הטיפול הקצר מועד צמח לאחר מלחמת העולם השנייה שגרמה לצורך לטפל בהרבה אנשים באופן יעיל ומהיר. יש לטיפול זה מספר אופנים, אולם לכולם עקרונות בסיסיים המייחדים אותם:

כבר במפגש הראשון נערכת עם המטופל הגדרה של הבעיה עמה הוא הגיע לטיפול. לאחר הפגישה הראשונה המטפל בונה תוכנית טיפולית שאורכה עד 12 פגישות טיפוליות כשבמקרים מסוימים ניתן להגדיל אך במעט את מספר הפגישות. התוכנית הטיפולית נבנית על סמך הבעיה שהוגדרה, ועל פיה מותוות מטרות סופיות לטיפול ומטרות ביניים. להשגת כל מטרת ביניים מוקצבות מספר פגישות מוגדרות מראש. במהלך הפגישות ממעיטים לסטות מהתוכנית הטיפולית עד כמה שניתן. כמו כן נעשית כל הזמן בדיקה האם קיימת עמידה בלוח הזמנים והטיפול מתקדם על פי התוכנית. במקרים רבים בטיפול קצר מועד נעשה יישום מלא ושיפור משמעותי אצל המטופל רק לאחר תום הטיפול, למרות שאת ההתקדמות צריך לראות במשך הפגישות עצמן. לאחר תום מספר הפגישות שנקבע מראש, ניתן לקבוע עוד מספר פגישות בודדות למעקב.

המטפל בטיפול קצר מועד

בשונה מטיפול קלאסי, בו המטפל יכול להיות פאסיבי למדי, להקשיב בשקט ולתת למטופל להבין ולהסיק מסקנות תוך התערבות מינימאלית, המטפל בטיפול קצר מועד חייב להיות פעיל מאד. המטפל אחראי ליצירת התוכנית הטיפולית המוגדרת בזמן ולהתוויית המטרות הטיפוליות יחד עם המטופל ואף לעמידה בלוח הזמנים שהוקצב להן. המטפל  בטיפול קצר מועד הוא אקטיבי: שואל שאלות, מעמת את המטופל עם נושאים שונים שעולים בטיפול ומסביר סוגיות שונות. בנוסף, למטפל יש את היכולת לייעץ ולומר את דעתו למטופל, בין אם הוא נשאל על ידו ובין אם לאו.

המטופל בטיפול קצר מועד

גם המטופל בטיפול קצר מועד צריך לקחת אחריות יתירה על מה שמתרחש בפגישות. הוא צריך לחשוב ולהביא שאלות ותובנות למפגשים הטיפוליים, למצוא בעצמו כמה שיותר מוטיבציה להתקדם בתהליך הטיפולי וליישם את מה שהוא רוכש בפגישות.

מיתוסים לגבי טיפול קצר מועד והפרכתם

קיימת טענה שגויה שטיפול קצר מועד אינו יכול לטפל בשורשן של בעיות פסיכולוגיות בגלל קוצר הזמן ולכן הוא מטפל רק בסימפטומים שלהן. הטענה הזו לחלוטין אינה נכונה. טיפול קצר מועד יכול לטפל ולהביא לשינוי כמעט בכל בעיה פסיכולוגית, וכוחו טמון בהתמקדות שלו בפתרון הבעיה ובתהליך המובנה של הטיפול. הטיפול קצר המועד פשוט עוסק פחות בנושאים מן העבר וההווה שאינם רלוונטיים לבעיה שהוגדרה ולפתרונה.

הנחה שגויה נוספת היא שבטיפול קצר מועד אין די זמן לפתח אמון ומערכת יחסים קרובה בין המטפל למטופל. גם טענה זו אינה נכונה כלל וכלל. היצירה של מערכת היחסים הקרובה תלויה הרבה בדינאמיקה שבין המטפל למטופל ואף ביכולתו, כישרונו וניסיונו של המטפל ביצירת קשרים כאלה.  

יתרונותיו של הטיפול קצר המועד:

1. חיסכון משמעותי מאד בזמן הטיפול ובכספו של המטופל.
2. השגה מהירה יותר של שיפור באיכות החיים של המטופל והפחתת הסבל והכאב של המטופל באופן משמעותי.
3. העובדה שמטופלים נוכחים שמתרחש שיפור מהיר במצבם הרגשי, מביאה להגברת המוטיבציה שלהם לטפל בבעיותיהם ולהגדלת האמונה שלהם ביכולתם להגיע לפתרון בעיות נוספות גם בעתיד.
4. בטיפול קצר מועד מתרחשת העצמה טובה יותר של המטופל כיון שהוא נשען בטיפול יותר על המוטיבציה שלו, הכוחות שלו והמעורבות שלו עצמו בטיפול ובהתקדמותו.
5. בטיפול קצר מועד קיימת האפשרות כבר לאחר שלוש פגישות לחוש האם המטופל מתחבר למטפל ולתהליך ויכול להפיק תועלת מהטיפול. בכך נמנע בזבוז זמן ומשאבים וגם אכזבה ותסכול במקרים שבהם המטופל אינו מתחבר לסוג הטיפול.
6. בטיפול קצר מועד מתפתחת פחות תלות של המטופל במטפל בשל אורך הטיפול.
7. בטיפול שאינו קצר מועד קיימת לעיתים התחושה שאין חוט מקשר בין פגישה לפגישה ועוסקים בכל פעם במה שהמטופל מביא או מעלה. קיימת לעיתים הרגשה שהפגישות אינן ממוקדות בנושא ספציפי מוגדר. בטיפול שאינו קצר מועד מתחילים את הטיפול מבלי לדעת כמה זמן הוא יימשך, תהליך הדורש המון סבלנות, זמן ואורך רוח מלבד המשאבים הכספיי המרובים.  
8. טיפול קצר מועד מתאים מאד ליישום עם גישות תיאורטיות יחסית חדשות בפסיכולוגיה, שהן יותר ממוקדות מטרה ולכן קצרות יותר ויעילות יותר.
9. טיפול קצר מועד יכול להיות משמעותי במיוחד במקרים שדחוף להגיע לשיפור מהיר כמה שיותר, כמו במקרים שאנשים שרויים במשבר חמור וקיימת ירידה גדולה בתפקוד היומיומי שלהם, או במקרים של משבר בנישואין שעלול להסתיים בגירושין אם לא מושג שיפור מהיר במצב היחסים.

כסיכום,ניתן לומר כי הטיפול קצר המועד, שבימים אלה של רפורמה בבריאות הנפש הופך להיות זמין ויישים יותר ויותר, מציע אפשרות טיפולית יעילה ומהירה ואף זולה יותר מבחינה כספית, כאשר קיים צורך לפנות לטיפול פסיכולוגי, וכדאי לבדוק ולפנות לאיש מקצוע המיומן בשיטת טיפול זו.