facebook youtube google

מדור אקטואליה במשפחה

שיתוף פעולה בין "מגן לחולה" לאגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל.

מאת טל נחום 20/11/2017
תקציר:
שיתוף פעולה בין "מגן לחולה" בראשות הרב בנימין פישר, לבין אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל. הרב בנימין פישר, יו"ר "מגן לחולה" ערך סיור באגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל.
שיתוף פעולה בין "מגן לחולה" לאגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל.
ב כסלו | 20.11.2017

במהלך הסיור ביקר הרב במשרדי האגודה, המוקד הטלפוני והקליניקות הפעילות. הרב שמע אודות הפעילות של האגודה המאגדת תחתיה אנשי מקצוע מתחומי הייעוץ והטיפול במשפחה בתחום הפרטני, הזוגי, המשפחתי והחינוכי.
 

האגודה מונה כ- 300 חברים, אנשי מקצוע שעברו הכשרות מוכרות בטיפול זוגי ומשפחתי, טיפול נפשי – פסיכותרפיה והנחיית הורים ומשפחה.
במהלך הסיור הועלה תחום הייעוץ והטיפול במגזר החרדי ועל המודעות ההולכת וגדלה במגזר, המעלה את הצורך בקבלת עזרה על ידי אנשי מקצוע מוסמכים לאותו התחום. 
הרב התרשם ממגוון המקצועות והמעטפת הקיימת לכל משפחה הזקוקה לקבלת עזרה מכל רחבי הארץ.


במהלך הסיור במשרדי המוקד הטלפוני של האגודה, הרב התוודע לתהליך המתבצע כאשר מתקבלת פניה במוקד: שמיעת הפונה ע"י אנשי מקצוע, מתן עזרה ראשונה בטלפון ובמקרה הצורך הפניה לאנשי מקצוע מוסמכים עד לסיום התהליך בהצלחה.


בנוסף לכך, הוא נחשף להיקף פעילות המוקד המעניק שירות בכל שעות היום ועד השעות הקטנות של הלילה ע"י אנשי מקצוע וביניהם מטפלים משפחתיים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים ועוד.

במסגרת הפגישה עם מנכ"ל אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל, מאיר שמעון עשור, הועלו אפשרויות רבות לשיתופי פעולה במסגרת הארגון רב החסד של הרב לאור פניות שמתקבלות בתחום בריאות הנפש 

הרב הוזמן ונענה ברצון לפתוח את הכנס השנתי הראשון של אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל לשאת דברי חיזוק וברכה ליועצים ומטפלים, לחברי האגודה ולציבור הרחב המוזמן לקבלת סיוע מהאגודה.


הכנס יעסוק בנושא: "כשטיפול זוגי וטיפול פרטני נפגשים" ויעלה סוגיות אקטואליות ורלבנטיות לטיפול בפרט ובמשפחה תוך שימת דגש על אתיקה מקצועית. הנושאים יועברו ע"י טובי המומחים בתחום. הכנס יתקיים ביום שני ט' כסלו 27.11.17 בבית הארחה בית וגן בירושלים.

כתבות אחרות בנושא בריאות במשפחה

הפרעות אכילה - סמפטומים, סיבות ודרכי טיפול
fotolia

הפרעות אכילה - סמפטומים, סיבות ודרכי טיפול

את הפרעות האכילה  נוהגים לחלק לשלושה סוגים :

אנורקסיה: מצב בו האדם מפחית באופן משמעותי את כמות המזון שהוא צורך במטרה מודעת לרדת במשקל, לעיתים עד כדי הרעבה והפסקת אכילה מוחלטת. הסובל מאנורקסיה ממשיך להרגיש שמן גם כאשר הוא מגיע לירידה דרסטית במשקל ולרזון קיצוני ועושה הכל כדי להמשיך ולרדת במשקל, כולל הפסקת אכילה או אכילה מועטת מדי, הקאות, לקיחת חומרים משלשלים, עיסוק מוגזם בספורט ועוד. התנהגויות אלה כפייתיות ונעדרות בוחן מציאות  תקין.

בולימיה: מתאפיינת בהתקפים של אכילה חסרת שליטה, בה האדם אוכל כמויות גדולות מאד של מזון בזמן קצר, פעמים רבות מזון שנחשב ללא בריא, ולאחר מכן הוצאתו של המזון מהגוף באופן לא טבעי, לרוב על ידי הקאות, אך גם על ידי נטילת חומרים משלשלים. הבולימיה גורמת לנזקים גופניים גדולים למערכת העיכול, לפעילות הלב ולמאזן החומרים בגוף, כמו גם לבעיות שיניים, עיניים ועוד.

אכילה כפייתית, בולמוסי אכילה, התמכרות לאכילה: תופעות שניתן להתייחס אליהן כאל קבוצה נפרדת של הפרעות אכילה, שמאופיינות באכילה מרובה בלתי נשלטת, לפרקי זמן מסוימים או באופן קבוע, שאין אחריהן פעולה כלשהיא לסילוק המזון מהגוף. הפרעות אלה מלוות לעיתים קרובות במשקל עודף, בהתאם לכמויות המזון העודפות שהאדם אוכל.

השכיחות של הפרעות האכילה

למרות שהנתונים לגבי שכיחות הפרעות האכילה אינם מדויקים כיון שחלק מהסובלים מהן אינם פונים לטיפול או פונים לטיפול פרטי שאינו מדווח לרשויות, שכיחות ההפרעות בעולם המערבי הולכת ועולה. שכיחות האנורקסיה עומדת על 1.2 אחוז בקרב הנשים ו- 0.2 אחוז בקרב הגברים. בולימיה היא הפרעה שכיחה יותר, כ-4 אחוז בקרב נשים וכאחוז אחד בקרב גברים. הנתונים לגבי אכילה כפייתית לסוגיה השונים הם גבוהים הרבה יותר ומגיעים ליותר מ- 40% מקרב האוכלוסייה הכללית לפי דיווחים שונים.

השכיחות הגבוהה ביותר של הפרעות אכילה היא אצל נשים צעירות בטווח הגילאים 12-41. עם זאת שכיחות התופעה עולה בשנים האחרונות באופן משמעותי גם בקרב גברים, נשים מבוגרות, ואף ילדים. לא נדיר לפגוש כיום אפילו ילדים קטנים בגיל 4-6 הסובלים מהפרעות אכילה על רקע רגשי.

כמו כן קיימת עלייה משמעותית של הפרעות אכילה בקרב המגזר הדתי והחרדי, והשיעור עומד כיום על מספרים דומים לכלל האוכלוסייה.

הסיבות להפרעות האכילה:

הסיבות להתפתחותן של הפרעות אכילה קשורות למצבו הפיזיולוגי והרגשי המולד והנרכש של האדם ומושפעות גם מהסביבה הספציפית בה הוא חי וממסרים חברתיים אופנתיים.   

במחקרים גנטיים נמצא כי אדם יכול להיוולד עם רגישות מוגברת לפיתוח הפרעות אכילה. כמו  כן קיימות סיבות ביולוגיות הקשורות, בין היתר, בהפרשה מוגברת או מופחתת של חומרים בגוף שעלולים להקשות על אדם לווסת את מנגנוני הרעב והשובע.

בעיות ביחסי הורים וילדים מגבירים את הסיכון של הילדים לפתח הפרעות רגשיות וביניהן הפרעות אכילה. יחס ביקורתי וחודרני מצד ההורים כלפי הילד או הילדה נמצא כמאפיין משמעותי בקרב נערות ונערים שסבלו מההפרעה. זוהי אחת הסיבות לכך שהפרעות אכילה כה נפוצות בגיל ההתבגרות שבו באים לידי ביטוי שינויים וקונפליקטים אישיים ובינאישיים רבים אצל המתבגר או המתבגרת.

עיסוק של אחד ההורים או שניהם בנושאים של דיאטה, דימוי גוף ואכילה, באופן מוגזם או כפייתי, נמצא אף הוא כגורם שכיח להתפתחות הפרעות אכילה אצל הילדים.

מאפיינים אישיים שכיחים שנמצאו כגורמים לשכיחות גבוהה יותר של הפרעות אכילה הם גם נטייה לחרדתיות, פרפקציוניזם, קושי להסתדר עם גבולות או לחצים יומיומיים, בעיות בדימוי הגוף, בעיות בזהות המגדרית, ולעיתים טראומה של ניצול או התעללות במשפחה או מחוצה לה.

לפי חלק מהחוקרים אנורקסיה ובולימיה נובעות לעיתים מהצורך באוטונומיה בקרב נערות צעירות אשר מתמודדות במשפחתן עם קושי רגשי וקונפליקטים עם ההורים ועם דרישה מהן להיות מושלמות בתחומי החיים השונים. אצל נערות אלה מתפתחת לעיתים הפרעת אכילה שהיא האפשרות היחידה שלהן לעיתים לשלוט במשהו בחייהן- באכילה. 

לעיתים הפרעת האכילה משמשת כאמצעי להשגת תשומת לב מהמשפחה והסביבה.

אכילה כפייתית משמשת כדרך להתמודדות עם לחצים, מתחים וקונפליקטים רגשיים אצל אלה הסובלים ממנה. האכילה המרובה הממלאת את הקיבה יוצרת טשטוש של רגשות ותחושות אחרים.

אכילה כפייתית מתחילה לרוב בילדות המוקדמת, כשמתעצבים דפוסי האכילה. רוב האנשים שנעשים אכלנים כפייתיים הם אנשים שמעולם לא למדו דרכים נאותות להתמודדות עם מצבים מלחיצים, ובמקום זאת השתמשו באוכל כדרך התמודדות.

הטיפול בסובלים מהפרעות אכילה

הטיפול צריך להתמקד בהכרח במימד הרגשי ולבדוק את הסיבות הפסיכולוגיות שקיימות בבסיס ההפרעה. לעיתים נעזרים גם בשילוב של ליווי ופיקוח תזונתי. במקרים בהם קיימת סכנה אמיתית לחיי המטופל/ת יש צורך באשפוז במחלקה המתמחה בטיפול בהפרעות אכילה.

מסוכן למדי להתעלם מהחומרה ומהסכנה שבהפרעת אכילה ולא לטפל בה באופן מתאים על ידי איש מקצוע המומחה לבעיות מסוג זה. קיימת בכך סכנה בריאותית ופסיכולוגית אמיתית.

נורות אדומות

כיוון שהפרעות האכילה לסוגיהן הופכות לתופעה נפוצה בכל שכבות האוכלוסייה, החל מגילאים צעירים מאוד, חשוב שהורים יהיו ערים לסימנים שעלולים להצביע על התפתחותה של בעיה הקשורה לאכילה. חלק מהסימנים יכולים להיות:

- הימנעות מסוגי מאכלים מסוימים לחלוטין או חלקית.

- דילוג על ארוחות מדי פעם או באופן קבוע.

- אכילה מופרזת שאחריה יש הסתגרות בשירותים.

- התעסקות שנראית מוגזמת במדידת משקל הגוף.

- התעסקות שנראית מוגזמת במראה החיצוני, הבעת אי שביעות רצון מהמראה החיצוני, והבעת תסכול בכל הקשור לכך.

- עיסוק מוגזם בספורט כאמצעי לירידה במשקל.

-הסתגרות רבה בחדר, תקשורת מועטה מדי עם בני המשפחה, התרחקות חלקית או מלאה מחיי חברה.

 

 

 

דיכאון לאחר לידה - דרכי טיפול והתמודדות
fotolia

דיכאון לאחר לידה - דרכי טיפול והתמודדות

דיכאון לידה או עצבות לאחר לידה הם תופעות לגיטימיות בתקופה הראשונה שלאחר הלידה לצד העייפות והכאבים מהלידה. בתקופה זו הגוף משתנה, אין שעות פנאי, ובכלל המציאות מתערבבת לתוך מטלות אינסופיות עבור האם הטרייה. בתוך המערבולת החדשה ורכבת ההרים הרגשית בה האם נמצאת בתקופה זו, יש לשים לב לתמרורי האזהרה.

 

דיכאון לאחר לידה  (Depression) היא הפרעה נפשית נפוצה, אשר פוגעת בעיקר בנשים. במקרים מסויימים ובאחוזים נמוכים, ישנו דיכאון לאחר לידה גם אצל גברים. ההפרעה מתאפיינת במצב מתמשך של חוסר אושר, קשיי שינה (עודף שינה לצד מיעוט בשינה), הערכה עצמית נמוכה, הפרעות אכילה (אכילת יתר או מיעוט באכילה), שקיעה לתוך עצבות, אנהדוניה (חוסר סיפוק) עצבות, ולעתים פרצי בכי ובמחשבות של ייאוש ואפרוריות. לעתים דיכאון לאחר לידה כולל גם אבדן עניין והנאה ברוב תחומי החיים ואף תחושת ריקנות עזה וחוסר חשק ניכר.

 

המחקרים בנושא דיכאון לאחר לידה מתבססים על חקירה קלינית של נשים לאחר חודשי הלידה הראשונים, ומעידים על כך שבין חמישה אחוזים לעשרים וחמישה אחוזים מקרב הנשים היולדות יחוו דיכאון לאחר לידה. בקרב הגברים נמצא כי עד עשרה אחוזים מהגברים יחוו דיכאון לידה אצל גברים.

הדיכאון לאחר לידה מתפרץ לרוב בין חודש לאחר הלידה ועד לחצי שנה מאז הלידה ,אך יחד עם זאת נמצאו מקרים בהם הדיכאון פרץ מיד עם הלידה, מה שגרם לפגיעה בקשר של האם עם התינוק .

 

גורמי סיכון (באנגלית Postpartum depression או PPD )

הספרות המחקרית מעידה על נשים מסוימות אשר עלולות להיות בקבוצת סיכון לדיכאון לאחר לידה: היסטוריה מוקדמת של דיכאונות עלולה להוות גורם סיכון לדיכאון לאחר לידה, כמו כן הריון דיכאוני, משבר זוגי או היעדר סביבה תומכת. מחקרים מסויימים מעידים גם על נשים מעשנות כקהל הנמצא בסיכון.

 

מאפיינים

התחושה העיקרית שמאפיינת דיכאון לאחר לידה היא עצבות גדולה מאוד אצל היולדת. לצד תחושת העצב קיימת גם תחושה של אשמה של האם על כך שהיא אינה מאושרת, בעיקר כאשר כך הסביבה מצפה ממנה להיות. תסמינים לדיכאון לאחר לידה עלולים להיות: נסיגה חברתית, עצבות רבה, קושי לטפל בתינוק, הפגנת כעס ורגזנות רבה, חוסר שקט, חרדה מוגברת או התקפי פאניקה.

כמו כן לעיתים אימא הסובלת מדיכאון אחרי לידה עלולה גם להתקשות לדאוג לעצמה ולתינוק, לפחד להישאר עם התינוק לבדה במשך תקופה ארוכה, לפתח חשיבה שלילית בקשר לתינוק ולעצמה.

כאשר גורמים אלו חוברים יחד, אזי מתעצמת תחושת הריקנות והכעס העצמי מלבה את תחושת העצבות של היולדת.

סיבות :

הסיבות לשינויים במצב הרגשי בדיכאון לאחר לידה היו נושא למחקרים רבים, אך ניתן לסכם בקלות ולאפיין כי בראש ובראשונה לאם היולדת יש, לכאורה, את כל הסיבות בעולם להיות עצובה. לידה היא לא פעם חוויה טראומתית, כואבת, מפחידה ומלחיצה הגורמת למצב של סטרס מתמשך. נוסיף לכך גם את ההתמודדות של הריון מתמשך וארוך, שינויים הורמונליים, שינויים גופניים, עלייה במשקל, ועוד.

אי לכך, לא פלא שלא מעט נשים נתקפות בעצבות אשר לעתים עלולה להתפתח לדיכאון אחרי לידה.

מחקרים רבים מראים שבנוסף לכל התמורות הללו, ישנם שינויים הורמונאליים קיצוניים הגוררים התפרצויות בכי ארוכות ולא מובנות. יש לשים לב ולבחון אם מדובר בביבי בלוז לגיטימי וקצר או שמא בדיכאון אחרי לידה שמצריך מענה מקצועי .הבעייתיות בדיכאון לא מאובחן ומטופל היא שהוא עלול להוביל לחוסר חשק ורצון להתמודד בטיפול ברך הנולד שזקוק לאמו, ולתקשר עם יתר בני המשפחה והחברה בכלל עד כדי הסתגרות שמזיקה לאשה ולסביבתה.

אבחנה:

לפי הDSM  (מדריך האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים) ניתן לקבוע אבחנה של דיכאון כאשר יתקיימו אחד משני התסמינים הראשונים, ועוד ארבעה תסמינים מתוך הרשימה, (סה"כ חמישה) למשך שבועיים לפחות: 

מצב רוח ירוד במשך רוב שעות היום, כמעט כל יום. איבוד יכולת ההנאה והעניין ברוב התחומים, כמעט כל יום.

ירידה ניכרת, לא מתוכננת, במשקל ובתאבון. קושי ניכר להירדם או לישון. ירידה ניכרת בפעלתנות, או עלייה בה. מחשבות על התאבדות.

עייפות וחוסר אנרגיה. הרגשה קשה של חוסר ערך עצמי או אשמה. חוסר יכולת לחשוב, להתרכז להחליט החלטות, כמעט כל יום.

(תרגום מתוך ה DSM)

טיפול:

הטיפול, ברמת העיקרון, צריך לתת מענה להיבטים הרגשיים אשר גורמים לדיכאון לאחר לידה. לצד זאת, יש לבחון את רמת הדיכאון ולעתים להיעזר בטיפול תרופתי נקודתי לזמן קצר בכדי לייצב את מצב רוחה של האם לרווחת התינוק. פעילות חשובה המסייעת להתמודדות עם המחלה היא הגברת המודעות לנושא על ידי קריאת חומר בנושא והבניית מערך תמיכה משפחתי וזוגי. פעילות זו תסייע במניעה, אבחון והתמודדות. תחום נוסף בו אפשר להעניק ליולדת סיוע הוא החלוקה בנטל. אחד מגורמי הסיכון ללקות בדיכאון לאחר לידה הוא העומס הפיסי הרב בו היא נמצאת. לכן יש לנסות ולהבנות אפשרות לחלוקה בעול הרב, בכדי לאפשר שעות שינה סבירות, פנאי לצרכים אישיים והיכולת לצבור כוחות להמשך פעילות יומיומית שוטפת.

 

לסיכום ניתן לומר כי לידה הוא אירוע מבורך, משמח ומרגש. יחד עם זאת, יש להיות מודעים לשינויים המתבקשים ולהיות ערים להשפעתם על האשה. לעיתים, תשומת לב, אבחון בזמן ומתן מענה הולם ומקצועי יכול לפתור בעיה שבהיעדר התייחסות מתאימה עלולה להוביל להשפעות והשלכות שליליות וארוכות טווח.

בברכת מזל טוב והצלחה רבה באימהות!

גלות וחורבן בבית היהודי
fotolia

גלות וחורבן בבית היהודי

תשעה באב כמעט כאן. שוב. למרבה הצער. ושוב מדברים על חורבן בית המקדש ועל שנאת חינם שבין איש לרעהו. אבל הפעם זה נראה כאילו אין יותר לאן לרדת, כאילו אין נקודה שאליה לא הגיע החורבן. פעם זו הייתה שנאת חינם שבין איש לרעהו, היום זו שנאת חינם שבין איש לאשתו, בין ילדים להורים, ובין הורים לילדיהם. השנאה עברה אל תוך תחומי הבית היהודי. ומדוע כך.

הידעתם שאחד מכל חמישה קשישים סובל מהתעללות? הידעתם שלרוב מדובר בבני המשפחה הקרובה? בילדים של אותו קשיש האמונים על הטיפול בו? הידעתם שאלימות במשפחה במגזר הדתי והחרדי קיימת? אלימות כלפי נשים ואלימות כלפי ילדים הכוללת אלימות מינית.

כל הנתונים האלו אינם חדשים, אלא שהמספרים הולכים וגוברים. הם גוברים בעקבות חוסר טיפול או טיפול לקוי, בעקבות חוסר מניעה או מניעה לקויה, הם גוברים מפני שרמת הקושי לחיות חיים שקטים ורגועים הולכת וגוברת, כי הכלים הפיסיים והרוחניים לקיים בית יהודי על מי מנוחות הולכים ונחלשים. המספרים של האלימות במשפחה וקריסת התא המשפחתי גוברים מפני שכולנו עסוקים במרוץ אחר איכות חיים גשמית, מרוץ שהולך והופך לקשה מיום ליום, ועוד ישכנעו אותנו שזה בגלל שרצינו הרבה ילדים. (זה שקר אגב).

אז אולי כדאי שנעצור לרגע ונחשוב איך עוצרים את ההתדרדרות הזו, איך בתוך כל החורבן הזה כל אחד מרים אבן קטנה ומנסה לבנות ולא להרוס. נעצור לרגע ונסדר את סדר העדיפויות שלנו. נחשוב על הילדים הקטנים שלנו (וגם הגדולים) ואיך אנחנו רוצים לתת להם את האפשרות לגדול שמחים ויהודיים. נחשוב על בני הזוג שלנו וכיצד אנחנו יכולים לעזור להם ולעצמנו להיות טובים יותר. נשתדל לתקן את העולם ולא לקלקל אותו, נעבוד על עצמנו להיות יותר סבלנים, רחמנים יותר, מבינים יותר, אמפטיים יותר ואוהבים יותר. אולי נוכל לעצור את הסבל הבא, אולי נוכל לגלות את הכאב שמסתיר האחר ואולי נוכל אפילו לתמוך ולתקן את מה שקלקל האחר, או אפילו אנחנו.

וכדאי שנחזור לכללים היהודיים הבסיסיים ביותר של הכרת הטוב, כבוד להורים, כיבוד בת הזוג בדברים הבסיסיים ביותר, הענקת חום ואהבה לילדים.. כי אם במקרה מישהו שכח – בשביל זה באנו לכאן, ולא בשביל הבילויים, הבזבוזים והמותרות.

בתקווה שזו השנה האחרונה שאנחנו צריכים להתאבל בתשעה באב על חורבן ירושלים, על חורבן היהדות וערכיה ועל הפגיעה ההולכת וגוברת בבית היהודי ובחינוך ילדינו.

לקריאה נוספת: אלימות או התעללות רוחנית דר ניקול דהאן וציפי לוי

                   שוברים שתיקה שי יהודאי

לוגותרפיה - כשערכים רוחניים ופסיכולוגיה נפגשים
fotolia

לוגותרפיה - כשערכים רוחניים ופסיכולוגיה נפגשים

ראיון עם עידן אזולאי על לוגותרפיה

עידן – מהיכן אתה מגיע באופן אישי לתחום הלוגותרפיה?

מכיוון שעוד כילד התעניינתי ונמשכתי לנושאים רוחניים עם זיקה להתפתחות אישית החיבור ללוגותרפיה נעשה די בטבעיות.

בשנות העשרים שלי, לאחר השחרור מהצבא כשלמדתי רפואה משלימה והתעמקתי בגישות פילוסופיות שונות ומאוחר יותר המשכתי ללימודים האקדמיים שלי שכללו לימודי מחשבת ישראל ופילוסופיה לתואר ראשון. לאחר לימודי החלתי לעסוק בהנחיית קבוצות שהוביל אותי במקרה או שלא לעבודה בתחום השיקום עם אנשים עם קשיים נפשיים. בתקופה זו הבנתי שאני רוצה לעזור לאנשים שעבדתי עמם להתחבר לכוחות פנימיים ולסייע להם לייצר כוחות חדשים להתמודדות עם הקשיים והאתגרים הניצבים בפניהם. בתקופה זו שמעתי על מסלול הלימודים הראשון מסוגו בארץ להסמכת מטפלים ויועצים בגישת הלוגותרפיה וכך התחילה ההכשרה הרשמית שלי בתחום. במקביל החלתי לעבוד כמאמן אישי וקבוצתי בתכנית "סטרייב" של משרד התמ"ת, כך החלתי ליישם הרבה מרעיונות וגישת הלוגותרפיה עם אנשים שהגיעו לתכנית במטרה למצוא מקור תעסוקה הולם ובעל משמעות.

מה ייחודה של השיטה הלוגותרפית ובמה היא טובה יותר משיטות טיפול אחרות

ייחודה של הלוגותרפיה הוא בכמה נושאים. הקדימות שלה, פרנקל, שהיה תלמיד של פרויד, היה ראשון מסוגו בעולם האקדמי המערבי המודרני שהביא את ההיבט הרוחני והחשיבות הגדולה שלו לבריאותו ורווחתו הכללית של האדם לצד הצד הפיזי והנפשי וכחלק אינטגרלי מהם.

שנית, הלוגותרפיה היא דוקטורינה של אדם שחווה על בשרו, בנפשו וברוחו את מהות אותה דוקטורינה ובזכותה הוא שרד את אותה תקופה בלתי נתפשת במחנות הריכוז וההשמדה של הנאצים וסייע לעוד אנשים רבים סביבו באותה תקופה וכפי שהוא קיווה והצליח, המשיך וסייע לעשרות אלפי אנשים בעולם בהפצה של גישתו לאחר שצלח והשתחרר מהשבי.

שלישית, הרבה גישות טיפוליות ואימוניות נותנות קרדיט רב לפרנקל וללוגותרפיה בכתבים ובטכניקות שהתפתחו בהשראתו. כל אלו הן עדות והוכחות לחשיבות העצומה שטמונה בהתוודעות לגישה זו, לא מכיוון שהיא יותר יעילה אלא מכיוון שהיא "שחקן מפתח" בהבנה של הבסיס הערכי והמקצועי שיושב כמעט בכל גישה טיפולית (לעתים אף ללא ידיעה ונתינת קרדיט ללוגותרפיה כמקור השפעה ראשוני מניסיוני האישי) .ולסיכום, הערך המוסף העיקרי של הלוגותרפיה הוא בכך שמזמין את האדם לשאול את השאלות הנועזות והעמוקות ביותר על עצם קיומו, מהותו וייעודו בחיים הללו, דבר שלא כל גישה עושה. שאלות אלו מניסיוני בהרבה מקרים יכולות להיות הדבר הכי משמעותי שיכול לקרות לאדם והמטרה בשאלות אלו היא בסופו של דבר להניע אותו לכדי פעולה חיובית לשינוי.

דוגמות למקרים בהם טיפול בלוגותרפיה עזר למטופלים

דוגמה למשהו קלאסי: מתאמנת שעבדתי עמה לאחר שאבחנו לה סרטן שד גילתה תוך כדי תהליך שעברנו שפחד מנהל לה את החיים ושלמעשה להבנתה מחלת הסרטן באה ללמד אותה להתמודד עם מה שכל חייה נמנעה מלהתמודד, התמודדות עם פחדים! בתהליך שעברנו היא הבינה שזו משמעות אפשרית ששווה לה להתחיל לפעול למענה. היכולת לחיות את חייה מתוך התמודדות ומתוך בחירה ולא מתוך הימנעות וריצוי שנבעו מפחד. עם מתאמנת זו עברתי תהליך לא פחות ממדהים כאשר לאחר שנתיים היא החלימה לחלוטין מהסרטן והחלה לעשות דברים שבעבר לא עשתה כמו לנהוג ברכב ללא התקפות חרדה ועוד הרבה דברים קטנים שבעבר נמנעה כמו להגיד את דעתה לאנשים שקרובים לה, דבר שהביא למהפך דרמתי באיכות חייה (מהלוגותרפיה: התמודדות עם מצבי חיים שלא ניתנים לשינוי, שאלות סוקרטיות וטכניקת הסחה(.

מקרה נוסף הוא של אישה שהיא אימא יחידנית שלאחר פרידה מבעל שפגע בה החלה לבנות את חייה בהדרגתיות וביציבות כשהיא מציבה לעצמה מטרות חדשות וקטנות כל פעם מחדש ובכך רכשה את ביטחונה העצמי ודימויה כאישה עצמאית ובעלת יכולות (מהלוגותרפיה: הכוח בהצבת מטרות כביטוי של משמעות ושימוש בכוח ההתרסה של הרוח האנושית כדי לגבור על קשיים.)

מה הוא בסיס הטיפול בלוגותרפיה ומה מקבלים בלימודי לוגותרפיה של מרכז י.נ.ר?

האני מאמין של הלוגותרפיה מתייחס לאדם כשלם וכדי שיהיה שלום לשלם זה, יש להתייחס אליו באופן מושלם, משמע, להתייחס אליו באופן הוליסטי: לגוף לנפש ולרוח ובנוסף שיש משמעות בכל מצב בחיים וגם במצבים הקשים ביותר ועל האדם למצוא ואף לייצר את אותה משמעות שלעתים לא תתגלה מעצמה.

 אדם שיעבור את תכנית הלימודים יוכל להתוודע טוב יותר לנושא החשיבות של סוגי המשמעויות הרבות שקיימות בחייו שיכולים להיות חיי משפחה, חייו הרוחניים על אמונתו, משמעות בתחום העיסוק שלו, בחייו החברתיים ולגבי חלומות ושאיפות שיש לו. בתכנית הוא יתוודע לכלים ראשוניים המיועדים לחקור תחומים אלו בחייו ובשאיפה, יוכל לעזור לשאר הבריות להבין ולמצוא את המשמעויות המגוונות בתחומי חייהם השונים ומתוך כל אלו לשפר את איכות חייהם.

ולסיום – אנחנו חווים תקופה קשה של פחד וחרדות בשל גל הפיגועים הנוכחי. האם יש לך עצות וטיפים להתמודדות נפשית של כל אחד מאתנו עם המצב?

הנה שלושה טיפים של התמודדות עם המצב הביטחוני:

1. רצוי לא להיות דבוק כל היום למקלט הטלוויזיה/רדיו. לא להימנע מלהיות מעודכן אבל

לא יותר מדי.

2. חשוב מאד להקפיד על פעילויות שמווסתות מבחינה רגשית כמו פעילות ספורטיבית.

3. כדאי לחפש למי ניתן לעזור. היציאה מעצמנו לטובת האחר מעלה את תחושת המשמעות

והרווחה הנפשית שלי ושל האחר.

לקריאה נוספת

אי אפשר להמשיך את החיים יותר? בואו לצמוח מתוך הפחד

אי אפשר להמשיך את שגרת החיים יותר? בואו לצמוח מתוך הפחד
fotolia

אי אפשר להמשיך את שגרת החיים יותר? בואו לצמוח מתוך הפחד

להתעורר יום אחד בבוקר ולגלות שאנחנו חיים במציאות שבה פיגוע רודף פיגוע, ואנחנו עוברים מרגעי חרדה לרגעי מתח או אבדן וייאוש. להתעורר ולגלות שלמרות שרוב חיינו ניסינו להימנע עד כמה שניתן מקושי, להתרחק מעימותים ומבעיות – המציאות ואלוקים יותר גדולים מאתנו ואנחנו נתבעים כרגע להתמודד עם חוויה של שבר ואבדן. לא רק שבר ואבדן של משפחות ששיכלו את בניהם, הוריהם, אחיהם בגל הפיגועים הרצחני שעובר עלינו כרגע בישראל, אלא גם שבר ואבדן של האמונה בהנחה הבסיסית שאנחנו מוגנים ושהחיים פה בישראל ובכלל על כדור הארץ הם בטוחים ואפשר לנהל אותם על מי מנוחות.

האם הפיגועים האלו מוצאים אותנו כחברה חזקה שמוצאת את כוחות הנפש להתמודד עם אבדן הרגשת הביטחון הבסיסית ביותר שלנו? הביטחון שאנחנו יכולים להמשיך ולנהל את חיינו – לנסוע בכל בוקר לעבודה? לשלוח את הילדים למוסדות החינוך? להסתובב ברחובות העיר ללא חשש? או שעלינו כיחידים וכציבור למצוא את כוחות הנפש שלנו כדי להתמודד עם המצבים שהמציאות חושפת אותנו אליהם? ושאלה נוספת: מהם כוחות הנפש שיכולים להפעיל ביחיד ובציבור את ההתמודדות עם הירידה החדה בהרגשת הביטחון הבסיסי הנחוץ לנו כדי לנהל את חיינו ולו רק ברמה הבסיסית ביותר?

התשובה נעוצה בשאלה עצמה

הקושי הוא המנוף ליצירת כלים להתמודדות עמו. בורא עולם הקרה בפנינו מציאות שאי אפשר לברוח ממנה. אי אפשר להסתגר בבתים ולא לצאת לעבודה לנצח, לא לשלוח את הילדים למוסדות ולא לצאת לרחובות העיר. בכל מקרה לא לזמן רב. והנה באמת פלא – הורים שולחים את הילדים למוסדות, יוצאים לעבוד וכשאין ברירה גם מסתובבים ברחובות... על מה אנחנו חושבים כשאנחנו עושים את זה? מה נותן לנו את הכוח לנסות ולהמשיך את שגרת חיינו? פשוט מאוד. אנחנו שמים את ביטחוננו באלוקים שהוא יודע מה הוא עושה, ושאין לנו הרבה ברירות חוץ מאשר לסמוך ולהישען על אבינו שבשמיים. (וכנראה שגם אנשים שאינם מאמינים מוצהרים באלוקים פועלים לפי הדפוס הזה, אלא שהם פחות מודעים לתהליך הפשוט הזה).

אם ויקטור פרנקל, מחבר שיטת הלוגותרפיה היה נמצא כאן היום הוא היה כנראה אומר שמי שלא סומך על השגחה אלוקית יתקשה יותר לתפקד במצב של התערערות קיומית של הביטחון האישי של כל אחד מאתנו. מי שמאמין שבורא עולם הוא המגן האמתי, יהיה לו כוח רב יותר להתמודד. ומי שתהיה לו תשובה מספקת מדוע על פניו נראה לפעמים שבורא עולם לא מגן עלינו או על הקרובים שלנו, יוכל להתמודד טוב יותר עם הפחד שלו מפגיעה.

כיצד הופכים את המשבר לאמונה?

אחת השאלות הגדולות והקשות שבהן אנו נתקלים כמעט בכל רגע בחיינו היא מדוע אנו סובלים. פשוט לגמרי שלוּ הייתה לנו תשובה לשאלה הזו היינו מסוגלים להתמודד טוב עם קושי בין אם מדובר על קושי קל, ובין אם מדובר על ייסורים של ממש. השיטה של ויקטור פרנקל (אדם מחפש משמעות) היא לקחת את החרב שמכה בנו ולהפוך אותה לתרופה למכה, תרתי משמע. ברגע שאנחנו יודעים שאנחנו צריכים לצמוח מהמכה שקיבלנו, ולכן קיבלנו את המכה הזו – אנחנו צומחים. כחברה וכבודדים. אז בואו לא נפחד לנצל גם את המצב הגרוע שאליו נקלענו כדי למצוא משמעות שתצמיח אותנו מתוכו. זו חובה שלנו לעצמנו וגם לכל מי שסביבנו.

כתבות נוספות בתחום

לוגותרפיה - כשערכים רוחניים ופסיכולוגיה נפגשים

כוחות חיצוניים ופנימיים להתמודדות נכונה עם סוכרת ילדים
fotolia

כוחות חיצוניים ופנימיים להתמודדות נכונה עם סוכרת ילדים

בכתבות הקודמות בנושא סוכרת כתבתי על קשיים רגשיים בגילוי המחלה אצל אחד מילדי המשפחה והתמודדות עם קשיים רגשיים בהמשך התהליך. דנתי על דרכים ללמד את הילד להתמודד טכנית עם מחלת הסוכרת וגם נגעתי מעט באפשרויות העומדות בפני ההורים להתמודדות רגשית עם המחלה. כעת אדון באפשרויות הקיימות להתמודדות עם המחלה דרך האינטרנט ובדרכים אחרות.

הנחיית הורים בנושא סוכרת

למי שעדיין לא גילה את הכוח הטמון בהדרכת הורים ובקבוצות תמיכה להורים לילדים חולי סוכרת הייתי ממליצה להיכנס לפורומים של סוכרת ולראות את ההתכתבויות בין הורים לילדים חולי סוכרת. הורים מתחזקים מעצם היכולת לשתף את הרגשות שלהם, לקבל עידוד מהורים אחרים וגם להתייעץ איש עם רעהו בנוגע לפתרונות אפשריים. כמובן שבקבוצת תמיכה המועברת על ידי מומחה בעניין אפשר להגיע לתוצאות גדולות יותר ולשתף ולהשתתף נכון.

התייעצות – רק עם מומחים שקיבלו לכך היתר ורישיון!

בדרך כלל אצל חולים (במחלות סופניות לא עלינו או במחלות הדורשות טיפול והשגחה מרובים) שמגלים על עצמם או על אחד מהקרובים שלהם – ילד, בעל, אישה שהם חולים יש נטייה טבעית לחפש חומרים בנושא עד כדי כפייתיות ולערוך מעין 'דוקטורט' בתחום. אנשים רבים מדווחים על חוסר היעילות שבתופעה, שכן העמסת אינפורמציה לא תמיד עוזרת לפתור את הבעיה ולעיתים גורמת לבלבול והרגשה של 'הלכתי לאיבוד'. כאן המקום להזהיר שאינפורמציה חייבת להגיע ממקורות שניתן לסמוך עליהם ולא מכל מקום ומכל אחד. וזו עוד סיבה להתייעץ רק עם מומחים שהוכשרו למומחיות שלהם במוסדות שמוכרים וקיבלו היתר מקצועי לעסוק בתחום.

כוחות הנפש שבנו

כאן המקום לאסוף את הכוחות הפנימיים, ללמוד לא לחפש אשמים, אפשר לבחור אם להאשים את כולם ואפשר לבחור שלא להאשים אף אחד. בכל מקרה להאשים מישהו זה לא מה שישרת את המטרה. להיפך. משפחות מלוכדות יוכלו להתמודד עם סוכרת יותר ממשפחות שהקשרים בין בני המשפחה לא חזקים ואף להיפך. סוכרת היא מחלה שאפשר לחיות אתה, היא אינה מחלה סופנית. זה הזמן להתמודד נכון עם מחלה, לבנות את הכוחות הפנימיים של התמודדות, לעודד את מי שסביב וצריך עידוד ולפתח יכולות נתינה ותמיכה עבור האנשים שחשובים לנו.

לקריאת כתבות נוספות בנושא:

משפחה בהתמודדות רגשית עם מחלת הסוכרת באחד מילדיה

גיליתם שהילד שלכם סוכרתי? סוף העולם עדיין לא הגיע

עם מה צריך להתמודד הילד הסוכרתי כדי לשמור על איזון נכון בדם וכיצד נעזור לו להתמודד?

 

עם מה צריך להתמודד הילד הסוכרתי כדי לשמור על איזון נכון בדם וכיצד נסייע לו להתמודד?
fotolia

עם מה צריך להתמודד הילד הסוכרתי כדי לשמור על איזון נכון בדם וכיצד נסייע לו להתמודד?

כדי לשמור על איזון נכון של סוכר בדם (כאמור זה עניין של חיים ומוות), ילד סוכרתי צריך להזריק לעצמו אינסולין 12 פעמים ביום. הוא צריך לבדוק את עצמו אחרי הארוחות, לפני ואחרי פעילות גופנית, בכל פעם שהוא לא מרגיש טוב, ולדעת מה לעשות בכל אחד מהמצבים, לחשב כמה אינסולין הוא צריך להזריק לעצמו, לאכול משהו (פחמימה או משהו שנספג מהר בדם כמו שוקולד בהתאם לאופי הבעיה).

כדי להצליח לעשות את כל המהלכים האלו במקום הלבלב שהיה אמור לייצר אינסולין הילד הסוכרתי צריך לקבל הדרכה, לציית להדרכה (לא תמיד אימא או אבא נמצאים לידו כדי להחליט עבורו מה עליו לעשות עכשיו), לספוג את התעניינות הילדים במסגרות שמסביבו במקרה הטוב ואת הלעג שלהם במקרה הפחות טוב, ולעשות את כל שביכולתו כדי להשתלב במסגרת החינוכית בה הוא נמצא. נשמע מורכב? זה באמת ככה... עכשיו תוסיפו לכך מרדנות של 'די נמאס לי מכל זה' שאופיינית לילדים ולמתבגרים, תוסיפו חוסר תשומת לב (שמאפיין ילדי קשב וריכוז), והרי לכם סיפור הדורש כוחות נפש מצד הילד ומצד כל מי שסביבו על מנת לשמור עליו, על בריאותו ועל חייו.

העברת מסרים בצורה מרגיעה

המון בעיות אצל ילדים ונוער היו יכולות להיפתר אם היו מעבירים להם את דרכי ההתמודדות בדרכים שמאפשרות לילדים לקבל את ההוראות בקלות ובשמחה. אחת מהדרכים היא תגמול הילדים בזמן של איכות עם ההורים שלהם. חשוב להבין שילד מקבל מההורה שלו הרבה יותר אם ההורה יוצר אתו קשר על בסיס של בילוי משותף ושיחה מתוך קשר אישי. כאשר נרצה שילד יקבל מאתנו את ההדרכה כיצד להתמודד עם סוכרת נקדיש לו זמן שכולל הסברה מצד אחד, ויחס אישי ותשומת לב שאינה קשורה דווקא למחלת הסוכרת מצד שני. זה מרכך התנגדויות ומרדנות, וזה חשוב להתפתחות הרגשית וצמיחתו הנפשית הבריאה של הילד שלנו.

תשחקו אתו!

ילדים קולטים הרבה יותר כאשר הם משחקים. שמתם לב לזה? ילד לומד מהמשחקים שהוא משחק בהם הרבה יותר מאשר בכל דרך אחרת. היום קיימים משחקים מיוחדים שמלמדים כיצד להתמודד עם מחלת הסוכרת ומכוונים את ההורים ואת הילדים לפתרונות בכל מצב שאליו עלול להיקלע הילד הסוכרתי.

כתבות נוספות בנושא:

גיליתם שהילד שלכם סוכרתי? סוף העולם עוד לא הגיע

כוחות חיצוניים ופנימיים להתמודדות נכונה עם סוכרת נעורים

משפחה בהתמודדות רגשית עם מחלת הסוכרת באחד מילדיה

משפחה בהתמודדות רגשית עם מחלת הסוכרת באחד מילדיה
fotolia

משפחה בהתמודדות רגשית עם מחלת הסוכרת באחד מילדיה

קשיים רגשיים במשפחה ואצל ילדים חולי סוכרת

מרגע שמתגלית מחלת סוכרת אצל אחד הילדים משתנים חיי המשפחה לגמרי. כדי לשמור על רמת איזון של סוכר בדם יש לנהל אורח חיים שונה ממה שהתנהל עד עתה, וזה כולל בדיקות סוכר תכופות, הזרקת אינסולין (גם על ידי ההורים וגם על ידי הילד בעצמו), השגחה קפדנית בכל שעות היממה על הילד, תפריט בהתאם לרמת הסוכר בדם, ועוד והרבה מרכיבים. התוצאה של הזנחה ולו לזמן קצר עלולה להיות מסוכנת ולפגוע בבריאותו של הילד ואף לעלות בחייו.

הורים לילדים חולי סוכרת מדווחים על קושי רגשי עצום מרגע אבחון המחלה. התיאור שלהם את רגשותיהם מתבטא באבל ושבר בעת גילוי המחלה ("אני לא נותנת לו לעשות שום דבר כי אני פוחדת שפתאום תהיה לו ירידה והיפו", "אני חושבת כל הזמן על ההוראות ועל מה שחייבים לעשות כדי לשמור עליו מסכנה, אני אפילו חולמת על זה בלילה"). ניתן לזהות האשמה עצמית, כעס (למה זה קרה דווקא לו, או למה זה קרה דווקא לנו) ופחד מהעתיד ("יש לי תחושה חזקה שכך יראו חיי מעתה והלאה וזה די מדכא"). גם הילדים בעצמם מבטאים תחושות של כעס (למה זה קרה לי), מרדנות (נמאס שכל הזמן אימא רודפת אחרי כדי לשמור על האיזון של הסוכר בדם שלי), פחד מהזריקות ועוד בעיות.

כיצד מתמודדים עם כל הסבך הרגשי שהוא תוצאה של מחלת הסוכרת?

אין פתרון אחד לכל הבעיות וגם לא פתרון אחד לכל האנשים. כל משפחה היא ייחודית, יש בה את המורכבות שלה, את מערכת היחסים הזוגית שנאלצת להתמודד עם רגשות האשם והחרדה, את הילד (שקולט מהסביבה ולא רק חש את פחדיו שלו) ואת האחים מסביב שצריכים גם הם להתמודד עם השינויים שחלים במשפחה. הדבר הראשון שצריך לעשות הוא למצוא את הכוחות החיוביים של המשפחה שיאפשרו עבודה נכונה ויכולות התמודדות עם המחלה. החיפוש של הכוחות המשפחתיים צריך להיות ממוקד ואפקטיבי עד כמה שניתן ולכך מומלץ לשלב אנשי מקצוע שמתמחים בתחום כמו מנחי הורים, עובדים סוציאליים שזהו תחום התמחותם, פסיכולוגים וכיוצא בזה. כיום קיימות קבוצות של הנחיית הורים בנושא הספציפי שמשלבות הנחייה מקצועית ומקום לבטא רגשות ולהתייעץ עם הורים אחרים בתחום.

לקריאת כתבות נוספות בתחום:

גיליתם שהילד שלכם סוכרתי? סוף העולם עוד לא הגיע

כוחות חיצוניים ופנימיים להתמודדות נכונה עם סוכרת נעורים

גיליתם שהילד שלכם סוכרתי? סוף העולם עדיין לא הגיע.
fotolia

גיליתם שהילד שלכם סוכרתי? סוף העולם עדיין לא הגיע.

כיצד נדע אם הילד שלנו סובל מסוכרת?

ילד אחד מכל ארבע מאות ילדים עלול להתגלות כחולה סוכרת. עדיין לא מדובר במגיפה שדורשת אבחון לכל ילד, אולם אם במקרה הבחנתם שהילד שלכם מרבה ללכת לשירותים (שתן) ומרגיש צמא כל הזמן – בדיקת רופא פשוטה ללא צורך בבדיקת מעבדה יכולה לשלול סוכרת או להציל את הילד מסכנת חיים, שכן רוב הילדים מתגלים כחולי סוכרת כשכבר התחיל להיווצר אצלם סיבוך בעקבות המחלה – והסיבוך הזה מסוכן. עוד נדבר עליו.

מה זה בכלל סוכרת?

סוכרת זו מחלה אוטואימונית. הכוונה היא שזו מחלה שבה הגוף תוקף את עצמו, או יותר נכון חלקים מעצמו, מפני שהוא לא מזהה חלקים בו כחלק מהגוף אלא כגורמי חוץ המסכנים אותו. במקרה של סוכרת הגוף (מערכת החיסון) תוקף את תאי הבטא שאחראים על יצור האינסולין בלבלב. הלבלב מפריש את האינסולין (הורמון) אל הדם והאינסולין מאפשר את קליטת הסוכר (גלוקוז) בתאי הגוף. הסוכר הוא האנרגיה של הגוף. הוא שומר על רמת סוכר מאוזנת בדם. כאשר אין יצור של אינסולין כפי שהיה צריך להיות – הסוכר נשאר בדם ולא נכנס אל תאי הגוף. יש חוסר איזון בסוכר בגוף וזה גורם להשתנת יתר וצמא. הגוף שנתקל בבעיה מפרק את השומנים והשרירים של הגוף וכך נגרמים נזקים לגוף. סוכרת עלולה לפגוע בכבד, בעיניים, החדשות הלא טובות הן שהתהליך יכול לקרות תוך שבועות או ימים ספורים. אבל החדשות הטובות הן שסוכרת היא מחלה שניתן לטפל בה ולמנוע את הסיבוכים הקשורים בה.

הטיפול בילד חולה סוכרת

כדי למנוע את הסיבוכים שנובעים ממחלת הסוכרת צריך להשקיע המון מאמץ פיזי, לדעת הרבה מה יש לעשות בכל מצב העלול להתרחש, וכיצד למנוע בכל רגע התדרדרות לסיבוך העלול לסכן חיים. במיוחד כשמדובר בילדים. סוכרת היא מחלה שדורשת המון טיפול, טיפול רפואי צמוד ושינוי אורח החיים והרגלים של המשפחה כולה, שינוי התפריט המשפחתי והשגחה צמודה ופיקוח מתמיד על הילד הסוכרתי.

משברים משפחתיים והסתגלות

התגלית שילד במשפחה חולה בסוכרת עלולה להיות טראומטית בחלק מהמשפחות. התגובות לעתים מלוות בהאשמה עצמית או הדדית ועיבוד הידיעה לעתים דומה לתהליך של עיבוד של אסון. הנחיית הורים במקרים אלו אינה רק מומלצת, אלא היא הכרחית לעיבוד הבשורה וכדי לדעת כיצד לפעול בשיתוף פעולה משפחתי כדי לטפל ביעילות בילד ובמשפחה כולה.

כתבות נוספות בנושא:

משפחה בהתמודדות רגשית עם מחלת הסוכרת באחד מילדיה

כוחות פנימיים וחיצוניים להתמודדות נכונה עם סוכרת נעורים

עם מה צריך להתמודד הילד הסוכרתי כדי לשמור על איזון בדם וכיצד נעזור לו?

איך להתמודד עם קשב וריכוז? מסקנות לא סופיות בהחלט
fotolia

איך להתמודד עם קשב וריכוז? מסקנות לא סופיות בהחלט

ובהמשך להתקף הפסיכוטי מהכתבה הקודמת

אז א. ירדה מנושא התרופות, ועדיין מתייעצת עם חברות ואנשי מקצוע: 'את יודעת כמה פעמים עברנו חוויות כאלה עם הבן שלי?' משדלת אותה חברה אחרת (מ. – השם המלא שמור במערכת). בתור אימא לילד עם קשב וריכוז אני יכולה לומר שעברנו עם הילד גהנום עד שמצאנו את התרופה הנכונה ואת המינון הנכון, ואני מרגישה שהצלנו אותו. הוא נרגע והתחיל להשתלב בלימודים ובחברה, הרב נרגע, הכיתה נרגעה. בתור מנהלת חינוכית במוסד אני יכולה לומר שהתרופה הזו מצילה המון ילדים שלא מסוגלים להשתלב במערכת החינוך...

התאבדויות

כפי שהזהרתי בתחילת המסע – הכתבות הנ"ל לא מביאות לתשובה חד משמעית על השאלה תרופות לקשב וריכוז – כן או לא. להיפך. הן רק מבלבלות. אני כותבת אותן כי יש כאן מאבק וזה לא מאבק פרטי, זה מאבק של כל מי שיש לו ילד כזה – וזה רובנו.

בשיחה עם מישהי שמכירה את הנושא כרבנית קהילה היא ציינה שהיא מכירה 2 מקרים של בחורים שהתאבדו כתוצאה מנטילת תרופות לקשב וריכוז. והוסיף לי אדם אחר שיש יותר מכך. כמובן שהתאבדות חייבת להיות תוצאה של מכלול הרבה יותר גדול מנטילת תרופה, אולם אם יש מספר אנשים שטוענים שיש קשר בין נטילת תרופות לכך - זהו אור אדום שקשה להתעלם ממנו. (למידע נוסף בנושא נוער בסיכון - כאן)

פתרונות אלטרנטיביים

קאוצ'ינג, רכיבה טיפולית על סוסים להגברת הביטחון העצמי, טיפול בשיטת אטנגו, טיפולים פסיכולוגיים, ריפוי בחיות, ריפוי במוזיקה, תרופות הומאופטיות, דיקור סיני, ציור, יש היום אלפי טיפולים וטיפולי טיפולים שמציעים פתרונות אלטרנטיביים לבעיית קשב וריכוז. רק לפתוח את הארנק ולהתחיל להתנסות עם הילד מה מצליח יותר ומה מצליח פחות. הוא יצטרך לחיות כמה גלגולים רק כדי שנעלה על הפתרון המתאים, ואנחנו נצטרך לשעבד את עצמנו עם משכנתא נוספת כדי להתנסות ביחד אתו. כל זה במידה ושני ההורים מוכנים ורוצים להשקיע בבחירה מסוימת, ומה כשהם חלוקים בדעותיהם? כשהם חלוקים בדעותיהם מדובר על ויכוחים שנגררים בוקר וערב על הנושא, עגמת נפש, ציפיות ואכזבות.

אז אתם רוצים בכל זאת למצוא איזה אור בקצה המנהרה? גם אני. 'תתפללי,' אמרה לי הרבנית. 'זה אולי הפתרון הכי נכון...'

ובכל זאת. אני ממליצה על התייעצות עם אנשי מקצוע שעברו הכשרה אמתית ומקיפה בנושא, ועדיף מישהו שמכיר את שתי הדרכים – את הדרך של טיפול תרופתי ואת הדרך האלטרנטיבית, ויכול ללוות את המשפחות בדרך שבה המשפחה תבחר לעצמה.

אנשים כאלה מוזמנים לחשוף את הידע שלהם והיכולות האישיות שלהם בתגובות כאן למטה...

לכתבה הראשונה

לכתבה השנייה

לכתבה השלישית

 

 

תגובות

כל התגובות

רוצה לקבל עדכונים ממגוון התוכן של מרכז י.נ.ר?