מאת:הרב אבנר קוואס שליט"א
אמר שלמה המלך ע"ה: "ראה חיים עם האשה אשר אהבת וגו'"(קהלת ט, ט) – המושג "חיים" יתכן רק כאשר ישנו קשר של אהבה, שלום ורעות בין אשה לבעלה ואם אין את הקשר המתאים והנכון – אין חיים!
לא התנאים החיצוניים הם הקובעים את שלום הבית. זוג יכול לגור בוילה מפוארת עם שתי מכוניות מתחת לביתם ואין ביניהם אהבה – כל העושר והכבוד אינם שווים מאומה! לעומת זאת – אם קיים ביניהם קשר חזק ואמיתי – אפילו אם הם יגורו באהל הם יהפכו לזוג המאושר ביותר.
לצערנו הרב ישנם כיום זוגות רבים העוסקים ב"מעטפת" ואינם עסוקים בפנימיות. נדמה לנו לפעמים שתנאים כלכליים הם שיגרמו להשכחת הצרות ולצמצום ההתנגשויות ההדדיות.
ולא היא! – לאחר שמתחתנים וחיים יחדיו מספר שנים וההתפעלות הראשונית נעלמת, והחידוש כבר נגמר, נוכחים לדעת שהעיקר בקשר הזוגי הם דווקא הכרת התכונות האופייניות לכל אחד והתאום ההדדי.
הבעיה כיום שזוגות מתחתנים ללא הדרכה מפורטת ולימוד יסודי של תכונות האיש ותכונות האשה, והתוצאה- אכזבות אינסופיות, צבירת משקעים עד שבסופו של דבר עלולים בני הזוג להגיע להחלטה הקשה מכל – "פרוק החבילה".
ההצהרה המעודדת- "אין זוג לא מוצלח - יש זוג לא מודרך" אינה מאמר בעלמא ולא מחייב, אלא, חיוב החל על כל אחד ואחת ללמוד ביסודיות כיצד להשלים את הצד השני כדי להגיע לחיים מאושרים.
נתבונן רגע קט בשוני ובהבדל החיצוני בין האיש לאשה.
איש ואשה שונים בעיקר בתווי הפנים. "הפנים" נקראים כך מלשון פנים, פנימיות.
הפנים מגלים לנו את פנימיותו של האדם. וניתן להבחין דרכם – בעצב, שמחה, דאגה, רכות, עדינות או קשיחות. תווי הפנים השונים בין איש לאשה מעידים על שוני מהותי בדעותיהם! ועל זה נאמר בגמרא: "שאין דעתם (של ישראל) דומה זה לזה ואין פרצופיהם דומים זה לזה" (ברכות נח עמ' א) זוהי הסיבה שבעם ישראל אין כמעט איש הדומה לחברו, כיוון שלכל יהודי ישנה דעה המיוחדת לו והשונה מחברו. לעומת זאת, בעלי חיים מאותו מין דומים זה לזה עד שלא ניתן להבחין ביניהם, כי "דעתם" זהה בתכלית ללא שינוי.
אם נלמד את מאמר חז"ל באופן – "כשם שפרצופיהם דומים – דעותיהם דומות" נגלה דבר נפלא – זוגות שחיים זמן רב יחד וחושבים באותו אופן ודעתם מוסכמת ושווה, אם נתבונן על פניהם נראה שיש ביניהם דמיון!
ועתה נבוא להתבונן בתכונות האיש והאשה לעומק מתוך תורתנו הקדושה ובעיקר מספר היסוד של כל האנושות הוא ספר - בראשית.
"אמר רבי שמעון בר יוחאי – מפני מה נקראת ה"תורה" בשם זה? תורה – מלשון הוראה! התורה הקדושה היא ספר ההוראות האוניברסלי- העולמי, המטפל בכל בעיות החברה, המשפחה והיחסים בין אדם לקונו. אין עוד ספר בכל העולם כולו החודר לכל הדקויות של כוחות הנפש ודרכי הטיפול בהם, והטיפוח שלהם. בפרשת בראשית, בסיפור בריאת האשה מן האיש, ניתן ללמוד מתוך שישה פסוקים את בעיות השלום בית שיתכנו בינו לבינה ודרכי הטיפול בהם. חלקם נצטט כאן ואת שאר הפסוקים נצטט אי"ה בירחון הבא.
"זה ספר תולדות אדם וגו'. זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם" (בראשית ה') בפסוק זה ניתן ללמוד יסוד שיוביל אותנו לאורך כל הדרך. בשעה שנברא אדם הראשון קודם ההפרדה נאמר: "ויקרא את שמם אדם..." ולא שמו! התרגלנו לחשוב שלאיש קראו – אדם, ולאשתו – חוה, זה קרה אחרי ההפרדה אבל במתכונת הראשונה אדם וחוה היו מחוברים גב אל גב כמין תאומים סיאמים וכלשון הגמרא- "דו פרצופין", ועל כך כתוב במזמור של אדם הראשון בתהילים - "אחור וקדם צרתני"...
אמרה הגמרא "כל אדם שאין לו אשה אינו אדם שנא' זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם"..(יבמות סג) מכאן שאדם נקרא "אדם" רק כאשר הוא נשוי, ואם הוא נשאר רווק הזוהר מכנה אותו "פלגא גופא" – חצי אדם. הוא אשר אמרנו בתחילת דברינו - "ראה חיים עם האשה..." רק כאשר מתחתנים מתחילים להגשים את החיים האמיתיים ואת ה"צלם אלוקים" שבנו.