קשיים רגשיים במשפחה ואצל ילדים חולי סוכרת
מרגע שמתגלית מחלת סוכרת אצל אחד הילדים משתנים חיי המשפחה לגמרי. כדי לשמור על רמת איזון של סוכר בדם יש לנהל אורח חיים שונה ממה שהתנהל עד עתה, וזה כולל בדיקות סוכר תכופות, הזרקת אינסולין (גם על ידי ההורים וגם על ידי הילד בעצמו), השגחה קפדנית בכל שעות היממה על הילד, תפריט בהתאם לרמת הסוכר בדם, ועוד והרבה מרכיבים. התוצאה של הזנחה ולו לזמן קצר עלולה להיות מסוכנת ולפגוע בבריאותו של הילד ואף לעלות בחייו.
הורים לילדים חולי סוכרת מדווחים על קושי רגשי עצום מרגע אבחון המחלה. התיאור שלהם את רגשותיהם מתבטא באבל ושבר בעת גילוי המחלה ("אני לא נותנת לו לעשות שום דבר כי אני פוחדת שפתאום תהיה לו ירידה והיפו", "אני חושבת כל הזמן על ההוראות ועל מה שחייבים לעשות כדי לשמור עליו מסכנה, אני אפילו חולמת על זה בלילה"). ניתן לזהות האשמה עצמית, כעס (למה זה קרה דווקא לו, או למה זה קרה דווקא לנו) ופחד מהעתיד ("יש לי תחושה חזקה שכך יראו חיי מעתה והלאה וזה די מדכא"). גם הילדים בעצמם מבטאים תחושות של כעס (למה זה קרה לי), מרדנות (נמאס שכל הזמן אימא רודפת אחרי כדי לשמור על האיזון של הסוכר בדם שלי), פחד מהזריקות ועוד בעיות.
כיצד מתמודדים עם כל הסבך הרגשי שהוא תוצאה של מחלת הסוכרת?
אין פתרון אחד לכל הבעיות וגם לא פתרון אחד לכל האנשים. כל משפחה היא ייחודית, יש בה את המורכבות שלה, את מערכת היחסים הזוגית שנאלצת להתמודד עם רגשות האשם והחרדה, את הילד (שקולט מהסביבה ולא רק חש את פחדיו שלו) ואת האחים מסביב שצריכים גם הם להתמודד עם השינויים שחלים במשפחה. הדבר הראשון שצריך לעשות הוא למצוא את הכוחות החיוביים של המשפחה שיאפשרו עבודה נכונה ויכולות התמודדות עם המחלה. החיפוש של הכוחות המשפחתיים צריך להיות ממוקד ואפקטיבי עד כמה שניתן ולכך מומלץ לשלב אנשי מקצוע שמתמחים בתחום כמו מנחי הורים, עובדים סוציאליים שזהו תחום התמחותם, פסיכולוגים וכיוצא בזה. כיום קיימות קבוצות של הנחיית הורים בנושא הספציפי שמשלבות הנחייה מקצועית ומקום לבטא רגשות ולהתייעץ עם הורים אחרים בתחום.
לקריאת כתבות נוספות בתחום:
גיליתם שהילד שלכם סוכרתי? סוף העולם עוד לא הגיע
כוחות חיצוניים ופנימיים להתמודדות נכונה עם סוכרת נעורים