צדק משפט וגישור מהתורה

מאת: הרב מאיר שמעון עשור

בתנ"ך נזכרים המושגים: צדק, משפט, דין, יושר, מישור, מישרים. פעמים יחד ופעמים לחוד. למשל: "[1]לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים" "אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים, כָּל מַעְגַּל טוֹב[2]" מעיון במכלול הפסוקים שבתורה נראה כי צדק משמעו [3]לתת לכל אחד את מה שמגיע לו. משפט משמעו התהליך עם נהלים רשמים, שבו קובעים מה לתת למי על פי כללי המשפט. כאשר מכוונים בהליך זה למשפט צדק ומישור משמעו הכוונה היא להגיע להסכמה ופשרה, ללא התנגדות[4].

התורה מצווה אותנו: "[5]וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה', לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאֶתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ"- חז"ל ראו בפסוק זה מקור להלכות רבות שמטרתן לעשות שלום בין אנשים ולמנוע סכסוכים מיותרים, לפנים משורת הדין וכן כהליך תחליפי מועדף למשפט הרשמי בו מחויבים הדיינים השופטים למשפט צדק. בפסוק זה ה' מצווה אותנו לעשות ישר וטוב: ליישר את ההדורים לפשר ולגשר את המחלוקת בין הניצים. כך יראה הטוב בניהם ובעיני ה'. 

החובה הבסיסית של הדיינים והשופטים, לשפוט בצדק כמו שהתורה מצווה אותנו וככתוב: "[6]כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים, וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם, וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע": האנשים ניגשים אל המשפט באמצעות תהליך רשמי ובמהלך המשפט, בו מבררים הדיינים השופטים מי הוא הצדיק בעניין זה, כלומר מי צודק. שכן מוזהרים הם לעשות צדק בלבד כפי שנאמר: "[7]לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ".

מתפקידי מלך ישראל לשפוט בצדק בתקופת ממלכתו ועל שריו לוודא שהתהליך הפרוצדורלי הניהולי של המשפט יהיה תקין והוגן כמו שהעיד הנביא [8]ישעיהו "הֵן לְצֶדֶק יִמְלָךְ מֶלֶךְ, וּלְשָׂרִים לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּ" המלך צריך לשפוט לפי הצדק ואילו השרים צריכים להקפיד על ההליך המשפטי המקובל[9]

משפט הצדק  הנו הליך שפעמים מתמשך זמן רב, בסופו יש פסק דין, הנכפה על הצדדים. בדרך כלל יש צד חייב ויש צד זכאי מכאן שאין שני צדדים מרוצים.  

לצד זה הצדק, התורה מעודדת הליך נוסף בשם משפט יושר: משפט המתקבל בהסכמה על-ידי שני הצדדים ומהווה סוג של פשרה בינהם  או גישור כפתרון יצירתי לישוב הסכסוך.

הליך זה מוזכר במלאכי "[10]תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו; בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי, וְרַבִּים הֵשִׁיב מעון"  הנביא משבח את אישיותו של אהרון הכהן, שדגל והיה "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", ללא כפייה "בשלום ובמישור", בניגוד למשה, שהתנהל ב"יקוב הדין את ההר".

על תהליך משפטי זה נאמר "[11]יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה"- ה' ישפוט את העמים בהסכמתם ולכן הם ישמחו וישירו. ועוד נאמר "[12]אִמְרוּ בַגּוֹיִם ה' מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ"- ה' ידין את העמים במישרים, ולכן כל העולם (השמים והארץ) ישמח.

מלך המשיח ישפוט בצדק ובמישור: "[13]ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע" . המשיח ישפוט את העולם גם בצדק ( משפט ודין), וגם במישור (בפשרה), בהתאם לאופיים של הנשפטים: הדלים - שהיו עשירים וירדו מנכסיהם - לא יוותרו על זכויותיהם, ירצו משפט ולכן יש לשפוט אותם בצדק, ואילו ענווי הארץ - האנשים הענווים, שאינם בעלי מחלוקת ויסכימו  להתגשר לוותר ולהתפשר, אפשר שלא ידרשו דין אלא במישור.

על התקופה הזאת נאמר "[14]נהרות ימחאו כף, יחד הרים ירננו. לִפְנֵי ה' כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים"- כשה' יבוא לשפוט את העולם בעתיד, הוא ישפוט בצדק וגם במישרים. הכל לפי הצורך ומצב הצדדים ולכן העולם שמח ומרנן, כי יחוש בצדק ובפתרונות.

ועל זה נאמר בתהילים "[15]וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב", (תוקפו של מלך שהוא אוהב משפט) אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים", ( [16]"פשרה ושימת שלום בין אנשים כוננת" ) ולכן אפשר לומר על כך "מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ"

הוא המשפט שה' מבקש מאתנו "[17] אלה הדברים אשר תעשו: דברו אמת איש את רעהו, אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם "- כאמור, אמת היא הצדק, משפט הוא ההליך שבעזרתו מגלים מהי האמת ומהו הצדק, ושלום הוא הפשרה המיישרת את ההדורים לכן "ומשפט שלום" - היא הפשרה[18].

וכדברי חז"ל: "[19]על שלושה דברים העולם קיים: על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" 

על חשיבות הפשרה לפני הדין, כתב "בעל הטור" בהתייחסותו לפסוק מפרשת משפטים "ואלה המשפטים אר תשים לפניהם" [20]ואלה: נוטריקון (כתיבה בראשי תיבות) [21]וחייב אדם לחקור הדין המשפטים: נוטריקון [22]הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט. אשר: נוטריקון [23]אם שניהם רוצים. תשים: נוטריקון [24]תשמע שניהם יחד מדברים. לפניהם: נוטריקון [25]לא פני נדיב יהדר. התנכר מהם .

לסיכום התורה וכמובן חז"ל הכירו בהליך הגישור ואף העריכו את אישיות המגשר:  זאת נלמד מיתרו. כאשר יתרו אומר למשה לא תוכל לשפוט את העם מבוקר עד ערב, אתר לך אנשים  מרוממים מעם "ואתה תחזה מכל העם" אנשים שאפשר לסמוך עליהם  "[26]יראי אלהי"ם, אלו שעושין פשרה בדין". ועל אישיות המגשר שיודע בחכמתו להביא את עמדות הצדדים בתהליך הגישור לפשר נאמר "[27]מי כהחכם ומי יודע פשר דבר, חכמת אדם תאיר פניו"