פינת ההלכה
מאת: הרה"ג משה פנירי שליט"א, מורה הוראה, ראש בית המדרש להוראה "נחלת אברהם" בירושלים, מחבר ספרי ההלכה: אבני שהם, ריבית לאור ההלכה, דיני ריבית ועסקא, בית חתנים, כבוד הורים, מנוחה שלמה ובית נאמן.
שאלה: בני זוג שפרצה ביניהם מחלוקת, והוריו של אחד מבני הזוג לוחצים עליו להתגרש, האם עליו לשמוע להם מדין כיבוד אב ואם?
ומה הדין אם הם "רק" מצווים אותו שלא להתחשב ברגשותיה של אשתו המעוניינת להתארח בחג אצל הוריה בטענה שבחג הקודם הם התארחו אצל הוריו, ודורשים שיבואו להתארח אצלם שוב?
תשובה: הרמב"ם בפרק טו מהלכות אישות הלכה יט כתב בזה הלשון: "וכן ציוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו וכו'", נמצא שהוא מפרש דברי הגמרא ביבמות (סב) שזה חיוב גמור ואינו רק בגדר הנהגה טובה שהעושה אותה זוכה למה שאמרו בגמרא (שם), שעליו הכתוב אומר "וידעת כי שלום אהלך", וברור על כל פנים שחיוב זה הוא מדרבנן.
ובכגון דא שהורי הבעל מצווים אותו שיגרש את אשתו או שלא יתחשב ברגשותיה או שלא יכבד את הוריה, וכן במצב שהורי האשה מצווים את בתם שתנקוט צעדים שיביאו את בעלה לידי גירושין, או שלא תכבד את הוריו, היות ומצות כיבוד אב ואם היא מן התורה ואילו כבוד אשתו הוא מדרבנן, וכן האשה חייבת בכבוד בעלה רק מדרבנן כדמוכח מלשון הרמב"ם שם הלכה כ, וכמו שכתבו בדעתו הגאון חיד"א בספר יעיר אזן מערכת כ אות יו"ד, ובספר ערך השולחן, ובשדי חמד מערכת כ כלל עד, לכאורה מצוה מן התורה קודמת למצוה מדרבנן וצריך לציית להורים, אולם אין האמת כן, שהרי מבואר בגמרא ביבמות (ו ע"א) שאם אמרו לו אביו ואמו שיטמא למתים (וכגון שהוא כהן) או יחלל שבת, לא ישמע להם ואפילו אם אמרו זאת לצורכם כגון שיבשל עבורם מאכל בשבת או יכנס לבית הקברות להביא להם גוזלות, כמבואר ברשב"א ובשאר הראשונים. והטעם משום שגם ההורים חייבים בכבודו של מקום שציווה על חוקי התורה.
וברמב"ם פ"ו מהלכות ממרים הלכה יב מבואר שגם אם אמרו לו הוריו לבטל מצוה דרבנן לא ישמע להם, ושני טעמים נאמרו בדבר: האחד משום שכל מילי דרבנן נסמכו ללאו ד"לא תסור מן הדבר אשר יאמרו לך" והרי הם בכלל דברי תורה (הכסף משנה שם, הפרישה בסי' רמ אות כג, והרא"ש בתשובה), והשני שגם מילי דרבנן הם בכלל כבודו של מקום, ואין לו לעבור עליהם בשביל מצות אביו (הרא"ש בתשובה). וכ"פ בשו"ע יורה דעה סי' רמ סעיף טו.
העולה מכל האמור, שאסור לציית להורים הדורשים מבניהם להתגרש, וכמו שכתב במפורש בשו"ת הריב"ש (סי' קכז) שהרי אם יאמר לו אביו לעבור על דברי תורה או על דברי חכמים, אין לו לעשות מצותו ואין זה בכלל כבוד אב ויראתו לגרש את אשתו משום שקשין גירושין, שהרי התירו לדוד ליחד עם אבישג השונמית, ולא התירו לו לגרש אחת מי"ח נשיו וישאנה. והוא הדין שאין לשמוע להם שלא לכבד את בן הזוג ואת הוריו, שהרי כל אחד חייב בכבוד בן זוגו כמו שבארנו, ובכבוד חמיו וחמותו. כמו שנפסק להלכה בשו"ע יורה דעה סי' רמ סעיף כד. ויתר על כן כתב בספר חסידים (סי' תקסד), אם הוריו הם בעלי קטטה ומתקוטטים עם אשתו על חנם, לא יתכן שהבעל יכעוס עליה כדי לעשות נחת רוח להוריו!
ולסיום, יש להדגיש שני דברים. האחד, שהדברים צריכים להעשות ברוח טובה, ועל הבן להסביר להוריו שאסור לו מצד ההלכה לפגוע ברגשותיה של אשתו ובודאי שאסור לו והוא גם אינו מעונין לגרשה, וחלילה מלעשות זאת בהפגנתיות.
השני, שאל לו לבן הזוג לספר זאת לבן זוגו, שהרי אפילו אם שמע לאחד שדיבר גנאי על רבו או על אביו ואמו, אסור לו לגלות להם הדבר כמ"ש החפץ חיים בהלכות איסורי רכילות כלל ז סעיף א, וכל שכן שאין לגלות האיש לאשתו והאשה לבעלה, ובפרט שע"י כך עשוי הקרע להתרחב. ולמותר לציין שבכל מקרים כגון אלו, יש על בני הזוג להוועץ במורה הוראה מוסמך ואם יש צורך גם ביועץ נישואין הכפוף לדעת תורה. ויהי רצון שיקויים בנו מקרא שכתוב: "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם בב"א.