בספר דברים פרק ל' פסוק יט' נאמר: "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך".
הבחירה החופשית היא אחת המתנות הגדולות ביותר שניתנו לאדם. על האדם להחליט מה וכיצד ינהל את חייו, האם ייתן לצער, לזעם, לפראנויה ולחרדה לנהל את חייו, או שיבחר בתקווה, ביכולת ליצור קשר ובניסיון המתמיד להשתפר?
זוהי אינה בחירה "גדולה" וחד פעמית אלא בחירה יומיומית, פשוטה ובהירה שעל כל אדם לעשות עם עצמו.
צפון הוא אחת מארבע רוחות השמים. הוא הפוך לדרום ונמצא בזווית ישרה למזרח ולמערב. בתרבות המערבית הצפון נחשב לכיוון הראשי ומשמש כדי להגדיר את שאר הכיוונים. בטבע למעשה ישנם שני צפון: "הצפון האמיתי" וה"צפון המגנטי". ה"צפון המגנטי" מרוחק מהצפון האמיתי ב - 1600 ק"מ ומיקומו אינו קבוע. אנשים מנווטים בחיים כל הזמן. השאלה היא לפי מה? לפי ההרגל? או שאפשר גם אחרת? ואיזה צפון מורה את הכיוון לאדם?
כדי להגיע לאן שהוא, נהיה חייבים לדעת לאן אנו הולכים. בסיפור הילדים הדמיוני "עליסה בארץ הפלאות" (שנכתב על ידי הפילוסוף לואיס קרול) מסופר שיום אחד הגיעה עליסה להצטלבות דרכים ובקשה להיוועץ בחתול על מנת למצוא את הכיוון הנכון.
"האם תוכל לומר לי, בבקשה, איזו דרך עליי לבחור מכאן?"
"זה תלוי רבות במקום אליו את רוצה להגיע," אמר החתול.
"לא אכפת לי כל כך - " אמרה אליס.
"אז לא משנה לאן תלכי," אמר החתול.
לאן אנו הולכים וכיצד נדע שהגענו?
רוב האנשים מקבלים שלוש – ארבע החלטות מרכזיות בחייהם וחיים את השלכותיהן כל שארית ימיהם. אנשים רבים מנווטים בחיים מבלי לדעת איפה הצפון האמיתי ומהו הכיוון שלהם. לפעמים הם שמים לעצמם מטרה, משיגים אותה ומגלים שהייתה זו מטרת ביניים, שמעבר לה לא היה כיוון, ואז הם מרגישים תקועים ולא ברור להם לאן להמשיך.
מציאות החיים דומה לנהר סוער שבצדו השני נמצאות המטרות והיעדים אותם רוצה האדם להשיג. על מנת לעבור את הנהר, יש לשים לב למה שנמצא בגדה בה הוא נמצא – יש בה קורות עצים, חומרי בניין, כלי עבודה ויש גם קבוצה של אנשים שעשויים לעמוד לרשותו להשגת היעדים אם אך יפעל ויפעיל אותם כשורה. הפתרון למעבר הנהר הסוער הוא בניית גשר. גשר שיהיה יציב וכך יוכלו לעבור עליו בביטחון גם אחרים. תכנון מגשר על הפער בין המקום בו אנו נמצאים עכשיו והמקום בו אנו מקווים להיות בנקודה מסוימת בעתיד. אדם שאין לו דרך כלשהיא לגישור הפער, לעולם לא יוכל להגיע ליעדיו.
השאלות שעלינו לשאול את עצמנו:
- האם גיבשתי ומיקדתי את החשיבה שלי כך שאני יודע היכן אני עומד כעת, ולאן אני רוצה להגיע? האם החזון, המשימה והתכלית שלי ברורים לי?
- האם יש לי תוכנית כתובה ומפורטת להשגת כל יעד, והאם יש לי תאריך יעד להשגתם? האם היעדים האישיים שלי מציגים איזון בין שבעת התחומים בחיי? משפחה, כספים, מנטליות (מחשבתית), גוף ובריאות, חיי חברה, עיסוק מקצועי והתפתחות רוחנית. אדם הוא רשות מורכבת ובמובנים רבים הוא דומה למערכת אקולוגית שבירה. רכיבי חייו תלויים זה בזה כאשר צורך אחד משפיע על אחרים, במיוחד אם הוא מוזנח מאוד. לכן ככל שיהיה איזון בין התחומים, האדם יצליח יותר במטרותיו. כמו חישוקים של גלגל, אשר כל אחד כשלעצמו תורם לחוזק וצורת הגלגל, כך כל תחום תורם את תרומתו. בהעדר תחום או צמצומו באופן משמעותי יפגע מעגל החיים.
- האם אני משתוקק להשיג את היעדים שהצבתי לעצמי? האם פיתחתי אצלי השתוקקות להשגת ההצלחה שהצגתי לעצמי בחזון שלי?
- האם יש לי את הביטחון בעצמי ביכולתי להגיע ליעד?
האם קיבלתי אחריות אישית להצלחתי ולהשגתם של היעדים האישיים שלי? האם יש לי נחישות עזה לחתור אל המטרה בכל נסיבות שהן, למרות כל מה שאחרים יאמרו, יחשבו או יעשו?
במידה והתשובה חיובית לכל חמשת השאלות, הרי שבנינו גשר על מים סוערים להשגת היעדים והמטרות ובחרנו להשתמש במתנת הבחירה שקיבלנו על פי הצפון האמיתי שלנו. ואם לא – זה הזמן להתחיל לעבוד.
נסיים בציטוט מפיו של ההיסטוריון והפילוסוף היווני פלוטארכוס "המוח האנושי אינו כד שצריך למלא אלא להבה שיש להצית" אם מאמר זה הצית את להבת הניווט על פי הצפון האמיתי שלנו, הרי שזו היתה מטרתו.