בארצות מסוימות בעולם, כמו אנגליה, אוסטריה, קנדה וארה"ב מתקיימות תוכניות שונות במסגרות אקדמיות או במוסדות ציבוריים לבריאות הנפש, להכנת זוגות צעירים לקראת הנישואין. המטרה הרשמית לקיום תכניות אלה היא הקטנת אחוז הגירושין. מחקרים מצביעים על כך שזוגות שהשתתפו בתוכניות מסוג זה, דיווחו על שביעות רצון רבה יותר מחיי הנישואין מזוגות שלא לקחו בה חלק. הנתונים נבדקו בתקופה של שלוש עד חמש שנים לאחר ההשתתפות בתכנית.
בתוכניות השונות עבדו בני הזוג על פיתוח מיומנויות לבניית הזוגיות, כאשר הנושאים המשמעותיים ביותר כללו יסודות מהותיים בבניין בקשר הזוגי כמו הקשבה, אמפתיה, התמודדות עם קונפליקטים, הבעת רגשות ועוד.
אומנם תוצאות המחקר טרם נבדקו בטווח הארוך, אך גם בטווח הקצר והבינוני התוצאות בהחלט מעידות על כך שההשקעה לפני הנישואין מצדיקה את עצמה ומביאה להצלחה.
במגזר הדתי והחרדי נהוג לקבל הדרכה לפני הנישואין, אך חשוב שההדרכה לא תהיה הלכתית בלבד אלא תכלול אלמנטים של הכנה לבניית חיי נישואין מיטיבים במובן הייעוצי והמקצועי על מנת להכין לבני הזוג את התשתית לחיים המשותפים.
הדרכה נכונה ומקצועית תביא להשפעה חיובית על הקשר הזוגי, וזאת ממספר סיבות:
הכנה = השקעה: עצם ההיערכות הרבה, הלמידה והצורך בידיעה משדרת לבני הזוג שנישואין מוצלחים הם פרי השקעה והתמדה. זוהי תובנה שחשוב לשדר לבני הזוג לאורך כל ההדרכה, שבמידה ורוצים להצליח, יש להשקיע ולהתמיד ולהמשיך בתהליך של למידה לאורך כל החיים.
פיתוח מחויבות: מאחר ורוב הזוגות נישאים בתחילת שנות העשרים, לפעמים חסרה ההבנה הבסיסית של לקראת מה הולכים. העיסוק בשמלה, החליפה ואופן התנהלות השמחה קצת גורם לבני הזוג הצעירים הסחה מהנושאים החשובים באמת. הדרכה מקדימה תכוון לקבלת פרופורציות ובניית סדרי עדיפויות נכונים. המעבר לחשיבה בוגרת תוך כדי הליווי בהדרכה יסייע בהמשך הקשר למחויבות אישית ברמה גבוהה יותר.
סיוע בקבלת החלטה: חתנים וכלות לא אחת מוצאים את עצמם מתלבטים רבות לפני הנישואין. מחשבות אודות הבחירה, ודאותה והאופציות הנוספות שאולי קיימות מביאות במקרים רבים לעצירת התהליך. במקום להתקדם בקשר, הם מוצאים את עצמם תקועים במקום, לעיתים עד גיל מבוגר. יש מקרים בהם הרתיעה נובעת שלא במודע מגורמים המשפיעים על חוסר ההחלטה, או על ההתנהלות בתוך הקשר כגון: נישואין כושלים שחוו בסביבתם, או זוגיות חסרת שביעות רצון של ההורים, או מי מבני המשפחה הקרובה שסבל בנישואין, ומבלי להבחין מוטמעת בתוכם סכימה שלילית על מוסד הנישואין ועל הקשר הזוגי בפרט. כך הם נמנעים מלהגיע להחלטות מכריעות בקשר, גם אם המציאות בקשר בו הם נמצאים בפועל אינה תואמת את חששותיהם. גם כאן מוכנות וידע תפקידם לסייע להתמודד עם מבחן המציאות באופן אובייקטיבי ומבלי להיות מושפעים בעקבות חוויות העבר. תפקיד ההדרכה יהיה לבסס ולשפר את הקשר בין בני הזוג למרות ההתמודדויות שיצופו מעת לעת בחייהם.
הכרת השוני וההבדלים בין המינים: משחר ההיסטוריה בלטו הבדלים בין גברים ונשים, ההבדלים שמקורם בשוני ביולוגי, התנהגותי ותקשורתי. הקשר בין האיש לאשה יהיה מיטבי כאשר כל אחד מהם ידע מה מצופה ממנו בקשר מעצם היותו הבעל / האישה, ומהם המאפיינים המגדריים של כל אחד מהצדדים. הדרכה בתחום זה חשובה במיוחד במגזרים שאינם חווים קשר עם בני המין השני לפני הנישואין, למעט משפחה קרובה. חוסר מודעות והדרכה יגרום לכך שהבעל ישוחח עם אשתו כפי שהוא משוחח עם החברותא שלו בבית המדרש, והאשה תצפה לקבל הבנה והקשבה כפי שהיא מקבלת מחברתה בסמינר. הבנת ההבדלים המגדריים תביא לתקשורת טובה יותר ותמנע אכזבות ותסכולים.
הדרכה כמובילה ל להבנה, לדרך, לרצון, לכיוון, להצלחה .
הדרכה נכונה ממקדת ומאירה את דרכם של בני הזוג ומסייעת בפיתוח מיומנויות להסתכלות חיובית על תכונות מהותיות הנמצאות בכל אחד מבני הזוג, ובסופו של דבר להשקיע מתוך בחירה ורצון להצלחת הקשר הזוגי. ההשקעה חשובה עוד יותר בימינו כאשר רוב הזוגות חיים תחת לחץ כמעט מתמיד הנובע מהתמודדויות מורכבות ועול פרנסה קשה. ההדרכה תחסן, תחזק ותמנע משניהם מצבי תסכול בעתיד, תוך הובלתם לקיום חיי נישואין יציבים ומאושרים.