כשאין ברירה והחבילה מתפרקת/ הרב גד מאיר שמחוני
יש פעמים שכל העולם נחרב עלינו ואנו חשים את עצמנו הולכים לאיבוד במערכת המשפחתית, או אז אנו מחליטים שיש לפרק את המסגרת הנוכחית ולנסות להקים מערכת חדשה טובה יותר.
במקרים רבים אנו איננו לבד, יש ילדים שנוספו למערכת החיים שלנו והפכו להיות שותפים מלאים בהחלטותינו הבאות ובתוצאותיהן. בכל צעד שאנו עומדים לבצע עלינו לקחת אותם בחשבון כנפגעים ובהשלכותיהן של הפעולות שאנו עומדים לעשות עליהם. הם אינם צריכים לשלם עבור הרגשותינו הרעות, הנובעות מיחסי גומלין פגומים בינינו לבין בן או בת זוגנו.
החלטתכם להיפרד הינה מובנת, בודאי שלא ניתן לקבוע עבורכם מה טוב ומה נכון לעשות, אך יש להנחותכם במספר נקודות יסוד שעליכם להחליט ביחד. ולשמור עליהן כעל בבת עינכם, זאת אם ילדיכם יקרים לכם ואתם רוצים לשמור עליהם בבריאות נפשית טובה.
ואם תקפידו על כללים אלו, בודאי תזכו לרוות נחת מילדיכם, כהורים וכמחנכים.
כלל ראשון וחשוב ביותר להבין שילדכם אוהב את שניכם וזקוק לתמיכת האב כתמיכת האם, החסרת אחד מהתמיכות הללו יגרום לחסך בהתפתחותו ויזיק לנפשו. הוא אינו אשם בכך שאתם לא מסתדרים, אבל בהתאם להתנהגותכם עמו הוא עלול לפתח רגשות אשם בעקבות פרידתכם ולהרגיש שהוא חייב לפצות אתכם על כך, תוך שהוא מפסיד את ילדותו היקרה מאד. עליכם למנוע ממנו את הרגשות האלו בכל מחיר, לבריאותו הנפשית ולבריאותכם.
כלל שני, אל תהרסו את חיי ילדכם בכך שתהפכו אותו לחברכם לחיים, ותצפו ממנו להיות הבוגר שחי עמכם ומעניק לכם את תחושת ההקלה מסבלכם בבדידותכם. כמו כן אל תביאו את ילדכם למצב בו יאלץ לבחור ביניכם ובין ההורה השני, לעולם לא יסלח לכם על זאת.
כלל שלישי, יש שמנצלים את הילדים כדי להוציא את כעסם הרב על בן הזוג שאינו נמצא והופכים את הילדים לכלי נשק שמשגר את חיצי כאבם לצד הנגדי. הילדים אינם מסוגלים לעמוד במשימה הזו הם חסרי יכולת להתמודד עם חיצי הרעל שההורים שולחים עמם. המחשבה המוטעית היא שאנו מרעילים אותם נגד הצד השני, אך למעשה זהו רעל מתוק שחוזר אלינו במהרה על ידי כך שהילדים מפתחים רגשות כעס כלפינו וביום בהיר אחד הם מוציאים זאת עלינו מבלי שנבין כיצד הילד היקר שלנו הפך את עורו. אנו גרמנו לכך במו ידינו.
כלל רביעי וחשוב מאד, עשו ככל יכולתכם, בייחוד מדובר כאן לאמהות כי הן המקבלות ברוב המקרים את המשמורת על הילדים, שכל ימי המפגש שנקבעו עם האב, ימי מפגש שבועיים, חופשות וחגים יתקיימו בסדר מופתי ואל תחפשו דרכים כיצד להכשיל את המפגש ולגרום לביטולו, הנזק שלכם גדול יותר מהנזק שתגרמו לצד השני. כן תהיה ההתייחסות לאירועים משפחתיים, ימי הולדת, בר מצווה, בת מצווה, סבים וסבות, אירועים משפחתיים וכדומה.
השתדלו מאד להיות הורים, נכון אינכם חיים ביחד, אינכם מגדלים את הילדים בסביבה מסודרת ומלאה, אך אל תהרסו לילדים את האירועים החשובים בחייהם בגלל אמירות מטופשות כמו: "אם אבא/ אמא תבוא לאירוע אני לא אהיה שם" הילדים זקוקים לשני ההורים שלהם, הם אינם יכולים לקחת על עצמם החלטה של ויתור על אחד ההורים לטובת השני, זה גם אינו הוגן לדרוש זאת מהם. הם רוצים את שני הוריהם באירוע המשמח שלהם, עבורם אתם שני הורים משותפים, גם אם אינכם מסתדרים ביחד ואינכם יכולים לגור ולחיות ביחד, הם רוצים וזקוקים לשני ההורים באירוע שלהם. והאירוע הוא שלהם. אל תדרשו מהם לצמצם את האירוע למשפחתי מצומצם בכדי שתוכלו לא לפגוש את הבעל או האישה לשעבר, זהו עוול גדול לילדים והם לא יסלחו לכם על כך, הפסדכם גדול הרבה יותר מדי מהרווח הקטן שתשיגו בצער שתצערו את בן הזוג לשעבר בכך שלא יהיה נוכח באירוע החשוב לילדכם.
הכלל החמישי, אל תהפכו את פרידתכם לפיתוח רגשות של מסכנות בפני הילדים, הם ילדים ועליהם להישאר ילדים, אל תהפכו אותם למבוגרים האמורים להפיג את רגשות הכעס והצער שלכם, זה אינו תפקידם, ואם תטילו תפקיד זה עליהם הם יהפכו להיות אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך. יפסידו את כל קשרי החברה שלהם ולא יצליחו לבנות את עצמם כראוי לשנות הבגרות שלהם.
לסיום, נקודה חשובה נוספת, חינוך הילדים. עליכם לשבת יחד ולתכנן בתכנון ברור ומוסכם על קו ברור בחינוך הילדים. אסור שיקרה מצב שבן זוג אחד יחנך וידרוש מסגרות מסוג אחד ואילו השני ינחה את הילדים בפריצת המסגרות הקבועות שלהן ובהנחלת מסגרות אחרות, וכל זאת כדי למשוך את לב הילדים אליו. עליכם לקבוע דרך חינוכית אחת ברורה ומוחלטת שתהיה נכס צאן ברזל כלפי הילדים. זכרו לילדים אתם תמיד מהווים זוג הורים, הם זקוקים לביטחון הזה בחייהם הצעירים כדי שיגדלו לבוגרים בריאים וחסונים.
יכול להיות שבתוך החשיבה המרובה שיש לבצע ביניכם, בין שני בני הזוג הנפרדים, תגיעו למסקנה שחיי הזוגיות שלכם יכולים להימשך בצורה טובה יותר ובריאה יותר על ידי השקעה לא גדולה בשיפור היחסים שביניכם כי במקרים רבים הויכוחים שעליהם נסב המאמר הם מהגורמים המרכזיים לגירושין בישראל.