מאת: הרב אברהם אסולין

תקשורת מובנת ובנויה - בונה / הרב אברהם אסולין.

כשעומד אדם להקים את ביתו כבית נאמן בישראל, שאיפת לבו היא לחיות חיים מאושרים המאופיינים בעיקר בקשר חזק ואמיץ עם בת זוגו, אשר עמה חפץ הוא לחיות עוד רבות בשנים. קשר טוב נבנה בעיקר על תקשורת טובה ומובנת לשני הצדדים, כמו שאומר הפסוק: 'ותהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים' - אזי: 'עתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות' (בראשית י"א א-ו ובמפרשים שם). כשהתקשורת טובה החיים זורמים ומהנים, ובנין בית כזה יש לו קיום עדי עד.

אך כשנתבונן על יסוד קשר זה שבין אדם לאשתו, הרי מופלא הוא מאתנו איך יכול הוא להיווצר כלל, בני הזוג נצבים  אמנם תחת חופה אחת וחיים בבית משותף אחד, אך הרי כל אחד מבני הזוג שונה הוא במהותו, במידותיו וברצוניותיו שהרי זה גבר וזו אשה וכל אחד בא מרקע משפחתי וסביבתי ייחודי עם שאיפות ורצונות שונים.  כדי למזג כל אלו ליחידה אחת מאוחדת נראה לכאורה שנדרשים לכך כוחות איתנים מעל לגדרי הטבע.

תורתינו הקדושה כשמה - תורה=הוראה - נותנת לנו כדרך חיים את מאמר חז"ל הבא: "אמר רבי אלעזר כל אדם שאין לו אשה אינו אדם שנאמר 'זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם' (יבמות סג). הרי לנו סדר הדברים האמיתי וסודם בבנין הבית, האשה היא הבונה את הגבר להיותו אדם, כלומר, שלמותו של אדם היא בנישואיו עם אשה, היא הבונה ומשכללת את בנין אישיותו הוא.

'ויאמר ה' אלוקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו' (בראשית ב יח) פשטות הפסוק מובנת כי האשה נוצרה לטובתו של האדם ולמניעת בדידותו, ולאור האמור במאמר הקודם, הרי היא בעצם בונה ומשלימה אותו לאדם, אם כן כיצד נוכל להסביר את המאמר "אעשה לו עזר כנגדו, זכה - עזר, לא זכה - כנגדו" (יבמות). ואת פירוש רש"י שם: "כנגדו - חלוקה עליו וסותרת דבריו".

כמו כן לא מובן מדוע יש לתלות הדבר בשכר או בעונש, שאם זכה הרי היא לו ל'עזר' ואם לא זכה אזי היא 'כנגדו', הרי לפי הבנת הפסוקים הנזכרים כל סיבת יצירת האשה המיוחדת היא לטובת האדם, לפתור את בעיית ה'לא טוב היותו לבדו', ולגרום לו לטוב, מדוע איפוא נבראה גם 'כנגדו'?

כדי לבאר זאת, נעמיק בדברי הפסוק הנ"ל המגדיר את ה'לא טוב' באדם כשהוא 'לבדו', היינו, שכשאדם חי 'לבדו' ואין מי שיעיר לו על מעשיו ויתקן את דרכיו ומידותיו, זה 'לא טוב' עבורו ו'לא טוב' לבנין אישיותו, כי איזו תועלת יש לו מ'אומרי הן' שמצדיקים את מעשיו ודעותיו, ואומרים כמוהו, הרי זה בדיוק מה שהוא חושב, ואין הוא מתקדם בחיים.

ידוע הסיפור המובא בגמ' שכנפטר רבי שמעון בן לקיש - גיסו ותלמידו הקרוב של רבי יוחנן - הצטער אחריו רבי יוחנן באופן מר ביותר, והביאו לו את רבי אלעזר בן פדת שנחשב באותה עת כתלמיד חכם עצום, ואכן כל מה שהיה מקשה רבי יוחנן אמר לו רבי אלעזר בן פדת 'תניא דמסייע לך' והביא לו ראיות לדבריו. אמר לו רבי יוחנן: אתה אינך כ'בן לקיש', כי רבי שמעון בן לקיש כל מאמר שהייתי אומר הקשה עלי 24 קושיות, והייתי עונה לו 24 תירוצים, ואתה מביא רק ראיות לדברי וכי איני יודע שדברי טובים?! וכ"כ הצטער רבי יוחנן עד שיצא מדעתו, והתפללו עליו חכמים ונפטר. ממעשה זה למדים אנו שלרבי יוחנן היה חסר דווקא אדם שיסתור את דבריו ויקשה עליהם, היינו 'כנגדו', כי רק ע"י שהאדם עומד במבחן ה"כנגדו" אז נבחנים דבריו אם הם נכונים או לא, כי בהיותו לבדו אין ביכולתו לבחון אובייקטיבית האם צדקו דבריו ודעותיו או לאו, כי הרי "כל דרך איש ישר בעיניו", ואדם אינו רואה נגעי עצמו וחסרונותיו, כמאמר רבא: "אדם קרוב אצל עצמו", "ואין משים עצמו רשע", על כן זקוק הוא ל'כנגדו' שיפקח את עיניו ויוביל אותו לדרך הישר.

נמצא איפוא שה'עזר' לאדם והעזרה האמיתית הוא דווקא עם ה'כנגדו' שעל ידי הביקורת המתמידה עליו הרי הוא מתקדם, מתפתח, ומתקן מעשיו, וזו מעלת קשר הנישואין, שע"י ביקורת האשה עליו הרי היא מתקנת אותו, בונה ומשלימה את דרך חייו. ומי שזוכה רואה הוא את ה'עזר' דווקא ב'כנגדו', וע"י כך יגיע לשלימות כי דברים הנעשים בקושי ובצורך להלחם הרי הם נקנים בקנין חזק ואמיץ יותר, וכבר אמר שלמה החכם מכל אדם בקהלת "אף חכמתי עמדה לי", ואמרו חכמים "חכמה שלמדתי באף - היא שעמדה לי", היינו, שכל חכמתו ותורתו שהיתה ב'אף'- בקושי ובמאמץ, היא זו שעמדה ונתקיימה בידו.

בבואנו להקים בית בישראל, ולמסד את הקשר בין איש לאשתו, על תקשורת טובה ומועילה, הרי עלינו לדעת כי שמיעת ביקורת מפי האשה אין בה כל רע, אדרבה, זו מטרת נישואינו להשלים זו את זה, להתמודד עם הביקורת ולעמול לשנות [במקרה הצורך] את דרכינו ומדותינו, ולא לחכות רק למחמאות והסכמה על כל פרט, שלא יקדמונו הרבה בחיים.

כשתהיה מובנת תקשורת זו בין בני הזוג, הרי תהיה היא בנויה כראוי, בלא טענות ומענות על בן הזוג על חוסר הערכה או חוסר הקשבה, כשנשכיל להבין ולבנות את התקשורת בינינו, הרי היא תבנה אותנו אישית ואת בנין ביתינו ומשפחתינו, הוא שאמרנו: תקשורת מובנת ובנויה - בונה.