בריאת האדם התבצעה בשני שלבים:
שלב ראשון: נבראו אדם וחוה מחוברים כאחד
שלב שני: "הנסירה"– גופותיהם הופרדו לאיש ואשה העומדים זה מול זה.
"לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית ב, יח).
אדם לא יכול להגיע לדרגה של "טוב היות", המתבטא ביכולתו לתקשר ולהעניק. כדי להגיע למעלה זו, הועמדה מולו ה"עזר כנגדו"-אישה. עזר-תפקידה הוא לסייע בעדו, כנגדו- דווקא בזכות הניגוד הקיים בניהם, שהרי בזכות הניגוד הם מהווים יכולת להשלים זה את זו וההיפך. השלמה וחיזוק לרעיון זה ניתן למצוא במשנה : "אלו דברים שאין להם שיעור .. הבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו (מסכת פאה פרק א' משנה א')." מהעובדה ששלום עושים בין ניגודים, לומדים אנו שאיש ואשה נבראו מלכתחילה שונים ובעזרת השוני הזה יכולים הם להקים בית שלם ומשותף.
לאור הנתונים הללו עלינו להסכים עם העובדות שבעל ואישה שונים מעצם בריאתם, זהו רצון הבורא ומאידך יש לנסות לגבש כלים מהותיים על-מנת לחבר מהשוני.
הדרך לשלום
המשנה במסכת פאה מדברת קודם כל על "הבאת שלום בין אדם לחברו" ואח"כ "בין איש לאשתו". לתהליך "השלום" ישנם שלושה שלבים:
א. הבאת שלום בין אדם לעצמו –
אדם בנוי מגוף ונשמה: אדם מלשון אדמה, ואדם מלשון אֶדַמֶּה לעליון.עובדה זו מחייבת את האדם לעשות חיבור בין שתי ההפרדות: גוף ונשמה. אדם צריך להכיר בצרכים היומיומיים שלו ולהשתמש בהם תוך כדי הכרה והמודעות לנשמה הא-לוקית שניתנה לו על ידי הקב"ה כחלק מאישיותו. כמו כן עליו לקבל עצמו על חסרונותיו כמו על מעלותיו משום שזה הוא רצונו של הקב"ה בבריאתו.
ב. הבאת שלום בין אדם לחברו -
לאחר שעבר אדם את השלב של קבלת עצמו כמות שהוא, יכול הוא לעבור לשלב השני של עשיית שלום עם זולתו. בשעה שיכיר אדם שהוא וזולתו שייכים לגוף אחד – עם ישראל וכמו בכל גוף ישנם איברים שונים כאשר לכל אחד יש תפקיד. תפיסה זו תועיל לאדם לכבד את זולתו ולקבלו חרף הפערים והשוני הקיים בינהם.
ג. הבאת שלום בין איש לאשתו –
איש ואשה שונים זה מזה בדברים רבים אך אין זה אומר שאין בינהם תכונות משותפות. אלא שבתכונות הבסיסיות המאפיינים אותם, קיים שינוי משמעותי.
כגון השוני הידוע בין גבר לאישה:
האיש: פועל לפי שכל-תכליתי ונוקב. אינו נוטה לדימיונות ולפרשנות ריגשית.
האשה: פועלת לפי הרגש- דברנית ופגיעה. בעלת דמיון מפותח ודאגנית.
לדוגמה: שולה באה מעבודתה עייפה מאד וכשהיא באה הביתה היא אומרת לבעלה שהיא מאד עייפה ומותשת.יהודה מציע לה ברוב טובו ללכת לנוח והוא יכין את ארוחת הצהריים ויקרא לה כאשר זו תהא מוכנה. שולה נפגעת מאד ובעלה אינו מבין מדוע, הרי הוא הציע לעזור לה. שאול איש השכל מצא מיד פתרון להקל על אשתו אך היא לא הייתה מעוניינת בזה כלל. היא רצתה שהוא יאזין למצוקתה שנבעה מהיום הקשה שעבר עליה במקום עבודתה.
האיש – איש של חסד, משפיע ומעניק.
האשה – המקבלת והמושפעת. רעיון זה מופיע במדרש המשווה את האיש לחמה (נשארת בגודלה ומשפיעה אור וחום על העולם) ואת האשה ללבנה (המקבלת אורה מהחמה, מתחדשת)
יש מדרש המשווה את האיש למטר ואת האשה לאדמה (כח ההצמחה והפוריות).
האיש – מחזר (פועל ויוזם), כפי שהוא מופיע בספור הבריאה, בעוד האשה – מחוזרת (נפעלת).
גם דרך ההתמודדות עם קשיים שונה:
האיש-מסתגר ורוצה לפתור בעיותיו בעצמו.
האשה-מעוניינת לשוחח על בעייתה ולשתף את בעלה. שוני זה ייתכן ונובע מדרך בריאתם השונה: אדם היה יחידי בעולם בעוד האשה לאחר בריאתה באה לעולם של שניים ושואפת לאחדות עם בן זוגה. רעיון זה מופיע בדימוי האיש לזית-קשה לכתישה והוצאת השמן הטוב מתוכו. והאשה לגפן-המתפרשֹת וסוככת על הסביבה.
האיש – מחזר (פועל ויוזם), כפי שהוא מופיע בספור הבריאה, בעוד האשה – מחוזרת (נפעלת).
בנוסף לשוני הנובע מהיותם איש ואשה, יש דברים נוספים המבדילים ביניהם ועליהם להיות מודעים לשינויים אלה בבניית הבית. כל אחד מבני הזוג בא ממשפחת מוצא משלו ואלו שונות זו מזו. גם ההתייחסות של כל אחד מהם למשפחותיהם בבואם לבנות את ביתם עם בת זוגם, שונה. יש שרוצים להביא לבית המשותף מה שקבלו בביתם ויש שרוצים דווקא את ההיפך ממה שקבלו בבית. האיש רוצה, או לא רוצה להיות כאביו, ואולי דווקא להזדהות עם אמו, וכך גם בת זוגו.
כל אחד מהם גדל בחברה מסוימת ושונה מזו של זולתו, קבל חינוך שונה, למד הרגלים שונים ועוד.
תוך כדי לימוד ההבדלים, תהליך שנמשך לאורך כל חיינו ביחד, אנו מגיעים לשלב עשיית השלום בבית. השלום בבית ישכון על ידי עבודה על המידות: השלטת המוח על הלב. כאשר אני מכירה בזה שאני בחרתי בבן זוגי בבחירה חופשית, במודעות שהוא שונה ממני משום שכך נברא על ידי בורא עולם וכל תפקידנו הוא להגיע לאחדות ולשלמות, אוכל להביא את הלב להרגיש כך. כך אוכל להחליט שאינני כועסת על בן זוגי למרות שהוא לא חושב ולא מתנהג כמוני וכרצוני, כך אוכל ללמד עליו זכות מתוך התחשבות בשוני בינינו ומתוך ענווה, ובמיוחד – להיות לו לעזר ולתרום לאחדות בינינו. כך נוכל להכניס שלום לביתנו.
הרבי מליובאויטש כותב: (מתוך: "הדרך לחיים של משמעות")
"האחדות שבין הגבר לאשה נחווית בצורתה העמוקה ביותר במסגרת הנישואין, שבהם הן הגבר והן האשה, כל אחד בדרכו, יכולים להשיג את מלוא פוטנציאל הצמיחה שלהם אם ילמדו לחרוג ולהתעלות מעל לגבולות עצמיותם .... באופן פרדוקסאלי, דרך ההתמזגות של העצמי האחד בעצמי האחר, יש לכל אחד מהם יכולת להגיע אל מהותו האישית, אל העצמיות האמיתית שלו".
יהי רצון שנצליח בעזרת ה' להשכין שלום בביתנו הפרטי ובדרך זו להשכין שלום בבית הכללי – בעם ישראל כולו.