למערכת התקבלו פניות אודות מצבים שבהם כבר התרחשו אירועים קשים אשר גרמו לנתק בין ההורים וילדיהם הנשואים, אירועים שבהמשך גררו אחריהם קרע ונתק במשפחות ועל דרכים יעילות לטפל במצבים אלו אני מדגישה דרכים יעילות מכיוון שלרוב אכן נעשות פעולות אשר לפעמים גורמות ליתר ריחוק ואפילו שנאה והתנכרות.
אחד המאפיינים לסכסוך ומועקה מתמשכים הוא הרצון ההדדי להתעמתות מול הצד השני ע"מ "להוציא" פעם ולתמיד את כל הכעסים, העלבונות, קשיים מקשיים שונים.
בעיקר אני רואה זאת כאשר מדובר ביחסי חמות –כלה, הצורך ההדדי תמיד עולה ברמה של "...פעם אחת שהיא תשמע אותי עד הסוף ואוכיח לה כמה רע וכמה עוול היא גרמה לי.." וכמובן גם ההיפך, ממש מועלית תביעה, מעין רצון "להוכיח" כמה היא רעה, כמה טעויות איומות היא עשתה, או ,הם" עשו, וכו' .
ובכן ,עימות ישיר בין הצדדים המעורבים אינו רצוי ואינו יעיל. נדיר מאד למצוא את גדלות הנפש, את רוחב הלב ואת טוב העיניים הנדרשים "לעימות" אמיתי שיניב את התוצאות המקוות, לרוב, אין את המרכיבים הכ"כ חשובים הללו, אשר אולי יהוו את הבסיס למערכת יחסים חדשה המושתתת על אהבה, אמון ורצון טוב.
לרוב עימות גורר אחריו התבצרות מסיבית בעמדות שמלכתחילה גרמו לכל אותן תחושות קשות, רצון בולט להוריד את הצד השני על הברכיים, לגרום לו להודות בטעויות, להביאו להכאה "על חטא" ולהרגיש סוף סוף כמנצח, כמישהו שכל העולם מכיר בעוולות החמורות שנגרמו לו.
גישה זו לא מוכיחה את עצמה. כמובן שאם יש להורים ו/או לילדים תסכולים ומועקות זה על זה אין זה מין הראוי לשמור אותם "בבטן" ולצבור עוד כעסים ומשקעים המקבלים מימדים מפלצתיים ודורשים אח"כ עבודה רבה כ"כ והשקעה ממושכת על מנת להחזיר את מצב העניינים לרמה סבירה.
טוב יעשו ההורים ו/או הילדים אם ימצאו לעצמם אפיק אחר, אוזן קשבת על מנת "לאוורר" את מצוקותיהם ותסכוליהם זה על זה.
במידת הצורך, ניתן להתייעץ עם איש מקצוע שיאפשר להם להביע את כל הכעס, האכזבה, הכאב, העלבון ללא חשש או שיפוטיות. זה יתרום במידה רבה ביותר לשחרור לחצים, לאפשרות של ראיה נכונה יותר של המצב, וזה כמעט תמיד מוביל לריכוך הרגשות השליליים, לניסיון אמיתי לקבל יותר זה את זה, לראות את הטוב בבני זוגם של הילדים , לקבל צורת ההתנהלות שלהם ואת הצורה בה הם בוחרים לנהל את חייהם.
חשוב מאד לזהות קשיים במערכת היחסים עם הילדים בעוד מועד, ולטפל בהם בצורה נכונה. יקצר כאן המעמד מלתאר את ההשלכות שיש למערכת יחסים לא תקינה עם ההורים על הזוגיות של הילדים.
הסיכון הממשי הוא שהילד מתחיל לראות את בן זוגו דרך משקפי הוריו . וזה תמיד קורה , לפעמים במעבר חד ומהיר ולפעמים בתהליך איטי יותר ובעייתי לא פחות.
הורים עלולים להעצים ולהגדיל את חסרונות בן הזוג ובעצם גורמים לנזקים חמורים למרבית האירוניה, הם לעיתים קרובות אלו שמשלמים עבור הטיפול המקצועי בזוגיות של הילדים.
לכן הדרך הנכונה היא להתמודד עם האכזבות והתסכולים האישיים בפורום הנכון, לא מול הילדים ובני זוגם, והחשוב מכל, לקחת אחריות מלאה על מצב היחסים עם הילדים הנשואים בימינו תופש מאד הצו "כבד את בניך ואת בנותיך"...
ע"מ לקבל בחזרה את הציווי האלוקי והנצחי של "כבד את אביך ואת אמך" מה לעשות, אלו הם פני הדור, וגם אם אנו מסכימים לזה ואם לא, חשוב מאד לא להתעלם ממצב דברים זה. הורים אשר מתעלמים מהשינויים המפליגים המתרחשים בעולם עושים טעות חמורה ואין זה אומר שהם מסכימים לשינויים אבל הם הרי לא נשאלו ולא התבקשה הסכמתם, לכן חשוב להורים לסגל לעצמם דרכים חכמות ומתוחכמות על מנת להגיע למערכת יחסים יפה ומהנה עם ילדיהם הנשואים, ובכך לתרום הרבה מאד לזוגיות של ילדיהם.