הצורך לשייכות ובדידות בנישואים:

רובנו נכנסים לברית הנישואים עם כמיהה עמוקה ליצור ולפתח בניין עדי-עד פיזי ונפשי שיעניק תחושה איתנה ומתמשכת של יציבות ובטחון רגשי. ואמנם, נישואים באיכות גבוהה מהווים מבנה פסיכולוגי בסיסי ועיקרי המספק לבני הזוג דרגה גבוהה של בסיס בטחון, חוף - מבטחים, תחושת לכידות ואהבה, וערך עצמי גבוה. הצורך בשייכות (להרגיש שייך וחלק חשוב מבן הזוג ומהנישואים) הינו צורך אנושי מולד הממוקם בדרגת חשיבות גבוהה בסולם הצרכים שתיאר הפסיכולוג הנודע אברהם מאסלו והוא קרוב בחשיבותו הקיומית לצרכים הביולוגיים. אין יכולת לאדם לשרוד ללא מילוי הצורך בשייכות. לכן ברית נישואים שלא מספקת צורך זה לשני בני הזוג גורמת להשלכות חמורות על רווחתם הנפשית של בני הזוג.

אחת מהשלכות חמורות אלה היא תחושת הבדידות המלווה לרוב בכאב עמוק ודכדוך נפשי מתמשך. הקשר בין שני מרכיבים אלה, הצורך בשייכות ובדידות רגשית הוא כה חזק עד כי ניתן לומר שאלמלא הצורך בשייכות, הבדידות כרגש מעיק וכואב לא הייתה חלק מרפרטואר הרגשות האנושי. השייכות כדחף אנושי וכוח המניע (מוטיבציה) מורכבת משני מרכיבי יסוד: האחד הוא השאיפה האנושית ליצור קשר קרוב ארוך טווח שבו מתפתחת ומתקיימת אינטראקציה פיזית ורגשית עם בן זוג נגיש, אמפאתי, תומך ומתגמל. המרכיב השני הוא שקשר מיטיב זה יהיה יציב ומתמשך. בגלל מרכזיותו של הצורך בשייכות כגורם אנושי הישרדותי, בני אדם מונעים ליצור ולפתח קשר קרוב שיהיה מעין מגן מפני בידוד, הדרה ומעל לכל מפני כאב הבדידות. במהותו העמוקה והרחבה ביותר, קשר אינטימי שכזה יכלול חיבור פיזי ורגשי, דו - כיווני, שיספק עבור שני בני הזוג את תחושת הביטחון הרגשי המתמשך המתלווה למילוי הצורך הקיומי לשייכות ואהבה.

בעוד שצורך השייכות מסופק ומוזן באמצעות נישואים מוצלחים המספקים תמיכה והעצמה באופן הדדי, הרי שהעדר או אבדן של תחושת שייכות בנישואים גורמים למצוקה נפשית ולתחושת בדידות קשה וכואבת. ואמנם, אחת מהסיבות הבולטות ביותר לבדידות רגשית בנישואים הינה הריחוק הרגשי ההולך ומעמיק ככל שתחושת השותפות והשייכות בנישואים הולכת ומתמעטת. בניגוד לבדידות חברתית (Social loneliness) המתמעטת או מתבטלת כתוצאה מקשרים חברתיים, בדידות רגשית בנישואים איננה מופרת גם בחברתם של ידידים אוהדים ומטיבים. זאת מאחר ובדידות רגשית בנישואים תופר רק אם וכאשר יחול שיפור משמעותי באיכות הנישואים והשבתם למסלול המספק ביטחון רגשי ותחושת שייכות. באופן פרדוקסאלי, אלה המרגישים בדידות רגשית בנישואים מבלים זמן מועט ומוגבל עם בני זוגם שבימים כתיקונם הם אלה שיכולים להפר את כאב הבדידות הרגשית ע"י חיזוק תחושת השייכות והשותפות בקשר. תכונה זו מעמיקה עוד יותר את הריחוק הרגשי בין בני הזוג וממילא גם את תחושת הבדידות בקשר.

בדידות וריחוק רגשי:

כפי שנאמר לעיל, ההגנה הטובה ביותר מפני בדידות רגשית והשלכותיה ההרסניות היא כינונה של ברית נישואים מוצלחת עם בן זוג המעניק תחושה מתמשכת ויציבה של ביטחון רגשי ומילוי הצורך לשייכות. וההיפך, ריחוק רגשי הולך ומעמיק בין בני זוג הינו ציון דרך מובהק במסלול שסופו תחושה של בידוד, ניתוק ובדידות רגשית. קרבה רגשית ותחושת שייכות מצד אחד, דחייה ובדידות מצד שני הינם שני קצוות נוגדים על רצף המסמל רמת איכותו של קשר הנישואים.

נקודת הציון הראשונה בתהליך הריחוק הרגשי המוביל בהדרגה לבדידות היא כאשר בני הזוג מרגישים מוצפים רגשית כתוצאה מאווירה שלילית מתמשכת. אווירה שלילית נוצרת כתוצאה מאינטראקציות הרסניות המאופיינות בביקורות פוגעניות, הטחות והאשמות הדדיות, והורדה מערך האחר וביזויו. באווירה זו בני הזוג מתקשים לנהל דיאלוג או לפתור קשיים, בעיות ומצבי קונפליקט. מה שמתחיל כשיחה הופך מהר מאוד לוויכוח נצחני ומריבה קשה, וזאת מבלי היכול להרגיע ולהפחית מתח. הצטברות אווירה עוינת, לבד מעוגמת הנפש והסבל הנגרמים לבני הזוג, מפחיתה את יכולתם לפתור קשיים ומצבי קונפליקט. קונפליקטים לא פתורים לא נעלמים או מתאיידים באוויר, אלא צוברים נפח ומגבירים נוכחותם בקשר הנישואים ההולך ומתדרדר במדרון חלקלק לעומקה של מצוקת נישואים. כל ניסיון מצד בני הזוג לנהל שיחה עניינית על קשייהם במצב זה נועד מלכתחילה לכישלון חרוץ. הקשר הגיע למצב קשה בו בני הזוג מתנהלים בקווים מקבילים ללא היכולת להתחבר ולהרגיש קירבה. ככל שמצב זה יימשך הנישואים יהפכו לחסרי חיות רגשית וריקניים (Empty shell marriage). התחושה הכואבת של בדידות רגשית לא תאחר להופיע.

פרופסור ג'והן גוטמן מאוניברסיטת וושינגטון תאר על סמך מחקריו מספר קווי - מתאר, מעין תסמינים אשר נוכחותם המצטברת תגרום לבדידות רגשית: כאשר בני הזוג חווים לעיתים מזדמנות אכזבה מהתנהגותו של האחר; כאשר הציפיות מהקשר ומבן הזוג מתמעטות בהדרגה עד לכדי התעלמותם המוחלטת; כשאחר מהשניים מרגיש יותר ויותר לבד במערכה, ללא אח ורע; כשרגשות האחד לא מקבלים תשומת לב רגישה מהאחר; כשאחד מבני הזוג מצמצם בהדרגה את שיתוף האחר ברגשותיו ובמחשבותיו; כאשר הקרבה הרגשית והפיזית הולכת ומתמעטת; הרגשת ריקנות רגשית מתפתחת בהדרגה; בני הזוג מרגישים התנתקות רגשית עד לכדי בדידות. חסך רגשי ללא מענה הולם, התמעטות בהבעות חיבה, תחושת הריק הרגשי ההולכת ומעמיקה, תחושת השייכות הדועכת עד לביטולה המלא, ההזנחה הרגשית ותחושת הדחייה, כל אלה במצטבר ולאורך זמן הינם הגורמים המובהקים להתפתחותה של בדידות רגשית בנישואים.

למרות שנישואים אמורים להגן מפני בדידות הרי שקביעה זו נכונה רק כאשר מדובר בנישואים מוצלחים במהלכם בני הזוג מעניקים זה לזו חוף - מבטחים ובסיס ביטחון. להיות חוף - מבטחים עבור בן הזוג משמעותו להיות שם עבורו, להגיב לפניותיו, לתת אוזן קשבת ולב מבין, מכיל ומקבל בעת מצוקה, טרדה או מתח, להיות נגיש עבורו גם אם זה בא על חשבון אינטרס אישי, לשמוח באופן אמיתי עם שמחתו, או כאשר הוא משתף באירוע מרגש שחווה, יום שמח שהיה לו. כל אלה הינם תגובות ודפוסי אינטראקציה של אדם המזוהה ונתפס כ"דמות התקשרות", דמות אליה הוא פונה בעת הצורך, בידיעה ברורה לזכות בהארת פנים ולא בכבישת עיניים והתעלמות. תגובות אלה מחזקים גם את תחושת השייכות, ההרגשות שבן הזוג הינו חלק חשוב מחיי, ואני חלק חשוב מחייו בחזרה, כמו גם את תחושת הביטחון הרגשי בבן - הזוג ובקשר. התחושה החזקה והעמוקה של יש לי מי שאני יכול לסמוך עליו, להישען עליו בעת מצוקה ולקבל מלוא הטנא תמיכה והכלה רגשית היא הענקת בסיס - ביטחון לבן הזוג שמשמעה לתמוך בהתפתחותו האישית ובהגשמת שאיפותיו וציפיותיו.

במחקר שבדק בדידות בקרב כחמש מאות זוגות נשואים נמצא כי 24% מהגברים ו20% מהנשים דיווחו על תחושת בדידות מעיקה בקשר. אלה שלא חוו בדידות רגשית דיווחו על נישואים באיכות גבוהה, נישואים בהם קיימת קרבה רגשית גבוהה בין בני הזוג, אווירת יציבות וביטחון רגשי ורמה גבוהה של שביעות רצון מהקשר. תכונות אלה לא נמצאו בנישואים של בדידות רגשית אצל אחד או שני בני הזוג.

הקשר הדו - כיווני בין מצוקת נישואים ובדידות רגשית בנישואים מלווה לרוב בתחושת כאב ומצוקה, אי שקט, חוסר אונים וייאוש. במצב זה אדם שקוע רובו ככולו בכאב הבדידות מבלי היכולת להשקיע אנרגיות קוגניטיביות ונפשיות בניסיון, ולו הקטן ביותר, לשפר את קשר הנישואים וכך להפר ולו במעט את הבדידות. יתרה מזאת, בנישואי מצוקה שגרמו להתפתחותה של בדידות רגשית, גם אם נעשה ניסיון ע"י אחד מבני הזוג לקרבה, הוא נכשל נוכח תגובת דחייה מצד האחר. כך נוצר מעין מעגל רגשי המתגבר ומעמיק את תחושת הבדידות והדכדוך הנפשי המתלווה לה. מצד אחד, הבדידות משבשת את היכולת לעשות תיקון, לנסות להתקרב ולהפר את הריחוק הרגשי, ומצד שני גם אם נעשה ניסיון התקרבות הוא נתקל בחומת סירוב ודחייה. כך או אחרת, הבודד מרגיש יותר ויותר נדחה ומודר ע"י בן הזוג, בדידותו מעמיקה את הכאב שהיא גורמת, היכולות הנפשיות לניסיון קירבה נכשלים, וחוזר חלילה. זהו מעגל המנציח את הבדידות ואף מעמיק את חומרתה, בעיקר בגלל החולשה הנפשית וההפחתה באנרגיות קוגניטיביות ורגשיות הנדרשות לשיפור קשר הנישואים. ניתן לפיכך לסכם: בדידות רגשית עמוקה הנגרמת ע"י מצוקת נישואים מתמשכת, שוחקת את יכולותיו הקוגניטיביות והרגשיות של האדם הבודד, גורמת למפח נפש, דכדוך עמוק, אבדן אמון באפשרות לצאת ממצב זה מתוך ייאוש וחוסר אונים. מצב זה לא מאפשר לבודד "להרים את הראש מעל המים", לעשות ניסיון אמיתי ומשמעותי לשפר את הקשר, לנסות ולהתקרב לבן הזוג המתרחק, מה שמעמיק את תחושת הריחוק והבדידות.

מאפיין קוגניטיבי - רגשי נוסף הקשור בבדידות רגשית מתמשכת הוא היות האדם הבודד רגיש, דרוך וערני ביותר, בבחינת "רואה צל הרים כהרים". שממית קטנה תחשב בעיניו לנחש צפע. תודעתו הדרוכה של הבודד הופכת למעין מכ"מ רגשי הבודק דרך קבע את התנהגותו והבעות פניו של בן הזוג. תודעה דרוכה ורגישה זו נוטה כאמור להחמיר במסקנות, ולבחון את העולם והסביבה האנושית בחומרה יתרה, כמקום מאיים ולא בטוח, מתוך ציפייה מראש לתגובות שליליות מהסביבה, ושמירה במאגרי זיכרון את כל האינטראקציות השליליות מהעבר הזוגי. קוגניציה פסימית ולא הסתגלותית זו מגבירה ומעמיקה את הבדידות בבחינת "את אשר יגורתי בא לי", נבואה עצמית שמתגשמת בסופו של דבר, מה שמאשר ומחזק עוד ועוד את תחושת הבדידות המעמיקה ומתרחבת. התייחסות פסימית ודרוכה זו מעוררת אצל בן הזוג תגובות שליליות של דחייה, המגבירות עוד יותר את המצוקה הזוגית ומעמיקות את הבדידות.

השלכות לטיפול זוגי:

בדידות רגשית הנגרמת ע"י נישואי מצוקה, והשזורה באינטראקציה שלילית מתמשכת בין איש לאשתו כואבת במיוחד. זאת מפני שנישואים נועדו לא רק לאהבה, רעות ושמחה (שמח תשמח רעים אהובים), אלא, בעיקר למנוע בדידות רגשית. דווקא הם, הנישואים, גורמים להתפתחותה. למרבית הצער, רבים הם הזוגות הכלואים בתוך נישואי מצוקה מתמשכת הגורמים לבדידות רגשית. כפי שתיארנו, בדידות בנישואים גורמת לבני הזוג להיות שרויים בדכדוך רגשי, חסרי שמחה וחיות אנרגטית, לא מאושרים, שבורי לב וחווים תחושת אובדן וחוסר תקווה. מצג נפשי זה יוצר אתגר טיפולי מיוחד בגלל המורכבות הרגשית הטעונה, הריחוק הרגשי בין בני הזוג, ותחילתו של תהליך עם תחושת אבדן דרך וחוסר אונים. מורכבות זו דורשת גיוסים של בני הזוג לתהליך הטיפולי עם מחויבות ומוטיבציה שלא בשיא קיומן. האתגרים העומדים בפני המטפל הזוגי כגון זה הם מורכבים ויוצגו כאן:

- טיפול במורכבות ובתסבוכת של נישואי מצוקה כרונית ואינטראקציה דסטרוקטיבית של בני הזוג תוך התייחסות לייסורי הנפש המלווים בדידות מתמשכת.

- להתגבר על המעגל המנציח מצד אחד את הבדידות הרגשית, ומצד שני את מצוקת הנישואים, כפי שתואר לעיל. הניסיון הקליני מראה כי מצב זה מכביד על תהליכי הטיפול בגלל תחושות אובדן הדרך, וחוסר האונים המאפיינות זוגות עם בדידות מתמשכת.

- זוגות שמגיעים למצב של מצוקה כרונית הגורמת לבדידות רגשית עמוקה וכרונית מתחילים תהליך טיפולי עם רמה נמוכה באשר למחויבות לקשר, כמו גם באשר למוטיבציה לשינוי. מצב רגשי זה מקשה על התהליך הטיפולי.

- ההפחתה הניכרת בכושר העמידות והסטמינה הרגשית (סיבולת רגשית) המאפיינת זוגות במצוקת נישואים ממושכת ובדידות, מהווה אתגר טיפולי רציני. אנרגיות רגשיות ברמה ירודה אינן מתכון מעודד לתהליכי טיפול זוגי. להפחתה בסטמינה הרגשית מתווספת כאמור השחיקה באופטימיות ובתקווה של בני הזוג לעתיד ורוד יותר.

בשל סיבות אלה יש מקום לעודד ולאתגר זוגות לפנות לטיפול בבעיות נישואים לפני התדרדרות הקשר למצב של נתק רגשי ובדידות. הסיכוי להצלחת תהליך הטיפול יהיה גבוה לאין ערוך.

מאמר זה עובד מתוך:

Sha’ked,A. Addressing loneliness in romantic relationships. In A.Sha’ked and A. Rokach (Eds.)(2015). Addressing loneliness: Coping, prevention and clinical interventions.New York:Rutledge.

דר' עמי שקד הוא המנהל האקדמי של מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה וראש החוג לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים.

דר' עמי רוקח הוא פרופ' חבר בחוג לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים ואיש סגל במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת York  בקנדה.