הם נעלבים אם אומרים שהם לא באמת חולים, ולדעתם אף רופא אינו מקצועי דיו כדי לאתר את מחלתם. כ-6% מהפונים לטיפול רפואי סובלים מהיפוכונדריה, וכל תוצאה של בדיקה רפואית לא תצליח לשכנע אותם שהם לא באמת חולים. איך מזהים את הסימנים להפרעה, מה החרדה האמיתית שמסתתרת מתחת לתסמינים הגופניים ואיך מטפלים בבעיה? היפוכונדריה - לא ממש נעים אבל חשוב להכיר.
רבים מאיתנו מתייחסים לתופעת ההיפוכונדריה בהומור אבל אם נתייחס אליה ברצינות, נגלה שמדובר בהפרעה נפשית הפוגעת מאוד באיכות החיים של החולה.
היפוכונדריה היא התעסקות מופרזת בתפקוד הגוף המלווה במחשבות חוזרות על אפשרות של קיום חולי גופני. ההיפוכונדר משוכנע שהוא סובל ממחלה גופנית חמורה ולעיתים קרובות מייחס משמעות הרת אסון למחושים שונים. התסמינים הם אמיתיים ולרוב מדובר על תופעות שכיחות כמו כאב ראש, כאב בטן ועייפות, כשכל תופעה כזאת מפורשת על ידי ההיפוכונדר כסימן ראשון למחלה חמורה וסיבה לערוך בירור גופני מקיף. מאחר ותסמיני החרדה באים לידי ביטוי באופן פיזי, לוקח לעיתים עד שישה חודשים לזהות את ההפרעה, וזאת לאחר שלילת כל המחלות האפשריות מהן ההיפוכונדר כל כך חושש.
לאחר סדרת הבדיקות ישתכנע ההיפוכונדר שהוא בריא, אולם תוך זמן קצר, הוא ימצא תסמינים חדשים ומחלה אחרת וכל התהליך יתחיל מחדש. ההיפוכונדר מאמין שהוא באמת חולה והוא עלול אף לקחת תרופות ולפגוע בעצמו. העיסוק סביב הנושא של המחלות הופך להיות נושא בו הוא יהיה עסוק באובססיביות ברוב שעות היממה.
על פי ההגדרה הרפואית, היפוכונדריה מוגדרת כהפרעה ולא כמחלה. היפוכונדריה מופיעה בספרות המקצועית תחת הקטגוריה של הפרעות סומטיפורמיות שזו קבוצת הפרעות שבהן יש לאדם תסמינים גופניים ללא בסיס אורגני ותימוכין בבדיקות רפואיות.
היפוכונדריה עלולה להתפרץ בכל גיל, אך היא אופיינית יותר בקרב גילאי 30-20. מלבד זאת, אין מאפיינים נוספים הקשורים למגדר, סטאטוס משפחתי, רמת השכלה או מצב סוציו-אקונומי.
על פי הערכות עדכניות, 4%-6% מהפונים למרפאות בשל בעיות בריאות כלליות סובלים למעשה מתסמיני היפוכונדריה.
הגורמים
היפוכונדריה יכולה להיגרם כתוצאה מאירוע שעורר חרדה או גרם לאיבוד השיווי המשקל הרגשי. בעקבות האירוע האדם אגר בתוכו רגשות עזים שאיתם הוא לא תמיד ידע איך להתמודד. רגשות אלו עלולים לבוא לידי ביטוי בחרדה קיומית מפני מחלות, כך שבמקום להתמודד עם האירוע שיצר את החרדה, תהיה התעסקות וחיפוש אחר סימפטומים גופניים. כך למעשה, כישלון ההתמודדות מעודד את הנפש לייצר לעצמה סימפטומים גופניים איתם קל יותר להתמודד, ובמקום להתמודד עם האירוע עצמו, ההיפוכונדר יבטא את החרדה שלו בהתעסקות התמידית סביב הנושא הבריאותי.
לעתים מדובר באנשים המשתמשים בדרך זו כדי להשיג יחס מיוחד. אלו עשויים להיות אנשים שאינם מסוגלים לדבר על רגשותיהם ולהביע אותם, גם בינם לבין עצמם, כך שבמקום ליצור קשר רגשי עמוק עם אנשים סביבם הם ינסו לעורר רגשית אחרים באמצעות החצנת סבל פיזי.
פעמים רבות נגלה כי אנשים אלו קיבלו תשומת לב מהוריהם יותר בהיבט הפיזי מההיבט הרגשי. כלומר מבחינה חומרית הם קיבלו את כל צרכם - חדר מרווח ומאובזר, ארוחות מזינות וכדומה אך אלמנטים המבטאים חום, קרבה, עידוד וכדומה, נעדרו ממערכת היחסים שלהם. בבגרותם, הם אינם יודעים כיצד לתקשר ולבטא את רגשותיהם, הדרך היחידה שהם מכירים על מנת לתקשר עם הזולת היא באמצעות השפה אותה הם מכירים - שפת הגוף הבאה לידי ביטוי במחלות.
היפוכונדרים חיים במצב שבו הם אינם יכולים לסמוך על אף איש מקצוע בתחום הרפואה, והדבר מבטא מצוקה נפשית רחבה יותר, שאינה מוגבלת רק לתחום הבריאות. הם מרגישים כי אין על מי לסמוך בחייהם בכלל, וצוברים אנרגיה שלילית של כעסים כלפי החברה.
הם מוכיחים לעצמם ובעיקר לכל הסובבים אותם שאי אפשר לסמוך עליהם, מבלי להבין שהבעיה נעוצה בחוסר הביטחון שלהם. הם מפנים אצבע מאשימה כלפי כל דמות סמכותית וחזקה מתוך רצון להוכיח לכולם עד כמה הם אינם צודקים.
ההתמודדות
כאמור, אבחון היפוכונדריה יכול לארוך זמן רב, אך לאחר שנשללת בעיה גופנית, ואף במקביל, ניתן לגשת לטיפול בהיבט הנפשי. במהלך הטיפול מזהים את המקור לחרדה ומתמודדים איתו: המטופל מעומת עם מקור החרדה, מעבד אותו ומתחיל להפריד בין תחושות גופניות חריגות המצריכות התייחסות רופא לבין ביטויי מצוקה רגשיים.
במקרים רבים, עצם הזיהוי, העיבוד וההבנה מסייעים להיפוכונדר להשתחרר. המודעות לצרכים שלו שעד היום היו רק בתת מודע כעת מוצפים אל מרחבי התודעה ומהמקום הזה הוא יכול להתחיל ללמוד לעשות שינוי.
להיפוכונדריה מקובלים סוגי טיפול שונים:
טיפול פסיכואנליטי
בסוג טיפול זה עוברים תהליך שבו עולים דחפים ויצרים מודחקים, מה שמייצר קונפליקטים פנימיים המובילים להתמודדות עם ההיפוכונדריה. לדוגמה, אם ברובד התת-מודע האדם מעוניין לדבר על קשייו עם הוריו אך אינו יכול להגיע לרמה כזו של פתיחות ברובד המודע, ישנו דחף בתת-מודע ואיסור במודע שיוצרים קונפליקט, והמודעות לכך תתחיל תהליך של ריפוי.
טיפול קוגנטיבי התנהגותי
שיטה זו גורסת שאם האדם אינו חש בטוב הוא כנראה לא חושב טוב. כלומר, יש לאדם תפיסות מוטעות לגבי תחושותיו והמקור להן. בטיפול התנהגותי מותאם לאדם מערך של התניות וחיזוקים שיביאו להכחדת ההרגלים הבלתי רצויים, ורכישת הרגלים אחרים במקומם.
לוגותרפיה
על פי שיטה זו, האדם מחפש בראש ובראשונה פשר ומשמעות לחייו. הנורא מכל לאדם, על פי תפיסה זו, היא חיים ללא פשר ותכלית, והסימפטומים נובעים מתחושת "ריק קיומי". הטיפול עוסק רבות בהווה - ב"כאן ועכשיו", ונובר פחות בעברו של האדם.
פסיכותרפיה המרוכזת באדם
בשיטה זו משדר המטפל יחס של קבלה מלאה והיעדר שיפוט על התנהגותו של המטופל, ומשקף לו את הנאמר בלי לפרש דבר. יחס זה אמור לתקן את המעוות באישיותו של המטופל. כמובן שלכל אדם קצב ההתמודדות משלו, והכל תלוי בנכונותו לקבל כי מקור הבעיה אינו פיזי אלא רגשי.