הרעיון הכלכלי

הנושא החשוב ביותר בכלכלת משפחה הוא הפער בין ההכנסות להוצאות במה שנקרא "מאזן ההוצאה השוטפת" של המשפחה. מדובר באותה טבלה שמוכרת לרבים, בה בצד אחד רושמים את ההוצאה החודשית הממוצעת לכל אחד מסעיפי ההוצאה ובצד השני את ההכנסות. בין ההכנסות להוצאות ישנו פער שנקרא "הגורם הכלכלי". פער זה הוא הגורם למרבית התהליכים הכלכליים במשפחה. כשהפער חיובי, דהיינו ההכנסות גדולות מההוצאות, נמצא עצמנו במעגל שנקרא "מעגל הצמיחה" - זהו תהליך שבו נצבור עם הזמן חסכונות ונכסים שגם הם, אם יושקעו, יצרו הכנסה נוספת ועלייה ברמת החיים.

לעומת זאת כשהגורם הכלכלי הינו שלילי, דהיינו ההוצאות גדולות מההכנסות, נימצא עמנו במעגל כלכלי שנקרא "מעגל השחיקה" - אותו תהליך מוכר שבו בהתחלה יש אוברדרפט שאותו נמיר בהלוואה וההחזר החודשי של ההלוואה יגדיל את הפער השלילי בין ההכנסות להוצאות כך שכל חודש רק נהיה בתהליך של התדרדרות.

לכן, אין לנו ברירה, וכל פעם שנמצא עצמנו באותו מעגל של שחיקה, שבו ההוצאות גדולות מההכנסות, רמת חיינו הנמוכה ממילא תלך ותרד, ואילו אם נצליח לעבור למעגל הצמיחה, רמת חיינו רק תעלה וכך נמקסם את מה שיש לנו, הן מבחינת איכות חיים והן מבחינת רמת חיים.

הבחירה בדירה חדשה

דנה ויוסי, זוג בשנות השלושים עם 3 ילדים, מרוויחים יחד שכר הנמוך מהממוצע לזוג של 10,800 ₪, סכום זה כולל בתוכו את קצבת הילדים המוקטנת.

הם גרים בבית קטן ומעט צפוף, בשכירות נמוכה באחד מהמשקים בישוב כפרי באזור גדרה ומנהלים חיי משפחה שלווים, מקפידים להיות ביחד ועם הילדים ואפילו הצליחו לחסוך חסכון קטן של כמה עשרות אלפי שקלים. לדבריהם הם מאושרים בחייהם וטוב להם להסתפק במועט.

יום אחד, דנה ראתה מודעה של קבלן, במבצע אטרקטיבי לרכישת דירה בשכונה ירוקה ויפה ברחובות. דנה דמיינה לעצמה את משפחתה בדירה החדשה כשלכל ילד יהיה חדר והם יוכלו לשדרג את רמת חייהם, והעלתה את הרעיון לרכוש את הדירה עם המשפט ש"כדי להתקדם בחיים צריכים להעז ומי שלא לוקח סיכונים לא יגיע לכלום".

הם רכשו את הדירה, לקחו משכנתא ועברו לדירתם החדשה. מהר מאוד הם גילו שהמשכורת לא מספיקה, גני הילדים יקרים יותר, כך גם הארנונה, המשכנתא וחשבון החשמל, גם ההוצאות של הילדים עלו, הם ביקשו חוגים ובגדים יפים יותר כי לכולם יש. האוברדרפט בחשבון הבנק התחיל לצמוח, מכאן הם התגלגלו להלוואה ועוד הלוואה. כדי לעמוד בהחזרים שניהם הגדילו את היקף המשרה. למרות ששכרם עלה, הם ציינו כמה הם חסרים את זמן האיכות שהיה להם ביחד,ואת השקט הכלכלי. "דברים שהיינו רגילים אליהם ומעולם לא נתנו להם חשיבות, פתאום חסרים לנו כל כך. חסר לנו זמן איכות עם הילדים ואחד עם השני. אנו מגיעים הביתה עייפים מהעבודה ואין לנו זמן וכוח לשיחות ארוכות כמו פעם, והמתח הכלכלי הורג אותנו. אמנם עלינו מאוד ברמת החיים, אבל פספסנו ובגדול את איכות החיים".

החלטות כלכליות וערכים

החלטות כלכליות אינן קשורות רק לדירה. כל החלטה שבה אנו מתחייבים לתשלום חודשי קבוע כמו לימודים של אחד מבני הזוג, רישום לחוג יקר, טיפול פסיכולוגי ממושך, מנוי לחדר כושר, לקיחת הלוואה, עשויים לשנות את איכות ורמת חיינו מן הקצה אל הקצה.

סדרי עדיפות

ניהול תקציב משפחתי הינו למעשה ניהול של ערכים. הכוונה היא לכך שאנו יכולים לבחור מה חשוב לנו יותר: מגורים יפים ונוחים, חוגים מעולים, בגדים יפים, אוכל משובח, פעילות ספורט יקרה אבל אנו לא יכולים לבחור בכולם יחד.

כל פעם שאנו בוחרים, גם אם אנו לא מודעים לכך, אנו מוותרים על משהו. זה יכול להיות ויתור על משהו פיזי כמו לקנות פחות אוכל כדי לעמוד בתשלום לחוג או בוויתור על איכות חיים כמו - אעבוד יותר כדי לממן את ההוצאה.

לכן מומלץ, להכין רשימה של כל הוצאות המשפחה ולתת ציון שידרג את מידת החשיבות של כל סעיף הוצאה, לדוגמא ציון 1 יציין הוצאה מופרזת ולא חשובה וציון 10 יציין הוצאה שחשובה לנו מאוד.

יש להיזהר מהטעות הנפוצה - לתת לכל סעיפי ההוצאה את הציון המרבי - 10, שאומר שאינכם מוכנים לבחור. אז כל החלטה להוסיף הוצאה בהכרח תוביל לגרעון ולוויתורים הרבה יותר כואבים, דרך החזר הלוואות וריבית שישחקו את הכנסתכם הפנויה.

מה קורה כשאיננו בוחרים

כשאנו לא מודעים לבחירות שלנו ופועלים "כי זה חשוב" או כי "אי אפשר בלי זה" אנו יוצרים גרעון תקציבי שבו ההוצאות גדולות מההכנסות ולאחריו ירידה ברמת החיים, כי במקום ליהנות משכרנו אנו משלמים החזרי הלוואות, ריביות ותשלומים.

בתקופה כזו, שבה רבים נאבקים לא להיכנס לחובות, עקב שחיקת שכר, הירידה בקצבאות הילדים ועליות מחירים, חשוב שנבין את המשמעות הכלכלית הישירה והעקיפה של הבחירות שלנו, אחרת נמצא עצמנו מאבדים או את רמת החיים או את איכות החיים.

.