ישנו סיפור חסידי המספר על 2 אדמור"ים במזרח אירופה שהחליטו להשתדך ביניהם, האדמור"ים הפגישו את בני הזוג על מנת שיביעו את הסכמתם לשידוך. כמובן שלפני כן אבי הנערה סיפר לה את כל מעלותיו של החתן הצעיר המיועד, אך שכח לציין פרט מסוים. הנערה בראותה את החתן המיועד פרצה בבכי. יתכן באמת שהיו בו את כל המעלות שאביה ציין , יתכן שהוא טוב לב, ורגיש, ולמדן ,וצדיק, אולם אביה שכח לציין שהוא גם ... צולע..
הנערה אף לא רצתה לשוחח עם הבחור הצעיר.
החתן המיועד , ביקש ממנה לפני שהיא מביע את דעתה ואת סירובה, הוא עומד על כך שברצונו להחליף עמה מספר משפטים,
בקול רך ושקט הוא מספר לה את הסיפור הבא: "ארבעים יום קודם שנוצרתי , יצאה בת קול והכריזה בשמיים את שמה של המיועדת להינשא לי, ראיתי שהיא צדקנית ובעלת חסד , אולם יחד עם כל זאת היא צולעת. נתמלאתי צער רב על כך  שהיא תיאלץ לסבול כל חייה, והפלתי את תחינתי לפני כיסא הכבוד שגזירה זו תתבטל מעליה ,וקיבלתי על עצמי להיות הצולע-תחתיה".הבחור שתק לרגע ואז המשיך ולחש:"אני מודה לה' ששמע לקול תחינותיי." כמובן שהנערה לאחר שמיעת הדברים הביעה את הסכמתה המיידית לשידוך ובו ביום החלו ההכנות לנישואים.
לצערנו אנו לא באותם רמות רוחניות גבוהות כל כך שראינו את מה שמתחולל בשמיים טרם ירדה נשמתנו לעולם הזה, אבל אנו יכולים להזדהות עם הזעזוע שפקד את הנערה בראותה את חתנה המיועד ,אבל טוב אם היינו מרגישים וחווים חוויה כזו של השוני ביני לבין בן הזוג. 
אנו רואים אכן "זיווגו של אדם" נקבע אומנם משמיים,אולם "חיי הנישואין" נבנים בעשר אצבעות –כאן על הקרקע.
אנו מופתעים כל אימת שיש מתח ההופך בעקבות התנהגות מסוימת לעימות ביני ובין בן הזוג.. האם זו הפתעה ? או שיש להיערך אליה? ואם כן , הכיצד נערכים?
כשזוג צעיר ניגש לנישואין הוא לעיתים ניגש עם דמיון שהוא הולך/ת להתמזגות מושלמת עם החצי השני המיועד,וברגע שהדברים אינם עולים בקנה אחד הדבר גורם לאכזבה.לדוגמא:
בהיותנו ילדים או צעירים נהגנו להשאיר בבוקר בבית  חדר "מבולגן", גרביים על הרצפה , נהגנו לקטוע דברי אחרים, נהגנו להביע דעה על כל עניין, נהגנו כל מיני נורמות התנהגותיות , הן נראו מאוד מקובלות עלינו ועל הסובב ,קווינו שגם בן הזוג הדבר ימצא חן בעיניו או לפחות לא יפריע לו , או שלפחות יהיה מוכן להעלים עין מהם , ולפתע מסתבר שה"נורמה" או דפוס ההתנהגות הזה , לא מתאים , ולא עולה בקנה אחד עם בן/ת הזוג שלנו . והדבר מאוד מאכזב את בן הזוג ואף מרגיז ולעיתים "דוחה" אותו.וסבלנותו הולכת ופוקעת , ונושא זה הינו הדדי , לפתע  אני מגלה שדפוסי ההתנהגות שבן/ת הזוג הביאו עימהם מחיי הרווקות שלהם , לא מוצא חן ואף מפריע לנו.ולא רק זה , אלא קשה לנו מאוד להסתגל לכך לתכונות או להתנהגויות אלו.
"טעינו"!! אנו אומרים לעצמנו, האם זה הבן זוג שה' זיווג לנו?
אולם , אנו צריכים לשנן לעצמנו חזור ושנן:" ה' הוא זה שעשה את הזיווג הזה בינינו, הקב:ה הוא זה שעשה את החיבור בינינו , ומפי עליון לא תצא הרעות".
הרעיון של המחשבה הנ"ל הינו רעיון מאוד עמוק ומחייב, היות וגלום בו מסר של אתגר , של מנוף , לשדרוג ההבנה –בעצם מה הקב"ה רוצה ודורש ממני בעבודת המידות?!
הכרת ההבדלים האישיים , והכרת השונות מהווים חלק בלתי ניפרד  מחיי הנישואין – כמו במשחקי הרכבה של ילדים –לא ניתן לחבר פאזל – עד שמתבוננים ומעמיקים היטב בחלקים האמורים להתחבר . לכן צריך להדחיק מהמחשבות את הספקות והחשדות המיותרים הפוקדים אותנו כל אימת שהתנהגות של בן/ת אינה מוצאת חן בעיני , ונמיר את אותן רגשות בהגדרות מצב מדויקת: "מה ה' כעת רוצה ממני ברגע זה?! מה אני צריך/ה לתקן בשנייה זו? מה אני אמור לדעת או להבין אם נקלעתי למצב הזה שאני
רואה או שומע/ת את המילים הללו מבן הזוג שלא מוצאים חן בעיני?!או רואה התנהגות מסוימת שלא לרוחי, או על פי דעתי.
הרי בשלבים מוקדמים של חיי הנישואין הכול היה וורוד, והכול מושלם , מה קרה כעת לאחר זמן או שנים.?
שהמסכות ירדו? מה קרה שהוא השתנה פתאום או למה הוא אינו משתנה , בדיוק לדפוסי התנהגות שאני מצפה ורוצה לראות כפי שהורגלתי בבית הורי? וכעת כשהמסכות הורדו וכל אחד מביא את עצמו "נטו" , "אורגינל" . אנו צריכים לשמוח הנה זהו האות והסימן לכך שאנחנו מתחילים את חיינו המשותפים , ואת משימתנו המשותפת לבניית חיים אמיתיים ויציבים ללא מסיכות.
כל אחד מבני הזוג מהווה עבור בן הזוג השני את המראה המשקפת לו את דמותו האמיתית,חיי נישואין ובריאים הינם מסגרת בטוחה וקדושה כאחד המאפשרת לנו לראות ברור את עצמנו ולתקן בעצמנו את הדורש תיקון! לא לתקן את זולתנו , אלא לתקן את עצמנו , דרך ההשתקפות שלנו אצל בן הזוג, אם לעיתים נראה "חוסר התאמה" שאנו חושבים שי בזוגיות שלנו, אינו סימן לכך שחיי הנישואין שלנו בטעות יסודם, או שעלו על שירטון שאין מוצא ממנו, אלא הוא מצביע על ייעודם האמיתי והקדוש  של חיי הנישואין,והעבודה הקשה והמתמשכת הכרוכה בעיצוב יצירת הפאר המשותפת של שנינו .זהו הבסיס המוצק של חיים הרמוניים,לקבל ולכבד את השני –באשר וכמו שהוא.
יתכן שהבעל הינו צולע, יתכן שהוא יהיר , יתכן שהוא קצר רוח , או שקט מדי או רעשן מדי, קמצן מדי או פזרן מדי, יתכן שיש לו מגרעות כאלו ואחרות אולם אף על פי כן ולמרות כל זאת , רק הוא/היא מסוגלים להוציא מהכוח אל הפועל את הטוב הטמון בנו! 
צריך לדעת שהיות וכל אחד מבני הזוג הביא לתוך חיי הנישואין את כל המטען והעומסים שלו מהבית בו הוא צמח, אין מושג של טוב או לא טוב, בבית אחד הדברים ה"דפוסי התנהגות האלו נראו טוב או התאימו,ובבית אחר ובסביבה אחרת, הדברים הינם לזרה.
לעיתים למסתכלים מהצד הדברים וחילוקי הדעות נראים מאוד פשוטים אולם בני הזוג עלולים להגיע לעימותים גדולים בנושאים הפשוטים ביותר והיום יומיים ביותר היות וכל אחד מושפע עמוקות מהרקע  שממנו הגיע. חז"ל הרי לימדונו ש"כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות"- והם בודאי התכוונו גם לבעלים וגם לנשים.וכל זאת נובע גם  מהשינויים הפיסיים בין גברים לנשים וגם מעניין הרקעים השונים, המנטאליות , ארצות מוצא ושונות באופיים של האנשים.
היות וקשר הנישואין בין בני הזוג נקבע במרומים , נגלה לאחר בדיקה עצמית שהציפיות שבנינו לעצמנו על חיי הנישואין היו בעצם מוטעות .  זה הזמן להתנער מהציפיות הללו ולהמיר אותן באתגרים האמיתיים שהקב"ה מציב לנו דרך בן/ת הזוג.
ר' נתן תלמידו של ר' נחמן מברסלב מביא ב"ליקוטי הלכות" , שכל תמונה , כל מצב , כל מציאות שאנו נתקלים בה בחיינו, כל מראה שאנו רואים כל הרגש שאנו מרגישים, הקב"ה בא ללמדנו דרך זה משהו, שאנו צריכים להשתפר בו.
והדבר נכון שבעתיים בחיי נישואין, פעם אמר אחד מגדולי האדמור"ים  כשאחד מהחסידים בא אילו להתלונן על בעיה אצל אשתו: "דע לך, שאת האמת על ה"ידישקאייט" שלך (מידת היראת שמים) רק אשתך ובורא עולם יודעים את כל האמת.
כלומר האישה ניתנה לגברים על מנת להיות "עזר כנגדו" במידה וזכה  , כלומר האישה הינה שליח ה' להשלים את תיקונו וייעודו של הבעל בעולם הזה , וכנ"ל הבעל לנשים וכמה שהתיקון קשה יותר וחילוקי הדעות גדולים יותר, זהו הסימן כי עבודה רבה וארוכה לפניהם.ואם הבעל צולע , והאישה הינה צעקנית או עצבנית , ובעצם מה את/ה צריך/ה  ללמוד מכך ולשפר?!
אשליית החיים הינה  שבקסם ניתן להגיע אל פסגת השלמות.
אל האושר הנכסף והמיוחל מגיעים רק לאחר עבודה יום יומית ולאחר השקעת מאמצים רבים לאורך כל החיים .
רק ברגליים בקרקע, זוכים לחיי זוגיות שראשם מגיע לשמיים!