מאת:הרב דניאל עשור שליט"א
חבל הקשר שבין בני הזוג תווי משלושה חוטים עיקריים המוצאים את ביטויים במחשבה, בדיבור ובמעשה שבאדם. ביטויים אלו קושרים את כוחות הנפש הקדושים והטהורים שבו המכונים בפי חז"ל נשמה, רוח ונפש. כוחות רוחניים טלו אינם פועלים לבדם וכך כשם ש"לכל זרם יש התנגדות" ישנה התנגדות להוצאתם של הכוחות הפנימיים הטהורים מהכח אל הפועל דרך המחשבה, דיבור ומעשה על ידי "הכלים הגשמיים" נפשו הבהמית של האדם, הנשמה המונחת בתוך מערכת המכונה בפינו "מערכת העצבים" ובשמה המוכר יותר "המוח".
אף הרוח כמונחת בתוך קופסה בתוך מרכז מערכת הדם ב"ליבו" של האדם ואילו נפשו של האדם בכבד כפי שמציינים חז"ל התנהגותו של האדם בתוך הקשר או בתוך כל קשר , הינה פועל יוצא של מדרגתו הרוחנית וזו תוצאה ישירה של השליטה הקיימת בפנימיותו. האם כוחות הנפש האלוקית הפנימית הם השולטים ב"עיר הקטנה" המכונה אדם לפי בחירתו האישית או שמה הכוחות הנפש הבהמיים של אותם הכלים על תכונתם הגשמית הם השולטים ב"עיר הקטנה" מי מהכוחות מוצא את דרכו דרך המחשבה, הדיבור והמעשה מוצא מהכח אל הפועל.
הכוחות הרוחניים או שמה הגשמיים הם השולטים ברוחו הכללית. חז"ל במסכת אבות (פרק ה' משנה יט') מלמדים אותנו כי "כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו..
עין טובה, רוח נמוכה, ונפש שפלה , אך מי שיש בו עין רעה, רוח גבוהה, ונפש רחבה נמנה על תלמידיו של בלעם הרשע.
ביטוייה הראשוני של הנשמה הינה המחשבה כאשר האדם חושב מחשבות טובות יש לו "עין טובה" דרך הסתכלותו על כל הפרטים בקשר ובעולם בכלל מוארים באור הטוב והחיובי , אולם כאשר מחשבותיו מחשבת רעה חורשת מזימות ודרכו בכך כל הפרטים גם בקשר וגם מחוצה לו חשוכים באותו אופל שלילי על כל פרטיהם ופרטי פרטיהם אף רוחו אם חיובית היא הרי שהיא רוח נמוכה אדם זה יהיה בעל גישה ענוותנית ודרכו תהיה לכבד את כל זולתו בכל מקום ועניין. אולם, אם רוחו גבוהה הרי הוא בז בלבו לכל זולתו והולך בדרכי הגבהות והגאווה.
גם נפשו צריכה להיות שפלה כזו המסתפקת במועט ולא נפש רחבה המבקשת לעצמה את תאוות העולם ללא מעצורים וגבולות הנפש השפלה מציבה גבולות איתנים של הסתפקות במועט עם גדרי צניעות נפשית ופרישות כל שהיא לפי מדרגתה ומעלתה.
אולם צריכים אנו לדעת כי בכל אדם ואדם ישנם גם אברהם אבינו וגם בלעם הרשע בכל אחד ואחד ממש כאשר אנו בכח הבחירה בוחרים להשליט את אברהם אבינו את הכוחות הרוחניים על "העיר הקטנה" המכונה אדם על פני כוחות היצר הגשמיים שבנו תהיה המלחמה עיקשת נפתלת ואף קשה ביותר כפי שאמר דוד המלך בספר התהילים "כובש יצרו מלוכד עיר" אומנם כבר אמרו חז"ל "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" "אם אין הקב"ה עוזרו אינו יכול לו" לשם כך נצטרך להתחבר אל הקשר של כל הקשרים אל הקשר בין אלוקים ואדם, אל ההתפלות האלוקית הנשגבה ביותר אל אורו של מעמד הר סיני זאת על מנת לקבל לתוכנו את אור הקשר הניפלא ולחוללו בקרבנו מהפכה של ממש כך "שאברהם אבינו" שבתוכנו ישלוט על "בלעם הרשע" שבתוך כל אחד ואחד מאתנו ראשית על מנת לנצח באור הנפש שנית על מנת לכוף אותו בתמידות באור הרוח ולבסוף על מנת להפוך את חלק השלילי לחיובי גמור בתוכנו להיות טוב שלם עד כי לא יוותר מבלעם בתוכנו מאומה ונוכל אף אנחנו לגדול ולהיות בקומתו של אברהם אבינו היהודי הראשון עליו נאמר "אחד היה אברהם".
אחד – במובן של שלם בלי שום צד של בלעם , עבודה זו הינה עבודה אישית של כל אדם עם פנימיותו שלו אולם זוהי אף עבודה משותפת של בני הזוג ובחירתם המשותפת להעלות את מדרגת האיזון והקשר עוד ועוד במדרגות הסולם הרוחני הגדול אשר רגליו הם הצרכים הגשמיים וראשו הם הערכים הנצחיים הרוחניים של הקשר המשותף.
כי אז נוכל לזכות לסוף דברי המשנה " תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא" שנאמר (משלי ח' כא') "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא".