שלום,
אני צעיר חרדי, נשוי שנתיים +2.
מתחילת גיל ההתבגרות, חשתי כיצד היצר המיני אצלי עובד שעות נוספות. כך שלא היה לי כלל וכלל קל להתמודד עם היצר בהתאם לחינוך שקבלתי.
אני יכול לומר שלמעלה מעשור שנים אני מתמודד קשות עם כך, והיו לי לא מעט נפילות, בסדר גודל של הבטה במקומות לא רצויים ברחוב או באמצעות האינטרנט, דבר שהביא, אמנם בגיל מאוחר יותר, להוצאת זרע.
בד בבד, לכל אורך השנים הללו למדתי בישיבות ואחרי החתונה בכולל אברכים, וחשתי עצמי יהודי מאמין עם להט לכל עניין יהודי, פעיל בקהילה, בשיעורים וכו' וכו'. חברים רבים ראו בי את הצעיר היהודי הדתי המוצלח, שבטח "אין לו יצר הרע"...
כך נמשך המצב עד כעת, כאשר לאורך השנים, כאשר הייתי עסוק ומסופק יותר, ההתמודדות האמורה נחלשה, ובימים פנויים יותר ומתוסכלים יותר, התחזקה, ואיתה הנפילות התסכול והמצפון.
אחרי החתונה היצר האמור קיבל מענה כלשהו, וגם זה בסה"כ עזר לי להתמודד, אבל כדרכו הוא לא נעשה שבע כנראה לעד, אולי ביום המיתה.
התקופה האחרונה, אפשר לומר חצי שנה אחורה, חיי הנישואין שלנו לא משהו, למרות שבסה"כ היה לנו נחמד, עם קשיים שנראים לי שגרתיים. אנחנו לא רואים אור בקצה המנהרה בכל הנוגע למציאת תעסוקה ומקור פרנסה, אישתי מפרנסת ועובדת קשה ועייפה ואני מתוסכל וחסר סיפוק. תקוות שונות להסתדרות הלכו ונגוזו אחד אחרי השני, ואני התחלתי ליפול שוב ברשתו של היצר האמור.
לפני כחודש עברתי משבר דיכאוני לא קל ומאז, אני לא יודע איך, כל האמונה שלי הלכה ושקעה לנגד עיני, אני לא מצליח להבין איך מהצעיר הדתי בעל האידיאלים, הפכתי לאחד שבקושי מצליח להתפלל ולא מאמין ולא מרגיש שמישהו שומע לתפילתו ומתכוון לסייע לו. קרעתי את עצמי בתפילות בתקופה האחרונה ואני פשוט לא רואה תזוזה, בד בבד עשיתי כלי גם בדרך הטבע, אני הולך לא מעט לאיש מקצוע בתחום הנפש, אבל מרגיש שיחד עם השחרור הנפשי, אני עלול לרדת בכל מה שנוגע לחיים של תורה ומצוות. חבריי לא יאמינו למשמע אוזנם, אני, חברם שהיה חם לכל דבר שבקדושה, יותר מכל אחד אחר, ולפתע נמצא בכזה מצב שחש אדישות לכל דבר, ועושה חושבים למה לי להתמודד עם דרישות התורה אם אני בכלל חש ספיקות לגבי אמיתותה.
אני לא מרגיש שהוכחות לקיומו של הבורא או לאמיתותה של התורה יכולים לסייע לי, זו לא בעיה שכלית, זה עניין של שבירה, חוסר התחברות.
כאחד שלמד אני יודע שיכול להיות שחטאתי ועכשיו אני לא ראוי להיענות, אני יודע שאי אפשר להקשות על הבורא, וכו' וכו', אבל אם חיי קשים מנשוא, ואני לא מרגיש סיוע מלמעלה, אז למה לי כל הדינים והסייגים של התורה, אולי אלך ואעשה חיים ולפחות עולם הזה יהיה לי....
קשיים לא מעטים היו מנת חלקי מילדות, המון תסכולים ואכזבות, דברים שאגב כלפי חוץ אף פעם לא נראו, תמיד איכשהו "תרצתי" את הקב"ה והצדקתי עלי את הדין, עכשיו נשברתי, יכול להיות שאם הוא קיים הוא צודק, אבל לי נשבר, מה יצא לי מזה.
לא מיציתי בשורות הארוכות עד כה, את כל אשר על ליבי, כואב לי המצב שלי אבל אני ממש לא יודע אנה אני בא, אני מרגיש במדרון לעבר מקום שאני לא רוצה להיות בו.
מפחד לחשוב על גורלי וגורל משפחתי, אישתי שבסה"כ אישה טובה, בניי החמודים..
לא יודע, אבל אולי אמצא כאן תשובה שתניע אצלי משהו...
יש לי אישה טובה, מוכנה לעשות בשביל הכול, וכשאני אומר הכול זה אומר הרבה, כמעט מכל היבט היא טובה ובהחלט טובה, היא גם בהחלט יפה, אולי לא מלכת היופי, אבל בהחלט יפה, מה שיכול להיות שיש איזשהו חוסר התאמה באופי שלנו, אבל אני חושב וכמעט משוכנע, שתהליך ייעוץ (שהיא אגב מסכימה לו בלב שלם) נוכל להגיע למקום טוב. השנתיים של הנישואין שלנו עברו בסה"כ בשגרה נעימה ועם חוויות נחמדות ביותר, אבל תגיד לי אתה, בן אדם מתוסכל שאין לו כבר תקוות שאיפות וכל סיפוק, והדבר היחיד שהוא נמשך כמו בהמה, זה סיפוק היצר המיני, יכול להיות שבע מאשה אחת.... עם זה אני רוצה להתמודד.
יש לי עוד איזשהו כאב, שאני מרגיש שהגעתי לנישואין שלי לא בשל בהכרת עצמי ותהליך הבחירה היה קצת כפייתי, לא ממש ע"י גורמים חיצוניים, אבל לא עברתי תהליך חווייתי של בחירת בת זוג, זה לפעמים מתסכל אותי מאוד, אבל שמעתי שגם עם זה מתמודדים יועצי נישואין בהצלחה, ובכלל, גם עם נפלתי בפח, נפלתי עם אישה טובה חכמה מסורה נאמנה יפה וכו' וכו', אני מפחד לאבד את עולמי בכל רגשות אובססיביים כאלו.
עוד נקודה, שואלים אותי אם אני אוהב אותה? האמת היא שאני לא יכול לומר כן, אני מעריך אותה מאוד מייקר אותה, רע לי עכשיו שאני עושה לה הרגשה לא טובה ויציבה, אבל אהבה, אני לא בדיוק יודע מה זה אהבה, מרגיש שמשהו ברגש שלי לא מפותח, אני יודע טוב מה זה משיכה גופנית מה זה תאווה, מה זה דאגה, אבל לא כ"כ חשתי בחיי רגש אהבה, גם כלפי ההורים שלי למשל אני חש מחוייבות דאגה וכו', אבל מה זה אהבה אני לא יודע בדיוק.
אני מרגיש שהבעיה לא מתחילה בחיי הנישואין שלנו אבל היא כמובן פוגעת בעיקר בה, אשמח מאוד לשמוע אם יש לנו עתיד, אם נראה לכם שאוכל ונוכל להמשיך להקים את הבית שלנו עם סיפוק אושר ושמחה.
נראה לי שוהיה ובעז"ה נצליח לחזק את הקשר בינינו באופן יותר רגשי, משהו עמוק יותר ומורגש יותר, זה יעזור לי לרפא משקעי העבר.
אינך מלאך
שלום לך.
לכל אדם יש יצר הרע שמחפש בכל יום כיצד להטמין לו פח וללכוד אותו.
איתך הוא עבד בכיוון הפוך. קודם כל העלה אותך לגבהים בעיני כל החברים. הגעת למצב שברור לכל האנשים מסביבך כולל אשתך שאתה אדם טוב ומוצלח בכל הקשור ליהדות ולמידות טובות.
אחרי שברור לכולם שאתה אדם מוצלח שאין לו כלל יצר הרע, מצא לך היצר נקודות שבהם אינך מושלם. הוא אומר לך כל היום שאינך ראוי לתמיכת הסובבים אותך שאלו היו יודעים מי אתה באמת, לא היו מתיחסים כלל אליך.
המצב הזה הביא אותך לנפילה רגשית ובעקבותיה התערערו לך כל החיים כולל משמעות הדת וכולל משמעות הנישואין וכו'.
לא פלא שהגעת למצב של יאוש.
בשביל לצאת מהמצב הזה, הנך חייב להבין דבר בסיסי ביותר:
הנך יהודי טוב שכמו כל עם ישראל יש לו ניסיונות ויש לו יצר הרע ויש לו כל מיני נפילות ודכאונות לפעמים.
אינך מלאך שנמצא מעל כל המצבים שבני תמותה רגילים נמצאים בהם.
לכל אחד מאתנו יש לו יצר הרע, יש לו ניסיונות ולפעמים קשה לו מאד להתגבר על היצר הרע, וכל אחד מאתנו יכול ליפול לפעמים.
השאלה היא כיצד יוצאים מהנפילה הזמנית וכיצד מתגברים עליה וכיצד מתחזקים יותר כמו שנאמר "שבע פעמים יפול צדיק וקם". בלי הנפילות אי אפשר לקום ולהמשיך בחיים.
בשביל להמשיך הלאה, כדאי שתקבל קצת הדרכה פרטנית בנושא ובמקביל לקבל קצת הדרכה זוגית כדי למנוע פגיעה נוספת בנישואין שלכם.
בהצלחה רבה
אורי ברונר
050-8750737