הכנות יום השישי / אורי ברונר
כתוב בגמרא במסכת שבת: אמר ר' יוסי בר חנינא שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת בבואו מבית הכנסת אחד טוב ואחד רע. כשבא לביתו מצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטה מוצעת, מלאך טוב אומר יהי רצון שיהא כן לשבת הבאה ומלאך רע עונה אמן בעל כורחו. ואם לאו, מלאך רע אומר יהי רצון שיהא כן לשבת הבאה ומלאך טוב עונה אמן בעל כורחו.
מהו הדבר החשוב ביותר מכל ההכנות לקראת השבת? עונה על כך הטור בסימן רס"ג שאם אין ידו משגת לקנות נר ויין לקידוש, נר קודם משום שלום בית דאין שלום בבית בלא נר.
מכאן רואים שההכנה הכי חשובה לקראת שבת, היא ההכנה שתגרום לשלום בבית, וההכנה הזו חשובה אפילו יותר מקידוש.
דבר נוסף מופיע במשנה במסכת שבת: שלושה דברים חייב אדם לומר בערב שבת עישרתם ערבתם הדליקו את הנר. וכאן אנו רואים שוב את החשיבות של הדלקת הנר שמיועדת לשלום בבית בדיוק כמו חשיבות המעשרות שבלעדיהם לא ניתן כלל לאכול, וגם על זה כתוב בטור (סימן ר"ס) שישאל על הדברים האלה בנחת ובלשון רכה.
עוד דבר נוסף כתוב על ליל שבת בסימן ר"פ: שצריך אדם להיזהר שקודם שיגיע הלילה חייב להראות תוספת חיבה ואהבה לאשתו ולא ירגיל שום קטטה מערב שבת ואם היה לו קטטה שיפייסנה קודם השבת. ויהיה זהיר שירדוף בינו לבינה אהבה ואחוה כל ערב שבת וכו'. אנו רואים שוב שבהכנות לקראת שבת, החלק החשוב ביותר הוא לדאוג שלא יהיה שום קטטה, רק לדאוג שיהיה אהבה וחיבה בבית.
ידוע לכולנו שערב שבת הוא זמן לחוץ בכל בית בישראל. כולם משתדלים לסיים את כל ההכנות: לא לשכוח את כל סוגי הסלטים, את העוגות שמחכות בתנור ואת כל המאכלים המתוקים המלוחים והחריפים שחייבים להיות על שולחן השבת, על פי ההלכה שחייבים להרבות בבשר ויין ומגדנות. אבל לעיתים, מרוב לחץ ההכנות נוצרים חיכוכים. (לדוגמא: מה קורה עם החצילים?? למה נשרפה העוגה?? וכו' ). וכאשר מגיע כבר הזמן שצריך לשבת ליד שולחן שבת, כולם כבר עייפים ואין שום הרמוניה בשולחן, שלא לדבר על השלום בבית שכבר התנדף מבעד לחלון, ואז לדאבוננו מכריז היצר הרע ואומר יהי רצון שיהא כך לשבת הבאה והיצר הטוב בעל כורחו עונה אמן, כי הרושם השלילי שנוצר בשולחן השבת מחזיק מעמד ומשפיע כל השבוע עד לשבת הבאה.
לעומת זאת יש משפחות שיודעות לזכור את העיקר בהכנות לשבת. הבעל משתדל להגיע מוקדם (עם הפתעה קטנה), האשה משתדלת לקבלו בחיבה (עם חיוך רחב), משתדלים ביחד לפזר את כל חילוקי הדעות והקטטות, שהצטברו במשך השבוע, ואת כל ההכנות והמאכלים למיניהם שמספיקים להכין (וגם את אלו שלא...), עושים ביחד בהרמוניה מלאה, מתוך ידיעה שהשבת היא חגיגה משפחתית וכולם מצפים לה ומשתוקקים אליה, ואז בהתקרב השבת שואל בעל הבית בנחת ובלשון רכה "עישרתם ערבתם הדליקו את הנר". הוא לא שואל על מאכל כזה או אחר, הוא שואל רק על העיקר כדי לוודא שיהא שלום בבית. וכאשר מגיע הזמן לשבת לשולחן השבת, ותוספות של האהבה והחיבה כבר נמצאות בחלל הבית, מרגיש היצר הטוב שבבית הזה הזוגיות עולה מעלה מעלה והשכינה שוררת בכל פינה בבית, וממילא תמשך ההשפעה עד לשבת הבאה ועל כך הוא אומר יהי רצון שיהא כך לשבת הבאה והיצר הרע בעל כורחו עונה אמן.
יתכן כי ניתן להסביר כך גם את ענין נרות השבת שרבקה אמנו הדליקה. מסביר רש"י בפרשת חיי-שרה שרבקה נעשית כמו שרה שנרותיה דלקו מערב שבת לערב שבת. ברור אם כן לפי דברינו שהנרות מסמלים את השלום בבית והדלקתן ע"י רבקה השפיעה על כל השבוע ממש כמו שרה, ידע כך יצחק שאשתו תמשיך את מסורת האימהות שהתחילה ע"י שרה ולכן התנחם באשתו אחרי אמו.