מאת:גב' רינה ציון קאריוף

בשבת אנו מברכים איש את רעהו בברכת "שבת שלום". כוח גדול ניתן לשבת להשכין שלום. ידוע מהמקורות שיותר מאשר אנו שומרים שבת השבת שומרת עלינו וממנה שואבים את הברכה לכל ימות השבוע.
ההכנות לשבת הן טרחה כשלעצמן, אך אם אנו מנצלים הכנות אלו – עושים אותם בשמחה ובשיתוף – אפשר להפיק מהם תועלת רבה לחיי הנישואין והמשפחה, כי עשיה משותפת, מתוך שמחה, מאד מקרבת. ובמיוחד עשיה לקראת שבת, שמביאה בכניסתה תחושה של חדוה, ושלווה רוחנית של קדושה. כי השבת עצמה יום מנוחה, וככל שנשקיע יותר כן תהיה השבת מתנה אמיתית לכל המשפחה.
ידוע שלשבת יש תבלין מיוחד, ואם נשכיל לנצלו כראוי, יתווסף לנו בזכות השבת תבלין נוסף לשלום בית. השבת הרימה תרומה נכבדה לביסוסה של המשפחה בישראל, בכוחה לפייס בין בני זוג, ולהדק את הקשר ביניהם. במשך כל ימי השבוע, בני הזוג טרודים -  הוא בעיסוקיו והיא בעיסוקיה, ולא מתאפשר להם לשבת יחד ולהביע אהבה והערכה.

נאמר במדרש: "ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו וכו'" (בראשית ב,ג) ברכו באור פניו של אדם, וקדשו באור פניו של אדם. לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השבוע כמו שהוא דומה בשבת. (שם ב).
בשבת יש לאדם זמן ונחת לַשֶׁבֶת רגוע ושמח עם אשתו ובני ביתו לשולחן שכל כולו מעדנים, ולטעום מאוכל גשמי, אינטלקטואלי ורוחני. זוהי הזדמנות לבעל ולאשה לגלות הערכה הדדית, ולהחמיא זה לזו במיוחד ליד הילדים, שילמדו ממדה טובה זו של הכרת הטוב, להאיר פנים לכל הסובבים. וזמן נפלא לאשה להקשיב לדברי התורה הנאמרים מפי בעלה, לשבח אותו בפני הילדים, ולהעניק לו תחושה טובה ע"י הקשבה והתפעלות, שיש מזה אלמנטים חיוביים, גם לקשר ביניהם, וגם לחינוך הילדים לאהבת התורה ולכבוד הורים. לפנות אחד לשני בנחת ובכבוד ולהתבשם מהאוירה הנפלאה.
בכל הדורות – כל השנה כולה דולק נר ומאיר את בתי ישראל. ואיזהו? זה נר של שבת. מה טיבו של נר זה? נר של שלום בית, תיקנו חכמים שיהא השלום מצוי בבתי ישראל להדליק הנר בערבי שבתות, נרות שלום – שבת שלום.

כל ימות השבוע העלטה עוטה את נפש האדם מעמל הגוף והטרדות, הקדושה, הטהרה, השמחה, העונג האמיתי, האמונה, השלום והשלווה – כוחות בנפש הם, והם האורות שמכוסים כל השבוע, כיון שבאה שבת והגוף נח מעמלו, חוזרת הנפש לאיתנה ומאירה לאדם באורותיה.
עני שבעניים ועשיר שבעשירים חייבים במצות נרות שבת, שלא האור הוא שמאיר, אלא השלום הוא שמאיר.
נפסק להלכה: מי שפרוטתו אינה מצויה, וצריך לשלושה דברים, נר חנוכה, יין לקידוש ונר שבת, ואין ידו משגת לכולם, נר שבת ונר חנוכה – נר שבת עדיף. נר שבת וקידוש היום – נר שבת עדיף. וכל־כך למה? שאין לך כלי מחזיק ברכה יותר מן השלום.

בשעה שרצתה השבת להכנס ביום ששי בין־השמשות, היה בורא עולם בורא רוחות ושדים וסערות, שהם המזיקים. ומשטרם סיים המלאכה באה שבת המלכה כשהיא מתוקנת, והתיישבה עם מלך מלכי המלכים, ומי יכנס ביניהם כשמלך ומלכה יושבים יחדיו. ולכן ידוע סוד גדולתו של זמן זה, שהוא זמן של חיבור בין בני זוג, זמן שאין המזיקין שולטים בו, מכניסת שבת ועד צאתה. ויש בה כוח גדול ואור גדול. (אדרא רבה עמ' קפז' אורח חיים – תרגום חופשי)
וכל זה אם נשכיל להדבק לקדושת השבת, כשנכנסים המלאכים, השולחן ערוך, הנרות דולקים, ואשה מחייכת ומקבלת בעלה ובניה בשמחה, מלאכים של שלום עונים ואומרים "כן יהיה לשבת הבאה", ומלאכי חבלה נכנעים ועונים "אמן". ואם חלילה יש ריב ומדון, ולא מכניסים קדושה של שבת, מדברים דברי חולין ומסלקין השכינה, מלאכי חבלה עונין ואומרים "כן יהיה לשבת הבאה" (ח"ו), ומלאכי השרת נכנעים ואומרים "אמן".
נצטווינו בתורה: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", ושמעתי דבר גדול (בשם הזוהר הקדוש) יש לנצל את השבת לשיחות מקרבות, שאינן גורמות לויכוחים ומריבות, על מנת לשמור על השכינה שתשרה בין איש לאשתו. יהי רצון שנזכה להיות בין אלו שהשבת הִשכינה ביניהם שלום.