מאת:ד"ר עמי שקד
זהו הפרק החמישי בסדרת מאמרים המתארים את התפתחות יחידת הנישואין ותא- המשפחה במעגל החיים. הנחתנו הבסיסית היא שכשם שהפרט עובר שלבים מוגדרים בהתפתחותו (מינקות לילדות, ממנה להתבגרות ולבגרות צעירה עד לשלב הבגרות המאוחרת, הזיקנה), כך גם לנישואין ולמשפחה שלבים מובחנים בהתפתחותם. בכל אחד מהשלבים קיימים התמודדויות עם שינויים ומעברי חיים, טיפול בבעיות ובמשברים, ותנועה קדימה להשגת מטרות החיים.
במאמרים קודמים תארנו ארבעה שלבים בהתפתחות הנישואין והמשפחה במעגל החיים:
א. שלב התנתקות הפרט ממשפחתו, משפחת המוצא, לקראת חיים עצמאיים של לימודים, עבודה ומציאת בת- זוג להתקשרות בברית הנישואין.
ב. שלב יצירת קשר הנישואין שנועד לפיתוחה של תשתית רגשית, בין- אישית איתנה שתהווה בסיס להמשך ההתפתחות.
ג. שלב הרחבת המשפחה שעיקרו הבאת ילדים לעולם ודאגה יומיומית להתפתחותם התקינה ולחינוכם הראוי.
ד. שלב עזיבת הילדים את קן המשפחה לקראת חיים עצמאיים של לימודים, עבודה, וכמובן מציאת בת זוג לנישואין והקמת בית ומשפחה.
במאמר זה נתאר את השלב החמישי בהתפתחות תא- הנישואין והמשפחה, הוא שלב הפוסט- הורות.
זהו שלב במעגל חיי המשפחה בו בני הזוג, בעל ואשה, סיימו את תפקידם האקטיבי כהורים, כשילדיהם עזבו כבר את קן- המשפחה לחיים עצמאיים. בשלב זה חוזרים בני הזוג ל"משבצת הראשונה" של לבדיותם, תוך שהם נדרשים להסתגל מחדש ללבדיות זוגית זו, ולתפקידיהם הנוספים מול משפחות ילדיהם "המפוזרים". לרבים מהזוגות נותרו שנות חיים ארוכות, ללא הדרישה היומיומית והאינטנסיבית של דאגה לילדיהם (הורות אקטיבית). ברוב המקרים נוצרת הפחתה ניכרת ומורגשת היטב בקשר עם הילדים החיים כבר את חייהם עם אינטרסים אישיים, עצמאות משפחתית וכלכלית, ומשימות פנים וחוץ משפחתיות משל עצמם.
שלב הפוסט- הורות הוא במקרים רבים השלב הארוך ביותר בחיי בני הזוג, בעל ואשה. לאלה שנישאו בגיל מאוחר יחסית, או שילדיהם נולדו מאוחר יחסית, שלב זה התחיל כשהם מאוחר באמצע חייהם. כמו כן, בעלי משפחות ברוכות ילדים עשויים להיות בגיל של בגרות מאוחרת (זיקנה) כאשר אחרון ילדיהם עזב את הבית לחיים עצמאיים. ככלל, עבור הרוב, שלב הפוסט- הורות מתחיל כאשר בני הזוג הם באמצע חייהם, כשנותרו להם שנים רבות וארוכות לחיי זוגיות המאופיינת בלבדיות. לאלה המבוגרים יחסית, במיוחד אם הם בגיל זיקנה, אתגר עיקרי לתחושת ביטחון כזוג נובע מהצורך להסתגל ולהתמודד עם בעיות נורמליות (מחלות, ירידה ביכולת התפקוד הגופני- מנטלי, אובדן בן- בת הזוג וכדומה). בני הזוג צריכים גם להתמודד עם ולהסתגל לעובדה שילדיהם חיים באופן עצמאי עם משפחות משל עצמם. בנוסף, על רבים מבני הזוג בשלב זה לטפל בהוריהם הישישים הזקוקים לתשומת לב אינטנסיבית, ובנוסף לכך גם להתמודד עם ולהסתגל רגשית לאובדנם בשיבה טובה. אבדנים אלה מחייבים את בני הזוג לדאגה הדדית ולחיזוק אדני הזוגיות והנישואין על מנת לספק תמיכה הדדית שתסייע ותקל במעבר חיים מורכב זה. משימות מידיות נוספות בשלב זה מתיחסות למעגלי משפחה חדשים, ומערכות יחסים נוספות שבני הזוג צריכים לפתח ולטפח.
הכוונה למערכות יחסים עם המחותנים שכל אחד ואחת מילדיהם הוסיף לקשרי המשפחה המורחבת, וכמובן הקשר עם הנכדים והדאגה להם, דאגה השונה באופייה ומטרותייה מהדאגה לילדים. הדבר מחייב לקיחת תפקיד חשוב במארג התלת- דורי של קשרי ויחסי משפחה. בני הזוג נוטלים על עצמם תפקיד חשוב של סבים וסבתות, תוך שהם מגלים מעורבות בחייהם, ונמנעים מהתערבות ישירה ומפריעה.
המחויבות המחודשת והמתחזקת של בני הזוג לתא- הנישואין הלבדי, מחייב שמירה על דרגה נאותה של קירבה רגשית, יחד עם מילוי משביע רצון של תפקידים ופונקציות נוספים מול משפחות ילדיהם (נכדים, מחותנים וקרובים נוספים). בנוסף, בני הזוג נדרשים לתמוך זה בזו על מנת להמשיך ולתפקד באופן פרודוקטיבי ולמצוא משמעות ושביעות רצון בחייהם המתחדשים והמורכבים.
הסתגלות משמעותית נוספת, הדורשת התארגנות רגשית ואיזון, נובעת מפרישת אחד מבני הזוג, או שניהם יחד ממעגל העבודה. המעבר ממצב בו נפרדו השניים לשעות רבות בכל יום עבודה, למצב חדש בו הם ביחד לאורכו של יום, דורש תשומת לב מיוחדת, התארגנות והסתגלות. ע"פ רוב, הבעל שפרש מעבודתו, שוהה זמן רב יותר בבית, עובדה שגורמת להפרת האיזון המשפחתי שנוצר והתפתח במשך שנים רבות בהן עבד מחוץ לבית. שינוי זה עלול להוות סיבה להווצרות של מתח, דריכות וחיכוכים בין בני הזוג. הערכות מוקדמת לשינוי זה, ותכנון יעיל של זמן לחוד וזמן ביחד יאפשרו הסתגלות נאותה לשינוי.
חלק מההסתגלות כולל גם שינויים בסדרי עבודות הבית ומשימות המשפחה. בן הזוג שבפנסיה יכול להקדיש זמן רב יותר לעבודות הקשורות במשק הבית ולהיות שותף אקטיבי יותר למשימות המשפחתיות, בת הזוג לעומתו תוכל לפנות זמן רב יותר לפעילויות החשובות להתפתחותה ורווחתה האישית. והשנים יכולים למצוא זמן רב יותר לחיזוק הזוגיות, לבילוי מהנה בשעות הפנאי המשותפות ולפעילויות רבות שעד כה מנעו מעצמם בגלל עומסי עבודה וחוסר זמן.