שורש המילה תהליך = ה.ל.כ. מלשון הליכה. כלומר עצם המילה תהליך רומזת לנו על הליכה ממקום אחד למקום אחר.
קצב ההליכה שונה מאדם לאדם בהתאם למשתנים של אותו אדם, ואף קצב ההליכה שונה מזמן לזמן, תלוי במשתנים של אותו הזמן. כמו קצב ההליכה, כך גם קצב התהליך שונה מאדם לאדם ושונה בזמנים שונים אצל אותו אדם. כך הדבר גם בתהליך הזוגי, לכל זוג יש קצב אישי משלו.
בגאולת ישראל ממצרים אנו רואים רצף של אותות ומופתים. כאשר התחלת ההזדקקות למופתים היתה בשעה שמשה פקפק בכך שבני- ישראל, פרעה והמצרים יאמינו לו שנשלח ע"י הקב"ה, ואף אומר: "והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי" (שמות פרק ד' פס' א'). והקב"ה ענה לו: "זה לך האות כי אנכי שלחתיך" (פרק ג' פס' ג'). והוסיף בהמשך: "כי ידבר אליכם פרעה לאמור תנו לכם מופת" (שמות פרק ד' פס' כ"א).
בראיה לאחור בולטת העובדה שהאותות והמופתים הוציאו את בני- ישראל ממצרים, אך אותם אותות ומופתים לא הביאו כ"כ מהר לאמונה של ישראל ושל פרעה. המחשבה כאילו האות והנס הם אשר יובילו לאמונה היא מחשבה מוטעית, והיא נובעת מחוסר סבלנות וחיפוש דרך קלה לאמונה.
זוגות הנקלעים למצוקה רגשית, פונים לטיפול זוגי, ומצפים לפתור את בעיותיהם בדרך נס. מחפשים דרך קלה לצאת ממצב קשה. כשיש שינוי כלשהו, ובמיוחד אם הוא קורה תוך פגישה אחת או שתיים, הם חושבים שהנה קרה הנס, והם הגיעו למצב אידיאלי, ויותר אין צורך בשום תהליך מאחר והם מצאו את הפתרון.
הרמב"ם אמר על כך "שכל המאמין בגלל אות ומופת, יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף". וכוונתו של הרמב"ם היא שהמאמין במה שקרה בגלל הנס והקסם, ולא כתוצאה מעבודה פנימית של ברור נפשי עמוק עם עצמו על חייו, כלומר, תהליך שדורש עבודה תמידית, ארוכה ולא פשוטה, יכול לתרץ הרבה תרוצים כאשר הקסם פג, והשגרה הקודמת של הקשיים והמצוקות חוזרת לתוך משכנם.
כאשר אין אדם רוצה בדבר מסויים, ואין בו הזדהות אמיתית עם הדבר, הרי שכל אות ומופת לא יספקוהו ולא יוכיחו לו דבר. הדרך שבה מוציא הקב"ה את ישראל ממצרים מלמדת אותנו מסר גדול. אין דרך מושלמת ומהירה אלא ארוכה ומפותלת.
גאולה או לחלופין תהליך ההבראה הזוגית, איננו עניין טכני, חיצוני, שיכול להופיע בשלמות בבת אחת. תהליך ההבראה הזוגית הינו תהליך של התעלות החיים למדרגה נעלה יותר באופן מהותי ממה שהיה עד עתה. זוג המשקיע במאבקי כוח, במצוקות, בחסר רגשי וחי כך במשך שנים חייב לעבור סדרת חינוך רצינית ועמוקה, כדי להיגאל ערכית ורוחנית.
גאולת מצרים, שהאותות והמופתים היו חלק בלתי נפרד מהופעתה, נזקקה לדרך הארוכה והמפותלת של חינוך איטי ועמוק, ובנית קומה רוחנית חדשה, דרך ארוכה המשולבת בעליות ומורדות, בסיבוכים וקשיים המביאים אף לייאוש מסויים מן הגאולה.
המופת והאות מסייעים בתהליך בשעה שהם בבחינת "תנו לכם". זוג המחנך את עצמו ובונה את המערכת הזוגית שלו מחדש, יש בנס ובקסם כלי עזר והופעה המחזקת את יכולת ההבראה של המערכת הזוגית שלהם.
ישנם זוגות הרוצים בפתרון מיידי, עכשיו ומהר. רצון זה מוביל לחיפוש "אותות ומופתים" אשר יזרזו את התהליכים. כל מיני "פטנטים וקסמים" קלים ונוחים אשר יוצרים תחושה שהנה הזוגיות מושלמת ואידיאלית, הנה בני הזוג "חוזרים בתשובה" ומבינים זה את זה, מתחשבים זה בזה ומספקים את הצרכים זה לזה.
גם עם- ישראל אשר חווה את המופתים ביציאת מצרים לא מיהר להאמין. גם אחרי קריעת ים סוף שנאמר "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות פרק י"ד פס' ל"א), עדין המשיך עם- ישראל במעשה העגל ובחטאים אחרים, המלמדים כי עדין אין אמונתו שלמה. אסור לנו להתייאש, ואסור לנו לנסות ולקצר תהליכים בגלל חוסר סבלנות ואיבוד הכוחות.
פעמים רבות בני הזוג אינם ערים לשלבי התהליך ואינם רואים את דרך התהליך באור נכון. פעמים אף נראה לזוג כי הם הולכים בדרך ההפוכה, אך האמת היא כי גם הצעדים "ההפוכים" מובילים את הזוג להבראת הזוגיות מהמצב בו הם שרויים.
"הגאולה נמשכת היא והולכת. גאולת מצרים וגאולת העתיד השלמה היא פעולה אחת שאינה פוסקת. פעולת "היד החזקה והזרוע הנטויה" אשר החלה במצרים, היא פועלת את פעולותיה בכל הנסיבות" (הרב קוק).
בניית הזוגיות היא פעולה שנמשכת והולכת ואינה נפסקת והיא בגדר "בנין עדי עד"- בנין שיום יום בונים אותו, בנין שעדי עד עובדים ועמלים עליו.
* מאמר זה מבוסס על המאמר של הרב זאב קרוב "תנו לכם מופת" ובהסכמתו.