שלמה המלך מבקש מהקב''ה: "ונתת לעבדך לב שומע"- זהו הכלי הדרוש כדי להנהיג את העם - לב קשוב למה שעומד מאחורי האדם והמילים, היודע לזהות את הניואנסים הדקים ביותר, ללמוד את השתיקות ולתרגם את הקולות. ה"רפלקציה" הינו מושג מוכר בתהליכי הוראה ולמידה, ונתפס כתהליך מפתח בהם. בעזרת הרפלקציה בוחן התלמיד את חשיבתו ואת שיטת החשיבה שלו באופן ביקורתי, כדי לשנות וליצור חשיבה מחודשת טובה יותר. כך ש"רפלקציה" משחררת מדפוסי מחשבה ישנים ומאפשרת היפתחות לכיוונים חדשים של ראייה ועשייה. ננסה לבחון כיצד להשתמש בכלי חשוב זה בתהליכי ייעוץ בנישואין ומשפחה על מנת להביא לאינטראקציה בין השותפים בתהליך הייעוץ ובתוך עצמם, לספר לעצמנו ולאחרים על התהליכים שאנחנו עוברים ולבחון את המעשים, הרגשות והמחשבות שלנו לכל אורך תהליך היעוץ. זאת מתוך אמונה שחשיבה רפלקטיבית יכולה להוות מקום של אימון, למידה וגדילה איכותית של היועץ ושל הנועצים.
'רפלקציה' מהי?
'רפלקס' הוא תגובה לא רצונית. 'רפלקציה' משמעותה התבוננות בתגובה. בפעולה זו אנו מתבוננים בעצמינו, במחשבותינו ובפעולות שעשינו בעבר הרחוק והקרוב ולעיתים רבות מתוך חוסר שימת לב. 'חשיבה רפלקטיבית' מטרתה לתעד ולשחזר את כל שלבי התכנון הביצוע וההערכה של הפעולה, את ההתלבטויות ושיקולי קבלת ההחלטות מתוך מטרה להבין היכן הצלחנו והיכן טעינו, מדוע, וכיצד נשפר את התהליך והתוצאה בעתיד.
דיואי (1933) בספרו:"כיצד אנו חושבים?", מציג את החשיבה הרפלקטיבית כתהליך קוגניטיבי מורכב, שבמצב של אי וודאות, היסוס או קושי, יסלק את אי הודאות ויישב את הקושי על ידי תהליך חשיבתי זה. התהליך שכולל חיפוש ובירור מתבצע באמצעות שיקוף סובייקטיבי: האדם חושב על תגובותיו ומשער את תגובותיו של האחר. 'חשיבה רפלקטיבית', אם כן, היא יישום טכני של ידע שנרכש.
'שיקוף רפלקטיבי' מופעל על התנסויות כגון פעולה של אדם, ידע חדש שנלמד, רגש שאדם חש ואופן אינטראקציה בין אנשים. מטרת ה'שיקוף הרפלקטיבי' היא להשתמש בתוצאות השיקוף בצורה מודעת בכדי לשפר את הביצועים בעתיד וכך להיות יעיל יותר, מסוגל להכליל, פחות פגוע וכדומה.
דיואי הגדיר חמישה היבטים של חשיבה רפלקטיבית: העלאת הצעות, רעיונות, המשגה, העלאת השערות, הסקת מסקנות לגבי הסברים אפשריים ובחינת ההשערות באמצעות פעולה. כלומר, החשיבה הרפלקטיבית היא סוג של חשיבה גבוהה המשולבת במחקר פעולה עצמי שמטרתו להשפיע על עשייה משופרת של הפעולה.
בשפה פשוטה, רפלקציה היא חשיבה משקפת וגבוהה על הפעולה, לפני, בזמן הפעולה או אחריה, שמכוונת להסביר ולהמשיג את הידע הפרקטי המצטבר כתוצאה מניסיון מעשי של התכנון הביצוע וההערכה של הפעולה, ולשפר ביצועים חוזרים או דומים של אותן פעולות בעתיד.
יישום חשיבה רפלקטיבית בחינוך ובהוראה יכלול חשיבה רפלקטיבית של תהליכי ההפקה שחווינו על ידי תיעוד כל שלבי התכנון, הביצוע וההערכה של ההפקה, את ההתלבטויות, את שיקולי קבלת ההחלטות, תוך מתן הסברים לגבי היכן הצלחנו, היכן טעינו ומדוע, וכיצד נשפר את התהליך והתוצר בעתיד. נמצא כי יכולת שיחזור של תהליך הלמידה עשוי לאפשר רפלקציה איכותית.
בנוסף ליישום כלי זה בהוראה, תהליך זה עשוי לסייע מאוד ללמד על האינטראקציה בין היועץ והנועץ בתהליך הייעוץ וכמובן לבני הזוג, ובאמצעות אימון נרכש, להגיע למידת חקר בכל מסגרת שהיא. האימון יתמקד בהדגשת תהליך הלמידה על כל שלביו, ובשילוב אלמנטים של גמישות וסקרנות..
הוראות לכתיבת רפלקציה בתהליך יעוץ
קרא בעיון סיכומים ו/או האזין להקלטה על תהליך מפגש הייעוץ שלך. כתוב מהם הדברים החדשים שלמדת שלא ידעת קודם. איזה שלב היה משמעותי במיוחד עבורך? מה תרמו לך המפגשים עם היועץ? מה למדת חדש מתגובות היועץ בכל שלב, כאשר ההתייחסות צריכה לכלול התייחסות ללשון, לנימה, לטון , לניסוח וכו'. מה הרגשת במהלך הייעוץ? מה היה קשה במיוחד? מהם הדברים שעזרו במהלך היעוץ? מה למדת ממטלה זו? כיצד התמודדת עם הקשיים? איזה פתרון, דרך או נושא ששמעת עליו במהלך המפגש היה הטוב בעיניך? מדוע? איזה מידע קיבלת בנושא זה? מה היו הנקודות המשמעותיות בלמידה שלך את הנושא? מדוע הנושא חשוב בעיניך? מה עשית במהלך הפעילות, ומה השגת בסיומם? איזו הצעה יש לך בנושא? איזו המלצה יש לך בנושא לאחר? איזה נושא היית משנה? על איזה נושא או פעילות היית רוצה לחזור? איזה נושא היית רוצה לחזק? איזו מטרה לשיפור תציב לעצמך לאחר הפעילות? על מה תשים דגש בהתמודדות בהמשך? ממה נהנית וממה לא במהלך המפגשים בנושא? לו היית צריך להעריך את דרך התמודדותך בנושא, איזו הערכה היית נותן לעצמך לפני המפגשים שעסקו בנושא זה ואיזו הערכה היית נותן לעצמך לאחר המפגשים? מה היה משמעותי לך במפגשים? מה היה משמעותי לך בנושא? מה היית משנה אילו היית מתחיל היום ללמוד את הנושא? אילו חלקים של הנושא או הפעילות היו קשים לך? באילו חלקים היה קל? כיצד תתמודד במצב של לחץ כיום? כיצד למדת להתמודד בדרך זו?
שאלות אלו ינחו אותנו להתבוננות מעמיקה, שתתן רובד ומשמעות אחרת לגמרי להתהליך.
יועצים או נועצים שהשתמשו ברפלקציה, מוזמנים להגיב ולהביע את דעתם בדוא"ל:
gmail.com @3100550