facebook youtube google

מדור אקטואליה במשפחה

משפחה בהתמודדות רגשית עם מחלת הסוכרת באחד מילדיה

מאת וורד עשור 08/10/2015
תקציר:
מרגע שהתגלה שאחד מילדי המשפחה חולה בסוכרת המשפחה נכנסת למשבר והתמודדות רגשית. להלן מעט ממה שעובר על משפחה שגילו שאחד מהילדים שלה חולה בסוכרת ומעט המלצות.
משפחה בהתמודדות רגשית עם מחלת הסוכרת באחד מילדיה
fotolia

קשיים רגשיים במשפחה ואצל ילדים חולי סוכרת

מרגע שמתגלית מחלת סוכרת אצל אחד הילדים משתנים חיי המשפחה לגמרי. כדי לשמור על רמת איזון של סוכר בדם יש לנהל אורח חיים שונה ממה שהתנהל עד עתה, וזה כולל בדיקות סוכר תכופות, הזרקת אינסולין (גם על ידי ההורים וגם על ידי הילד בעצמו), השגחה קפדנית בכל שעות היממה על הילד, תפריט בהתאם לרמת הסוכר בדם, ועוד והרבה מרכיבים. התוצאה של הזנחה ולו לזמן קצר עלולה להיות מסוכנת ולפגוע בבריאותו של הילד ואף לעלות בחייו.

הורים לילדים חולי סוכרת מדווחים על קושי רגשי עצום מרגע אבחון המחלה. התיאור שלהם את רגשותיהם מתבטא באבל ושבר בעת גילוי המחלה ("אני לא נותנת לו לעשות שום דבר כי אני פוחדת שפתאום תהיה לו ירידה והיפו", "אני חושבת כל הזמן על ההוראות ועל מה שחייבים לעשות כדי לשמור עליו מסכנה, אני אפילו חולמת על זה בלילה"). ניתן לזהות האשמה עצמית, כעס (למה זה קרה דווקא לו, או למה זה קרה דווקא לנו) ופחד מהעתיד ("יש לי תחושה חזקה שכך יראו חיי מעתה והלאה וזה די מדכא"). גם הילדים בעצמם מבטאים תחושות של כעס (למה זה קרה לי), מרדנות (נמאס שכל הזמן אימא רודפת אחרי כדי לשמור על האיזון של הסוכר בדם שלי), פחד מהזריקות ועוד בעיות.

כיצד מתמודדים עם כל הסבך הרגשי שהוא תוצאה של מחלת הסוכרת?

אין פתרון אחד לכל הבעיות וגם לא פתרון אחד לכל האנשים. כל משפחה היא ייחודית, יש בה את המורכבות שלה, את מערכת היחסים הזוגית שנאלצת להתמודד עם רגשות האשם והחרדה, את הילד (שקולט מהסביבה ולא רק חש את פחדיו שלו) ואת האחים מסביב שצריכים גם הם להתמודד עם השינויים שחלים במשפחה. הדבר הראשון שצריך לעשות הוא למצוא את הכוחות החיוביים של המשפחה שיאפשרו עבודה נכונה ויכולות התמודדות עם המחלה. החיפוש של הכוחות המשפחתיים צריך להיות ממוקד ואפקטיבי עד כמה שניתן ולכך מומלץ לשלב אנשי מקצוע שמתמחים בתחום כמו מנחי הורים, עובדים סוציאליים שזהו תחום התמחותם, פסיכולוגים וכיוצא בזה. כיום קיימות קבוצות של הנחיית הורים בנושא הספציפי שמשלבות הנחייה מקצועית ומקום לבטא רגשות ולהתייעץ עם הורים אחרים בתחום.

לקריאת כתבות נוספות בתחום:

גיליתם שהילד שלכם סוכרתי? סוף העולם עוד לא הגיע

כוחות חיצוניים ופנימיים להתמודדות נכונה עם סוכרת נעורים

הכתבה משויכת לקורס | אימון אישי - קורס coaching

כתבות אחרות

הרב אליהו בן סימון, ראש בית ההוראה בהרצאה ייחודית בנושא פסיכולוגיה ויהדות.

הרב אליהו בן סימון, ראש בית ההוראה בהרצאה ייחודית בנושא פסיכולוגיה ויהדות.

אתמול,
בחוג היועצים והמטפלים
מטעם בית ההוראה "שלמות. משפחה",
הרב אליהו בן סימון, ראש בית ההוראה בהרצאה ייחודית בנושא פסיכולוגיה ויהדות.
בחוג השתתפו למעלה מ 50 יועצים ומטפלים. השיעור הועבר בזום וברדיו קול המשפחה ששידר את השיעור בשידור חי.
השיעור חשף במעט את פעילות בית ההוראה הנותן מענה ייחודי בתחום הבית היהודי על ידי רבנים  מוסמכים הלכתית ומקצועית.
הרב בן סימון מסכם: "אנו תקווה להעמיק את פעילות בית ההוראה בתחומים הייחודיים בו הוא עוסק ולהנכיח את עומק ההלכה וההשקפה היהודית בתחומי הייעוץ והטיפול בפרט, בזוג ובמשפחה". 

כנס רבנים - בית ההוראה שלמות המשפחה

כנס רבנים - בית ההוראה שלמות המשפחה

 

בית ההוראה פועל תחת בית ההוראה הארצי "שערי הלכה ומשפט" הנותן מענה בכל תחומי ההלכה היהודית.
רבני בית ההוראה, שהנם רבנים מוסמכים ובנוסף, בעלי ידע והכשרה מקצועית בתחום הנישואין והמשפחה, קיבלו מידע עדכני במטרה לגבש כללי פסיקה בנושאים רגישים ודרכים למתן מענה הולם. 
את הכנס הנחה הרב דוד בן חי, מו"צ ומשיב הלכה, מנהל בית ההוראה, ובו נשאו דברים:
הרה"ג אליהו בן סימון, ראש בית ההוראה "שלמות המשפחה" ומו"צ, 
הרה"ג חגי שושן, ראש בית ההוראה "שערי הלכה ומשפט", יועץ הלכתי לרה"ל, ורב קהילת משכן אברהם
הרה"ג שלמה יעקב ברקוביץ, דיין בביה"ד לממונות מיסודו של הרה"ג קרליץ, ראש כולל נדבורנא ושערי ציון ורב משיב בבית ההוראה. 
הכנס התקיים בירושלים, במרכז י.נ.ר, המרכז הגדול, המקצועי והמוביל להכשרת אנשי מקצוע בתחום הנישואין והמשפחה ובחסותו,
כמו גם בחסות אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל, המעניקה חסות מקצועית לפעילות בית ההוראה
את הערב חתם הרב מאיר שמעון עשור, מנהל מרכז י.נ.ר, שזה עתה הוציא לאור את ספרו "סולם עליה לדבקות בה'", וחילק את הספר לרבנים.
הרב מאיר הודה לרבנים על פעילותם המסורה, ועל הרצון והצורך לתת מענה שתואם את אתגרי התקופה תוך הקפדה על ההלכה.
"אני תקווה שפעילות בית ההוראה תגדל ונוסיף להרבות באהבה, אחוה שלום ורעות בבתי ישראל". 
השתלמות מקצועית וייחודית בנושא טראומה ופגיעות

השתלמות מקצועית וייחודית בנושא טראומה ופגיעות

ביום חמישי האחרון נפתחה השתלמות מקצועית וייחודית בנושא טראומה ופגיעות.
ההשתלמות מעניקה ידע ושיטות התערבות לזיהוי והתמודדות עם פגיעות מורכבות,
מועברת בשיתוף מרכז סיוע, ירושלים ומועברת ע"י אורי שרמן, מטפל בטראומה ופגיעות ומנהל קו סיוע לגברים.
הנושא חשוב ונצרך נוכח האירועים האחרונים, וחשוב שכל איש מקצוע ידע לזהות מקרים מורכבים ולהתמודד איתם.

"אחותינו את היי לאלפי רבבה" (בראשית כד ס')

כחלק מהעשיה למען הקהילה במרכז ינר , הוגדלה והורחבה הפעילות הקהילתית כהמשך לחזון המרכז - ביסוס וחיזוק התא המשפחתי בארץ ובעולם.

במרכז י.נ.ר נפתחה מדרשה ייחודית המשלבת בין תכנים תורניים לכלים ומיומנויות מתחומי ההנחייה, הייעוץ והטיפול, להעצמה אישית, זוגית ומשפחתית.

המדרשה נפתחה עבור הסטודנטיות הצעירות הלומדות במרכז בלימודי התואר בתכנית רבבה – תואר ראשון במדעי המחשב לבוגרות סמינר, ומיועדת לנערות ונשים צעירות במטרה להעשיר את הידע בתחום הבית היהודי, הדרכה והכנה לחיי נישואין ומשפחה והתפתחות אישית.

המדרשה משלבת שיעורים עיוניים בשילוב סדנאות וערבי תוכן ייחודיים.

השיעורים מועברים על ידי רבניות ונשות מקצוע חשובות בינהן: הגב' רבקה רובינשטיין, גב' עופרה אלאלוף, גב' דקלה טלר, גב' יעל דוניר, גב' רות בן סימון, גב' מירב שפרה בקשי, גב' מרים פרידלר, גב' שירה זנדמן ועוד.

מבין הנושאים הנלמדים: בניית  הבית היהודי, טיפוחו ושימורו. ייחודיות הבית היהודי, מהותו וקדושתו, הכנה והדרכה לקראת שידוכים ובמהלכם, תקשורת טכנית ורגשית במערכות יחסים, תהליכים בבניית העצמי ועבודת המידות, האהבה והערכה עצמית, קבלת החלטות ובחירות, ועוד.

עד כה מונה המדרשה למעלה ממאה משתתפות, השיעורים מתקיימים אחת לשבוע, בימי שלישי בין השעות 20.00-22.00 בערב. השיעורים מועברים גם דרך הזום ודרך תחנת הרדיו" רדיו קול המשפחה" הפועל גם הוא מטעם המרכז.

במסגרת המדרשה ניתן גם לקבל ייעוץ וליווי מקצועי בתחום הנישואין והמשפחה כמו גם הדרכה לחיי נישואין ומשפחה מבוגרות המרכז בתשלום סמלי. ההשתתפות בפעילות המדרשה חופשית ואינה כרוכה בתשלום.

הצטרפי אלינו, או המליצי למי שיכול לעניין אותה!

ניתן להצטרף דרך המייל: revava@ynrcollege.org

או בטלפון: 02-6321602/5

"מתמודדים ביחד": זה מה שתענו לילדיכם

המשתתפים הם ד"ר פורטו בן הראש ראש מערך ילדים לאחר טראומה בבית החולים הדסה עין כרם, הרב אליהו בן סימון חבר איגוד היועצים והמטפלים במשפחה בישראל וד"ר ציפי בורנשטיין, מנהלת המערך הפסיכולוגי בבית החולים 'מעייני הישועה'.

ד"ר בן הראש מתייחס להתמודדות מול ילדים בעת טרגדיה והאם לספר להם וכיצד על האירוע הקשה והחשיבות של שיח על הנושא הקשה.

ד"ר בורנשטיין מתייחסת בפאנל לטיפול בטראומה גם בקרב מבוגרים ועל ההבדלים בין התמודדות של ילד למבוגר.

הרב אליהו בן סימון מסביר כיצד לזהות את הנפגעים בעקבות האסון והאם בכלל ניתן לזהות אותם בצורה קלה.

צפו בפאנל המלא

 
חמ

חמ"ל נפשי: ההתמודדות עם האסון ומניעת פוסט טראומה

מה עושים? איך מתמודדים עם זה? איך מונעים פוסט טראומה? על מה מדברים ועל מה לא? איך מתמודדים עם ילד, שלא רוצה לדבר על מה ששמע או ראה ומה עושים עם מבוגר, שבוחר להסתגר? מי חייב ללכת לטיפול וממה הכי חשוב להיזהר?

שאלות רבות ועצומות, ובכדי לתת להן מענה, כינסנו, במסגרת הפרויקט "מתמודדים יחד", פאנל מקיף ב'אולפן כיכר', עם אנשי המקצוע, שיעזרו לתת את כל התשובות הנכונות, לדילמות הלא פשוטות.

 

ב'אולפן כיכר', משתתפים: הרב אריאל בלמס מנהל יחידת חוסן של איחוד הצלה ומנחה הורים במרכז ינ"ר; הרב צביקה בוטרמן מטפל רגשי ועובד סוציאלי בעיריית בני ברק והרב מיכאל נכטילר מארגון אקשיבה וסמנכ"ל מוסדות נצח. 

מהם ארבעת מעגלי הטראומה? איך מתמודדים עם השאלות? מותר לבכות? למה עדיף שההורים ידברו עם הילדים, והאם ריקודים אחרי האסון, זו תגובה אנושית? וגם, איך אפשר להמשיך הלאה?

על כל אלה ועוד - צפו בפאנל המלא

מרכז י.נ.ר בשיתוף צעירי אגודת חב

מרכז י.נ.ר בשיתוף צעירי אגודת חב"ד בשיתוף פעולה מבורך לחיזוק הבית היהודי בישראל

מרכז י.נ.ר מקיים שיתוף פעולה ייחודי ע"י העברת קורס מדריכות כלה ונישואין לשליחות חב"ד.
מדובר בקורס ייעודי שנבנה בהתאם לצרכים המקצועיים של השליחות העושות עבודת קודש בחיזוק הבית היהודי בקהילות השונות ברחבי הארץ. הקורס שיועבר כולו בזום, יכשיר את המשתתפות להדרכה לחיי נישואין ומשפחה ויכלול חלקים עיוניים, הלכתיים ומקצועיים בשילוב מיומנויות מעשיות להדרכה רגישה לכלות המגיעות מרקעים תרבותיים שונים.  
ההכשרה נבנתה מתוך הכרה באחריות מדריכות הכלה וחשיבות המפגש עמה בראשית הקשר ההולך ונבנה. שכן למפגשי ההדרכה חשיבות משמעותית על המשך הקשר הזוגי והמשפחתי במעגל החיים.
מרכז י.נ.ר המכשיר אנשי מקצוע בתחומי ההנחייה, הייעוץ והטיפול למעלה מ 21 שנים, רואה בכך בכך זכות גדולה וחשובה.
אנו מברכים את התלמידות בברכת הצלחה ולימוד פורה,
והמשך עשיה מבורכת לחיזוק הבית היהודי.
סדנת גשטאלט בתהליכי ייעוץ זוגי

סדנת גשטאלט בתהליכי ייעוץ זוגי

סדנת גשטאלט בתהלכי ייעוץ זוגי

יועצים ומטפלים, הנכם מוזמנים לסדנא ייחודית ומרתקת בשיטת הגשטאלט. 

שיטת הגשטאלט הינה שיטה חוייתית המהוה את אחת השיטות המובילות הנמנות על הפסיכולוגיה ההומניסטית.

מהות השיטה עוסקת "בכאן ובעכשיו" ומדגישה את החוויה הרגשית כמניעה לפעולה ושינוי ומשלבת כלים פסיכודרמטיים וכלים חווייתיים כגון דמיון מודרך ושימוש במטפורות.

בסדנא יוצגו הכלים הגשטאלטיסטיים ויישומן בשדה הייעוצי והטיפולי ובתחום קדושת המשפחה. 

נגע בתופעות כגון חרדת ביצוע, קשיים ביצירת קשר קרוב, תקשורת אמפטית ופחד מהבלעות

הסדנא תועבר ע"י פרופ' ירון זיו – ד"ר לפסיכולוגיה קלינית, עו"ס קליני, מטפל מוסמך בטיפול זוגי ומשפחתי בגישת הגשטאלט מטעם מכון הגשטאלט בקליבלנד ומטפל מוסמך ב CBT ומגשר

יום חמישי, ה' ניסן 18.03.21 בין השעות 16.00-21.00

אפשרות להגעה לכיתה - בהתאם להנחיות ובזום.  

לפרטים והרשמה: 02-6321612 או במייל חוזר. 

ביקוש שיא להדרכה הורית!

ביקוש שיא להדרכה הורית!

ביקוש רב להנחיית הורים

לקריאת הכתבה שהתפרסמה בכיכר השבת לחצו כאן

בשבוע האחרון צויין "שבוע המשפחה" במרכזי ההורים ברחבי הארץ.

כמדי שנה, התקיימו הרצאות, סדנאות ופעילויות במגוון רחב של נושאים.

השנה נרשמו התעניינות וביקוש שיא של אלפי הורים שלקחו חלק בהרצאות בתחום הגיל הרך, התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר, הורות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, הורות למחוננים ועוד מגוון רחב של נושאים. בעקבות המודעות הגבוהה וההבנה שעל מנת להתמודד ביעילות עם אתגרים חינוכיים נדרש תהליך ולא רק הרצאה בודדת, נרשם ביקוש רב לקיום קבוצות הורים ברחבי הארץ בקרב המגזרים והאוכלוסיות השונות.

בנוסף לכך, עקב הקשיים שחווים הורים רבים נוכח התמודדות עם השלכות הקורונה, גם בקופות החולים נערכים להכנסת הדרכות הורים לסל השירותים במסגרת הביטוח המשלים

במרכז י.נ.ר פותחים כעת מחזור חדש בתכנית ההכשרה המבוקשת. התכנית מתקיימת באישור ובפיקוח אגף שפ"י במשרד החינוך, בחסות היחידה ללימודי חוץ של האוני' הפתוחה ובשיתוף המועצה הציבורית להורים בישראל ואיגוד מנחי הורים

תלמידי התכנית מקבלים ידע מקצועי בשילוב מיומנויות מעשיות והדרכה, ובכך מייעדים את עצמם להשתלב בתחום מבוקש המשלב שליחות ופרנסה בכבוד.

דר' אריה אשדת, רכז התכנית מסכם: "מאז ומעולם ההורות היתה המקצוע החשוב ביותר בהשקפה היהודית. החיוב ל"ושננתם לבניך" ו"למען ידעו דור אחרון" תמיד הנכיח את המשמעות המיוחדת שהיהדות מעניקה לקשר שבין הורים לילדים. היום, כבר כל העולם מבין שבכל התמודדות, ההורים במרכז, והורים צריכים ידע וכלים מקצועיים על מנת להתמודד ביעילות עם האתגרים השונים. אנו מברכים על המודעות ההולכת ומעמיקה ומזמינים את כל מי שיש בו רצון, ורקע אישי ומקצועי מתאים להצטרף אלינו להכשרה מעמיקה ומעשית". 

 

מאמר לפרשת יתרו

מאמר לפרשת יתרו

מעמד הר סיני כגילוי ומפגש

השבוע אנחנו עדים לאחד האירועים הגדולים בהיסטוריה, אולי הגדול והמשמעותי ביותר   – מעמד הר סיני.

התורה בעצמה מפרטת לנו כמה וכמה מטרות ומשמעויות לאותו מעמד נשגב. ביניהם נתינת התורה, ביסוס האמונה - בתורה, בנבואה, במשה, "לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם" ו"בַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ, ועוד, כאשר באו בכמה מקומות במקרא.

אחד הדברים הבולטים למתבונן במהותו של המעמד הזה, למדתי מרבותי לקרוא בפרשתנו "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם", וכפי שהמשיל האבן עזרא "חשוֹב, שיהיה כדמות אדם ראשו בשמים, ורגליו על הר סיני".

גופו של המעמד. ההופעה האלוקית עצמה. העובדה שהקב"ה בכלל 'פונה' לבני האדם. יש לו 'עניין' אתנו, עם העולם, הוא רוצה מעימנו, למעננו.

אנחנו כיהודים, הפנמנו את החידוש הזה שהושתת בנפשותינו מאז אותו מעמד, כמימוש מה שהחל עם "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם" "כִי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו". לא לחינם ציוותה התורה בפרשת דברים "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב".

כלומר גם מבלי שנעסוק בתוכנן של עשרת הדברות, המעמד כשלעצמו, ההתייחסות שבין הקב"ה ובין האדם עומדת במרכז העניין של מעמד הר סיני. זוהי התגלות מבשרת מהפכה לישראל. לעולם. ראיתי מי שקרא לה 'החידוש של חוויית המפגש שלנו עם אלוקים' המפגש, כיוון שהקב"ה מופיע בו למען האדם.

אני רוצה להתייחס קצת לאותו מפגש. חוויית המפגש הזו מתוארת בתורה מצד אחד כמעמד מאיים, נורא ואפילו ממית, "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר  שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי", מתאר משה רבינו את ההופעה הזו, משמע שבטבעם לא אמורים היו להישאר חיים. "דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת", מבקשים בני ישראל, הרי שנוכחותו והופעתו של הקב"ה מעצם טבעם אמורים לגרום לנו להתגמד, להתבטל. עד מוות.

גם הנביאים, בשנים הבאות, לא יכלו לעמוד על רגליהם מול ההופעה האלוקית, כמתואר ביחזקאל "וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל  פָּנַי".

יחד עם זה, ההופעה האלוקית מביאה איתה חיים, היא מופיעה בעולם 'למען' האדם. ההופעה הזו הרי נועדה לייצר חווייה של התייחסות כלשהי בין הקב"ה והאדם.

כיצד אם כן תתאפשר חווייה זו של הגילוי האלוקי, של 'התעניינותו' בעולם, אותו הדבר שקראנו לו 'המפגש' אם האדם איננו מסוגל לשרוד בקיום הקשר הזה.

"כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד  קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ" (דברים ד).

כלומר, החידוש הגדול הוא שהקב"ה בכבודו ובעצמו, זה שנוכחותו מפילה את האדם הוא זה שבידו האחרת, כביכול, מעמיד את האדם כדי שיוכל לעמוד מולו, "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר  שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי".

"וַתָּבֹא בִי רוּחַ וַתַּעֲמִדֵנִי עַל רַגְלָי וַיְדַבֵּר אֹתִי " מסיים הנביא יחזקאל. "כל החולים נתרפאו כל הסומין נתפקחו" אמרו חכמים על מעמד הר סיני, כלומר מי שנוסך רוח חיים באדם על מנת שיוכל להכיל את נוכחותו הוא הקב"ה בעצמו.

וכאן הבן שואל, מה רע לו יישאר האדם באפסיותו, שלא יוכל לעמוד, שהגילוי יתנהל מול אדם נטול כח, שמוט ומפוחד, למה כל כך חשוב לקב"ה להעמיד את האדם.

דומה כי התשובה נמצאת בגופם של דברים. על מנת לקיים מפגש מלא עם דמות שאתה מעוניין לקיים עימה יחס, אתה חייב לאפשר לה להיות מי שהיא, במלוא עוז אישיותה. לו היינו חצי מתים כי אז לא היה זה מפגש עם מי שאנחנו, עם מלוא אישיותנו.

"והלכת בדרכיו", נצטווינו. אני חושב, עם כל הזהירות, שנוכל ללמוד מהדרך בה הקב"ה הופיע לעינינו, על הדרך בה ראוי שנבחר לקיים את המפגשים שלנו עם מי שאנו מעוניינים לקיים עמו מגע. נלמד לקחת את האחריות לכך שהזולת יוכל לעמוד במלוא אישיותו, כפי מה שהוא, מולנו. לא נסכים שהעליונות שלנו, בוודאי זו הנסיבתית, החלקית או המדומה, לגרום לזה שנגדנו לחוש אבוד או חסר יכולת עמידה מלאה, כמו שהוא, על עצמיותו, דעותיו, מאוויו וערכיו - מולנו. כך לא יכון 'מפגש',  אדרבה, אם נצטרך, נשתדל להגן עליו - מפנינו, מפני הדעה, הסמכות, הכלים, התבונה, הכח או כל מה שיש לנו עליו. רק כך נוכל לקיים מפגש אמיתי.

תגובות

כל התגובות

רוצה לקבל עדכונים ממגוון התוכן של מרכז י.נ.ר?