facebook youtube google

מדור אקטואליה במשפחה

אלימות או התעללות רוחנית

מאת דר' ניקול דהאן, ציפי לוי M.A 24/06/2015
תקציר:
צירוף המילים התעללות רוחנית נראה תמוה שכן שתי המילים מעוררות הקשר של תוכן הפוך במהותו, הראשון שלילי השני חיובי. יחד עם זאת, מסתבר שלצד האלימות הפיזית, נפשית וכלכלית נוכל למצוא התעללות מסוג אחר: התעללות רוחנית, המוגדרת כניסיון של הפוגע לפגוע בעצמי הרוחני, בחיים הרוחניים, או ברווחה הרוחנית של הנפגע. הגם שרוחניות לעתים קרובות קשורה לדת, היא למעשה עניין של מערכת אמונית כל שהיא ועל כן ההנחה היא שהתעללות רוחנית יכולה להתרחש בכל הדתות וגם בתרבויות אתיאיסטיות ברובד של משמעויות.
אלימות או התעללות רוחנית
אלימות רוחנית (צילום:fotolia)
ז תמוז | 24.06.2015תגיות: אלימות | השלכות | התעללות | רוחניות

על אף שתופעת האלימות חוצה תרבויות ותקופות, רווחה ההתעלמות המקצועית ממנה עד לפני מעט יותר משלושה עשורים.  האלימות הפיזית הייתה הממד הראשון של התופעה שקיבל הכרה בספרות המקצועית, בשירותים חברתיים ובמערכת המשפט שכן התנהגויות כגון דחיפה, מכה או חבלה נראות לעין וקל יחסית לזהות אותן. גם המושג של התעללות נפשית הפך בהדרגה, להיות שגור בפי הציבור. אולם, עד עצם היום הזה, הקושי להצביע על האלימות הנפשית גורם לכך שמערכת המשפט והאכיפה עדיין מהססות באשר ליכולתן לנקוט צעדים, זאת למרות שהשלכותיה של ההתעללות הנפשית נמצאו חמורות יותר וממושכות יותר מאשר אלה של האלימות הפיזית. פן נוסף של אלימות הכלכלית, המתבטאת במאמצים להעמיק את התלות הכלכלית של הנפגע ובניצול לא הוגן של רכושו, גם קיבל במשך השנים הכרה הולכת וגדלה.

המושג "אלימות רוחנית" שימש לעתים רחוקות רק כדי להצביע על פגיעה שהתבצעה בזירה רוחנית כמו בתוך כתות או על פגיעה של אנשי דת מתוך ניצול מעמדם הרוחני. ההמשגה של האלימות הרוחנית כסוג מהותי (דהאן ולוי, 20010, 2011; Dehan & Levi, 2011) היא תפנית בהתייחסות לתופעת האלימות בכללותה מפני שהיא מאשרת את הקיום של הממד הרוחני של החיים ואת הפגיעה האפשרית בממד הזה.

האלימות הרוחנית מוגדרת כניסיון לפגוע בעצמי הרוחני, בחיים הרוחניים, או ברווחה הרוחנית של הנפגע. נמצא כי היא יכולה לבוא לידי ביטוי בשלוש רמות עוצמה:
(א) הקנטה והקטנת הערך הרוחני של הקורבן, של אמונותיו או של עשייתו הרוחנית; 
(ב) הגבלת עשייתו הרוחנית;
(ג) גרימתו לעבור עבירה רוחנית.

בדומה לכל סוגי האלימות, אפשר לומר כי רבים מאיתנו מצאו את עצמם, במידה זו או אחרת, ובחומרה זו או אחרת, פוגעים או נפגעים שלא בכוונה, לעיתים מתוך רצון לקבוע עובדות בשטח, בעקבות חילוקי דעות ענייניים, או במהלך קטטה. על כן חשוב ביותר להבהיר כי אלימות, וכמותה התעללות רוחנית, מתאפיינת בטיב מאוד מסוים: היא ניכרת בדפוס מכוון, חוזר ונשנה, היוצר תהליך מתמשך לאורך זמן, הפוגע בכוונה תחילה מהותית באחר. דומה כי השלכותיה גם כבדות לאין ערוך: ההקטנה, הגבלה או אילוץ האחר ללכת נגד מצפונו הרוחני מביאים לירידה בדימוי עצמי רוחני, לרגשות אשמה, ולשיבוש הקשר הרוחני בין הנפגע ובין אמונתו ממנה הוא יונק את חיותו. באופן פרדוקסאלי ניתן להצביע על כך שדווקא בתרבות שבה קיימת מידה רבה של רוחניות, עלולה להימצא התעללות רוחנית עוצמתית יותר.

איך האלימות הרוחנית מתרחשת בפועל? 
נשים חרדיות נפגעות אלימות שהשתתפו בקבוצה טיפולית בשירותי הרווחה הביאו דוגמאות מחיי היום יום שלהן הממחישות את הפגיעה הרוחנית שחשו בדוגמאות הבאות: התעללות רוחנית ברמת עוצמה ראשונה פגעה באלה אשר הואשמו בפסול, או פגם בטוהר יהדותן; בדתיות-יתר, בדתיות לא מספקת, בבורות, או בהבנה לקויה של ההלכה היהודית. ערך תפילתן של רבות היה נושא מתמיד לביקורת ולעג. התעללות רוחנית ברמה השנייה של עוצמה התרחשה כאשר נמנע מהן לומר תהילים, להשתתף בתפילות חשובות בבית הכנסת, לקחת חלק בשיעורי תורה; כאשר לא ניתן להן רשות לאפות חלות בכמות שתאפשר להפריש חלה; כאשר נרות שבת, נרות חנוכה, או נרות לעילוי נשמתם של צדיקים או של בני משפחה שנפטרו זה מכבר כובו לאחר הדלקתם, או שמנעו מראש את הדלקתם. התעללות רוחנית בעוצמה השלילית והגבוהה ביותר נחוותה בעת שנאמר להן כי אין כוונה להוציא אותן לידי חובה בהדלקה, קידוש או הבדלה, לעתים בלחש, בנכחותם של ילדים ואורחים, מצב אשר הותיר אותן בחוסר אונים תגובתי והלכתי. במקרים החמורים ביותר, נשים נאלצו על ידי בעליהן לעבור על עברה שעונשה הוא כרת.

אפשר היה, לכאורה, להתייחס לכל המקרים המתוארים לעיל כאל מקרים של התעללות פיזית, נפשית או כלכלית, אבל אלו לא היו משקפים את הממד הרוחני של ההתעללות ושל סבל האישה. בכל המקרים הללו, לא רק העצמי הנפשי של הנשים נפגע, ולא רק הקשר שלהן עם הסובבים אותן אלא בעיקר העצמי הרוחני שלהן, חווייתן הרוחנית וקשרן המהווה עבורן קשר של משמעות רוחנית מעבר לרובד האישי והחברתי.

תיאורים אלה של אלימות רוחנית מעלים לא אחת שאלה קשה: כיצד אדם המתיימר להיות שומר תורה ומצוות יכול להתעלל ברובד מקודש של רוחניות? כיצד אדם המגדיר את עצמו ירא שמיים בתחומים רבים ואף פועל כירא שמיים בציבור, יכול לגרום לאחר נזק עד כדי גרימה של עבירה? שאלה זו עוצמתית עוד יותר כאשר היא נובעת מן ההכרה בערך התורה כי "דרכיה דרכי נועם" וכי דורות על גבי דורות, אורח החיים היהודי הוסיף אושר ותמך בשלום הבית. התנהגויות אלו סותרות את הרצוי ואף מאפילות על יופייה של התורה ויישומה כראוי. ולכן טרם מתן ההסברים האפשריים, חשוב ביותר לציין כי הבעיה היא אינה התרבות היהודית עצמה אלא התנהגות האדם האלים במסגרתה. מכאן, ההסברים מופנים חזרה על ההתנהגות הבלתי הולמת של בני אדם והם דומים לאלה המסבירים אלימות והתעללות בכל האוכלוסיות האחרות. טווח ההסברים רחב, מהם, הפרעה נפשית, שחזור פגיעה בעבר כך שהנפגע הופך להיות פוגע בעצמו, או תסכולים והצורך לרמוס את האחר כדי לקבל עוצמה מדומה. יחד עם זאת, יש צורך במחקר מקיף כדי למפות בצורה בטוחה יותר את הגורמים לאלימות רוחנית.

המשגת האלימות הרוחנית מספקת כלי טיפולי שיכול להיות שימושי בשירותי הרווחה בתחום של אלימות כלפי נשים. מלבד הזיהוי, היא מאפשרת לתקף טוב יותר את חווייתן ואת סבלן של הנשים במהלך השיח הטיפולי, ולעצם התיקוף של החוויה אפקט מרפא. לאחר התיקוף, ניתן לתכנן התמודדות ממוקדת וקולעת יותר הכוללת את העצמת הנשים במישור הרוחני במטרה למזער את ההשפעה השלילית של הדיכוי הרוחני שאותן הנשים חוו. 
יש לזכור כי בחוויית הנפגע בדרך כלל מופיעים כמה סוגים של אלימות בד בבד, ואם ממד רוחני זה נוכח ומקבל התייחסות מהותית, משהו מהותי בתגובה אליו יכול להתרחש. התנהגויות שמקודם לכן נראו אולי כצדקות של הפוגע, או כחוסר צדקות של הנפגע, וקשרן האדוק לדת מנעו התבוננות ביקורתית למרות שהם עוררו פעם אחר פעם רגשות של בלבול, אי-נוחות, השפלה או ביזיון, צריכים להדליק אור אדום, עצירה ובדיקה האם אין זו צדקות אלא אלימות, בזירה מקודשת שקשה מאוד לדבר עליה ולהפנות נגדה אצבע.  

כאשר יש את המילה שמאפשרת לדבר על תופעה, תופעה זו  גלויה יותר. אנשי המקצוע, אנשי המפתח בקהילות, והאוכלוסיות הבאות במגע ישיר או עקיף עם סוג זה של התעללות הופכים להיות מודעים יותר לעובדה שרוחניות יכולה להיות מקור לסיפוק ולהתפתחות, אבל גם לפגיעות ולמצוקה.  אפשר להצביע על התעללות רוחנית, אפשר לדון בה, ואפשר לעסוק במניעתה.

ציפי לוי (MSW) עובדת סוציאלית, רכזת תחום האלימות, אגף הרווח, איזור צפון, עריית ירושלים.
ניקול דהאן (Ph.D) מחקר, ייעוץ,טיפול, אימון וגישור – 02-6436663.
השתיים מלמדות ומדריכות באוניברסיטה העברית ובמכללות החרדיות בירושלים ובבני ברק.

 

כתבות אחרות

הרב אליהו בן סימון, ראש בית ההוראה בהרצאה ייחודית בנושא פסיכולוגיה ויהדות.

הרב אליהו בן סימון, ראש בית ההוראה בהרצאה ייחודית בנושא פסיכולוגיה ויהדות.

אתמול,
בחוג היועצים והמטפלים
מטעם בית ההוראה "שלמות. משפחה",
הרב אליהו בן סימון, ראש בית ההוראה בהרצאה ייחודית בנושא פסיכולוגיה ויהדות.
בחוג השתתפו למעלה מ 50 יועצים ומטפלים. השיעור הועבר בזום וברדיו קול המשפחה ששידר את השיעור בשידור חי.
השיעור חשף במעט את פעילות בית ההוראה הנותן מענה ייחודי בתחום הבית היהודי על ידי רבנים  מוסמכים הלכתית ומקצועית.
הרב בן סימון מסכם: "אנו תקווה להעמיק את פעילות בית ההוראה בתחומים הייחודיים בו הוא עוסק ולהנכיח את עומק ההלכה וההשקפה היהודית בתחומי הייעוץ והטיפול בפרט, בזוג ובמשפחה". 

כנס רבנים - בית ההוראה שלמות המשפחה

כנס רבנים - בית ההוראה שלמות המשפחה

 

בית ההוראה פועל תחת בית ההוראה הארצי "שערי הלכה ומשפט" הנותן מענה בכל תחומי ההלכה היהודית.
רבני בית ההוראה, שהנם רבנים מוסמכים ובנוסף, בעלי ידע והכשרה מקצועית בתחום הנישואין והמשפחה, קיבלו מידע עדכני במטרה לגבש כללי פסיקה בנושאים רגישים ודרכים למתן מענה הולם. 
את הכנס הנחה הרב דוד בן חי, מו"צ ומשיב הלכה, מנהל בית ההוראה, ובו נשאו דברים:
הרה"ג אליהו בן סימון, ראש בית ההוראה "שלמות המשפחה" ומו"צ, 
הרה"ג חגי שושן, ראש בית ההוראה "שערי הלכה ומשפט", יועץ הלכתי לרה"ל, ורב קהילת משכן אברהם
הרה"ג שלמה יעקב ברקוביץ, דיין בביה"ד לממונות מיסודו של הרה"ג קרליץ, ראש כולל נדבורנא ושערי ציון ורב משיב בבית ההוראה. 
הכנס התקיים בירושלים, במרכז י.נ.ר, המרכז הגדול, המקצועי והמוביל להכשרת אנשי מקצוע בתחום הנישואין והמשפחה ובחסותו,
כמו גם בחסות אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל, המעניקה חסות מקצועית לפעילות בית ההוראה
את הערב חתם הרב מאיר שמעון עשור, מנהל מרכז י.נ.ר, שזה עתה הוציא לאור את ספרו "סולם עליה לדבקות בה'", וחילק את הספר לרבנים.
הרב מאיר הודה לרבנים על פעילותם המסורה, ועל הרצון והצורך לתת מענה שתואם את אתגרי התקופה תוך הקפדה על ההלכה.
"אני תקווה שפעילות בית ההוראה תגדל ונוסיף להרבות באהבה, אחוה שלום ורעות בבתי ישראל". 
השתלמות מקצועית וייחודית בנושא טראומה ופגיעות

השתלמות מקצועית וייחודית בנושא טראומה ופגיעות

ביום חמישי האחרון נפתחה השתלמות מקצועית וייחודית בנושא טראומה ופגיעות.
ההשתלמות מעניקה ידע ושיטות התערבות לזיהוי והתמודדות עם פגיעות מורכבות,
מועברת בשיתוף מרכז סיוע, ירושלים ומועברת ע"י אורי שרמן, מטפל בטראומה ופגיעות ומנהל קו סיוע לגברים.
הנושא חשוב ונצרך נוכח האירועים האחרונים, וחשוב שכל איש מקצוע ידע לזהות מקרים מורכבים ולהתמודד איתם.

"אחותינו את היי לאלפי רבבה" (בראשית כד ס')

כחלק מהעשיה למען הקהילה במרכז ינר , הוגדלה והורחבה הפעילות הקהילתית כהמשך לחזון המרכז - ביסוס וחיזוק התא המשפחתי בארץ ובעולם.

במרכז י.נ.ר נפתחה מדרשה ייחודית המשלבת בין תכנים תורניים לכלים ומיומנויות מתחומי ההנחייה, הייעוץ והטיפול, להעצמה אישית, זוגית ומשפחתית.

המדרשה נפתחה עבור הסטודנטיות הצעירות הלומדות במרכז בלימודי התואר בתכנית רבבה – תואר ראשון במדעי המחשב לבוגרות סמינר, ומיועדת לנערות ונשים צעירות במטרה להעשיר את הידע בתחום הבית היהודי, הדרכה והכנה לחיי נישואין ומשפחה והתפתחות אישית.

המדרשה משלבת שיעורים עיוניים בשילוב סדנאות וערבי תוכן ייחודיים.

השיעורים מועברים על ידי רבניות ונשות מקצוע חשובות בינהן: הגב' רבקה רובינשטיין, גב' עופרה אלאלוף, גב' דקלה טלר, גב' יעל דוניר, גב' רות בן סימון, גב' מירב שפרה בקשי, גב' מרים פרידלר, גב' שירה זנדמן ועוד.

מבין הנושאים הנלמדים: בניית  הבית היהודי, טיפוחו ושימורו. ייחודיות הבית היהודי, מהותו וקדושתו, הכנה והדרכה לקראת שידוכים ובמהלכם, תקשורת טכנית ורגשית במערכות יחסים, תהליכים בבניית העצמי ועבודת המידות, האהבה והערכה עצמית, קבלת החלטות ובחירות, ועוד.

עד כה מונה המדרשה למעלה ממאה משתתפות, השיעורים מתקיימים אחת לשבוע, בימי שלישי בין השעות 20.00-22.00 בערב. השיעורים מועברים גם דרך הזום ודרך תחנת הרדיו" רדיו קול המשפחה" הפועל גם הוא מטעם המרכז.

במסגרת המדרשה ניתן גם לקבל ייעוץ וליווי מקצועי בתחום הנישואין והמשפחה כמו גם הדרכה לחיי נישואין ומשפחה מבוגרות המרכז בתשלום סמלי. ההשתתפות בפעילות המדרשה חופשית ואינה כרוכה בתשלום.

הצטרפי אלינו, או המליצי למי שיכול לעניין אותה!

ניתן להצטרף דרך המייל: revava@ynrcollege.org

או בטלפון: 02-6321602/5

"מתמודדים ביחד": זה מה שתענו לילדיכם

המשתתפים הם ד"ר פורטו בן הראש ראש מערך ילדים לאחר טראומה בבית החולים הדסה עין כרם, הרב אליהו בן סימון חבר איגוד היועצים והמטפלים במשפחה בישראל וד"ר ציפי בורנשטיין, מנהלת המערך הפסיכולוגי בבית החולים 'מעייני הישועה'.

ד"ר בן הראש מתייחס להתמודדות מול ילדים בעת טרגדיה והאם לספר להם וכיצד על האירוע הקשה והחשיבות של שיח על הנושא הקשה.

ד"ר בורנשטיין מתייחסת בפאנל לטיפול בטראומה גם בקרב מבוגרים ועל ההבדלים בין התמודדות של ילד למבוגר.

הרב אליהו בן סימון מסביר כיצד לזהות את הנפגעים בעקבות האסון והאם בכלל ניתן לזהות אותם בצורה קלה.

צפו בפאנל המלא

 
חמ

חמ"ל נפשי: ההתמודדות עם האסון ומניעת פוסט טראומה

מה עושים? איך מתמודדים עם זה? איך מונעים פוסט טראומה? על מה מדברים ועל מה לא? איך מתמודדים עם ילד, שלא רוצה לדבר על מה ששמע או ראה ומה עושים עם מבוגר, שבוחר להסתגר? מי חייב ללכת לטיפול וממה הכי חשוב להיזהר?

שאלות רבות ועצומות, ובכדי לתת להן מענה, כינסנו, במסגרת הפרויקט "מתמודדים יחד", פאנל מקיף ב'אולפן כיכר', עם אנשי המקצוע, שיעזרו לתת את כל התשובות הנכונות, לדילמות הלא פשוטות.

 

ב'אולפן כיכר', משתתפים: הרב אריאל בלמס מנהל יחידת חוסן של איחוד הצלה ומנחה הורים במרכז ינ"ר; הרב צביקה בוטרמן מטפל רגשי ועובד סוציאלי בעיריית בני ברק והרב מיכאל נכטילר מארגון אקשיבה וסמנכ"ל מוסדות נצח. 

מהם ארבעת מעגלי הטראומה? איך מתמודדים עם השאלות? מותר לבכות? למה עדיף שההורים ידברו עם הילדים, והאם ריקודים אחרי האסון, זו תגובה אנושית? וגם, איך אפשר להמשיך הלאה?

על כל אלה ועוד - צפו בפאנל המלא

מרכז י.נ.ר בשיתוף צעירי אגודת חב

מרכז י.נ.ר בשיתוף צעירי אגודת חב"ד בשיתוף פעולה מבורך לחיזוק הבית היהודי בישראל

מרכז י.נ.ר מקיים שיתוף פעולה ייחודי ע"י העברת קורס מדריכות כלה ונישואין לשליחות חב"ד.
מדובר בקורס ייעודי שנבנה בהתאם לצרכים המקצועיים של השליחות העושות עבודת קודש בחיזוק הבית היהודי בקהילות השונות ברחבי הארץ. הקורס שיועבר כולו בזום, יכשיר את המשתתפות להדרכה לחיי נישואין ומשפחה ויכלול חלקים עיוניים, הלכתיים ומקצועיים בשילוב מיומנויות מעשיות להדרכה רגישה לכלות המגיעות מרקעים תרבותיים שונים.  
ההכשרה נבנתה מתוך הכרה באחריות מדריכות הכלה וחשיבות המפגש עמה בראשית הקשר ההולך ונבנה. שכן למפגשי ההדרכה חשיבות משמעותית על המשך הקשר הזוגי והמשפחתי במעגל החיים.
מרכז י.נ.ר המכשיר אנשי מקצוע בתחומי ההנחייה, הייעוץ והטיפול למעלה מ 21 שנים, רואה בכך בכך זכות גדולה וחשובה.
אנו מברכים את התלמידות בברכת הצלחה ולימוד פורה,
והמשך עשיה מבורכת לחיזוק הבית היהודי.
סדנת גשטאלט בתהליכי ייעוץ זוגי

סדנת גשטאלט בתהליכי ייעוץ זוגי

סדנת גשטאלט בתהלכי ייעוץ זוגי

יועצים ומטפלים, הנכם מוזמנים לסדנא ייחודית ומרתקת בשיטת הגשטאלט. 

שיטת הגשטאלט הינה שיטה חוייתית המהוה את אחת השיטות המובילות הנמנות על הפסיכולוגיה ההומניסטית.

מהות השיטה עוסקת "בכאן ובעכשיו" ומדגישה את החוויה הרגשית כמניעה לפעולה ושינוי ומשלבת כלים פסיכודרמטיים וכלים חווייתיים כגון דמיון מודרך ושימוש במטפורות.

בסדנא יוצגו הכלים הגשטאלטיסטיים ויישומן בשדה הייעוצי והטיפולי ובתחום קדושת המשפחה. 

נגע בתופעות כגון חרדת ביצוע, קשיים ביצירת קשר קרוב, תקשורת אמפטית ופחד מהבלעות

הסדנא תועבר ע"י פרופ' ירון זיו – ד"ר לפסיכולוגיה קלינית, עו"ס קליני, מטפל מוסמך בטיפול זוגי ומשפחתי בגישת הגשטאלט מטעם מכון הגשטאלט בקליבלנד ומטפל מוסמך ב CBT ומגשר

יום חמישי, ה' ניסן 18.03.21 בין השעות 16.00-21.00

אפשרות להגעה לכיתה - בהתאם להנחיות ובזום.  

לפרטים והרשמה: 02-6321612 או במייל חוזר. 

ביקוש שיא להדרכה הורית!

ביקוש שיא להדרכה הורית!

ביקוש רב להנחיית הורים

לקריאת הכתבה שהתפרסמה בכיכר השבת לחצו כאן

בשבוע האחרון צויין "שבוע המשפחה" במרכזי ההורים ברחבי הארץ.

כמדי שנה, התקיימו הרצאות, סדנאות ופעילויות במגוון רחב של נושאים.

השנה נרשמו התעניינות וביקוש שיא של אלפי הורים שלקחו חלק בהרצאות בתחום הגיל הרך, התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר, הורות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, הורות למחוננים ועוד מגוון רחב של נושאים. בעקבות המודעות הגבוהה וההבנה שעל מנת להתמודד ביעילות עם אתגרים חינוכיים נדרש תהליך ולא רק הרצאה בודדת, נרשם ביקוש רב לקיום קבוצות הורים ברחבי הארץ בקרב המגזרים והאוכלוסיות השונות.

בנוסף לכך, עקב הקשיים שחווים הורים רבים נוכח התמודדות עם השלכות הקורונה, גם בקופות החולים נערכים להכנסת הדרכות הורים לסל השירותים במסגרת הביטוח המשלים

במרכז י.נ.ר פותחים כעת מחזור חדש בתכנית ההכשרה המבוקשת. התכנית מתקיימת באישור ובפיקוח אגף שפ"י במשרד החינוך, בחסות היחידה ללימודי חוץ של האוני' הפתוחה ובשיתוף המועצה הציבורית להורים בישראל ואיגוד מנחי הורים

תלמידי התכנית מקבלים ידע מקצועי בשילוב מיומנויות מעשיות והדרכה, ובכך מייעדים את עצמם להשתלב בתחום מבוקש המשלב שליחות ופרנסה בכבוד.

דר' אריה אשדת, רכז התכנית מסכם: "מאז ומעולם ההורות היתה המקצוע החשוב ביותר בהשקפה היהודית. החיוב ל"ושננתם לבניך" ו"למען ידעו דור אחרון" תמיד הנכיח את המשמעות המיוחדת שהיהדות מעניקה לקשר שבין הורים לילדים. היום, כבר כל העולם מבין שבכל התמודדות, ההורים במרכז, והורים צריכים ידע וכלים מקצועיים על מנת להתמודד ביעילות עם האתגרים השונים. אנו מברכים על המודעות ההולכת ומעמיקה ומזמינים את כל מי שיש בו רצון, ורקע אישי ומקצועי מתאים להצטרף אלינו להכשרה מעמיקה ומעשית". 

 

מאמר לפרשת יתרו

מאמר לפרשת יתרו

מעמד הר סיני כגילוי ומפגש

השבוע אנחנו עדים לאחד האירועים הגדולים בהיסטוריה, אולי הגדול והמשמעותי ביותר   – מעמד הר סיני.

התורה בעצמה מפרטת לנו כמה וכמה מטרות ומשמעויות לאותו מעמד נשגב. ביניהם נתינת התורה, ביסוס האמונה - בתורה, בנבואה, במשה, "לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם" ו"בַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ, ועוד, כאשר באו בכמה מקומות במקרא.

אחד הדברים הבולטים למתבונן במהותו של המעמד הזה, למדתי מרבותי לקרוא בפרשתנו "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם", וכפי שהמשיל האבן עזרא "חשוֹב, שיהיה כדמות אדם ראשו בשמים, ורגליו על הר סיני".

גופו של המעמד. ההופעה האלוקית עצמה. העובדה שהקב"ה בכלל 'פונה' לבני האדם. יש לו 'עניין' אתנו, עם העולם, הוא רוצה מעימנו, למעננו.

אנחנו כיהודים, הפנמנו את החידוש הזה שהושתת בנפשותינו מאז אותו מעמד, כמימוש מה שהחל עם "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם" "כִי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו". לא לחינם ציוותה התורה בפרשת דברים "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב".

כלומר גם מבלי שנעסוק בתוכנן של עשרת הדברות, המעמד כשלעצמו, ההתייחסות שבין הקב"ה ובין האדם עומדת במרכז העניין של מעמד הר סיני. זוהי התגלות מבשרת מהפכה לישראל. לעולם. ראיתי מי שקרא לה 'החידוש של חוויית המפגש שלנו עם אלוקים' המפגש, כיוון שהקב"ה מופיע בו למען האדם.

אני רוצה להתייחס קצת לאותו מפגש. חוויית המפגש הזו מתוארת בתורה מצד אחד כמעמד מאיים, נורא ואפילו ממית, "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר  שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי", מתאר משה רבינו את ההופעה הזו, משמע שבטבעם לא אמורים היו להישאר חיים. "דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת", מבקשים בני ישראל, הרי שנוכחותו והופעתו של הקב"ה מעצם טבעם אמורים לגרום לנו להתגמד, להתבטל. עד מוות.

גם הנביאים, בשנים הבאות, לא יכלו לעמוד על רגליהם מול ההופעה האלוקית, כמתואר ביחזקאל "וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל  פָּנַי".

יחד עם זה, ההופעה האלוקית מביאה איתה חיים, היא מופיעה בעולם 'למען' האדם. ההופעה הזו הרי נועדה לייצר חווייה של התייחסות כלשהי בין הקב"ה והאדם.

כיצד אם כן תתאפשר חווייה זו של הגילוי האלוקי, של 'התעניינותו' בעולם, אותו הדבר שקראנו לו 'המפגש' אם האדם איננו מסוגל לשרוד בקיום הקשר הזה.

"כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד  קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ" (דברים ד).

כלומר, החידוש הגדול הוא שהקב"ה בכבודו ובעצמו, זה שנוכחותו מפילה את האדם הוא זה שבידו האחרת, כביכול, מעמיד את האדם כדי שיוכל לעמוד מולו, "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר  שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי".

"וַתָּבֹא בִי רוּחַ וַתַּעֲמִדֵנִי עַל רַגְלָי וַיְדַבֵּר אֹתִי " מסיים הנביא יחזקאל. "כל החולים נתרפאו כל הסומין נתפקחו" אמרו חכמים על מעמד הר סיני, כלומר מי שנוסך רוח חיים באדם על מנת שיוכל להכיל את נוכחותו הוא הקב"ה בעצמו.

וכאן הבן שואל, מה רע לו יישאר האדם באפסיותו, שלא יוכל לעמוד, שהגילוי יתנהל מול אדם נטול כח, שמוט ומפוחד, למה כל כך חשוב לקב"ה להעמיד את האדם.

דומה כי התשובה נמצאת בגופם של דברים. על מנת לקיים מפגש מלא עם דמות שאתה מעוניין לקיים עימה יחס, אתה חייב לאפשר לה להיות מי שהיא, במלוא עוז אישיותה. לו היינו חצי מתים כי אז לא היה זה מפגש עם מי שאנחנו, עם מלוא אישיותנו.

"והלכת בדרכיו", נצטווינו. אני חושב, עם כל הזהירות, שנוכל ללמוד מהדרך בה הקב"ה הופיע לעינינו, על הדרך בה ראוי שנבחר לקיים את המפגשים שלנו עם מי שאנו מעוניינים לקיים עמו מגע. נלמד לקחת את האחריות לכך שהזולת יוכל לעמוד במלוא אישיותו, כפי מה שהוא, מולנו. לא נסכים שהעליונות שלנו, בוודאי זו הנסיבתית, החלקית או המדומה, לגרום לזה שנגדנו לחוש אבוד או חסר יכולת עמידה מלאה, כמו שהוא, על עצמיותו, דעותיו, מאוויו וערכיו - מולנו. כך לא יכון 'מפגש',  אדרבה, אם נצטרך, נשתדל להגן עליו - מפנינו, מפני הדעה, הסמכות, הכלים, התבונה, הכח או כל מה שיש לנו עליו. רק כך נוכל לקיים מפגש אמיתי.

תגובות

כל התגובות

רוצה לקבל עדכונים ממגוון התוכן של מרכז י.נ.ר?