facebook youtube google

מדור אקטואליה במשפחה

ביקוש שיא להדרכה הורית!

מאת טל נחום 24/02/2021
תקציר:
בשבוע האחרון צויין "שבוע המשפחה" במרכזי ההורים ברחבי הארץ. כמדי שנה, התקיימו הרצאות, סדנאות ופעילויות במגוון רחב של נושאים. השנה נרשמו התעניינות וביקוש שיא של אלפי הורים שלקחו חלק בהרצאות בתחום הגיל הרך, התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר, הורות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, הורות למחוננים ועוד מגוון רחב של נושאים. בעקבות המודעות הגבוהה וההבנה שעל מנת להתמודד ביעילות עם אתגרים חינוכיים נדרש תהליך ולא רק הרצאה בודדת, נרשם ביקוש רב לקיום קבוצות הורים ברחבי הארץ בקרב המגזרים והאוכלוסיות השונות.
ביקוש שיא להדרכה הורית!
יב אדר | 24.02.2021

ביקוש רב להנחיית הורים

לקריאת הכתבה שהתפרסמה בכיכר השבת לחצו כאן

בשבוע האחרון צויין "שבוע המשפחה" במרכזי ההורים ברחבי הארץ.

כמדי שנה, התקיימו הרצאות, סדנאות ופעילויות במגוון רחב של נושאים.

השנה נרשמו התעניינות וביקוש שיא של אלפי הורים שלקחו חלק בהרצאות בתחום הגיל הרך, התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר, הורות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, הורות למחוננים ועוד מגוון רחב של נושאים. בעקבות המודעות הגבוהה וההבנה שעל מנת להתמודד ביעילות עם אתגרים חינוכיים נדרש תהליך ולא רק הרצאה בודדת, נרשם ביקוש רב לקיום קבוצות הורים ברחבי הארץ בקרב המגזרים והאוכלוסיות השונות.

בנוסף לכך, עקב הקשיים שחווים הורים רבים נוכח התמודדות עם השלכות הקורונה, גם בקופות החולים נערכים להכנסת הדרכות הורים לסל השירותים במסגרת הביטוח המשלים

במרכז י.נ.ר פותחים כעת מחזור חדש בתכנית ההכשרה המבוקשת. התכנית מתקיימת באישור ובפיקוח אגף שפ"י במשרד החינוך, בחסות היחידה ללימודי חוץ של האוני' הפתוחה ובשיתוף המועצה הציבורית להורים בישראל ואיגוד מנחי הורים

תלמידי התכנית מקבלים ידע מקצועי בשילוב מיומנויות מעשיות והדרכה, ובכך מייעדים את עצמם להשתלב בתחום מבוקש המשלב שליחות ופרנסה בכבוד.

דר' אריה אשדת, רכז התכנית מסכם: "מאז ומעולם ההורות היתה המקצוע החשוב ביותר בהשקפה היהודית. החיוב ל"ושננתם לבניך" ו"למען ידעו דור אחרון" תמיד הנכיח את המשמעות המיוחדת שהיהדות מעניקה לקשר שבין הורים לילדים. היום, כבר כל העולם מבין שבכל התמודדות, ההורים במרכז, והורים צריכים ידע וכלים מקצועיים על מנת להתמודד ביעילות עם האתגרים השונים. אנו מברכים על המודעות ההולכת ומעמיקה ומזמינים את כל מי שיש בו רצון, ורקע אישי ומקצועי מתאים להצטרף אלינו להכשרה מעמיקה ומעשית". 

 

הכתבה משויכת לקורס | מנחי הורים חינוכיים

כתבות אחרות בנושא חינוך והורות

מאמר לפרשת יתרו

מאמר לפרשת יתרו

מעמד הר סיני כגילוי ומפגש

השבוע אנחנו עדים לאחד האירועים הגדולים בהיסטוריה, אולי הגדול והמשמעותי ביותר   – מעמד הר סיני.

התורה בעצמה מפרטת לנו כמה וכמה מטרות ומשמעויות לאותו מעמד נשגב. ביניהם נתינת התורה, ביסוס האמונה - בתורה, בנבואה, במשה, "לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם" ו"בַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ, ועוד, כאשר באו בכמה מקומות במקרא.

אחד הדברים הבולטים למתבונן במהותו של המעמד הזה, למדתי מרבותי לקרוא בפרשתנו "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם", וכפי שהמשיל האבן עזרא "חשוֹב, שיהיה כדמות אדם ראשו בשמים, ורגליו על הר סיני".

גופו של המעמד. ההופעה האלוקית עצמה. העובדה שהקב"ה בכלל 'פונה' לבני האדם. יש לו 'עניין' אתנו, עם העולם, הוא רוצה מעימנו, למעננו.

אנחנו כיהודים, הפנמנו את החידוש הזה שהושתת בנפשותינו מאז אותו מעמד, כמימוש מה שהחל עם "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם" "כִי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו". לא לחינם ציוותה התורה בפרשת דברים "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב".

כלומר גם מבלי שנעסוק בתוכנן של עשרת הדברות, המעמד כשלעצמו, ההתייחסות שבין הקב"ה ובין האדם עומדת במרכז העניין של מעמד הר סיני. זוהי התגלות מבשרת מהפכה לישראל. לעולם. ראיתי מי שקרא לה 'החידוש של חוויית המפגש שלנו עם אלוקים' המפגש, כיוון שהקב"ה מופיע בו למען האדם.

אני רוצה להתייחס קצת לאותו מפגש. חוויית המפגש הזו מתוארת בתורה מצד אחד כמעמד מאיים, נורא ואפילו ממית, "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר  שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי", מתאר משה רבינו את ההופעה הזו, משמע שבטבעם לא אמורים היו להישאר חיים. "דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת", מבקשים בני ישראל, הרי שנוכחותו והופעתו של הקב"ה מעצם טבעם אמורים לגרום לנו להתגמד, להתבטל. עד מוות.

גם הנביאים, בשנים הבאות, לא יכלו לעמוד על רגליהם מול ההופעה האלוקית, כמתואר ביחזקאל "וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל  פָּנַי".

יחד עם זה, ההופעה האלוקית מביאה איתה חיים, היא מופיעה בעולם 'למען' האדם. ההופעה הזו הרי נועדה לייצר חווייה של התייחסות כלשהי בין הקב"ה והאדם.

כיצד אם כן תתאפשר חווייה זו של הגילוי האלוקי, של 'התעניינותו' בעולם, אותו הדבר שקראנו לו 'המפגש' אם האדם איננו מסוגל לשרוד בקיום הקשר הזה.

"כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד  קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ" (דברים ד).

כלומר, החידוש הגדול הוא שהקב"ה בכבודו ובעצמו, זה שנוכחותו מפילה את האדם הוא זה שבידו האחרת, כביכול, מעמיד את האדם כדי שיוכל לעמוד מולו, "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר  שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי".

"וַתָּבֹא בִי רוּחַ וַתַּעֲמִדֵנִי עַל רַגְלָי וַיְדַבֵּר אֹתִי " מסיים הנביא יחזקאל. "כל החולים נתרפאו כל הסומין נתפקחו" אמרו חכמים על מעמד הר סיני, כלומר מי שנוסך רוח חיים באדם על מנת שיוכל להכיל את נוכחותו הוא הקב"ה בעצמו.

וכאן הבן שואל, מה רע לו יישאר האדם באפסיותו, שלא יוכל לעמוד, שהגילוי יתנהל מול אדם נטול כח, שמוט ומפוחד, למה כל כך חשוב לקב"ה להעמיד את האדם.

דומה כי התשובה נמצאת בגופם של דברים. על מנת לקיים מפגש מלא עם דמות שאתה מעוניין לקיים עימה יחס, אתה חייב לאפשר לה להיות מי שהיא, במלוא עוז אישיותה. לו היינו חצי מתים כי אז לא היה זה מפגש עם מי שאנחנו, עם מלוא אישיותנו.

"והלכת בדרכיו", נצטווינו. אני חושב, עם כל הזהירות, שנוכל ללמוד מהדרך בה הקב"ה הופיע לעינינו, על הדרך בה ראוי שנבחר לקיים את המפגשים שלנו עם מי שאנו מעוניינים לקיים עמו מגע. נלמד לקחת את האחריות לכך שהזולת יוכל לעמוד במלוא אישיותו, כפי מה שהוא, מולנו. לא נסכים שהעליונות שלנו, בוודאי זו הנסיבתית, החלקית או המדומה, לגרום לזה שנגדנו לחוש אבוד או חסר יכולת עמידה מלאה, כמו שהוא, על עצמיותו, דעותיו, מאוויו וערכיו - מולנו. כך לא יכון 'מפגש',  אדרבה, אם נצטרך, נשתדל להגן עליו - מפנינו, מפני הדעה, הסמכות, הכלים, התבונה, הכח או כל מה שיש לנו עליו. רק כך נוכל לקיים מפגש אמיתי.

כי ביום הזה יכפר- רחמים ללא גבול
depositphotos

כי ביום הזה יכפר- רחמים ללא גבול

מאת הרב אלעזר וולך רב מרכז י.נ.ר

ה'תשובה' הרבה פנים לה. ה'כפרה' רבדים שונים בה. פרשתנו פרשת האזינו מאירה פן אחד מעולמה העשיר של הכפרה. של עולם הרחמים והסליחות.

השירה, שירת האזינו, מתארת את אחרית הימים בהם ישראל יתדרדרו לתהומות עמוקים עד שלא תהיה להם כל זכות והצדקה לכפרה וקבלה. הם מגיעים למצב שהקב"ה חורץ עליהם במחשבתו "אמרתי אפאיהם, אשביתה מאנוש זכרם". ועם כל זאת מנבאה לנו השירה את סוף הסיפור: "הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי" - כשתתום זכות אבותם (רש"י לב, לה), "כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם".

מכירים את זה שאנחנו מצפים לפעמים לקבל למרות שלא מגיע לנו. שאנו חשים כי גם אם לא מגיע לנו לקבל, לא מגיע לנו שלא לקבל. רואים את זה יותר אצל ילדים. מבצע הצטיינות בכיתה. כל הילדים מתגייסים לאוירה. אפס איחורים. משננים את חומר הלימודים. נבחנים בעל פה. רושמים בכרטסת שחולקה.  מגוייסים. מצליחים. זוכים. מסתיים המבצע, ילד אחד, זה שהתרפה. היה לו קשה. הגיע בעצלתיים. איחר. לא עמד כל כך במטלות ובאתגרים. גם מה שהצליח לבצע התעצל למלא רישום. היה קשה לו עם הקטע של מעקב. של עמידה ביעדים. של התארגנות.

כשהמורה מחלק לכולם את פרסי ההצטיינות מתכווץ לו הילד במקומו. משתדל לא לפגוש את העיניים של חבריו לכיתה. מרגיש בחוץ. מרוחק. חריג. נחות. הוא אכול אכזבה. חש השפלה. דמעות זולגות על לחייו. זה לא מגיע לי. רק  איחרתי קצת. התעצלתי קצת. מה. אז לא מילאתי את הטבלה. אומר הוא לעצמו. הוא בוכה. בליבו פנימה מפעמת תקוה שהמורה יחון גם אותו.

במידת מה, ממבט מסויים, הוא צודק. לא מגיע לו להרגיש כל כך רע. לא מגיע לו פרס. אך אולי גם לא מגיע לו את כאב ההחמצה. הנידחות. הבושה.

היה לו קשה, כנראה. הבית אולי לא מתפקד משהו. קשה לו. הרי אילו התנאים הסביבתיים היו כאלה המאפשרים לו כנראה שגם לו היו את המשאבים, האנרגיה והמוטיבציה לעשות, לחתור להצליח.

הוא יודע שלא יהיה צודק להביא לו פרס כמו כולם. אחרי הכל הם עמדו במטלות. הוא לא. הוא גם מסוגל להבין שאילו יקבל ככולם יהיה זה לא הוגן כלפי אלה שהתאמצו. והיו כאלה שזה היה עבורם כנראה גם כן מאד קשה. הוא לא תובע.

למרות הכל הוא מלא בתקוה. הוא כמה לרחמים. אולי למתנת חינם. למשהו שיפתור את הקונפליקט המובנה הזה.

יש בו תקוה שהמורה יראה את הדברים מהמקום ההוא. מהקושי שלו. מכך שזה לא היה אפשרי עבורו. עובדה שלא הצליח. ממקום של הבנה. של קבלה. רחמים.

הכמיהה הזו נטועה בטבע שלנו. ולא רק כי קשה לנו לשלם מחיר על המעשים שלנו. אנחנו לא מצפים לקבל משכורת ממפעל שלא עבדנו בו. אנחנו כן כמהים שאם אנחנו חלק מכיתה. חלק ממשפחה. חלק מעם. שאם אכן התנהגנו כחלק מהכיתה, באיזושהי מידה, שזה מה שיגבר. על הכל. שהפרטים יהיו פחות חשובים. שנתקבל בהבנה על כך שלא עמדנו במשימות. שאנחנו בכל זאת חלק. שלא ידח ממנו נדח.

האמת שאי אפשר לבנות על זה. ככה בחיים הרגילים. זה בלתי אפשרי להתנהל כך. ברחמים שכאלו. זה לא יהיה צודק. זה עלול להיות אפילו טראגי.

מול הקב"ה, מקור כל הרחמים. אפשר לפנות עם תקוה חבויה זו. ביום הכיפורים. זוהי מדתם של רחמים עליונים. "וחנותי את אשר אחון" אמרו חכמינו - אף על פי שאינו הגון, וריחמתי את אשר ארחם - אף על פי שאינו ראוי" (ברכות ז א). זהו עיצומו של יום הכפורים ומדתו, עד שיש מחכמינו ז"ל שקבעו 'עיצומו של יום מכפר לשבים ולשאינם שבים' ובלבד שאינם בוגדים.

אלו דברי הרמב"ן לסיכומה של שירת האזינו: "והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה, רק היא שטר עדות כי נעשה הרעות ונוכל, ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה אבל לא ישבית זכרנו, וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים ויכפר על חטאתינו למען שמו, אם כן השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין" (פרק לב פסוק מ). סוד גדול הדלה לנו הרמב"ן משירת האזינו על טיבם של הרחמים העליונים שאין בהם גבול. כי גם כשלא יהיו ישראל ראויים לגאולה יערה עלינו רחמיו למען שמו הנקרא בשמנו. ויגאלנו.

גם במערכות הקשרים שלנו, יש מקום שישכנו בתוך ליבנו אותם רחמים שאין בהם גבול, גם אם לא שנתנהל על פיהם. מה נפלא היותם קיימים במרקע ליבנו לפתח בנו עומק של פיוס, סליחה ורחמים. עמם נביע את הרצון. את ההבנה, החמלה והרחמים. "מה הוא רחום אף אתה היה רחום".

גמר חתימה טובה

ראש השנה בפתח...
depositphotos

ראש השנה בפתח...

ב"ה

הכל בראש!

תחילת שנה...

ראש השנה בפתח...

התחלנו שנה חדשה, ונדרש מאתנו לעשות חשבון נפש על העבר, בלי להתעלם ממה שקרה ולצד זה בלי לחיות כ'עבריינים' – להיתקע ולהתייסר על מה שעבר עלינו, ולהתבונן באובייקטיביות במה עלינו להשתפר ולהציב מטרות ויעדים לשינוי עם הרבה אמונה שיש בנו הכוחות להשתנות – זוהי אהבה מתוקנת.

כאשר נכשיר את עצמינו להתבוננות פנימית שכזו, נהיה מסוגלים יותר לחנך את ילדינו באותה מידה.

אז בפעם הבאה שאתם מגלים חיסרון והנהגה לא מתוקנת אצל ילידיכם, אם זה בקושי להתפלל,

התפרצויות זעם, אמירת דברים לא אמיתיים, חוסר ארגון וסדר, חוסר קבלת עול וכו', בדקו את עצמיכם: האם אני מתייחס לחיסרון ילדי בסלחנות, בכעס או שמא כאתגר בקור רוח?

 

מה משפיע על התגובות שלנו?

אם נהייה כנים, לא תמיד קל להגיב ולהתייחס לסיטואציות לא נעימות, בצורה בריאה ונכונה. אך אם נפתח מודעות ונבין מה משפיע על התגובות שלנו, נוכל לשלוט בהם במקרים השונים.

כאשר אנו רואים מצב כלשהו נשים לב אלו מחשבות עולות לנו באותו רגע על אותו אירוע, למעשה זוהי הפרשנות שלנו על המציאות. יכול להיות על מקרה אחד ,כמה פרשנויות.

המחשבה והפרשנות על אותו מקרה, היא זאת שתוליד את הרגש המסוים ותשפיע על התגובה

דוגמא אקטולאית לזמננו:

אמא אשר נפרדת מביתה בבוקר בגן והילדה בוכה בכי תמרורים, אפשר לחשוב על כך שאולי לילדה לא טוב בגן, או שהיא מרגישה בודדה, רגישה מדי, או שהאמא לא מחבקת מספיק וכדומה, מחשבות אלו פוגעות בדימוי ובביטחון העצמי של האמא והילדה, כתוצאה מזה האמא יכולה לחוש דאגה, בהלה, נחיתות.. ומאידך גיסא, ניתן לחשוב אחרת, שהילדה כל כך מחוברת לאמה ואוהבת להיות בקירבתה שקשה לה להיפרד ממנה או שהילדה עדיין בתקופת הסתגלות אחרי חופשת החגים ודווקא ממחשבות מסוג כזה האמא יכולה לחוש תחושות של ביטחון ורגיעה, ותהייה מספיק חזקה להגיב נכון לסיטואציה הזאת.

מכאן שהמשבות הם המורה דרך בחיים שלנו, והם אלו שיעוררו את הרגשות שלנו וישפיעו על ההתנהגויות שלנו.

לעיתים קשה לנו לעשות ביקורת עצמית ללא נגיעות אישיות ובאובייקטיביות ולכן מומלץ להתייעץ עם רב או אדם מומחה בעניין. (כבקשת הרבי "עשה לך רב)

 

ובעבודה עצמית שלנו, שה' כה חובב אותה, ה' מוכרח כביכול לחתום אותנו לשנה טובה ומתוקה למען נוכל לעובדו בלבב שלם.

 

הכותבת חיה גילר, מנחת הורים לפי משנת חב"ד בוגרת מרכז ינר

להרצאות מרתקות, סדנאות וייעוץ אישי: 

אלול ים של רחמים
depositphotos

אלול ים של רחמים

חודש אלול כבר כאן - המלך בשדה, ים של רחמים וניקיון מתפשט עלינו. ואנו, אנא אנו באים?

אליו מפניו בורחים, משחקים במחבואים ובשוטרים וגנבים.

אחיי אהוביי ויקיריי, בואו ונעצור לרגע את מרוץ החיים האינטנסיבי. בואו ונקדיש קצת זמן למחשבה על מה שעובר עלינו. בואו לרגע פשוט של התבוננות בהוויה הנוכחית.

אז מה באמת משפיע על הנשמה ועל ההתנהגות שלנו, לאן אנו רצים במעגל הספירלי של החיים, האם זוהי התרבות החיצונית והאופנות החולפות שמכתיבים לנו את החיים או שמא יש משהו עמוק יותר הנוגע בנו ברבדים עמוקים וסמויים מהעין ואין ידינו משגת אותו דיי צרכינו. איך ריבונו של עולם מתחברים אליך בתדר הנכון הלאומי והאינדבידואלי.

מידי יום אמצעי התקשורת רועשים וגועשים באינסוף עדכוני ודיווחי אקטואליה שונים על ענייני היום ורובנו עוקבים מרותקים אחרי ההתפתחויות השונות. למרבה האבסורד, מה שאתמול טלטל אותנו היום כבר אינו מעניין, ומחר בכלל יהיה זיכרון רחוק. ארעיות זו מעידה על חוסר הנגיעה של הדברים בתוכינו. היהדות, להבדיל, מדברת על ה"אקטואליה שמתחת לאקטואליה", כלומר על תנועות תודעתיות שבאמת משפיעות עלינו, ולהבדיל עושות זאת בצורה עמוקה קבועה וממושכת. אותם מאורעות חגים סביב לוח השנה היהודי. כל חג וכל מועד משפיעים עלינו סגולות והשפעות ואנרגיות אדירות הנחוצים להתפתחות ולקיום שלנו הרוחני והגשמי באותה השנה.

אנו באמצע חודש אלול בתוך מסע רוחני, עמוק ומרתק שיימשך לאורך כל החודש המיוחד הזה המכונה גם "חודש הסליחות והרחמים", דרך ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום כיפור, חג סוכות ולבסוף נסיים בשמחת תורה. לכל אחד מהאירועים האלה צינור מאוד ספציפי של שפע שיורד אלינו משמיים המזין אותנו באנרגיה טובה וחיובית למשך כל השנה שתבוא עלינו לטובה ולברכה. הבורא יתברך קורא לנו לשים לב אל המשמעות של כל מועד ומועד ולהכין קרקע פורייה לקלוט את השפע הספציפי של אותו זמן. מי שישכיל לעשות כן ויהיה מספיק ער ורגיש לדברים, יחווה את אותה הארה נפלאה המשפיעה עלינו ומשאירה את חותמה לשנה שלימה.

חודש אלול נשלח אלינו במתנה והוא נותן לנו הזדמנות לפתוח בתהליך של התבוננות פנימית עדינה, בבחינה מחודשת של מטרת החיים ובהתקרבות יומיומית אל עצמינו ומשם אל הקב"ה. זהו הזמן האידיאלי לבחינת תכלית החיים, להבדיל מהזרימה האקראית שכולנו מכירים תוך צבירת ממון ורדיפה אחר כבוד. אלול הוא הזמן בו אנו עוצרים, לוקחים צעד אחד לאחור ומתבוננים. אנו בוחנים את עצמנו במבט אובייקטיבי וביקורתי ומסוגלים יותר מבכל חודש אחד לראות את עצמינו בעיניים "נקיות", לקבל החלטות על שינוי משמעותי בחיים ואף לזכות לעזרה גדולה יותר מהרגיל משמיים. בכוחו של שינוי אמיתי מצדנו בחודש זה במחשבות, ברגשות ובהרגלים שלנו לשכתב מחדש את גיליון ההרשעות/זכויות שלנו לקראת ראש השנה ולהפך את גזר הדין של השנה הבאה ממר למתוק!!

על מנת להצליח במשימה הזו עלינו בראש ובראשונה להתעורר משנתינו הרוחנית. אחד המשפטים היפים ביותר מתפילת ה"סליחות", הנאמרת בחודש זה, מדבר בדיוק על נקודה זו: "בֶּן אָדָם - מַה לְּךָ נִרְדָּם?! קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים!! שְׁפֹךְ שִׂיחָה, דְּרֹשׁ סְלִיחָה, מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים. רְחַץ וּטְהַר וְאַל תְּאַחַר בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים. וּמְהֵרָה רוּץ לְעֶזְרָה לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים".

נכון, עבור רובינו זהו לא אלול הראשון שבו שמענו על הרעיון הזה שניתן לעשות תשובה ולהשתנות. כבר עברו עלינו אי אלו "אלולים" קודמים בהם רצינו, אבל לא הצלחנו להפסיק לעשן, להפסיק לכעוס, להתחיל לפרגן במקום לרכל ולקנא וכו' וכו'. אז מה יהיה שונה הפעם? איך לא ניפול לייאוש הזה ש"ככה אני ואין מה לעשות!!"? התשובה היא פשוטה: אמונה. אמונה ש"אם קלקלת אתה יכול גם לתקן". אמונה ש"הבורא מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית", והרי אם הבריאה מתחדשת בכל רגע אז גם אני יכול להשתנות!

כדאי לזכור שעצת היצר הרע והנטייה שלנו היא להחליט על שינויים בומבסטיים ועל מהפכות גדולות, ולכן כל שבירה קטנה מוציאה לנו את האוויר מהריאות ואנחנו זונחים הכל. החוכמה היא לקחת החלטה על שינוי קטן מסוים וממוקד, ובו לדבוק במסירות נפש ובכל הכוח. עם הנקודה הטובה הזו לבוא בראש השנה אל הקב"ה ולהגיד לו בראש מושפל שאומנם אנו חסרי יכולת אל מול התאוות והיצרים, אך אותו מאמץ שעשינו הוא אמיתי וכן והוא עדות לעובדה שאנו מלאי אהבה כלפיו ורצון להתקרב אליו.

מה המשמעות של עשיית התשובה שאנחנו נדרשים לה בחודש אלול, כדי לתפוס זאת טוב יותר יש להבין קודם לכן את הפרוש של המילה "תשובה". במובן העמוק ביותר תשובה משמעותה לשוב אל ה'. בכל אחד ואחד מאתנו שוכנת נשמה קדושה המכונה "חלק אלוק ממעל", כלומר חלק קטן מתוך אלוקים הגדול בכבודו ובעצמו. אנחנו נושאים בתוכנו בתוך הגוף הסופי הזה משהו מתוך האינסוף. כאשר אנחנו נדרשים לעשות תשובה אנחנו בעצם נדרשים לשוב אל אותו חלק אלוקי אשר תמיד, אבל תמיד יודע להיות נעים, סבלני, רגוע, ותרן, חיובי, ובקיצור – טוב ללא סייגים. הפוטנציאל שלנו להגיע אל אותו חלק פנימי, עמוק ומתוק קיים בנו כל השנה, שכן הוא באופן קבוע חלק מאתנו, אולם בחודש אלול אנחנו מקבלים תוספת כוח מלמעלה ("סייעתא דשמיא") כדי שנתעורר ונממש את הפוטנציאל שטמון בנו להיות טובים ולעשות טוב.

 

מזלו של חודש אלול הוא בתולה. רמז לדבר אנו מוצאים בכינוי "חודש הרחמים" הנגזר מהמילה רחם. הרחם הנשית (בתולה היא סמל הנשיות) הוא המקום החם, המגן והמאפשר בו העובר גדל עד שהוא מוכן לצאת אל העולם. כך גם חודש אלול מהווה מעין רחם גדול עבור כולנו בו אנו יכולים וצריכים לצמוח. בנוסף, הבתולה מייצגת את כוח הבתוליות בנפש, את יכולת ההתחדשות האינסופית המפעמת בנשמת כל אדם. מאידך, הצד השלילי של הבתולה הוא זה שמעביר ביקורת על כל הסביבה, חוץ מאשר על עצמו כמובן ("משנכנס אלול מרבים בביקורת..."). התיקון לדבר הוא להתמקד בטוב של הזולת, ובמקביל לראות את החסרונות רק של עצמי.

שמו של חודש אלול נקבע ע"י חכמי ישראל כראשי התיבות של הפסוק המפורסם מ- "שיר השירים" (העוסק כולו בקשר האהבה בין הקב"ה ועם ישראל): "אני לדודי ודודי לי". פסוק קצר זה מגלה לנו סודות נפלאים ביחס לחודש אלול. העבודה הרוחנית שלנו, אם כך, בחודש זה מגולמת בצמד המילים הראשונות – "אני לדודי", כלומר תפקידנו להתקרב אל הקב"ה ע"י עשייה אקטיבית של תשובה ושיבה אל מקורותינו. בזכות המאמצים שלנו ובזכות העובדה שהחודש זה אפשרי יותר מאשר בכל שאר השנה, מגיע חלקו השני של המשפט – "ודודי לי", אשר מבטא את הצפוי לנו בחודש תשרי, עת הקב"ה עתיד להשפיע עלינו מלמעלה את השפע של השנה כולה. התנועה הראשונית שלנו כלפיו באלול לא משאירה אותו אדיש והוא מחזיר לנו שפע כפול ומכופל בתשרי בהתאם לכנות כוונותינו.

 

ידוע הסיפור שנהג לספר רבי שלמה קרליבך על ר' לוי יצחק מברדיצ'ב,  "סנגורם של ישראל"

במהלך אלול בלילה הראשון של סליחות הלכו ר' לוי יצחק והגבאי שלו לבית הכנסת. פתאום הם שמעו קולות עזים במיוחד מאחד הבתים בעיירה. הם התקרבו לשמוע את המתרחש והבינו שמדובר בכנס השנתי של כל הגנבים והשודדים של ברדיצ'ב. הם הטו אוזן ושמעו שכל אחד מהגנבים מתפאר ומספר לכולם כמה הוא הצליח לגנוב ולרמות השנה. ר' לוי יצחק נאנח אנחה גדולה מעומק הלב, התחיל לרוץ לבית הכנסת ושם פתח את ארון הקודש בבכי ואמר: "ריבונו של עולם, אני כל כך מתבייש! אפילו הגנבים כבר מתוודים יחד על החטאים שלהם, ואילו אני כל כך רחוק ממך ועדיין מחזיק בעבירות שלי..""

בואו נעשה שימוש נכון בהזדמנות שמעניק לנו חודש אלול ונתקדם לעבר חיים טובים ומשמעותיים יותר.

ממליץ בחום לשבת בנחת עם עצמכם, לקחת דף חלק ועט ולנסות לענות על השאלות הבאות כהכנה לקראת אותו מסע עד לראש השנה:

· אלו דברים עשיתי השנה שאני גאה ושמח בהם ?

· מה עשיתי השנה שאני מצטער עליו, איזה דברים הייתי מתקן בשנה הקרובה ואיך לדעתי ניתן  לעשות את זה ?

· אלו הרגלים הייתי רוצה לשנות ?

· איזה חבר / הורה / בן הייתי רוצה להיות השנה ?

· במי פגעתי וראוי שאבקש סליחה ?

· באלו תחומים הייתי רוצה לחולל שינוי חיובי ובאיזה תחום להיות משמעותי יותר?

אל הדף האישי והאינטימי הזה ניתן לחזור מידי מספר ימים עד לסוף החודש ולהיעזר בו כשעון מעורר וכמראת כיס. אפשרות נוספת היא לסגור אותו במעטפה ולפתוח אותה רק בתחילת אלול הבא. מניסיון אישי, אין מרגש ומעורר מלהיזכר מי היינו לפני שנה ולעשות חשבון נפש כן ואמיתי אל מול הדף של השנה הקודמת, תוך התבוננות האם ובמה התקדמנו בשנה החולפת.

 

יה"ר שנזכה לנצל את קירבת השם ולטהר בים הרחמים שלו.

סיום לימודי חושן משפט חלק ג'
yanar

סיום לימודי חושן משפט חלק ג'

תלמידי מסלול דיינות סיימו השבוע בהצלחה את לימודי חושן משפט חלק ג', אנו מברכים את בוגרי המסלול בהמשך הצלחה בדרכם החדשה!!!

 

 
היכונו לביאת החופש
depositphotos

היכונו לביאת החופש

היכונו לביאת החופש

 

הורים יקרים.

 

חודשי החופש הגדול כבר בפתח ואיתם מגיעים אתגרים רבים הדורשים מכם לעצור ולהתבונן, כיצד ניתן להפיק מהם את מירב התועלת, ולהפוך את ימי החופש לימים מכוננים. מלאי הנאה והנעה של הורות מגדלת ומצמיחה.

 

לשם כך ריכזתי עבורכם  מספר כללים חשובים ונחוצים המסייעים לעשות סדר ובהירות בראש ועוזרים  ביעילות מירבית בהכנות וההתארגנות לקראת חופשת הקיץ שתבוא על כולנו לברכה.

 

 

 

כלל ראשון - מבט חיובי

 

צמד המילים "החופש הגדול" גורם להורים רבים להכנס לללחץ ולשבור את הראש איך להתמודד או לשרוד עם הילדים בימי החופש.

לחץ וחופש הם לא שילוב מומלץ, אפשרו לעצמכם לחשוב בנחת איך אתם משנים גישה ועוברים ממצב הישרדותי למצב של תכנון ופעולה.

בעזרת תכנון נכון וגישה חיובית תוכלו להפוך בקלות את החופשה לכזו מרתקת ומהנה במיוחד.

 

 

כלל שני - תיאום ציפיות

 

בכדי להגשים יעדים יש צורך בתכנון נכון ומחושב.

הזמינו את ילדכם להתכונן ולתאם ציפיול איתכם יחד לימי החופשה. להעלות רעיונות ויוזמות ולפתח חשיבה משותפת ומכבדת. לערוך מיפוי צרכים וסדרי עדיפויות, לדבר על תקציב וערכים משפחתיים.

ייצרו לכם יומן משפחתי עם לוח זמנים מפורט הנגזר מהיעדים והמטרות שהצבתם וחלקו אותו בין בני הבית.

הדרך הזו תעזור להשיג התגייסות מצד הילדים ותשדר חוויה כללית של הובלה בטוחה של סדר וארגון.

 

כלל שלישי - שמירת שגרה

 

הקפידו על שמירת השגרה והיציבות המשפחתית בימי החופשה. 

השתדלו לשמור על סדר היום המשפחתיים.

זמני ארוחות, הרגלים ומטלות שגרתיות.

 

בני אדם זקוקים למרחב מוכר ובטוח, קל וחומר כאשר מדובר בילדים. השתמשו במושג "שיגרת חופש".

ימי החופש מחייבים מסגרת ומעטפת ברורה ויציבה.

ולמרות שמדובר בימי חופשה וכולנו רוצים להנות ולעשות כיף, חובה עלינו ההורים לקבוע כללים ברורים ולהקפיד על שמירת גבולות. הילדים זקוקים להם ולנו.

 

כלל רביעי - זמן מנוחה

 

מאד חשוב להקפיד על שעות שינה. נכון שהיום מחשיך מאוחר ונכון שהילדים לא צריכים לקום מוקדם מדי, אך לא מומלץ לשבש להם יותר מדי את הרגלי השינה והקימה בבוקר. ילדים זקוקים לשעות שינה מספקים כדי להשלים את הגדילה והפרשת ההורמונים הנחוצים.

ילדים שיחסרו להם שעות שינה יהיו עצבניים, חסרי שקט ועלולים לסבול מהתפרצויות זעם. אפשר להגמיש טיפה את שעת השינה, תלוי בגיל כמובן, אבל כן להקפיד שילכו לישון בשעה סבירה שהוגדרה איתם מראש.

 

טיפ נוסף: ימי החופש הם זמן מצויין לניסוי ותעיה. נסו טכניקות טובות של השכבה והשכמה ובחנו את התגובות ומידת ההשפעה שלהם על הילדים

 

כלל חמישי – בטיחות

 

מדיה -

המחשב והמדיה לסוגיהם גוזלים חלק ניכר מחיינו ומחיי הילדים ומספקים לנו שעות של תעסוקה. (נודה שזה מסייע לנו ההורים מפעם לפעם) חשוב להגביל את השימוש במדיה ולבצע הסברה מסיבות רבות:

 

בריאות, מוגנות, פיתוח תלות, ערך זמן, פיתוח תלות, איבוד אינטראקציה ותקשורת עם הסביבה ושיבוש סדרי עדיפויות.

 

זה הזמן לשוחח עם הילדים על הנושא, לפקח ולהגביל את השימוש במדיה כדי לאפשר פעילויות אחרות ולמנוע מהם שימוש יתר.

 

מוגנות-

חדדו לילדים כללי מוגנות וזהירות מאנשים זרים ולא מוכרים, אם לא דיברתם איתם עדיין מהי מוגנות אישית, ימי החופש הם הזמן הנחוץ והראוי לכך.

 

בטיחות-

חזרו עם הילדים על כללי בטיחות בדרכים ורכיבה בטוחה אחראית וזהירה.

 

כללי יציאה לים ובריכה לטיולים ומסלולים ושהייה בשמש ובמרחבים ציבוריים והמוניים.

 

 

כלל שישי - זמן אישי

 

זמן פנאי מאפשר לנו לערוך היכרות מחודשת עם ילדינו והתבוננות בדינאמיקה המשפחתית.

 

חשוב מאוד לקבוע זמן איכות משפחתי לפחות פעם בשבוע, וזמן איכות אישי עם כל ילד לפחות פעם בשבוע.

לא לשכוח שגם לנו ההורים מגיע זמן אישי וזוגי.

 

זמן אישי דורש רצון ופניות הגדרת זמן - שעה ויום ומקום נעים ונוח.

 

החופש מזמין לפגוש את עצמנו והילדים באופנים שונים ברוגע ובלי לחץ. ומאפשר להתפנק יחד, להטעין ולהיטען.

 

 

כלל שביעי - נוכחות הורית

 

ילדינו הקטנים והגדולים ואלו המתבגרים. זקוקים למרחבי גדילה אישיים ולחופש פעולה ועצמאות, חשוב לעורר ולחזק בהם את ערך הקשר המשפחתי.

הנוכחות ההורית נחוצה עבורינו ועבורם, לדעת היכן הם ועם מי הם משחקים ומבלים, והאם הם בסדר ואינם מסתכנים חלילה. עצם הידיעה וההבנה שיש מבוגר אחראי שעוקב ומשגיח חשובה ומשמעותית עבורם.

 

כלל שמיני - מחנכים בריאות

 

בחופש קיימת הנטייה לצרוך מזון יותר מעובד במסעדות ומזון מהיר, חטיפים וממתקים. מזון המכיל כמות גבוהה של סוכרים ופחמימות ריקות אינו בריא. דווקא בחופש יש הזדמנות להרגיל את הילדים לאוכל בריא ולחשוף אותם לירקות ופירות ולאוכל מזין ומגוון,

ולעשות איתם פעילויות חוויות בריאות וטעימות.

 

התזונה חשובה לא רק בהיבט של קבלת כל הוויטמינים ואבות המזון הנחוצים לגדילה תקינה ובריאות פיזית, היא חשובה גם לבריאות הנפשית. ככל שהם יאכלו אוכל מזין ובריא יותר הם יהיו רגועים, שמחים ומאוזנים יותר.  

 

פעילות גופנית-

 

מעלותיה של פעילות גופנית ידועים לכל. למרות זאת היא  אינה מקבלת את הביטוי הראוי לה מסיבות כאלו ואחרות.

עודדו אותם לפעילות גופנית יומית בבית בפארק ובגינה הציבורית. תנו להם להשתחרר במתקנים, בריצה, בשחיה ובכל פעילות גופנית טובה שתגרום להם חשובים עבור ילדים להוציא אנרכיה ולשפר את מצב הרוח. פעילות גופנית מסייעת כמובן בהתפתחות הגפיזית ובשיפור המוטוריקה הגסה והקורדינאציה.

 

כלל תשיעי - יצירה ופנאי

 

אחד הנושאים היותר בוערים בימי החופשה זה התעסוקה.

מה עושים?

אמא משעמם לי?

אמירות מוכרות וידועות שניתן למנוע ולצמצם על ידי הפעולות הבאות:

 

1. תכנון מוקדם של מאגר הפעלות ופעילויות ותיאום 

ציפיות

 

2. יצירתיות - זה שם המשחק. דרך יצירתיות ניתן להפעיל ילדים ללא הוצאות גבוהות ובשימוש בחומרים מתכלים וממוחזרים.

כמו כן, ניתן לנצל את הזמן במשחקי חשיבה ויצירה זמינים.

הכינו מראש את מלאי ההפעלות והתוכניות ועודדו את הילדים להפעיל את כוח הדמיון שלהם.

 

חופש הוא זמן מצויין למימוש עצמי, תנו לילדים זמן מוגדר מראש להכנת הצגות, להקליט ולצלם את עצמם להתחפש ולרקוד ובעיקר לבטא את עצמם.

 

3. פריסת היציאות והאטרקציות באופן הגיוני ושווה.

תככנו שבכל שבוע תהיה יציאה אחת לפארק או גינה ואטרקציה אחת נוספת כמו בריכה או טיול.

(חוץ מהנופש המשפחתי)

ילדים זוכרים חוויות, פריסת החוויות לאורך החופש תגדיל את תחושת ההנאה.

 

4. הרחבת תחומי האחריות בקרב הילדים בהתאם לגיל וליכולת. תנו להם להתנסות במטלות ביתיות שוטפות כגון תליית כביסה וקיפולה, סידור ארונות, עריכה של רשימת קניות, צרכנות נכונה ופעולות נוספות.

כדאי לקבוע איתם חלוקת תפקידים המתחלפת בכל שבוע, גם כדי להקל עלינו וגם כדי ללמד אותם ערכים ואכפתיות, אחריות ועזרה הדדית. הילדים צריכים לדעת שהם חלק מהמשפחה וכדי לקבל זכויות צריך לקיים גם את החובות. המטרה שירגישו שהם תורמים, מועילים ושייכים.

 

5. פעילות משפחתית- הכנת ארוחה משותפת, תחרויות אוכל ומוזיקה, משחקי היכרות וקלפים, הצגת יחיד, פיקניק בטבע ופעילויות גיבוש מותאמות.

 

6. מפגש סיכום שבועי משפחתי לסיכום חוויות ומשוב ולתכנון השבוע הבא.

 

7. שמחת הפרטים הקטנים. ילדים ואף מבוגרים נוטים לזלזל ולהתעלם מחוויות והנאות קטנות. נצלו את החופש להרחבת הזום על הראיה החיובית והיכולת להינות מחוויות זמינות קטנות ומתוקות.

 

8. הורים הם לא לשכת התעסוקה, אל תחששו מרגעי שעמום של הילדים.

במידה ופעלתם על פי הכללים הקודמים ועדיין יש רגעים פנויים ומשעממים, תנו לילדים להעסיק את עצמם ולהתמודד, כמובן תחת הפיקוח שלכם ובהכוונתכם.

 

9. התנהלות כלכלית נבונה

 

כדי לשמור על הוצאות סבירות כדאי לשתף את הילדים בהתנהלות הכלכלית בהתאם לגילם. לקטנים יותר יש ספרים בנושא ואפשר לתת להם דמי כיס או קופה קטנה לחיסכון וללמד אותם על התנהלות נכונה.

 כמו כן, לפני כל יציאה חשוב להסביר מה הולכים לקנות ומהו התקציב. בצורה הזו הילדים ידעו למה לצפות וההוצאות יהיו בשליטה, נקודה זו חשובה בפרט כשהולכים לקנות מכשירי כתיבה וביגוד לקראת שנת הלימודים הבאה.

התיאום מראש יסייע לכם למנוע אי נעימות וכעסים מיותרים מצד הילדים.

 

10. היו פרו-אקטיביים ואל תתנו לאירועים בלתי צפויים להתקיל אתכם.

יש אימרה חכמה האומרת "כשם שהאצבעות אינם שוות כך הם בני האדם"

 

התאימו את פעילות הפנאי לילדים שלכם. פעילויות לא מותאמות עלולות לייצר תסכולים.

אם אתם הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים או עם לקויות שונות מוטלת עליכם הזכות לתווך ולהנגיש את הפעילות והסביבה לילד וצרכיו.

 

 

כלל עשירי – תמריצים

 

חשוב מאד לעודד ולחזק את ילדים בכל הזדמנות בה הם הקפידו על הכללים, עזרו לכם, או שיתפו פעולה עם התכנון המשפחתי. ככל שתעודדו ותאירו בהם את הצדדים החיובים כך תגרמו  להם לרצות להתנהג חיובי.  ההתנהגות החיובית תעצים  את ביטחונם האישי ותחזק בהם את הדימוי העצמי.

 

נקודה למחשבה:

המשוב החיובי והתמריצים ניתנים בדגש על הנכונות והמאמצים ופחות על התוצאות.

כמו כן, בכדי למנוע תחרות שלילית נזכור שתמריצים ניתנים על עצם המעשה ולא לגופו של ילד זה או אחר.

 

לסיום:

הורים יקרים, אתם המנווטים של הבית. עיני הילדים נשואות אליכם. זכרו כי אתם המנהיגים הטובים ביותר עבורם ולכן ההגה בידיים שלכם.

 

לשאלות ייעוץ והכוונה

050-865-17-17

או במייל: [email protected]

 

קיץ בריא וחופשה מהנה

 

אוריאל בלמס

מיזם מדהים שיצא היום לפועל - קורס מנהיגות משפחתית לרבנים צבאיים
yanar

מיזם מדהים שיצא היום לפועל - קורס מנהיגות משפחתית לרבנים צבאיים

מתרגשים לשתף אתכם במיזם מדהים שיצא היום לפועל
של קורס מנהיגות משפחתית לרבנים צבאיים
בשיתוף הרבנות הראשית לצה"ל
בהובלה של צוות ינר המדהים והמקצועי, הרב דניאל עשור
הרב שמחה כהן
הרב אליהו בן סימון
אריה אשדת
ומשה אליאס.
בקורס יקבלו הרבנים כלים מעשיים וראשוניים להתערבויות בתחום הנישואין והמשפחה.
גאוה לנו להכניס את השליחות הלאומית שלנו לצה"ל
מתוך הבנה החוסן שלנו מתחיל בבית היהודי!

לחיים לירושלים
depositphotos

לחיים לירושלים

לחיים לירושלים 

 

ירושלים של דמעות, ים של געגועים ואהבות, מכל קצוות תבל העיניים לך תמיד צופיות.

 

ירושלים של מגדלים וארמונות, של שמשות זהב מתנוצצות, את אלף המגן בנויה לתלפיות.

 

ירושלים של שלום וחלומות,

של תפילות וזעקות, את עיר שחוברה לה בדם ושאגת מלחמות.

 

ירושלים של חכמה ותרבויות

של הרים וגאיות, כל הברכות והאמונות, בתוך שבילייך פוסעות.

ירושלים של קודש ומקדשות

של צבעים ושלל ריחות, עיר כלילת - יופי רמת המעלות.

 

ירושלים של פעם ופעימות, קול דודי ונפשות הומייות, ושומרים על חומותייך לצלילי כנורות.

 

ירושלים של אש ומעון אריות, של תקוות לבבות, חופות חתנים וצהלת כלות, דמים ושבועות.

 

ירושלים של שירים וקולות, של פעמונים ושופרות, בנים נקבצו ובאו לך אל ירושת מלכים ואבות.

 

ירושלים של נצח ונצחונות,

של אהבה ותשוקות, באוויר צח ויין פסגות נשיר לך שיר את המעלות

כנס נוער בסיכוי
yanar

כנס נוער בסיכוי

כנס נוער בסיכוי העוסק בקידום נוער חרדי בסיכון התקיים במרכז הכנסים של מלון קראון פלזה ירושלים בהשתתפות מרכז י.נ.ר;  הרב אשר מלמד, מנכ"ל אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל; הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק, יו"ר ומייסד מוסדות 'מגדל אור'; אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה; וראש העיר הנבחר של ירושלים משה ליאון.

מטרת הכנס היא להציב את הנושא על סדר היום הציבורי, לחשוף את מקבלי החלטות לנעשה בשטח, לייצר חיבורים בין ארגונים, אנשי מקצוע וגופי ממשל ולקדם מערך מקצועי  להתמודדות עם התופעה.

בין היתר עסק הכנס בסוגיות כמו איתור והכוון נוער בסיכון, פיתוח תפיסות מקצועיות פסיכו-חינוכיות לגורמי סיכון, הגברת המודעות, זיהוי גורמי סיכון ומניעה ועוד.

מרכז כיוון סייע לסטודנטים בלימודי אנגלית

מרכז כיוון סייע לסטודנטים בלימודי אנגלית

בטקס חגיגי הסתיים השבוע קורס אנגלית ייחודי מסוגו שנערך לסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה. הטקס התקיים במרכז י.נ.ר, מרכז מלמד של האוניברסיטה הפתוחה, המקיים לימודי תואר ראשון פסיכולוגיה ובמדעי החברה והרוח. הקורס התקיים כחלק מהמעטפת הלימודית המוצעת ע"י מרכז י.נ.ר ומרכז כיוון במהלך הלימודים לתואר, ועל מנת להתגבר על קשיי השפה, בעיקר בקרב סטודנטים בוגרי ישיבות. הקורס תוכנן והועבר ע"י הצוות המקצועי של יואל גבע, שהנחיל לסטודנטים את עקרונות השפה תוך התגברות על מכשולים, קשיים ורתיעה מהשפה. הטקס המרשים התקיים בנוכחותו של מנכ"ל מרכז כיוון, מר יחיאל אמויאל ומר ארז צרפתי, מנחה הקורס. הסטודנטים קיבלו תעודות סיום בהתרגשות רבה והודו למנכ"ל מרכז כיוון על הסיוע במימון הקורס שאיפשר להם להמשיך את לימודיהם לקראת התואר הראשון. מר יחיאל אמויאל: "אני מברך על שיתוף הפעולה בין מרכז כיוון, יואל גבע, מרכז י.נ.ר והאוניברסיטה הפתוחה, שהביא לעוד ציון דרך משמעותי בדרך אל התואר המיוחל. הקורס הזה מעיד על כך שעם רצון טוב וליווי מקצועי, כל אחד יכול להצליח".