הרגל חדש - הקניית הרגלים ותפקידם ניהוליים לילדי ADHD | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

הרגל חדש - הקניית הרגלים ותפקידם ניהוליים לילדי ADHD

כניסה למשתמשים 30/05/2024 כ"ב אייר תשפ"ד

הרגל חדש - הקניית הרגלים ותפקידם ניהוליים לילדי ADHD

30.12.2018

צביקה מור M.Ed

מאמן בכיר MCIL ומדריך מוסמך מס' 2510 בלשכת המאמנים

דוקטורנט לחינוך באוניברסיטת קורדובה, ספרד

 

ADHD ותפקודים ניהוליים

כהורים וכמורים לילדים עם ADHD אנחנו נתקלים בפער הגדול בין ההבנה ליכולות הביצוע שלהם. הילדים נראים ונשמעים חכמים ומבינים, ובכל זאת משהו משתבש ברמת ההתנהגות.

זוהי תמצית ההגדרה של הפרעת קשב שנגזרת מהלקות בתפקודים הניהוליים שאחראית עליהם האונה הפרה-פרונטאלית במוח. כמה חוקרים טוענים כי ADHD היא במהותה לקות בתפקודים הניהוליים ואין ADHD ללא לקות בתפקודים הניהוליים (Brown, 2006 ; Barkley, 2008). למרות שחלק מהסימפטומים של ה-ADHD מתמתנים במהלך החיים הבוגרים, הרי שהלקות בתפקודים הניהוליים עשויה להמשיך לתוך החיים הבוגרים ולפגוע באיכות חייהם של מבוגרים רבים הסובלים מ- (Stern et al., 2012) ADHD.

התפקודים הניהוליים (Executive Functions) מאפשרים את הרגולציה העצמית (Self Regulation). מדובר במקבץ רחב של תפקודים קוגניטיביים גבוהים הכוללים שלושה תפקידים חיוניים לניהול העצמי של האדם, במיוחד בעידן המודרני:

1. זיכרון פעיל, לדוגמא, מה המשימות שלי להיום, מה המשימה או השלב הבא, היכן הנחתי את המחברת.

2. ויסות עצמי של הנעה, למשל, לקראת פעולה שאינה מהנה במיוחד, עוררות, למשל, בזמן שיעור משעמם אך חשוב, ורגש, למשל, להימנע מנקם במקרה של פגיעות. 3. אנליזה וסינתזה מטא-קוגניטיביים, למשל, היכולת לחשוב על עצמי, ולהפעיל מחשבה על המחשבה. התוצאה של הלקות בפועל מתבטאת, בין השאר, בקושי בקבלת החלטות והוצאתן לפועל ובקושי בהנעה עצמית לפעולה ובהתמדה בה (צ'סנר, 2005).

את כלל התפקודים הניהוליים ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: אלו הכרוכים בחשיבה – קוגניציה, ואלו הכרוכים בעשייה והתנהגות. התפקודים הכרוכים בחשיבה כוללים את הזיכרון, תכנון הפעילות, תכנון וקביעת סדרי עדיפויות, ארגון, ניהול זמן ומטא-קוגניציה. התפקודים הכרוכים בעשייה והתנהגות כוללים את התגובה המאופקת, שליטה ברגשות, שמירה על קשב, ביצוע מטלות, התמדה מוכוונת מטרה וגמישות.

כבר במהלך הילדות עולים בקרב הילד רעיונות בקשר לפעולות שהוא רוצה לעשות. הוא מתכנן את העשייה שלו תוך דיכוי מסיחים שונים, מעודד את עצמו, שומר את המטרה במוחו לאורך הדרך גם כשנתקל במכשולים ופיתויים ומשנה את המסלול בכדי להשיג את המטרה. במערכת זו אנו משתמשים בין אם אנו בני 30 או בני 3 (ויצמן ומנור, 2012 Dawson & Guare, 2009 ;). מערכת זו לוקה בחסר בקרב ילדי ADHD.

דרכי התמודדות

לקות בתפקודים הניהוליים, היא הסיבה שבדרך כלל הילד מתקשה להניע את עצמו למשימה משעממת עבורו, מתקשה לתכנן את משימותיו וצעדיו, שוכח את המשימות וחלקיהן ומתקשה להתמיד ברצף הפעולות עד להשלמת המשימה. מסיבה זו עלינו להיות שם עבורו פעמיים - פעם אחת נהיה שם בשבילו קודם כל בהבנה של המתרחש בתוכו. הוא לא ילד רע. הוא לא אנוכי. המוח שלו בנוי ועובד אחרת ואנחנו רוצים לעזור לו ללמוד להשתמש במוח בצורה יעילה יותר. בפעם השניה שנהיה שם בשבילו, נבנה עבורו מבנה שיניע אותו לתחילת המשימה, יזכיר לו את השלב הבא וייתן לו דחיפה להשלים את המשימה.

כשמדובר בילד עם ADHD , המבוגר שאיתו, בין אם זה הורה או חבר או מאמן, "יחזיק" עבורו את המוח כדי שהדברים יקרו. אנו נשמש עבורו "מרכז התפקודים הניהוליים" בתכנון, בבקרה ובמשוב, אך לא נעשה את המשימה במקומו.

בכל הקנייה של הרגל חדש, נקפיד על 2 שלבים מרכזיים: מתן הוראות כראוי וליווי במהלך העשייה עד להטמעה סופית. במיוחד כשמדובר בילד עם ADHD, עלינו להקפיד על מתן הוראה + שיטה ודרך לעשייה.

1. מתן הוראות כראוי

נמצא את הזמן המתאים לנו ולו, זמן שבו כולנו ערניים ורגועים ויש בינינו כימיה טובה. נמצא מקום שקט מגירויים כדי שנוכל להתרכז. כדאי לאפשר לילד הזקוק לכך לשחק עם משהו ביד. ניצור קשר עין עם הילד. נקדים לילד מה הולך לקרות. איננו מתחילים את התכנית מיד לאחר שהילד שמע עליה. ניתן לו זמן לעכל אותה. נקפיד על מלל קצר ומובן. נציג לילד מבנה/תרשים של העשייה החדשה. לילד הלומד באמצעים שמיעתיים או חזותיים או שניהם יחד. נשתמש גם באייקונים או איורים של המשימה. נבקש מהילד לחזור על מה שאמרנו בעל פה. אפשר בתורות, יחד איתנו ואפילו תוך כדי שיר או תנועות ידיים.  נבצע עם הילד "על יבש" את המשימה על שלביה, כולל הליכה בצוותא ממקום למקום בבית או בכיתה וכך ניצור עוגנים לעשייה - כל עשייה מחוברת למקום מסוים. נכין אותו למצב שלא הכל יתבצע כמתוכנן, ושאנחנו בכל מקרה ממשיכים כי כל הצלחה קטנה היא 100% הצלחה בשבילנו.

2. ליווי במהלך העשייה עד להטמעה סופית

את העשייה הראשונה נתחיל בטוב עם הילד: ניצור אווירה נעימה, נחייך, ניתן לו את ההרגשה שאנחנו אתו ורצוננו שיצליח. נקבע את הזמן שבו נתחיל את העשייה. נחזור יחד על השלבים של העשייה בדקלום או בשירה. נתחיל את הביצוע כשאנו אומרים או שרים יחד מה עלינו לעשות בכל שלב. תפקידנו להיות אחראים שהילד נשאר על מסלול המשימות ולא זולג למסיחים שונים. נעודד את הילד בדיבור ובמגע בכל שלב ונעשה לו חשק להמשיך לשלב הבא.

דוגמא להקניית הרגל חדש לילד ADHD

המצב המצוי: הילד מתארגן בבוקר באיטיות וברקע מתעסק עם כל הנקרה בדרכו. במקרים רבים אף מציק לאחיו הקטנים. בעקבות זאת, מאחר בקביעות לבית הספר והיום מתחיל עם מתח רב בינו ובין משפחתו.

המצב הרצוי: הילד יקום בבוקר בזמן, ימצא את בגדיו המוכנים מאתמול, יעשה את רוטינת הבוקר בעקביות ללא הסחות והצקות לאחיו ויצא בזמן לבית הספר.

השלבים: יום לפני אנחנו משוחחים עם הילד על המצב המצוי והרצוי של הבוקר ו"משווקים" לו את התכנית החדשה במטרה לגייס אותו לשיתוף פעולה.

מציגים את שלבי התכנית בדגש על המקומות המשתנים בהתאם למשימות: מכינים בגדים ומערכת בערב. קמים בבוקר. הולך לאמבטיה: שירותים. נטילת ידיים. צחצוח שיניים. חוזר לחדר: מתלבש ונועל נעליים. לוקח תיק. הולך למטבח: ארוחת בוקר/שתיה. לוקח כדור (במידת הצורך). יוצא לבית הספר.

חוזרים עם הילד על המסלול של רוטינת הבוקר + המשימה בכל מקום: מיטה. אמבטיה. חדר. מטבח. יציאה מהבית. הילד הולך לישון כשהתכנית הזו מתנגנת לו בראש.

הביצוע: בבוקר משכימים, ומלווים את הילד בכל צעד ברוטינה. לשם כך ההורה המלווה צריך להיות פנוי לחלוטין בשבילו על מנת לתת לו את ההרגשה שהוא לגמרי אתו. נחזור עם הילד מידי בוקר על המסלול בליווי צמוד. נשמור שהוא במסלול. נעודד אותו להמשיך אם משהו לא הלך בתכנית, ונקטין עוד ועוד את המעורבות והליווי שלנו בהתאם לעצמאותו המתגבשת של הילד באותו מסלול.

תקציר ההדרכה: הטרמה. הכנה מדוקדקת. הורה פנוי לחלוטין לליווי הילד. ליווי פיזי ומוראלי במהלך העשייה. עידוד.

ביכולתנו לסייע לילד להחזיר את השליטה על חייו, להרגיש ערך ומסוגלות. ההצלחה של הקניית ההרגל החדש תלויה בעיקר בנו, וכשנצליח, ההצלחה לא תסתיים בהרגל הזה. ההצלחה תתן לנו ולילדינו כוח להמשיך הלאה וביחד, עד לזרימה חלקה יותר של החיים.

 

רשימת מקורות:

Barkley RA. (2006) The relevance of the Still lectures to attention-deficit/hyperactivity disorder: a commentary. J Atten Disord.;10:137–140. doi: 10.1177/1087054706288111.

Brown , T.E. (2006). Executive Functions and Attention Deficit Hyperactivity Disorder: Implications of two conflicting views International Journal of Disability, Development and Education, 53 (1), 35-46. http://www.drthomasebrown.com/pdfs/ef-conflict.pdf

Dawson, P. & Guare, R. (2009). Smart But Scattered. The Revulutionary "Executive Skills" Approach To Helping Kids Reach Their Potential. Guilford Press.

Goldman, L. S., Genel, M., Bezman, R. J., Slanetz, P. J., Karlan, M. S., Davis, R. M., ... Bresolin, L. (1998). Diagnosis and treatment of attention-deficit/hyperactivity disorder in children and adolescents. Journal of the American Medical Association, 279(14), 1100-1107. https://doi.org/10.1001/jama.279.14.1100.

Michael Davidovitch, Gideon Koren, Naama Fund, Maayan Shrem, Avi Porath (2016) Comprehensive Psychiatry,  68 , pp. 56-59.  

Stern, A., Pollack, Y., Yakir, A., Maeir, A., & Yakir, A. (2012). A Pilot Study of .Computerized Cognitive Training in Adults with Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder: Change in Executive Functions and Quality of Life Following 3 Months of Training Using the AttenGo™ Program. IJOT: The Israeli Journal of Occupational Therapy 4 (21).

ויצמן, א' ומנור א' (2012). היבטים נוירוביולוגיים של הפרעת קשב המלווה בהיפראקטיביות. בתוך בתוך: טיאנו ש' ומנור א' (עורכים). לחיות עם הפרעת קשב וריכוז (2012). הוצאת דיונון אוניברסיטת תל אביב.

צ'סנר ס' (2005). הילד בתוך השריון. להתחבר לילד הסובל מADHD ומקשיי התנהגות. קרית ביאליק: הוצאת אח.

 

 

 

תגובות

מאמר זה דורג ב:

דעתכם חשובה לנו! הגיבו ודרגו גם אתם:

כל הדירוגים

02/07/2019
02/07/2019

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130