שלבים בזוגיות – הרב גלזמן

רבי פנחס בשם רבי אבהו אומר במדרש בראשית רבא ס"ה, ג' "מצינו בתורה, בנביאים ובכתובים "שאין זיווגו של איש אלא מן הקב"ה".
אין כאן פגישה אקראית אלא תכנון מדוקדק לפיו הזיווג נקבע ומתבצע מאת ה'.
בתורה מניין? "ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר (בראשית כ"ד)".
כשאליעזר עבד אברהם מספר למשפחת רבקה את עלילותיו איך קפצה לו הדרך ואיך קבע סימנים וכולם התקימו ברבקה הודו ואמרו שאין ביכולתם להתנגד ולדבר רע או טוב כי נוכחים הם שמה' יצא הדבר.
בנביאים, אחר שהחלה רוח אלוקים לפעם את שמשון, ירד תמנתה וראה שם אשה מבנות פלישתים. הוא מבקש מהוריו " ועתה קחו אותה לי לאשה" (שופטים י"ד) הוריו מנסים להתנגד לשידוך ואומרים לו
"האין בבנות אחיך ובכל עמי, אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלישתים הערלים? שמשון, מתעקש ואומר "אותה קח לי כי היא ישרה בעיני". במסיבת הנישואין חד חידה לשושבניו והם עורכים מעיין התערבות, אם ידעו הם את הפתרון שמשון יתן לכל אחד בגד ואם לא ידעו כל אחד יתן לשמשון בגד. הם מאיימים על הכלה שתפתה את שמשון לגלות את הפתרון והיא אכן עושה זאת ושמשון "מפסיד" בהתערבות. הוא עוזב בכעס ויורד לאשקלון ומכה שם שלושים פלישתים ונותן את בגדיהם "לזוכים" בהתערבות. בינתיים ניתנת הכלה לאחד מהשושבינים וכנקמה לוכד שמשון שלוש מאות שועלים קושר  כל שניים בזנבם ללפיד אש ומשחררם בשדות פלישתים. מתלקחת דליקה גדולה וכל תבואות הפלישתים עולות באש, הם מבינים את שמשון ואת כעסו ומצדיקים אותו, כתגובה הם שורפים את בית אבי כלת שמשון על יושביו, בפסוק נאמר שם: "ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא כי תואנה הוא מבקש מפלישתים" כלומר נישואיי שמשון לפלישתים היו תואנה – יצירת מצב, בו יוכל שמשון להכות בפלישתים באופן שיהיה לגיטימי בעיניהם, הנה אם כן ראיה מהנביאים "שמה' אשה לאיש – כי מה' היא".

בכתובים היינו דכתיב "ומה' אשה משכלת"(משלי י"ט, י"ב) פשט מפורש.
לכאורה הנישואין המוזכרים בתורה – נישואי יצחק ורבקה הם מעולים ביותר, כל הצדדים מבינים ויודעים שמה' יצא הדבר. ניכרת הסיעתא דשמיא ויש נחת רוח לכולם. הנישואין המוזכרים בנביאים נישואי שמשון והפלישתית הם הפחותים ביותר, הורי שמשון מתנגדים ואינם יודעים "כי מה' היא"
הורי הפלישתית לא נחשבים, אך נתינת בתם אחרי נישואיה לשמשון – לאחר, מוכיחה את מורת רוחם מן העניין, אמנם מה' היא אך הצדדים אינם מודעים לכך ונאלצים לעניין. אין נחת רוח מן השידוך. הנישואין המוזכרים בכתובים באופן כללי הם סתמיים לא מוזכרת בהם ידיעת מי מהצדדים ש"מה' אשה משכלת".
אם נוסיף ונתבונן נראה שיש כאן מדרג מסויים, בפסוק בתורה נאמר "מה' יצא הדבר" הדבר- כמשהו מאד מופשט ולא ממוקד. בפסוק בנביאים נאמר מה' היא כלומר- המציאות מוזכרת אמנם בלשון נסתר. (ייתכן ויש כאן רמז לאשה... 'היא') ובפסוק בכתובים נזכרת האשה ומתוארת באופן חיובי כ'אשה משכלת'.
אם נוסיף ונעמיק להתבונן נוכל לראות שבפסוק בתורה הורי החתן תומכים בשידוך, אברהם יוזם אותו ושולח את אליעזר באופן מאד ברור לחפש שידוך לבנו יצחק גם דעתה של שרה בעולם העליון נוחה מן השידוך כפי שאפשר להבין מכך שחזרו סימניה לשכון באהל רבקה ושוב "הנר דולק מערב שבת עד לערב שבת והענן קשור על האהל והעיסה מתברכת" כביטוי להשראת השכינה. הורי רבקה מבינים שיש כאן מהלך מתוכנן מאת ה' ונאלצים להסכים ולתמוך יש כאן אינטרסים ברורים עניין וצורך היוצרים רצון. יותר אצל המשפחה המורחבת. בני הזוג אינם קיימים והקשר שלהם מתואר כ"דבר". כאינטרסים חיוביים החזקים מן השליליים וגוברים עליהם, והשידוך יוצא אל הפועל.

גם בשידוך שמשון והפלישתית פועלים אנטרסים אך הפוכים שליליים, אין דעת ההורים נוחה מן השידוך והם מנסים למנוע אותו וכאן המציאות יותר ממוקדת מופיעה בנסתר אפשר להצביע עליה. בפסוק במשלי אין בכלל אינטרסים הפסוק פותח במילים "בית והון נחלת אבות" כלומר מדובר במצב בו ההורים אינם קיימים יש כאן ירושה של נכסיהם, ביתם, והונם והם עצמם אינם בחיים לכן מופיעים בני הזוג ומתוארים באופן חיובי "אשה משכלת".
אפשר אולי לסכם שככל שהשפעת האנטרסים גבוהה נוכחות הזוג נמוכה וחלשה וככל שהשפעת האנטרסים יורדת ופוחתת מופיעה דמותם של בני הזוג בכבודם ובעצמם.
יתכן שבכל שידוך אפשר למצא שלבים אלו.
בשלב ההחלטה על השידוך האנטרסים מושלים בכיפה העניין רך ועדין, מוטל עדיין בספק, הכוחות פועלים לפי רצונות, כדאיות, יכולת ואפשרות ביצוע. בני הזוג נעלמים. עיקר העוסקים בעניין הם היועצים מקרב המשפחה או אחרים, הקו המנחה אותם הוא אנטרס. בשלב זה, אין קשר בין בני הזוג אך יש ציפיות והציפיות לעולם נוצצות ומפתות, תקוות גדולות נסוכות יש מודעות לחסרונות בעיקר לחסרונות טכניים אך הם מודחקים וזוהר התקווה והצפיה לחיי האושר מקטין ומאפיל על קשיים העתידיים. מתיחסים אליהם פחות, הזוגיות עצמה מופשטת- מה' יצא הדבר. בשלב תחילת החיים פתאום מתגלים קשיים שלא נלקחו בחשבון מראש ומתברר שהמציאות מעט שונה מן התקווה ומן הצפיה. לעיתים יש ממש אכזבה או חרטה אך בדרך כלל יש אי נחת מעובדות שהתגלו ולא היו ידועות מראש או שעוצמתן לא היתה ידועה. לעיתים מופיעים לבטים והתחבטויות ומעברים חדים ממצב של שביעות רצון לאי נחת, משיכה ודחיה משמשים בערבוביה מתעורר צורך לקבל את המציאות כמות שהיא על מעלותיה ועל קשייה. ומתחילה עבודה פנימית בכיוון מתוך רצון להמשיך את שלב ההחלטה תוך התיחסות לקשיי החיים המשותפים. אנטרסים מפנים מקום לעבודת המידות הם נעלמים לא תופסים מקום והזוגיות מתחילה לבצבץ בעדינות ורכות לעיתים נשברת אך עולה ומתחזקת לאיטה.

לאחר שהוכתרה העבודה הפנימית בהצלחה מגיע שלב החיים עצמם כאן כבר יש שלמות יש מצב של השקעה יש מצב של נתינה היוצרת קשר וחיבור אמת כאן מופיעים בני הזוג עצמם ומתוארים "מה' אשה משכלת" באופן חיובי כמשכלים להתמודד עם הקשיים ולהצליח בהתמודדות גם כאן יש נפילות למצב של הלבטים אך יש תקומות והתגברות כאן הזוגיות קיימת והאנטרסים אינם משמשים בתפקיד והזוגיות עצמה משגשת.
ייתכן ושלבים אלו כתובים בפסוק מפורש (בראשית כ"ב ס"ז) בסיכום נשואי יצחק ורבקה "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה.."
קודם כל ויביאה יצחק האהלה שרה אמו- התאמה, ברור, בדיקה, השואה, החלטה על התקדמות לקראת "ויקח את רבקה ותהי לו לאשה"- השקעה, נתינה, הענקה, בנין החיים עצמם ואז המסקנה הפועל היוצא מן התהליך- ויאהבה.
יש לנו להתעורר לשלבים טבעיים אלו ולדעת למקם את עצמנו בתוכם. כך היא דרכו של עולם, אינטרסים המשפיעים ויוצרים תקוות גדולות וזוהרות, התמודדות עם אי התאמת המציאות לתקוות ועבודה עצמית בכיוון של קבלת הזולת והשקעה אמיתית, הם אבני הבנין של חיי זוגיות.
חיי הנישואין אינם מצב של נועם וטוב מצד עצמם, הם כן אתגר של השקעה ועבודה עצמית הם כן יצירת מצב בו צריכים בני הזוג להתחשב בזולת, להעניק ולחלוק את כל שיש להם כולל את פנימיותם עם אחר.
חיי נישואין דורשים שכלול והשכלה בלתי פוסקת או אז מתגלה האדם בתפארתו ואז הוא מלא סיפוק פנימי ותחושת עשיה והצלחה. גם תחושה זו מאת ה' היא.
הדברים נכתבים כהד לדברי הרב גנצבורג שליט"א