פרשת קורח
חוכמת נשים בנתה ביתה – עד היכן אשה חכמה יכולה להשפיע בבניין הבית
ידועה היא הגמ' במס' סנהדרין (קט:) על מה שאמר רב: און בן פלת - אשתו הצילתו. שאמרה לו מאי נפקא לך מינה מי יהיה בראש, משה או קורח? אם משה יהיה הרב והגדול - אתה תשאר תלמיד. ואם קורח יהיה הגדול - גם אז אתה תשאר תלמיד. אם כן, מה לך ולמחלוקת זו?
אמר לה און בן פלת: מה אעשה? אני הייתי עם עדת קורח באותה עצה, ונשבעתי להם שאם יקראוני, אלך עמהם! אמרה לו אשתו: יודעת אני שכל אנשי העדה קדושים וצנועים הם, ואין הם מסתכלים בערוה. דכתיב: "כי כל העדה כלם קדשים". לכן אני מייעצת לך שב ואל תעשה דבר, כי אני אציל אותך מהמחלוקת.
השקתה אותו יין עד שנשתכר, והשכיבה אותו בתוך האוהל. ישבה היא בפתח האוהל, וסתרה את שערה. כל מי שבא לקרוא לאון בן פלת, ראה את אשתו שהיא יושבת כשהיא פרועת ראש, וחזר לאחוריו, שהרי שיער באשה ערוה. בין כך ובין כך, נבלעו עדת קורח בארץ. וע"ז הגמ' מסיימת מה שאמר שלמה המלך במשלי (יד א) היינו דכתיב: "חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידה תהרסנה". "חכמות נשים בנתה ביתה" - זו אשתו של און בן פלת, שהצילה בחכמתה את ביתה.
בספר ברית שלום (לרב פינחס בן פליטא פרשת קורח) הקשה מדוע דוקא אשתו של און בן פלט השתמשה בעצה של פירוק השער בכניסה לאוהל של זלזול בצינעות ח"ו ולא עשתה תחבולה אחרת להציל את בעלה?
וכתב לתרץ: על דרך מה שאמרו בגמרא (יומא מז, א) ובמדרש (במד"ר ב, כו) שהייתה אשה בשם קמחית שזכתה שיצאו ממנה שבעה בנים ושימשו בכהונה גדולה בשביל שכל ימיה לא ראו קורת ביתה משערות ראשה. הוי אומר שבזכות צניעות גדולה של כיסוי הראש זכתה ויצאו ממנה כוהנים גדולים ולעיל ראינו שאשתו של און אמרה לו מאי נפקא לך מינה מי יהיה בראש, משה או קורח? אם משה יהיה הרב והגדול - אתה תשאר תלמיד. ואם קורח יהיה הגדול - גם אז אתה תשאר תלמיד. אם כן, מה לך ולמחלוקת זו?
אשת און דאגה שמא שאחר שיתעורר יאמר בעלה שראוי לו להחזיק במחלוקת זה, בשביל שאהרן לקח הכהונה גדולה, ואולי יזכה שיצאו ממנו בנים שיהיו ראויים לשמש בכהונה גדולה, לכך סתרה למזיא, רמזה דהיא לא היתה נזהרת בזה, ואי אפשר שתזכה שיצאו ממנה בנים הגונים, ועל ידי זה הצילתו.
נפלא ביותר עד כמה עשתה בחוכמה אשת און בן פלת וחשבה איך להפר על רעיון של השתפות בעלה במחלוקת, אבל האמת היא שאם מתבוננים יותר רואים שבמעשה שעשתה אשתו של און בגילוי ראשה בפתח האהל היא חשבה על עוד אפשרות שלא ייכנס בעלה ח"ו למחלוקת.
בספר תפארת בחורים (זילברבאלט) הקושיה עדיין במקומה עומדת מה מועיל מעשיה של אשת און שלא רצו להיכנס אנשי קורח ועדתו לביתה משום צניעות, הרי היו להם נשים וילדים קטנים לשלוח אל אוֹן שיבוא אליהן?
וע"ז תירץ הרב תפארת בחורים שכל אנשי עדתו של קורח רצו להיות כמו אהרון כוהן גדול שיכול להקטיר קטורת שהוא מיוחד בקרבן בקודש הקודשים לכוהן גדול, ובגמ' יומא (ב.) דורשת וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו שצריך להיות לו אשה כשרה וצדקת ואם היא תחטא כל הבית פגום וקורח טען כי כל העדה כולם קדושים שמורה גם על נשותיהם והטף קדושים וצנועים ולכן במעשה שעשתה אשת און בן פלת הרחיקה מעליה לא רק את קורח ומאתים וחמישים ראשי סנהדרין אלא גם את נשותיהן.
רואים עד כמה כוחה של אשה בבניית הבית היהודי כמה חוכמה טווה לה אשתו של בן פלת כדי להצילו מרדת שחת, ועד כמה כל אשה ואשה יכולה להציל ולבנות את הבית, ומצד שנית כמה כוח יש לאשה להרוס את הבית, כדאיתא בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב במדבר דף קיד עמוד ב) ואולת בידה תהרסנו. זו אשת קרח שהיסיתתו למרוד במשה. וכן מצאנו באדם הראשון שלקה על ידי אשתו. וכן מצאנו באחאב שהיסיתתו אשתו מיכן אמרו כל ההולך אחר עצת אשתו נופל לגיהנם.