עד לפני כחמישים שנה, ההנחה הבלתי מעורערת של הפסיכולוגים הייתה שחוויות והתרחשויות של הילדות בגיל הרך הינן בעלות משקל מכריע לתפקודו העתידי של הילד. טראומות למיניהן וחסכים משמעותיים של ילדים קטנים עד גיל 5 פחות או יותר, נחשבו עד אז כגורמי סיכון שנזקיהם כמעט ולא ניתנים לתיקון. בעשרות השנים האחרונות התערער המושג "נזק בלתי הפיך" בהקשר זה. כמובן שאין בכך כדי לומר שכבר לא מייחסים חשיבות רבה לכל מה שילד קטן עובר בילדותו המוקדמת, אולם  ההנחה הרווחת היום היא שניתן, אמנם במאמץ רב, מקצועי וממושך, לשקם חלקית או אולי אפילו באופן מלא, את הטעון תיקון או שיקום.

נציין חלק מהגורמים הרלוונטיים לגיל הרך שהוכחו כגורמי ניבוי לבריאותו הנפשית ולתפקודו הקוגניטיבי-לשוני בבגרות:

סוגי החיזוקים של אמהות לילדים
במחקר אמריקאי עדכני שפורסם השנה  בכתב העת   CHILD DEVELOPMENT צולמו   האינטראקציות בין אמהות לבין ילדיהן בני שנה עד גיל שלוש. החוקרים הבחינו בין שני סוגי חיזוקים: חיזוק האישיות - חיזוקים שניתנו לתכונות של הילד כמו: "אתה חכם". לעומת שימוש בחיזוק תהליכי כמו: "בנית מגדל מאד גבוה". אחרי חמש שנים החוקרים חזרו לאותם הילדים וערכו בהם תצפיות. התברר שהילדים שקיבלו את החיזוקים התהליכיים התמודדו טוב יותר עם אתגרים. ההסבר לכך הוא שחיזוקים שכוונו למאמצים של הילדים העלו אצלם את הביטחון העצמי, לעומת החיזוקים האישיותיים שבעצם משדרים לילד: ממילא אתה תצליח כי אתה חכם, אין צורך להתאמץ.

אינטראקציות מוזיקליות
הוכח לאחרונה במחקר של דר' אורית מועלם בהנחיית פרופ' פנינה קליין מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, שההשפעה של אינטראקציות מוזיקליות מחזקות את התקשורת הרגשית בין אמהות לבין התינוקות שלהן בגיל שנה, יותר מאשר אינטראקציות של משחק באמצעות צעצועים. דרך הקשר המוזיקלי נוצר יותר קשר עין, הבעת רגש חיובי ועוד. מעקב אחרי שנה וחצי הראה תקשורת רגשית והבנת שפה ברמה גבוהה יותר אצל ילדים שחוו אינטראקציות מוזיקליות עם אמותיהן. יש להניח שיהיו גם השלכות חיוביות מגוונות לעתיד היותר רחוק של הילד.

משחקי מלים ושירי ילדים
בשנת 1997 פורסם מאמר תחת הכותרת "הדיסלקסיה והמודעות הפונולוגית" (כלטוב, 1997). במאמר צוטטו מחקרים שהראו שילדים בני שנתיים עד שלש שנחשפו לשירי ילדים רבים המאופיינים במלים מתחרזות רבות, הגיעו לרמה גבוהה יותר של "רגישות פונולוגית". כתוצאה מכך הם הצליחו לרכוש את הקריאה בגיל שש ביתר קלות, מאחר והקריאה מותנית בהבנה טובה של המבנה הצלילי של המלים. יתכן, אם כן, שהעיסוק המוקדם בשפה דרך משחקי שפה ושירי ילדים יעזור לילדים לא רק לרכוש את הקריאה ביתר שאת אלא אף יצמצם את הסיכון לדיסלקסיה.

איכות האינטראקציות בין הגננות לבין ילדי הגן
דר' עדנה אור מהמכללה האקדמית "אחוה" פירסמה במרס 2012 בביטאון של מכון מופ"ת ממצאים על השלכות מרחיקות לכת של האינטראקציה החיובית ולטיפול איכותי ומסור בגיל הגן. כך התברר לדוגמה, "שאיכות הקשר בין הגננת לילד הייתה גורם ניבוי חזק יותר להצלחה בבית הספר יותר מאשר יכולותיו האקדמיות של הילד". מכאן אנו למדים אודות האפקט החיובי של האווירה ששוררת בגן הילדים שעשויה להטביע את חותמה על ילדי הגן מבחינת בריאות נפשם, ובסופו של דבר גם מבחינה אקדמית.

דחיית סיפוקים
בניסוי המפורסם של פרופ' וולטר מישל משנת 1969 התבקשו ילדים בני ארבע להתאפק ולא לאכול מרשמלו שהונח לפניהם במשך 15 דקות. הניסוי הוכיח שילדים שהצליחו בדחיית הסיפוק גדלו למבוגרים יותר יציבים, מוצלחים בקריירות שלהם, משכילים, בעלי משפחה ואפילו יותר בריאים ופחות שמנים. מעקב שבוצע אחרי אותם ילדים במשך חמישים שנה מאושש נתונים אלה. ניתן לחזק את יכולתו של הילד בגיל הרך בדחיית סיפוקים באמצעות משחקי קופסה ומשחקי חברה שגם כיום יש להם רלוונטיות רבה. כך לדוגמה יוכל ילד בן ארבע ללמוד להתמודד עם תסכולים כאשר הוא יצטרך לחכות לתורו או לחוות את החוויה שבהתאם לכללי המשחק מדלגים על התור שלו. סיטואציה פשוטה אך חשובה זו מלמדת את הילד להתמודד עם אירועים מתסכלים, להתגבר עליהם בתנאי משחק ובסופו של דבר ליישם  את היכולת לדחות סיפוקים  בסיטואציות אמיתיות של החיים.

משחק חופשי
אין שום צורך לבסס את חשיבות המשחק החופשי לילדים על ממצאים מדעיים, שכן חשיבותו ברורה וניכרת על סמך השכל הישר. חייבים להחזיר עטרה ליושנה ולהביא לכך שהילדים, הן בגן והן בשעות הפנאי שלהם, ישחקו בחוץ ללא התערבות (אבל עם פיקוח) של מבוגרים. המשחק החופשי חיוני לבריאות הנפש של הילד, והוא מסייע בפיתוח מוטורי,רגשי וחברתי. לא מומלץ להעמיס על הילד בגיל הרך חוגים למכביר, עדיף לאפשר לו לפתח את האישיות שלו בפעילויות לא פורמאליות וחופשיות על ידי חשיפה לגירויים מגוונים במפגשים בגן ובעיקר דרך למידה חווייתית. יש להעשיר את הילד  בגיל הרך דרך טיולים בחיק הטבע, סיפורי תורה וסיפורים אחרים, היכרות עם החגים דרך המפגש הישיר עם סמלי החגים, דרך שירים, ביקורים בבתי כנסת, חוויית קבלת שבת ועוד. כמו כן, אפשר ורצוי להקנות לילד מוכנות  לקריאה, כתיבה וחשבון באופן הדרגתי.

לסיכום ניתן לומר כי גיל הילדות הינו שלב מהותי, חשוב ומכריע בחייו של הילד וההשלכות של החוויות אותן חווה הילד בגיל זה ילוו אותו לאורך כל ימי חייו. כמו בכל גיל, חשוב ללמוד ולהבין את צרכיו של ילד, הן הרגשיים והן הקוגניטיביים, ולספק לו אותם עד כמה שניתן.