הייתי עונה עליהם בחיוב ...) קבע כי קיימים סימפוטמים של קשב וריכוז אך שנראה כי כרגע אין צורך בטיפול, כל עוד הילד מסתדר, אך בהמשך הוא ממליץ על ריטלין. אני מאוד מבולבלת ! מצד אחד- אם לילד יש בעיה של קשב וריכוז : כיצד זה שכאשר היו לילד רבנים נינוחים, שמחים, ושידעו להתבונן על מה שיש בו ולא על מה שאין - הילד לא קיבל הערה אחת לאורך כל השנה, למד היטב, התנהג היטב וזכה בשבחים והצטיינות ?? האם בעית הקשב נעלמה לשנה אחת ? יש לי הרגשה שהיום קיימת כותרת מרגיעה לכל הבעיות שצצות ושאין כוח וסבלנות להתמודד עימן ושמה : קשב וריכוז . הייתי רוצה לדעת -אם אכן קיימת כזו בעיה- מה באמת ניתן לעשות חוץ מלקחת ריטלין ולדאוג לשקט תעשייתי ?!